ישראל בנימין באסאן
 | |
| ספר שירים באיטלקית ובעברית לכבוד פרנצ'סקו השלישי דוכס מודנה מאת הרב באסאן. ונציה 1753 | |
| לידה |
1701 ה'תס"ב פדובה, הרפובליקה של ונציה  |
|---|---|
| פטירה |
1790 (בגיל 89 בערך) ה' בשבט ה'תק"ן |
| תקופת הפעילות |
1730 בערך – 1790 |
| השתייכות |
יהדות איטליה |
| רבותיו |
בנימין הכהן ויטאלי |
| תלמידיו |
חנניה אלחנן חי כהן, אליה מורפורגו |
| בני דורו | שמשון חיים נחמני, משה חיים לוצאטו, דוד פארדו, משה מרגליות |
| חיבוריו | פרורי לחם |
| אב |
ישעיהו באסאן |
| חותנים | מנחם קרקוביאה |
| תפקידים נוספים | מוהל, שליח ציבור |
  | |
ישראל בנימין באסאן (פדובה ה'תס"ב; 1701 – רג'ו אמיליה ה' בשבט ה'תק"ן; 14 בינואר 1790) היה פוסק הלכה, חזן, מוהל ומשורר איטלקי, רבה של יהדות רג'ו אמיליה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפדובה בשנת ה'תס"ב, בנם בכורם של יוכבד בת הרב בנימין הכהן ויטאלי ושל הרב ישעיהו באסאן. בגיל 18 הוסמך על ידי סבו לתואר "חבר", ובגיל 30 נסמך לתואר "מעלת מורנו הרב". בשנת ה'תפ"ז בהיותו כבן 26 נישא לטובה בת הרב מנחם קרקוביאה,[1] וידידו רמח"ל חיבר לכבוד האירוע את המחזה "מגדל עוז".[2] בשנת ה'ת"ץ, עם פטירתו של סבו הרב ויטאלי, עבר אביו לרג'ו אמיליה למלא את מקומו וישראל עבר גם הוא לעיר. בשנת ה'תצ"ט לאחר פטירת אביו, התמנה לכהן תחתיו.
בשנת ה'תקי"ג ביקר החיד"א בביתו והתרשם מאוסף כתבי היד שלו.[3]
בשנת ה'תקמ"ג, בעת פולמוס דברי שלום ואמת תמך בנפתלי הרץ וייזל.[4]
נפטר בהיותו קרוב לגיל 90 בה' בשבט ה'תק"ן ואת מקומו מילא הרב ישעיה חי כרמי.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבר אחד עשר ספרי דרשות ושירים רבים, ביניהם ספר שירים לכבוד פרנצ'סקו השלישי ד'אסטה, דוכס מודנה.[5] בנוסף חיבר שו"ת "פרורי לחם".[6] כמעט כל כתביו לא נדפסו.
הביא לדפוס חלק מכתבי אביו ואף השלים כמה תשובות בשו"ת "לחמי תודה". בעזרת אחי אשתו אברהם חיים קרקוביאה, הדפיס לראשונה מאוסף כתבי היד של אביו את חידושי הר"ן למסכת נידה,[7] ואת הספר "מסורת סייג לתורה" של הרב מאיר הלוי אבולעפיה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר בניהו, "שירי קינה על רבי בנימין הכהן מריג'ייו", בתוך ספר הזכרון להרב יצחק נסים סדר חמישי ירושלים ה'תשמ"ה, עמודים רנד–רסב, באתר אוצר החכמה
- אברהם ברוך פיפרנו קול עגב 1846 עמודים פד–פה
- שמעון ואנונו, אנציקלופדיה לחכמי איטליה, עמודים 309–310, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יעקב שמואל שפיגל, "האם נהגה שמחת בית השואבה בשמיני עצרת ותשובת הגאון רבי ישראל בנימין באסאן בזה" בתוך מוריה אלול ה'תשע"ה עמודים מג–נג
- "בדין תספורת וגילוח בליל ל"ג בעומר ובדעת האבן עזרא ז"ל לעניין מציאות השדים" בתוך עץ חיים גיליון כז ברוקלין ה'תשע"ז עמודים לג–לח
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ישראל בנימין באסאן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- כתבי ישראל בנימין באסאן בפרויקט בן-יהודה
ישראל בנימין באסאן, דף שער בספרייה הלאומית- ישראל בנימין באסאן, באתר "החכם היומי"
- ישראל בנימין באסאן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ככל הנראה אחותו של "אברהם מראקיץ" (אברהם חיים קרקוביאה) מהמשתתפים המרכזיים בפולמוס רמח"ל
- ^ משה חיים לוצאטו, מִגְדַּל־עֹז או תֻּמַּת יְשָׁרִים באתר פרויקט בן-יהודה
- ^ מעגל טוב השלם ירושלים ה'תרצ"ד עמודים 92 ו-94
- ^ נפתלי הרץ וייזל, עין משפט, באתר היברובוקס
- ^ ישראל בנימין באסאן, la corona estense, ונציה 1753, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ^ חננאל ניפי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה עמוד 153
- ^ תודת שלמים, ונציה ה'תק"א, באתר אוצר החכמה
| תקופת חייו של הרב ישראל בנימין באסאן על ציר הזמן |
|---|
 |
| בקרת זהויות |
|
|---|