חוק קליטת חיילים משוחררים

חוק קליטת חיילים משוחררים

פרטי החוק
תאריך חקיקה	19 באפריל 1994
תאריך חקיקה עברי	ח' באייר תשנ"ד
גוף מחוקק	הכנסת השלוש עשרה
חוברת פרסום	ספר החוקים 1461 מ-28 באפריל 1994, עמ' 132
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	משרד הביטחון
מספר תיקונים	25
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד-1994 אושר בכנסת ה-13 ב-19 באפריל 1994 ונועד לקבוע הטבות שונות לחיילים שהשתחררו משירות חובה ולמסיימי שירות לאומי.

הוראות החוק

חייל משוחרר לעניין חוק זה הוא מי שסיים שירות חובה (בצה"ל, במשמר הגבול, במשטרת ישראל), שירות לאומי או שירות לאומי-אזרחי, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה, ובלבד ששירת 12 חודשים לפחות, וכן מי ששוחרר לפני תום התקופה כאמור מטעמי בריאות או מחמת נכות; לעניין חוק זה נחשב כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל (שירות בהיקף של 20 שעות שבועיות בממוצע) כמחצית חודש שירות, וכל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים (שירות בהיקף של 30 שעות שבועיות בממוצע) כשלושת רבעי חודש שירות. גם חייל שבתום שירות החובה ממשיך בשירות קבע הוא חייל משוחרר לעניין חוק זה, כלומר זכאי להטבות שבחוק.

החוק מורה על הקמת קרן לקליטת החייל המשוחרר. קרן זו מופעלת על ידי האגף והקרן לחיילים משוחררים שבמשרד הביטחון.

החייל המשוחרר מקבל מהקרן מענק, שגובהו הוגדל בהדרגה במשך השנים (בנוסף להצמדתו למדד המחירים לצרכן (כל הסכומים הם בערכי אפריל 2022):

(1) בעד כל חודש של שירות כלוחם – 590.80 ש"ח;

(2) בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה – 491.98 ש"ח;

(3) בעד כל חודש שירות בשירות אחר – 393.16 ש"ח.

בנוסף נרשם בקרן פיקדון לזכותו של החייל המשוחרר לפי הכללים הבאים (כל הסכומים הם בערכי אפריל 2023):

(1) בעד כל חודש של שירות כלוחם – 915.34 ש"ח;

(2) בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה – 762.78 ש"ח;

(3) בעד כל חודש של שירות בשירות אחר – 610.22 ש"ח.

את כספי הפיקדון ניתן לנצל למטרות הבאות:

• תשלום בעד השלמת לימודים לקבלת תעודת בגרות, הכנה להבחינה הפסיכומטרית והכנה ללימודים אקדמיים.
• תשלום שכר לימוד במוסד להשכלה גבוהה, בישיבה על-תיכונית או במוסד להכשרה מקצועית.
• תשלום לרכישת דירת מגורים.
• סיוע להקמת עסק חדש או לכניסה לעסק קיים.
• מטרות נוספות שקבע שר הביטחון בהתייעצות עם שר האוצר. השר קבע שתי מטרות נוספות: נישואים ולימודים לקבל רישיון נהיגה.

סעיף 7(א) קובע שבמסגרת הקרן תפעל, בנוסף לפיקדונות, קרן לסיוע נוסף, שתשמש למתן סיוע לחיילים משוחררים מעבר לפיקדון למטרות של לימודים במכינה קדם־אקדמית או במוסד להכשרה מקצועית ודמי קיום ללומדים כאמור.

סעיף 7א לחוק מורה על הקמת קרן לעידוד לימודים של חיילים משוחררים במוסדות להשכלה גבוהה באזורי עדיפות לאומית.

בתיקון עקיף לפקודת מס הכנסה נקבע שהפיקדון, המענק וכספים נוספים שמקבל החייל המשוחרר מהקרן פטורים ממס הכנסה.

בתיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי ניתנו לחייל המשוחרר תנאים משופרים בזכאות לדמי אבטלה.

חייל משוחרר הזכאי, לפי הכללים המקובלים, להלוואה מאת המדינה או מטעמה לצורכי דיור, יהיה זכאי להלוואה מוגדלת.

היסטוריה חקיקתית

החוק נחקק ביוזמתו של חבר הכנסת רענן כהן, ואושר בכנסת ה-13 ב-19 באפריל 1994. החוק ביטל חוקים אחדים למטרה דומה שקדמו לו:

• חוק חיילים משוחררים, התשמ״ד–1984;
• חוק מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים) (הוראת שעה), התשמ״א–1981;
• חוק חיילים משוחררים (מענק הסתגלות), התשמ״ח–1988.

דברי ההסבר להצעת לחוק מציגים את ההבדל בינו ובין חוק חיילים משוחררים, התשמ״ד–1984 שקדם לו:

מצד אחד, מרחיב החוק המוצע את מעגל הזכאים על פיו. בחוק המוצע גלומה הכרה סטטוטורית בעמדתן של בנות ששירתו תקופה רצופה של שנה אחת לפחות שירות לאומי. הכרה זו עולה בקנה אחד עם אופיה של מדינת ישראל כמדינת סעד ורווחה.

מצד שני מרחיב החוק המוצע את מעגל הזכאויות שהוא מעניק, האתגרים הניצבים בפני החייל המשוחרר ורצון המדינה לעודד קליטה חברתית מהירה ונוחה של החיילים המשוחררים מחייבים היענות לצורכי החייל המשוחרר והקלה בעומס ההתחייבויות המוטלות עליו. הזכאויות שהחוק המוצע מעניק הן בעיקרן בתחום הדיור והשיכון, התעסוקה וההשכלה הגבוהה, והן מיועדות לסייע לחייל המשוחרר בקניית דירת מגורים משלו, במציאת מקום עבודה וברכישת השכלה גבוהה. שילוב הזכויות שמוצע להעניקו מיועד להגביר את ביטחונו הכלכלי של החייל המשוחרר, לחזק את מעמדו החברתי ולהעמיק שרשיו בחברה הישראלית.

מאז אישורו תוקן החוק 25 פעמים. תיקונים עיקריים:

• בנוסח המקורי של החוק נקבעו הפיקדון והמענק בסכומים אחידים לכל חודש שירות, ללא תלות באופי השירות. בתיקון מס' 4 משנת 2000 הוחלפו הסכומים האחידים בשלוש רמות: ללוחם, לתומך לחימה וליתר המשרתים. בתיקון זה גם נוספה האפשרות לקבל את יתרת הפיקדון במזומן, אם חלפו חמש שנים מיום סיום השירות והפיקדון טרם נוצל במלואו. כמו כן ניתנה לראש אכ"א סמכות לשלול הטבות מכוח חוק זה מחייל שהורשע בעבירה חמורה.
• בתיקון מס' 12 משנת 2010 נוסף לו סעיף 7א, המורה על הקמת קרן לעידוד לימודים של חיילים משוחררים במוסדות להשכלה גבוהה באזורי עדיפות לאומית.
• בתיקון מס' 19 משנת 2017 נקבע שחייל משוחרר שבמועד שחרורו היה במעמד של חייל בודד יזכה גם לסיוע בשכר דירה. כמו כן נוסף לחוק סעיף 7ב, הקובע שהטבות הקשורות לסיוע שמעבר לפיקדון למטרות לימודים (כאמור בסעיפים 7(א) ו-7א לחוק) ניתן יהיה לנצל החל משלושה חודשים לפני השחרור.
• חוק ממדים ללימודים: תיקון מס' 24 משנת 2022 עיגן בחוק זה את תוכנית "ממדים ללימודים", שעד לתיקון זה מומנה בכספי תרומות. בהתאם לתיקון, במסגרת הקרן לחיילים משוחררים תוקם קרן שתשמש למימון 75% משכר הלימוד במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לאמנות לחייל משוחרר הנמנה עם אחת מהאוכלוסיות הבאות, "שהשירות בצה"ל מאתגר ומורכב בעבורן במיוחד": שירת כלוחם, אושרו לו תשלומי משפחה להורי חייל, הוא חייל משוחרר בודד, הוא בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית ואו שהוא עולה חדש. בתיקון מס' 25 מדצמבר 2023 הורחב המימון ל-100% משכר הלימוד.

ראו גם

• חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)

קישורים חיצוניים

• חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד-1994, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• היסטוריית החקיקה של חוק קליטת חיילים משוחררים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• חוק קליטת חיילים משוחררים, באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון
• מחשבון מענק ופיקדון אישי, באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון
• חוק קליטת חיילים משוחררים, באתר כל זכות