פורמולה 1 עונת 1960
ג'ק ברבהאם זכה באליפות בפעם השנייה | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 7 בפברואר 1960 |
תאריך סיום | 20 בנובמבר 1960 |
מספר עונה | 11 |
מספר מרוצים בעונה | 10 |
זוכה באליפות הנהגים | ג'ק ברבהאם |
נקודות הנהג הזוכה | 43 |
זוכה באליפות היצרנים | קופר-קלימקס |
נקודות היצרן הזוכה | 48 (58) |
עונת 1960 היא העונה האחת עשרה של אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). ג'ק ברבהאם וקבוצת קופר-קלימקס הצליחו לזכות בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות.
המרוצים בעונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוץ | מסלול | תאריך | פול פוזישן | הקפה מהירה | מנצח | יצרן | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | גרנד פרי ארגנטינה | אוסקר אלפרדו אלבס | 7 בפברואר | סטירלינג מוס | סטירלינג מוס | ברוס מקלארן | קופר-קליימקס |
2 | גרנד פרי מונקו | מונקו | 29 במאי | סטירלינג מוס | ברוס מקלארן | סטירלינג מוס | לוטוס-קליימקס |
3 | אינדינפוליס 500 | אינדינפוליס | 30 במאי | אדי שץ | ג'ים רת'מן | ג'ים רת'מן | וטסון-אופנהאוזר |
4 | גרנד פרי הולנד | זנדוורט | 6 ביוני | סטירלינג מוס | סטירלינג מוס | ג'ק ברבהאם | קופר-קליימקס |
5 | גרנד פרי בלגיה | ספא-פרנקורצ'מפס | 19 ביוני | ג'ק ברבהאם | ג'ק ברבהאם אינס אירלנד פיל היל |
ג'ק ברבהאם | קופר-קליימקס |
6 | גרנד פרי צרפת | ריימס | 3 ביולי | ג'ק ברבהאם | ג'ק ברבהאם | ג'ק ברבהאם | קופר-קליימקס |
7 | גרנד פרי בריטניה | סילברסטון | 16 ביולי | ג'ק ברבהאם | גרהאם היל | ג'ק ברבהאם | קופר-קליימקס |
8 | גרנד פרי פורטוגל | באוויסטה | 14 באוגוסט | ג'ון סורטיס | ג'ון סורטיס | ג'ק ברבהאם | קופר-קליימקס |
9 | גרנד פרי איטליה | מונצה | 4 בספטמבר | פיל היל | פיל היל | פיל היל | פרארי |
10 | גרנד פרי ארצות הברית | ריברסייד | 20 בנובמבר | סטירלינג מוס | ג'ק ברבהאם | סטירלינג מוס | לוטוס-קליימקס |
תקציר העונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העונה הייתה האחרונה בה נעשה שימוש במנועים בנפח 2.5 ליטר. קבוצת קופר, לוטוס, פורשה ו-BRM עשו שימוש במנועים אחוריים, בעוד אסטון מרטין וסקארב השתמשו במנועים קדמיים. סטירלינג מוס השיג עבור לוטוס את הניצחון הראשון בגרנד פרי מונקו והשיג ניצחון נוסף בגרנד פרי ארצות הברית. קבוצת קופר ניצחה שישה מתוך שמונת המרוצים הנותרים בעונה. הקבוצות האירופאיות לא לקחו חלק במרוץ האינידאנפוליס 500, שנחשב לחלק מהאליפות בפעם האחרונה. הקבוצות הבריטיות החרימו גם את הגרנד פרי האיטלקי ואיפשרו לקבוצת פרארי להשיג את הניצחון היחיד שלה בעונה.
שלושה נהגים נהרגו במהלך העונה. הארי של האמריקאי נהרג במהלך מרוץ, שלא נכלל בסבב האליפות, במסלול סילברסטון. בגרנד פרי בלגיה מצאו את מותם כריס בריסטוב ואלן סטייסי. סטירלינג מוס נפצע קשה במהלך האימון לקראת המרוץ והפסיד את מרבית המשך העונה.
דירוג האליפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת הניקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת הניקוד השתנתה לקראת העונה - נוספה נקודה לנהגים שסיימו במקום השישי. מנגד בוטלה נקודת הבונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה מהירה. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 6 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.
מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 |
---|---|---|---|---|---|---|
נקודות | 8 | 6 | 4 | 3 | 2 | 1 |
דירוג הנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה
מיקום | נהג | נקודות | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ג'ק ברבהאם | פרש | נפסל | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 4 | 43 | ||
2 | ברוס מקלארן | 1 | 2 | פרש | 2 | 3 | (4) | 2 | 3 | 34 (37) | ||
3 | סטירלינג מוס | 3† / פרש | 1 | 4 | DNS | נפסל | 1 | 19 | ||||
4 | אינס אירלנד | 6 | 9 | 2 | פרש | 7 | 3 | 6 | 2 | 18 | ||
5 | פיל היל | 8 | 3 | פרש | 4 | 12 | 7 | פרש | 1 | 6 | 16 | |
6 | אוליבר גנדביין | 3 | 2 | 9 | 7 | 12 | 10 | |||||
7 | וולפגנג פון טריפס | 5 | 8 | 5 | פרש | 11 | 6 | 4 | 5 | 9 | 10 | |
8 | ג'ים רת'מן | 1 | 8 | |||||||||
9 | ריצ'י גינטר | 6 | 6 | DNS | 2 | 8 | ||||||
10 | ג'ים קלארק | פרש | 5 | 5 | 16 | 3 | 16 | 8 | ||||
11 | טוני ברוקס | 4 | פרש | פרש | פרש | 5 | 5 | פרש | 7 | |||
12 | ג'ון סורטיס | פרש | 2 | פרש | פרש | 6 | ||||||
13 | קליף אליסון | 2 | DNQ | 6 | ||||||||
14 | רודג'ר ווארד | 2 | 6 | |||||||||
15 | גרהאם היל | פרש | 7 | 3 | פרש | פרש | פרש | פרש | פרש | 4 | ||
16 | ווילי מאיירס | פרש | פרש | 3 | 4 | |||||||
17 | פול גולדסמית' | 3 | 4 | |||||||||
18 | יואקים בונייה | 7 | 5 | פרש | פרש | פרש | פרש | פרש | 5 | 4 | ||
19 | הנרי טיילור | 7 | 4 | 8 | 14 | 3 | ||||||
20 | קרלוס מנדיטגאי | 4 | 3 | |||||||||
21 | דון ברנסון | 4 | 3 | |||||||||
22 | ג'וליו קביאנקה | 4 | 3 | |||||||||
23 | ג'וני תומסון | 5 | 2 | |||||||||
24 | לוסיאן ביאנקי | 6 | פרש | פרש | 1 | |||||||
25 | רון פלוקהארט | 6 | פרש | 1 | ||||||||
26 | אדי ג'ונסון | 6 | 1 | |||||||||
27 | האנס הרמן | 6 | 1 | |||||||||
מיקום | יצרן | נקודות |
אליפות היצרנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניקוד באליפות היצרנים ניתן לששת המקומות הראשונים בכל מרוץ (למעט האינדיאנפוליס 500), בדומה לאליפות הנהגים. הניקוד ניתן ליצרן, בהתאם לתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגו נהגי הקבוצה בכל מרוץ. לצורך קביעת האלופה נלקחו בחשבון רק 6 התוצאות הגבוהות ביותר. מרוץ האינדינאפוליס 500, נחשב לחלק מהעונה, אך לא נכלל בחלוקת הנוקודת ליצרנים.
מיקום | יצרן | נקודות | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | קופר-קלימקס | 1 | (2) | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 8 | (3) | 48 (58) |
2 | לוטוס-קלימקס | (6) | 1 | 2 | 5 | (5) | 2 | 3 | 1 | 34 (37) | |
3 | פרארי | 2 | 3 | 5 | 4 | 11 | (6) | 4 | 1 | 26 (27) | |
4 | BRM | 7 | 5 | 3 | פרש | פרש | 10 | פרש | 5 | 8 | |
5 | קופר-מזארטי | 4 | פרש | פרש | 9 | 14 | פרש | פרש | 9 | 3 | |
6 | קופר-קסטלוטי | DNQ | פרש | 15 | 4 | 11 | 3 | ||||
7 | פורשה | 6 | 1 | ||||||||
— | ברה -פורשה | 12 | 10 | 0 | |||||||
— | סקארב | WD | DNQ | DNS | פרש | DNS | 10 | 0 | |||
— | אסטון מרטין | DNS | 11 | 0 | |||||||
— | מזארטי | 13 | DNS | 13 | 0 | ||||||
— | JBW-מזארטי | DNQ | 13 | פרש | 0 | ||||||
— | ונוול | פרש | 0 | ||||||||
מיקום | יצרן | נקודות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
עונות פורמולה 1 | |
---|---|
|
הקודם: ג'ק ברבהאם |
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1960 ג'ק ברבהאם |
הבא: פיל היל |
הקודם: קופר-קליימקס |
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1960 קופר-קליימקס |
הבא: פרארי |