משתמש:ביקורת/אדומים שלי
מראה
דף זה מחליף רשימה קצרה שהייתה מונחת במשתמש:ביקורת/בטיפול. רבים מהערכים שהיו רשומים בה הוכחלו. מי יתן וכך יקרה גם לאלו.
רשימת ערכים חסרים שמקושרים מערכים שיצרתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלעזר לעוו (הנין) - אונגוואר
- אבא יוסף טריווש - אב"ד וולקניק באזור וילנה מחבר ספרים "חבל יוסף" ו"כערכך הכהן"[1]. עורך הספר "תכלת מרדכי" לרב מרדכי מלצר
- אבא יעקב ליף (תרפ"ב-תשמ"ח) - ר"מ בישיבת נר ישראל במשך עשרות שנים
- אביגדור קרא (השני) - רבן של אפטא קונסטנטין וגלוגאו
- אברהם (בן יחיאל) הלר - מחבר הספר "יפה נוף", כיהן כרבן של יאנישוק, הזנפוט וליבוי
- אברהם אבן לטיף
- אברהם בלעיש
- אברהם דוד פאפו - רבה של איספאלטרו
- אברהם הלוי (סלוניקי) - עין משפט
- אברהם חיים רודריגס מחבר "ארח לצדיק"
- אברהם טיקטינסקי (השני) - ראש ישיבת מיר
- אברהם טיקטינסקי - ראש הישיבה השני בישיבת מיר, נפטר באותה שנה שבה נפטר אביו
- אברהם טריבש צרפתי
- אברהם יפה (רב) מביהם, אבי ה'לבוש'
- אברהם יצחק ויינברגר - מחבר "מלל לאברהם" ו"פני יצחק" ורבה של קליינווארדיין
- אברהם יצחק כ"ץ - (ר' אבא'לה רקובר) רבה של פינטשוב ומחבר "כתר כהונה"
- אברהם ישמעאל חי סנגויניטי
- אברהם לופטביר
- אברהם ליפשיץ (רב) - תלמיד הנודע ביהודה שכיהן כרב המחוזות טאבור ובודויס והתגורר בעיירה נויהויז בה ניהל את ישיבתו. אביו של ר' יחזקאל משה פישמן
- אברהם מאימראן - נגיד יהדות מרוקו (נפטר 1723)
- אברהם מאיר אפשטיין (מנחה בלולה) - מחבר "מנחה בלולה"[2]
- אברהם מרמורשטיין
- אברהם משה ויטקינד
- אברהם משה עבעריל - ראש הישיבה בגרודנה
- אברהם נפתלי שפיץ מוורמייזא - מחבר "מלא רצון" (פפד"מ ת"ע)
- אברהם עזרא כ"ץ - רבה של אמדור
- אברהם צבי אבלס
- אברהם צבי גרודזנסקי - אחיו של ר' חיים עוזר, ראש ישיבת רמיילס
- אברהם שלמה קרסיק
- אברהם שמואל בכרך - דרשן בפראג; בעלה של חוה בכרך
- אברהם שמואל דיסקין - רבן של פלונסק ווולקוביסק, מחבר "לבני בנימין"
- אברהם שמואל מראסיין
- אבריאל בר-לבב
- אהרן איטינגא - אב"ד יברוב וריישא (אנ')
- אהרן אלחדיף
- אהרן בן חסון
- אהרן בן-ציון שורין
- אהרן דוד בוראק
- אהרן יעקב קלפפיש משנאדובה, ראש ישיבת כפר סבא
- אהרן מקרדינא - בעל הקרנים
- אהרן מקרטינגה - רבה של פינסק ומחבר "תוספות אהרן"
- אורי פייביש חלפן - מחבר "דת אש"
- איגנץ ייטלס (1783–1843)[3]
- איסר יהודה מאלין
- אליהו אינזלבוך
- אליהו חאקו
- אליהו חיים (בגדאד) - רבה של בגדאד ואביו של חכם יוסף חיים מבגדאד
- אליהו מנחם חלפן[4]
- אליהו משה שיסגל
- אליעזר אטלס וכתב העת שלו "הכרם"
- אליעזר גרשון פרידנזון וכתב העת בית יעקב ז'ורנאל
- אליעזר ידיד הלוי
- אליעזר יוסף שלז
- אליעזר ליפמן גראטץ - רבה של בומסלא
- אליקים גאטיניו
- אליקים גץ שווערין - רבן של סבודקה ובאיה, תלמיד הנוב"י
- אלכסנדר ביכלר
- אלעזר הכהן (פולטוסק), רבה של פולטוסק ומחבר "חידושי מהרא"ך", חתנו של רבי יעקב לורברבוים[5]
- אלעזר קאליר
- אנשיל מקלוניא
- אפרים בן שמריה - ראש הקהילה היהודית בפוסטאט
- אפרים זלמן סלוצקי - מוצ דווילנה חתנו של ר' יוסף סקוביץ
- אפרים קפלן - רופא ועיתונאי במארגען זשורנאל הניו-יורקי[6] נכדו של ר' מאיר מיכל רבינוביץ
- אפרים תלמג'
- אריה ליב בן נתן נטע - מחכמי פולין, רבה של טרנינגרד, ורבו של הרב אריה לייב הלוי אפשטיין "בעל הפרדס"
- אריה ליב הכהן רפפורט - אב"ד ור"מ לבוב - ליצור הבחנה
- אריה ליב סג"ל - מחבר "אסיפת גאונים" (ביאליסטוק תקס"ו) ורבה של טיקטין
- אריה ליב רפפורט - אב"ד פראג - ליצור הבחנה
- אריה לייב הורוויץ מחבר "הרי בשמים"
- אריה לייב קפלן - יו"ר מרכז הרבנים בשיקגו
- אריה לייב קצנלנבוגן - רבה של בריסק
- אשר אנשיל יונגרייז - רבה של טשנגר ומחבר "מנוחת אשר"
- אשר מטיקטין
- בן ציון חיים ציוני אב"ד קאזאן
- בנימין ביינוש זלקינד רבינר
- בנימין הכהן מעלי (אמסטרדם) - מגיה מפורסם, נכדו של ר' בנימין הכהן מעלי
- בנימין הכהן רפפורט - רבה של קאליש ומחבר הספר "גבולות בנימין"
- בנימין וואלף טעבין - מפרנסי ומנהיגי קהילת פרשבורג
- בנימין זאב טרויב - כיהן במשך שתים עשרה שנה כרבה של שאוול, עד שמאס ברבנות. חמיו של ראש"ט
- בנימין זאב שאטין כ"ץ - ראב"ד בדיהרנפורט
- בנימין ידידיה גרין - מזיימל
- בנימין פליישר
- בנימין שלמה המבורגר
- בן-ציון שלז
- בעריש אשכנזי - רבה של סלונים ומחבר שו"ת "נודע בשערים"
- בעריש בנט - רבה של קאלוב
- בצלאל דבליצקי
- בצלאל מרגליות - רבה של אוסטרהא
- ברוך בן ציון מישקובסקי (~תרי"ד-תרס"ט) - רבן של מוסטי ואמדור[7], אחיו של ר' מנחם מנדל אייזנשטאדט
- ברוך בנדיט גליקסמן - רבה של טוּרֶק, מחבר "נחלת ברוך", "טעם ברוך" ו"בריחי זהב"
- ברוך מאיר מנטשל - מחבר שו"ת "רב טובך". מו"צ בזלטוב, רבה של פוטיק ומאוחר יותר אב"ד באוסציה-ביסקופיה
- ברוך מרדכי ליבשיץ - מחבר "ברית יעקב", רבן של נובהרדוק ושדליץ
- ברוך נאה (רב)
- ברוך נאומבורג / נוימבורג
- ברוך קרפלס - פרנס ומנהיג הקהילה בגלוגאו
- ברזילי יעבץ / ר"י ברזילי
- גבריאל מקרקוב - רבן של מץ וניקלשבורג
- גבריאלה טאדיני / טאדינו (איט')
- גודמן ליפקינד (אנ')
- גוטהרד דויטש
- גוסטב קרפלס (1848–1909), מחבר "תולדות ספרות ישראל" (אנ')
- גרשון בון פאצו - מראשי הפוסקים ביוון
- גרשון ליטש-רוזנבוים
- דב בריש רפפורט - אב"ד מזריטש
- דב זוכובסקי (ר' בערל יאנובר)
- דב שורין - זמר מן הימין הקיצוני בישראל (אנ')
- דוב נחמן שפירא (ה'תרכ"א-ה'תרצ"א)[8] - רבה של מזריטש
- דובר רבינר
- דוד אבן שושן
- דוד דבליצקי
- דוד ויטאל
- דוד חביליו - שליח ירושלים לטורקיה
- דוד חיים חסן
- דוד טביל אפרתי / דוד טבלי אפרתי
- דוד טביל מבריסק
- דוד לייב זילברשטיין (הנכד) - מחבר "יד דוד"
- דוד מצגר
- דוד ניימן
- דוד פאיאנס (רב) - הרב בקנישין ולימים ראב"ד ביאליסטוק וחבר הוועד המרכזי של "המזרחי"
- דוד קמנצקי
- דוד קצנלנבוגן - אב"ד אה"ו
- דוד רגנשברג - רבה של שאד, בן אחותו של הרב מקאליש[9]
- דוד שטראשון
- דוד שלמה שפירא
- דניאל טרבוט
- הלל אלכסנדרוב (היסטוריון) - נכד העילוי משקלוב, בן שמואל אלכסנדרוב
- הלל אלכסנדרוב - העילוי משקלוב
- הלל החסיד ממודנה
- הלל קליין, ד"ר קליין - רב ניו יורקי
- זאב אברך
- זאב איידלמן
- זאב גוטהולד
- זאב וולף לנדוי - ה"מגיד מישרים" מווילנא
- זוסמן סופר
- זוסקינט מקלוניא
- זיגמונד מנהיימר
- זכריה מנדל מליסא
- זכריה מנדל קלויזנר
- זכריה תנעמי
- זליג יהושע רוך / יהושע זליג רוך
- זלמן יוסף אשינובסקי - ראש ישיבת סמרגון
- זנוויל פרשי
- זעקל פולק - ראש ישיבות סרדאהלי ובוניהד
- חיים דובער גולבסקי
- חיים דוד עמר
- חיים דוד רגנשברג
- חיים הכהן כ"ץ - רבן של ניקלשבורג ומורביה, בנו של ר' יצחק כ"ץ
- חיים טוביאס
- חיים יהודה רייך - (בן של אברהם יחזקאל רייך)
- חיים מרדכי רוזנבוים - אדמור מנדבורנה, עסק בהתרת עגונות מלחמת העולם השנייה
- חיים נחמן פרנס
- חיים נפתלי הרץ היילפרין - ראב"ד ביאליסטוק ומו"ל שו"ת עונג יו"ט של אביו
- חיים סגל מיאנובה שנודע בכינוייו "ר' חיים יאנובער" ו"ר' חיים ראצקער"[10]
- חיים סגלוביץ
- חיים צבי שפירא - רבן של לאפיץ' ובוברויסק, מחשובי הרבנים ברוסיה בתקופתו, נפטר בי"ז בתמוז ה'תרצ"ג, 11 ביולי 1933
- חיים שמואל פלורנטין / שמואל חיים פלורנטין - מעיל שמואל
- חנוך הניך שאטין - ראש הישיבה בקאליש[11]
- חנוך פרידלנד
- חנניה בן זכרי
- טבלי שייאר
- טוביה בכרך
- טודרס הכהן (טברי"א, טודרס בן רבי יוסף אריה זילברמן) - רבה של ראש פינה
- ידידיה גוטליב פישר
- יהודה אריה לוינגר - רבה של קרוסנו ומחבר "ארחות חיים"
- יהודה אריה לייב קאליש - אב"ד אמסטרדם ומחבר "גור אריה"
- יהודה אשר אויזרמן (תקצ"ב- ? אחרי תרס"ד) - רבן של פושלט, קרולוב ונובו גאורגייבסק. מחבר "בית יהודה", "בית לחם יהודה" ו"מטה יהודה"[12]
- יהודה בן ניסן מחבר "בית יהודה", רבה של קאליש
- יהודה ברדוגו - בעל "מים עמוקים"
- יהודה גרינפלד - ראש ישיבה ורב בסמיהאלי
- יהודה הכהן טנוג'י
- יהודה חייט
- יהודה חלאווה
- יהודה לובצקי
- יהודה ליב לוינזון - רבה של מריאמפולה
- יהודה ליב נקריץ
- יהודה ליב פולטרוביץ - רבה של ביחוב
- יהודה ליב קרלבורג
- יהודה לייב איגר (הלברשטאט) - רבה של הלברשטאט
- יהודה מצליח פאדובה
- יהודה צירקל - רבה של בוריסוב
- יהודה קובו
- יהודה שרף
- יהונתן הלוי אייבשיץ מוורשה
- יהושע בצלאל קנטורוביץ, מחבר "משכן בצלאל"
- יהושע די סילוא - חכם הקהילה הספרדית בלונדון בראשית המאה ה-17
- יהושע השיל באב"ד - ספר יהושע
- יהושע השל לוין - מחבר עליות אליהו / ליצור הבחנה עם: יהושע השיל לוין, רבה של התאחדות יוצאי רו"פ בצרפת שמונה בידי רי"ס
- יהושע השל שפירא - רבן של שאקי ושצ'וצ'ין שבפלך לומז'ה
- יהושע יוסף פרייל
- יהושע יעקב רבינוביץ - רבה של הורודץ ואחיו של ישראל מיכל
- יהושע לנג משומיאץ
- יואל אונגר - אב"ד פאקש
- יואל יצחק קצנלנבוגן (תק"ס-תרנ"א) - רבן של שאד, זיזמיר, סמיאטיץ' ונובו אלכסנדרובסק. מחבר "זרע יצחק"[13]
- יואל סורוצקין - רבה של סטויבץ
- יואל פלורסהיים
- יואל קצנלנבוגן, אב"ד שינובה, יריטשוב והרובישוב
- יודא אהרן סג"ל ווייס - מדפיס ירושלמי
- יונתן אליאשברג - רבה של וולקוביסק
- יוסף אבנדנה
- יוסף גוגנהיים
- יוסף דוד אייזנשטט - רבה של מיר
- יוסף הרטנשטיין - אב"ד קונסטנטין ישן,
- יוסף זונדל מבירז' - מחבר "זיר יצחק" ורבה של בירז'
- יוסף יוזפא האן נוירלינגן
- יוסף יוזפא שאטין (מהריש"ך) - ראב"ד ליסא וראש ישיבה בגלוגא
- יוסף יונה צבי הורוביץ -נשא בתואר גאב"ד פרנקפורט דמיין ובסוף ימיו בארצות הברית
- יוסף יעקבס
- יוסף לוינשטיין (סרוצק)
- יוסף מאיר טיגרמן רבה של נובה זמקי (נייהייזל)
- יוסף מרדכי ידיד הלוי
- יוסף משה ברסלויא - מחבר הספרים "חוק יוסף", "שורש יוסף" ו"כתונת יוסף" (פיורדא תקכ"ט) ורבן של מילהויזן ובמברג
- יוסף סג"ל לנדא - רבן של רוהאטין וחמיילניק
- יוסף פאסי
- יוסף פיימר (השני)
- יוסף שלייפר / יוסף שלופר
- יוסף שמואל מפרנקפורט
- יחזקאל בנט - רבה של וואראהל וראש הישיבה בה
- יחיאל לוריא מסלוצק
- יחיאל מיכל וולפסון - הרב מפוריץ
- יחיאל מיכל חרל"פ
- יחיאל מיכל מנמירוב
- יעקב אברהם גירון
- יעקב אורנשטיין (ירושלים) - ראש ישיבת אהל משה ועורך תורה מציון. ובנו משה אורנשטיין (דפוס צוקרמן)
- יעקב אליהו סג"ל - רבה של סלובודקה
- יעקב בן מכיר
- יעקב גולדמן (עיתונאי)
- יעקב גליס
- יעקב הכהן רפפורט - רבה של אוסטרהא
- יעקב וינברג - ראש ישיבת נר ישראל בולטימור
- יעקב יצחק דוקלא - רבה של פרשבורג לפני מהר"ם ברבי
- יעקב לאנדא בעל האגור
- יעקב מאיר צבי פרידלנדר משוראן (אנ') (חמיו בנישואים שניים של ר' חיים צבי מנהיימר)
- יעקב מסקין
- יעקב מרדכי זילברמן - רבה של בילגוריי
- יעקב פריימן
- יעקב קופל במברגר - רבה של וורמס
- יעקב רבינוביץ (רב) - רבן של זאמוט (ראדוילישקי) ואדינבורג, סקוטלנד. בסוף ימיו בלונדון. מחבר "שם יעקב", "בכורי יעקב", "קול יעקב" ו"שבחי יעקב". (מידע על צאצאיו נמצא בערך אליעזר שמחה רבינוביץ)
- יעקב שאול - רבה של איזמיר
- יעקב שמחה רפיש, מחבר "משכן העדות"
- יצחק אהרן איטינגא - אב"ד לבוב, שו"ת מהרי"א הלוי
- יצחק אוירבך (הלברשטאדט) - רבה של הלברשטאט
- יצחק אייזיק רבינוביץ - רבה של שאוויל, מחבר "נטעי נעמנים" ו"עטרת יצחק" (ירושלים תרפ"ה)
- יצחק בן ראובן אלברגלוני - בן דורו של הרי"ף.[14]
- יצחק בן שמשון כ"ץ - אב"ד ניקלשבורג וערים נוספות, וחתנו של מהר"ל מפראג
- יצחק דוד אתרוג / נחום אתרוג
- יצחק חיות (ברודי) - ר' איציק פסלס (פעסילש), מנהיג קהילת ברודי
- יצחק חיים רפפורט - רבה של אוסטרובה ורב בקראקא
- יצחק ישעיה וייס
- יצחק כ"ץ - רבן של וינה, ניקלשבורג ומורביה כולה
- יצחק משה פרלס
- יצחק סובלסקי [15]
- יצחק רבינוביץ - אב"ד צ'נסטוחובה ומחבר "נדבות פי"
- יצחק רובינשטיין - רבה של וילנה
- יצחק שלמה בלוי
- יצחק שלמה יואל שרמן (תר"ד-תר"ע~) - רבן של אהלאוו, באסן, קאלייערקא וראוונע[16]
- יצחק שמואל עמנואל - חוקר יהדות סלוניקי
- יצחק שמשון לנגה
- יקותיאל בליץ (גר')
- יקותיאל זיסל רפפורט - בנו של ר' חיים הכהן רפפורט (אוסטרהא) וחתנו של רבי יעקב ברוכין ומראשי חברת מקיצי נרדמים[17]
- ישועה בן יוסף הלוי מתלמסאן -מחבר הליכות עולם (כללים)
- ישעיה בן אברהם סגל - אב"ד פרנקפורט
- ישעיה הלוי הורוביץ (השני) - רבן של פיורדא ופרנקפורט
- ישעיה טרונק - היסטוריון
- ישעיה מושקט
- ישעיהו גולדשמידט
- ישראל בנדט פייבלזון - רבה של בייסגולה
- ישראל בנימין באסאן
- ישראל ברכיה פונטאלינה
- ישראל ברלין
- ישראל דרשן שפירא - אב"ד קאליש
- ישראל "חריף" הלר - מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין וראש ישיבה בישיבת מיר
- ישראל זאב מינצברג
- ישראל זרצ'ר
- ישראל חיים אקרמן
- ישראל טבק[18]
- ישראל טוביה אייזנשטאדט (דעת קדושים)
- ישראל יונה לנדא מקמפנו (אנ')
- ישראל יעקב יפה - רבה של מנצ'סטר אחרי חמיו הרב יוסף יפה
- ישראל ליפשיץ (קליווא)
- ישראל מיכל טרויב (1858–1926)
- ישראל מל - רבה האחרון של רוגובה, נספה בשואה
- ישראל רוזנברג
- ישראל שורין - רב בברוקלין, ניו יורק, ומסוף המאה ה-20 ועד פטירתו ב-2007 רב קהילת מגן אברהם באפרת. חתנו של הרב יעקב קמינצקי
- יששכר הכהן - "מתנות כהונה"
- כלב אפנדופולי
- לואיס מונטגיו, ברון סוויית'לינג השני (אנ')
- לוי יפה - רוגובה
- לוי יצחק הכהן - רבה של באקו שברומניה ורב ראשי של יהודי רומניה בניו יורק, בן הרב יוסף אריה זילברמן
- ליב פישלס
- מאיר אריה סגל - ראש ישיבת נובהרדוק באוסטרוב מזובייצקה ובארץ ישראל ר"מ בישיבת תפארת ישראל
- מאיר בן ברוך הלוי מווינה
- מאיר ברנצקי מבריסק, מחבר הספר "הר המוריה"
- מאיר הילדסהיימר
- מאיר הלר (ליטא) - דיין בווילנה ורב בקוסטיקוביץ שליד מוהילב
- מאיר ורשביאק[19]
מאיר זלוטוביץ (אנ')- מאיר מקונסטנטין - בן היעב"ץ
- מאיר צבי ויטמאיר - אב"ד סאמבור, מחבר "שו"ת רמ"ץ"
- מאיר קייזרלינג (אנ')
- מאיר שלום גוריון רבה של קרליץ ותלמידו של רבי חיים מוולוז'ין
- מהר"ם ז"ק[20] - אב"ד ור"מ לבוב
- מהר"ם סג"ל
- מולאי אל-ראשיד (1664-1672) - מייסד (עם אביו) השושלת העלווית
- מיכאל דוב ויינגוט - אב"ד פיעטרקוב ומחבר "אגודת אזוב מדברי"
- מיכל שמעון איסקולסקי[21]
- מילטון קונביץ (אנ')
- מנדל בכרך
- מנדל ר' אביגדורש - מחבר נוסח הגאון ר' מנדל, פרטים עליו בערכו של בנו ר' משה ר' מנדלש
- מנחם א"ש - רבה של אונגוואר
- מנחם בן יעקב שלם
- מנחם מנדל זלוטקין
- מנחם מנדל פרזווניק
- מנחם מנדל קרקובסקי / מנחם קרקובסקי / מנחם בן ציון קרקובסקי (גיסו של ר"מ סולובייצ'יק) / 2 אנשים?
- מנחם ציון פורטו כהן
- מנחם ציון - מחבר הספר "ציוני" על התורה
- מנחם שמשון באסולי / מנחם שמשון באזילה - אביו של ר' אביעד שר שלום באזילה
- מנשה יהושע פאדובה
- מנשה יוסף גינצבורג
- מקס זליקסון
- מקס שלזינגר
- מרדכי אהרן סמונוב
- מרדכי אורי סמונוב
- מרדכי הלברשטאט מדיסלדורף
- מרדכי יהודה ליב גלאזשטיין - אב"ד ראסנו פלך מוהילב מחבר ספר "פי אריה"[22].
- מרדכי יהודה ליב זק"ש
- מרדכי יצחק עדלמן - השארתי חומר בסיסי אצל אביו
- מרדכי מארדוש ויינרב
- מרדכי מגריידיץ
- מרדכי קאלינו
- מרדכי קמפנר
- מרדכי שמואל גירונדי
- מרק סלובין
- משה אברהם אייזנשטט - רבה של מיר וראש הישיבה בה
- משה אהרן בן דעת (בנדס)[23]
- משה אהרן דוידוביץ מריטובה
- משה אלכסנדר זושא קינסטליכער
- משה אריה גרודזנסקי - רבה של איוויה
- משה אריה עוזר
- משה בירדוגו (המשבי"ר)
- משה בן עטר
- משה גרשון מובשוביץ - רבן של סידרא, דומברובה ביאלוסטוצקה, ונובי דוור
- משה די קוריאל
- משה הכהן - שו"ת כהונת עולם
- יעקב משה העלין - מחבר הפירוש "ידי משה" על מדרש רבה
- משה זקהיים (1842–1903) - רבה של קובל
- משה חיים (בגדאד) - ראש רבני בגדאד (נפטר ח' בסיוון תקצ"ז, 11 ביוני 1837)
- משה חיים מורפורגו
- משה חיים סוסקינו
- משה חלאווה (השני)
- משה יהודה הכהן בלוי
- משה יעקב בוראק (תרפ"ב-תש"ע) - רב בקהילות שונות בארצות הברית וקנדה, ואב"ד בטורונטו
- משה יעקב דמביצר - ראב"ד קראקא[24]
- משה יעקב שארף - אב"ד זאטור ואשפצין ומחבר "דרכי יושר"
- משה יפה (גורז'ד) - רבה של גורז'ד, אבי ר' יוסף יפה
- משה יפה (קרקוב) מקרקוב
- משה יצחק דרשן - "המגיד מקלם"
- משה יצחק מפוניבז' / משה יצחק הלוי
- משה יצחק סג"ל, יהודה זאב סג"ל, וישיבת מנצ'סטר
- משה מלונדריש
- משה סג"ל פולק - רבה של בוניהד
- משה פירסט - רבה הראשון של מאראש-ואשרהעלי ומחבר "מראה משה" שו"ת וחידושים
- משה פרנקפורט - חבר בית הדין האשכנזי באמסטרדם, פרשן המכילתא (מחבר "זה ינחמנו", אמשטרדם תע"ב)
- משה צבי שטרן - מאלישטבה וסרדהלי
- משה צייטלין - רבה של ראסיין
- משה רייך - אב"ד באנוביץ'
- משה שטרן מגדולי הפוסקים והמשיבים בארצות הברית, מחבר שו"ת באר משה
- משה שמואל שפירא (וולוז'ין) - רב וסופר, מנהל ישיבת רבנו חיים ברלין (עליו: ר' משה שמואל ודורו, ניו יורק תשכ"ד)
- משולם זלמן מירלש - רבה של המבורג
- משולם פייבוש מקראקא
- נח וינר
- נחום מאיר ברונזניק
- נחמן אנג'יל
- נחמן הכהן רפפורט - אב"ד גלוגא
- ניסן שידלוב - מהרנ"ש
- נפתלי הירץ אשכנזי
- נפתלי הירש מירל'ס - דיין בברלין
- נפתלי הכהן כ"ץ מלובלין, בנו של ר' יצחק כ"ץ
- נפתלי ניוברגר - נשיא ישיבת נר ישראל בולטימור
- נפתלי צבי קצנלנבוגן (שער נפתלי) - מחבר הספר "שער נפתלי", רבה של פרנקפורט דאודר וחבר הסנהדרין של פריז (נפטר תקפ"ח).
- נפתלי קפלן - משגיח ישיבת בית מתתיהו וישיבת אור שמח, ומייסד ישיבת נתיב הדעת
- נתן אורדמן
- נתן לוין - אב"ד ניקופאלי
- נתן נטע בן אריה לייב - אב"ד ברודי, בנו של ר' אריה ליב בן נתן נטע הנ"ל ואביו של ר' דוד טבל בן נתן נטע מליסא
- נתן שרמן (אנ')
- נתניאל יוליוס רייך [1]
- עזרא צורף - מחבר "זכרון טוב" וראב"ד סרדהלי
- עזריאל אריה לייב רקובסקי
- עזריאל זיו - רבה של בירז'
- עזריאל רבינוביץ - ראש ישיבת טלז[25], נספה בשואה עם משפחתו
- עקיבא איגר (השלישי) - רבה של הלברשטאט
- פנחס ליב פרידן
- פנחס קצנלנבוגן - מחבר יש מנחילין
- צבי אריה לוריא - רבה של זלודק, ומחבר "ארץ צבי"
- צבי ברוידא / ר' הירשל מסלנט / צבי הירש ברוידא (סלנט)
- צבי הירש ברנשטיין (אנ')
- צבי הירש יאנוב
- צבי הירש ליכנטנשטיין - רבה של בטוקס, קורלנד. מחבר "הגיון לבי" (ריגה תרע"א)
- צבי הירש למפרט מחבר "פסקי הגר"א" ואב"ד סטולביץ
- צבי הירש פרילוקר מבריסק
- צבי הירש קלויזנר
- צמח זק"ש - רבה של זאגר
- רב אמי בן רב שמואל גאון
- רב מתתיהו גאון
- רב צמח בר פלטוי
- רפאל אשכנזי
- רפאל ברויאר - רב באשפנבורג (אנ'), גרמניה
- רפאל מייזלש - מחבר "תוספת שבת"
- רפאל משה חרל"פ
- רפאל נתן אוירבך
- רפאל עמרם מאמאן
- רפאל ריס (גר')
- שאול אלחנן שאולזון - רבה של ניישטאדט הסמוכה לפוניבז' ולימים מו"צ בירושלים
- שאול קצנלנבוגן (שיללה) - רבה של שילעל ומחבר "מגן שאול"
- שאול שפירא - מחבר "חמדת שאול" ורבן של פוניבז' ושדובה
- שבתי דיאמנט
- שבתי יפה
- שבתי שפטל בן ישעיה הלוי הורוביץ - סב השל"ה
- שושנה הלוי
- שלום דוב בער אייזנשטאדט - אב"ד לכוביץ' ואחיו של ר' מנחם מנדל אייזנשטאדט
- שלמה אבן מלך
- שלמה אמריליו - רבה של סלוניקי
- שלמה בן יהודה - גאון ישיבת ארץ ישראל
- שלמה הלוי הבחור
- שלמה זלמן ברוין
- שלמה זלמן טוביה מרקוביץ - רבן של קובורסק, אינטוריק ואנטלייפט
- שלמה זלמן שמחה טרויב - רבה של קיידאן
- שלמה ליב מורגנשטרן מחבר "מנחת הבוקר"
- שלמה מפינטשוב - מחבר "יקהל שלמה"
- שלמה פרופס ודפוס פרופס
- שם טוב בן אמוזג
- שם טוב בן עטר
- שמואל אבוהב (חברון)
- שמואל אביגדור פייבלזון - רבה של פלונגיאן
- שמואל אבן דנאן
- שמואל הלוי (קושטא)
- שמואל הלל אייזיקס
- שמואל חיים ישעיהו
- שמואל חסיד מראסיין
- שמואל טיקטינסקי - ראש הישיבה הראשון בישיבת מיר
- שמואל ליב קוידר
- שמואל מטלון
- שמואל פולק - רבה של טרייביטש
- שמואל קושלביץ
- שמואל שמלקא מאוסטרהא[26]
- שמואל שמלקא קליין - רבה של סעליש ומחבר "צרור החיים" (נפטר ט' באדר תרל"ה)
- שמחה הכהן רפפורט (הנכד) - אב"ד פודהייץ (נפטר תקכ"ה)
- שמחה הכהן רפפורט - אב"ד דובנה, הורדנה ולובלין שהתקבל בסוף ימיו כרב בלבוב אך נפטר בדרכו אליה
- שמחה חסידה
- שמעון וינר - ראשון תלמידי החת"ם סופר בהונגריה, ותלמידו של מהר"ם בנט
- שמעון מערקיל שפירא - אב"ד בירז'
- שמעון סידון - רבה של טירנוי
- שמריה זלמן - מחבר "אבני שוהם"
- שמריה יצחק בלוך - רבה של דרשונישוק בליטא ומ-1902 אב בית הדין הרבני בברמינגהאם
- שמריה שטיקלר
- שמשון באקי
- שמשון בכרך (1600–1670) בנה של חוה בכרך ואביו של ר' יאיר חיים בכרך
- שמשון בן אליעזר - מחבר "ברוך שאמר"
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופיבאך
- איילנבורג (אנ')
- צילץ (Zülz)
- גריידיץ
- דז'ורין (פול')
- דיהרנפורט
- וילניה (Vilnia)
- וילפראנש (אנ')
- ליכטנשטאדט (כיום הרוזנטין (אנ') בצ'כיה
- ניאמץ
- סימנה (ליטא)
- פילהן (Filehne)
- פילטן (אנ')
- יוהניסבורג (אנ')
- פלשן (Pleschen)
- רוגוז'נו (רוגוזין)
- רחוב קרוכמלנה בוורשה (פול')
- שוטן (אנ')
- שט (שאט, ליטא)
שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אור ישראל (מונסי)
- אלה אזכרה (ספר)
- אנציקלופדיה של גלויות
- ארייה (חקלאות)
- ביאור מילות ההגיון
- בית הכנסת אל טרנסיטו (אנ')
- בית המדרש לרבנים בוורשה
- בית העירייה היהודית בפראג
- בית הקברות היהודי בוורמס
- בית הקברות היהודי בפרנקפורט
- בית הקברות היהודי ברודנו (אנ'), בפראגה שבוורשה
- בית הקברות היהודי ברוסאו (אנ')
- בית יעקב (ירחון)
- גירוש וורמייזא (1615)
- גירוש וינה (1670)
- דאס ווארט
- דעת אחרת מקנה
- דפוס לעווי (זכרון שלמה, בירושלים)
- הגט מווינה
- החברה למדעי היהדות (Association for Jewish Studies); מו"ל ה-AJS Review
- היהודי
- הײַנטיגע נײַעס
- המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון
- המקווה ברוויגו
- הסתדרות המזרחי באמריקה
- הסתדרות הרבנים דאמריקה
- העברי (כתב עת)
- הצופה בארץ החדשה (אנ')[27]
- הרפובליקה העממית של בלארוס
- טבח אומן (אנ')
- יבול נכרי
- יהדות פראג
- ישיבת אונגוואר
- ישיבת ברסלאו
- ישיבת וירצבורג
- ישיבת נייטרא
- ישיבת פיורדא
- כולל קובנה
- כנסת חכמי ישראל
- לוס נגרוס (אנ')
- מזרח ומערב
- מכון אופק
- מלון שרתון הישן (פאלאס, תל אביב) - מבנה היסטורי (נהרס)
- מקבציאל
- משטרת בלגיה
- משטרת צרפת
- משטרת קפריסין
- נדראנגטה (אנ')
- ספר המקח והממכר
- ספר השנה - של סוקולוב
- ספרות המוסר
- עיר מלכותית חופשית (אנ')
- פארלאג י"ל פרץ
- פולמוס המוסר
- פולמוס העירוב במנהטן
- פראגה
- קופת רבי מאיר בעל הנס
- רוכל
- רייכסטאלר
- שומר ציון הנאמן
- שלושים ואחד המלכים
- שנה בשנה - היכל שלמה
- תלפיות (כתב עת)
- תלפיות (מאסף ספרותי)
לביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השלמת הערך יהדות וילנה וכתיבת הערכים האדומים בו.
- השלמת הערך פולמוס אתרוגי קורפו וכתיבת הערכים האדומים שיהיו בו.
- כנ"ל אתרוג מורכב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תכלת מרדכי, הקדמה ראשונה, עמ' 7.
- ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, עפשטיין, הרב אברהם מאיר הלוי, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 54, באתר היברובוקס
- ^ "ייטלס, איגנץ", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- ^ להרחבה עליו ראו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל פריט ל"ו, טריאסטה ה'תרי"ג, עמ' 19, באתר היברובוקס. - ^ ראו עליו עוד: אור ישראל, גיליון י (שנה ג, ב), עמ' קנג.
- ^ ראו עליו: 'קפלן, אפרים בה"ר זלמן פנחס', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 224 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1422).
- ^ ראו עליו: פנקס אמדור, בני ברק תשכ"ו, עמ' 49 ואילך.
- ^ נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, בערכו. פריט 4630.
- ^ ראו עליו: בן-ציון אייזנשטט, רעגענשבערג, הרב דוד, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 66, באתר היברובוקס.
- ^ ישראל מיכל נתנזון, גזע ישישים, בכתב העת תבונה, ניסן תש"י, עמ' ס'.
- ^ לפי תלמידו, הרב אלעזר ליסר, מחבר "חומת אש" (ברסלאו תקנ"ט), הסתגר שבע עשרה שנה בישיבתו ולא יצא ממנה.
- ^ יהדות ליטא, ח"ג, תל אביב תשכ"ז, עמ' 26.
- ^ ראו עליו: ספר סמיאטיץ, תל אביב תשכ"ה, עמ' 71.
- ^ ראו עליו: שו"ת התשב"ץ, חלק א', סימן ע"ב.
- ^ רבי יצחק סובלסקי, החרות, 5 ביוני 1913.
- ^ ראו עליו: מוריה, גיליון קד, עמ' מב.
- ^ שמו מופיע כך בראש הספר "אמרי שפר", מהדורת החברה. ראו עליו עוד: נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, פריט 11543
- ^ עליו ראו: ספר היובל של "הפרדס", ניו יורק תשי"א. עמ' 587.
- ^ הרב מאיר ווארשביאק, הצופה, 23 ביולי 1941.
- ^ עליו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. פריט 735.
- ^ עליו ראו: ספר היובל של "הפרדס", ניו יורק תשי"א. עמ' 546.
- ^ פי אריה, באתר היברובוקס. ראו עליו: משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי, בערכו.
- ^ אחיו של רבי זליג ראובן בנגיס. ראו עליו עוד בספר בילסק עמ' 170 ואילך (ספר יזכור לקהילת ביילסק פודלסקי, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 174 ואילך).
- ^ מחבר "מימי הדעת", (למברג, תרכ"ו), באתר היברובוקס. וקראקא תרנ"ו.
- ^ ראו עליו: פסח קפלן, הרב ר' עזריאל רבינוביץ - טלז, בתוך: הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק חמישי, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א, עמ' 116–122.
- ^ עליו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. פריט 734.
- ^ י. יציב, יובלו של העתונות היהודית באמריקה, דבר, 22 ביוני 1945.