ישעיה הלוי הורוביץ (השני)
| מקום פעילות | לייפניק, בומסלא, פרנקפורט, פוזנא |
|---|---|
| פטירה |
1689 אדר ה'תמ"ט פוזנא |
| תקופת הפעילות |
?–1689  |
| תחומי עיסוק | מרא דאתרא, אב"ד, ראש ישיבה |
| רבותיו | אביו רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ |
| תלמידיו | רבי שמואל שאטין כ"ץ, רבי אברהם ברלין |
| בני דורו | רבי יאיר חיים בכרך, רבי גרשון אשכנזי, רבי אליקום גץ, רבי שמואל קאיידנובר |
| אב |
שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים) |
  | |
רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נפטר באדר ה'תמ"ט, 1689, פוזנא) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט. כיהן גם כמרא דאתרא בפיורדא, בלייפניק, בבומסלא ובפוזנא. אביו היה רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ (בעל 'ווי העמודים'), וסבו היה רבי ישעיה הלוי הורוביץ בעל 'שני לוחות הברית' (השל"ה).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרטים רבים בקורות חייו אינם ידועים בוודאות, וחוקרים שונים העלו השערות שונות.
ככל הנראה נולד בסביבות שנת ה'שצ"ב (1632), אך יש המקדימים את לידתו בעשרים שנה. נקרא על שם סבו הנודע, בעל השל"ה. גדל בפוזנא, ורבו המובהק היה אביו רבי שבתי שפטל, שכיהן כמרא דאתרא של פוזנא בשנים ה'ת"א–ה'תי"ח (1641–1658). כאשר הדפיס אביו את חיבורו של סבו שני לוחות הברית, הוסיף הנכד שיר לכבודו של החיבור. נשא לאישה את מרים בתו של ר' שלמה בן ר' מנדל מפוזנא. התגורר בפוזנא ושימש בה שליח ציבור וגבאי צדקה.
היה רב בכמה קהילות בבוהמיה ובמוראביה. בשנת ה'תי"ז (1657) בערך התמנה כרב בשטייניץ (אנ') שבמוראביה. בשנים ה'תל"א–ה'תל"ג, ואולי עוד קודם לכן, כיהן כרב בלייפניק. בה'תל"ד–ה'תל"ז (1674–1677) בערך כיהן בבומסלא.
ידוע שכאביו היה גם מרא דאתרא של פיורדא,[1] אך לא ברור באיזו תקופה הייתה רבנות זו. ככל הנראה, רבנותו הראשונה הייתה בפיורדא, והוא היה רבה של העיר בשנים ה'תי"ד–ה'תי"ז, לפני שנסע למוראביה. אולם, יש הסבורים שרבנות זו הייתה לאחר הרבנות בשטייניץ, בשנים ה'תכ"ח–ה'תל"א.
בשנת ה'תל"ז (1677) בערך, קיבל את רבנות פרנקפורט והתמנה שם לאב"ד ולראש ישיבה. זו הייתה רבנותו העיקרית שעל שמה התפרסם. חתם על תקנות חדשות הנוגעות לחינוך הילדים בקהילה.[2] בתקופה זו התכתב עם רבים מפוסקי דורו, ותשובות הלכתיות שלו מופיעות בספרי הפוסקים כחות יאיר, עבודת הגרשוני, אבן השהם וחינוך בית יהודא. בכ"ב באייר ה'תמ"ה נפטר בנו יעקב קופל, ובכ"ו באייר נפטרה אשתו מרים. מאוחר יותר נשא אשה שנייה.
בשנת ה'תמ"ז (1687) בערך עזב את פרנקפורט לטובת רבנות פוזנא. מסופר כי כאשר עזב את פרנקפורט הותיר אחריו שלוש קושיות ללא פתרון ואמר לפרנסי הקהילה שיבחרו לממלא מקומו את מי שיצליח לתרץ את שלושתן.
בחודש אדר ה'תמ"ט (1689) חלה ונפטר ונקבר בפוזנא. בכ"ג באדר הסכימה קהילת פוזנא על נתינת קצבה לאלמנתו. בנו שבתי שפטל היה אב"ד פילנה (אנ'), ובנו אברהם היה דיין בפוזנא. נוסף להם, בין תלמידיו היו רבי שמואל שוטן כץ מפרנקפורט, ורבי אברהם ברלין מאמשטרדם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, בני ברק תש"ע, כרך א', עמ' 153–162.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוא נזכר כאחד מרבני פיורדא בידי רבי צבי הירש אשכנזי בשו"ת חכם צבי, סימן קיא.
- ^ הרב מרדכי הורוויץ, רבני פרנקפורט, מוסד הרב קוק תשל"ב, עמ' 64–66.