נתן לוין
לידה |
31 בינואר 1936 (בן 88) לודז', פולין |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
השכלה | אוניברסיטת הרווארד |
השקפה דתית | יהדות |
בת זוג | ריקי (גורדון) לוין |
אתר רשמי | |
נתן לוין (נאט לוין) (באנגלית: Nat Lewin; נולד ב-31 בינואר 1936) הוא עורך דין, ומשפטן יהודי-אמריקאי כיהן כפרופסור אורח בבית הספר הרווארד למשפטים, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוין נולד בלודז' שבפולין, ליצחק ולפאסל לבית שטרנהיים, שהיו יהודים אורתודוקסים. סבו, היה הגאון הרב אהרן לוין מראשי "אגודת ישראל" ממנהיגי היהודים בפולין וחבר ה'סיים' הפולני. והוא נקרא על שם אבי-סבו הרב נתן לוין, רבה של ריישא. משפחת אימו החזיקה במפעל אריגים בלודז' בו הועסק גם אביו שכיהן כחבר מועצת העיר לודז'. בהמשך היה האב מראשי 'אגודת ישראל' בארצות הברית ושליחה למוסדות האו"ם.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כשהיה בן 4 נמלטה משפחתו מהכיבוש הנאצי אל וילנה, והגיעה שנתיים לאחר מכן, דרך יפן, לארצות הברית. ב-1941 התיישבה המשפחה בניו יורק. עד בר-המצווה למד לוין בבית הספר היהודי-אורתודוקסי ישיבת רמ"ז בהמשך למד לוין בתיכון של ישיבה יוניברסיטי שמונה שנים בה סיים תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתירה. לאחר מכן למד באוניברסיטת הרווארד.
בשנים 1963-1964 שימש לוין כמתמחה של שופט בית המשפט העליון האמריקאי ג'ון מרשל הרלן השני.
עם סיום עבודתו של לוין בבית המשפט העליון זמן קצר אחרי חתונתו, נבחר ג'ון קנדי לנשיאות ולוין עבר להתגורר בנשוויל טנסי. ב-1962 החל לעבוד כחוקר בתיקים פליליים במשרד המשפטים תחת השר רוברט קנדי. הוא שימש כעובד בכיר במחלקה לעניינים קונסולריים במחלקת המדינה, ב-1965 שימש כעוזר לפרקליט המדינה, ת'ורגוד מרשל (שזמן קצר לאחר מכן נתמנה לשופט השחור הראשון בבית המשפט העליון). עם סיום עבודתו בממשלה ב-1969 הצטרף לוין כשותף מייסד במשרד עורכי הדין "מילר קסידי לרוקה ולוין" שהיה משרד 'בוטיק' מהנודעים בארצות הברית, במשך יותר משלושים שנה.
בהמשך פרש ממשרד זה ופתח משרד עורכי דין עצמאי ששמו "לוין & לוין", בשותפות עם בתו עליזה. בשנים 1974–1975 היה לוין פרופסור אורח בבית הספר למשפטים בהרווארד, התמחה בתחומי החוק השונים ובעבירות צווארון לבן. בנוסף שימש פרופסור אורח למשפט חוקתי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו, ולימד משפט אזרחי ישראל בבית הספר למשפטים בשנים 1998-2001. שימש כחבר בפקולטת המשפטים של אוניברסיטת קולומביה, לוין גם שימש כנשיא מועצת הקהילה היהודית של וושינגטון ונשיא האגף האמריקני של האיגוד הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים. וכיום הוא נשיא האגודה האמריקנית של עורכי דין ומשפטנים יהודים.
ב-2002 העביר הקונגרס האמריקני חוק המורה למזכיר המדינה לרשום בדרכון "ישראל" בתור מקום הולדתו של מי שנולד בירושלים. לאחר החלת החוק, סירב הנשיא ג'ורג' וו. בוש לאכוף אותו וטען כי אינו חוקתי כי לקונגרס אין סמכות להכתיב את מדיניות החוץ. כדי לאכוף את החוק חיפש לוין מקרה מבחן שבמסגרתו יבקש אזרח אמריקני יליד ירושלים לרשום בדרכונו את ארץ הולדתו, יידחה ויתבע את הרשויות. לוין יזם את התביעה והגיש אותה בשמו של מנחם בנימין זיבוטפסקי, שנולד בירושלים ולו אזרחות אמריקנית. מה שהוביל לתיק התביעה זיבוטפסקי נגד קלינטון, מחלקת המדינה התנגדה לתביעה במשך השנים בטענה כי עתידה של בירת ישראל יוכרע במשא ומתן על הסדר הקבע בין ישראל לבין הפלסטינים. ב-8 ביוני 2015, לאחר קרב משפטי בתיק התביעה שנמשך כעשור, בית המשפט העליון של ארצות הברית החליט שלא להתערב בחוק הקיים ופסל בכך את האפשרות שילדים לאזרחים אמריקנים שנולדו בירושלים ירשמו את ישראל כמקום הולדתם. ב-29 באוקטובר 2020 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית כי ניתן לכתוב בדרכונם של אזרחי ארצות הברית שנולדו בירושלים את ישראל בסעיף "ארץ הלידה"[1]. מיד לאחר הודעה זו קיבל מנחם זיבוטפסקי משגריר ארצות הברית בישראל, דייוויד פרידמן, דרכון אמריקאי ובו בסעיף 'ארץ הלידה' נכתב "ישראל"[2].
בין יתר הפרשיות המסעירות שלוין עסק בהן וייצג בבית המשפט, הבולט שבהם "משפט הספרים" המפורסם של חסידות חב"ד. התיק הזה, נדון בבית המשפט הפדרלי בניו יורק, ולוין ייצג בו את הרבי מליובאוויטש.
באוקטובר 2019 בעת שהופיע בשימוע לתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג עם עמיתו פרופ' אבי בל, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולבכירי הפרקליטות חוות דעת משפטית המתבססת על הדין הבין לאומי, ולפיה סיקור חיובי אינו בגדר שוחד.
לוין יזם תביעה נגד אוניברסיטת ייל מטעם תלמידים חדשים ואורתודוקסים שלא יכלו להתגורר במעונות משותפים על רקע דתי, הוא הגיש תביעות למען עובדים שהופלו לרעה בעבודתם על רקע שמירת השבת שלהם, ובעבור חיילים שנמנעו מהם זכויותיהם לקיים תפילות בצבא, ולגדל זקן בעל מוטיבציה דתית, ופעל למען אסירים יהודים שנשלל מהם אוכל כשר.
לוין ניסח מספר הצעות חוק המשמרות את הזכות החוקתית לחופש דת, כולל: תיקון הצעת חוק זכויות האזרח הפדרלי שנחקק בשנת 1972 המגן על קיום דת של עובדים פרטיים מבלי שתיפגע פרנסתם, והצעת חוק הפדרלי המאפשר לעובדים פדרליים לקיים חגים דתיים, ללא קנס כספי. הצעת חוק יחסי פנים בניו יורק הנאבק בסרבנות גט ומתנה הסכמה להוצאת גירושין אזרחיים רק לאחר הסרת חסמים לנישואים חוזרים, כגון מסירה או קבלת גט (גירושין דתיים יהודיים), בנוסף נקבע בחוק שגבר שאינו מעניק לאשתו גט יהודי לאחר מספר ימים מסוים שנקבע לו, מסתכן בקנס גבוה על כל יום שחולף. כמו כן יזם חוק פדרלי המגן על זכויותיהם של חיילים חובשי כיפה בצבא ארצות הברית.
לוין שימש כליטיגטור בתחומי עבירות צווארון הלבן ובתחום הליטיגציה האזרחית. הוא הופיע ב-28 משפטים לפני בית המשפט העליון בארצות הברית, וייצג רבים מהצמרת הפוליטית מכל גוני הקשת. את נשיא ארצות הברית לשעבר ריצ'רד ניקסון, התובע הכללי של ארצות הברית לשעבר אדווין מיס השלישי, חבר הקונגרס ג'ורג' הנסן, אביאם סלע, הרב מאיר כהנא, ג'ון לנון, ג'ודי פוסטר, שלום מרדכי רובשקין.
הוא נשוי לרנה (רבקה) גורדון ממשפחת רלב"ג ואב לשתי בנות. הוא מתגורר בוושינגטון די. סי. אך מאז שנת 1994 יש בבעלותו גם דירה בשכונת ממילא בירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "שמע טוב, ליובאוויטש בעיה" ● כך נפתחה "פרשת הספרים", COL
- עו"ד לוין חושף: "הרבי ביקש ממני לכתוב את צוואתו", COL
- משפט עברי: האיש שנלחם כדי לגרום למחלקת המדינה האמריקאית "למקם" את ירושלים בישראל, אליסון הופמן, "טאבלט מגזין", 12.11.14
- יוסף ביטון, פרקליט למשימות מיוחדות, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב: בדרכוני אמריקנים שנולדו בירושלים אפשר יהיה לכתוב "ישראל" במקום הלידה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2020
- ^ עדו בן פורת, היסטוריה בשגרירות ארה"ב בירושלים, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2020