ישראל קנוהל

ישראל קנוהל

לידה	31 במרץ 1952 (בן 72)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
בן או בת זוג	דליה כהן-קנוהל

ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי. פרופסור אמריטוס בחוג למקרא, היה ראש הקתדרה למקרא על שם יחזקאל קויפמן באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן ומרצה אורח באוניברסיטאות הארוורד, ברקלי, סטנפורד ושיקגו. ספריו עוסקים בין היתר בשילוב הממצאים המדעיים והארכאולוגיים, עם ההיסטוריה התנ"כית וכן באמונה הישראלית הקדומה, סקירת פולחנה ומקור היווצרותה.

ביוגרפיה

קנוהל נולד בשנת 1952 בגבעת עלייה להוריו דב ושושנה ממקימי כפר עציון. לאחר שירות צבאי המשיך ללימודי תואר ראשון בתלמוד באוניברסיטה העברית. לאחר מכן עבר לחוג למקרא ואת הדוקטורט שלו עשה בהדרכת פרופ' משה גרינברג בנושא המקור הכהני וספר הקדושה בתורה. לאחר לימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון הצטרף לסגל ההוראה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית, שם גם שימש כראש החוג בשנים 1999–2001.

גר בירושלים, היה נשוי לרבקה עד פטירתה בשנת 2003. נשוי בשנית לסופרת והמחזאית דליה כהן-קנוהל. אב לשלושה ילדים, ובהם המשוררת טל שחר קנוהל. אחיו, הרב אלישיב קנוהל, היה רב קיבוץ כפר עציון וראש אגף הנישואין בצהר.

בשנת 2021 הוא הפסיק להרצות ובתחילת 2022 פרש מהאוניברסיטה.

מחקר

קנוהל ידוע בין השאר בשל מחקריו בספרות הכוהנית של התורה וכן בפולחן במקרא ובישראל הקדומה. הוא חיבר את הספר "מקדש הדממה", שזכה בפרס ז. שקופ ללימודי מקרא.

קנוהל הוא יהודי דתי, וטוען ששיטת ביקורת המקרא אינה סותרת בהכרח את האמונה היהודית המסורתית. הוא טוען שהתפיסה לפיה התורה היא יצירה מורכבת שנוצרה על ידי מספר מחברים מתבטאת במסורת היהודית בתקופות שונות, החל במקרא עצמו וכלה בכתבי רבי אברהם אבן עזרא וחסידי אשכנז.

בספרו "בעקבות המשיח" (2000) התייחס קנוהל לתפיסה על פיה מות המשיח ותחייתו לאחר שלושה ימים הם חלק הכרחי בתהליך הגאולה, וטען כי תפיסה זו נוצרה ביהדות עוד לפני ראשית הנצרות. ב-2007, לאחר שחקר את כתובת חזון גבריאל, טען קנוהל כי התגלית מאשרת את עמדתו, כמו גם את טענתו בדבר קדמות הדמות של "משיח בן יוסף" המשיח הנהרג. דבריו, שהתבססו בעיקר על קריאת המילים "לשלושת ימין חאיה [=חֲיֵה, קום לתחייה]" בכתובת, עוררו הדים רבים. אך על קריאה זו קמו עוררין, וקנוהל עצמו חזר בו ממנה בסופו של דבר לטובת הקריאה המקובלת: "לשלושת ימין האות".

מאין באנו

ערך מורחב – מאין באנו (ספר)

בספרו "מאין באנו" מציג קנוהל את פרשנותו ההיסטורית לראשית העם היהודי. על פי כותרת המשנה של הספר, מטרתו לפענח את "הצופן הגנטי של התנ"ך", כלומר לענות על שאלות הנוגעות למקורו של העם היהודי, לשורשי אמונתו, ולדרך בה הוא גיבש את חוקיו ומנהגיו.

קנוהל מתבסס על התנ"ך עצמו ועל ממצאים ארכאולוגיים ומנסה לקרוא רובד נוסף דרך הכתוב בתנ"ך. בספר "מאין באנו" הוא טוען כי עם ישראל התגבש במאה ה-12 לפנה"ס, מתוך שלוש קבוצות אתניות קרובות, וספר הספרים מציג שילוב של אמונות שלוש הקבוצות הללו.

• הקבוצה הראשונה הייתה קבוצת החיקסוס, שהורכבה מעבדים כנענים שהתערו במצרים ושלטו בה במשך כמאה שנים החל מ-1638 לפנה"ס. קבוצה זו הוגלתה וגורשה ממצרים במאה ה-15 לפנה"ס, אחרי נפילת שושלת חיקסוס ומקבוצה זו הגיעו הסיפורים על גדולתו של יוסף וחוויית הגירוש ממצרים. בתקופה זו מתוארות גם תופעות אקלימיות יוצאות דופן בתיעוד מצרי כמו פפירוס איפוור שבו היאור הפך לדם וכדומה. קנוהל מסתמך גם על כתביו של יוסף בן מתתיהו (נגד אפיון) המקשר בין יציאת מצרים לקבוצת החיקסוס.
• מיתוס אברהם אבינו ושליחתו לארץ כנען הגיע לטענת קנוהל מקבוצה שהיגרה במאה ה-13 לפנה"ס לארץ ישראל מממלכת מיתני אחרי תבוסתם לשלמנאסר הראשון.
• קבוצה שלישית היו עבדים שברחו ממצרים, והם האחראים על מיתוס עבדות מצרים, בניית הערים פיתום ורעמסס, וחוויית הבריחה ממצרים. לפי קנוהל, הקבוצה השלישית, העפירו (או חבירו) שברחו ממצרים בשנת 1208 לפנה"ס בימי פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני שבנה את העיר רעמסס, הם אלו שהביאו אתם את האמונה באל אחד, המונותאיזם. מיסודה של האתוניזם של אחנתון. בדרכם לכנען עברו העפירו במדין ומשם קיבלו את יהוה כשם האל ואת המנהג לא ליצג את האלוהים בפסל או תמונה.

על פי חישובו של קנוהל מימי עליית החיקסוס עד בריחת העפירו עברו בדיוק 430 שנה כמתואר במקרא בספר שמות, פרק י"ב, פסוק מ"א.^{[דרוש מקור: לפי "איך נולד התנ"ך" מדובר ב-40 שנה ולא 430]}

השם - השערת יציאת מצרים בצפון

בספרו "השם: המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים" (הוצאת דביר, 2012) מציג קנוהל את השערתו כי מזמור תהילים ס"ח הוא הטקסט העתיק ביותר בתנ"ך, המספר על קרב שהתחולל בשלהי המאה ה-13 לפנה"ס באגם החולה, שהוא לדעת קנוהל ים סוף המקורי, בין הישראלים הראשונים שהיגרו מאזור חרן בממלכת מיתני בדרכם לכנען, לבין הצבא המצרי בראשות פרעה מרנפתח, אותו קרב שעליו מסופר במצבת מרנפתח. לדעת קנוהל, קרב זה היה הגרעין ההיסטורי שסביבו התפתחה מאוחר יותר מסורת יציאת מצרים. לפי ניתוח המזמור מסיק קנוהל כי השם סיני לא מציין בו אזור גאוגרפי מדברי, אלא את אל הירח המסופוטמי סין, המיוצג בדמות עגל, שהמהגרים הביאו עמם מאזור חרן, וזיהו אותו עם אל הכנעני, ועם יהוה שמקורו באזור מדיין. את שלמותו של מזמור ס"ח, כמו גם של השירות העתיקות האחרות במקרא: שירת דבורה, שירת הים, שירת האזינו וברכת משה, מבסס קנוהל על ניתוח מספרי צלעות התקבולות, ועל מספרי המילים בהן, שלפי חשבונו חוזרים בהם המספרים 26 ו-52, המייצגים בגימטריה את השם המפורש, והמספר 30 המסמל את האל סין.

איך נולד התנ"ך

בספר איך נולד התנ"ך מנסה קנוהל להתחקות אחר מקור העם היהודי ואימוץ המונותאיזם. קנוהל מזהה את מקורות עם ישראל בקבוצת נוודים הנזכרת במקורות מצרים בשם יעקב-אל, נוודים אלו מתגוררים בחפיפה לבני קדם ומשתכנים באזור הבשן וקבוצה נוספת דרומית יותר באזור אדום.

במצבת ישראל המתארת את כיבושי פרעה מרנפתח נכתב כי הוא השמיד את ישראל בצפון, כתובת זו כנראה מתייחסת לקבוצה הצפונית של יעקב-אל שישבה בבשן. זמן קצר לאחר מכן בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס החל רעב גדול באזור הלבנט שמגובה בעדויות היסטוריות וארכאולוגיות של זרעים וצמחים שהשתמרו.

רעב זה נמשך כחמישים שנה וגרם לקריסת ממלכות רבות כגון אוגרית, קיימות תעודות מצריות מהתקופה בה אפילו החתים שנמצאים באזור טורקיה נפגעו מהבצורת. מצריים נצלה מהרעב בזכות הדלתא של הנילוס שסיפקה מקורות מים יציבים ושדות חקלאות רבים בזכות טכנולוגיית ההשקיה המפותחת.

בתקופה זו נהרו מהגרי עבודה רבים למצרים כמו גם פולשים רבים כגון גויי הים שניסו להשתלט על מקורות המזון בכוח. באותו הזמן ירדה הקבוצה הדרומית של יעקב-אל למצרים ועבדה גם היא בעבודת כפיים כמהגרים זרים. יעקב-אל וזרים רבים אחרים כגון החיקסוס שנהרו למצרים התקרבו זה אל זה בכור היתוך וכוחם המשותף גדל מאוד. "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד" (בראשית מז כז).

מספרם הרב של הזרים החל לערער את השלטון המצרי עד שבסופו של דבר איפשרה להם להתאחד ולפתוח במרד שהונהג על ידי איזרו (חוקרים אחדים מזהים את איזרו או ישרו כשם נרדף לישראל וגם את החיקסוס ליציאת מצרים). בסופו של דבר המרד מוגר על ידי סת נ אחת והעמים הזרים גורשו ממצריים לכיוון ארץ כנען.

מבחינה תאולוגית הושפעו יעקב-אל הדרומיים מהדת המדיינית ומהאל יהו שנזכר בתעודות מצריות. יעקב-אל שהאמינו באל (ראש הפנתאון הכנעני) קיבלו על עצמם גם חלק ממנהגי יהו והתייחסו לשמות אל ויהו כשמות נרדפים לאותו האל. אחד המאפיינים הבולטים באל יהו הייתה קנאותו לאלים אחרים ולכן המדינים היו נוהגים לשבור את הצלמיות של אלים אחרים.

לפי קנוהל יהו הוא למעשה יהוה ובעל מאפיינים זהים גם במקרא. "לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא" (שמות כ ד) או "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר, כִּי יְהוָה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא" (שמות לד יד) כלומר בשלב זה המקרא אוסרת לעבוד אלים אחרים, מכיוון שיהוה קנאי, אך לא מכחישה את קיומם כפי שקורה בתקופות מאוחרות יותר בגלגול המונותאיסטי, כאשר האל מקבל את השליטה הבלעדית על העולם ולא קיים שום דבר מלבדו ולכן אין מקום לאלים אחרים.

מחלוקת המשיח

בספרו "מחלוקת המשיח" (הוצאת דביר, 2019) מסכם קנוהל את מחקריו על תפיסת ה"משיחיות" ביהדות החל תקופת בית ראשון, דרך תקופת שיבת ציון ועד לסוף ימי בית שני. לפי גישתו של קנוהל, היחס ל"משיחיות" היה "סלע מחלוקת" בין הפרושים לבין הצדוקים.

צור ארליך כותב בביקורת על הספר: ”הספר "מחלוקת המשיח" יעורר ודאי בעצמו מחלוקת עזה בקרב קוראיו. זה כוחו של פרופ' ישראל קנוהל, לא מהיום ולא מאתמול: להתסיס, לאתגר ולהפרות את המחשבה, על יסוד קריאה במקורות שהיא מצד אחד עתירת ידע ומעוגנת בהיגיון, ומצד אחר מנווטת בהכרעות דעתניות שלא תמיד הן מוכרחות המציאות. מאתגרת אפילו עצם גישתו למקרא ולתולדות ישראל ואמונתו, הכורכת יחדיו הכרה באופיים ההתפתחותי של אלו, על דרך ביקורת המקרא הגבוהה, עם הזדהות אישית ברורה ועמוקה עִם עַם ישראל, קורותיו ותורתו... הקורא בספר ייצא נשכר אם יקראנו כאפשרות; כלומר מתוך מודעות מתמדת לכך שתיתכנה גם פרשנויות הגיוניות אחרות לדברים”.

ספרו של קנוהל - המסכם את מחקרו על המשיח

מן המעיין אל ההר

בספרו "מן המעיין אל ההר: השורשים הנסתרים של סיפור מתן תורה" (2024, הוצאת מכון הרטמן והוצאת כרמל) מזהה קנוהל במקרא מסורת קדומה של מתן תורה, שלדעתו קדמה למסורת מעמד הר סיני, וסיפרה על מתן התורה ליד מעיין, לכל העם ולא למשה בלבד.

ספרים שחיבר

• תפיסת האלוהות והפולחן בתורת כהונה ובאסכולת הקדושה, חיבור לשם קבלת תואר שלישי, בהנחיית פרופ' משה גרינברג, האוניברסיטה העברית בירושלים, אדר תשמ"ח 1988. (עובד לספר "מקדש הדממה", ראו להלן)
• מקדש הדממה; עיון ברובדי היצירה הכוהנית שבתורה, יצא לאור בסדרת ספרים לחקר המקרא מיסודו של ס"ש פרי", הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, דצמבר 1992. (מסת"ב 9652237949)
• ריבוי פנים באמונת הייחוד; זרמים ותפיסות ביהדות בעת העתיקה, סדרת אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב תשנ"ה 1995. (מסת"ב 9650507825)
• בעקבות המשיח, הוצאת שוקן, ירושלים תש"ס 2000. (מסת"ב 965190495X, מידע על הספר באתר ההוצאה)
• אמונות המקרא; גבולות המהפכה המקראית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ינואר 2007. (מסת"ב 9654932938, מידע על הספר באתר ההוצאה; ספר אלקטרוני, דורש הרשמה לאתר)
• מאין באנו; הצופן הגנטי של התנ"ך, הוצאת דביר, 2008.
• השם; המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים, הוצאת דביר, 2012
• איך נולד התנ"ך, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2018
• מחלוקת המשיח, הוצאת דביר, 2019
• מן המעיין אל ההר; השורשים הנסתרים של סיפור מתן תורה, הוצאת כרמל, 2024. (מסת"ב 9789657828533, מידע על הספר באתר ההוצאה)

• The Messiah before Jesus: The Suffering Servant of the Dead Sea Scrolls (S. Mark Taper Foundation Imprint in Jewish Studies), 2002. (תצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"‏)
• The Divine Symphony: The Bible's Many Voices, 2003 (תצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"‏)
• Messiahs and Resurrection in the Gabriel Revelation, 2009

ראו גם

• ההשערה המדיינית-קינית
• חקר המקרא
• ארכאולוגיה מקראית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל קנוהל בוויקישיתוף

• ישראל קנוהל, ברשת החברתית פייסבוק
• ישראל קנוהל, באתר Academia.edu
• ישראל קנוהל, באתר האוניברסיטה העברית (רשימת פרסומים; הערה: רשימה חלקית, לא עדכנית)
• ישראל קנוהל(הקישור אינו פעיל), באתר מכון שלום הרטמן (באנגלית)
• ישראל קנוהל באתר הוצאת מאגנס
• המקרא בין לאומיות ואוניברסליות - סדרת הרצאות, באתר יוטיוב, ערוץ בית אבי חי
• ריאיון עם ישראל קנוהל, באתר הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר
• רשימת המאמרים של ישראל קנוהל באתר רמב"י
• המלך המשיח - למי מחכים היהודים - שיחה
• נולדה מתוך אכזבה פוליטית, ישי רוזן צבי, מקור ראשון, 27 בספטמבר 2019
• ריאיון עם פרופ׳ ישראל קנוהל על "מחלוקת המשיח"
• ישראל קנוהל (1952-), דף שער בספרייה הלאומית
• ישראל קנוהל על ספר דברים: מבחינה הגותית הכוהנים הם מטרימי הרמב"ם. צריך לתת להם יותר כבוד, הקוגיטו – אברום בורג משוחח עם אנשים מעוררי מחשבה, באתר All•in

מאמרים

• ישראל קנוהל, בין אמונה לביקורת; מאמר על יחס היהדות לביקורת-מקורות של התורה, באתר "דעת"
  • מרדכי ברויאר, "בין אמונה לביקורת (תגובה); תגובה למאמר שלעיל

מכּתביו:

• ישראל קנוהל, מלחמת ישראל-מצרים הראשונה: פרק עלום בהיסטוריה המקראית, תכלת 39, 2010
• ישראל קנוהל, יחס המקרא לאלילות של נוכרים, באתר "מקראנט"
• ישראל קנוהל, חירות האדם במקרא, באתר "מקראנט"
• ישראל קנוהל, "לשלושת ימין חאיה" - הסיפור על תחייתו של מנהיג משיחי, בחיבור בן אלפיים שנה שנחשף באחרונה, באתר הארץ, 18 באפריל 2007
• ישראל קנוהל, פותחים שבוע תשס"ה, פרשת ויצא, באזור פרשת השבוע של מכון ון ליר בירושלים, באתר YouTube

על יצירתו:

• רימון כשר, ‏אמונות ופרשנות, על ספרו של קנוהל "אמונות המקרא. גבולות המהפכה המקראית", קתרסיס 8, סתיו תשס"ח 2007
  • ישראל קנוהל, ‏"כשר, אבל מסריח" – תגובה לרימון כשר, קתרסיס 9, אביב תשס"ט 2008
    • רימון כשר, ‏תשובה לפרופ' ישראל קנוהל, קתרסיס 9, אביב תשס"ט 2008
• חגי דגן, שניים אלוהינו, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
• יעקב שביט, פיצוח הגרעין ההיסטורי, או פיצוחים וגרעינים?, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2008
  • ישראל קנוהל, מהגרים, עקורים וותיקים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2008; תגובה
    • יעקב שביט, ארמי אובד: תגובה על תגובה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2008
      • ישראל קנוהל, המקרא והבנת הנקרא, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2008
• אבי לבקוביץ', הצד האפל של הירח: הגנוסיס בתרבות הפופולרית: חלק ב', בבלוג של אלי אשד, בלוג באתר "רשימות"
• תומר פרסיקו, מאין באנו? על ספרו החדש של פרופ' ישראל קנוהל, בלוג באתר "רשימות", 31 בספטמבר 2008
• המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים - ריאיון עם פרופ' קנוהל, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• מאיר בר-אילן, חזרה לימי הביניים: המספרים הסודיים של התנ"ך - ביקורת ספר: הׁשֵם. המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים
• עופרה עופר אורן, "איך נולד התנ"ך": האם משה רבנו נולד בעקבות קשר אהבים אסור?, בבלוג "סופרת ספרים", 25 באפריל 2018
• עפרי אילני, האם עם ישראל תמיד היה החברה היחידה של אלוהים, באתר הארץ, 10 בפברואר 2016
• רן פוני, הגדה ומציאות: "מתן הדיברות לא התרחש בסיני, אלא לצד מעיין, במקום שקט", באתר ישראל היום, 18 באפריל 2024