משתמש:Avneref/חינוך
מחנכים והוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רנה דקארט
- ז'אן פיאז'ה
- יאנוש קורצ'ק
- אלפרד נורת' וייטהד
- קארל רוג'רס
- פאולו פריירה
- קן רובינסון (ש)[1]
- סוגטה מיטרה (ש)
- ג'ון דיואי
- מריה מונטסורי
- דייב אגרס (ש)
- ניק האנאוור
- רייף אסקוית' (אנ') א ציטוטים, ראיון
- רוברט (בוב) סטרנברג (אנ')
- צ'ארלס לידביטר (אנ')[2]
- חיימה אסקלנטה (אנ')
- פאסי סלברג (אין באנגלית! Pasi Sahlberg): נגד הגלובליזציה של החינוך (GERM: Global Educational Reform Movement): תחרותיות, אחראיותיות ("accountability, זה מה שנשאר אחרי שמסירים את האחראיות."), בחינות תקניות
- ג'ורג' ברנרד שו: דוגמה ללמידה הדדית: פיגמליון (מחזה), פרופ' היגינס ולייזה דוליטל; אפקט פיגמליון
- לואיס סאראן (מוזיקאי) (אנ') סרטון: [1]
- בראד כהן (אנ'); סרט דרמה: בחזית הכיתה
- סטפן קווי (אנ')
פסיכולוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריצ'רד פיינמן
- סיימון סינג; משתמש:Avneref/פיסיקה/המפץ הגדול
- ריצ'רד דוקינס; משתמש:Avneref/מדע/ריצ'רד דוקינס
- סטיבן ג'יי גולד ? משתמש:Avneref/סטיבן ג'יי גולד
- פיטר אטקינס; משתמש:Avneref/מדע/אצבע גלילאו
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישעיהו ליבוביץ
- יורם הרפז: משתמש:Avneref/חינוך/יורם הרפז
- אנשי החינוך "הרומנטיים" של ה-60: ג'ון הולט, הרברט קוֹל (אנ'), פול גוּדמן (אנ'), ג'ונתן קוֹזוֹל (אנ'), ג'ורג' דניסון (אנ')?, ג"ב ליאונרד, ניל פוסטמן (ספר: ההוראה כפעילות חתרנית)
- מושגים: כלכלת למידה נדיבה; כלכלת למידה חסכונית; הכרה קרה; ידע כחפץ - תודעה כמיכל; ידע: סיפור שעובד;
- הפדגוגיה של השאילה: לבצע ארכיאולוגיה של ידע: במקום שבו יש ידע, היו פעם שאלות, אך הן התאבנו ונשכחו, והידע נמסר כשהוא מנותק מהן... להפוך "ידע מנותק" ל"ידע מחובר". לחגוג שאילה!... יש להשתהות על השאלה ולהתגבר על כוחן המגנטי של התשובות, על שירת הסירנות שלהן.
- אבי עשור, בי"ס "מולדת", באר שבע
- עודד שוסיוב
- יעקב הכט
- נמרוד אלוני, להיות אדם (ועוד)
- אקזיסטנציאליזם: פרידריך ניטשה, מרטין בובר
- שנות ה-60: פאולו פריירה, ניל פוסטמן; קוזול (רדיקלי (אנ')
- חינוך רדיקלי (80 ו-90): מייקל אפל (אנ'), הנרי ג'ירו (אנ')
- חדשים
- תומר ברץ, [2]
- רחל קנול, ירוחם
רובוטיקה: מתכון ללמידה משמעותית, רחל קנול ורותם שטאל, סרטון באתר יוטיוב - יהורם לוי, תיכון עירוני ה' (תל אביב)
- ניר מיכאלי, [3]
- אלי זמסקי, לשעבר נשיא המכללה האקדמית אחוה [4]
- שירין נטור חאפי, בית הספר אורט להנדסה ולמדעים לוד [5]
- שמר ???? (גילת טרבלסי)
- מיכאל בן שטרית, מנהל בית הספר ברנקו וייס מודיעין [6]
מספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביעזר רביצקי
- מיכאל הרסגור; משתמש:Avneref/היסטוריה/הרסגור
- צבי ינאי; משתמש:Avneref/מדע/מסע לתודעת הטבע
- משה הלברטל; משתמש:Avneref/פילוסופיה/משה הלברטל
- יואב בן דב
- מיכה גודמן; משתמש:Avneref/מיכה גודמן/הנאום האחרון של משה
- ישראל קנוהל; משתמש:Avneref/פילוסופיה/ישראל קנוהל
- יובל נח הררי; משתמש:Avneref/היסטוריה/נח-הררי
- ליאו קורי; משתמש:Avneref/חינוך/תולדות המתמטיקה
- מריו ליביו
- בנו ארבל; משתמש:Avneref/חינוך/תולדות המתמטיקה#אנכסגורס
- בנימין לאו
- דן גראור; משתמש:Avneref/מדע/גנטיקה
- רונן ברגמן
- עופר שלח
מורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל משלר
- אשר בלבן; אורי דרומי, נגזרת של טנגנס אלפא, באתר הארץ, 11 במאי 2012
- אהרון ברוך [7]
- איליה מזין; מורה לפיסיקה, תיכון מכבים-רעות
- דוד צילג; על"ה 53
נושאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חינוך למיניות באתר הגיע זמן חינוך
- ערי חינוך, יעקב הכט
- להיות מורה, ערן שפי
- החינוך כהארת שוליים ב"הגיע זמן חינוך"
מיזמים ואתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יחד מורים (ש)
- חדר 13 (חינוך) (ש)
- שער שוויון (ש)
- ביה"ס סאמרהיל, אלכסנדר ס. ניל (אנ')
- אתר מרכז המורים הארצי למתמטיקה לחינוך העל-יסודי
מושגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסופר דייב אגרס
- המורה טיילר דוויט
- קונרד וולפרם דרוש: קונרד וולפרם (אנ'), יוצר wolframalpha
- איימי ו-בו
M-Teach
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משתמש:Avneref/חינוך/תולדות המתמטיקה
- משתמש:Avneref/חינוך/שיטות מחקר כמותיות
- משתמש:Avneref/חינוך/חינוך הומניסטי
- משתמש:Avneref/חינוך/מגמות בחברה הישראלית
- משתמש:Avneref/חינוך/ניהול כיתה במאה ה-21
- משתמש:Avneref/חינוך/חינוך ומשפט
- משתמש:Avneref/חינוך/התנסות בהוראת מתמטיקה
- הוראה בסביבות חדשניות: חינוך לאזרחות דיגיטאלית
- משתמש:Avneref/חינוך/סמינריון אמפירי - שילוב כלים דיגיטליים בהוראה
- משתמש:Avneref/חינוך/מתמטיקה מחקר והוראה
- משתמש:Avneref/חינוך/לקויות למידה
- משתמש:Avneref/חינוך/מדיניות החינוך
- תכנון לימודים: הטקסונומיה של בלום הטקסונומיה על פי סיינפלד, סרטון באתר יוטיוב
אמצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אות ניצוץ ההבנה: ניתן על גילוי של הבנה יוצאת דופן ומעבר לנלמד בכיתה.
- משתמש:Avneref/חינוך/התנסות בהוראת מתמטיקה/המחשה
- תמונות של גיבור החודש בכיתה
- בתחילת שיעור: 2 רשימות, מה למדנו בפעם שעברה ומה נלמד היום
- בתחילת היום: 5-10 דקות של אקטואליה
- מתוך הגיע זמן חינוך: דקות הפתיחה והסיום של השיעור
- 2 דקות של חדשות טובות ?
- עירבוב תחומים: לזרוק כדור בכיתה, לצפיה במסלולו
- 5 דקות של כתיבה על שאלות בסיסיות: רשימה
- להעלות רמה, כמו במשחק מחשב: בסוף השיעור, התלמידות תשרטטנה את התקדמותן לקראת מטרה מוגדרת.
- כרטיסי יציאה
- לחקות בכיתה את הרשתות החברתיות
- לסיים עם פתקיות השפעה
- ביטויים
- בחינות בורות
- בס"ד, בס"ד השני; שהכל נהיה בגללו; ישתדרג שמו.
- וואטסאפ ונעלי עקב
- מתוך הגיע זמן חינוך:
- הלוואי שהמורה שלי הייתה יודעת, קיילה שוורץ (ארה"ב)
- Grit. ב-TED Education: אנג'לה לי דאקוורת', סרטון באתר יוטיוב
- שיחת טלפון שבועית, להורים או רק ל-2 הורים; משהו טוב שהתלמיד/ה עש/תה השבוע.
- תיקון בחינה, קובי שווצבורד
- איך הפסקתי לשמוע: "אני לא יודע כלום", אמיר דוד
- "שיט בסירת-זכוכית מעל אוקיאנוס המתמטיקה" (בלי לטבול את הידיים)
- אתנומתמטיקה (אוביראטן ד'אמברוזיו); מאמר בהסתדרות המורים
- רפסודית קלקולוס, סרטון באתר יוטיוב
- פסיפס
- עת הדעת
- לרשום על הלוח לו"ז להיום (גילת טרבלסי)
- משתמש:Avneref/חינוך/גיל ברנד
מתוך הגיע זמן חינוך:
- החבר הקטן והחכם של המורה, רועי ציקורל (ציקו), סמינר הקיבוצים
- אפליקציה: המוח ; אתר "המוח"
למידה משמעותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי קארל רוג'רס?: חווייתית ומשתפת את הלומד מרכיבים (לפי נובק, באמצעות מפת מושגים):
- נשאר לאורך זמן
- מתקשר לוגית או עניינית עם פרטים אחרים, במסגרת כוללת בעולם המושגים
- רלוונטי לתחומים ולמצבים רבים של הלומד
- חוויית למידה רגשית, חברתית וקוגניטיבית, הכוללת: ערך ללומד ולחברה; מעורבות הלומד; רלוונטיות ללומד (מתוך משרד החינוך, 2013)
אמצעים:
- פירוק נושא למרכיבים קטנים, שניתן למצות אותם בקצרה
- דיון בקבוצות; משחק תפקידים; הצגה
- כבוד לעולם הפנימי של הילדים (טלויזיה, משחקי מחשב)
- שימוש בעזרי-למידה (גם סמארטפונים! למשל: המוח )
- PBL, בהגיע זמן חינוך
יצירתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איך בית הספר הורג את היצירתיות, הרצאה בכנס TED[1]
דליה קרפל, קן רובינסון מסביר איך בית הספר הורג את היצירתיות, באתר הארץ, 4 ביולי 2013
- עודד שוסיוב: "אני אוהב לעבוד עם מדענים צעירים, שעדיין אין להם הקונספציות המיושנות שלי. הם מסוגלים להעלות רעיונות שהם לחלוטין מחוץ לקופסה, כי הם פשוט לא יודעים איפה הקופסה."
הערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציונים במבחן, מתוך הגיע זמן חינוך
- הערכת בתי ספר
מדעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משתמש:Avneref/מדע/היסטוריה של המדע
מתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוטיבציה לטריגונומטריה, סרטון באתר יוטיוב מאת בני פופקו
- מוטיבציה לטריגונומטריה, חלק ב, סרטון באתר יוטיוב
- סיימון סינג
- בנו ארבל
- קיצור תולדות המתמטיקה
- מתמטיקאים ואירועים גדולים בתולדות המתמטיקה
- מריו ליביו
- האם אלוהים הוא מתמטיקאי?
- חיתוך הזהב
- מרטין גרדנר: כתב את Mathematical Games בסיינטיפיק אמריקן; תרגומים של טוריו התפרסמו בהטכנאי הצעיר.
- סטיבן וולפרם: A New Kind of Science
- לימוד מתמטיקה בבית הספר ב"הגיע זמן חינוך"
פיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריצ'רד דוקינס: הפנוטיפ המורחב, הגן האנוכיי, השען העיוור
- משתמש:Avneref/ריצ'רד דוקינס/יש אלוהים?, יש אלוהים?
- משתמש:Avneref/מדע/גנטיקה
- משתמש:Avneref/סטיבן ג'יי גולד
- יושרה מדעית (אנ')
- ריצ'רד פיינמן: "ידיד שלי שעבד על קוסמולוגיה ואסטרונומיה, שאל את עצמו איך הוא יוכל להסביר את היישומים של העבודה שלו. "טוב," אמרתי, "אין לה שום יישומים." הוא אמר, "כן, אבל ככה לא נשיג תמיכה בעוד מחקרים כאלה."
- רוברט וילסון (פיסיקאי) (אנ'): ראש צוות הציקלוטרון להפרדת אורניום 235 בפרויקט מנהטן, וראש הצוות הצעיר ביותר בקבוצת הפיזיקאים הנסיינים. ב-1945, לאחר שגרמניה הנאצית נכנעה, התנגד להמשך פיתוח הפצצה, אם כי הודה שלא היה קולני מספיק. לאחר המלחמה השתתף בהקמת "איגוד מדעני לוס-אלמוס" (ALAS) שקרא לפיקוח על נשק גרעיני.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המורה, פרנק מק'קורט, הוצאת מטר 2007
- "באוניברסיטת ניו יורק אף פעם לא נתנו הרצאות בנושא הטיפול במצבי סנדוויצ'ים מעופפים. הם דיברו על תאוריות ופילוסופיות בחינוך, על ציוויים מוסריים, על הצורך להתייחס לילד כשלמות, על הגשטאלט, על צרכיו של הילד, אבל אף פעם לא על רגעים קריטיים בכיתה... הסנדוויץ' לא היה אחד מאותם סנדוויצ'ים רגילים שבהם פרוסת נקניק תחובה בין שתי פרוסות לחם אמריקני לבן ותפל. הלחם היה כהה ועבה, לחם שאפתה אם איטלקיה בברוקלין, מוצק דיו להחזיק פרוסות של נקניק מורטדלה עשיר, מכוסה בשכבות של עגבנייה, בצל ופלפל, מוזלף בשמן זית וגדוש במלפפונים חמוצים קצוצים דק-דק ומסחררים את הלשון.
אכלתי את הסנדוויץ'.
זאת הייתה פעולת ניהול הכיתה הראשונה שלי. - בעקבות מכתבי תירוצים שקיבל, שנכתבו בשם ההורים אבל היה ברור שכתבו אותם התלמידים: נתן תרגיל בכתיבה יוצרת - כתבו מכתבי תירוצים להצדקה של החטאים של: אדם, חוה, אוה בראון, יוליוס ואתל רוזנברג, סרבני גיוס, יהודה איש קריות, לי הארווי אוסוואלד, כל הפוליטיקאים באמריקה. זכה לשבח מהמפקח על בתי הספר בסטטן איילנד: "הילד ההוא שכתב הצטדקות בשם יהודה איש קריות. מבריק! אבל יש לי הסתייגות או שתיים. אני לא בטוח שכתיבת הצטדקות בשם אנשים רעים ופושעים היא מוצדקת ונבונה; אם כי במחשבה שניה, זה לא מה שעושה עורך דין? ולפי מה שאני ראיתי בכיתה שלך, מר מק'קורט, יש לך דם כמה עורכי דין מבטיחים. אז אני רק רוצה ללחוץ את ידך... אולי אתה צריך להפנות אותם גם לדמויות היסטוריות רחוקות. להצדיק את אל קפונה זה קצת מסוכן. שוב תודה לך. (עמ' 106)
- מורטון סיידן, פרדוקס של שנאה Morton Irving Seiden, The paradox of hate
- אוליבר סנט ג'ון גוגארטי
- אני אומר לתלמידים ה"רציניים"[3], העריכו את עצמכם.
מה? איך אנחנו יכולים להעריך את עצמנו?
אתם עושים את זה כל הזמן. כולנו עושים את זה. תהליך בלתי פוסק של הערכה עצמית. חשבון נפש, בנים ובנות. אתם אומרים לעצמכם, בכנות: האם למדתי משהו מקריאת מתכונים כשירה, מהסעודה בכיכר סטאיוֶוסֶנט (אנ'), מקריאת מימי שרתון[4]. אני אומר לכם, אם לא למדתם כלום מכל המוזכר לעיל, פירוש הדבר שישנתם בזמן נגינת הכינור הנפלאה של מייקל והאודה לתהילה של פאם למתכון הברווז הצלוי; ואם לא, וגם זה אפשרי, ידידי, אז אולי אני מורה מחורבן. (עמ' 284)
- "באוניברסיטת ניו יורק אף פעם לא נתנו הרצאות בנושא הטיפול במצבי סנדוויצ'ים מעופפים. הם דיברו על תאוריות ופילוסופיות בחינוך, על ציוויים מוסריים, על הצורך להתייחס לילד כשלמות, על הגשטאלט, על צרכיו של הילד, אבל אף פעם לא על רגעים קריטיים בכיתה... הסנדוויץ' לא היה אחד מאותם סנדוויצ'ים רגילים שבהם פרוסת נקניק תחובה בין שתי פרוסות לחם אמריקני לבן ותפל. הלחם היה כהה ועבה, לחם שאפתה אם איטלקיה בברוקלין, מוצק דיו להחזיק פרוסות של נקניק מורטדלה עשיר, מכוסה בשכבות של עגבנייה, בצל ופלפל, מוזלף בשמן זית וגדוש במלפפונים חמוצים קצוצים דק-דק ומסחררים את הלשון.
- להיות מורה, דוד הרדן, הוצאת הספריה הציונית, 2008
אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורם הרפז
- קנה ובנה!
- לא-מקורי: Teach less, Learn more
- הרעיון (של ניתוח וביקורת הידע בעידן המידע) תפס מהר, ותחום חינוך החשיבה לקה בבעיה שבה ביקש לטפל – התפוצצות הידע
- תאוריות הן יצירות אסתטיות
- תלמיד רע שוכח לפני הבחינה, תלמיד טוב שוכח אחריה.
- ריצ'רד רורטי: רלטיביזם וולגרי
- ג'ורג' ברנרד שו: כשהגעתי לגיל 5 נאלצתי להפסיק את לימודי, כדי ללכת לבית הספר.
- תלמיד: "בא לי להשתין על הקבר של מי שהמציא את המתמטיקה!" ישי רסקין: "זה קבר אחים."
- אין אדם למד (תורה!), אלא ממקום שליבו חפץ - s:עבודה זרה יט א, שנאמר s: תהילים א: "כי אם בתורת ה' חפצו"
- תלמידים מנהלים כלכלת למידה חסכונית - דייויד פרקינס (אין אנגלית!) לקראת בית-ספר חכם (אצל הרפז, "הפדגוגיה של השאילה")
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 תגובה מעניינת לכתבה ב-The Marker: כותרת: אוסף אמירות נבובות ותו לא, מאת: מציאותי; (1) אי אפשר לנהל שום מערכת ללא מדדים. מבחני השוואה הם כלי ניהולי. מה שפגום זו ההכנה לאותם מבחנים שמטרתה לעוות את התוצאות. (2) יצירתיות היא כישרון מולד. אי אפשר לקחת אדם מהשורה וללמד אותו להיות מקורי כמו שלא ניתן לקחת כל אחד מהרחוב ולהפוך אותו לשחקן כדורסל מקצועי. על אותו משקל, תרגול המיומנות מביא לשיפור בשני המקרים, אבל עד גבול מסוים. (3) יש הרבה יותר סיפורי הצלחה (שאגב, לא בהכרח נמדדת בכסף) של אנשים שעברו את המערכת כמו שהיא. זו חכמה קטנה מאוד להכניס צילום של בודדים שהצליחו מחוץ למערכת. מי שנטש את בית הספר הגיע בסבירות גבוהה הרבה יותר לקו העוני מאשר לאימפריית הייטק. (4) למרות מה שאימא אמרה לכם, אתם לא כאלה מיוחדים. אם אני צריך לאייש תפקיד הדורש יכולות מסוימות, אני לא אשרוף חודשים בראיונות אינסופיים של אנשים שאין להם מסמך המעיד על יכולותיהם הבסיסיות. אני אסנן ע"פ תעודות מאותם מוסדות "מדכאי היצירתיות". כן, אולי אחמיץ כישרון יוצא דופן, אבל האמינו לי שיש מספיק אנשים כישרוניים (ויצירתיים!) היודעים לחיות במסגרת. (5) אגב, איך יודעים שהחינוך ליצירתיות מצליח? סומכים על הגורו התורן? במאמר הוא מביא את פינלנד כמופת. על סמך מה? מבחני השוואה משוקצים, כמובן... ההצלחות הפיניות הגדולות, לטעמי, חלו בשיטה הישנה (נוקיה ולינוקס קרו עם מהנדסים מהסוג "הישן"). לא שמעתי על פריצת דרך פינית שהגיעה מתוצרי החינוך המהולל במאמר. (6) הכלכלה, הבריאות והצבא של היום נשענים על מדע וטכנולוגיה (אני מתייחס, כמובן, למדינות החזקות יותר). זו עובדה. סביר שראש מדינה ירצה למצות את הכישורים המתמטיים והמדעיים לפני שידחוף תכנית המעודדת ריצה מהירה יותר במאית השנייה. בהצלחה למי שרוצה לקיים מדינה (במיוחד בשכונה שלנו) עם זמרים, נגנים וציירים (הסליחה עם כל שאר המקצועות והתחביבים) יצירתיים ומקוריים ככל שיהיו.
- ^ מסעדה סינית, חדשנות לא-פורמלית; לא חינוך מזמן ביסמארק, (שאומץ ע"י רפורמטורים אנגליים, משם מיסיונרים לארה"ב – ליפן ודרום קוריאה... ) – מאה 19; חינוך ללא מורים; דוגמאות לבתי ספר ממציאים מחדש: big picture – אוסטרליה, ארה"ב; Kunscap Skolen בשוודיה; Jaringon – קוינסלנד, אוסטרליה; Reggio Emilio, איטליה (משפחתי); ג'פרי קנדה (משפחתי, הארלם); סבסטיו רוקה (בלו הוריזונטה, ברזיל Sebastião Rocha (treinador de futebol)); מדהב צ'בן (פראת'ם) – מודל המסעדה הסינית, לא מקדונלד'ס (רעיון של מק'נזי)
- ^ אלה שרוצים להספיק את החומר, וציונים
- ^ מבקרת מסעדות