לדלג לתוכן

קרן השתלמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרן השתלמות היא קופת גמל בישראל[1] שנועדה תחילה לשכירים וכעבור שנים נפתחה גם לעצמאים ולחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים, שנועדה במקור לשמש את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך, אולם כיום משמשת על פי רוב כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני – האפיק היחיד שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל. מאז 2017, לצד האפשרות לנהל את השקעת כספי ההשתלמות על ידי מוסדות פיננסיים, יכולים העמיתים לבחור לנהל את כספם שבקרן באופן עצמאי, במסלול המכונה קופת גמל בניהול אישי (IRA).

לפי סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה, הפקדות המעסיק לקרן השתלמות פטורה ממס הכנסה, בגבולות הפרשה של העובד של עד 2.5% מהמשכורת הקובעת (שבה נכללים רכיבי השכר הקבועים של העובד) והפרשת המעביד של עד 7.5% (לכל היותר פי שלושה מחלק העובד) מהמשכורת הקובעת, וזאת עד לתקרת שכר חודשי של פעמיים התקרה לתוספת היוקר (15,712 ש"ח לחודש ב-2023). ניתן להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור. עבור עצמאים, הטבת המס ניתנת להפקדה בסך של עד 7% מההכנסה החייבת ועד תקרה של 265,000 ש"ח בשנה (סכום הפקדה מקסימלי של 18,600 ש"ח). הסכום המוכר כהוצאה לצורכי מס יהיה עד 4.5% מההכנסה החייבת (עד 11,925 ש"ח בשנת 2020). תקרת ההפקדה המוטבת משתנה כל שנה בהתאם לקביעת משרד האוצר.

הטבת מס נוספת כוללת פטור ממס על רווחי ההון שצברה הקרן, במידה והכספים נמשכים לאחר שש שנים ויותר מיום פתיחת הקרן, או לאחר שלוש שנות ותק לצורך מימון השתלמות או לימודים, או במקרה של משיכת הכספים על ידי גבר מעל גיל 67 או אישה מעל גיל 62. תקרות ההפקדה הנהנות מהפטור ממס רווח ההון עמדו ב-2015 על הפקדה שנתית של 18,854 לשכיר ו-18,600 לעצמאי. עובדה זו הפכה את קרנות ההשתלמות לערוץ חיסכון (פטור ממס) גרידא, שבמקרים רבים אינו משמש כלל להשתלמות.

בשנת 2011 רק 37% מהשכירים החזיקו בקרנות השתלמות, והעשירון העליון זכה ב-81% מהטבת מס זו, שגובהה כ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה.[2] לאור אי-שוויון זה המליצה, במאי 2000[דרושה הבהרה], ועדת בן בסט לרפורמה במס הכנסה לבטל את הפטור ממס לקרנות ההשתלמות,[3] אך עקב התנגדות עזה של ההסתדרות לא מומשה המלצה זו. בשנת 2014 נעשו צעדים להרחבת האוכלוסייה הנהנית מקרנות השתלמות, באמצעות קביעת זכות זו בהסכמים קיבוציים לענף הניקיון ולענף השמירה והאבטחה, שלהם הוצאו צווי הרחבה.[4]

מורים וגננות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל מורים וגננות משמשת קרן ההשתלמות למימון הקיום בעת יציאה לשנת השתלמות (שנת שבתון), בה אינם עובדים בהוראה.

בישראל קיימות שלוש קרנות השתלמות לעובדי הוראה: שתיים של הסתדרות המורים ואחת של ארגון המורים:

  1. קרן השתלמות למורים ולגננות בע"מ.
  2. קרן השתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים בע"מ.
  3. קרן השתלמות למורים בבתי הספר העל יסודיים במכללות ובסמינרים בע"מ (ארגון המורים).

הקרנות לא נועדו למטרת חיסכון אלא לצורך מימוש היציאה לשנת השבתון, אם כי בתנאים מסוימים ניתן למשוך את הכסף שנצבר בהן. הצבירה בקרן ההשתלמות למורים גבוהה יותר והיא מורכבת מהפרשות המורה בשיעור של 4.2% ממשכורתו ומהפרשות המעביד בשיעור של 8.4% מגובה המשכורת זו. סך כל הצבירה (מעביד + עובד) מסתכם בשיעור של 12.6% מגובה המשכורת. אולם במשיכת הכסף ללא יציאה לשבתון, יכולים המורים במרבית המקרים לקבל רק 89% מכספי המעביד.

מורים היוצאים לשבתון זכאים לסל שבתון, שאינו מוגבל לגובה הסכום שנצבר לרשותם. סל השבתון כולל בין היתר מלגת קיום חודשית בשווי 66% משכרם (למורים היוצאים לשבתון לאחר מחזור חיסכון בן 7 שנים מלגת הקיום היא של 77% משכרם), מימון לימודים והשתלמויות, ועוד.

שנת השבתון נחשבת למורים כשנת ותק, וזאת במידה והשלימו את חובת הלימודים לפי דרישות קרן ההשתלמות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן: חוק קופות הגמל). בחוק קופות הגמל, "קרן השתלמות" מוגדרת כ"קופת גמל המיועדת לתשלום דמי השתלמות לעובדים, לעצמאים, לחברי קיבוץ, לחברי מושב שיתופי או למוטבים שלהם".
  2. ^ מחפשים כסף? נסו בהטבות מס, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2011
  3. ^ דו"ח ועדת בן בסט לרפורמה במס הכנסה, פרק ד'
  4. ^ צו הרחבה בענף הניקיון י"פ 6759 מ-19 בפברואר 2014
    צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, י"פ 6899 מ-26 באוקטובר 2014