פורמולה 1 עונת 1984

פורמולה 1 עונת 1984
1984 Formula One season

ניקי לאודה זכה בתואר בפעם השלישית
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	25 במרץ 1984
תאריך סיום	21 באוקטובר 1984
מספר עונה	38
מספר מרוצים בעונה	16
זוכה באליפות הנהגים	ניקי לאודה
נקודות הנהג הזוכה	72
זוכה באליפות היצרנים	מקלארן
נקודות היצרן הזוכה	143.5
→ פורמולה 1 עונת 1983 פורמולה 1 עונת 1985 ←

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1984 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה האוסטרי ניקי לאודה ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-טאג. ללאודה הייתה תחרות קשה מאוד כאשר זכייתו באליפות הייתה בהפרש של חצי נקודה על פני אלן פרוסט.

גרנד פרי מונקו באותה העונה היה מרוץ גשום מאוד, ותנאיו היו גרועים כל כך עד כי הוחלט להפסיקו באמצע. מיקום הנהגים ברגע הפסקת המרוץ קבע את דירוגם הסופי (פרוסט היה במקום הראשון) אך ניתנו לכל אחד רק חצי מהנקודות לפי הדירוג. אם המרוץ היה מסתיים באותם המיקומים (ושאר העונה הייתה זהה), פרוסט היה זה שהיה זוכה באליפות. במרוץ זה, התבלטו בפעם הראשונה שניים מאלופי העתיד: איירטון סנה שהיה נהג צעיר ונייג'ל מנסל שאמנם התחרה כבר מספר שנים אך מעולם לא בלט לפני כן.

קבוצת טירל נפסלה באמצע העונה לאחר שהתגלתה רמאות מצדה: מכוניות הקבוצה היו מתחילות את המרוץ במשקל קטן יותר מהמותר. במהלך המרוץ, בעת הכניסה להחלפת צמיגים, היו מוזרקים מים לתוך המכוניות בטענה למי קירור עבור הבלמים, אולם הסתבר כי מוזרקות גם גולות קטנות של עופרת לתוך המכוניות כדי שאלה יעמדו בהצלחה בבדיקות הטכניות שלאחר המרוצים. כל תוצאות הקבוצה במהלך עונה זו לפני הפסילה נמחקו לחלוטין.

עוד מרוץ זכור מעונה זו הוא מרוץ ארצות-הברית שנערך בעיר דאלאס. מנסל הוביל רוב המרוץ, אך צמיגיו נשחקו ולאחר הסיבוב האחרון, שבקה מכוניתו. מנסל שעמד לפני קו הסיום יצא מהמכונית ודחף אותה לעבר קו הסיום, אך התעלף לפני שהצליח להגיע אליו בשל החום הכבד ששרר.

מרוצי עונת 1984

מספר המרוץ	מקום המסלול	תאריך המרוץ	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	ז'אקארפאגה, ברזיל	24 במרץ	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
2	קיאלמי, דרום אפריקה	7 באפריל	ניקי לאודה	מקלארן-טאג
3	זולדר, בלגיה	29 באפריל	מישל אלבורטו	פרארי
4	אימולה, סן מרינו	6 במאי	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
5	דיג'ון, צרפת	20 במאי	ניקי לאודה	מקלארן-טאג
6	מונטה קרלו, מונקו	3 ביוני	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
7	מונטריאול, קנדה	17 ביוני	נלסון פיקה	ברהבם-ב.מ.וו
8	דטרויט, ארצות הברית - מערב	24 ביוני	נלסון פיקה	ברהבם-ב.מ.וו
9	דאלאס, ארצות הברית	8 ביולי	קקה רוזברג	ויליאמס-הונדה
10	ברנדס-הטש, בריטניה	22 ביולי	ניקי לאודה	מקלארן-טאג
11	הוקנהיים, גרמניה	5 באוגוסט	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
12	זלטווג, אוסטריה	19 באוגוסט	ניקי לאודה	מקלארן-טאג
13	זנדוורט, הולנד	26 באוגוסט	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
14	מונזה, איטליה	9 בספטמבר	ניקי לאודה	מקלארן-טאג
15	נורבורגרינג, גרמניה-גרנד פרי אירופה	7 באוקטובר	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
16	אסטוריל, פורטוגל	21 באוקטובר	אלן פרוסט	מקלארן-טאג

דירוג נהגים סופי

מיקום	נהג	קבוצה	נקודות
1	ניקי לאודה	מקלארן - טאג	72
2	אלן פרוסט	מקלארן - טאג	71.5
3	אליו דה אנז'ליס	לוטוס-רנו	34
4	מישל אלבורטו	פרארי	30.5
5	נלסון פיקה	ברבהם-ב.מ.וו	29
6	רנה ארנו	פרארי	27
7	דרק וורוויק	רנו	23
8	קֶקֶה רוזברג	ויליאמס-הונדה	20.5
9	נייג'ל מנסל	לוטוס-רנו	13
10	איירטון סנה	טולמן-הארט	13
11	פטריק טאמבי	רנו	11
12	טאו פאבי	ברבהם-ב.מ.וו	9
13	ריקארדו פטרזה	אלפא רומיאו	8
14	ז'אק לאפיט	ויליאמס-הונדה	5
15	טיירי בוטסן	ארוז-פורד ו-| ארוז-ב.מ.וו	5
16	אדי שיבר	אלפא רומיאו	3
17	סטפן ג'והנסון	טולמן-הארט	3
18	אנדראה דה-סזאריס	ליג'יה - רנו	3
19	פיירקארלו גינזאני	אוסלה-אלפא רומיאו	2
20	מארק סורר	ארוז-ב.מ.וו	1

מספר נהגים נוספים סיימו ללא נקודות אליפות.

דירוג קבוצות סופי

מיקום	קבוצה	נקודות
1	מקלארן - טאג	143.5
2	פרארי	57.5
3	לוטוס - רנו	47
4	ברבהאם - ב.מ.וו	38
5	רנו	34
6	ויליאמס-הונדה	25.5
7	טולמן-הארט	16
8	אלפא רומיאו	11
9	ארוז - ב.מ.וו	3
10	ליג'יה - רנו	3
11	ארוז - פורד - קוסוורת'	3
12	אוסלה-אלפא רומיאו	2

מספר קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.

1983	1984	1985
נלסון פיקה	אלוף העולם - ניקי לאודה	אלן פרוסט
פרארי	אליפות היצרנים - מקלארן-טאג	מקלארן-טאג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1984 בוויקישיתוף

• תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
• סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.