לדלג לתוכן

טיטן 3B

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיטן 3B
Titan IIIB
משגר בכן שיגור
משגר בכן שיגור
ייעוד שיגור חלליות
משפחה משפחת משגרי הטיטן
יצרן מרטין מריאטה
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור 4W‏ בבסיס חיל האוויר ונדנברג
שיגורים 68
הצלחות 62
כישלונות 4
חלקיות 2
שיגור ראשון 29 ביולי 1966
שיגור אחרון 12 בפברואר 1988
יכולת
מטען ל־LEO 3,300 ק"ג
מידע נוסף
גובה 45 מטרים
קוטר 3.05 מטרים
משקל 156,540 ק"ג
שלבים 3
שלב ראשון Titan 23B
מספר מנועים 2
סוג מנוע LR-87-7
דחף 1,913 קילו ניוטון
זמן בעירה 147 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4
שלב שני טיטן 2-2
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-87
דחף 445 קילו ניוטון
זמן בעירה 205 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4
שלב שלישי Agena
מספר מנועים 1
סוג מנוע 1 Bell XLR81-BA-9
דחף 71.7 קילו ניוטון
זמן בעירה 240 שניות
דלק דלק מוצק

טיטן 3Bאנגלית: Titan IIIB) היה משגר שפותח מהטיל הבליסטי הבין־יבשתי טיטן 2. המשגר שימש לשיגור חלליות בשנים 19661988. השינוי העיקרי לעומת הטיל הבליסטי היה הוספת שלב שלישי.

תיאור המשגר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה לפיתוח משגר חדש היה צורך במשגר שיהיה מותאם לשיגור לווייני הריגול מסדרה KH-8 Gambit 3. בעקבות פיתוחו הוחלט לנצל את המשגר לשיגורים של לוויינים נוספים. הפיתוח הסתיים בשנת 1966 ולצורכי שיגור הותאם כן שיגור 4W בבסיס חיל האוויר ונדנברג.

הגרסה הראשונה הייתה Titan 3B. גרסה זו כללה 22 שיגורים בשנים 1966-1969.

הגרסה השנייה הייתה Titan 23B. גרסה זו כללה מערכת ניווט חדשה. גרסה זו ביצע 9 שיגורים בשנים 1969-1971.

בשנים 1971–1984 בוצעו שיגורים של גרסת Titan 24B עם תא דלק מוגדל. בוצעו 23 שיגורים שכללו 2 כישלונות.

בשנים 1971–1973 בוצעו 3 שגורים של גרסת Titan 33B.

בשנים 1971–1987 בוצעו שיגורים של גרסת Titan 34B. בוצעו 23 שיגורים שכללו 2 כישלונות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיטן 3B בוויקישיתוף