לדלג לתוכן

צ'אנגג'נג 3C

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'אנגג'נג 3C
ממורכז
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
משפחה צ'אנגג'נג
יצרן תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין
ארץ ייצור הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג כן שיגור, LA-2,LA-3
שיגורים 18
הצלחות 18
שיגור ראשון 25 באפריל 2008
שיגור אחרון 6 ביולי 2021
יכולת
מטען ל־LEO 8,000 ק"ג
מטען ל־GTO 3,800-3,900 ק"ג
מידע נוסף
גובה 54.8-55.6 מ'
קוטר 3.35 מ'
משקל 345,000 ק"ג
שלבים 3-4
שלב ראשון
מספר מנועים 4
סוג מנוע YF-21C
דחף 2,961 קילו ניוטון
זמן בעירה 145 שניות (158 שניות בדגם 3B/E)
דלק דלק נוזלי
שלב שני
מספר מנועים 1
סוג מנוע YF-24E
דחף 788.5 קילו ניוטון
זמן בעירה 185
דלק דלק נוזלי
שלב שלישי
מספר מנועים 2
סוג מנוע YF-75
דחף 167.17 קילו ניוטון
זמן בעירה 487
דלק דלק נוזלי
שלב רביעי (אופציה)
מספר מנועים 1
סוג מנוע YF-50D
דחף 6.5 קילו ניוטון
זמן בעירה 315
דלק דלק נוזלי
שלב מאיץ
מספר מנועים 2
סוג מנוע YF-25
דחף 740 קילו ניוטון
זמן בעירה 127 שניות (140 שניות בדגם 3B/E)
דלק דלק נוזלי

צ'אנגג'נג 3Cסינית: 长征三号甲火箭‏, Long March 3C,Chang Zheng 3C (CZ-3C) "המסע הארוך" – על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג[1]) היה משגר שפותח בסין על ידי תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין. הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי לטווח ביניים דונגפנג 5 תוך שדרוג דגם קודם של סדרת משגרים "צ'אנגג'נג". הפיתוח בוצע במטרה להתאים את המשגר לסוג נוסף של משימות. השיגור הראשון ב-25 באפריל 2008.

המשגר מבוסס על משגר צ'אנגג'נג 3B תוך הקטנת מספר מאיצים ל-2. בשנת 2014 החלו שיגורים של גרסת 3C/E עם ביצועים משופרים. החל משנת 2015 ניתן לשגר עם תוספת של השלב הרביעי. המשגר מנוצל לשיגורים של לוויינים סינים שונים למסלול סביב כדור הארץ וגשושיות לכיוון הירח.

השיגורים בוצוע ממרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג, כן שיגור LA-2 ו-LA-3.

מאז שנת 2021 לא היו שיגורים, המשגר מוכרז פעיל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג 3C בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מוכר בתקשורת המערבית כ־Long March