לדלג לתוכן

פורטל:מזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

מזון הוא חומר, הנצרך על ידי יצורים חיים על מנת לספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים וכולי). נוזלים המשמשים למטרה זו נקראים משקה, אולם גם אלה נכנסים תחת ההגדרה של מזון.

בדרך כלל, מזונם של בני האדם מופק בחקלאות, בחווה כאשר מדובר באוכל מן החי או בשדה (מטע, גינה, בוסתן וכולי) כאשר מדובר באוכל מן הצומח. מזון המופק מבעלי חיים נעשה גם באמצעות דיג וציד.

מזונות מסוימים נצרכים בצורתם הגולמית ללא הכנה, ומזונות אחרים עוברים לפני הצריכה תהליך של הכנה מטעמים בטיחותיים או לשם שיפור הטעם. תהליך ההכנה יכול לכלול שטיפה, חיתוך, הוספה של מרכיבי מזון אחרים (כדוגמת תבלינים), ערבוב, חימום, קירור, בישול וכו'. בבתים נעשה לרוב תהליך הכנת המזון בחדר מיוחד המיועד למטרה זו, מטבח. מטרתו של תהליך הכנת המזון הוא לשפר את הטעם או המראה של המזון או לעזור בשימורו.


תפוח אדמה שלקה במחלת הכימשון
תפוח אדמה שלקה במחלת הכימשון

רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849. התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה), שיטות חקלאיות כושלות, והופעת הכימשון, פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי.

תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין אלו מיוחסות בין 750 אלף למיליון מיתות לרעב. מספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח רחוק היו כבדות משקל. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום.

שולחן ערוך
שולחן ערוך
חקלאות
חקלאות
מזונות עשירים בפחמימות מורכבות
מזונות עשירים בפחמימות מורכבות
פחמימות - חלבונים - שומנים - מינרלים - ויטמינים
תפוח אדמה שלקה במחלת הכימשון
תפוח אדמה שלקה במחלת הכימשון

רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849. התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה), שיטות חקלאיות כושלות, והופעת הכימשון, פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי.

תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין אלו מיוחסות בין 750 אלף למיליון מיתות לרעב. מספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח רחוק היו כבדות משקל. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום.

כל משקה אוהב את מקומו. היין אוהב אולם נאה עשוי כטרקלין ונברשות מאירות את האולם ואת היין שבכוס ואתה נותן עיניך בכוס והוא נותן עיניו בך ואתם שמחים וצוהלים ומקישים כוס ובכוס ואומרים לחיים. התה אוהב כתלים אפרורים צהבהבים ותקרה נמוכה והוא יושב לו בתוך הכוס כמנדרין שהארץ נתונה לו. הקאקאו אוהב מפה מרוקמת שושנים ופרפרים ועוגה מונחת לצידו של הקאקאו ושמנת עליהם על הקאקאו ועל העוגה. השיכר אוהב את המרתף הישן האפלולי עם שולחנות כבדים אלון שאין עליהם מפה. והקוקטייל כל מקום מקומו.

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית המזון בוויקיפדיה:

מטבח
מטבח
שטרודל
שטרודל

שְׁטְרוּדְלעברית: כְּרוּכִית; מגרמנית: Strudel) הוא סוג של מאפה מרכז-אירופי, שמקורו במטבח האוסטרי, ומכאן כינויו המקובל "שטרודל וינאי".

בצק השטרודל הווינאי גמיש מאוד. מכינים אותו מקמח בעל ריכוז גבוה של גלוטן, עם מעט מאוד שומן ובלי סוכר. לשם קבלת בצק דק מאוד, מניחים אותו על גבי סדין ומותחים אותו לעלה דקיק בעזרת גבות כפות הידיים בלבד בכיוון מן המרכז והחוצה, בתהליך הדורש זמן רב. לאחר מכן ממולא הבצק במלית תפוחים שמניחים עליו רק לאחר סחיטה והידוק קפדניים, כשמתחתיה שכבה של פירורי לחם לשם ספיגת הנוזלים. השטרודל מועבר בזהירות אל התבנית, מהודק שוב ונמרח בקפידה בחמאה או במרגרינה מומסת. לאחר האפייה ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר.
פאי רועים העשוי מבשר בקר.
פאי רועיםאנגלית: shepherd's pie - "שפרדס פאי" או Cottage pie - "קוטג' פאי") הוא מאפה פופולרי הכולל בשר טחון שעליו ציפוי העשוי מחית תפוחי אדמה. מאכל פופולרי זה נאכל הן בבתים פרטיים והן בפאבים כמזון מהיר. המאפה עשה שימוש חוזר בבשר מבושל ובמחית תפוחי אדמה, וכך איפשר ניצולם החוזר בהיעדר קירור.
פאי תפוחים
פאי תפוחים

פאי תפוחים או תמליא תפוחיםאנגלית: Apple pie) הוא פאי (מאפה קלתית בצק סגורה או פתוחה באופן חלקי) הממולא בפרוסות תפוחים. הפאי מוגש לרוב לצד קצפת או גלידה. המתיישבים האירופאים הראשונים בצפון אמריקה הגיעו אליה מהולנד ומאנגליה והביאו איתם את אהבתם למאכל. המושבות הראשונות שתלו עצי תפוח, שהובאו במיוחד בחביות מאירופה.

מתכונים מהמאה ה-18 מעידים על הפופולריות הרבה של המאכל במושבות אמריקה, והוא הפך לקינוח הפופולרי ביותר. עם השנים הפך פאי התפוחים לאחד מסמליה של ארצות הברית ולמעשה למאכל לאומי. הביטוי "אמריקאי כמו פאי תפוחים" ("as American as apple pie") מעיד על כך. מארק טוויין בספרו הרפתקאות האקלברי פין עושה שימוש במונח "פאי" (שהכוונה לפאי התפוחים) כשהוא מתאר דבר מה שהוא נעים או נוח ("You're always as polite as pie to them").

חיילים אמריקאים שיצאו להילחם במלחמת העולם השנייה, כאשר הם נשאלו מדוע הם נלחמים, השיבו כי הם נלחמים "למען אמא ולמען פאי תפוחים" ("for Mom and apple pie") - כאשר פאי התפוחים משמעו "ארצות הברית".
באומקוכן
באומקוכן

באומקוכןגרמנית: Baumkuchen) היא סוג של עוגה חלולה גרמנית. העוגה, בנגזרותיה השונות, פופולרית ברחבי אירופה וכן נחשבת לחטיף ולקינוח ביפן. טבעות העוגה, המזכירות טבעות עצים הם המקור לשם העוגה בגרמנית, "באומקוכן" מילולית פירושה עוגת עץ.

את שכבות הבאום-קוכן מורחים על מוט עץ או ברזל ארוך, לאחר מכן מגלגלים את המוט מעל מקור חום, לרוב מדורת עצים. כל שכבה בעוגה חייבת להתקשות ורק לאחר מכן מצפים את המוט בשכבה נוספת ושוב חושפים את המוט המסתובב לחום. כאשר מוציאים את המוט ופורסים את העוגה ניתן להבחין בטבעות בהירות וביניהן טבעות בגוון זהוב המזכירות טבעות של עץ גדום. עוגת באומקוכן ממוצעת מורכבת מ-15 עד 20 טבעות של בצק. העוגה יכולה להגיע לממדים גדולים ומשקל נכבד בקלות: שפים המתמחים בהכנת העוגה יצרו עוגות עם 25 שכבות ובמשקל של יותר מ-50 קילוגרמים. האפייה על מוט מאפשרת לעוגה גם להגיע לגובה מרשים, עוגה ממוצעת מגיעה לגובה של כמטר שלם.

מרכיבי העוגה הם חמאה, ביצים, סוכר, וניל, מלח וקמח. לעיתים נעשה שימוש גם באבקת אפייה, אך היא לא נחשבת למרכיב מסורתי בעוגה.
מגש שבו-שבו: פרוסות הבשר ממתינות לטיגון
מגש שבו-שבו: פרוסות הבשר ממתינות לטיגון

שַבּוּ-שַבּוּ (ביפנית: しゃぶしゃぶ) הוא מאכל יפני ממשפחת מאכלי הנאבה (תבשילי קדירה), המזכיר פונדו. מקור שמו של המאכל הוא ברחש שמשמיע בשר בעת טבילתו במים רותחים.

השבו-שבו נאכל בצורה שיתופית על ידי קבוצת אנשים. הסועדים טובלים באמצעות מקלות אכילה פרוסות דקות של בשר בקר בסיר מים מחומם (לרוב החימום מתבצע באמצעות פלטה חשמלית או פתילייה כוהלית) במשך כדקה, עד להתבשלותו של הבשר. הסיר נשמר בטמפרטורה הקרובה לרתיחה ומכיל תערובת של מיני ירקות ותבלינים המעשירים את טעמו של הבשר. לאחר בישול הבשר בסיר הוא נטבל שנית בקערה המכילה רוטב סויה ובממרח שומשום (מעין טחינה יפנית) ונאכל מיד.
מרק קני ציפורים
מרק קני ציפורים

מרק קני ציפורים הוא מאכל מזרח אסייתי מסורתי הנחשב למאכל תאווה.

המרק עשוי מקן של סיס קיני המאכל המצוי במזרח אסיה, והבונה את קנו בקירות של מערות. סיס זה מדביק יחדיו עשב וחתיכות דגים בעזרת רוק ושיער, וכך יוצר קן שקערורי קטן במערות.

את הקִנים מרתיחים בהרבה מים במשך שעה ואחר מגישים בקערת מרק. התבשיל הסופי רירי במידת מה נחשב במזרח למשקה המחזק את הגוף ואת הליבידו בפרט. יש הטוענים כי הוא מעורר תיאבון, לעומת אחרים המדווחים על תחושות של צרבת.
טארט טאטן
טארט טאטן

הטארט טאטן הוא טארט תפוחים הפוך שמתאפיין בשכבת סוכר מקורמל.

הטארט הוכן לראשונה בטעות במלון טאטן (Tatin) בצרפת, ב-1889. המלון נוהל בידי שתי אחיות, סטפני וקרוליין טאטן. יש מחלוקת בעניין מקורו של הטארט. אבל הגרסה הסבירה ביותר היא שסטפני טאטן, שהתעסקה עם רוב הבישולים, החלה להכין פאי תפוחים מסורתי שמבוסס על בישול תפוחים בחמאה וסוכר אך הריחה כי התבשיל נשרף, הסירה אותו מהאש, כיסתה אותו בבצק פאי והניחה את המחבת בתנור לסיום האפייה. לאחר שהפכה את הטארט על פניו, היא נדהמה לגלות עד כמה האורחים במלון אהבו את העוגה החדשה.
שליקת עופות במחבת
שליקת עופות במחבת

שליקה היא שיטת בישול בחום, כאשר המזון אותו מבקשים לבשל מושם על פי רוב במים, בציר או ביין ומונח על הכיריים באש קטנה. הנוזל בעת הבישול נמצא בטמפרטורות 70-85° צלזיוס, כך שאינו מבעבע.

שליקה מתאימה במיוחד למזון עדין מרקם כביצים, בשר עוף, דגים ופירות, הנוטה להתפרק בשיטות בישול בהן משתמשים באש חמה יותר או בשמן.

בשליקה משתמר טעם המזון, ועל כן אין להרבות בזמן השליקה ובטמפרטורת השליקה.

טיגון
טיגון
הקפצה
הקפצה
מסעדה הינה בית אוכל, מוסד המוכר מזון מוכן ומשקאות לצריכת הפוקדים אותו. מסעדות רבות הן גם מקום מפגש ובילוי.
מסעדה במוזיאון ד'אורסי בפריז.
מסעדה במוזיאון ד'אורסי בפריז.

מסעדה יכולה להיות מוסד עצמאי או חלק ממכלול גדול יותר, כמו בית מלון. המבחר המוגש במסעדה רשום לרוב על-גבי לוח או בתפריט המסעדה.


רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן וכאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המזון והמשקאות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת ערך אם לא מתייחסים אליו?
  • כאן תוכלו למצוא ערכים יתומים בנושא מזון ומסעדות וכאן שפים יתומים. אנא עיזרו לנו למצוא להם ערכים מאמצים.
  • מתקפת איכות בנושא מזון, הסתיימה, אך עדיין אפשר להמשיך לתרום בנושא!
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים מבוקשים ודורשי שיפור".
  • בית השיטה - יש ערכים, בהן ערכים בנושא מזון, שחייבים להיות בכל אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה. עזרו לנו לכתוב את כולם, בצורה שיטתית.

מצאו ערכים לשיפור בנושא מזון: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)