לדלג לתוכן

יששכר בער כ"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יששכר בער כ"ץ
לידה המאה ה־16
שצ'בז'שין, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־16 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין היהודי העתיק בחברון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – המאה ה־16 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו משה קורדובירו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יששכר בער הכהן כ"ץ (מכונה: ברמן אשכנזי; חי במאה ה-16) הוא מחברו של הפירוש "מתנות כהונה" על מדרש רבה.

נולד בשברשין בפולין לרבי נפתלי. לפי רבי דוד קונפורטי ויוסף סמברי, הרב יששכר כ"ץ עלה לארץ ישראל, היה תלמידו של הרמ"ק ונקבר בחברון בסמוך לרבי אליהו די וידאש. יעקב רייפמן מטיל ספק בעדות זו[1], אך במקורות על בית עלמין בחברון שנהרס בחלקו במאורעות תרפ"ט ישנה עדות על מקום חלקת הקבר.[2]

פירושו "מתנות כהונה" על מדרש רבה מתאפיין בלשון קצרה ובביאור על דרך הפשט למאמרי חז"ל שבמדרש. בנוסף, הוא עשה שימוש רב בכתבי יד ובפירושו מצויות הגהות רבות בלשון המדרש והמקורות האחרים שהביא. כתיבת הפירוש הסתיימה בשנת שמ"ד, והוא הודפס לראשונה בקרקוב בשמ"ז (1587). הפירוש הקצר התחבב על הלומדים והודפס מאז פעמים רבות כמעט בכל מהדורות המדרש שיצאו לאור.

ר' מנחם די לונזאנו, בהקדמת ספרו "המעריך", קובל על אי בקיאותו של הרב כ"ץ בלשונות הלעז, דבר שגרם לדבריו להרבה שיבושים בפירושו על המדרש; הרמד"ל עצמו היה בקי גדול בלשונות אלו, שהמדרש מרבה להביאן.

כתב ספר נוסף בשם "מראה כהן" (קראקא שמ"ט) ובו מפתח פסוקים ומראי מקומות לספר הזוהר וכן י"ז שערים לערכים ועניינים שונים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 909–915.
  • יעקב רייפמן, אהל יששכר, תולדות ר' יששכר הכהן בעל ספר "מתנות כהונה" וקורות ספריו (פרעמישל תרמ"ז).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שכן בספר 'אורי וישעי' (ברלין תע"ד) כתב נכדו שמקום קבורת סבו הוא בשברשין.
  2. ^ נעם ארנון, בית העלמין העתיק בחברון, פורסם במסגרת הכנס השלישי של מחקרי חברון ויהודה (אתר מדרשת חברון).