תחנת סחר
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
_1900.jpg)
תחנת סחר או תחנת מסחר הייתה מתחם או אף יישוב קטן ששימש מקום מסחר. תחנות סחר הוקמו בדרך כלל על ידי ערים, ממלכות או מדינות ואף על ידי תאגידים באזורים מרוחקים מהן או באזורי הספר שלהן, על מנת לאפשר לתושבים המקומיים להביא למקום את תוצרתם ולסחור בה תמורת מוצרים אחרים שנשלחו לתחנה על ידי מייסדיה. הקמת תחנת סחר הייתה שלב חשוב בהתפתחותם של אזורי ספר - תחנות סחר רבות הפכו ברבות הימים למקומות יישוב רגילים, ואף לערים חשובות (למשל ניו יורק וסינגפור שהיו בראשיתן תחנות סחר הולנדיות, הונג קונג שהייתה תחנת סחר בריטית, ומוסקבה).
תחנות סחר הוקמו במקומות בהם לא היה שלטון מרכזי, אך גם בטריטוריות שנשלטו על ידי אחרים ואף בתוך מקומות יישוב קיימים, כל עוד הוקמו בהסכמתם. לעיתים הוקמו תחנות סחר באזורים שלחלוטין אינם מיושבים, בעיקר על ידי חברות, על מנת לשמש כמרכז לוגיסטי באזורים אלה, וכן לשרת עובדי שטח באזור כגון ציידים, דייגים וחוטבי עצים. תחנות הסחר קנו מאלה את תוצרתם וסיפקו להם מזון, בגדים וכלי עבודה.
תחנות סחר מוקמו על פי רוב במקומות נוחים מאוד לגישה, בדרך כלל בסמוך לנהרות או על חופי ים עם מבנה גאוגרפי המתאים לבניית נמל. התחנות אוכלסו על ידי סוחרים שישבו שם לתקופות זמן ארוכות (גם אם לא השתקעו שם) ואף לכל חייהם, לעיתים אף הביאו עמם את משפחותיהם, מהלך שקידם את הפיכת התחנה למקום יישוב רגיל. התחנות הכילו לכל הפחות אמצעים לאחסון הסחורות, שכן התיזמון של הגעת תחבורה לתחנה, בדרך כלל אונייה או שיירה, לא תמיד תאם את מועדי ההגעה של הסחורות שנאספו בתחנה, וכן את האמצעים לקיום בסיסי לאורך זמן של דיירי התחנה - לינה, מים ומזון טרי (על ידי גידול מקומי או רכישתו מהסביבה), אמצעים לתחזוקה וכלי עבודה.
ממצאים ארכאולוגיים מעידים על קיומן של תחנות סחר כבר לפני כ-4,000 שנה.
