צ'אנגג'נג 1
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יצרן | תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 הרפובליקה העממית של סין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | לא פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור | מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן, כן שיגור LA-2A | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 24 באפריל 1970 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור אחרון | 3 במרץ 1971 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 300 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צ'אנגג'נג 1 (בסינית: 长征一号, Long March 1, "המסע הארוך" – על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג[1]) היה משגר שפותח בסין על ידי תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין. הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי לטווח ביניים DF 3. כדי לתת לטיל יכולת להביא לוויין למסלול התווסף שלב שלישי. שני שלבים הראשונים התבססו על דלק נוזלי. לשלב השלישי פותח לראשונה בסין מנוע על דלק מוצק. המשגר היה יכול להביא מטען של כ-300 ק"ג למסלול לווייני נמוך בגובה של כ-200 ק"מ.
פיתוח המשגר בוצע במקביל לפיתוח משגרים דומים מדגם "פנג באו 1" שפיתוחם נתמך על ידי כנופיית הארבעה. אחרי שהם נושלו מעמדות מפתח והואשמו בבגידה הפרויקט נסגר.
ניסיון שיגור ראשון בוצע בשנת 1969 ולא צלח. ב-24 באפריל בוצע שיגור שהצליח להביא למסלול לוויין סיני ראשון Dong Fang Hong 1. בשנת 1971 בוצע שיגור מוצלח נוסף.
כל השיגורים בוצעו מכן שיגור LA-2B במרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן.
לאחר שיגורים מוצלחים הוחלט להמשיך בפיתוח סידרה אך לעבור לתכנון על בסיס טיל בליסטי דונגפנג 5.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 בוצע שינוי בשלבים השני והשלישי של המשגר במטרה להתאים אותו לשיגורים מסחריים. דגם CZ-1D שוגר רק פעם אחד בנובמבר 1997.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוכר בתקשורת המערבית כ־Long March
