לדלג לתוכן

אטלס-אייבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אטלס-אייבל
Atlas-Able
שיגור אטלס-אייבל כשבחרטומו הלוויין פיוניר P-30
שיגור אטלס-אייבל כשבחרטומו הלוויין פיוניר P-30
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי האטלס
יצרן קונבאייר
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עלות שיגור 18.81 מיליון $ (1985)
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור ב-LC-12 וב-LC-14 בנמל החלל קייפ קנוורל
שיגורים 3
חלקיות 3
שיגור ראשון 26 בנובמבר 1959
שיגור אחרון 15 בדצמבר 1960
יכולת
מטען ל־LEO 170 ק"ג
מידע נוסף
גובה 35 מטרים
קוטר 3.05 מטרים
משקל 120,051 ק"ג
שלבים 3
מאיץ ראשון אטלס MA-2
מספר מאיצים 1
מספר מנועים 2
סוג מנוע XLR-89-5
דחף 1,517.42 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 282 שניות
בגובה פני הים - 248 שניות
זמן בעירה 135 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב ראשון אטלס אייבל
מספר מנועים 1
סוג מנוע XLR-105-5
דחף 363.2 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 309 שניות
בגובה פני הים - 215 שניות
זמן בעירה 275 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני אייבל
מספר מנועים 1
סוג מנוע AJ-10-101
דחף 34.3 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 270 שניות
בגובה פני הים - 240 שניות
זמן בעירה 115 שניות
דלק UDMH/חומצה חנקתית
שלב שלישי אלטאיר 1
מספר מנועים 1
סוג מנוע X-248
דחף 12.45 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 256 שניות
בגובה פני הים - 233 שניות
זמן בעירה 38 שניות
דלק מוצק

האטלס-אייבלאנגלית: Atlas-Able) היה משגר לוויינים מסדרת טילי האטלס ושהיה אמו לשמש לשיגור מספר גשושיות פיוניר אל הירח. מחמשת הטילים שנבנו שני טילים כשלו בבדיקות סטטיות ושלושה טילים ששוגרו נכשלו בהבאת הלוויין למסלולו.

האטלס-אייבל היה משגר בעל שלוש וחצי שלבים. השלב וחצי הראשונים היה נגזרת של טילי האטלס הקודמים. השלב השני היה שלב אייבל והשלב השלישי היה אלטאיר. האטלס-אייבל הראשון השתמש באטלס C כשלב ראשון אבל התפוצץ במהלך בדיקה סטטית. שאר הטילים השתמשו באטלס D כשלב ראשון.

שיגורי הטיל שוגרו ב-LC-12 וב-LC-14 מנמל החלל קייפ קנוורל. טיל אחד תוכנן להיות משוגר מה-LC-13 אבל התפוצץ גם הוא במהלך בדיקה סטטית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטלס-אייבל בוויקישיתוף