לדלג לתוכן

ג'ון קיילר מקיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון קיילר מקיי
John Keiller MacKay
לידה 11 ביולי 1888
פליינפילד, נובה סקוטיה
פטירה 12 ביוני 1970 (בגיל 81)
טורונטו
מדינה קנדהקנדה קנדה
מקום קבורה בית הקברות מאונט פלזנט, טורונטו
השכלה משפטים
מקצוע חייל, עורד ומשפטן
תפקיד סגן המושל ה-19 של אונטריו
תואר סגן אלוף
בן זוג לקתרין "קיי" ז'אן מקלאוד
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סגן אלוף ג'ון קיילר מקייאנגלית: John Keiller MacKay; ‏11 ביולי 188812 ביוני 1970) היה חייל קנדי, עורך דין ומשפטן. מקיי כיהן כסגן המושל ה-19 של אונטריו בין השנים 19571963.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון קיילר מקיי נולד בשנת 1888 בקנדה בכפר פליינפילד במחוז פיקטו, נובה סקוטיה, בנם של ג'ון דאנקן ובסי (מאריי) מקיי. הוא התחנך באקדמיה של פיקטו, במכללה הצבאית המלכותית של קנדה (1909), באוניברסיטת סנט פרנסיס קסבייר (BA 1912) ובאוניברסיטת דלהוסי, שם קבל תואר ראשון במשפטים (LL.B.) בשנת 1922.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא שירת, ואחר כך פיקד, על חטיבה 6, של ארטילריה שדה קנדית (מיליציה פעילה לא קבועה בצבא קנדה). הוא קיבל את דרגת סגן אלוף ואוזכר בשדרים שלוש פעמים על פעילותו בשדה הקרב מול האויב. הוא נפצע פעמיים. מקיי זכה באות השירות המצוין[1] בשנת 1916 בקרב על הסום. בשנת 1918 נפצע קשה באראס שבצפון צרפת.

לאחר המלחמה הוא עזב את הצבא אך היה מעורב בהקמת הלגיון המלכותי הקנדי בשנת 1925, והיה סגן היו"ר הלאומי הראשון שלו. הוא היה בונה חופשי והצטרף בשנת 1925 ללשכת Ionic Lodge, מס' 25 G.R.C.[2]

הוא הצטרף ללשכת עורכי הדין בנובה סקוטיה בשנת 1922 וללשכת עורכי הדין של אונטריו בשנת 1923. היה שותף בכיר במשרד עורכי הדין "מקיי, מת'סון ומרטין" בטורונטו, והיה מומחה למשפט פלילי. בשנת 1933 מונה ל"יועץ המלך". בשנת 1935 הוא מונה לבית המשפט העליון של אונטריו ולבית המשפט לערעורים באונטריו בשנת 1950.

כשופט בבית המשפט העליון באונטריו, הוציא מקיי החלטה יוצאת דופן בשנת 1945 על ביטול הוראה אנטישמית על הגבלת החלפת אדמות בטורונטו.[3] ארגון עובדים מקומי, איגוד החינוך לעובד ( Workers' Education Association -WEA), רכש נכס O’Connor Drive c-Avenue, ממזרח לשדרת ברודוויו בטורונטו, לצורך בניית מודל ל"בית העובד", שהוצע כפתרון פוטנציאלי למחסור בעיר בדיור בר השגה.

לאחר רכישת הנכס, ה- WEA גילה, כי קיימת החלטה מגבילה על המעשה המונעת את מכירת הקרקעות ל"יהודים או לאנשים בעלי אזרחות מעורערת ". ארגון ה- WEA והקונגרס היהודי הקנדי נקטו בצעדים משפטיים למחיקת המגבלה. בהחלטתו, שניתנה ב־31 באוקטובר 1945, הכריז מקיי על הברית כלא חוקית ו"מזיקה לטובת הציבור ".

חמש שנים מאוחר יותר, במרץ 1950, אימצה האספה המחוקקת של אונטריו פה אחד חקיקה האוסרת אמנות מגבילות, כאשר ראש הממשלה באונטריו, לסלי פרוסט, הכריז, כי "אין מקום באורח חייה של אונטריו לאמנות מגבילות". בשנת 1957 הפך מקיי לסגן מושל אונטריו. הוא כיהן עד שנת 1963. כאשר מקיי נכנס לתפקידו, אירוע חברתי שנתי בשם "יום השנה האזרחית החדשה" היה סגור לקהל הרחב. מקיי שינה את זה, ופתח את האירוע לציבור.

בשנת 1964 הוא ייסד את האגודה הקנדית להגנה על חירויות וזכויות האזרח וכיהן כנשיא כבוד של האגודה. בשנת 1967 הוא מונה לקצין ב"מסדר קנדה".

הוא היה גם אביר החסד של "מסדר סנט ג'ון מירושלים" והיה אחראי על הבאת מסדר סנט לזרוס מירושלים לקנדה.

הוא היה נשוי לקתרין "קיי" ז'אן מקלאוד ונולדו לו שלושה בנים. הוא נפטר בטורונטו בשנת 1970 ונקבר בבית הקברות מאונט פלזנט, בטורונטו.[4]

בנוסף לשירותו הצבאי הנכבד במלחמת העולם הראשונה; מעורבותו בייסוד הלגיון המלכותי הקנדי; פסיקתו השיפוטית על ביטול ברית אדמות מגבילה אנטישמית; והדמוקרטיזציה שלו בחסותו השנתית של סגן-מושל, מורשתו של ג'יי קיילר מקיי כוללת את הדברים הבאים:

  • "פארק קיילר מקיי" בנורת' ביי, אונטריו, כולל 52 בתים לאזרחים ותיקים.
  • "חדר קיילר מקיי" במרכז בלומפילד של אוניברסיטת סנט פרנסיס קסבייר בנובה סקוטיה, שנפתח בשנת 1973, מציג דיוקן בגודל טבעי של קילר מקיי בלבוש מסורתי.
  • רס"ן C. I. N. MacLeod, החלילן של אוניברסיטת סנט פרנסיס אקסבייר, חיבר מחווה מוזיקלית למקיי.
  • "גביע הזיכרון הנכבד על שם סגן אלון ג'יי קיילר מקיי", המוענק על מצעדים צבאיים מסוגננים לכוחות הקנדיים, הסדירים והמילואים של קנדה, נקרא לכבודו.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון קיילר מקיי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]