לדלג לתוכן

פנג באו 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנג באו 1
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
יצרן משרד תכנון מס' 2, שנחאי
ארץ ייצור הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן, כן שיגור LA-2B
שיגורים 11
הצלחות 7
כישלונות 4
שיגור ראשון 10 באוגוסט 1972
שיגור אחרון 19 בספטמבר 1981
יכולת
מטען ל־LEO 2,500 ק"ג
מידע נוסף
גובה 33 מ'
קוטר 3.35 מ'
משקל 191,700 טון
שלבים 2
שלב ראשון
מספר מנועים 4
סוג מנוע YF-20A
דחף 3,000 קילו ניוטון
מתקף סגולי 289
זמן בעירה 128 שניות
דלק דלק נוזלי
שלב שני
מספר מנועים 5
סוג מנוע YF-22, YF-23 (4 יחידות)
דחף 762 קילו ניוטון
מתקף סגולי 295 שניות (בריק)
זמן בעירה 127 שניות
דלק דלק נוזלי

פנג באו 1סינית: 风暴‏, Feng Bao 1) היה משגר שפותח בסין על ידי משרד תכנון שמבוסס בשנחאי. הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי DF 5. זה היה משגר דו-שלבי מבוסס על ניצול דלק נוזלי. המשגר היה יכול להביא מטען של כ-2,500 ק"ג למסלול לווייני נמוך בגובה של כ-200 ק"מ.

פיתוח המשגר בוצע במקביל לפיתוח משגרים דומים מסדרה "צ'אנגג'נג". הפיתוח נתמך על ידי כנופיית הארבעה. אחרי שהם נושלו מעמדות מפתח והואשמו בבגידה הפרויקט נסגר.

בסך הכול בוצעו 11 שיגורים מהם 4 נכשלו. חלק מהשיגורים היו שיגורי מבחן לטיסה תת-מסלולית.

כל השיגורים בוצעו מכן שיגור LA-2B במרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן. השיגור הראשון בוצע בשנת 1972 ונכשל. רק בשיגור הרביעי בשנת 1974 המשגר הצליח להביא לוויין למסלול. זה היה לוויין למטרות צבאיות. השיגורים הופסקו בשנת 1981. בהמשך סין עברה לשימוש במשגרים מסדרת "צ'אנגג'נג".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנג באו 1 בוויקישיתוף