לדלג לתוכן

טורונטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טורונטו
Toronto
סמל טורונטו
סמל טורונטו
דגל טורונטו
דגל טורונטו
למעלה: קו הרקיע של העיר עם מגדל סי אן באמצע מימין: טירת קאסה לומה באמצע משמאל: בניין עיריית טורונטו
למעלה: קו הרקיע של העיר עם מגדל סי אן

באמצע מימין: טירת קאסה לומה

באמצע משמאל: בניין עיריית טורונטו
מדינה קנדהקנדה קנדה
פרובינציה אונטריואונטריו אונטריו
ראש העיר ג'ון טורי
רשות מחוקקת מועצת עיריית טורונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 27 באוגוסט 1793
על שם Fort Rouillé עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 630 קמ"ר
גובה 76 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 2,794,356 (2021)
 ‑ במטרופולין 6,242,273 (2016)
 ‑ צפיפות 4,336 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות 43°39′N 79°23′W / 43.650°N 79.383°W / 43.650; -79.383
אזור זמן UTC -5
www.toronto.ca
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טורונטואנגלית: Toronto, ‏האזנה‏) היא עיר הבירה של פרובינציית אונטריו בקנדה. עם אוכלוסייה של כ-2,794,356 תושבים (2021),[1] זוהי העיר המאוכלסת ביותר בקנדה והרביעית בגודל אוכלוסייתה מבין ערי אמריקה הצפונית. טורונטו רבתי מונה 6,712,341 תושבים. טורונטו היא חלק מ"פרסת הזהב", אזור בעל אוכלוסייה של כ-9,765,188 תושבים (2021) בדרום אונטריו, בקצה המערבי של ימת אונטריו.[2]

טורונטו היא מרכז בינלאומי כלכלי, עסקי, אמנותי ותרבותי חשוב המאופיין ברמת חיים גבוהה, ברב-תרבותיות ובקוסמופוליטיות שלו.[3][4][5]

תושבי טורונטו נקראים "טורונטוניאנים" (Torontonians; בצרפתית “Torontois”).

בשנת 2015 דירג כתב העת האקונומיסט את טורונטו במקום הראשון בעולם ברשימת הערים שהטוב ביותר לגור בהן. בסקר בינלאומי שנערך בשנת 2010 ודירג ערי עולם על פי חשיבותן, דורגה טורונטו במקום השלישי בצפון-אמריקה (אחרי ניו יורק ולוס אנג'לס) ובמקום העשירי בדירוג העולמי.[6]

טורונטו מהווה את מרכז הכלכלה של קנדה, וכן את אחד ממוקדי התרבות, האמנות והמדע בקנדה. טורונטו היא אחת הערים הבטוחות בצפון אמריקה. מדד הפשעים האלימים בה נמוך משמעותית בהשוואה לערים הגדולות בארצות הברית (U.S. metropolitan area).

היסטוריה מוקדמת וייסוד העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח עליו יושבת כיום טורונטו היה אזור הכניסה לאחד הנתיבים העיקריים לצפון-מערב אמריקה הצפונית, בו השתמשו בני האירוקוי, יורון (Huron) ואוג'יבה (Ojibwe) הילידיים, לכן היה לשטח מעמד אסטרטגי.[7]

בשנות ה-60 של המאה ה-17 בני האירוקוי ייסדו בשטחה של טורונטו העתידית שני כפרים. כתוצאה ממלחמה בין בני האירוקוי לקולוניאליסטים הצרפתיים, הם נאלצו לעזוב את השטח ופינו את מיקומם לבני המיסיסאוגה (בעלי בריתם של הצרפתים באותה העת).[8]

בשנת 1750 סוחרים צרפתים הקימו בטורונטו העתידית תחנת סחר וקראו לה בשם "מצודת רוויל" (Fort Rouille). עם תבוסתם במלחמת שבע השנים מידי הבריטים נאלצו הצרפתים ובעלי בריתם הילידים לעזוב את האזור בשנת 1759. החל משנת 1763 נהיה האזור לחלק מפרובינציית קוויבק הבריטית.[9]

מלחמת העצמאות של ארצות הברית הביאה להגירה גדולה של תומכי הכתר הבריטי מאזורי הלחימה אל האזור. הממלכה הבריטית חילקה לאותם מהגרים אדמות כפיצוי על האדמות והרכוש שאלו נאלצו לעזוב מאחור. החלה הקמתה של פרובינציה בריטית חדשה - "קנדה העליונה". הפרובינציה החדשה נזקקה לעיר בירה ובשנת 1787 רכש לורד דורצ'סטר את השטח עליו תוקם טורונטו מידי בני המיסיסגואה. השטח שנרכש נאמד בכ-1,000 קמ"ר.[10]

טורונטו נוסדה בשנת 1793 על ידי ג'ון גרייבס סימקו על האדמות שנרכשו על ידי דורצ'סטר ונקראה בתחילה "יורק" על שמו של הנסיך פרדריק, דוכס יורק ואלבני. גרייבס החליט להזיז את בירת "קנדה העליונה" מניאגרה-און-דה-לייק צפונית לאזורים החדשים שנרכשו מתוך אמונה שאלה יהיו פחות פגיע מהתקפות אמריקאיות. בשנת 1796 הוכרזה העיר כמקום בירתה של הפרובינציה.

כחלק ממלחמת 1812 העיר נכבשה על ידי הצבא האמריקאי בשנת 1813. במהלך חמשת ימי הכיבוש השמידו האמריקאים את מרבית חילות המצב בעיר והעלו באש את בנייני הפרלמנט של הפרובינציה. בתגובה לכך כבשו הבריטים את עיר הבירה האמריקאית וושינגטון די. סי. והעלו אותה באש.

ב-8 במרץ 1834 שמה של יורק הוחלף רשמית לטורונטו והיא הוכרזה כעיר. מקור השם טורונטו היה מן השפה הילידית שפירושו היה מקום מפגש או tkaronto ("המקום שבו עצים צומחים במים"). הפוליטיקאי והמהפכן ויליאם ליון מקנזי נהיה לראש העיר הראשון ובהמשך ניהל את המרד הכושל כנגד השלטון הבריטי בקנדה בשנת 1837.

מרכז העיר טורונטו בציור משנת 1835

העיר גדלה במהלך המאה ה-19 והתפשטה לכיוון צפון. מהגרים רבים מבריטניה ואירלנד הרחיבו את אוכלוסיית העיר שהפכה בסוף המאה לכרך עירוני חשוב.

לאחר מלחמת העולם השנייה גברה ההגירה ההמונית לעיר מארצות אירופה המזרחית והמרכזית והחל משנות ה-70 גם ממדינות אסיה. טורונטו הפכה לעיר הגדולה ביותר בקנדה. בשנת 1954 נחנכה הרכבת התחתית בעיר. בשנת 1965 נחנך בניין העירייה החדש בעל העיצוב המודרני והחדשני לזמנו.

בשנת 1998 מוזגו שש רשויות ויצרו את השטח השיפוטי של טורונטו: טורונטו הישנה, מזרח יורק, אטוביקוק, צפון יורק, סקרבורו ויורק. ראש העיר הראשון של העיר הממוזגת היה מל לסטמן (Mel Lastman). ראש העיר לפני המיזוג הייתה ברברה הול (Barbara Hall). באוקטובר 2014 נבחר ג'ון טורי (John Tory) לתפקיד ראש עיריית טורונטו לאחר שהדגיש את חשיבות פיתוח תשתית התחבורה הציבורית בעיר.

העיר טורונטו נפרסת על שטח של 630 קילומטרים מרובעים התחום על ידי ימת אונטריו בדרום, נחל אייטוביקו וכביש 427 במערב, שדרות סטילס בצפון ונחל הרוג' במזרח. בנוסף לנחלים הללו ישנם עוד שני נחלים החוצים את העיר, האחד במערב, נחל ההומבר, והשני במרכז, נחל הדון. הריכוז והשימור של אזורים גדולים סביב הנחלים מאפשר עמקים מיוערים עם שבילי הליכה ורכיבה בתוך העיר. האפשרות לטייל בטבע בתוך הכרך הגדול היא אחד ממאפייניה של טורונטו.

האקלים בעיר מתון בעקבות מיקומו הדרומי בתוך קנדה וקרבתו לימת אונטריו. אקלים העיר הוא מהמתונים ביותר ממזרח לרכס הרי הרוקי. בטורונטו ישנן ארבע עונות שנה המובחנות היטב זו מזו. מזג האוויר נתון לשינויים יומיים. עונת הסתיו מאפיינת בירידה בטמפרטורות לאחר הקיץ. רבים מהעצים מקבלים גוון זהב, אדום וכתום לפני נשירת השלכת. השלג הראשון יורד בדרך כלל במהלך חודש נובמבר. לעיתים ישנם ימים נעימים במהלך החורף (‏ 5–10) שממסים את השלג וגורמים לתקופות נקיות משלג בשיא החורף. עם זאת, לעיתים יש גם ימים של קור חזק המלווה ברוחות שבהן הטמפרטורה יורדת ל-C°‏ 25−. הטמפרטורה המרבית הממוצעת בחודש ינואר היא C°‏ 2.1− והנמוכה ביותר היא C°‏ 10.5−.

האביב מתאפיין בהתחדשות העלים על העצים ובעליית הטמפרטורות. בקיץ יש ימים רבים עם מזג-אוויר נוח בסביבות C°‏ 20–25 ולצדם גם ימים חמים ולחים עם טמפרטורות גבוהות יותר של למעלה מ-C°‏ 28. מדי פעם יורד גשם בקיץ וכתוצאה מכך זו העונה הירוקה ביותר מבחינת צמחייה. הטמפרטורה הממוצעת המרבית לחודש יולי היא C°‏ 26.8 והמזערית היא C°‏ 14.8.


אקלים בטורונטו
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 16.1 19.1 26.7 32.2 34.4 36.7 40.6 38.9 37.8 30.8 23.9 19.9 40.6
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) −0.7 0.4 4.7 11.5 18.4 23.8 26.6 25.5 21.0 14.0 7.5 2.1 12.9
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) −6.7 −5.6 −1.9 4.1 9.9 14.9 18.0 17.4 13.4 7.4 2.3 −3.1 5.9
שיא טמפרטורה מזערית (C°) −32.8 −31.7 −26.7 −15.0 −3.9 −2.2 3.9 4.4 −2.2 −8.9 −20.6 −30.0 −32.8
משקעים ממוצעים (מ"מ) 61.5 55.4 53.7 68.0 82.0 70.9 63.9 81.1 84.7 64.4 84.1 61.5 831.1
מקור: Weather Atlas

חינוך והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוניברסיטת טורונטו

בטורונטו מספר אוניברסיטאות גדולות. אוניברסיטת טורונטו, היא הגדולה והוותיקה שבהן, עם כ-60,000 סטודנטים, וכ-9,000 עובדים. לאוניברסיטה שלושה קמפוסים: קמפוס סיינט ג'ורג', שהוא העתיק והמרכזי מבין השלושה, קמפוס במיסיסוגה, וקמפוס סקרבורו. האוניברסיטה נחשבת לאוניברסיטה בעלת הישגי המחקר הטובים ביותר בקנדה לצידה של אוניברסיטת מקגיל במונטריאול. שבעה מבין בוגרי ומורי האוניברסיטה זכו בפרסי נובל. ספריית האוניברסיטה של טורונטו מכילה 16 מיליון פריטים והיא השלישית בגודלה בצפון-אמריקה.

האוניברסיטה השנייה בגודלה בטורונטו היא אוניברסיטת יורק עם כ-50,000 סטודנטים, וכ-7,000 עובדים. האוניברסיטה כוללת שפע של מחלקות בנושאים שונים תוך דגש על תחומי מדעי הרוח, החברה, משפטים ומנהל עסקים. היא מתמחה במחקר ובהוראה אינטרדיספלנריים. הקמפוס הראשי ממוקם באזור צפון-יורק ליד רח' סטילס.

האוניברסיטה השלישית בגודלה והחדשה מבין האחרות, היא האוניברסיטה המטרופולינית של טורונטו עם כ-47,350 סטודנטים ו-65,400 סטודנטים בתוכניות ההסמכות המקצועיות. האוניברסיטה ממוקמת בלב הדאון-טאון ובשנת 2008 רכשה מבנים רבים בלב העיר בשווי של 40 מיליון דולר להרחבת הקמפוס (כולל קומפלקס אולמי הקולנוע בכיכר דונדאס עם 1,200 מושבים). בשנת 2009 למעלה מ-84,300 תלמידי תיכון הגישו מועמדות לתוכניות ללימודי התואר הראשון, מה שהציב את האוניברסיטה במקום השני בדירוג כלל האוניברסיטאות בקנדה כאפשרות הראשונה בהרשמה למוסדות להשכלה גבוהה.

בעיר ישנה רשת רחבה של ספריות ציבוריות המכילות ספרים, קלטות וידאו ופרטים נוספים להשאלה. השימוש בספריות אלה הוא חינם לתושבי העיר או לאלה העובדים בה. רבות מהספריות מכילות ספרים בשלל שפות בהתאם לאופייה הרב-תרבותי של העיר.

בניין הפרלמנט של אונטריו

טורונטו היא בירתה של אונטריו, הפרובינציה הגדולה ביותר בקנדה במספר תושביה, המונה יותר מ-13 מיליון איש. הפרלמנט של אונטריו המכונה האספה המחוקקת נמצא בקווינס-פארק במרכז העיר טורונטו קרוב לאוניברסיטת טורונטו והמוזיאון המלכותי של אונטריו. בניין הפרלמנט הוקם בשנת 1892.

בפרלמנט יושבים 107 נציגים של אזורי הבחירה השונים הנבחרים בבחירות. בפרלמנט נחקקים חוקים בנושאי פנים כמו בריאות, חינוך, תחבורה ונושאים נוספים הנתונים לסמכות הפרובינציה. ביום העצמאות הקנדי, ביום הזיכרון וביום ויקטוריה נערכים טקסים ברחבה שלפני הפרלמנט. דיוני הפרלמנט פתוחים לקהל הרחב ומשודרים גם בטלוויזיה בשידור ישיר. ליד בניין הפרלמנט מצויים בנייני ממשלה שונים, בהם משרדו של ראש-ממשלת אונטריו.

בטורונטו נמצא גם בית המשפט העליון של אונטריו. בית המשפט מטפל בשורה של תיקים בעלי חשיבות וגם משמש כבית דין לערעורים. בניין בית-המשפט נמצא סמוך לבניין העירייה במרכז העיר.

בתים בשכונת אנקס
כיכר דונדאס במרכז העיר טורונטו

טורונטו היא אחת מהערים הרב-תרבותיות בעולם. קיימת אגדה אורבנית בקרב תושבי טורונטו ("הטורונטוניאנים") שאונסק"ו הכריז שטורונטו היא העיר הרב-תרבותית ביותר בעולם, אך למעשה אונסק"ו מעולם לא דירגה או הכריזה הכרזה כזו. לפי מפקד אוכלוסין עירוני, חלק גדול מתושבי טורונטו מדווחים שמוצאם האתני מאנגליה, אירלנד, סקוטלנד, וויילס באופן חלקי או שלם. לצידם, ישנן בעיר גם אוכלוסיות גדולות ביותר של איטלקים, וסינים, קהילות בינוניות של פורטוגזים, יוונים, ועוד קהילות קטנות יותר שמוצאן מרוב מדינות העולם. רבים מתושבי העיר מדווחים על יותר ממוצא אחד במפקד האוכלוסין.

מפקד האוכלוסין שנערך ב-2001, מציג את הפילוג האתני של טורונטו רבתי באופן כמעט כ-20% מהאוכלוסייה היא מתחת לגיל 14, בעוד שאחוז האוכלוסייה מעל גיל 65 הוא 11.2%. הגידול השנתי באוכלוסייה הוא 1.9%. הכנסייה הקתולית היא הדת הגדולה בעיר, ואחריה הכנסייה האנגליקנית, אבל בעיר יש גם קהילות מבוססות של הינדו, מוסלמים, יהודים, בודהיסטים וסיקים.

השפה המדוברת ביותר היא אנגלית ולפי לשכת הסטטיסטיקה של קנדה קיימות שפות רבות נוספות אשר להם מספר רב של דוברים, כגון סינית ואיטלקית. רק 1.4 אחוז מתושבי טורונטו מדווחים שצרפתית (אחת השפות הרשמיות של קנדה) היא שפת אמם.

צפיפות האוכלוסין של טורונטו רבתי 866.4 תושבים לקמ"ר. השטח הכולל של המטרופולין הוא 5,901 קילומטר רבועים (כרבע משטחה של ישראל). אוכלוסיית טורונטו גדלה בין השנים 1996 עד 2001 ב-4%.

יהודים בטורונטו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חגיגות יום העצמאות של ישראל בכיכר מל לסטמן בטורונטו

בטורונטו קהילה ואוכלוסייה יהודית ותיקה. בשנת 1901 היו בטורונטו כ-3,000 יהודים. וב-1961 88,600.[11] חלק ניכר מיהודי העיר אינו מאורגן בקהילות. בראשית המאה ה-21 מתגוררים בטורונטו רבתי כ-200 אלף יהודים ובה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בקנדה.

בתחילת המאה ה-20 רוב היהודים התגוררו בשוק קנסינגטון. רוב רובם של היהודים בעיר מתגוררים בקרבת רחוב בת'רסט בו ניתן למצוא מסעדות יהודיות וישראליות, מרכזים קהילתיים ובתי כנסת רבים. באזור ת'ורנהיל, בצפונה של העיר, כמחצית מהאוכלוסייה היא יהודית. ברבים מבתי הספר הציבוריים באזור זה לא מתקיימים לימודים סדירים בראש השנה, יום כיפור ובפסח. במקביל למערכת הציבורית יש גם בתי ספר יהודים בעיר, בתי ספר יומיים ובתי ספר של יום ראשון. ישנם שלושה מרכזים יהודיים גדולים בטורונטו רבתי המקיימים פעילויות פנאי, ספורט, חברה ותרבות: קמפוס לובויק בצפון, קמפוס שרמן במרכז, ומרכז נאדל בדאון-טאון.

האוכלוסייה היהודית בעיר מגוונת וכוללת חילוניים, קונסרבטיבים, רפורמים ואורתודוקסים (בשנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה מחצית האוכלוסייה היהודית בעיר מאוגדת בבתי כנסת. מחצית זו התפלגה כך: 44% קונסרבטיבים, 38% אורתודוקסים ו-18% רפורמים).[11] יש בה יהודים שנולדו בקנדה ויהודים שהגיעו מישראל, רוסיה וארצות נוספות בעולם. האוכלוסייה היהודית בעיר גדלה בעשרות השנים האחרונות עקב מעבר של יהודים דוברי אנגלית רבים ממונטריאול לטורונטו ועם התגברות ההגירה לקנדה של ישראלים ויוצאי חבר מדינות חבר-העמים. היהודים בטורונטו מעורים היטב בחיי העיר, ושני יהודים שימשו בעבר אף בתפקיד ראש-העיר: נתן פיליפס ומל לסטמן.

ישראלים בטורונטו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכות שונות מתגוררים כיום בעיר כ-50 אלף ישראלים המהווים כרבע מכלל הקהילה היהודית. הקהילה הישראלית בעיר היא מהגדולות בעולם, והיא מקיימת חיי קהילה בשפה העברית הכוללים: אירועים לחגים, עיתון שבועי, תיאטרון קהילתי, בית ספר של יום ראשון, חוגים לספרות למבוגרים ועוד. באוניברסיטת טורונטו קיימת תוכנית ללימודי ישראל. רבים מהישראלים עוקבים אחרי הנעשה בארץ באמצעות "הערוץ הישראלי" המשודר באחד מערוצי הכבלים בטלוויזיה הקנדית. אמנים ישראלים רבים עורכים הופעות בעיר במסגרת מסעי הופעות בצפון-אמריקה.

מוסדות ואירועי תרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר טורונטו נמצאים מספר מוזיאונים חשובים והיא המרכז התרבותי של קנדה.

  • המוזיאון המלכותי של אונטריו (ROM) הוא המוזיאון הגדול ביותר בקנדה והוא משלב בין מחלקות לתרבויות העולם לבין מחלקות למדעי הטבע כולל אוסף דינזוארים נרחב. המחלקות לאמנות המזרח הרחוק ולמצרים העתיקה רחבות היקף ומושכות מבקרים רבים. האגף החדש במוזיאון תוכנן על ידי האדריכל היהודי-אמריקני דניאל ליבסקינד.
  • מרכז המדע של אונטריו הוא אחד המוזיאונים הגדולים בעולם למדע והראשון שבהם שנבנה על רעיון הפעילות האינטראקטיבית. המוזיאון נפתח בסוף שנות השישים והוא כולל אולם קולנוע במסך רחב IMAX ואגף לילדים.
  • הגלריה לאמנות של אונטריו (AGO) שתוכננה על ידי האדריכל היהודי-קנדי פרנק גרי, יליד טורונטו, משלבת בין יצירות ציירים מאירופה הקלאסית כמו פטר רובנס, פייר-אוגוסט רנואר, פבלו פיקאסו לבין יצירות של בכירי הציור הקנדי (קבוצת השבעה) ומחזיקה באוסף הגדול בעולם של הפסל הבריטי הנרי מור.

בעיר פועלות התזמורת הסימפונית של טורונטו ולהקת האופרה הקנדית ומספר תיאטראות. חלק גדול מהם ממוקמים באזור רחוב קינג שהוא לב אזור האמנויות של העיר. הרחוב משמש כשדרת הכוכבים של קנדה, ועל המדרכה מוטבעים שמותיהם של גדולי הקנדים בתחום המוזיקה והמשחק.

מדי שנה בחודש ספטמבר נערך בעיר פסטיבל הקולנוע החשוב ביותר בצפון-אמריקה, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ואל העיר מגיעים בכירי הבמאים והשחקנים. זהו פסטיבל הסרטים הגדול ביותר בעולם. ברחוב קינג ניצב בניין הפסטיבל המשמש כל ימות השנה האחרים כסינמטק המציג סרטים מובחרים מתקופות עבר, וסרטים חדשים ממדינות שונות.

בעונת הקיץ מתקיימים בעיר פסטיבלים רבים המושכים אליהם אלפי משתתפים מהעיר ומחוצה לה, בהם פסטיבל בינלאומי לאומנויות (Luminato), פסטיבל באזור החופים למוזיקת ג'אז, פסטיבל יווני ברחוב דנפורת', פסטיבל הקריבנה למוזיקה וריקודים מהאיים הקריביים ועוד.

טורונטו הייתה בין המועמדות המובילות לארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2008. בהצבעה מכרעת שנערכה על יד הוועד האולימפי הבינלאומי ביולי 2001 היא הגיעה למקום השני אחרי העיר בייג'ינג. בשנת 2015 אירחה טורונטו את משחקי פאן אמריקה.

טורונטו היא מרכז הספורט החשוב ביותר בקנדה. קבוצות מהעיר מיוצגות בענפי הספורט העיקריים המשוחקים בצפון-אמריקה. קבוצת הכדורסל טורונטו ראפטורס משחקת בליגת ה-NBA, קבוצת הבייסבול טורונטו בלו ג'ייז, שזכתה בעבר באליפות עולם, משחקת בליגת ה-MLB, קבוצת הכדורגל טורונטו אפ.סי משחקת בליגת ה-MLS, וקבוצת ההוקי טורונטו מייפל ליפס משחקת ב-NHL.

מדי שנה בחודשי הקיץ מארחת טורונטו את בכירי שחקני הטניס בעולם (שנה אחת-נשים ושנה אחת-גברים) למשחקי האליפות הפתוחה של קנדה שהם חלק מטורנירי הפרמייר של WTA לנשים וסדרת המאסטרס לגברים.

קבוצה ליגה מגרש הבית שנת הקמה אליפויות
טורונטו אפ.סי MLS Soccer אצטדיון הכדורגל הלאומי 2007 0
רפטורס ליגת ה-NBA סקוטיה-בנק ארנה 1995 1
ארגונוטס CFL Football רוג'רס סנטר 1873 15
מייפל ליפס NHL Ice Hockey סקוטיה-בנק ארנה 1917 13
בלו גייז' MLB Baseball רוג'רס סנטר 1977 2
לינקס USL Soccer אצטדיון סנטינייל פארק 1997 0
רוק NLL Indoor Lacrosse מרכז אייר קנדה 1998 5
מרליס AHL Ice Hockey ריקו קוליסאום 2005 0
חשמלית במרכז העיר טורונטו

סמוך לטורונטו, בשטח השיפוט של העיר מיסיסוגה נמצא נמל התעופה פירסון (קוד: YYZ) שהוא הגדול ביותר בקנדה. נמל התעופה משמש לטיסות פנים קנדיות, צפון-אמריקניות ובינלאומיות. בנוסף בסמיכות לאיי טורונטו שבצד המערבי של האי, נמצא נמל התעופה טורונטו סיטי בילי בישופ (קוד: YTZ). נמל תעופה קטן זה משמש בעיקר מטוסים בינוניים וקטנים שמגיעים בטיסות ישירות לתוך העיר טורונטו. נמל תעופה זה משמש בעיקר לטיסות בטווחים קצרים בצפון אמריקה בלבד (בעיקר במזרח קנדה, ובמזרח ארצות הברית), ומהווה כבסיס של חברת התעופה פורטר איירליינס, וגם של חברת התעופה ג'אז, המבצעת טיסות לשני היעדים: מונטריאול ואוטווה.

בעיר טורונטו פועלת רכבת תחתית של חברת Toronto Transit Commission (ובקיצור TTC) המפעילה שלושה קווים בעיר. המרכזי שבהם מצפון לדרום ועוד שני קווים ממזרח למערב. TTC מחזיקה גם בצי אוטובוסים המשרת את שכונות העיר. החשמלית פועל במרכז העיר בלבד, אך ניתן להגיע אליה בעזרת הרכבת התחתית והאוטובוסים. בטורונטו רבתי פועלות חברות אוטובוסים נוספות המשרתות את הערים השכנות לטורונטו.

רשת התחבורה GO מפעילה שירות רכבות ואוטובוסים בין טורונטו לבין ערים מרוחקות יותר באזור פרסת הזהב כמו המילטון ומפלי ניאגרה.

דמויות ידועות מקרב בני העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים בעיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טירת קאסה לומה

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תצלום פנורמי של העיר טורונטו מכיוון האיים (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
תצלום פנורמי של העיר טורונטו מכיוון האיים (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
תצלום פנורמי של העיר טורונטו ממרומי מגדל סי אן 360 מעלות. צד ימין: מבט לכיוון דרום-מזרח, צד שמאל: מבט לכיוון צפון-מערב (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
תצלום פנורמי של העיר טורונטו ממרומי מגדל סי אן 360 מעלות. צד ימין: מבט לכיוון דרום-מזרח, צד שמאל: מבט לכיוון צפון-מערב (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Census Geography - Thematic Maps, web.archive.org, ‏2018-01-30
  2. ^ Statistics Canada Government of Canada, Census Profile, 2021 Census of Population, www12.statcan.gc.ca, ‏2022-02-09
  3. ^ Robert Vipond, Making a Global City: How One Toronto School Embraced Diversity, University of Toronto Press, 2017-04-24, ISBN 978-1-4426-2443-6. (באנגלית)
  4. ^ David P. Varady, Desegregating the City: Ghettos, Enclaves, and Inequality, State University of New York Press, 2012-02-01, ISBN 978-0-7914-8328-2. (באנגלית)
  5. ^ Ute Husken, Frank Neubert, Negotiating Rites, Oxford University Press, 2011-11-07, ISBN 978-0-19-981230-1. (באנגלית)
  6. ^ Revealed: Cities that rule the world - and those on the rise - CNN.com
  7. ^ The Town of York 1793-1815: A Collection of Documents of Early Toronto, Toronto: Champlain Society, 2013-01, ISBN 978-1-4426-1794-0. (באנגלית)
  8. ^ Peter S. Schmalz, The Ojibwa of southern Ontario, Toronto : University of Toronto Press, 1991, ISBN 978-0-8020-2736-8
  9. ^ Fort Rouillé Archived September 13, 2012, at the Wayback Machine, Jarvis Collegiate Institute (2006). Retrieved December 8, 2006.
  10. ^ History, Art & Culture, City of Toronto, ‏2017-07-14 (ב־Canadian English)
  11. ^ 1 2 דוד צ. ריבלין, היהודים בטורונטו, מחניים, 15 בפברואר 1967.
  12. ^ "PATH - Toronto's Downtown Underground Pedestrian Walkway".