משתמש:Avneref/פילוסופיה/משה הלברטל
מראה
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/20/Professir_Moshe_Halbertal.jpg/150px-Professir_Moshe_Halbertal.jpg)
משה הלברטל, מתוך הקורס מבוא למחשבת ישראל, אביב 2014
19.2.2014
- הבעל שם טוב: ”לקרוא את הלבן שבין האותיות”
- ברוך שפינוזה: ”אין כופר, ללא כתבי קודש”
- רש"י: ”רחקו מן ההגיון” (מקרא)
- יצחק אברבנאל: ”בן חמש למקרא, ולא עד חמש למקרא”. (כוונתו שראוי ללמוד מקרא גם אחרי גיל 5. ואכן, בספרד למדו מקרא, בניגוד ליהדות אשכנז); רבי יהודה הלוי, למשל, לא היה בקי בתלמוד.
מאפיינים של ספר היובלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אין חיתום של תורה כלשהי - ההתגלות היא תהליך נמשך. אין הבדל בין סופר ופרשן.
- תפיסה קפדנית של הזמן - תארוך, כל הזמן. הסיבה: המסורת טועה באשר ללוח שנה, בשעה שהזמן קדוש וקבוע מראש - בניגוד לגישה התלמודית שמבוססת על עדות, ולכן נזילה.
- מבנה דואלי, "ביורוקרטי" (בעיית הרוע): היררכיה בין אל למלאכים; "מונותאיזם מרוכך"
- החמרה (בדיני שבת): אין דין מדאורייתא; אין פיקוח נפש דוחה שבת (כמו בספר מכבים)
- ביקורת על פרשנות הפרושים - כמו על בית המשפט העליון דהיום
- זו הפעם הראשונה שמופיעה תפילת קבע
- דטרמיניזם
- הבחנה בין גוף לנפש, בין חומר לרוח
- "וועדת היחד" - קהילת לימוד
בנוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר מגילת אסתר הוצא מהמקרא בידי מרטין לותר, כמו גם בידי כת מדבר יהודה.
5.3.2014
- פרדוקס הסוד: ניתן לגלות אותו רק למי שכבר יודע! ("מבין מדעתו",s:חגיגה יא ב)[1]
- פרדוקס נוסף: ברגע שמגדירים רעיון פילוסופי כ"סודי" - הוא נפתח לעיסוק של כל פרשן ויוצר, ונוצרות פרשנויות ואמונות שונות ורבות, וכולן מתפרסמות ברבים; עם התפתחות תורות הקבלה, הגרעין המרכזי של המסורת היהודית נשבר, במובן מסוים[2].
- המסע במעלה הספירות (מוטיב חוזר במיתוסים ובסיפורים רבים, בכל העולם) הוא הרפתקני, מסוכן; רק מעטים מגיעים עד למעלה הגבוהה ביותר.
- הביטוי "יורדי מרכבה" הוא פרדוקסלי - יש עליו רק תיאורים של עליה.
- בניגוד לאל המתגלה במקרא ובתלמוד - האל כאן הוא נשגב וקוסמי, ויש לו "חסך היראות" - הוא "משתוקק" להתגלות לאדם[3].
- האל הנשגב - מוקף בביורוקרטיה: המלאכים (שבעצמם לא יכולים לראות את האל), שתפקידם כמו כל מנגנון ביורוקרטי - למנוע גישה אל הסמכות, אל האל. המעבר מספירה אחת לזו שמעליה הוא כמו עם סיסמה או כרטיס מגנטי - שמותיו של האל[4].
- כלל: ככל שבעל הסמכות גבוה יותר - הוא רואה טוב יותר, ונראה פחות.
- בעיה קשה היא החזרה מהפסגה הרוחנית: איך חוזרים משם שפויים; איך יורדים; מדוע חוזרים בכלל? - אי אפשר לעמוד שם זמן רב: נשרפים, נכווים מהאור; רוצים "לספר איך היה", להשפיע[5].
- במהדורה הראשונה של פירוש המשנה לרמב"ם הוא מציין את הספר הקבלי שיעור קומה בהערכה; במהדורות הבאות האזכור נמחק לגמרי, והרמב"ם הפך את יחסו לספר.
- ספרות ההיכלות והמרכבה כתובים בעברית עשירה ופיוטית - כמו שירה; היא חוצה את גבול הסוד, אך האם היא עצמה - סודית?
- בתורת הסוד, היחס בין שפה להוויה - הפוך: השפה יוצרת את ההוויה; השפה אינה קונוונציה אנושית לתיאור המציאות, אלא - כוח יוצר את המציאות[6].
- מדוע מפצחים ומגלים את הסוד? -
- מצב משברי: למשל, הרמב"ם כותב בפירוש לחזון יחזקאל, שיש משנה מפורשת שאסור להעלות זאת על הכתב, ובכל זאת הוא כותב; כי הוא טוען שהוא האחרון שיודע את הסוד (ואפילו בלי שקיבל זאת במסורת - רק בשכלו!), ואחריו הסוד יאבד. דווקא בגלל ששמרו את הסוד כל כך טוב - הוא נשכח ונעלם. רבי ישמעאל: "תשש כוחי" - לא נותר אדם חי שראוי לכך. ואז מחליט ר' נחוניה בן הקנה לכנס את כל גדולי הסנהדרין, ולגלות להם את הסוד כדי שלא יאבד.
- גילוי הסוד קשור למצב של קירבה לגאולה. (אפוקליפסה - החורבן שלפני הגאולה; הסרת המסווה והליקוי)[7]. בעלי הסוד הבינו, שחברה לא יכולה לתפקד במצב של שקיפות מוחלטת; לכן חייבים להסתיר את הסוד - עד הגאולה, שהיא מצב של שקיפות מלאה.
בנוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הטקסט הקבלי הראשון שהגיע אלינו: פירוש ר' יצחק סגי נהור על ספר יצירה
- המוצר הראשון שיוצר בייצור המוני - ספר! הייתה בעיה דתית להדפיס את ספר הזוהר, לאחר שאפילו כתיבה בכתב יד הייתה אסורה!
19.3.2014
- הבסיס של תורת ישראל איננה אמונה או אוסף של דוגמות, אלא - ההיסטוריה הייחודית. מכך נגזר הכל: קדושת המקום והעם, תשתית ראייתית לאפשרות ההתגלות, כעובדה.
- מה שמוכיח את בחירת ישראל היא אירוע ההתגלות, שהוא המוני ולא לנביאים יחידים.
- מכאן הוא מסיק, שיש בעם ישראל תכונה אימננטית, מוּלדת, שמאפשרת לו לקבל נבואה - ולא לשום עם אחר[8][9].
- ישראל מאפשרים את התורה.
- קדושה: לפי ריה"ל (וגם רמב"ן ואחרים), קדושת המקום, או הזמן, היא הסיבה לפרוצדורות ולטקסים הנדרשים כדי להתקרב לקודש; על פי הרמב"ם - להפך, המעשים מקדשים את המקום (ארץ, מקדש), את העושים ("קידשנו במצוותיו"), את הזמן (שבת), השפה העברית.
- יש האומרים שראשיתו הרעיונית של ספר הכוזרי היא בפולמוס עם היהדות קראית.
- הנמען של הספר אינו המלך, אלא - תלמיד חכם, שכנו של ריה"ל, ואולי - ריה"ל עצמו, שעובר תהליך של בירור והעמקה באמונתו.
- המלך עושה את כל הדרך לגיור, ולומד ש: 1. האמונה אינה סותרת את ההיגיון, אבל 2. ההיגיון האנושי לבד אינו מספיק כדי להגיע לאמיתות; הפילוסופים הגדולים לא הגיעו להישגים אמיתיים משמעותיים, ואת זה לומדים בעזרת השכל[10]. יש להבחין בין נוגד את השכל, לבין מה שמעבר לשכל[11]. הדת אינה יכולה לסתור את השכל, אבל יש בה אמיתות שאינן מושגות בשכל.
- הנס הוא התערבות של רצון האל בסיבתיות של העולם; אם זה קורה כאקט פומבי - זה ממש מהווה את תשתית הדת.
- הנבואה היא כשרון חבוי בעם ישראל, אבל צריך לאמן ולשכלל - כמו שמאמנים את הגוף, או את המוח. זאת עושים ע"י המצוות; שלפעמים אינן מובנות ואין להן משמעות במסגרת חיים ארציים, אבל הן מקבלות את משמעותן ע"י כך שהן הדרך להתקרבות אל האל.
- הלברטל:
- קדושת א"י מתקיימת כל עוד היא לא עומדת למבחן - כמו איסוף אשפה ומטלות ארציות כאלה
- הקשר בין קדושה של דבר לבין בעלות עליו הוא פרדוקסלי (כמו מושג הקודש עצמו): במובן מסוים, מבחינת האמונה המזוקקת, המחשבה של בעלות על דבר קדוש היא - חילול הקודש!
- הר הבית הוא לב הסכסוך עם הפלסטינים, ככל שהוא נהיה דתי יותר - נהיה יותר ירושלמי. במונחים של היום, המשמעות של הקדושה של הר הבית היא - שאסור לעלות אליו.}}
- בהרבה מקרים, מקום קדוש נקבע בדיוק על מקומו של מקום קדוש לדתות או אמונות קודמות, ולפעמים דתות-אב של הדת הנוכחית.
- (עד כמה רעיון הקדושה האימננטית מקורי של ריה"ל, ועד כמה הוא קיים בחז"ל? - הלברטל: אצל חז"ל ניתן למצוא כל רעיון... יש אומרים למשל, שרעיונות הדרשה על ההר קיימים בחז"ל)
הרמב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממעט להזכיר הוגים יהודים שקדמו לו (בניגוד למוסלמים), אבל אין ספק שהוא מנהל שיח אתם.
- בעקבות עליית המווחידון, משפחתו בורחת לפז שבמרוקו (לעין הסערה); התיבונים - לצפון ספרד. באיגרת השמד: מותר להתאסלם למראית עין, ולא ייהרג ובל יעבור על זה. יש לו דיון עמוק בזה: על אמירה ("שהאדה", עדות) אין להיהרג, להבדיל ממעשה.
הערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ "משנה: אין דורשין... במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
- ^ הלברטל: הדרך הגרועה ביותר לשמור על סוד, היא להכריז שהוא סוד.
- ^ רעיון דומה לאברהם יהושע העשל, "אלוהים מבקש את האדם"
- ^ מעניין לחקור את ההיסטוריה של המפתחות, או ההיסטוריה של הדלתות בקיבוץ
- ^ להשפיע: למסור את השפע שקיבלו שם כי כבר לא יכולים להכיל אותו - רעיון של הרמב"ם
- ^ ר' אברהם אבולעפיה הביא זאת לשיא.
- ^ ספר חדש: "והיחידים הפכו לעדרים"
- ^ הרמב"ם באיגרת לר' עובדיה גר-צדק: יש לך רשות מלאה לומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו," כי בקבלך את תורת ישראל אתה מצטרף לעם הנבחר; ריה"ל לא סבר כך.
- ^ הלברטל סובר כמיכה גודמן (או להפך): חלומו של מלך כוזר נראה כסותר את הקביעה של ייחוד הנבואה בעם ישראל, בארץ ישראל.
- ^ הלברטל: זהו אל-ע'זאלי שבהגות של ריה"ל.
- ^ גם הרמב"ם אמר, שיש אמיתות שהן מעבר לתפיסת השכל.