חוק המאבק בטרור

חוק המאבק בטרור
פרטי החוק
מדינה	ישראל
תאריך חקיקה	23 ביוני 2016
תאריך חקיקה עברי	י"ז בסיוון תשע"ו
גוף מחוקק	הכנסת העשרים
תומכים	57
מתנגדים	16
חוברת פרסום	ספר החוקים 2556, עמ' 898
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרדי הביטחון, ביטחון פנים והמשפטים
מספר תיקונים	6
נוסח מלא	חוק המאבק בטרור

חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 הוא חוק הקובע ענישה מחמירה למחבלים ואנשים החברים בארגוני טרור. כן קובע החוק ענישה לאנשים המביעים תמיכה בטרור או הזדהות עם ארגון טרור. החוק מסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי. בנוסף להחמרת ענישה על עבירות טרור, החוק מחליף תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה (שעת חירום). החוק אושר בכנסת ביוני 2016, ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2016.

הליכי החקיקה

ב-21 באפריל 2010 פרסם משרד המשפטים את תזכיר חוק המאבק בטרור, התש"ע-2010^[1]. בהמשך לכך הגישה הממשלה לכנסת את הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011^[2], אשר ו עברה בקריאה ראשונה באוגוסט 2011^[3]. בדברי ההסבר פורטה ייחודיות תופעת הטרור בכך שאינה מסתיימת בפגיעה בגוף, אלא גם בפגיעה בנפש עם אפקט פסיכולוגי של הטלת מורא בקרב הציבור הכללי ופגיעה בשגרת החיים של האוכלוסייה האזרחית. מוסבר הקושי במאבק בטרור אויב רב–פנים הפועל באמצעים שונים ובשיטות מגוונות. בפרט מתייחסים למאבק בטרור המאורגן, אשר זוכה לתמיכה ציבורית ולכן מקשה על איסוף ראיות לצורך העמדה לדין. הצעדים המוצעים: החוק מציע כלים משפטיים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, שמטרתן למנוע את קיום ופעילות ארגוני הטרור, לסכל את פעילותם, לפגוע בתשתית הארגונית והפיננסית, לתפוס את המחבלים ולהביאם לדין^[2].

תהליך החקיקה נעצר עם התפזרות הכנסת השמונה עשרה. בכנסת ה-19 הוחל עליה דין רציפות, אך גם אז לא הושלמה חקיקתה. בספטמבר 2015, קידום הצעת החוק חודש על ידי שרת המשפטים איילת שקד, אז עברה הצעת החוק המחודשת בקריאה ראשונה^[4]^[5], כאשר לאחריה התקיימו מספר דיונים לניסוחה. במהלך 30 הדיונים שהתקיימו בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הגישה האופוזיצה 165 הסתייגויות כנגד הצעת החוק. ב-30 במאי 2016 השלימה ועדת החוקה גיבוש של הצעת חוק, שבה שולבו חמש הצעות חוק^[6] לקראת הבאתה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, לאחר שדחתה את כל ההסתייגויות נגדה^[7]. ב-15 ביוני 2016 אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 57 חברי כנסת מול 16^[8], והוא נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2016.

מהות החוק

חוק המאבק בטרור נועד להחליף את מרבית החוקים והפקודות אשר הסדירו את עבודת מערכת הביטחון למאבק בטרור. בהתאם לכך, במקביל לכניסתו לתוקף יבוטלו פקודת מניעת טרור, חוק איסור מימון טרור וחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), וכן בוטלו רבים מסעיפי תקנות ההגנה (שעת חירום) שמרביתם מתקופת המנדט הבריטי. בנוסף תוקנו חוקים קיימים, בהם חוק העונשין, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, פקודת בתי הסוהר ועוד.

עבירות טרור

ככלל, החוק מרחיב את ההגדרה של ארגון טרור ושל פעילות טרור, ומחמיר את העונשים על המעורבים ועל המסייעים לפעילות כזו. החוק מאפשר להגדיר ארגוני צדקה כארגוני טרור אם נמצאת זיקה ביניהם לפעילות טרור, וגם קובע עונש למי שמביע הזדהות פומבית עם ארגון טרור^[9]. כמו כן, החוק מגדיר לראשונה עבירות פליליות חדשות, כמו חפירת מנהרה לצורכי טרור או קריאה ישירה למעשה טרור, עליה צפוי עונש מאסר של שלוש שנים, בלי שתידרש הסתברות לביצוע מעשה בעקבות הקריאה. במידה ומדובר באיום בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם, העונש הצפוי הוא שבע שנות מאסר^[10].

סיכום העבירות והעונש המוטל

העבירה	העונש המקסימלי	סעיף בחוק
עמידה בראש ארגון טרור, במישרין או בעקיפין	25 שנות מאסר	20
ראש ארגון שבפעילותו עבירות רצח	מאסר עולם (עונש חובה)	20
ביצוע תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור	10 שנות מאסר	21
חברות בארגון טרור	5 שנות מאסר	22(א)
ביצוע עבירת טרור תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי	מאסר עולם	39
ביצוע עבירת טרור שדינה מאסר עולם (שלא נקבע לה עונש חובה)	30 שנות מאסר	37(א)
ביצוע עבירת רכוש הקשורה לטרור	10 שנות מאסר^[11]	30-32
אימון והכשרת גורמי טרור	9 שנות מאסר	29
גיוס חברים לארגון טרור	7 שנות מאסר	22(ג)
ביצוע פעילות לטובת ארגון טרור	7 שנות מאסר	30
איום בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם	7 שנות מאסר	27
קריאה ישירה או עידוד לביצוע מעשה טרור^[12]	5 שנות מאסר	24(ב)
העמדת אמצעי לטובת ארגון הטרור (הסעה, בגדים, כסף וכו')^[13]	5 שנות מאסר	23,25
מעשה פומבי של הזדהות עם ארגון טרור^[14]	3 שנות מאסר	24(א)
אי מניעת מעשה טרור	3 שנות מאסר	26
החזקת פרסום או מתן שירות שקשור בפרסום חומרי הזדהות עם ארגון טרור	שנתיים מאסר	24(ג)

היבטים פרוצדורליים

החוק, אשר חל רק בתחומי ישראל, עוסק בנוסף גם בצד הפרוצדורלי המשפטי של המאבק בטרור, כגון אמרת עד מחוץ לבית המשפט, עדות מוקדמת, התיישנות, מעצר חשוד בעבירת ביטחון, סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות. לדוגמה, מאפשר החוק למנוע מפגש של עורך דין שמייצג יותר מעצור אחד באותה חקירה^[10] ומעניק סמכות לשר הביטחון לחלט רכוש מחשודים בעבירות ביטחון^[15].

החוק מעגן את השימוש באמצעים שונים נגד טרור שלא באמצעות תקנות שעת חירום, בהם מעצרים מינהליים וצווי איסור יציאה מהארץ. לדוגמה, מערכת אכיפת החוק תוכל להחזיק בעציר למשך 48 שעות לפני שיובא לראשונה בפני שופט ויוכל להתייעץ עם עורך דין. בנוסף מאפשר החוק לשב"כ לנהל מעקב ממוחשב אחר כל מי שנחשד בפעילות הקשורה לטרור, באישור ראש הממשלה^[7].

לפי האמור בחוק, נדרש שר המשפטים להגיש לוועדת החוקה של הכנסת דוח שנתי על ביצוע הוראות החוק, ולדווח על מספר כתבי האישום שהוגשו בעוון גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. בנוסף, נדרשת הגשת דו"ח גם על יישום ההוראות המיוחדות בעניין מעצר חשוד בעבירת ביטחון חמורה.

הכרזה על ארגון טרור

החוק מסמיך את שר הביטחון להכריז על חבר בני אדם כארגון טרור. שרי הביטחון השתמשו פעמים רבות בסמכותם זו^[16]. ובהתאם לכך עשרות ארגונים הוכרזו כארגוני טרור^[17].

דיון ציבורי בחוק

תמיכה בחוק

שרת המשפטים איילת שקד, אשר סייעה בקידום החוק ציינה עם אישורו: "היום הכנסת ומדינת ישראל הפכו לחוד החנית העולמית של המלחמה בטרור. טרור מודל 2016 קיבל היום מענה מודל 2016".

חברת הכנסת ציפי לבני, שיזמה את חוק המאבק בטרור בגלגולו הראשון כשרת המשפטים, אמרה כי "החוק ייתן כלים חדשים וטובים יותר לישראל במאבק בטרור, כלים שלא שונו מאז 1948, והוא נחוץ במיוחד לאור גל הטרור המתמשך בשנה האחרונה"^[8].

הפורום המשפטי למען ישראל ברך על החוק ואמר: "זהו חוק חשוב שעושה סדר בשלל התקנות שהיו קיימות עד היום. החוק מותאם למציאות המורכבת של השנים האחרונות ומאפשר מרחב פעולה ראוי ומידתי לזרועות הביטחון על מנת להתמודד עם גלי הטרור ולהשיב את כושר ההתרעה למדינת ישראל"^[18].

התנגדות לחוק

ארגוני זכויות אדם סברו שהחוק אינו מידתי. בנייר עמדה שהוציאה האגודה לזכויות האזרח בישראל בפברואר 2014, נטען כי הצעת החוק מעניקה לרשות המבצעת "סמכות דרקונית ובלתי מבוקרת לנקוט צעדים חריפים נגד בני אדם וארגונים ללא משפט, על סמך חשדות בלבד", ולמעשה "ינציח" את קיומם של המעצרים המנהליים, שמעמדם מוטל בספק^[19]. המכון הישראלי לדמוקרטיה התנגד אף הוא להצעת החוק, בטענה שמדובר ב"תגובת יתר לא פרופורציונלית לגל הטרור"^[20].

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה כי הצעת החוק מופרכת, מחמיצה את הנקודה המרכזית ואף עלולה להיות גזענית וטוטליטרית. במקום להתמקד בעצירת המוטיבציה לטרור ויצירת חיים טובים יותר, היא מציעה חקיקה שמנציחה תקנות חירום מיושנות^[8].

גם האגודה לזכויות האזרח בישראל הביעה התנגדות לחוק, בין השאר בנימוק: "הצעת החוק הזו מעגנת הסדרים הפותחים פתח עצום לפגיעה בחפים מפשע, ובפרט באנשים שדעותיהם או פעילותם הפוליטית חורגות מהקונצנזוס. בכך, היא עשויה לפגוע גם בשיח הפוליטי החופשי ובחופש ההתאגדות של האזרחים"^[21].

ראו גם

חוק הפטריוט (ארצות הברית)

קישורים חיצוניים

חוק המאבק בטרור, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק המאבק בטרור, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הכנסת, חוק המאבק בטרור אושר סופית במליאה, באתר הכנסת, 15 ביוני 2016
אורי בן יעקב ודרור הראל, נייר עמדה - הצעת חוק ממשלתית: המאבק בטרור, באתר המכון למדיניות נגד טרור
מורן אזולאי, "חוק הטרור" אושר: מאסר עולם למחבל - 30 שנה בכלא, באתר ynet, 15 ביוני 2016
גדעון אלון, השב"כ על חוק הטרור: "זהו חוק הטרור המתקדם בעולם", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2016
חזקי ברוך, חוק הטרור אושר סופית, באתר ערוץ 7, 15 ביוני 2016
חדשות nana10, ברוב של 57 תומכים מול 16 מתנגדים: הכנסת אישרה את חוק הטרור, באתר nana10‏, 15 ביוני 2016
"חוק הטרור - כלים לכוחות הביטחון ולמערכת התביעה", גלי צה"ל, יוני 2016

הערות שוליים

^ תזכיר חוק המאבק בטרור, התש"ע-2010, הופץ ב-21 באפריל 2010 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי
^ ¹ ² הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011, ה"ח הממשלה 611 מ-27 ביולי 2011
^ משרד המשפטים, הצעת חוק המאבק בטרור עברה בקריאה ראשונה, באתר משרד המשפטים, 5 באוגוסט 2011
^ הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה-2015, ס"ח 949 מ-31 באוגוסט 2015
^ יהונתן ליס, חוק המאבק בטרור אושר בקריאה ראשונה; חברי המחנה הציוני חויבו לתמוך בו, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2015
^ הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 - נוסח לקריאה שנייה ושלישית, באתר הכנסת
^ ¹ ² יהונתן ליס, חוק המרחיב את סמכויות המאבק בטרור אושר לקריאה שנייה ושלישית, באתר הארץ, 20 במאי 2016
^ ¹ ² ³ טל שלו‏, "רק בהרתעה ננצח": הכנסת אישרה את חוק הטרור, באתר וואלה, 15 ביוני 2016
^ זאב קם, "מענה מודל 2016": חוק המאבק בטרור אושר בכנסת, באתר nrg‏, 15 ביוני 2016.
^ ¹ ² איציק וולף, אושר סופית חוק המאבק בטרור, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 ביוני 2016.
^ קיימת בחוק חלופה לעונש המאסר על ידי תשלום קנס.
^ לעניין עבירה זו, אין כל דרישה להסתברות כי יבוצע מעשה טרור בעקבות קריאה זו.
^ העונש לא יחול במידה ויוכח כי אותו אדם לא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור
^ סעיף זה כולל פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצתה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון.
^ אריק בנדר, ‏אושר חוק הטרור החדש: העונש המרבי לפעולות טרור הורחב ל-30 שנה, באתר מעריב אונליין, 15 ביוני 2016
^ צווים בעניין הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור, בקובץ התקנות
^ צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור), תשע"ח-2018, באתר "נבו"
^ 1הודעה באתר הפורום המשפטי למען ישראל, 16 ביוני 2016.
^ הצעת חוק המאבק בטרור, באתר האגודה לזכויות האזרח, 6 בפברואר 2014
^ התייחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה להצעת חוק המאבק בטרור התשע"א 2011, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2014
^ יהונתן ליס, ביקורת על חוק הטרור: כמעט בלתי אפשרי להתגונן מפניו, באתר הארץ, 7 ביוני 2013

[1] תזכיר חוק המאבק בטרור, התש"ע-2010, הופץ ב-21 באפריל 2010 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי

[ביולי-2] ¹ ² הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011, ה"ח הממשלה 611 מ-27 ביולי 2011

[3] משרד המשפטים, הצעת חוק המאבק בטרור עברה בקריאה ראשונה, באתר משרד המשפטים, 5 באוגוסט 2011

[4] הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה-2015, ס"ח 949 מ-31 באוגוסט 2015

[5] יהונתן ליס, חוק המאבק בטרור אושר בקריאה ראשונה; חברי המחנה הציוני חויבו לתמוך בו, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2015

[6] הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 - נוסח לקריאה שנייה ושלישית, באתר הכנסת

[:2-7] ¹ ² יהונתן ליס, חוק המרחיב את סמכויות המאבק בטרור אושר לקריאה שנייה ושלישית, באתר הארץ, 20 במאי 2016

[שלו-8] ¹ ² ³ טל שלו‏, "רק בהרתעה ננצח": הכנסת אישרה את חוק הטרור, באתר וואלה, 15 ביוני 2016

[9] זאב קם, "מענה מודל 2016": חוק המאבק בטרור אושר בכנסת, באתר nrg‏, 15 ביוני 2016.

[:0-10] ¹ ² איציק וולף, אושר סופית חוק המאבק בטרור, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 ביוני 2016.

[11] קיימת בחוק חלופה לעונש המאסר על ידי תשלום קנס.

[12] לעניין עבירה זו, אין כל דרישה להסתברות כי יבוצע מעשה טרור בעקבות קריאה זו.

[13] העונש לא יחול במידה ויוכח כי אותו אדם לא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור

[14] סעיף זה כולל פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצתה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון.

[15] אריק בנדר, ‏אושר חוק הטרור החדש: העונש המרבי לפעולות טרור הורחב ל-30 שנה, באתר מעריב אונליין, 15 ביוני 2016

[16] צווים בעניין הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור, בקובץ התקנות

[17] צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור), תשע"ח-2018, באתר "נבו"

[18] 1הודעה באתר הפורום המשפטי למען ישראל, 16 ביוני 2016.

[19] הצעת חוק המאבק בטרור, באתר האגודה לזכויות האזרח, 6 בפברואר 2014

[20] התייחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה להצעת חוק המאבק בטרור התשע"א 2011, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2014

[21] יהונתן ליס, ביקורת על חוק הטרור: כמעט בלתי אפשרי להתגונן מפניו, באתר הארץ, 7 ביוני 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]