ולנטינה טרשקובה

ולנטינה טרשקובה
Валентина Владимировна Терешкова
	ולנטינה טרשקובה ושלל עיטוריה. 1 בינואר 1969
	ולנטינה טרשקובה ושלל עיטוריה. 1 בינואר 1969
לידה	6 במרץ 1937 (בת 87); מסלניקובו, רוסיה
מידע כללי
בשירות	קוסמונאוטית בשירות תוכנית החלל הסובייטית; האישה הראשונה בחלל
לאום	סובייטית
השכלה	אקדמיית חיל האוויר הסובייטי על שם ז'וקובסקי (1969)
עיסוקים נוספים	טייסת
תקופת השירות	1962–הווה (כ־63 שנים)
דרגה	קולונל בחיל האוויר הסובייטי, גנרל-מיור בחיל האוויר הרוסי
זמן שהייה בחלל	2 ימ', 22 שע' ו-50 דק'
משימות
	ווסטוק 6
עיטורים
	,

ולנטינה ולדימירובנה טרשקובה (ברוסית: ‏Валенти́на Влади́мировна Терешко́ва^ⓘ‏^Ⓘ‏; נולדה ב-6 במרץ 1937) היא קוסמונאוטית סובייטית שטסה במשימת ווסטוק 6 ב-1963 והייתה לאישה הראשונה בחלל. חברת דומה מטעם רוסיה המאוחדת.

ביוגרפיה

ראשית חייה

טרשקובה נולדה בכפר הקטן בולשוייה מסלניקובו (Большое Масленниково) במחוז ירוסלבל שבמרכז רוסיה. היא נולדה למשפחת פועלים מהמעמד הנמוך, אביה היה נהג טרקטור ואמה הייתה תופרת במפעל טקסטיל. אביה של ולנטינה גויס בשנת 1939 לצבא האדום ונהרג במהלך מלחמת החורף ב-1940. אמה גידלה אותה ואת שני אחיה לבד. ולנטינה עבדה עם אמה במפעל הטקסטיל, למדה הנדסאות תעשייה קלה ועסקה בצניחה במועדון טיס מקומי.

ווסטוק 6

לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין, החליטה רוסיה לשלוח אישה לחלל. ולנטינה שמעה על המבצע ושלחה מכתב לסוכנות החלל הרוסית וביקשה להפוך לקוסמונאוטית. בשנת 1962 הוצע לה להצטרף כקוסמונאוטית לתוכנית החלל הסובייטית, והיא נבחרה עם ארבע נשים נוספות מתוך יותר מ-400 מועמדות. ניקיטה חרושצ'וב, מנהיג ברית המועצות, השתתף בעצמו במיון הסופי של המועמדות. לאחר שהתקבלה לתוכנית, היא גויסה באופן פורמלי לחיל האוויר הסובייטי. בתום ההכשרה הוענקה לה דרגת סגן משנה.

התוכנית המקורית הייתה שטרשקובה וולנטינה פונומריובה (Пономарёва), קוסמונאוטית נוספת, יטוסו בשתי חלליות ווסטוק בו-זמנית וייצרו קשר רדיו בחלל. התוכנית לא יצאה אל הפועל, משום שפונומריובה נפסלה ברגע האחרון מסיבה של "אי-התאמה אידאולוגית". בסופו של דבר המריא ולרי ביקובסקי בווסטוק 5, וטרשקובה שוגרה יומיים מאוחר יותר בווסטוק 6. השניים טסו במרחק של 5 ק"מ זה מזה בשלב מסוים ויצרו קשר רדיו ישיר.

ב־16 ביוני 1963 היא שוגרה לחלל בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק, והייתה לאישה הראשונה שטסה לחלל^[1]. היא שהתה קרוב ל-71 שעות במסלול סביב כדור הארץ, יותר מהזמן הכולל של כל האסטרונאוטים האמריקאים שהגיעו לחלל עד אותה עת. אות הקריאה שלה במשימה היה "צ'איקה" (ברוסית: "שחף", שם עצם ממין נקבה)^[2]^[3].

לאחר שהחללית נכנסה למסלול, גילתה טרשקובה שהיא מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. היא לא הייתה טייסת ולא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, ולכן היא הסתפקה בדיווח למרכז הבקרה. חייה ניצלו, משום שניתן היה לטעון נתונים חדשים לטייס האוטומטי. הנתונים נשלחו לטרשקובה בעזרת שידורי רדיו, והיא טענה אותם ידנית. לבקשת סרגיי קורוליוב, דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים. טרשקובה סיפרה על כך רק בשנת 2007. לטענתה, היא החליטה להתראיין בנושא זה רק בעקבות הדלפה של בכיר בסוכנות החלל מספר שנים לפני כן.

אף על פי שהיו תוכניות לשיגור קוסמונאוטיות נוספות, לא שוגרה אף קוסמונאוטית אחרת מהצוות שלה, ורק כעבור 19 שנה שוגרה האישה השנייה לחלל, סבטלנה סביצקאיה.

המשך הקריירה

טרשקובה הייתה לאישיות מפורסמת בברית המועצות^[4], והעיתונות עקבה אחר פעולותיה. בחורף 1963–1964 היא יצאה לביקורים במדינות אפריקה והמזרח התיכון^[5]. בפברואר 1964 ביקרה בלונדון כדי לקבל עיטור כבוד של האגודה הבריטית לחקר החלל^[6], ובמאי 1965 ביקרה בפריז^[7].

לאחר חזרתה המוצלחת פנתה ללימודים באקדמיית חיל האוויר על שם ז'וקובסקי^[8] וסיימה לימודי הנדסת חלל ב-1969. בשנת 1977 קיבלה תואר דוקטור להנדסה. בשנת 1975 הועלתה לדרגת קולונל בחיל האוויר הסובייטי.

טרשקובה גם כיהנה בסובייט העליון (הפרלמנט של ברית המועצות). בשנת 1974 זכתה במקום קבע בפרזידיום (נשיאות) שלו. עד 1991 הייתה חברת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית.

בשנת 1995 היא הועלתה לדרגת גנרל-מיור בכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית. נכון ל-2013 טרשקובה היא האישה היחידה שהגיע לדרגת גנרל בצבא הרוסי.

בשנת 1997 פרשה מתפקידיה בהוראה נשיאותית. טרשקובה ייצגה את מדינתה באירועים בין-לאומיים והייתה פעילה בקידום נשים. לאחר נפילת הקומוניזם, נעלמה מעיני הציבור הרחב. בשנת 2011 נבחרה לדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית ואף קיבלה מינוי של סגן יו"ר הדומה.

טרשקובה קיבלה אותות כבוד רבים, בהם מכתש על הירח שנושא את שמה ואסטרואיד בשם צ'איקה, אות הקריאה שלה בחלל^[9].

משפחתה

טרשקובה נישאה ב-3 בנובמבר 1963 לקוסמונאוט אנדרייאן ניקולאייב^[10], ובתה אלנה נולדה ב-1964^[11]. היא התגרשה ב-1982 לאחר שנים ארוכות של נישואין מעורערים. בעלה השני, ד"ר שפושניקוב, נפטר ב-1999.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולנטינה טרשקובה בוויקישיתוף

אודות טרשקובה באנציקלופדיה אסטרונאוטיקה (באנגלית)
על השגיאה בטיסת החלל של טרשקובה (באנגלית)
מאמר על ולנטינה טרשקובה במדור "המאור הקטן" באתר רשת ב'
ד"ר יגאל פת-אל, 50 שנה למסעה של האשה הראשונה בחלל, באתר ynet, 16 ביוני 2013
איתי נבו, ‏האשה שניצחה את ארה"ב – יובל לטיסתה של ולנטינה טרשקובה האשה הראשונה בחלל, באתר "הידען", 17 ביוני 2013
ביוגרפיה באתר רוסקוסמוס (ברוסית)
ביוגפריה מפורטת (ברוסית)
ולנטינה טרשקובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ולנטינה טרשקובה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ולנטינה טרשקובה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ולנטינה טרשקובה, באתר MusicBrainz (באנגלית)

הערות שוליים

^ בריה"מ שיגרה אישה לחלל, דבר, 17 ביוני 1963
^ ביקובסקי שובר את שיא טיסת החלל, מעריב, 18 ביוני 1963
^ צמד החלל ביקובסקי וטרשקובה, דבר, 20 ביוני 1963
^ ראו למשל: ואלנטינה טרשקובה, דבר, 27 במאי 1965
^ האינפורמציה שלכם מהימנה, חרות, 20 בינואר 1964
טרשקובה באה לביירות, חרות, 24 בינואר 1964
^ קל יותר להגיע לחלל מאשר לקומה החמישית, מעריב, 5 בפברואר 1964
^ ניקולאייב וטרשקובה הגיעו לפריס, חרות, 11 במאי 1965
^ בריה"מ תשגר אוטובוס חלל, דבר, 6 במרץ 1966
^ יעל גרופר, מכון דוידסון, באתר האישה הראשונה בחלל, ‏16-6-2016
^ טייסי החלל הסובייטיים טרשקובה וניקולאייב נישאו, דבר, 4 בנובמבר 1963
^ תינוקת החלל מרגישה טוב, מעריב, 11 ביוני 1964

[1] בריה"מ שיגרה אישה לחלל, דבר, 17 ביוני 1963

[2] ביקובסקי שובר את שיא טיסת החלל, מעריב, 18 ביוני 1963

[3] צמד החלל ביקובסקי וטרשקובה, דבר, 20 ביוני 1963

[4] ראו למשל: ואלנטינה טרשקובה, דבר, 27 במאי 1965

[5] האינפורמציה שלכם מהימנה, חרות, 20 בינואר 1964
טרשקובה באה לביירות, חרות, 24 בינואר 1964

[6] קל יותר להגיע לחלל מאשר לקומה החמישית, מעריב, 5 בפברואר 1964

[7] ניקולאייב וטרשקובה הגיעו לפריס, חרות, 11 במאי 1965

[8] בריה"מ תשגר אוטובוס חלל, דבר, 6 במרץ 1966

[9] יעל גרופר, מכון דוידסון, באתר האישה הראשונה בחלל, ‏16-6-2016

[10] טייסי החלל הסובייטיים טרשקובה וניקולאייב נישאו, דבר, 4 בנובמבר 1963

[11] תינוקת החלל מרגישה טוב, מעריב, 11 ביוני 1964

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

ברית המועצות תוכנית החלל הסובייטית והרוסית רוסיה
תוכניות לא מאוישות	תוכנית ספוטניק • תוכנית לונה • תוכנית ונרה • תוכנית לונוחוד • תוכנית מארס • תוכנית זונד • תוכנית וגה
תוכניות מאוישות	תוכנית ווסטוק • תוכנית ווסחוד • תוכנית סויוז • תוכנית סאליוט • אינטרקוסמוס • פדרציה • מאדים 500 • תוכנית חקר הירח הרוסית • תחנת השירות המסלולית הרוסית
משימות בולטות	ספוטניק 1 • ספוטניק 2 • לונה 2 • ווסטוק 1 • סויוז 1 • סויוז 11 • ונרה 11 • אפולו-סויוז
חלליות, מעבורות ומשגרים	ווסטוק • ווסחוד • סויוז • מעבורת החלל בוראן • מעבורת החלל פטיצ'קה • מעבורת 2.02 • מעבורת 2.03 • תחנת החלל מיר • פרוגרס • קליפר • תוכנית מיר ומעבורות החלל • מיר-2 • תחנת החלל הבין-לאומית (המקטע הרוסי) • LK • משגר ווסטוק • משגר ווסחוד • משגר סויוז • משגר מולניה • פרוטון • זניט • N-1 • אנגרה • תחנת החלל המסלולית הלאומית
קוסמונאוטים ומתכננים	יורי גגארין • גרמן טיטוב • ולנטינה טרשקובה • אלכסיי ליאונוב • לייקה • (קוסמונאוטים נוספים) • סרגיי קורוליוב • ולנטין גלושקו • ולדימיר צ'לומי • קרים קרימוב • קונסטנטין ציולקובסקי
קוסמודרומים	קוסמודרום בייקונור • קוסמודרום פלסצק • קוסמודרום ווסטוצ'ני • קוסמודרום סבובודני • קפוסטין יאר
השר לבניית מכונות כלליות וראשי רוסקוסמוס	סרגיי אפאנסייב • יורי קופטב • אנאטולי פרמינוב • ולדימיר פופובקין • אולג אוסטפנקו • איגור קומארוב • דמיטרי רוגוזין • יורי בוריסוב
חברות ותאגידי חלל פרטיים	תאגיד החלל הרוסי אנרגיה • מחקר מדעי לבניית מכונות • אנרגומאש • מערכות המידע הלווייניות רשטניוב