לדלג לתוכן

קראטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קְרֵיאָטִין (creatine, creatin) היא תרכובת שנוצרת באופן טבעי בחולייתנים ועוזרת לספק אנרגיה לשרירים ותאי עצב[1]. קריאטין זוהתה לראשונה בשנת 1832 בשרירי שלד.

קריאטין-פוספט נוצר על ידי האנזים קריאטין קינאז בעת שפע של אנרגיה. הזמינות של מולקולה עתירת אנרגיה שכזו עוזרת לשמור על רמת אנרגיה יציבה בתא. במצבו זה המזורחן קריאטין-פוספט היא תרכובת אורגנית בסיבי השריר המסוגלת למסור את הפוספט שלה למולקולת ADP על מנת ליצור ATP, המספק אנרגיה חיונית לשריר. תגובה זו שכיחה בשניות הראשונות של מאמץ פיזי מאומץ (לאחר ניצול של מלאי מולקולות ה-ATP החופשי בתא, וכשיכולת השריר לייצר ATP קטנה מקצב ניצולו). קריאטין מסייע להגדיל את יכולת השרירים לעבוד ולייעל את צריכת האנרגיה בשריר. זהו מקור אנרגיה לפרק זמן המספיק לפעילות השרירים במאמץ במשך שניות בודדות בלבד. סבורים כי חשיבותו היא בצורך האבולוציוני לברוח מטורפים. קריאטין עוזר לספק את האנרגיה שהשרירים צריכים כדי לזוז בייחוד עבור תנועות מהירות ופתאומיות.

בנוסף, קיימים איזוזימים של האנזים קריאטין קינאז המשמשים לצרכים פיזיולוגים נוספים. מערכת הקריאטין פוספט היא אחת הצורות לשנע אנרגיה בתא מאורגנלות ששם האנרגיה מופקת (כמו מיטוכונדריה) למקומות שבהם האנרגיה נצרכת.

מקורות קריאטין לבעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמחצית מכמות הקריאטין מסונתזת משלוש חומצות אמינו (ארגינין, גליצין ומתיונין) והמחצית השנייה נצרכת בעיקר מדגים טריים ובשר. רוב האנשים מקבלים כגרם אחד של קריאטין ביום מן המזון שהם צורכים, זה בתוספת של גרם אחד שנוצר בתוצאה מתהליכים בגוף מושגים סך הכל כשני גרם קריאטין ביום. גם בצריכת בשר מרובה לא ניתן להשיג תוספת משמעותית של קריאטין (ב-200 גרם בקר יש כשני גרם וקצת יותר מזה בדגים). כ-95% ממנו נאגר בסופו של דבר בשרירי השלד ו-5% הנותרים מתפלגים בעיקר בין המוח, הלב, האשכים, האוזן הפנימית ותאי זקיק השערה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קראטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופ ישעיהו ליבוביץ, קראטין, אנציקלופדיה העברית כרך ל, תשל"ח, עמ' 36