ישראל רוזנברג
 | |
| לידה |
15 במרץ 1875 אדר ב' ה'תרל"ה לומז'ה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
26 בינואר 1956 (בגיל 80) י"ג בשבט ה'תשט"ז |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
  | |
הרב ישראל הלוי רוזנברג (אדר ב' ה'תרל"ה[1] – י"ג בשבט ה'תשט"ז; 15 במרץ 1875 – 26 בינואר 1956) היה רב אמריקאי ופעיל ציבורי בולט בקרב יהדות ארצות הברית, מייסד ומנהל מפעל "עזרת תורה", נשיא אגודת הרבנים, ממייסדי וראשי "ועדת הסיוע המרכזית" (Central Relief Committee), ממייסדי תנועת המזרחי בארצות הברית, ועוד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל הלוי רוזנברג נולד וגדל בלומז'ה שבפולין, בן לגרשון וציפה לבית שמילביץ. בהיותו בן 14 החל ללמוד בישיבת כנסת ישראל בסלובודקה בליטא. לאחר שנים אחדות החל ללמוד ב"קיבוץ" במלץ' (אנ') (מאלטש), ולאחר מכן בישיבת נובהרדוק. באותה תקופה נסמך לרבנות בידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (מחבר "ערוך השולחן"), רבה של נובהרדוק. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בנארבקה (אנ'), בפלך גרודנו, בבית חותנו פייבל גרינברג, שהיה בעל הון.
שנים ראשונות בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלהי שנת תרנ"ח (1898) נסגר בית המסחר הסיטונאי של חותנו בפקודה מטעם שלטון הצאר, ורוזנברג היגר לארצות הברית בה התגורר גיסו. כעבור שבועות אחדים החל לשמש כרבה של קהילה יהודית קטנה בפוקיפסי, ניו יורק. באותה עת הצטרפו אליו אשתו ושתי בנותיו. לאחר שנה ומספר חודשים החל לשמש כרב בבייון, ניו ג'רזי.
באותה תקופה החל להיות פעיל באגודת הרבנים, ותוך זמן קצר הפך לאחד מהרבנים המשפיעים ביותר באגודה. הוא החל לפרסם מאמרים בנושאים שונים. גישתו לפיה על רבנים להיות מעורבים בכל עניין יהודי ציבורי חדרה לתנועה, העמיקה את פועלה והפכה אותה ברבות השונים לגורם בעל משקל מכריע בתחומים רבים ביהדות ארצות הברית.
לאחר מכן החל רוזנברג לשמש ברבנות בברלינגטון, ורמונט, אולם רצונו להיות במרכז החיים היהודיים, חרף המשכורת המכובדת בקהילה, הביא אותו לעבור למשרת רבנות צנועה בפטרסטון, ניו ג'רזי. לאחר מספר שנים נבחר מטעם שלושה בתי כנסת לשמש כרב העיר. פרסם מאמרי הלכה ומחשבה מפעם לפעם.
ועדת הסיוע המרכזית, עזרת תורה ופעילויות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תרע"ה (1915), בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לצד הרב אהרון טייטלבוים והרב מאיר בר-אילן מהמזרחי, היה בין מייסדי וראשי "ועדת הסיוע המרכזית" (Central Relief Committee) שסייעה כלכלית יהודים וקהילות שנפגעו מהמלחמה, ושימש כסגן הנשיא הראשון שלה, לצד הרב משה זבולון מרגליות וטייטלבוים שעמד בראשה. עם תום המלחמה עמד בראש משלחת מטעם הוועדה לסיוע ליהדות ליטא, פולין וגרמניה.[2] לארצות הברית עם שובו הוביל גיוס כספים למטרה זו של למעלה מ-14 מיליון דולר, סכום עצום במונחי התקופה. בהמשך היה בין מובילי איחוד "ועדת הסיוע" והג'וינט.
באלול תרע"ה (1915), חודשים אחדים לאחר להקמת "ועדת הסיוע", בסיוע עמיתיו באגודת הרבנים הקים רוזנברג את "עזרת תורה" שסייעה כלכלית לרבנים, מוסדות תורה ותלמידי ישיבות שנפגעו מהמלחמה. רוזנברג שימש כנשיא המוסד במשך כארבעים שנה, עד לפטירתו. הוא פעל במרץ ובהצלחה במגוון גדול של דרכים לביסוס כלכלי ולסיוע ישיר לרבנים ומוסדות תורניים, בעיקר בארצות הברית. מנקודת מבט היסטורית, איתנותה של היהדות הדתית בארצות הברית ומוסדותיה הושפעה באופן מכריע מפעילותו.
החל מתרפ"ה לצד רוזנברג ניהל את המוסד הרב יוסף אליהו הנקין, שנחשב לפוסק ההלכה החשוב בארצות הברית ועמד עם רוזנברג בקשרים רציפים.[3] סגנו היה עמיתו להקמת הארגון הרב אליעזר סילבר. החל מתרע"ו (1916) השתלבה גם תנועת המזרחי בראשות העמותה.[4]
עם יסוד תנועת המזרחי בארצות הברית הצטרף אליה רוזנברג, בהשפעת ידידו הרב מאיר בר-אילן, ונותר חבר בה שנים רבות.[5] לאחר מלחמת העולם הראשונה, לצד הרב דוב אריה לוינטל, שימש כציר מטעם התנועה בוועידה הציונית הראשונה שנערכה לאחר המלחמה בלונדון.[6] בשנת תרפ"א (1921) החליף במשך כשנה את הרב ד"ר דב רבל בראשות ישיבת רבינו יצחק אלחנן, שבה תמך מיסודה וסייע להתפתחותה והעצמתה במשך עשרות שנים.[7]
בשנת תרפ"ד מונה רוזנברג לחבר נשיאות אגודת הרבנים, בשנתיים הבאות לראש הנשיאות, ובשנתיים שלאחר מכן כנשיא היחידי. בתרפ"ט נבחר שוב לתפקיד אולם סירב לתפקיד, ולבקשתו מונה לתפקיד ידידו סילבר. החל מתרצ"ט שימש שוב כחבר נשיאות אגודת הרבנים. כן שימש כחבר נשיאות ב"ועד ההצלה" ובמוסדות צדקה נוספים. בתקופת השואה פעל לצד אישים נוספים לרתימת ממשל ארצות הברית וגופים בינלאומיים נוספים להצלת יהדות אירופה. ההצלחה בתחום זה הייתה אפסית.[8]
אחרית ימיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תש"ט, במלאת לרוזנברג שבעים שנה הוציאה לאור לכבודו "עזרת תורה" ספר יובל בשם "עדות לישראל", בו בין השאר, מכתבי ברכה ומאמרי הערכה לפועלו מעשרות רבנים, בהם יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בן ציון מאיר חי עוזיאל, יוסף אליהו הנקין, זליג ראובן בנגיס, יצחק מאיר לוין, מאיר בר-אילן ועוד, וכן מטעם ארגונים רבים, מוסדות תורה בארצות הברית ובמדינת ישראל, ורבנויות מקומיות.
רוזנברג נפטר בביתו בי"ג בשבט ה'תשט"ז (26 בינואר 1956). בהלווייתו בבית העלמין "הר הלבנון" בקווינס השתתפו המונים.[9] ספרייתו האישית הועברה לספרייה התורנית המרכזית בהיכל שלמה.[10]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא בשנת תרנ"ד (1894) לשרה לבית גרינברג[11] (נפטרה בת 78 בתשי"ב, 1952). להם תשעה ילדים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'הרב ר' ישראל בן המופלג בתו"י ר' גרשון ראזענבערג', בתוך: שמואל גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 296
- 'ראזענבערג, הרב ר' ישראל הלוי', בתוך: בן ציון אייזנשטאט, דורות האחרונים: ספר ראשון (נ-ת), ניו יורק תרע"ה, עמ' 321–323[12]
- אשר זלקא ראנד, 'הרב הגאון רבי ישראל רוזנברג בן שבעים', בתוך: עדות לישראל, ניו יורק תש"ט, עמ' 5–14[13]
- הרב שמחה עלברג, 'הגאון ר' ישראל הלוי ראזענברג ז"ל איננו', הפרדס [ל,ה], שבט תשט"ז, עמ' 45–46[14]
- הנ"ל, 'אחרי מטרתו של חכם' הפרדס [ל,ח], אייר תשט"ז, עמ' 3–4
- הרב יהודה אלטוסקי, 'אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו', שם, עמ' 5–7
- הרב אברהם הפטרמאן, 'על חכם שמת', שם, עמ' 8–9
- הרב מאיר שווארצמאן, 'הרב ר' ישראל הלוי רוזנברג ז"ל', שם, עמ' 10–12
- הרב אהרון בן ציון שורין, קשת גיבורים, חלק א, ירושלים תשכ"ד, עמ' 259–263
- גאולה בת יהודה, 'רוזנברג, ישראל הלוי', בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 610–612
מפרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ישראל הלוי רוזנברג, 'שנוי ערכין', בתוך: מזרחי: קובץ היובל, ניו יורק תרצ"ו, עמ' 27–28
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורותיו, קורות משפחתו מצד אשתו ומצבותיהם
- Rabbi Yisroel Rosenberg | kevarim.com, kevarim.com, 10 במאי 2011
- הרב ישראל הלוי רוזנברג, באתר Geni
- י. י. דויטש, הרב ר' ישראל רוזנברג ז"ל – מגדולי היהדות הדתית באמריקה, הצופה, 28 בפברואר 1956
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שנת הלידה על פי התאריך לועזי מדויק בדף על אודות הרב רוזנברג באתר kehilalinks (ראו "קישורים חיצוניים"). עם זאת, במספר גדול של חיבורים תוארכה שנת לידתו כתרל"ו. באתר Geni ׁהוקדמה שנת לידתו ל-1972 (ראו שם)
- ^ ראו גם: ספר היובל של אגודת הרבנים האורטודוכסים, אגודת הרבנים תרפ"ח, עמ' קל
- ^ ראו בין השאר אצל איתם הנקין, "מרא דאתרא דאמריקה" (על הרב יוסף אליהו הנקין), ישורון כ, תשס"ח, עמ' קמא-קמב
- ^ ראו בהרחבה אצל: ר' משה יעקב אסקוט, 'ראשית דרכו של 'מוסד 'עזרת תורה", ישורון לב, תשע"ה, עמ' תתקיב והלאה
- ^ הרב יהודה ליב מימון, תולדות המזרחי, ירושלים תרפ"ז, עמ' עב; מלקט, הרב ר' ישראל רוזנברג, הצופה, 14 ביולי 1946; יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, ירושלים תשס"ו, עמ' 396; ועוד
- ^ הרב אהרן פצ'ניק, 'התנועה בין שתי מלחמות העולם', חזון תורה וציון, ירושלים תש"ך, עמ' רכא; עדות לישראל, ניו יורק תש"ט, עמ' 13; ועוד
- ^ ראו: הרב ד"ר הלל קליין, הודעה גלויה מישיבת "רבינו יצחק אלחנן", דיא אידישע וועלט, 29 באפריל 1904; 'לתולדות המחברים ראשי הישיבה, זכרונם לברכה', בתוך: יבול היובלות, ישיבת רי"א תשמ"ו, עמ' 204
- ^ ראו לאורך ספרו של יוסף פונד, תנועה בחרבות: מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה, ראובן מס 2008
- ^ 'ההלווי' של הרב ר' ישראל הלוי ראזענברג ז"ל', הפרדס [ל,ה], שבט תשט"ז, עמ' 47
- ^ תלמוד דפוס וויניציאה רפ"ב (1522) – לספריה התורנית המרכזית, הצופה, 12 ביולי 1957; דוד יוסיפון, אוצרות סגולה בספריה התורנית המרכזית לישראל, הצופה, 17 באוגוסט 1958
- ^ משה אוקראינסקי, ברכת מזל טוב לנישואין, הצפירה, 7 במאי 1894
- ^ ראו תיקון שנת לידתו (מתרל"ג לתרל"ה) ותיקון פלך כפר לידתו, במדור "תיקונים והשמטות" שם כרך א (נ-ת), עמ' 351
- ^ נדפס בשנית בספרו תולדות אנשי השם, חלק א, ניו יורק תש"י, עמ' 125; ובשלישית תחת הכותר: 'תולדות הרב ר' ישראל הלוי רוזנברג', הפרדס [ל,ח], אייר תשט"ז, עמ' 13–19
- ^ ובהרחבה בספרו עיני העדה, ניו יורק תשנ"ו, עמ' תרי-תרכא, 'הגאון הרב ישראל הלוי רוזנברג זצ"ל: נשיא "אגודת הרבנים" באמריקה'