משתמש:Avneref/היסטוריה/נח-הררי

יובל נח הררי

קיצור תולדות האנושות

שלוש מהפכות בהיסטוריה

חפיפה חלקית לתאוריית הגל השלישי של אלווין טופלר

1. המהפכה הלשונית - יצרה את ההיסטוריה
2. המהפכה החקלאית - האיצה את קצב ההיסטוריה
3. המהפכה המדעית - ייתכן שתביא לקץ ההיסטוריה (לא "קץ ההיסטוריה והאדם האחרון")!

המהפכה הלשונית

• המין האנושי איננו להקת זאבים, שפיתחה טנקים ופצצות אטום; אלא עדר כבשים, שתאונה אבולוציונית הנחיתה לידיו טנקים ופצצות אטום. וזה מסוכן יותר.
• מותר האדם מן הבהמה הוא הרכילות. (עמ' 32)

המהפכה החקלאית

• הנפש שלנו היא נפש של לקטים, אבל המטבח הוא של חקלאים קדמונים.
• האבולוציה לא סופרת רעב וכאב, אלא רק עותקים של דנ"א, ובשבילה 1000 (חקלאים דואבים) הם תמיד טובים יותר מ-100 (לקטים בריאים). זוהי תמצית המהפכה החקלאית: היכולת לקיים יותר אנשים בתנאים יותר גרועים.
  • וגם: חיות הבית הן האורגניזמים המצליחים ביותר מבחינה אבולוציונית, אבל היצורים האומללים ביותר בעולם, אי פעם.

• את מקל הנדודים תלה האדם למזכרת מעל הטלביזיה.
• ההיסטוריה היא משהו שמיעוט קטן מאד של אנשים עושה, בזמן שרוב האנשים מייצרים מזון.
• הגרסה של יובל נח הררי לתרגום של הכרזת העצמאות של ארצות הברית: ”מקובלות עלינו אמיתות אלה כתיאוריה סבירה עד שתומצא מוצלחת יותר: שכל בני-האדם התפתחו שונים, שהתפתחו אצלם תכונות שניתן בהחלט לשנות אותן, וביניהן: חיים, ורדיפה אחרי הנאה”. (מקור:

We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal,that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness.)

• המכונית הפרטית היא אחת ההמצאות המשונות והבזבזניות בהיסטוריה. היא תוצאה של האינדיבידואליזם האמריקני.
• אין מוצא מן הסדר המדומיין. כשאנו בורחים מן הכלא אל החופש, אנו רצים אל תוך חצר הטיולים של כלא גדול יותר.
• כסף, הגדרה: "משהו שכולם תמיד רוצים".
• המסר על גבי כל המטבעות בעולם זהה: אני, השליט הגדול, ערב לערכו של המטבע הזה.
• נוצרים ומוסלמים שהתקשו להסכים על אמונה דתית אחת (ונלחמו זה בזה), הצליחו בכל זאת להסכים על אמונה מוניטרית אחת; כי בעוד שאמונה דתית מבקשת מאיתנו להאמין במשהו - אמונה מוניטרית מבקשת מאיתנו להאמין שאנשים אחרים מאמינים במשהו. לכן אמונות מוניטריות הן מידבקות.
• בניגוד לדעה קדומה נפוצה, כסף הנו הדבר הרוחני ביותר. הוא הופך חומר לרוח... הוא פסגת הסובלנות האנושית... הוא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם... היחידה שמסוגלת לגשר כמעט על כל פער תרבותי; שאינה מפלה על רקע של (כל הבדל אנושי)... כאשר שתי מערכות זרות של אמונות מוניטריות מתנגשות, התוצאה היא לרוב כבוד הדדי.

המהפכה המדעית

• (לזכייה בלוטו או לתאונה שגורמת לצליעה לכל החיים, יש השפעה דומה על האושר)."
• במהפכה החקלאית, נפער הסדק הראשון בשלטונה של הברירה הטבעית. הומו סאפיינס שילב את החזון עם היכולת והם נפגשו בתרנגולת... כך הופיעו עוד ועוד (חיות) שהדרך הנכונה להסביר את קיומם היא תכנון תבוני...
• ביולוגים נלחמים נגד קנאי דת בריאתנים (Creationists)... צחוק הגורל הוא שהביולוגים אמנם צודקים בקשר לעבר, אך (במו ידיהם הם גורמים לכך ש)הבריאתנים צודקים בקשר לעתיד... יותר ויותר אורגניזמים יהיו תוצר של עיצוב תבוני ולא של ברירה טבעית.
• התחום של ביואתיקה עוסק בשאלות... ומתחמק מהשאלה החשובה באמת, והמפחידה יותר: "מה אנחנו רוצים להיות?" ומאחר שמה שעומד על הפרק הוא גם הנדוסו של הרצון האנושי, הרי שהשאלה האמיתית היא: "מה אנחנו רוצים לרצות?" מי שאיננו נבהל מהשאלה הזאת, כנראה לא חשב עליה מספיק לעומק.
• אם לא ניזהר, ייתכן שמי שיירש את מין ההומו סאפיינס יהיה גזע של אלים אומללים.

רעיונות

ההיסטוריה של המדעים בחלוקה גסה

1. החל מהמפץ הגדול (13.5- מיליארד שנה), תהליך השתנותם של חומר ואנרגיה נקרא פיזיקה.
2. מיד (300 אלף שנה) אחרי זה, חומר ואנרגיה החלו להיקשר במבנים מורכבים שנקראים אטוםים ומולקולות; תהליך השתנותם נקרא כימיה.
3. לפני כ-10 מיליארד שנה החלו מולקולות להיקשר במבנים מורכבים שנקראים אורגניזםים; תהליך השתנותם נקרא ביולוגיה.
4. אחרי עוד 3.5 מיליארד שנים (לפני 70 אלף שנה) אורגניזמים מהמין הומו סאפיינס התחילו להיקשר במבנים מורכבים שנקראים תרבויות; תהליך השתנותם נקרא היסטוריה.

רעיונות שונים

• מין ההומו סאפיינס הוא רק אחד ממיני הסוג אדם, המין היחיד הקיים היום. בעבר, היה זה מין לא מוצלח במיוחד, עד הופעת השפה. אירוע זה הזניק בבת אחת את האדם הנבון מאמצע שרשרת המזון אל ראשהּ, ללא שהייתה לו תקופת הסתגלות באבולוציה.
• טעות נפוצה: הופעת הסוג אדם, והופעת האדם הנבון, הם שני מאורעות שונים לגמרי, שקרו במזרח אפריקה, אבל בהפרש של כ-2.5 מיליון שנים.
• חסרונות אבולוציוניים: מוח גדול (מצריך מסת שריר קטנה יותר, משיקולי אנרגיה), הליכה זקופה - פתח רחם צר; כדי להוליד צאצא שיהיה לו ראש גדול, דרך פתח צר - דרוש שהילוד יהיה קטן ובלתי מפותח, וימשיך לגדול ולהתחנך אחרי הלידה.
• מהפכה: שליטה על האש: בין 800 ל-200 אלף שנה לפני זמננו; אפשרה את הבישול - שמאפשר לצרוך כמויות מזון גדולות, מגוונות, בטוחות יותר (ללא חיידקים, טפילים ורעלים), בהשקעה קטנה של אנרגיה (פחות לעיסה, עם מעיים קצרות), בשיניים קטנות וקהות. זה אפשר את התפתחות המוח של האדם הנבון.
• הגעת האדם הנבון ליבשת אוסטרליה לפני כ-40 אלף שנה היא אחד המאורעות החשובים בהיסטוריה. הוא כנראה גרם להכחדה של יותר מ-90% ממיני בעלי החיים; הגעתו לאמריקה לפני כ-14 אלף שנה חוללה שואה ביולוגית גדולה יותר. הם הגיעו ברגל דרך סיביר ואלסקה, הסתגלו לכל האקלימים, ותוך פחות מ-2000 שנה יישבו את כל היבשת עד ארץ האש. תוך כדי הם הכחידו יותר ממחצית ממיני בעלי החיים הגדולים. לאגדה שהאדם הקדמון חי בהרמוניה עם הטבע אין כל יסוד.
• מותרות נוטים ליהפך לטורח. כך החיטה, וכך הטלפון חכם. איש לא חזה את המהפכה החקלאית, ואיש לא רצה בה.
• האדם מחפש מסגרת. הגורם שאפשר יצירה של חברות אנושיות גדולות של אלפי אנשים: סדר מדומיין. זוהי מערכת של כללים, המשותפים להרבה בני אדם, שקיימים רק בדמיון האנושי: חברות מסחריות, חוקי מוסר, זכויות האדם, כסף, אלוהים, לאוםים; לא ניתן לכפות סדר כזה בכוח לאורך זמן; חייבים להאמין שהכללים אינם מדומיינים, אלא שהם דברים אמיתיים שמקורם באלוהים או בטבע. לשם כך יש צורך בשלושה כללים:

1. עיגון במציאות החומרית
2. עיצוב הרצון (למעשה באמצעות שטיפת מוח); דוגמה: הצרכנות הרומנטית
3. בין-סובייקטיביות; הסדר המדומיין קיים באופן סובייקטיבי, לא קונקרטי, אבל - בתודעתם של כולם.

• כחלק מהסדר המדומיין, יש מערכות היררכיות ביו בני אדם: לבנים ושחורים; נעלים, נחותים ועבדים (חמורבי בבבל); קאסטות (הודו, לפני 3,000 שנה); גברים ונשים. ההיררכיה נשמרת באמצעות מעגל קסמים אכזרי: מי שנולד למעמד נחות, מעמדו יונצח ואף יתחזק בגלל חוסר השכלה ומשאבים.
  • מכל ההיררכיות, יש אחת שהיא אוניברסלית ועל-זמנית: גברים ונשים. יש טענות שהדבר נובע מסיבות אובייקטיביות:
    • כוח פיזי: נשים עבדו במאמץ פיזי, ונמנעו מהן מקצועות לא פיזיים; מנהלים אינם האנשים החזקים פיזית
    • כישורי מלחמה: אכן זכרים הם אגרסיביים יותר; אך מפקדי הצבא היו תמיד משכילים ועשירים, ויכלו להיות גם נשים. "מלחמות אינן תגרה בפאב".
    • אסטרטגיות הישרדות שונות: אבל נשים טובות בשיתוף פעולה, ויכלו להשתלט על החברה.
  • בקיצור, לא ברור.

• הכתב הומצא ככתב חלקי, לרישום של מידע מתמטי מונוטוני שלא ניתן לזכור בעל פה; ממנו התפתח הכתב המלא - לתיאור כל רעיון שהוא; משם התפתח כתב מתמטי, שכבר מאבד קשר עם המציאות הנתפסת באינטואיציה. אולי הבינה מלאכותית תפתח כתב כמו הבינארי, שיגרום למכונות להשתלט על בני האדם (כמו בסרט מטריקס).

• יש כיוון להיסטוריה! - האחדה של תרבויות, מאלפי תרבויות פשוטות, דרך כמה עשרות תרבויות מורכבות ומגוונות, עד למצב של תרבות אנושית אחת, מורכבת מאד.
• האל המוצלח בהיסטוריה, וגם הסובלני ביותר - הכסף.
  • ככסף יכולים לשמש: קונכיות (פי-הכושי), מלח, מחרוזות, מנות שעורה, סיגריות, מטבעות, שטרות, קבצי מחשב
  • הכסף הראשון שידוע בוודאות: שעורה בשומר
  • המטבע הראשון הידוע: מלך לידיה אליאטס השני, או בנו קרויסוס, המאה ה-7 לפני הספירה.
  • המפתח לשימוש בכסף: אמון של המשתמשים בכוחו של המנפיק לספק תמורה לכסף, ולהילחם בזייפנים.
    • האמון בערכו של המטבע של האימפריה הרומית היה כה גדול, שבמאה ה-1 לספירה השתמשו בו בהודו, רחוק מגבול האימפריה. הם העתיקו את המטבע, כולל דיוקן הקיסר. הדינר, שנקרא על שם המטבע הרומי דנאריוס, משמש עד היום כמטבע הרשמי של 10 מדינות מוסלמיות.
• אימפריה
  • הגדרה: מערכת שלטונית המאגדת מספר רב של עמים, בעלת גבולות נזילים, ושאיפות להשתלט על עמים נוספים
  • האימפריות בעולם העתיק היו קטנות בשטח: האתונאית, הכנענית, האצטקית.
  • אימפריות אחדות נשלטו על ידי מדינות דמוקרטיות: האימפריה הבריטית, האימפריה ההולנדית,
  • אימפריות נוצרו בדרך כלל על ידי השתלטות אלימה, אבל גם בדרך של בריתות נישואין (בית הבסבורג)
  • עמים רבים נבלעו לחלוטין באימפריות; אחרים דוכאו.
  • ברוב המקרים, העמים שנשלטו על ידי האימפריות אימצו את התרבות האימפריאלית. במקרים רבים, התרבות נשארה מאות שנים אחרי שהאימפריה חרבה.

המהפכה המדעית

• כמאורע בהיסטוריה של ניסיונות ההבנה של העולם, היא תופעה ייחודית:
  • הנכונות להודות בבורות; עד אז, כל התורות והמיתוסים טענו שיש בידם כל הידע, וחקירת העולם, אם נעשתה בכלל, נועדה רק לאשש זאת.
  • התבססות על: תצפיות, ומתמטיקה
  • השגה של כוחות חדשים, ובפרט: טכנולוגיה חדשה
• התבססה על האמונה בקידמה. אפילו המדע חייב להמשיך ולהישען על אמונות דתיות ואידאולוגיות, כדי להצדיק ולממן את מחקריו.
• מקורה במערב אירופה, שעד המאה ה-16 הייתה אזור נידח יחסית; המרכז הכלכלי של העולם היה באסיה. מדוע דווקא מערב אירופה? לא ברור.
• יש לנטוש את "השכל הישר". ה-Common Sense הביא את תומס הובס לחשוב, שבפרה-היסטוריה, האדם חי כפרטים בודדים שנלחמו זה בזה (אדם לאדם זאב). האמפיריציזם של פרנסיס בייקון טען כבר במאה ה-17, שהשכל הישר נכשל, וחייבים להתבסס רק על תצפיות. זה בולט במיוחד במכניקת הקוונטים.
• לא די בתצפיות - יש צורך בתאוריה כללית. בעולם הקדום, היו מיתוסים שהסבירו את התופעות. המדע המודרני ממציא מודלים מתמטיים, רצוי פשוטים ככל האפשר. במצבים מורכבים מאד, המודלים מסובכים יותר{{הערה|קרנות הפנסיה והביטוח הומצאו בסקולטנד ב-1744, על ידי שני כמרים, רוברט ואלאס ואלכסנדר וובסטר, בעזרתו של מתמטיקאי מאוניברסיטת אדינבורו. הם ייסדו את "הקרן למען אלמנות ויתומי הכמרים של הכנסיה של סקוטלנד", וחישבו אילו פרמיות צריך כל כומר לשלם, ואיזה הון יהיה לקרן בשנת 1765: 58,348 £; הם טעו בלירה אחת. קרן "האלמנות הסקוטיות" היא היום חלק מקונצרן הבנקים לוידס.
• הקומפלקס המדעי-תעשייתי-צבאי: האירוע שקידם את המדע יותר מכל הוא מלחמת העולם השנייה. הוא מבוסס של ההערכה, שטכנולוגיה יכולה לפתור כמעט כל בעיה צבאית. זוהי מחשבה מודרנית. לפני המאה ה-16, הפיתוחים הצבאיים היו אירגוניים ולא טכנולוגים; חידושים טכניים התגלו במקרה. הטיל, אבק שריפה, רובה הומצאו בסין (אזור) בין 300 לפני הספירה לבין המאה ה-9, אבל הם לא פותחו שם ורק במאה ה-13 הפכו לנשק באירופה. גם הכדור פורח הומצא בסין למטרת שעשוע בלבד, ורק ב-1783 האחים מונגולפייה בנו כדור, ששימש את חיל האוויר הראשון בהיסטוריה, בזמן המהפכה הצרפתית. אבל במקום להשקיע במחקר ופיתוח, החיל פורק ב-1799.
• המדע מונע לא מטובת האנושות אלא מאינטרסים כלכליים, פוליטיים ודתיים. ב-500 השנים האחרונות, מדע הוא יקר מאד, וממומן על ידי ממשלות, חברות, ארגונים ותורמים שאחראים להתקדמות מדעית יותר מגאונותם של המדענים. אילו לא היה צ'ארלס דרווין, הייתה תורת האבולוציה רשומה של שם אלפרד ראסל וולאס, שהגה אותה אבל לא פרסם.
• דוגמה לברית בין המדע ה"טהור" לבין אינטרסים כלכליים ופוליטיים: המסע של ג'יימס קוק.
  

כדי לחשב במדויק את המרחק אל השמש, שלחה החברה המלכותית משלחות לכל קצווי העולם ב-1769, לקראת המעבר של נוגה על פני השמש. למסע הרחוק ביותר נשלח האסטרונום צ'ארלס גרין, ביחד עם הבוטנאים ג'וזף בנקס ודניאל סולאנדר, שני ציירים וציוד מדעי רב, תחת פיקודו של הספן והגאוגרף ג'יימס קוק. הספינה אנדוור חזרה ב-1771 עם כמות עצומה של מידע, כולל על הארצות החדשות אוסטרליה וניו זילנד, שהמסע היוו בסיס לכיבושן ע"י בריטניה. בין היתר המסע סייע לגלות את הגורם לצפדינה, שהרגה כמחצית מהמלחים בצי הבריטי; איש מצוותו של קוק לא מת מהמחלה.

קפיטליזם

המושג שמייחד את הכלכלה החדשה, שנוצרה לפני כ-500 שנה עם המהפכה המדעית (ואחר כך המהפכה התעשייתית), הוא: צמיחה, מושג שלא היה קיים במשך אלפי השנים שלפני התקופה המודרנית. מה שמאפשר צמיחה הוא השקעה של הרווחים בחזרה בעסק.

דוגמאות לקשר ההדוק שבין הקפיטליזם לבין האימפריאליזם ולהרס החברות והתרבויות המקומיות:

• מלחמת האופיום הראשונה: חברת הודו המזרחית עשתה הון מייצוא אופיום לסין. הסינים התמכרו לסם, וממשלת סין אסרה על הסחר. הסוחרים הפעילו השפעה על הממשל הבריטי (שרבים מראשיו היו בעלי מניות), ובריטניה הכריזה מלחמה בשם "עקרון הסחר החפשי." הבריטים ניצחו והכריחו את סין לשלם פיצויים ולתת לבריטניה את הונג קונג ל-150 שנה כדי שהנמל שלה ישמש את סחר הסמים.
• סחר העבדים התפתח בגלל הביקוש לעובדים ביבשת אמריקה, שם פיתחו הכובשים הספרדים מכרות כסף וזהב, ובעיקר מטעים של סוכר, טבק, כותנה, קפה וקקאו. הביקוש בעיקר לסוכר גאה באירופה, לאחר שהיה מצרך נדיר ויקר בימי הביניים. התפתחה תעשיה גדולה של דברי מתיקה, ולשם כך השתמשו בפועלים מקומיים, אך אלה מתו במחלות ובעבודה קשה. אז החלו להביא עבדים מאפריקה. חברות שסחרו בעבדים הנפיקו מניות, ובורגנים אירופים קנו את המניות כהשקעה. הכסף שימש לקניית אוניות וחיילים כדי לחטוף או לקנות עבדים באפריקה. התשואה הייתה כ-6 אחוז בשנה. במקרה של טביעה של אוניית עבדים, חברות ביטוח שילמו פיצויים לבעלי המניות, לא משפחות העבדים. שלא כפי שחזה הקפיטליזם האידיאלי, בעלי המטעים לא ראו בעובדיהם לקוחות של המוצרים שייצרו, ולא איכפת היה להם שימותו בעבודה קשה. בניגוד לדתות הנצרות והנאציזם הביאו למותם של מיליונים כתוצאה משנאה - דת הקפיטליזם הביאה למותם של מיליונים אחרים כתוצאה מהאדישות של הלקוחות והמשקיעים.
• ב-1674 השתלטו הבריטים על בנגל, המדינה העשירה ביותר בהודו. הם הציגו עצמם כמביאי הקידמה לאזור, ובתהליך גרמו ל"רעב הגדול של בנגל", בו מתו יותר מ-10 מיליון בני אדם, כשליש התושבים. את יומרתם אפשר לסכם: "יצאנו למשלחת מחקר מדעית; באזור שאותו חקרנו מצאנו כמה ילידים מפגרים. החלטנו להישאר, כדי לחלק איתם את הידע, לרפא את המחלות שלהם ולהקל על מצוקתם."
• אדם סמית, "עושר העמים" (1776), ספר הכלכלה החשוב בהיסטוריה, וספר הקודש של הקפיטליזם
• בשנת 2010, לראשונה בהיסטוריה מתו יותר אנשים מהשמנה מאשר מרעב.

אשראי

• בניגוד לכובשים האסייתים, שמימנו כיבושים באמצעות מסים, האירופאים הפעילו סוחרים ובנקאים. "אנשים אינם רוצים לשלם מסים, אבל הם שמחים מאד להשקיע את הכסף שלהם." כריסטופר קולומבוס ביקש מימון ממלך פורטוגל (1485), מג'נובה, ונציה, אנגליה, ונדחה. רק המלכים הקתוליים השתכנעו במאמץ רב לממן את המסעות. בעקבות ההצלחה, נוסדו חברות מניות בערבון מוגבל, כך שהסיכון של המשקיע הוגבל לגודל ההשקעה, ולא לכל רכושו (בניגוד למקרה של בעלי מניות). גם הביטוח התפתח וסייע למימון המסעות.
• עסקי האשראי שגשגו במדינות בהן היה משפט הוגן, כמו הולנד, ולא בספרד שם בתי המשפט פסקו בעיקר לטובת המלך. במאה ה-17 חברת הודו המזרחית ההולנדית (VOC, התאגיד רב-לאומי הראשון בעולם, והחברה הראשונה בעולם שהנפיקה מניות) פיתחה נתיבי מסחר למזרח הרחוק, והשתלטה על אינדונזיה. היא הגנה על האינטרסים המסחריים באמצעות צבאות שכירים שלמים. כך שלטה על האזור כמאתיים שנה.
• הבועה של מיסיסיפי: חברת המיסיסיפי הצרפתית גייסה כסף בבורסה של פריס כדי לפתח מושבות באזור הנהר (מה שהביא להקמת ניו אורלינס). מנהל החברה, ג'ון לוא, היה גם מנהל הבנק של צרפת וגם שר האוצר. החברה הפיצה שמועות של פוטנציאל הפיתוח של האזור, והציבור קנה מניות, שמחירן עלה מ-500 ל-10,000 ליברות בתוך שנת 1719 בלבד. הבועה התפוצצה, הממשלה הדפיסה כסף כדי לתמוך במניות, ללא הצלחה. צרפת פשטה את הרגל, והמלך לא יכול היה ללוות כסף. ייתכן שהאירוע הביא להמהפכה הצרפתית.
• הצבא המכני בהולנד, הנסיך מאוריץ מנסאו. (סיפור מופרך??)

גילוי-כיבוש

כמעט כל משלחת צבאית מאירופה במאות 18 ו-19 לוותה במדענים.

• נפוליאון בונפרטה פלש למצרים ב-1798 עם 165 מדענים: מזרחנים, בלשנים ובוטניקאים. כך גילו בין היתר את כתב ההירוגליפים.
• הצי הבריטי שלח את הביגל ב-1831 לדרום אמריקה. מפקד הספינה, רוברט פיצרוי שהיה מדען חובב ובעל נטיה דיכאונית, חשש מהבדידות שבגללה התאבד מפקד הספינה הקודם; הוא צירף למסע גיאולוג בן 22 שהתכוון להיות כומר, צ'ארלס דרווין.
• ב-27 השנים שבין גילוי אמריקה לנחיתה של הרנאן קורטס במקסיקו כבשו הספרדים את רוב איי הים הקריבי, טבחו בילידים, הדביקו אותם בעגבת ובמחלות אחרות, והעבידו אותם עד מוות במטעים ובמכרות. בכל זאת, האצטקים לא ידעו על כך ולא התכוננו לכיבוש מקסיקו. לעומת הספרדים שהיו מנוסים בכיבוש ובניצול - האצטקים התייחסו לאורחים כמו לחייזרים, ואכן כך אמר להם קורטס: אנחנו משלחת שלום מטעם מלך ספרד, קחו אותי לבירתכם. למעשה, המלך לא ידע על קורטס או על אצטקים. הם לקחו את 550 הספרדים אל מונטזומה, ושם הם טבחו בהפתעה כמה אלפי אצטקים ושבו את מלכם. למרות שהיו מוקפים במיליוני אצטקים, התנהגו כשליטים ופוררו את ההתנגדות. הם הפסידו במרידה נגדם, אבל לבסוף חקרו את האזור, סכסכו שבטים אחרים שנשלטו על ידי האצטקים, וכבשו את הבירה. תוך כמאה שנה המיתו את רוב הילדים ושיעבדו את הנותרים.
• גם פרנסיסקו פיסרו כבש את אימפרית האינקה, 10 שנים אחרי קורטס, עם 168 אנשים ובסיוע שבטים מקומיים, לאחר ששבה את מלכם אטוואלפה.
• רוב הלאומים היום נוצרו אחרי המהפכה התעשייתית. כך הסורים, העיראקים, הלבנונים, הפלסטינים וגם הישראלים והיהודים. אמנם, הם נוצרו מרכיבים עתיקים, אבל: "אם אפיתי היום עוגה מקמח, שמן וסוכר ששכבו אצלי במזווה שנתיים, זה לא אומר שהעוגה היא בת שנתיים."

אושר

הגדרות שונות:

1. תחושה גופנית; כל השיטה הכלכלית והחברתית כיום נועדה להגביר את התחושה הזאת.
2. תחושה של סיפוק ומשמעות, לא בהכרח תחושה נעימה. למשל: לטפס על האוורסט.
3. מודעות של האדם לטבע, למצבו ולמקומו ביקום; כך, גם אדם סובל יכול להיות מאושר.

גישות שונות להשגת אושר:

1. פסיכולוגיה: עושר מביא אושר עד גבול מסוים; מחלה מאמללת רק אם היא מידרדרת - מחלה כרונית לא משפיעה לאורך זמן; גורמי אושר: משפחה וחברה; התאמה לציפיות
2. סוציוביולוגיה: כימיה; אושר מגיע מבפנים: מסרוטונין, דופאמין, נוראפינפרין, פרולקטין, אוקסיטוצין
3. דתות: בודהה, אושר אמיתי לא תלוי אפילו בהרגשות הפנימיות!

בעתיד

• סופו של ההומו סאפיינס; תרבות יכולה לעצב אורגניזמים ב-3 צורות:

1. הנדסה ביולוגית: סירוס, ניתוח לשינוי מין, הטייה של ברירה טבעית, הנדסה גנטית; הכל נעשה כדי לספק רעיונות תרבותיים.
2. סייבורג: השתלה של חומרים לא אורגניים, כמו תותב, שתל שבלולי או שבב מחשב; כבר כיום יש גפיים ביוניות נשלטות-מחשבה, חלקן רחוק מאד מהשולט; יש ניסויים במערכת חיסונית ביונית, ע"י רובוטים זעירים בדם. "הגבול בין עולם החי לעולם הדומם יקרוס ברגע שבו יצליחו ליצור חיבור דו-כיווני ישיר בין מוח לבין מחשב, והחוקים השולטים משני צידי המתרס ישתנו באופן שאיש כיום אינו מסוגל להבין." [2]
3. הנדסה של יצורים לא-אורגניים: תוכנות שיעברו מוטציות ואבולוציה

• פיתוחים אחרים?
• בעיות אתיות:
  • פרטיות DNA: הגנום הראשון נסרק ב-15 שנה; היום (2012) ניתן לסרוק בכמה שבועות, בעלות של אלפי דולר בודדים. בעתיד הקרוב: בכמה שעות, ומאות דולרים בלבד.
  • תעריף ביטוח בריאות דיפרנציאלי, בהתאם לפרופיל DNA
  • אפליה בשוק העבודה על רקע DNA (קורות חיים יכללו פרופיל DNA?)
  • פטנטים על גנים, על שיפור גנטי, על מין חדש, איברים משופרים?
  • אבל מעל כל אלה: רפואה מבוססת גנטיקה, לעשירים בלבד? ביטול ההזדקנות או אפילו המוות? יצירת אדם ללא רגשות, ללא מיניות, עם העברת מחשבות ישירות למוח? יובל נח הררי מכנה זאת "נקודה סינגולרית" שבה עולם המשמעויות המוכר לנו יקרוס (בדומה לרגע המפץ הגדול).
  • שיבוט אדם לצורך קצירת אברים

אבחנות

• שלטונם המוניטרי של הזהב והכסף (לא המתכת) החל בשומר הקדומה בערך ב-2,000 לפני הספירה, והסתיים רשמית ב-15 באוגוסט 1971, כשארצות הברית הודיעה שהבנק המרכזי שלה לא ימיר דולרים לערכם בזהב. הזהב והכסף משלו בעולם כ-4,000 שנה - יותר מכל אימפריה או דת. זו הסיבה ליוקרה העצומה שהם נהנים ממנה אפילו היום, למרות ביטול ההצמדה בין דולר לזהב... כשבמשבר הכלכלי האחרון (בשנת 2009) התערער אמונם של בני האדם בדולר, הם נחפזו לקנות זהב, ומחיר הזהב זינק כמעט פי שניים.
• היום מקובל לחשוב שהכסף מניע את הפוליטיקה, וש...תל"ג ודירוג אשראי חשובים יותר מאשר טנקים ורובים. (לאורך) רוב ההיסטוריה לא זה היה המצב... (במצרים הייתה שיטה משוכללת של) "בנק תבואה" עם סניפים בערים שונות... היה אפשר לעשות העברות ישירות מחשבון לחשבון בלי צורך למשוך את הפקדונות... מצרים הובסה בשדה הקרב על ידי... האימפריה הרומית, שהייתה אולי מפגרת מבחינה כלכלית אך יעילה מאד מבחינה צבאית... במאה השביעית הצליחו הערבים לכבוש את המזרח התיכון מידי הביזנטים והסאסאנים, למרות שהתל"ג של חצי האי ערב היה זעיר בהשוואה לזה של האימפריה הביזנטית ושל איראן הסאסאנית.
• ההיסטוריה מתקדמת באופן לא צפוי, פעמים רבות תפניות היסטוריות שמתרחשות בפועל הן אלה שהיו הפחות מסתברות. דוגמאות:
  • במאה ה-3 לספירה, הנצרות הייתה כת יהודית אזוטרית ונרדפת; איש לא צפה שהיא תשתלט על האימפריה הרומית.
  • באוקטובר 1913 הבולשביקים היו פלג קיקיוני בפוליטיקה הרוסית. איש לא צפה שהם ישתלטו עליה תוך 4 שנים.
  • במאה ה-15, כיבוש העולם כולו בידי מערב אירופה היה בלתי סביר מאד.
  • במאה ה-7 לא היה צפוי שהערבים יכבשו את כל האזור מהודו ועד האטלנטי.

טרור

הגדרת הטרור כ"הרג מכוון של אזרחים" שגויה. טרור הוא אמצעי לפגיעה קשה ביריב באמצעים חלשים אבל מעוררי פאניקה, ע"י תימרון שלו לפעולה בניגוד לאינטרס שלו. דוגמה: יתוש שרוצה להרוס חנות חרסינה, לא יכול לעשות זאת בעצמו; אז הוא נכנס לתוך אוזן של פיל, שמשתולל והורס את החנות. בימינו, היתוש הוא אל-קאעידה, והפיל הוא ארצות הברית.

טענות רדיקליות

• ההומניזם הוא דת. כל ה"אידאולוגיות" הן דתות.
• הנאציזם הוא אחד מ-3 סוגים של הומניזם - ההומניזם האבולוציוני.

במחלוקת

• מלחמות הנוצרים נגד המוסלמים נעשו בשם הדת - ? ריצ'רד דוקינס: כן!
• הומניזם הוא דת - ? נראה שכן.
• בעולם גלובלי, אי אפשר לדעת בוודאות סבירה מי נגד מי, כי מערכת הקשרים סבוכה מדי.
• האם אתה צמחוני בגלל שאסור להרוג בעלי חיים (והלא בעלי חיים, שעליהם אין לנו יתרון מוסרי לפי נח-הררי - הורגים בעלי חיים!); או בגלל ההתאכזרות לבעלי החיים?
  • פשוט, שאם האדם אינו עליון בהיררכיה על בעלי החיים, אז אסור לו להתאכזר אליהם ואפילו לא לחיות משק, חיות המשמשות לניסויים, וכו'. (האבסורד:) על פי פרשנות ר' יוסף אלבו, קין נענש כי חשב שאין לו יתרון על החיות, ולכן הביא קרבן מפרי האדמה ולא מבעלי החיים; הבל ידע שמותר לו להקריב חיות, אבל חשב שאסור לאכול אותם. לכן הוא נהרג כדי שלא יטעו אחר דעתו, ואילו קין לא מת כי לא היה חשש שילכו אחרי דעה כוזבת כל כך...
  • ניתן לומר: מותר היה להרוג לצורך סיפוק מזון, מבלי להתאכזר - אילו לא היו תחליפים.
• התקופה שמאז מלחמת העולם השנייה היא השלווה ולא-אלימה ביותר בהיסטוריה, תודות להתחזקות המדינה, והיחלשות הקהילה והחמולה; אימפריות קרסו יחסית בנחת. רוב המתים הם ממחלות והתאבדויות, לא מרציחות. רוב הסכסוכים הם מלחמות אזרחים והפיכות, לא מלחמות בין מדינות; וזאת משום שהמדינות איבדו במידה רבה את עצמאותן (אפילו ארה"ב לא נלחמת ללא קואליציה).

לא מסכים

• המערכת הפוליטית היא מערכת כאוטית מסדר שני - היא מושפעת מתחזיות על מצב המערכת. תחזיות של מומחים משפיעות עליה, ועשויות למנוע או להפך, להגשים את התחזית.
  • בפרט, הדוגמה של מובארכּ: היא ריאלית או מופרכת? הסיפור על נסראדין - לא קשור לדוגמא: הוא מדגים מעשה שלא משפיע בעליל, שלא כמו התחזית; כלומר - הוא מנוגד לדעה שהתחזית משפיעה!
• גם אם יוכח, שרמת האושר הממוצעת לא השתנתה בהיסטוריה, עדיין יש משמעות להתפתחות האנושית: כל פרט שואף לשפר את עצמו, לא את הממוצע; השאיפה לשיפור היא בלתי נמנעת - ?

אנקדוטות

המהפכה המדעית

• ב-1199 נפצע ריצ'רד לב הארי בכתפו מחץ. היום היה מוגדר כפצוע קל, אך אז נוצר שם נמק, שחייבה קטיעה של האיבר. את הכתף לא ניתן לקטוע, ולכן המלך מת אחרי שבועיים בייסורים. אפילו במאה ה-19 לא ידעו איך לטפל בנמק, ולכן קטעו איברים של חיילים פצועים, ועשו זאת ללא הרדמה עד אמצע המאה, כשהמורפיום הוכנס לשימוש. אחרי קרב ווטרלו ב-1815 נערמו עשרות ידיים ורגליים קטועות ליד בית חולים צבאי. מכיוון שאז גייסו כל אדם לתפקיד הקרוב למקצועו האזרחי, נגרים מומחים נשלחו לחיל הרפואה.
• תמותת תינוקות: עד המאה ה-20, כשליש מהילדים מתו. אפילו אדוארד הראשון, מלך אנגליה ואשתו אלינור מקסטיליה (אנשים בריאים ללא בעיות תורשתיות, שנהנו מהתנאים הטובים ביותר של תקופתם), הולידו 15 בנים ובנות מהן רק 5 בנות התבגרו, לפני שבנם אדוארד הגיע לבגרות והוכתר כאדוארד השני. יורש העצר היה הומוסקסואל ובגיל 43 הוא נרצח בהוראת אשתו, באמצעות ברזל מלובן בפי הטבעת.

גילוי-כיבוש

• סיפור לא מאומת: במהלך האימונים למשימה לירח, פגש ניל ארמסטרונג במדבר נבדה? אינדיאני זקן ששמע על משימתם, וביקש מהם למסור מסר לרוחות שהוא מאמין שחיות על הירח. הם שיננו את המשפט שלא הבינו באינדיאנית. כשחזרו, חיפשו מישהו שיתרגם את המשפט. כששמע אותו אינדיאני אחר, פרץ בצחוק ותרגם להם: ”אל תאמינו לאף מילה שהאנשים האלה אומרים. הם באו לגנוב את האדמות שלכם”.

תגובות

• צריך להודות: העולם הזה מסובך מדי בשבילנו, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
• צדק חברתי במעבדה: הרפואה של העתיד תספק לעשירים חיי נצח, באתר הארץ, 28 ביוני 2012
• אלוהים לא מת, הוא פוטר, באתר הארץ, 27 ביולי 2012
• עלייתה של האמונה החדשה ב"דת המידע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2013
• תומר פרסיקו, תודעה, סבל וטבעונות, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2013 - די עלוב
• נעם אוחנה, "פרסיקו מתמקד בטיעונים צדדיים במקום בלב הדיון על טבעונות ויחס לבעלי חיים", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013 - מצויין
• סילוף תולדות האנושות, באתר "מידה"

ההיסטוריה של המחר

• מגפות, רעב, מלחמות - כולם הודברו!
  • כעת ניגש האדם לפרויקטים של העתיד: שדרוג (?), אלמוות, אלוהות.
• ללמוד את העבר, כדי להשתחרר ממנו.
• פרויקט שדרוג האדם, ההגשמה של האידאולוגיה ההומניזם - עשוי להביס את עצמו, לערער את ההומניזם. זה לא בהכרח רע.
• "אנתרופוקן": לא קרה שמין יחיד שינה את כל המערכת האקולוגיה; אסטרואידים, לוחות טקטוניים ואצות כחוליות (חמצן) שינו את החיים, אבל לא את חוקי היסוד של החיים.
• תורת היחסות לא מעוררת כעס, כי היא לא מחייבת את בני האדם לוותר על שום אמונה שיקרה לליבם. לעומת זאת, מי שבאמת מבין לעומק את תורת האבולוציה, מבין שאין נשמה. וזה כבר דבר שמזעזע אותנו עד עמקי נשמתנו.
• חידושים רפואיים שהתחילו כריפוי, והמשיכו כסתם שידרוג (לעשירים): (1) ויאגרה: תרופה לחולי לב (שלא החזירו?); (2) ניתוח פלסטי: שיפור חזות של פצועי-פנים במלחה"ע 1
• 55 קרל מרקס: גם קפיטליסטים קראו אותו, ושיפרו את תנאי התעסוקה - וכך מנעו התקוממות הפועלים; לכן באנגליה לא פרצה מהפכה קומוניסטית. (משתמש:Avneref/מדע/יוסף אגסי/הנאורות החדשה: בברה"מ העוינות לדת הייתה מכוונת - מרקס לא תמך בדיכוי, התכוון שהדת תיעלם מעצמה).

21 מחשבות על המאה ה-21

• בינה מלאכותית וטיפשות טבעית: אם נשקיע יותר מדי בבינה המלאכותית ופחות בתודעה האנושית, (אז היא) תעצים את טיפשותם הטבעית של בני האדם... (במקום דם ואש ותמרות עשן), הצליל שיבשר את סוף הציויליזציה האנושית יהיה: קליק, קליק. 79
• בני אדם ומחשבים עשויים להתמזג כך, שלא תוכלו לשרוד אם תתנתקו מהרשת. אתם תחוברו לרשת מהעריסה ועד הקבר, ואם תתעקשו להתנתק, אז חברות הביטוח יסרבו לבטח אתכם... וקופות החולים יסרבו לטפל בכם. בקרב הגדול בין פרטיות לבין בריאות, הבריאות תנצח (בקלות). 86
• נכון למארס 2018, אני אישית מעדיף לתת את המידע שלי למארק צוקרברג מאשר לולדימיר פוטין (אם כי שערורית קיימברידג' אנליטיקה, שפרצה כשסיימתי לכתוב את הספר הזה, מצביעה על כך שאולי אין הבדל גדול ). 87
• (אחדות הכלכלה העולמית:) אנשי דאע"ש... רצחו והשמידו בשיטתיות את... ההשפעה של המערב... אבל כשמצאו בבנקים חבילות של דולרים, המעוטרות בתמונות של נשיאים אמריקנים (גברים לבנים...) ובסיסמאות המהללות רעיונות פוליטיים ודתיים מערביים - הם לא שרפו את שטרות הכסף... הדולר נערץ במידה שווה בכל העולם, בלי קשר להבדלים הפוליטיים... למרות שלשטר עצמו אין ערך מהותי - אי אפשר לאכול דולרים - אפילו לפונדמנטליסטים איסלאמיים יש בו אמון רב.
• בני אדם... מגדירים את הזהות שלהם... (בד"כ ע"י) רשימת מכולת של אמונות וערכי-יסוד. אבל זאת טעות... האנשים שבהם אנחנו נלחמים הכי הרבה, הם בני המשפחה שלנו. לכן זהות מוגדרת על ידי סכסוכים, יותר מאשר על ידי הסכמות. "ישראלי"... הוא מי שמתווכח הרבה על הסכסוך... מזרחים ואשכנזים, "יהודית" מול "דמוקרטית". 112
• 12. ענווה: רוב בני האדם מאמינים ש...התרבות שלהם היא החשובה בהיסטוריה... שלולא ההשגים המופלאים שלהם, האנושות הייתה נותרת אוסף של פראים בורים וחסרי מוסר... כל הטענות הללו הן תוצר של גאוותנות ובורות בנוגע לעובדות היסטוריות בסיסיות. אף אחת מהאומות או הדתות של ימינו לא הייתה קיימת כשבני האדם התפשטו ברחבי כדור הארץ, בייתו צמחים ובעלי חיים, בנו ערים, המציאו את הכתב ואת הכסף. מוסריות, רוחניות ויצירתיות - כולן יכולות אנושיות אוניברסליות המוטבעות בדנ"א שלנו. מוצאן באפריקה של תקופת האבן.

תפקידה של היהדות בהיסטוריה דומה במקצת לתפקידה של אמא של זיגמונד פרויד בהיסטוריה המערבית... פרויד היה הראשון להסכים שלאמא שלו הייתה השפעה על האישיות שלו... יחד עם זה, כשכותבים את ההיסטוריה של המערב המודרני, יהיה זה מוגזם להקדיש פרק שלם לאמא של פרויד.

• פייק ניוז: אם אתם רוצים מידע מהימן - שלמו עליו. אם אתם מקבלים משהו בחינם - יש סיכוי שאתם המוצר. 244
• אם (תיאור של העולם בעוד 30 שנה) נשמע כמו מדע בדיוני - אז ה(תיאור) כנראה שגוי; אבל אם הוא לא נשמע כמו מדע בדיוני - אז הוא בטוח שגוי. אין לנו מושג (איך ייראה העתיד), אבל ודאי שיהיו שינויים גדולים. 263
• כל הסיפורים... מלאים חורים. אבל כדי לעצב זהות ולתת משמעות לחיים, אנחנו לא באמת צריכים סיפור מושלם, נקי מפגמים ומסתירות. הוא צריך לעמוד בשני תנאים:
  • כמו כוכבי קולנוע אגוצנטריים, בני אדם אוהבים רק סיפורים שבהם יש להם תפקיד.
  • ...לא חייב להקיף את כל העולם, אבל חייב להימתח אל מעבר לאופקים שלי... ממקם אותי בתוך "משהו גדול ממני"... 274
    • אבל תמיד יש סכנה שיום אחד אתחיל להרהר, מה נותן משמעות לאותו "משהו גדול"... אדם אחד שטען שהעולם עומד על גבו של פיל גדול, נשאל על מה עומד הפיל. "על צב גדול". ועל מה עומד הצב? - "על צב יותר גדול". ועל מה הצב הזה? - כאן פקעה סבלנותו: "אל תשאלו יותר; מכאן והלאה, זה רק צבים".
    • זקן אחד נשאל מה למד על משמעות החיים - "שאני נמצא כאן כדי לעזור לאחרים; מה שעדיין לא הבנתי, הוא לשם מה נמצאים פה האחרים". 278
• רוב הסיפורים מוחזקים במקומם באמצעות גג כבד שמונח עליהם, ולא באמצעות יסודות עמוקים. 279

גולמי (המחר?)

• 34 אפיקורוס תמך בחילוניות אחראית: להיות (ספקן) זו עבודה קשה.
• צריך "בלמים"; אבל - (1) לא יודעים איפה הם
• 56 קיצור תולדות הדשא - סמל סטטוס
• 104 אבולוציה, נשמה-תודעה
  • הראשון כנראה שהצהיר שאין נשמה: אמפדוקלס#תפישות עתיקות, הדומות לאבולוציה המודרנית
• 143 בין-סובייקטיבית: פרידריך הגדול והגנרל שלו: חייליהם יכלו להרוג אותם, אבל צייתו להם.
• 161 נתניהו 173 כתב-כסף 176 ארגון - פרעה 185 מציאות מכופפת 188 ציונים 190 תנ"ך 193 אברהם מאסלו תאוריית הצרכים - 200 שנה, רק תחתונה 206 צמיחה 209 דת-רוחניות מהפכה מדעית באזר הכי לא-סובלני 250 הומניזם 275 ריאליטי 306 מלחמות ההומניזם 318 ותיקן, מנזרים, אוניברסיטאות 329 משרד החוץ
• 3 סוגי הומניזם; האני המספר, דניאל כהנמן; 311 נשק גרעיני הציל את הדמוקרטיה, כי הגוש המזרחי היה חזק יותר צבאית.
• 350 רופאים עשויים לטעות; 1.7% רוקחים טועים.
• 353 כשחברה (ישראכרט) מתגאה שהיא מעסיקה "בני אדם אמיתיים" ולא תוכנות - בני אדם צריכים להתחיל לדאוג למשרתם.
• 356 EMI (*) מוזיקה 363 משאבות ומזרקים 371 Waze שמיץ 388. 404 כל כך 1945! 414 תחושת ערך 417 מאמין שיש אדם 420 הקשיבו לאלגוריתם

נקסוס (ספר)

נקסוס : מונח בספרות מיסים בינלאומית; זיקה בין יישות כלכלית (אדם או חברה) לאזור שיפוט מסוים (מדינה). משמש לקביעת חבות מסים.

• 8 השם הומו ספיינס לא מוצלח - חזק, אבל לא ממש נבון; כל כך הרבה המצאות - ומשבר קיומי במאה ה-21. כבש העולם לא בזכות הבנה והפיכת מידע לתאור אמיתי של המציאות (מה שזה יהיה, אבל יש מציאות), אלא בזכות שימוש במידע (גם, אולי בעיקר, שקרי) כדי לחבר מספר גדול של אנשים ברשתות גדולות.
• 74 באקדמיה הכל בקטגוריות ובתחומים נפרדים - מקשה על מחקר מולטידיסציפלינרי, הוליסטי. Publish or Parish מכריח חוקרים להתאים את שפת המחקר, שיטות, גישות, דגשים למגירת השייכות. למשל: טקסונומיה מניחה גבול ברור בין מיןים - אבל בין רבים מהם אין גבול ברור.
• 78 אבל - יתרון ביורוקרטיה: מידה של סדר - הכרחית לקיום רשתות גדולות; עד 1854 מתו מיליונים מדיזנטריה וכולרה ממים מזוהמים. ג'ון סנואו ניהל חקירה ביורוקרטית ורשם שמות וכתובות של חולים, עד שגילה את מקור ההתפרצות - באר סמוכה לבור שפכים. אבל לביורוקרטיה יש שם רע, והיא גם לא מסוקרת בסדרות דרמטיות כמו משחקי הכס - שמתמקדות בדרמות משפחתיות שוליות.

• 92 לאנשים תמיד היה צורך לוודא ש"דבר האל" הוא אותנטי; בתחילה מינו מומחים שהוכשרו לקלוט את הבשורות, אבל גם אותם אפשר היה להטות (למשל: לשחד את הפיתיה באורקל מדלפי , ששכנעה את הספרטה להפיל את היפיאס (טיראן); כך נולדה הדמוקרטיה האתונאית). אז המציאו טכנולוגיה חדשה: ספר קאנוןי, שהופץ בעותקים רבים, ובשאיפה - באותו נוסח. כדי שלא יהיו הבדלי נוסח, נקבעו כללי הלכה מחמירים על המעתיקים. בעיה קשה הייתה - מה ייכנס, הויכוחים נמשכו כ-1000 שנה, עד לנוסח המסורה (שגם בו יש הבדלים) במאה ה-10. היסטורית, דוד ושלמה מעולם לא ראו עותק של תנ"ך, אבל המסורת נקבעה, שלמרות שהתורה ניתנה למשה, אפילו דמויות שחיו לפניו - קראו בו.
  • אלא שאז החל תהליך אדיר של פרשנות, שהוביל למשנה ולתלמוד. "האמינו לספר שלעולם לא טועה" הפך ל"האמינו לפרשנים של הספר". בתנ"ך לא היתה כל תרבות של מחלוקת - שמהווה מרכיב מרכזי בתלמוד.
  • התנ"ך, הביבליה והקוראן הן טכנולוגיות שלא יכולות לפרש את עצמן, ולכן נוצרו פירושים אנושיים, ניתנים לשינוי ולשליטה; AI כבר יכולה לקבל החלטות ולהעלות רעיונות חדשים, ולכן ליצור פרשנות חדשה, ולכן לא צפויה.
• 110 הכנסייה הקתולית יצרה רשת מידע חדשה - הפרשנות שלה לביבליה, שקיבלה מעמד קאנוני משל עצמו, בכך שאסור היה להפיץ רעיונות סותרים; למשל, לפני מהפכת הדפוס, האינקויזיטור ז'אק פורנייה דאג באלימות ובשליטה על העתקת ספרים ביד; אבל הקתוליות נכשלה. הריאקציה לה, פרוטסטנטיות, טענה לביטול המוסדות האנושיים, המועדים לשחיתות, שחוצצים בין האדם לבין אלוהים, ע"י יצירת קאנון מוחלט ללא עירעור - אבל גם הם יצרו פרשנות משלהם, אנושית ולא מוחלטת.
• 120 מהפכת הדפוס הביאה שפע מידע - ששימש להפצת מדע אמיתי אבל גם לשקרים על מכשפות. ראוי להקים גופים שיקדמו מידע אמיתי - בעת החדשה מוסדות האוצרות, הם שקידמו את המדע המודרני יותר מהכל, לא אוניברסיטאות ומכוני מחקר.
• 133 באקדמיה יש מנגנוני תיקון עצמי חזקים, וכך המדע מתקדם; הם יכולים להרשות לעצמם, כי אם מתבצע פשע באקדמיה הם לא יכתבו על זה מאמר - יתקשרו למשטרה. בארגונים אחרים, זה תיקון עצמי לערער את הסדר.
• דיקטטורה ודמוקרטיה הן רשתות שמשתמשות במידע. לדיקטטורה 2 מאפיינים באשר למידע: (1) סמכות לא מוגבלת של השלטון, בגלל (2) תפיסה שהוא תמיד צודק (וכשהוא טועה במובהק - אין מנגנון תיקון). לא כל דיקטטורה היא ריכוזית - רק טוטליטריזם; ואילו באימפריה הרומית לא הייתה אפשרות טכנית להזרים את כל המידע דרך המרכז. דמוקרטיה - מונולוג, דיקטטורה - שיחה.
  • 183 אמנם, היו מוסדות ריכוזיים ו"חסיני טעות" עוד לפני מהפיכת המידע - הכנסיה; אבל הבדל משמעותי: הכנסיה היוותה חלק ממערכת רב-קוטבית של מוקדי כוח, ופעמים רבות הפריעה להתפתחות של טוטליטריות (שהיא חד-קוטבית: מספר ארגונים שפועלים יחד למטרת השלטון). למשל: מאבק האינווסטיטורה, שבה הכנסיה הכניעה את הקיסר שהליכה לקנוסה. הכנסיה הייתה תמיד שמרנית, לעומת רודנות שבד"כ מהפכנית.
• 138 דמוקרטיה אינה שלטון הרוב; הרוב מחליט רק בעניינים שחייבים להתנהל בריכוזיות. עניינים אישיים נתונים להחלטת כל פרט, וגם אם 90% חושבים שצריך להתלבש או להאמין במשהו - המיעוט חופשי לנהוג כרצונו. עניינים ריכוזיים (ביטחון, מיסים, תשתיות) חייבים להתקבל בהחלטת רוב - אם השלטון לא מספק אותם, זו אינה דמוקרטיה אלא אנרכיה.
  • בחירות הן כלי חשוב בדמוקרטיה, אבל לא המאפיין הבלעדי; בחירות אפשר לזייף, ואפילו בבחירות הוגנות אסור לרוב להפר זכויות בסיסיות של המיעוט - זוהי "עריצות הרוב".
  • ללא טכנולוגית מידע, דמוקרטיה התאימה רק לערי מדינה - כפי שאמרו אפלטון ואריסטו - שם אפשר היה לדון פנים אל פנים. במאה ה-4 לפנה"ס, כשרומא הייתה עיר מדינה קטנה, כשתקפו אותה הגאלים הם מינו את מרקוס פוריוס קאמילוס לדיקטטור, אבל רק לזמן מוגבל, שאחריו היה חייב לתת דו"ח, ולפרוש.
• 174 במרבית ההיסטוריה, צבאות היו הגורם החזק; בתקופת המידע, משטרה חשאית חזקה יותר. אין לה כוח האש של הצבא, אבל היא זו השולטת במדינה וחוקרת אפילו אנשי צבא. בגרמניה הנאצית, האס אס (מילולית: חיל ההגנה - ארגון מודיעין; מפקדו: היינריך הימלר, גם של גסטפו - המשטרה החשאית הנאצית) היה גבוה בהיררכיה מהורמאכט ומוילהלם קייטל.
• 191 חיל האויר הסובייטי סבל מתאונות בגלל ציוד לקוי, שיוצר בלחץ זמנים לא אפשרי; כל איחור נחשב לבגידה. פאבל ריצ'אגוב היה טייס מצטיין ומפקד חיל האויר. אמר ליוסיף סטלין שהם טסים בארונות קבורה מעופפים; מיד אחרי פלישת הנאצים היה צורך לחפש אשמים בהתמוטטות הצבא האדום, ריצ'אגוב נעצר עם אשתו והם נרצחו.
  • 197 הכלכלה הסובייטית פיגרה כי הייתה ריכוזית מאוד, ללא תחרות וללא מוצרי צריכה מתקדמים - רק למטרה צבאית. תעשיית השבבים נשלטה מלמעלה, והם ניסו לפצות ע"י העתקות - מה שהבטיח את פיגורם. המחשב האישי הראשון הופיע רק ב-1984, כשבארה"ב היו 11 מיליון.
• 229 לענקיות המידע אין משרדים באורוגוואי, ולכן טוענות שאין לשם נקסוס, והן לא משלמות על הפקת המידע משם; בניגוד לחברות האנרגיה שמשלמות תמורת הפקת נפט וגז. הן יכולות אפילו לתת שוחד בצורת מידע לפוליטיקאים, ושום מטבע לא עובר מצד לצד, אפילו לא מטבע דיגיטלי. מידע תמורת מידע, במקום כסף.
• 366 כלכלת המידע עשויה לרכז עוצמה חסרת תקדים במרכזים אימפריאלים: בעת העתיקה המשאב החשוב היה אדמה; זה מנע ריכוז כוח, כי אי אפשר להעביר אדמה לרומי. במהפכה התעשייתית - מכונות. אפשר היה לרכז אותן בבירת האימפריה, ולגזול חומרי גלם מהמושבות; ועדיין, אי אפשר היה לרכז את כל מקורות החומר, למשל מטוויות כותנה ממצרים ללונדון. אבל מידע אפשר לכרות מכל מקום ולרכזו במקום יחיד.

אינטליגנציה מלאכותית

• 225 המונח המדויק ל-AI צריך להיות Alien Intelligence; כי ככל שהיא מתקדמת, היא נהיית פחות מלאכותית (כי אנשים פחות שולטים בה) ויותר זרה.
  • גם המונח בינה אנושית מבלבל, כי הוא מניח ש-AI מתפתחת כדי לחקות אדם; זה כמו לחשוב שמטוס מתוכנן כדי לעוף כמו ציפור - לא, באופן אחר והרבה יותר יעיל. AI כנראה תתפתח לסוג של בינה שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין - let alone לתכנן.
• 227 הענקיות פייסבוק, אמזון, Baidu וקבוצת עליבאבא טוענות שהן רק מספקות פלטפורמה, שהן משרתות כנועות של גחמות המשתמשים ולכן אלה האחראים; זה שקר היתממות, כי הן מפעילות לובי במיליארדים (יותר מחברות אנרגיה) כדי לעצב את הגחמות האלה לטובתן. למשל, כדי להשאיר את סעיף 230 ב-(Telecommunications Act of 1996), שלמשל מגן על פייסבוק מפני תביעה בגין אחריותה לרדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016–הווה).
  • 209 בטבח אשמים הטובחים, אבל גם: מנהלי פייסבוק שאיפשרו, ואפילו - האלגוריתם עצמו, שכבר מקבל החלטות בעצמו! הוא החליט לבד ללבות שנאה, כשלמד שזה מה שמשאיר משתמשים באתר. הטיהור האתני הראשון בהיסטוריה שנגרם גם ע"י אלגוריתם, בכך שקידמו תאוריות ושקרים שנוצרו בידי המינמארים, אבל כיום (2024) - הם לא רק מקבלים החלטות, אלא כבר מייצרים פייק ניוז כאלה בעצמם.
  • 210 מי שלא מקבל את הטיעון, אומר שלמחשבים חסרי תודעה לא יכולה להיות בינה; זהו בלבול בין השניים. תודעה היא היכולת לחוש רגשות סובייקטיביים, שרק הפרט חש; בינה היא היכולת לנצל את תנאי המציאות להשגת מטרות - את זה יכולים גם חיידקים וצמחים, שכנראה חסרים תודעה; ולכן גם אלגוריתמים.
  • 264 לפחות במקרה של קים קטאגירי , גוגל יצאה גרועה מפייסבוק: ממנהיגי "ברזיל החופשית" הפיץ פוסטים שקריים - שאפילו פייסבוק הסירה, אז עבר להפיץ ביוטיוב.
  • 268 ב-2023 קיבל הררי אימייל מפוינט טון (Pwint htun), שהזהירה את פייסבוק שנתיים לפני הטבח: "האמנתי שהרשתות תקשרנה את קליפת המוח הקדם-מצחית של מיליארדי אנשים (PFC, אחראית על ארגון רציונלי וריסון רגשי); אבל לחברות אין תמריץ לעשות זאת - במקום, יש תמריץ לחבר את קליפת המוח הלימבית של המיליארדים."
  • ב-2014 - 2018 אמזון הפעילה אלגוריתם לניבוי סיכוי להתקבל לעבודה; הוא הסיק שלנשים יש פחות סיכוי, והחל לפסול מועמדים שנראו לו נשים הוא שלמדו במכללות לנשים; חשב שגילה אמת אובייקטיבית - כשלמעשה הפנים הטיה מיזוגיניה, וכפה אותה. אמזון ניסתה לתקן ההטיה, נכשלה וביטלה את הפרויקט.
• 236 פוליטיקה של מחשבים: יש מחשבי-מדע שמתריעים מפני אסון אקלים, ואחרים (רשת חברתית - מפיצים תאוריות שסותרות את המדע.
• 271 אחת מבעיות היסוד של רשתות: ההתאמה (The Alignment Problem), כשמגדירים לאלגוריתם מטרה באופן לא זהיר - הם עלולים לנקוט אמצעים שלא דומיינו, ולגרום לאסון. הבעיה קיימת מאות שנים לפני הרשתות, למשל במשנתו של קרל פון קלאוזביץ, שפיתח תאוריה כוללת של מלחמה, שרלוונטית עד היום. טען שמלחמה היא אפילו לא אקט צבאי, אלא פוליטי - "המשך מדיניות באמצעים אחרים". כל פעולה צבאית היא חסרת הגיון אם אינה תואמת להשגת מטרה מדינית. דוגמאות לקרבות מזהירים שהובילו לאסונות מדיניים: נצחונות נפוליאון בונפרטה, שהאימפריה שלו קרסה אחרי עשור; הפלישה של ארה"ב והקואליציה שלה לעיראק, 2003 הייתה הצלחה צבאית וכישלון בכל המטרות המדיניות, שהמרוויחה ממנה היא אויבתה של עיראק - איראן, דבר שהחליש את השפעת ארה"ב במזרח התיכון.
• 281 בחיפוש אחר קריטריון להגדרת מטרת-על ראויה - ויכוח בין דאונטולוגיה (קאנט) לבין תועלתנות. למרות הניגוד הדיכוטומי - הררי מזהה תחום אפור בין השתיים.
• 336 חובה לקבוע זכות-אדם חדשה: הזכות להסבר. התוכנה AlphaGo ניצחה את לי סידול אלוף העולם בגו (משחק) ב-2016. במהלך 37 במשחק ה-2 מ-5, התוכנה ביצעה צעד שנראה מטופש, אבל הביא לה את הנצחון. המחשה לכך שלא ניתן להבין את השיקולים של AI.
  • בני אדם מתמקדים בשיקול אחד או שניים, ומתעלמים מהשאר; אלגוריתמים מסוגלים לשקלל מאות פרמטרים, וזה יעיל מאוד וטוב - הבעיה שזה לא מובן לבני אדם, ולכן לא ניתן לפיקוח. האלגוריתם עשוי להסיק למשל, שיש לתת משקל של 35% לצבע השיער של מועמדת לעבודה, כי הוא מצא מתאם גבוה בין פרמטר זה לבין הסיכוי להתאמה; הבעיה כמובן שמתאם אינו בהכרח קשר סיבתי, ויותר מכך - מעטים יכולים להבין את השיקול הזה.
• 352 סיאנוס שלט בקיסר טיבריוס. (המקורות ההיסטוריים לא חד משמעיים, אך הררי טוען שסג'נוס בודד את טיבריוס ממידע ושכנעו לעבור לבידוד בקאפרי, עד שזה נודע לטיבריוס וזה שכנע את מאקרו למרוד נגד ס'גנוס ולהוציאו להורג. לעומת זאת, המקורות אומרים שאנטוניה הצעירה היא שהודיעה לטיבריוס גיסהּ (הייתה אשת אחיו דרוסוס), ואילו הררי מציין זאת כאפשרות בלבד. הררי: מאקרו רצח את טיבריוס; אבל זה לא ידוע בוודאות, לפי מקור אחד היה זה יורשו, קליגולה). צבי יעבץ לא לגמרי הסכים.
• 361 קווין קלי , מייסד Wired (מגזין), שאל ב-2002 במסיבה את לארי פייג': מדוע אתם מתמקדים במנוע חיפוש, ובחינם? לא בגלל הפרסומות - פייד' השיב שהם לא מעוניינים בחיפוש, אלא ביצירת AI; מי שמרכז המון מידע, יכול לאמן עליו AI; רק מעטים האמינו אז ב-AI, אבל 2 פריצות דרך שינו זאת:

1. 30/9/2012: אלגוריתם רשת קונבולוציה (CNN, SIANN) AlexNet זכה בתחרות לזיהוי תמונות מתוך מאגר ImageNet, בכך שהגיע ל-85% (ממוצע לאדם: 95%); אז הבינו חברות פרטיות את הפוטנציאל, והחלו להוביל.
2. 15/3/2016: ההבנה הגיעה לפוליטיקאים אחרי שAlphaGo ניצחה את לי סידול ב-גו, שבמזרח אסיה נחשב לנכס תרבותי נערץ, ומשמש להכשרה של מנהיגים; אומרים שאחרי הארוע, ממשלת סין החליטה להשקיע ב-AI, אחרי שפספסה את המהפכה התעשייתית וסבלה מאה שנות ההשפלה מידי אימפריות אחרות.

תגובות

• מיכה גודמן, מה יקרה אם נמשיך להאמין שהאדם נעלה על בעלי החיים, באתר הארץ, 8 במאי 2015
• מאיר בוזגלו
• באתר "מבקר חופשי"
• תומר פרסיקו

ציטוטים

בעיתונות

[3]

• מאז שאני זוכר את עצמי אני שואל שאלות גדולות על החיים, ומשתומם על כך שהמבוגרים אינם מוטרדים מהן.
• באוקספורד ובהאוניברסיטה העברית מבקשים מהסטודנטים לקרוא, ולהביע דעה. באוקספורד הסטודנטים קוראים ולא מביעים דעה. ב"עברית" הסטודנטים מביעים דעה ולא קוראים.
• אני מתייחס להיסטוריה כאל מעבדה לפילוסופיה. אחת הבעיות של הפילוסופיה היא, שההיגיון האנושי הוא מכשיר משוכלל מדי. בני אדם מסוגלים להאמין בכל דבר, לכפור בכל דבר, ולמצוא טיעונים לוגיים שיישבו כל סתירה ויסתרו כל טענה. לכן פילוסופיה שנעשית באמצעות טיעונים לוגיים בלבד היא בעייתית. פילוסופיה טובה חייבת תשתית אמפירית; היסטוריה מספקת את התשתית הזאת. במקום להתפלסף על דילמות אתיות היפותטיות, אפשר להתפלסף על דילמות אתיות היסטוריות, מהחיים.
• שדרגנו את עצמנו מסירת משוטים לספינת מפרש לאוניית קיטור לנושאת מטוסים, אבל עדיין אין לנו מושג לאן אנחנו מפליגים.

[4]

• בני האדם... עסוקים בשינוי התנאים שלהם, במקום לעשות את המירב ממה שיש להם. ...משהו שאני חושב שאפשר לקחת מהלקטים, זה לנסות להסתכל על העולם כמו שהם ראו אותו - אני נתון בסביבה מסוימת, ואני מנצל את מה שיש לי, לא עסוק בלשנות את הסביבה...

ככל שבני האדם משיגים יותר, הנטייה שלהם היא לא להיות מסופקים, אלא למצוא עוד ועוד בעיות במצב החדש ולנסות לפתור גם אותן. ...למשל: בני האדם בריאים ויפים יותר משהיו אי פעם. אובייקטיבית. אבל למרות זאת, המערכת לא הגיעה לשיווי משקל. אין רוויה... זה הטבע הבסיסי של האדם. ושל הקיום בכלל: חוסר סיפוק. [5]

• באופן אירוני, ככל שאנו מבינים טוב יותר את התהליך... כיצד בדיוק ירייתו של נוירון אחד גורמת לנוירון שני לירות או לנצור אש, כך נהיה יותר ויותר קשה להסביר בשביל מה צריך תודעה.
• ההסבר הטוב ביותר שיש כיום למדע בעבור זרם החוויות הסובייקטיביות, הוא שזרם זה הוא תוצר לוואי לא נחוץ אך בלתי נמנע של פעילות המוח. התודעה היא זיהום מנטאלי.

מאמרים, הרצאות, ראיונות

• אתר
• יובל נח הררי, היסטוריה עולמית, 25 הרצאות מצולמות שהועברו במסגרת תוכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית
• ראיון עם יובל נח הררי בידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים, נובמבר 2011
• ראיון עם יובל נח הררי באתר "הגורם האנושי"
• טרור מהו? מימי-הביניים ועד למאה העשרים ואחת, זמנים 108, סתיו 2009
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אודיסאה
  סוג לא תואם [ 4 ] אוקטובר 2011 על דם, גזע ותרבות, אודיסאה 224076
• לרגל יום זכויות בעלי החיים, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2011
• על השינוי ביחסם של בני האדם לטבע לאורך ההיסטוריה, באתר בית אבי חי.
• לאן נעלמו המלחמות?, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
• יובל נח הררי מציע נקודת מבט חדשה על גירוש הבריטים מישראל, באתר הארץ, 12 באפריל 2013
• יובל נח הררי משוחח עם גארי יורופסקי על טבעונות, מיליטנטיות ועתיד האנושות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2013
• יובל נח הררי מסביר מה אפשר ללמוד מהמדיטציה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
• ד"ר אסף פדרמן, מרכז מינרבה, אונ. ת"א, על "מסע לחקר התודעה", באתר הארץ, 1 בנובמבר 2013
• איילת שני, הדרך אל האושר, באתר הארץ, 18 באפריל 2012

The Ultimate Experience

Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450–2000

Part I: Introduction: War as Revelation

• סמואל ג'ונסון

Every man thinks meanly of himself for not having been a soldier, or not having been at sea, 1778

• טוב למות בעד ארצנו בגרסה של הורטיוס מתוך ה"אודות".
• הגהה: 7: quiet צ"ל quite

גם

• ס.נ. גואנקה, ויפאסאנה

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית