שמעון סידון
 | |
| לידה |
1892 ורשאץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1941 (בגיל 49 בערך) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (העשור של 1910) |
| מנחה לדוקטורט |
ליפוט פייר |
  | |
שמעון סידון (בהונגרית: Szidon Simon, ורשאץ, 1892 – בודפשט, 25 באפריל 1941) היה מתמטיקאי הונגרי-יהודי, היוצר של רצף סידון (או אשכול סידון) ושנתן לו את שמו.[1][2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצאו של שמעון סידון ממשפחה רבנית מלומדת ותיקה שהיגרה בתחילת המאה ה-18 מקוניץ שבמוראביה לממלכת הונגריה.
אמו הייתה סופיה לבית האוזר ואביו היה הרב אדולף סידון (נאדאש, 5 בינואר 1843 - 1918), שלמד בישיבת אביו הרב שמעון סידון מציפפער וטרנבה ולאחר מכן בוורוצלב, שם קיבל סמיכה לרבנות וקיבל גם דוקטורט במדעי הרוח. הוא השתתף בקונגרס יהודי הונגריה בשנת 1868 ובשנת 1869 (הקרע ביהדות הונגריה). הוא היה רב בעיירה ורשאץ והיה במנהלת הבוחנים של תלמידי בית המדרש לרבנים בבודפשט.
סבו היה הרב שמעון סידאן (נאדאש, 23 בינואר 1815 - טרנבה, 19 בדצמבר 1891) שירת כרב של קהילת ציפפער בין 1845–1856 וכרב של טרנבה (מזרם הסטטוס קוו אנטה) החל מ-1856 ועד מותו ב-1891, מחבר הספרים "שבט שמעון", "אות ברית" ו"בית מנוחה" ובעלה של הרבנית תרזה רוזאליה רגינה (חיילה רחל) בת זנוויל דושינסקי.
הרב סידאן היה מתלמידי הרב משה סופר (שרייבר) שכונה החתם סופר בישיבה בברטיסלאבה (אז חלק מהונגריה) והיה מחשובי הרבנים וראשי הישיבות של הונגריה.
חייו ועבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמעון סידון שנולד בורשאץ למד באוניברסיטה בבודפשט מתמטיקה ופיזיקה וסיים עם תעודת הוראה למתמטיקה ולפיזיקה לבתי ספר תיכוניים. הוא עבד כמורה תקופה קצרה. בנוסף היה חבר בבית הספר פייר בעל השם העולמי לצד מתמטיקאים ידועי שם כלאסלו קלמאר (קראוס), ג'ורג' פוליה (פולאק), מרסל ריס, פאל טוראן (רוזנפלד) ופאול ארדש (אנגלנדר), אוטו סאס (שלזינגר) גאבור סגה ועוד. בהמשך עבד כמתמטיקאי במשך כמה שנים בחברת הביטוח ג'נרלי. בסוף ימיו היה מרושש ויכול היה לפרנס את עצמו רק מתרומות חבריו. בשנת 1941 נפל ונפצע בתאונה: סולם נפל עליו, שבר את רגלו והוא נפטר בבית החולים מדלקת ריאות שנגרמה עקב תקופת השכיבה הארוכה במיטה בבית חולים.
הוא פרסם כמה מאמרים משמעותיים בנושא סדרות טריגונומטריות, טורי חזקות, ומערכות אורתוגונליות.
אנקדוטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצידון הייתה פראנויה וכאשר ביקרו אותו פאל ארדש ופאל טוראן בשנת 1937, הוא קיבל אותם במילים: "אנא בואו בזמן אחר ולמישהו אחר".[3]
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קביעת קפיצת הפונקציה מטור פורייה A függvény ugrásának meghatározása Fourier sorából (Mathem. és Fiz. L. 1918)
- משפט על פולינומים הרמוניים חיוביים Ein Satz über positive harmonische Polynome (Jahresbericht der deutschen Mathematikervereinigung, 1926)
- הערה על הערכים הממוצעים של טורי חזקות Eine Bemerkung über die Mittelwerte der Potenzreihen (Szegedi Acta, 1935)
- על סדרות טריגונומטריות לאקונאריות Über lakunäre trigonometrische Reihen (Szegedi Acta, 1936)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשפת המקור:
- Zsidók a matematika történetében
- Don Péter: Magyar zsidó históriák. Anekdota lexikon. Szerk. és életrajzi lexikonnal kieg. Raj Tamás. Bp., Makkabi, 1997.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
מתורגם לעברית:
- יהודים בתולדות המתמטיקה
- דון פטר: סיפורים יהודיים הונגריים. לקסיקון אנקדוטה. עריכה: בתוספת לקסיקון ביוגרפי. טמאש ראי, מכבי, 1997.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. מועדון הספרים ההונגרי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון סידון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969.
- לקסיקון יהודי הונגרי. סידון.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Trencsényi-Waldapfel, I.; Erdey-Grúz, T. (1965), Science in Hungary, Corvina Press
- ^ https://books.google.co.il/books?id=EWm4WzSaG3IC&redir_esc=y
- ^ Paul Erdös tells a joke