לשנו

לשנו
**Leszno**
סמל לשנו סמל לשנו	דגל לשנו דגל לשנו
	רחוב בעיר לשנו
	רחוב בעיר לשנו
מדינה	פולין
פרובינציה	פולין גדול
ראש העיר	לוקאש בורוביאק
תאריך ייסוד	המאה ה-14
שטח	31.90 קמ"ר
גובה	88 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	61,791 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	51°52′N 16°34′E / 51.867°N 16.567°E
אזור זמן	UTC +1
	www.leszno.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי לשנו

המונח "ליסה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ליסה (פירושונים).

לשנו (בפולנית: Leszno; בעבר ליסה, בגרמנית: Lissa) היא עיר בפרובינציית פולין גדול שבמערב פולין, 65 ק"מ דרומית-מערבית לפוזנן ו-90 ק"מ מצפון לוורוצלאב. אוכלוסייתה, נכון ל-2012, מנתה 64,722 איש. מאז 2014 מכהן לוקאש בורוביאק, איש מפלגת המצע האזרחי, כראש עיר.

גאוגרפיה

הכלכלה המקומית מבוססת על מפעלי מתכת, טקסטיל וממתקים השוכנים בה. כמו כן, היא מרכז מסחרי חשוב. שיעור האבטלה עמד ב-2011 על 9%. היא גם צומת מסילות ברזל חשוב, בעיקר בשל מיקומה בין שתי שכנותיה הגדולות. בלשנו פועלים מספר מוסדות להשכלה גבוהה, ויש לה תחנת טלוויזיה, שתי תחנות רדיו ושישה עיתונים מקומיים. רוב התושבים הם פולנים קתולים.

היסטוריה

יישוב במקום נזכר ברשומות לראשונה ב-1393. ב-1516 התיישבו במקום פליטים הוסיטים ממוראביה שתרמו רבות לפיתוח העיר. הצבא הפולני שרף אותה ב-1656 כנקמה על שיתוף-פעולה עם הפולשים השוודים, והיא שוקמה באיטיות. ב-1707 נשרפה שוב על ידי הצבא הרוסי, וב-1790 נשרפה בשלישית מסיבות טבעיות. בעת חלוקת פולין סופחה לפרוסיה, והושבה לפולין העצמאית במסגרת חוזה ורסאי. ב-1939 סיפחה אותה גרמניה הנאצית וגירשה את הפולנים והיהודים לגנרלגוברנמן. לשנו שוחררה ב-1945 וניתנה שוב לפולין.

הקהילה היהודית

יהודים התיישבו בעיר (אותה כינו, בהשאלה משמה הגרמני, 'ליסא') ב-1534, סמוך לזמן ייסודה. בית כנסת גדול נבנה ב-1626. היהודים סבלו רדיפות קשות בימי גזירות ת"ח-ת"ט באמצע המאה ה-17, וב-1709 גורשו לזמן קצר לאחר שהואשמו בהפצת מגפה. במאה ה-18 הפכה הקהילה לאחת החשובות בפולין, עם 5,000 חברים וישיבה מרכזית. הרבנים דוד טבל בן נתן נטע מליסא ויעקב לורברבוים כיהנו כרבנים, והרב עקיבא איגר כיהן כדיין בעיר.^[1] האוכלוסייה היהודית הדלדלה מאוד במאה ה-19 למעט יותר מ-1,000. היא נותרה ברובה אורתודוקסית. יהודי העיר גורשו לממשל הכללי בימי השואה ורובם הגדול נספו בהמשך.^[2]^[3]