פורמולה 1 עונת 1987
נלסון פיקה זכה באליפות שלישית | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 12 באפריל 1987 |
תאריך סיום | 15 בנובמבר 1987 |
מספר עונה | 38 |
מספר מרוצים בעונה | 16 |
זוכה באליפות הנהגים | נלסון פיקה |
נקודות הנהג הזוכה | 73 (76) |
זוכה באליפות היצרנים | ויליאמס |
נקודות היצרן הזוכה | 137 |
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1987 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הברזילאי נלסון פיקה ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת ויליאמס.
עונה זו הייתה צמודה למדי כאשר לא פחות מחמישה נהגים ניצחו במרוצים השונים. מעניינת לא פחות הייתה העובדה כי פיקה אשר זכה באליפות ניצח בשלושה מרוצים בלבד, כאשר נייג'ל מנסל ניצח בשישה מרוצים אך סיים במקום השני בלבד. אירוע מעניין נוסף היה כאשר הנהג הצרפתי יאניק דאלמס (שנהג בקבוצת לולה-פורד) שסיים חמישי במרוץ אוסטרליה לא זכה בנקודות בעקבות העובדה כי קבוצתו רשמה רק מכונית אחת למרוץ.
בעונה זו ובזו שאחריה הונהגה אליפות משנה בין היצרנים לדירוג הקבוצות שלא השתמשו במנועים בעלי מגדש טורבו.
בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.
מרוצי עונת 1987[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר המרוץ | מקום המסלול | תאריך המרוץ | נהג מנצח | קבוצה מנצחת |
---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
12 באפריל | ![]() |
![]() |
2 | ![]() |
3 במאי | ![]() |
![]() |
3 | ![]() |
17 במאי | ![]() |
![]() |
4 | ![]() |
31 במאי | ![]() |
![]() |
5 | ![]() |
22 ביוני | ![]() |
![]() |
6 | ![]() |
5 ביולי | ![]() |
![]() |
7 | ![]() |
12 ביולי | ![]() |
![]() |
8 | ![]() |
26 ביולי | ![]() |
![]() |
9 | ![]() |
9 באוגוסט | ![]() |
![]() |
10 | ![]() |
16 באוגוסט | ![]() |
![]() |
11 | ![]() |
6 בספטמבר | ![]() |
![]() |
12 | ![]() |
20 בספטמבר | ![]() |
![]() |
13 | ![]() |
27 בספטמבר | ![]() |
![]() |
14 | ![]() |
18 באוקטובר | ![]() |
![]() |
15 | ![]() |
1 בנובמבר | ![]() |
![]() |
16 | ![]() |
15 בנובמבר | ![]() |
![]() |
דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום | נהג | קבוצה | נקודות |
---|---|---|---|
1 | ![]() |
![]() |
73 (76) |
2 | ![]() |
![]() |
61 |
3 | ![]() |
![]() |
57 |
4 | ![]() |
![]() |
46 |
5 | ![]() |
![]() |
36 |
6 | ![]() |
![]() |
30 |
7 | ![]() |
![]() |
17 |
8 | ![]() |
![]() |
16 |
9 | ![]() |
![]() |
12 |
10 | ![]() |
![]() |
8 |
11 | ![]() |
![]() |
7 |
12 | ![]() |
![]() |
7 |
13 | ![]() |
![]() |
6 |
14 | ![]() |
![]() |
4 |
15 | ![]() |
![]() |
4 |
16 | ![]() |
![]() |
3 |
17 | ![]() |
![]() |
3 |
18 | ![]() |
![]() |
2 |
19 | ![]() |
![]() |
1 |
20 | ![]() |
![]() |
1 |
21 | ![]() |
![]() |
1 |
עוד 7 נהגים התחרו לאורך העונה אך סיימו ללא נקודות אליפות ועוד 4 נהגים השתתפו במרוץ אחד או שניים ולא זכו בנקודות אליפות.
- הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.
דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקום | קבוצה | נקודות |
---|---|---|
1 | ![]() |
137 |
2 | ![]() |
76 |
3 | ![]() |
64 |
4 | ![]() |
53 |
5 | ![]() |
28 |
6 | ![]() |
11 |
7 | ![]() |
11 |
8 | ![]() |
10 |
9 | ![]() |
5 |
10 | ![]() |
2 |
11 | ![]() |
1 |
12 | ![]() |
1 |
13 | ![]() |
1 |
שלוש קבוצות נוספות השתתפו באליפות, אך לא זכו באף נקודת אליפות.
1986 | 1987 | 1988 |
אלן פרוסט | אלוף העולם-נלסון פיקה | איירטון סנה |
ויליאמס-הונדה | אליפות היצרנים-ויליאמס-הונדה | מקלארן-הונדה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
עונות פורמולה 1 | |
---|---|
|