לדלג לתוכן

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006
פרטי החוק
תאריך חקיקה 31 ביולי 2006
תאריך חקיקה עברי ו' באב תשס"ז
גוף מחוקק הכנסת השבע עשרה
חוברת פרסום ספר החוקים 2 באוגוסט 2006, עמ' 396
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד העבודה
מספר תיקונים 5
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006 הוא חוק שהוראתו העיקרית היא איסור פיטורים של עובד עקב היעדרותו מעבודתו בשעת חירום מחמת הוראות של פיקוד העורף.

היסטוריה חקיקתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת החוק הוגשה לכנסת על ידי הממשלה ב-24 ביולי 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, וההצעה אושרה בכנסת תוך שבוע, ב-31 ביולי 2006. ההצעה באה ליצור הסדר קבע דומה לזה שהיה קיים בשנת 2003 לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ג-2003,[1] שנחקק עם פתיחת מלחמת עיראק מחשש שזו תזלוג לישראל.

מאז חקיקתו תוקן החוק חמש פעמים. התיקון המהותי היחיד מבין תיקונים אלה אושר בכנסת ב-19 ביוני 2007, ובמסגרתו נוסף לחוק פרק ב'1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה - הוראת שעה,[2] לאחר שבחוק המקורי נכלל כבר פרק ב׳: תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה.

הוראות החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק פרקים אחדים, שכל אחד מהם עוסק בהגנה מסוימת על העובדים בשעת חירום.

איסור פיטורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שמתקיים מצב מיוחד בעורף חל איסור לפטר עובד בשל היעדרותו מעבודתו מחמת הוראה של צה"ל (ובפרט פיקוד העורף) אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.

כמו כן חל איסור לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד הילד מחמת הוראה ככנ"ל, או עקב הוראה של השר האחראי על מוסד החינוך שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שמכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:

(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

ילד, לעניין זה, הוא מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. הוראות אלה לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד, סידור נאות להשגחה על הילד.

כאשר המעסיק הוא קבלן כוח אדם חלות עליו ההוראות החלות על כל מעסיק, ובנוסף יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:

(1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה כאמור לעיל;
(2) אם קבע בית הדין לעבודה שעובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה כאמור לעיל, חזקה היא שהמעסיק בפועל גרם לפיטוריו, אלא אם הוכיח אחרת.

היעדרות עובד מהעבודה כאמור לעיל לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.

פיטורים שנעשו בניגוד להוראות אלה, בטלים.

במקרה של הפרת הוראות אלה רשאי בית הדין לעבודה לפסוק לעובד פיצוי ללא הוכחת נזק ולתת צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת[3]. בנוסף מוסמך בית הדין לעבודה להטיל קנס על מעסיק שפיטר בניגוד להוראות אלה, ועל נושא משרה בתאגיד שלא מנע את הפיטורים.

להגשת תובענה בגין הפרת הוראות אלה נקבעה תקופת התיישנות מקוצרת של 12 חודשים. קיצור תקופת ההתיישנות (בחוק זה ובחוקי עבודה נוספים) נומק בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה: "לאחר שנים קשה מאד למעסיק להוכיח כי פיטורי עובד בגין היעדרות בשעת חירום ולא מנימוק אחר. חוקים אלו המקצרים את תקופות ההתיישנות, מבקשים לאזן בין הקושי שהם מטילים על נתבע לבין תכלית הסעד שהחוק מבקש להעניק לתובע."[4]

הוראות פרק זה אינן חלות על העובדים הבאים:

(1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום;
(2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה;
(3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר;
(4) עובד של שירות הביטחון הכללי ועובד של "המוסד";
(5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית: מגן דוד אדום, הרשות הארצית לכבאות והצלה, גוף שעיקר עיסוקו הצלת חיי אדם ושעזרתו נדרשת באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם בעת התקפה, אשר שר הביטחון הכריז עליו ברשומות שהוא ארגון עזר;
(6)עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.

תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה נחקק בהוראת שעה לתקופת מלחמת לבנון השנייה בלבד, והוא חייב מעסיקים להמשיך לשלם שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם מחמת הוראה של פיקוד העורף.[5]

מימוש החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק בא לידי ביטוי במבצעים אחדים של צה"ל שבהם היה ירי רקטות על העורף בישראל, והוכרז מצב מיוחד בעורף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]