משתמש:Liab4/חקיקה בולטת בכנסת העשרים וחמש
חקיקה בולטת בכנסת העשרים וחמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקיקה בולטת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקי יסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) – נחקק לקראת הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושבע.[1] התיקון קובע כי אדם שנגזר עליו עונש מאסר על-תנאי יוכל להתמנות לשר מבלי שתהיה חובה שיו"ר ועדת הבחירות יקבע שלא מוטל עליו קלון. החוק זכה לכינוי "חוק דרעי" בשל העובדה שחקיקתו נועדה לאפשר לח"כ אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס לעמוד בתנאי הכשירות לכהונת שר.[2] במסגרת החוק נוספה גם האפשרות למנות שר נוסף במשרד.[3]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) – הרחבת "החוק הנורווגי": מתן אפשרות לעד שליש סיעה בסיעות בעלות 18 ח"כים ומעלה להתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי".[4]
- חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) – ידוע בשם "חוק הנבצרות". התיקון קובע שהסמכות להכרזה על נבצרות ראש הממשלה תהיה רק של הממשלה באישור הכנסת, זאת אם ראש הממשלה לא מכריז עליה בעצמו. נקבע כי הנבצרות תוכרז אך ורק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית למלא את התפקיד.[5] לאחר עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, נפסק כי התיקון יעמוד בתוקף החל מהכנסת העשרים ושש.[6]
- חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) – קובע שבתי המשפט מנועים מלהשתמש בעילת הסבירות לשם ביקורת שיפוטית על החלטות של ממשלת ישראל ושריה. החוק הוא חלק מהרפורמה המשפטית בישראל.[7] לאחר עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, נפסל התיקון לחוק.[8]
- חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3) – קובע איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה אשר לא מאומנת למדינת ישראל.[9]
חקיקה בתחום המשטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הכנסת (תיקון מס' 51) – ביטול האפשרות של 4 ח"כים להתפלג מסיעתם מבלי להיחשב פורשים.[10]
- חוק הכנסת (תיקון מס' 52) – חבר הכנסת שהוגדר כפורש או הסיעה שהגישה את הבקשה להפרישו, יהיו רשאים לערער לבית המשפט העליון על החלטת ועדת הכנסת בעניין. בנוסף, נקצבו זמנים להליך.
צבא וביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) – ביטול איסור השהייה בשטחים בצפון השומרון, שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות. בנוסף, התיקון משנה את שם החוק ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה".[11]
- חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) – איסור על צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. העונש של מי שעובר עבירה זו הוא שנת מאסר. החוק נחקק כהוראת שעה של שנתיים[12]
- חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 10) – מתן אפשרות לשר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר גם על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק מרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור ומאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור.[13]
- חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) – הסמכת צה"ל והשב"כ לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמת אבטחה, לשם סיכול או מניעה של גישה למידע החזותי המופק ממנה, אם נמצא לנכון שהוא מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה. החוק נקבע כהוראת שעה עד יוני 2024. בהמשך תוקף החוק הוארך עד לסוף שנת 2024.[14]
- חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) – מתן אפשרות לנפגעי טרור או לקרובי משפחה של נפגעי טרור לתבוע פיצויים מגופים שהוגדרו כ"מתגמלי טרור" ומהרשות הפלסטינית.[15]
- חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) – מתן זכאות לכבאים וסוהרים שנפטרו בעת מילוי תפקידם להיקבר בבית קברות צבאי.[16]
- חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) – ידוע גם בתור "חוק אל-ג'זירה". החוק קובע כי שר התקשורת רשאי להורות על הפסקת שידורים של ערוץ זר, סגירת משרדיו והסרת אתר האינטרנט שלו, במידה וראש הממשלה שוכנע כי שידוריו פוגעים בביטחון המדינה. החוק נקבע כהוראת שעה עד 31 ביולי 2024 ובהמשך תוקפו הוארך עד ל-31 במאי 2025.[17]
- חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל ו-חוק להפסקת פעילות אונר"א – איסור על אונר"א לקיים כל פעילות בשטח מדינת ישראל.[18]
חקיקה כלכלית-פיסקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוקי התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024[19]
- חוק התכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) – חוקי ההסדרים לשנים 2023 ו-2024.[20]
- חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 – מכיל תוספת של 25.9 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל.[21]
- חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24) – הגדלת תקרת הגירעון מ-2.75% ל-3.75% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2023.
- חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 – מכיל תוספת של 70 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל.[22]
- חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25) – הגדלת תקרת הגירעון מ-2.5% ל-6.6% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2024.
- חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 2) -– מכיל תוספת של 3 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה הנוסף המקורי לשנת 2024, לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל.[23]
- חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 26) -– הגדלה נוספת של סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים ממלחמת חרבות ברזל.
בנקאות ופיננסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – מתן אפשרות להעברות כספים בין כלל אפליקציות התשלומים השונות.[24]
- חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37) – מטיל חובה על תאגידים בנקאיים ליידע את לקוחותיהם באופן אפקטיבי על סיום הטבות בנקאיות הניתנות להם או על שינויים בתקופת ההטבה אם שינויים אלה הוסכמו מראש עם הלקוח. החוק קובע כי על הודעה זו להישלח לפחות 21 יום לפני מועד סיום ההטבה.
- חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל) – לקיחת תשלום נוסף של עד 2.5 מיליארד ש"ח בשנתיים הקרובות מהבנקים הגדולים במשק.[25]
- חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31) – הסדרת הרגולציה החלה ביחס לקרנות הכספיות (מק"ם, פק"ם ועוד).[26]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247) – מתן אפשרות למי שפתח חיסכון לכל ילד בבנק להעביר אותו לקופת גמל. בנוסף, נקבע כי ברירת המחדל עבור ילד שנולד תהיה מסלול קופת גמל בסיכון גבוה.[27][א]
- חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31) – הקלה על מכירת אחזקותיה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" על ידי בנק דיסקונט והרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני.[28]
- חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 32) – הגברת הפיקוח והקשחת התנאים הנוגעים למתן אישור לבנקים לסגור סניפים. החוק קובע כי סניף בנק ייסגר באישור ועדת הרישיונות, המורכבת מנציגי ציבור.[29]
מיסים ותשלומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון) – הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים על כל ילד בן 6–12 בהוראת שעה עד סוף שנת 2023, בהמשך התיקון הפך להוראת קבע.[30]
- חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה – השוואת סכום מענק העבודה שגבר מקבל לסכום שאישה מקבלת. בנוסף, החוק מוסיף נקודת זיכוי במס הכנסה להורים בעד כל ילד בגיל 13–18.[31]
- חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה) – הוספת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים לילדים עד גיל 3.[32]
- חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 273) – עצמאים המשרתים במילואים או בני זוגם יוכלו להפקיד סכומים בקופת גמל או בקרן השתלמות בשנת 2024, כאילו הופקדו בשנת 2023. בכך יוכלו אותם משרתים ליהנות מהטבות מס להם היו זכאים אילו הכספים היו מופקדים בשנת 2023.[33]
חקיקה חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) – העלאת שיעור התגמול המזערי בעד יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח במקום 215.17 ש"ח. בנוסף, התשלום המינימלי לחודש מילואים מלא עלה מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח. החוק נקבע כהוראת שעה לגבי מי ששירת במילואים בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד יום 31.12.2023.[34] הוראת השעה הוארכה בהמשך עד לסוף שנת 2024.[35]
- חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה – קובע שבני משפחה של חטופים ונעדרים יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל. בנוסף, קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להאריכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים ונעדרים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח. החוק מעגן גם הגנה מפני עיקולים על התגמולים, קובע פטור ממס הכנסה עליהם וכן קובע הגבלה על שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעה לקבלת תשלומים אלה.[36]
- חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) – מתווה הפיצויים למשק לשם התמודדות עם הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המתווה כולל פיצויים לעסקים ביישובי הספר אשר ספגו נזק עקיף בעקבות מהמלחמה. החוק קובע גם הקלות בזכאות לדמי אבטלה בגין חל"ת.[37]
- חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) – העלאת המימון של לימודים במוסד להשכלה גבוהה לחיילים ששירתו כלוחמים, ולאוכלוסיות זכאיות נוספות. על-פי החוק המימון יינתן כך שעל שנת הלימודים הראשונה והשנייה יקבל הסטודנט מימון של 85% ועל שנת הלימודים השלישית יינתן מימון של 130%. בנוסף, משך זמן הזכאות למימון לאחר השחרור מצה"ל יעלה.[38]
- חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4) – סכום מענק ההסתגלות, שמשולם לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות בעת יציאתה מהמקלט, יעלה מ-8,000 ל-11,000 ש"ח. בנוסף, האישה תוספת סיוע למענק בגובה 1,000 ש"ח, עבור כל אחד מילדיה הנמצא עימה.[39]
- חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 244 והוראת שעה) – עדכון השכר הממוצע לצורך חישוב גביית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לא יחול בשנת 2025. משמעות התיקון היא העלאת דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות שמקוזזים מהמשכורת של חלק מהעובדים במשק.
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43) – מי שהייתה מאורסת לחייל שנספה תהיה זכאית לתגמול חודשי לתקופה של חמש שנים ממועד פטירת הנספה ולהטבות נוספות כגון טיפול נפשי, לתקופה ארוכה יותר. החוק יחול על ארוסות של נספים שנפטרו מה-7 באוקטובר 2023.[40]
- חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43) – נפגעי פעולות איבה ונכי צה"ל שנפגעו ממעשה טרור או בני משפחותיהם, יוכלו לגבות לפחות 75% מהפיצויים הנזיקיים שמגיעים להם ממבצע מעשה הטרור או ממי שאחראי לו, וזאת בנוסף על התגמולים המגיעים להם לפי חוקים אחרים.
חקיקה פלילית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה) – הוספת עבירה של גביית דמי חסות לחוק העונשין וקביעת עונש מרבי של 9 שנות מאסר לעובר עליה. בהוראת שעה ל-5 שנים נקבע עונש מינימום של 3 שנות מאסר לאדם שמאיים על אדם אחר לתת לו תמורה כלשהי והאדם המאוים נעתר לכך. בנוסף, נקבע כי ניתן יהיה לחלט כספים מעבריינים שהושגו באמצעות סחיטה ודמי חסות גם ללא הרשעה פלילית, אלא רק באמצעות הליך אזרחי.[41]
- חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה) – הכפלת העונש הפלילי והפיצוי שניתן בעבור עבירות מין שנעשו ממניע לאומני או ממניע של עוינות לציבור מסוים.[42]
- חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה – קביעת זכאות לנפגע עבירה ולקרוב משפחתו להגיש בקשה להטיל על מורשע במעשה טרור מגבלות על המגורים, העבודה או מוסד לימודים בקרבת נפגע העבירה.[43]
- חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) – העלאת תקופת המאסר וסכום הקנס אשר יוטלו על אדם עקב עבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים.
- חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39) – העלאת משך הזמן המרבי לשלילת הרישיון או היתר העיסוק של מי שהורשע בהעסקה של שוהים בלתי חוקיים. בנוסף, יחול חילוט קבוע של כל רכוש השייך למי שהסיע השב"חים, אשר באמצעותו נעשתה העבירה.[44]
- חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה – רישומים פליליים ומשטרתיים שניתנו עד שנת 2021 לבני העדה האתיופית בגין הפרת הסדר הציבורי ימחקו. רישומים אלה ימחקו במידה ולא נקבע עונש מאסר בפועל על אותן עבירות.[45]
- חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16) – החלת החוק למניעת הטרדה מינית גם על מעסיקים של עובדי קבלן.[46]
- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25 - הוראות שעה) – קטינים בני 12–14 שהורשעו בעבירות טרור חמורות יחלו לרצות עונש מאסר מהגיעם לגיל 14.[47]
- חוק העונשין (תיקון מס' 151) – ביטול עבירת השוטטות.[48]
חקיקה משפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) – קובע כי בית המשפט יוכל להורות על איזוק אלקטרוני, זאת לאחר הערכת מסוכנות של בן המשפחה ואם ישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או לחלופין כתב אישום או הפרת צו הגנה קודם. כמו כן, קובע החוק חריג שעל פיו, במקרים קיצוניים, שופט מוסמך לאפשר את האיזוק האלקטרוני במידי ולהורות על הערכת מסוכנות בתוך עשרה ימים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך 3 שנים.[49][ב]
- חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9) – הוספת מנגנון "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" עבור חובות של חייבים. עוד נקבע כי דמי הפיגורים ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם והם לא ייצברו עוד כריבית דריבית.[50]
- חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 25) – ניצולי שואה, ותיקי מלחמת העולם השנייה, יוצאי מרוקו ואלג'יר תחת שלטון וישי וניצולי הפרהוד בעיראק יהיו זכאים לשירות מהסיוע המשפטי ללא תלות במבחן של זכאות כלכלית.[51]
- חוק העונשין (תיקון מס' 149) – הפחתת שיעור דמי הפיגורים על אי-תשלום קנס בחלוף המועד הראשון לתשלומו.שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן - חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) – מתן אפשרות להעברת זכאות לקבלת הטבות הכלולות בחוק זה מאדם שנפגע במתקפת הפתע על ישראל (2023) ואין ביכולתו לממש אותן, לקרובי משפחה שאינם במעגל הראשון של נפגע העבירה.
- חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) – עדות של קטין בתביעת נזיקין בגין הטרדה מינית, אלימות וכו', תיעשה שלא בנוכחות הנאשם.[52]
- חוק הפרות תעבורה מנהליות – הקמת בית הדין לתעבורה שמטרתו לייעל את הליך הדיון בעבירות תעבורה, שהן עבירות קנס. החוק קובע בין היתר, שניהול הליכי הערר יהיה באופן דיגיטלי.[53]
חקיקה אזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הירושה (תיקון מס' 19) – הקלות רגולטוריות בנושא חלוקת ירושה בין בני משפחה. מטרת החוק היא מתן מענה למצבים מורכבים שנוצרו לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 דוגמת מוות של מספר בני משפחה גרעינית באותו הזמן, דבר אשר גורם לקשיים ועיוותים בחלוקת ירושה.[54]
- חוק הירושה (תיקון מס' 21) – ביטול הדרישה להרשעה פלילית בגינה אדם שגרם למותו של אדם אחר לא יוכל לרשת אותו. החוק קובע כי במידה והדבר הוכח בהליך אזרחי, גם אז ניתן יהיה לפסול ירושה.
משטרה וסדר ציבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37) – קובע שהשר לביטחון לאומי הוא שיתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. בנוסף, המשטרה תחויב לפרסם את פקודותיה באתר האינטרנט שלה.[55]
- חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 – מסדיר את כללי הילולת רבי שמעון בר יוחאי לשנת ה'תשפ"ג (2023) ומכין למעשה את התשתית החקיקתית ליישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון.[56]
- חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה) – מאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. בנוסף החוק מאפשר למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך שנה, בהמשך תוקף החוק הוארך.[57]
- חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 – מסדיר את כללי הילולת רבי שמעון בר יוחאי לשנת ה'תשפ"ד (2024). החוק כולל הגבלות קפדניות על השהייה בהר, זאת עקב הצורך הביטחוני לכך עקב החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל.[58]
- חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 8) – חייל השומר על מתקן ביטחוני יוכל לבצע חיפוש גופני או לעכב ללא צו של בית משפט, אדם שהתעורר נגדו חשד שהוא נושא נשק.[59]
- חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה – מתן אפשרות לבית משפט, לפי בקשת המשטרה ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, להטיל צו הגבלה על אדם הפועל במסדרת ארגון פשיעה, בהתבסס על ראיות מנהליות בלבד. ההגבלות יכולות להיות מגבלה על כניסה לאזור, מגבלה על קיום קשר עם אנשים מסוימים, מגבלה על נהיגה והחזקת חפצים מסוימים ועוד.[60]
עבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) – הגנה מפני פיטורים לעובד שנעדר מעבודתו או לא ביצע אותה עקב מספר סיבות אשר נגרמו מנזקי מלחמת חרבות ברזל.[61]
- חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים – הפחתת דמי הבראה לכלל העובדים במשק לטובת תשלום מענקים לחיילי מילואים.[62]
- חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה) – נקבעה הגנה מפיטורים לבני זוג של משרתי המילואים. כמו כן, נקבע כי לא ניתן יהיה לפגוע בהיקף משרתם ובמשכורתם של משרתי מילואים, לאחר 30 יום מסיום שירות המילואים שלהם. בנוסף, נקבע מענק הסתגלות לבנות ובני זוג של משרתי מילואים עם ילד בגובה 70% מהכנסתו של בת או בן הזוג, המענק יינתן לתקופה של עד חודש.[63]
- חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22) – בתקופה של חופשת לימודים, מעסיק יוכל להעסיק בני נוער עד השעה 01:00 במקום 23:00.[64]
אוכלוסין והגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה) – תיקונים לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל, המאפשרים שלילת אזרחות ישראלית ורישיון לישיבת קבע ממחבלים מורשעים, שקיבלו תגמול מהרשות הפלסטינית על מעשה הטרור. בנוסף, החוק מאפשר לגרש את אותם מחבלים לשטחי הרשות הפלסטינית עם תום ריצוי מאסרם.[65]
- חוק הדרכונים (תיקון מס' 10) – מאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל.[66]
- חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל – שר הפנים, בהמלצת שר הביטחון, יוכל להעניק אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחלל מערכות ישראל שבמועד פטירתו לא היה אזרח ישראלי.[67]
- חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע – מתן אפשרות למשרד הפנים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים ולהכלילם במאגר הביומטרי.[68][ב]
- חוק גירוש משפחות מחבלים – מתן אפשרות לשר הפנים לגרש למשך עד 15 שנים בן משפחה של מחבל, זאת במידה ושוכנע שאותו בן משפחה ידע על הכוונה של המחבל לבצע פעולת טרור או הביע תמיכה בפעולת הטרור.[69]
פנים ושלטון מקומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשויות מקומיות - פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף בעד כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור.[70]
- חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (מס' 53) המכונה חוק בועז יוסף או חוק טבריה – קובע כי יושב ראש ועדה קרואה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש רשות מקומית בבחירות שיערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. התיקון יחול גם במועצות האזוריות. עוד נקבע כי תחול על ראש הוועדה הממונה תקופת צינון של שלושה חודשים. בהמשך, בית המשפט הגבוה לצדק פסק כי החוק יחול החל מהבחירות לרשויות המקומיות (2028).[71]
- חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) – קובע כי גם ליישובים באזור עדיפות לאומית שמסווגים באשכול 1–5 במדד פריפריאליות וליישובים קהילתיים בנגב ובגליל בהם יש עד 700 יחידות דיור, תינתן אפשרות להקים ועדות קבלה.[72][א]
- חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 157) – סמכות שר הפנים לחלוקת כספי ארנונה מאזורי תעשייה ומסחר בין רשויות מקומיות סמוכות, תורחב גם למקרים בהם אותן רשויות נמצאות באזור יהודה ושומרון.[73]
- חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) –
תכנון ובנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146) – העברת הזכויות במקרקעין שהתבצעה אגב הליך פירוד בין בני זוג לא תחויב בהיטל השבחה. בנוסף, נקבע פטור מהיטל השבחה על השבחה שנוצרה בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון במידה ולא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה.[74]
- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 149 והוראת שעה) – קביעת הליך רישוי מקוצר על הקמת מרחב מוגן במבנה קיים.[75]
- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 150 והוראת שעה - חרבות ברזל) – הקלות בתהליך לאישור הקמת מגורים זמניים למפוני עוטף עזה במלחמת חרבות ברזל, זאת על ידי מתן אפשרות לשר הפנים לאשר את הקמתם, בלא צורך בהיתר בנייה.[76]
- חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 151 ו-תיקון מס' 152) – הוספת נציג ממשלה, ו-2 נציגי ציבור, אחד בן האוכלוסייה הערבית ואחד בן האוכלוסייה החרדית למועצה ארצית לתכנון ובנייה. בנוסף, בוועדות המחוזיות בצפון ובדרום, נוסף נציג של שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות, ונציג של שר הפנים.[77]
דיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 103) – קובע כי רכישת דירה עבור ילד שהתייתם מאחד מהוריו לא תחויב במס שבח ובמס רכישה.[78]
- חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד) – הארכת הזכאות למגורים בדיור ציבורי לקרובי משפחה של חטופים, נעדרים או נרצחים, שהתגוררו בדירה עם הזכאי ערב פטירתו או מעברו למוסד סיעודי, להמשיך להתגורר בה לתקופה שלא תעלה על שש שנים.[79]
- חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו – ילדיו של הורה שהומת בידי בן זוגו יוכלו לקבל החלטות בנוגע לדירה משותפת, ללא הסכמת ההורה הממית.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה – הקמת רשות ממשלתית לחקירה בטיחותית בתעופה שמחליפה את משרד "החוקר הראשי" במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.[80]
- חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6) – קביעה כי השטת כלי שיט ומילוי תפקיד בכלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן היא עבירה פלילית.[81]
בריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13) – ידוע בשם "חוק החמץ". החוק קובע שמנהל בית חולים רשאי לקבוע הוראות בדבר הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים בפסח.[82]
- חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16) – עובד סוציאלי יוכל לאשר לאדם בגיר להיות אפוטרופוס זמני לעניין מתן הסכמה לטיפול רפואי דחוף לחולה, שאין באפשרותו לאשר את הטיפול ואין אדם אחר שמוסמך לכך.[83]
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 69 והוראת שעה) – העלאת דמי ביטוח הבריאות החל משנת 2025.[84]
- חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9) – החלת חובה להצגת תמונות של נזקי עישון על חפיסות סיגריות.[85]
- חוק ניוד מידע רפואי – מתן אפשרות לניוד כלל המידע הרפואי של אדם בין גופי הבריאות השונים.[86]
- חוק יום בריאות הנפש – החלת יום ציון שנתי לבריאות הנפש ב-10 באוקטובר, זמן יום הבריאות הנפש העולמי.[87]
תעשייה, מסחר וחקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) – קובע כי על בעלי עסקים לסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה.[88]
- חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6) – מתן הקלות בהליך הכנסת מוצרים מיובאים לארץ. על פי החוק מוצרים ברמות סיכון 2–4 לא יחויבו לעבור במכון התקנים לפני כניסתם לישראל. במקום זאת, יוכלו היבואנים להכניס סחורה על בסיס הצהרה בלבד.[89]
- חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) – החרגת יינות מהאיסור למכור משקאות משכרים בשעות הלילה, בימי חמישי ובימים שלפני חג.[90]
- חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה) – הקניית כלים נוספים לממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לבירור מקרים של חשד לעושק קשישים או צרכנים נוספים. בנוסף, החוק קובע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות במידה והפעיל שימוש חוזר ונשנה של התנהגות כלפי צרכן שהוא אדם בעל מאפיינים מיוחדים. היה והממונה קבע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, הכספים שקיבל מכלל הצרכנים שלו יוקפאו וכך גם ההליכים המתנהלים נגד חייבים לו בהוצאה לפועל.
- חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה) – החלת הוראות הפרק הנוגע להסדרת פעילות ספקים וקמעונאים בחוק לקידום התחרות בענף המזון גם על רשתות הפארם. התיקון אוסר בין היתר על רשתות הפארם הגדולות לפתוח סניפים ברדיוס של ק"מ או 2 ק"מ מסניף אחר שלה ברשות מקומית גדולה או קטנה בהתאמה. התיקון משנה את שם החוק ל"חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם".[91]
- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70) – מתן אפשרות לשר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם שר האוצר לקבוע כי בזמן מצב חירום, עוסק לא ימכור לצרכן שירות או מוצר מסוים במחיר העולה באופן ניכר וחריג על מחירו הממוצע בשלושת החודשים הקודמים למצב החירום.[92]
תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78) – בעל דירה יהיה רשאי להתקין בגג בניין משותף מתקן של חובב רדיו זאת בתנאי שלא הובעה התנגדות בכתב מצד רוב הדיירים בבית. החוק קובע כי לא יהיה צורך יותר בהסכמה של כלל דיירי הבניין.
- חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49) – הארכת הוראת המעבר שמקנה הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים וזעירים ייעודיים.[93]
- חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 79) – מתן אפשרות למנוי בחברת תקשורת לבקש להגביל או לחסום את גישתו לשירותי תקשורת. החוק חל על הסדרים כמו "סלולרי כשר".[94]
- חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 - הוראת שעה) – הטלת חובה על הערוצים הזעירים והזעירים-הייעודיים להפיץ את שידוריהם באמצעות מערך "עידן פלוס". החוק מבטל את תשלום דמי ההפצה המוטל על ערוצים אלה לשידור במערך.[95]
חינוך, תרבות וספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע – קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות חינוך, טיפול או השגחה במשך 10 או 18 שנים (בהתאם לחומרת העבירה) על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. ועדת מומחים תוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. החוק כולל גם הסדר המאפשר לדרוש מאותם מועסקים הצגת אישור משטרה להעסקתם.[96]
- חוק הארכת השעיה של עובד המדינה ופיטורים של עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע (תיקוני חקיקה) – מנכ"ל משרד החינוך יוכל לפטר עובד אשר הוא סבור שנקט בהתנהגות בעלת אופי מיני כלפי קטינים או של חסרי ישע, גם במצב שאין עילה לנקיטת הליך משמעתי נגד אותו עובד.[97]
- חוק הספורט (תיקון מס' 17) – הסדרת העיסוק באימון ספורט.[98]
חקיקה דתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9) – הרחבת ההגבלות שניתן להטיל על סרבני גט.[99]
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים – מתן אפשרות לרשויות מקומית להקים ולהפעיל מאגר DNA מקומי לכלבים אשר בעליהם מתגוררים באותה רשות.[100]
המגזר הציבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) – חיוב מי שמונה לשגריר או קונסול בחוץ לארץ, להצהיר כי הוא מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמלא באמונה את תפקידו.[101]
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25) – קובע כי בחברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-100 עובדים, מספר העובדים בעלי המוגבלות יעמוד על לפחות 5%, עד סוף שנת 2025.[102]
- חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26) – מתן עדיפות לעסקים קטנים או בינוניים של משרתי מילואים פעילים במכרזים ממשלתיים.[103]
חקיקה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת חרבות ברזל, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, הצריכה שלל פעולות חקיקה, בהן דחיית מועדן של פעולות שונות (כגון הבחירות לרשויות המקומיות בישראל) והגנות שונות למי שנפגע מהמלחמה. ראו פירוט בערך העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל#חקיקה ורגולציה.
- ^ 1 2 הצעת החוק יוזמה וקודמה על ידי הכנסת העשרים וארבע והוחל עליה דין רציפות.
- ^ 1 2 הצעת החוק יוזמה וקודמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושש בכנסת העשרים וארבע והוחל עליה דין רציפות
ערכים רלוונטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עידן בנימין, קלון לכנסת ה-25: חוק דרעי אושר ונכנס לספר החוקים, באתר שקוף, 27 בדצמבר, 2022
- ^ נדיב מרדכי ועמיר פוקס, חוק דרעי: המשמעות המסוכנת של תיקון חוק יסוד: הממשלה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 בדצמבר 2022
- ^ צבי זרחיה ו-ynet, הכנסת אישרה סופית את חוק דרעי-סמוטריץ': יו"ר ש"ס יוכל לכהן כשר אף שהורשע בפלילים, באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2022
- ^ נדב אלימלך, 65 ח"כים תמכו: הרחבת החוק הנורבגי אושר סופית במליאת הכנסת, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2023
- ^ סיון חילאי, החוק שימנע את הוצאת נתניהו לנבצרות אושר סופית במליאה, באתר ynet, 23 במרץ 2023
- ^ גלעד מורג, בג"ץ קבע: החוק שמונע הוצאת ראש ממשלה לנבצרות לא יחול בכנסת הנוכחית, באתר ynet, 3 בינואר 2024
- ^ דפנה ליאל, נתניהו נכנע - והכריע נגד פשרה: אושר ביטול עילת הסבירות, באתר מאקו, 24 ביולי 2023
- ^ גלעד מורג, מורן אזולאי, טובה צימוקי, תקדים היסטורי: בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות, באתר ynet, 1 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, סיון חילאי, אושר החוק שיסנדל את האריס: הכנסת אסרה על פתיחת קונסוליות זרות בירושלים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2024
- ^ אמיר אטינגר, חוסם עריקים: "חוק פיצול הליכוד" עבר בקריאה שלישית, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2022
- ^ אלישע בן קימון, סיון חילאי, הכנסת אישרה סופית את ביטול "חוק ההתנתקות" | אלה המשמעויות, באתר ynet, 21 במרץ 2023
- ^ אושר חוק איסור צריכת תכני חמאס ודאעש, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2023
- ^ שירית אביטן כהן, "פעיל טרור" - גם מי שמממן: חוק המאבק בטרור עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023
- ^ טובה צימוקי, הצעת חוק: צה"ל ושב"כ יוכלו לחדור למצלמות פרטיות ללא ידיעת בעליהן, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^
נעה שפיגל, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית חוק שעשוי להחליש את הרשות הפלסטינית, באתר הארץ, 11 במרץ 2024
- ^ איציק סבן, אושר בקריאה שלישית: חוק קבורה צבאית ללוחמי האש וסוהרים, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2024
- ^ מורן אזולאי, דניאל אדלסון, ניו יורק, החוק לסגירת אל ג'זירה עבר: "לא יהיה חופש ביטוי לשופרות החמאס בישראל", באתר ynet, 1 באפריל 2024
- ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, הכנסת אישרה ברוב עצום, חרף התנגדות אמריקנית: פעילות אונר"א בישראל תופסק, באתר ynet, 28 באוקטובר 2024
- ^ מתן וסרמן, בתום לילה ארוך: תקציב המדינה ל-2023–2024 אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2023
- ^ גד ליאור, המאבק בהון השחור בחוץ: מהן הרפורמות שאושרו בחוק ההסדרים ומה צפוי עכשיו?, באתר ynet, 17 במאי 2023
- ^ דקלה אהרן שפרן יערה שפירא, תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023 אושר בכנסת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בדצמבר 2023
- ^ גד ליאור, הצעת החוק לתקציב המדינה אושרה לקריאה שנייה ושלישית, באתר ynet, 7 במרץ 2024
- ^ צבי זרחיה, הכנסת אישרה את פריצת תקציב 2024 בכ-3.3 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 29 בספטמבר 2024
- ^ גד ליאור, אושר בוועדה החוק שיאפשר העברת תשלומים בין ביט לפייבוקס, באתר ynet, 11 במאי 2023
- ^ עירית אבישר ושלמה טייטלבאום, בלעדיהדיל עם הבנקים: 2.5 מיליארד שקל לקופת המדינה וקרן סיוע, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2024
- ^ שקד גרין, בדרך לאישור בכנסת - ועדת הכספים נתנה אור ירוק לחוק שימשוך משקיעים לקרנות כספיות, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2024
- ^ גד ליאור, אושר: הורים יוכלו לנייד את תוכנית "חיסכון לכל ילד" מהבנקים לקופות הגמל, באתר ynet, 16 ביולי 2024
- ^ יהודה שרוני, הוחלט: דיסקונט תוכל למכור את ויזה כאל לגופים מוסדיים, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2024
- ^ ליעם אדיב, סמכויות בנק ישראל יצומצמו? החוק לפיקוח על סגירת סניפי בנקים אושר בכנסת, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2024
- ^ עטרה גרמן, לאחר הביקורת: הוארך תוקף הטבת המס להורי ילדים בגילאים 6–12, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2023
- ^ ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: הטבת מס בהוראה קבועה להורים לילדים בגילאי 6 עד 18, באתר חדשות 0404, 16 באפריל 2023
- ^ גד ליאור, תוספת נקודות זיכוי של אלפי שקלים בשנה: הסיוע להורים לילדים עד גיל 3 נכנס לתוקף, באתר ynet, 27 במרץ 2024
- ^ איציק יצחקי, המאבק הצליח: מילואימניקים עצמאיים יוכלו להפקיד כספים לקרנות ההשתלמות בגין 2023, באתר ביזפורטל, 24 ביולי 2024
- ^ שחר אילן, צבי זרחיה, אושר: התגמול המינימלי ליום מילואים יעלה ל-300 שקל, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023
- ^ גד ליאור, עד סוף 2024: שכר המינימום למילואימניקים יעמוד על 300 שקל ליום, באתר ynet, 2 בינואר 2024
- ^ יערה שפירא דקלה אהרן שפרן איתי שיקמן, אושרה הצעת החוק להכרה ופיצויים למשפחות חטופים ונעדרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בנובמבר 2023
- ^ ירדן בן גל הירשהורן, בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2023
- ^ סיון חילאי, אושר סופית: לוחמים משוחררים יהיו זכאים למימון מלא של לימודים אקדמיים, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
- ^ מענק ההסתגלות ליוצאות ממקלט לנשים מוכות מוגדל ב-3,000 שח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בפברואר 2024
- ^ סיון חילאי, תגמול חודשי בסך 10,000 שקלים: ארוסות חללי צה"ל יוכרו כאלמנות, באתר ynet, 19 במרץ 2024
- ^ סיון חילאי, חוק הפרוטקשן אושר סופית: "יחנוק את קנה הנשימה הכלכלי של ארגוני הפשע", באתר ynet, 30 ביולי 2023
- ^ סיון חילאי, הדר גיל-עד, החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני - והסערה: "מסר פוגעני", באתר ynet, 31 ביולי 2023
- ^ שלומי הלר, חוק המגביל את חזרתם של מורשעים בטרור לסביבת נפגעי העבירה אושר לקריאה שנייה ושלישית, באתר וואלה, 20 במרץ 2024
- ^ אמיר אטינגר, "מי שמסכן את ילדינו ישלם מחיר כבד": אושר בכנסת - עונשים כבדים למעסיקי ומסיעי שב"חים, באתר ישראל היום, 22 במאי 2024
- ^ מאיר תורג'מן, עקב שיטור יתר: יימחק רישום פלילי בעבירות הפרת סדר ליוצאי אתיופיה, באתר ynet, 16 ביולי 2024
- ^ ניצן צבי כהן, הכנסת מקדמת: החוק למניעת הטרדה מינית יחול גם על מזמיני שירות של עובדי קבלן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 ביולי 2024
- ^ עפר לבנת, אושרו סופית: חוק גירוש משפחות המחבלים ועונש מאסר לרוצחים בני פחות מ-14, באתר "שקוף", 7 בנובמבר 2024
- ^ מעכשיו מותר: הכנסת ביטלה את עבירת השוטטות, באתר "סרוגים", 20 בנובמבר 2024
- ^ שחר אילן, אחרי המתנה של עשור: אושר חוק האיזוק האלקטרוני, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2023
- ^ אפרת נוימן, אושר החוק שבא לשים סוף לחובות שתופחים בלי פרופורציה, באתר TheMarker, 19 בנובמבר 2023
- ^ טובה צימוקי, אושר: יורחב היקף הסיוע המשפטי שיוענק לניצולי שואה בלי בדיקת זכאות כלכלית, באתר ynet, 19 במרץ 2024
- ^ הדר גיל-עד, החוק החדש שיגן על ילדים נפגעי עבירות מין והתעללות, באתר ynet, 23 ביולי 2024
- ^ בית הדין החדש לתעבורה: כל הפרטים על מה שעומד להשתנות - ביזנעס, באתר ביזנעס, 25 ביולי 2024
- ^ ליטל דוברוביצקי, אושר: תיקון לחוק הירושה שיקל על בני משפחות הנרצחים במלחמה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
- ^ סיון חילאי, חוק בן גביר "המרוכך" אושר, יו"ר עוצמה יהודית חגג: "עשינו היסטוריה", באתר ynet, 28 בדצמבר 2022
- ^ חוק מירון אושר לקריאה שניה ושלישית, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2023
- ^ יאיר טאובר, הכנסת אישרה: שוטר יוכל לערוך חיפוש אחר נשק בלתי חוקי ללא צו שופט, באתר "שקוף", 28 במרץ 2023
- ^ נעה שפיגל, הכנסת אישרה חוק להגבלת ההשתתפות בהילולה במירון בשל המצב הביטחוני, באתר הארץ, 21 במאי 2024
- ^ קובי עוזיאלי, הכנסת אישרה סופית: סמכויות חיפוש ועיכוב לחיילים השומרים על בסיסי צבא, באתר בחדרי חרדים, 16 ביולי 2024
- ^ מאיר תורג'מן, בלי ראיות, באישור בית משפט: אושר בכנסת חוק שיאפשר הגבלות על חברי ארגון פשע, באתר ynet, 12 בדצמבר 2024
- ^ עדכון לקוחות | הורחבה אוכלוסיית העובדים המוגנים מפני פיטורים - גרוס ושות', באתר גרוס ושות', 3 בדצמבר 2023
- ^ ליטל דוברוביצקי, הקיץ הזה תיאלצו "לתרום" יום הבראה: כמה יפחיתו לכם במשכורת?, באתר ynet, 6 ביוני 2024
- ^ יקי אדמקר, אושר בכנסת: בנות ובני הזוג של לוחמי המילואים יזכו להגנה מפיטורים וחל"ת, באתר וואלה, 28 במאי 2024
- ^ לקראת חופשת הקיץ: אושר בכנסת תיקון לחוק עבודת נוער, באתר משרד העבודה
- ^ אמיר אטינגר, אושר סופית: החוק לשלילת אזרחות למחבלים עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2023
- ^ אושר סופית: שר הפנים יוכל לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה אשר טרם השתקע בישראל, באתר הכנסת, 13 ביוני 2023
- ^ אברהם פריינד, אושר החוק שיעניק אזרחות כבוד לחללי צה"ל שלא הוכרו כאזרחים, באתר בחדרי חרדים, 15 בנובמבר 2023
- ^ מהפכה בנתב"ג: זה השינוי שעומד להכנס לתוקף, באתר אייס, 23 ביולי 2024
- ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, למרות הסתייגות שב"כ, אושר בוועדה חוק גירוש משפחות מחבלים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2024
- ^ איילת ברון, קרן הארנונה אושרה בוועדת הכספים: כך החליטו ראשי הרשויות להחריג מהשביתה את החינוך, באתר מאקו, 15 במאי 2023
- ^ גלעד מורג, ynet, בג"ץ הכריע פה אחד: מקורבו של דרעי לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות בטבריה, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2023
- ^ אלי אשכנזי, חוק ועדות הקבלה התרחב: "המדינה נותנת יד להפרדה בין יהודים לערבים", באתר וואלה, 27 ביולי 2023
- ^ נעה שפיגל, ועדת הפנים אישרה הצעה שתאפשר לרשויות בשטחים לקבל כספי ארנונה של רשויות שכנות, באתר הארץ, 26 במרץ 2024
- ^ מתן וסרמן, דחיית ופטור מתשלום: התיקונים שאושרו בנוגע לתשלום היטל ההשבחה, באתר מעריב אונליין, 15 בספטמבר 2023
- ^ הילה ציאון, מעל 500 בקשות לפטור מהיתר לבניית ממ"ד הוגשו לפיקוד העורף, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ עטרה גרמן, ללא היתר: אושרה בנייה מהירה של מתחמי דיור למפוני העוטף, בעיתון מקור ראשון, 6 בדצמבר 2023
- ^ הילה ציאון, "אינטרסים פוליטיים": אושרה הגדלת נציגות הממשלה במוסדות התכנון, באתר ynet, 12 במרץ 2024
- ^ יוני גבאי, אושר סופית: דירה לילד יתום לא תחויב במס רכישה ומס שבח, באתר כיכר השבת, 11 ביולי 2023
- ^ מהפכה בחלוקת הדירות הציבוריות: זו ההחלטה החשובה שהתקבלה, באתר אייס, 28 בנובמבר 2023
- ^ מהפכה בענף התעופה בישראל: זו הרשות החדשה לטובת הנוסעים, באתר אייס, 3 ביולי 2024
- ^ אלי אשכנזי, רב חובל פיכח: הכנסת אישרה איסור השטת כלי שיט תחת השפעת אלכוהול וסמים, באתר וואלה, 24 ביולי 2024
- ^ שחר אילן, חוק החמץ אושר לקריאה שנייה ושלישית, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2023
- ^ הדס יום טוב, חוק חדש מסמיך עובדים סוציאליים למנות אפוטרופוס רפואי זמני; באיגוד מזהירים: "העומס יגדל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 בינואר 2024
- ^ עדי כהן, תקציב 2024 העלאת מס הבריאות תיעשה במדרגות: בעלי שכר גבוה ישלמו עוד כמה שקלים, באתר TheMarker, 6 במרץ 2024
- ^ סיון חילאי, בקרוב בכיס שלכם: תמונות נזקי העישון יודפסו על חפיסות סיגריות, באתר ynet, 26 במרץ 2024
- ^ מיטל יסעור בית-אור, "צעד היסטורי במערכת הבריאות": הכנסת אישרה סופית את חוק ניוד המידע הרפואי, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2024
- ^ הכנסת אישרה: 10 באוקטובר יהיה "יום בריאות הנפש" | שווים, באתר שווים, 25 ביולי 2024
- ^ אסף גולן, אושר סופית: חוק סימון ארץ מקור לתוצרת חקלאית, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2023
- ^ תיקון חדש לפקודת היבוא והיצוא - הרצוג עורכי דין, באתר הרצוג עורכי דין, 22 בינואר 2024
- ^ אושר סופית במליאה: החוק האוסר על מכירת אלכוהול אחרי 23:00 - משתנה, באתר proper news | פרופר ניוז, 19 ביוני 2024
- ^ אורנה יפת, הכנסת אישרה: החוק שיגביל את כוחה של סופר פארם, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2024
- ^ נווית זומר, אושר בוועדה: קנס של עד 10 מיליון שקל לחברה שתנצל את המלחמה להעלאת מחירים, באתר ynet, 19 ביוני 2024
- ^ ישראל וולמן, אושר סופית: ההקלות לערוץ 14 הוארכו בעוד שנה וחצי, באתר ynet, 25 ביולי 2024
- ^ מרב סבר, הכוח עובר לעסקנים: רפורמת הנדל נמחקה, וחוק הקומה הכשרה עבר, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2024
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, ההטבות לערוץ 14 אושרו בקריאה שנייה ושלישית, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2024
- ^ מערכת ישראל היום, הסוף להתעללות בגני ילדים? אושר סופית: אדם שהורשע באלימות כלפי חסר ישע - פסול מעיסוק בחינוך, טיפול או השגחה, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2023
- ^ מנכל משרד החינוך יוכל לפטר עובד הוראה שנקט התנהגות בעלת אופי מיני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 במרץ 2024
- ^ דוד רוזנטל, אושר בכנסת חוק הספורט המסדיר את העיסוק באימון, באתר וואלה, 10 ביוני 2024
- ^ שילֹה פריד, חסימת כרטיסי אשראי, נידוי חברתי: סנקציות נוספות על סרבני גט, באתר ynet, 5 באוגוסט 2024
- ^ שני אשכנזי, אושר: לא אספתם אחרי הכלב? מאגר DNA יסייע לעירייה לאתר אתכם, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2024
- ^ נעה שפיגל, הכנסת אישרה: דיפלומטים יחויבו להצהיר אמונים לישראל יהודית ודמוקרטית, באתר הארץ, 3 בינואר 2024
- ^ אביחי חיים, אושר לשנייה ושלישית: חובת ייצוג הולם של 5% לאנשים עם מוגבלות בחברות ממשלתיות, באתר וואלה, 27 במרץ 2024
- ^ אושר בכנסת: תיקון לחוק חובת מכרזים שייתן עדיפות לעסקים בבעלות משרתי מילואים, באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2024
