משתמש:Avneref/חינוך/לקויות למידה

לקויות למידה, גילת טרבלסי

מושגים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקות למידה (Learning Disability - ב-2016 אומרים SLD) - תואר לראשונה ב-1896, קירק
שגיאות פרמטריות בתבנית:אנ
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים (אנ') טבע ב-1963^[1].

מוח ולמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיספרה (חצידור), אונה
כפיס המוח (קורפוס קולוסום): אינטגרציה (תכלול) בין שתי ההמיספרות^[2]
נוירו-אנטומיה, כימיה, פיזיולוגיה
תפקודים פונקציונליים ונוירו-פסיכולוגיה
חוק ההצלבה גוף-מוח: המוח הגדול
אטיולוגיה: סיבות ללקויות

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל של Uta Frith (אנ') לתסמונת: ביולוגי, קוגניטיבי קליני התנהגותי (הגדרת DSM-5)
המודל שלה לאבחנה מבדלת (differential diagnosis, DD, בין הבעיה לבין תסמיןים, סימפטום): אוניברסאלי (?לפחות 2 זירות חיים, בית וחוץ), יציב (6 חדשים), עקבי (?)
קומורבידיות
רב בעייתיות (?)
אנמנזה: היסטוריה של (הלקות?) אצל הורים, סביבה, וכו'
ליקויים התפתחותיים (באותו אדם?), או נרכשים
אקדמיים, או התנהגותיים

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונחי אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק החינוך מיוחד^[3], חוק השילוב בחינוך^[4], יעד הכלה מס. 12
ועדת השמה
חינוך טיפולי, טיפול חינוכי
מגדירים: DSM-4/5 , ICD-10
תפקודים: פיזיולוגיים, סנסומוטוריים ומוטוריים, פסיכו-מוטוריים תפיסתיים, קוגניטיביים, קשב וריכוז, רגשיים-התנהגותיים, חברתיים
3 סוגים (בוטל ב- DSM-5): דיסלקסיה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה

תבחינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות התערבות וטיפולים, לפחות 6 חדשים של: קריאה - איטיות, חוסר דיוק או מאמץ יתר; קושי בהבנה. כתיבה - טעויות כתיב; פיסוק, דקדוק, הבעת רעיונות, פסקאות, כתב יד; הבנת מספר, חישובים; הבנה מתמטית; חוסר יעילות, חוסר דיוק בהבנה מתמטית.
משמעותית מתחת לגיל, גורם להפרעה בלימוד, תעסוקה או יוםיום; מדדים סטנדרטיים, באופן יחידני, לצד הערכה קלינית מקיפה.
בשונה מהעבר - לא תאובחן בכל גיל, רק בשלב התפתחותי (בביה"ס); ייתכן שיופיעו במלוא ההיקף בדרישות אקדמיות; מגיל 17 - היסטוריה מתועדת של קשיים בלמידה
כאשר הקושי לא מוסבר טוב יותר ע"י: מוגבלות שכלית התפתחותית, עיכוב התפתחותי, לקות ראייה או שמיעה, הפרעה נפשית, שפה, הוראה.

קריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסלקסיה: לקות קריאה, בקשיים ברכישת השפה, בקריאה ובאיות, בהבעה בעל פה ובהבעה בכתב. משקפים חוסר יעילות של תהליכי העיבוד הפונולוגיים במוח. אינם קשורים לגיל, למנת משכל, ללקות התפתחותית או ללקות חושית.

הערכה

מהירות, שטף ודיוק בקריאה.
בדיקות שנעשות על-פי נורמות גיל:
- בדיקת מהירות
- אחוז שגיאות
בהתאם לאפיון השגיאות - תוכנית עבודה.

מאפיינים איכותיים

קריאה מצרפת
קריאה מותאמת לסימני פיסוק
קריאה מוטעמת להקשר
בקרה – תיקון עצמאי של שגיאות
החלפת מילה במילה אחרת:
- במילה משמעותית שאינה משנה את תוכן הקטע (טעות סמנטית)
- במילה משמעותית שמשנה
- במילה בעלת דמיון ויזואלי
- החלפה של עיצורים ותנועות; השמטה-; הוספה-; שיכול-;
- שיבוש של תחיליות וסופיות – השורש נשמר
- החלפה או השמטה של מילות תפקוד (קניין ומילות יחס)
- השמטה או החלפה של אותיות - בדרך כלל בסוף מילה

בנטין^[5] 1997:

דיסלקסיה נרכשת: אחרי רכישה של מיומנות קריאה, כתוצאה מפגיעה; נתק בין שלב זיהוי המילה, לבין זיהוי משמעות.
התפתחותית: בגלל מבנה המוח, לא מאפשרת רכישת קריאה; קיים מתאם עם ליקויים נוירו-אנטומיים מולדים, או איחור בשלותי, גנטיקה, פגות, סיבוכים בהריון ובלידה.
- בנטין: אם יש פער של שנתיים, ניתנה הזדמנות ללמוד, ואין הפרעות אחרות.

מונחי דיסלקסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפביתי: סימנים (גראפמות) המייצגים צלילים (פונמות)
פונמה: היחידה הקטנה ביותר בשפה שיוצרת משמעות; כשלעצמה חסרת משמעות
אורתוגרפיה: מערכת הכתב; לא תמיד קיימת המרה חד-חד ערכית (night)
- שטוחה: כל גראפמה מייצגת פונמה. חָתוּל: 5 גראפמות המייצגות 5 פונמות
- עמוקה: לא כל גראפמה מייצגת פונמה (night). עברית מנוקדת: אחת השפות השטוחות; עברית לא מנוקדת: אחת השפות העמוקות.
- מודל של בנטין^[6]: הלקות קיימת כאשר אחד או יותר מהבאים לא תקין מודעות פונולוגית
  - הפיכת ייצוגים גרפיים לייצוגים אורתוגראפיים
  - הפיכה לייצוגים פונולוגיים
  - הפיכה לייצוגים סמנטיים
הכתב, כמו הדיבור, אינו מייצג את המערכת הסמנטית (של המשמעות) בצורה ישירה, אלא באמצעות מערכת של פונמות. התבניות הכתובות מייצגות מילים, והמילים מייצגות משמעויות.

דיסגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הגדרה חד-משמעית ב-DSM; "הפרעה בביטויים הכתובים"

לפי (Cowell & Chivers (2008: הפרעה נוירולוגית בכתיבה, מקשיים קיצוניים במוטוריקה עדינה, למרות קיומה של אינטיליגנציה; 10% מהאוכלוסיה
נרכשת או התפתחותית

דיסקלקוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה ברכישת מיומנות אריתמטית, בכל שלב; 3% - 6% מהאוכלוסיה

התפתחותית^[7]: למרות גורמים חיצוניים מסייעים - הפרעה מוחית עם נטיה גנטית.
חישוב עודף; לוח הכפל; הבחנה בין ימין לשמאל
גם: אומדן מרחק וזמן
נרכשת או התפתחותית

תפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסה: התהליך שבו מסווגים ומפענחים גירויים דרך החושים, במטרה להעניק משמעות

תהליך התפתחותי: החישה קיימת מלידה, אבל מתפתחת יותר מאוחר, מן הפשוט למורכב. תקינות ההתפתחות קובעת את איכות התפיסה.
ערוצים תפיסתיים: חזותי, שמיעה, מישוש וקינסטטי, תכלול בין חושים: מרחבית.
קשר ללמידה: תפיסה בונה את מערך הלמידה; למידה משכללת את תהליכי התפיסה.
תיאוריית גילוי האותות: איתור הגירוי מושפע מרגישות; ומקריטריון: מדד לנטייה לדווח על קיומו של גירוי, לעומת רעש רקע
- קריטריון מושפע מגורמים סובייקטיביים: ציפיות, יעדים ומוטיבציה לגילוי האות
- קריטריונים: הבחנה; כיוונים; מיומנויות-בסיס; זכרונות וסגנונות למידה
מארגנים של הקבצת אובייטים: קרבה; סגירה; המשכיות; דמיון
זיהוי: הקצאת סיווג לאובייקט
התאמה: לצורות בזכרון

ליקויי תפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזותית: דיוק תפיסתי חזותי; הבחנה; הפרדה - דמות לרקע; סגירות - זיהוי הצורה השלמה כאשר אחד ממרכיביה חסר; רצף חזותי
שמיעתית: דיוק; הבחנה; זיכרון; רצף
התמצאות במרחב ובזמן: יכולת להשליך יחסים בין עצמים במרחב לבין אירועים בזמן; יכולת להשליך יחסים בינו לבין עצמים וכיוונים, ותזמונים ואומדני מהירות; יכולת להמשיג יחסי סיבה-תוצאה; הבנת הסדר, הרצף, כיוון היחס וטיב היחס

ליקויי למידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרה: קבוצת הפרעות; קשיים משמעותיים בהקשבה, דיבור, כתיבה, קריאה, המשגה, מתמטיקה; פנימיות; דיספונקציה נוירולוגית; יכולות להופיע כל החיים; יכולות להופיע עם מוגבלויות (פגיעה חושית, פיגור, הפרעה רגשית), או חיצוניים (הבדלי תרבות, הוראה) - שאינן תוצאות של מוגבלויות או תנאים אלה.
- DSM-4: הישגים במבחן סטנדרטי אינדיבידואלי נמוכים משמעותית מהצפוי לגילו, גורמים להפרעות משמעותיות בפעילות שדורשות קריאה, כתיבה, חשבון.
- עדכונים ב-DSM-5: המונח LD, לקות למידה, הוחלף ע"י SLD (ספציפי); אין חלוקה ל-3 סוגי הלקויות, יש תת-תחומים; מודל RTI החליף את מודל הפער.
- אין הסכמה על הגדרה, ולא על הגורמים
לראשונה: Kirk 1962, ארגון ACLD אימץ פורמלית ב-1963
תפקוד גלוי (המיעוט); פערים כמותיים של 2 סטיית תקן, מול תפקוד סמוי
- תפיסה; זכרון: קצר, עבודה, ארוך
- שפה וחשיבה: פונולוגיה, סמנטיקה (משמעות), תחביר (מבנה-משפט, syntax), מורפולוגיה (בלשנות) (דקדוקי, grammer), פרגמאטיקה (שימוש הולם בשפה)

בלתי מילוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Rourke, 1995: שלוש קבוצות של קשיים:

הפרעות נוירופסיכולוגיות
קשיים במיומנויות אקדמאיות
לקות חברתית-רגשית / הסתגלותית

מאפיינים: פגיעות באינטגרציה ויזו-מוטורית; קשיים בתפיסה מרחבית; קשיים בתפיסת כיוונים; פגיעה בזיכרון לא מילולי (צורות, מיקום אובייקטים); פגיעה בקשב; לעיתים – תופעות neglect; דיסקלקוליה; קשיים בהבנה והפקה של מצבים רגשיים; קשיים בתקשורת לא מילולית; סימנים "רכים" בפלג גוף שמאלי
טיפול והתערבות: תלוי גיל ואבחנה; תלוי היקף הליקוי ועוצמתו; חינוכי- הוראה מתקנת, הקניית אסטרטגיות ללמידה יעילה, תיווך קוגניטיבי, ניהול התנהגות; רגשי- פסיכולוגי, ותרפיות למיניהן; פסיכומוטורי- ריפוי בעיסוק, שיטות טיפול פיזיולוגיות; תרופתי

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות: 70% מעבריינות נוער; 60% בגמילה מסמים; 50% מחינוך מיוחד
הגדרות: NJCLD, DSM-5
מודל הפער: בין ההשגים ליכולת; החליף אותו (ב- DSM-5) מודל ה-RTI: אם הבעיה משתפרת עם התערבות, זהו קושי, לא לקות.^[8]
תקוף, או עקוף
מודל עבודה לאבחון - חוזר מנכ"ל, 2003: הישגים נמוכית משמעותית מהמצופה בגילו (הפער, כמו ב- DSM-IV); ב-2000: פער של שנתיים

הפרעת קשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)

פעילות דופמין במרווח הבין-תאי (סינפסה) של אדם עם הפרעת קשב, נמוכה מזו של אדם בריא^[9]. התרופות מעוררות פעילות דופמין.
- ליקוי בשיווי משקל בין דופמין לבין סרוטונין לנוראדרנלין
שכיחות: בין 3% ל-15%, מקובל: כ-5%; יחס בנים:בנות - 1:9 במחקר פסיכולוגיה קלינית (יש חוקרים - 1:1, כי בבנים ההיפראקטיביות ניכרת יותר), 1:4 באפידמיולוגיה (כנראה נטיה מולדת אצל בנים)
רבדים (מודל של Frith):
- קליני: סימפטומים; הפרעה עצבית-התנהגותית הגורמת לקושי בויסות פעילות היתר ולקושי בקשב, גורמים לבעיית תפקוד ב-2 תחומי חיים לפחות (לימודים, עבודה, בית). קיימת לפחות 6 חודשים, פגיעה בתפקוד אקדמי וחברתי, הסימנים הופיעו לפני גיל 7.
- תפקודים ניהוליים, קוגניטיבי-התנהגותי
- ביולוגי: ויסות תחושה
האבחנה מחייבת לפחות 6 מהסימפטומים, מתוך 1 או 2 הסוגים:
- חוסר קשב (9 סימפטומים): לרוב - אין תשומת לב לפרטים, או שגיאות טיפשיות; מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן; נראה שאינו מקשיב; אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות (ולא מהפרעה מרדנית-מתנגדת, או מקושי בהבנה); מתקשה בארגון מטלות; נמנע, סולד או אינו מעוניין במאמץ מנטאלי ממושך; מאבד חפצים הדרושים למטלות (עטים, עפרונות, מחברות); מוסח ע"י גירויים; שכחן בפעילויות יומיומיות.
- היפראקטיביות-אימפולסיביות
  - היפראקטיביות (6): לרוב -ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכסא; עוזב את כסאו בכיתה; רץ או מטפס במצבים לא תואמים (במתבגרים מספיקה תחושת אי-שקט); קושי בעיסוק במשחק שקט; נמצא בתנועה מתמדת; מדבר ללא הפסקה.
  - אימפולסיביות (3): לרוב -פולט תשובות לפני תום השאלה; מתקשה לחכות לתורו; מפריע או מציק לאחרים
- התסמינים יכולים להיות שונים בחומרתם בין ילדים שונים, ואף באותו ילד במצבים שונים. גם משתנים עם הגיל.
- שינויים ב- DSM-5: הופיעה לפני גיל 12; במבוגרים (מעל 17) מספיק 5 סימפטומים; מספיקה איכות ירודה מן המצופה בתחומי חיים שונים.
קומורבידיות: LD, הפרעה מרדנית מתנגדת (ODD), הפרעת התנהגות (CD), מצבי רוח, שינה, חרדה, טיקים ותסמונת טורט, התפתחות אישיות, התמכרות לסמים^[10].
אבחנה: בנוסף לקלינית, תשאול אנמנסטי; שאלון קונורס^[11] ודומיו; מבחן TOVA (מבחן לתפקוד מתמשך - CPT), מבחן BRC, MOXO; פרופיל פסיכולוגי מלא; אבחון הפרופיל הקשבי (שלו–מבורך, תפקוד ב-4: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב, שליטה ובקרה בקשב); אבחון תדרים חשמליים במוח
טיפולים: תרופתי; אימון התנהגותי; ביופידבק (כולל הפרופיל הקשבי); טיפול פסיכולוגי; הוראה מתווכת – השתנות קוגניטיבית; שיטות הוליסטיות

מרגלית 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגלית, מ. (2014). לקויות למידה: מודל נוירו-התפתחותי – לאחר 15 שנים. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ"ב (39), עמ' 13-32.

הגדרות, המשגה, מטרות המאמר, היבטים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים של ליקויי למידה, סוגיות נחקרות.

לא מופיע העדכון: לקות למידה ספציפית – SLD
חלוקה ל-3 סוגי לקויות (לא מוזכר: חלוקה שלא קיימת עוד לפי DSL-5)
מודל נוירו-התפתחותי: גישה רב ממדית, השפעות הדדיות בין מרכיבים גנטיים לסביבתיים, ובין תת-מערכות במוח.
מודל סלטוגני ?
תגובה להתערבות (RTI)
תגובות ניהוליות: עכבות, זיכרון עבודה ו-גמישות קוגניטיבית
עכבות (לעומת: ויסות עצמי)
ויסות עצמי: מודעות-עצמית, הבנה, זיהוי-איום, יכולת התנהגותית
חוללות עצמית

חידושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת לקויות הלמידה: כל מה שמעכב באופן משמעותי התפתחות אקדמית תקינה.
לקות למידה משפיעה באופן ניכר על כל תחומי החיים, לא רק למידה.
אין דיכוטומיה של יש-אין לקות, אלא יש רצף שמשתנה בין אנשים, תנאים וזמנים שונים.
השפעה חברתית של הלקות
ראיה הוליסטית של הלקות עם כלל העולם הרגשי, נפשי (דימוי עצמי, תחושת יכולת), וקוגניטיבי, של התלמיד.

"כמה קשה זה יכול להיות?", סרטון באתר יוטיוב ^[12]
פוקר, סרטון באתר יוטיוב

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגלית, מ. (2014). לקויות למידה: מודל נוירו-התפתחותי – לאחר 15 שנים. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ"ב (39), עמ' 13-32.
Rourke, 1995
(Cowell & Chivers (2008
גזבר, ל. (2009). הוראה מתקנת בקריאה. מכללת ליפשיץ (לאה גזבר, תלמידה של שלמה בנטין)
מצגת של קורס בליקויי למידה שלב א', המדרשה לפסיכולוגיה חינוכית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ארנרייך 2013, באתר "פסיכולוגיה עברית"
^ עד שנות ה-60 היו חותכים אותו לאנשים עם התקפי אפילפסיה (שנגרמת מקצר בין נוירונים), ובד"כ גורמים להם לחוסר תפקוד. (היום מטפלים בתרופות ובאלקטרודות).
^ חוק החינוך המיוחד
^ גילת מתנגדת, בעיקר מסיבות חברתיות.
^ שלמה בנטין, פסיכולוג קוגניטיבי, נהרג בתאונת אופנוע בברקלי; נתן סמינריון שנתי על דיסלקציה
^ בתוך: גזבר (2009)
^ לפי רות שלו, המרכז הרפואי שערי צדק
^ במחלוקת, שחלקה בגלל מחלוקת-מקצועית (ויוקרה?) בין חינוך מיוחד לבין פסיכולוגיה חינוכית: ארנרייך 2010, באתר "פסיכולוגיה עברית"
^ Association of the dopamine receptor D1 gene, DRD1, with inattention symptoms in families selected for reading problems
^ (מנור וטיאנו, 2001 ; שפירא, 2004; Carlson et al ,1999)
^ שאלון קונורס, כולל 6 תחומי התנהגות: היפראקטיביות, בעיות התנהגותיות, רגישות, חרדה, פאסיביות, קשיים חברתיים, חלומות בהקיץ
^ הודאה בקיום הבעיה: Problem Ownership; תפיסה שגויה נפוצה – הבלבול בין: Attention-Span לבין: Distractibility; ילד עם הבעיה הראשונה לא יכול להתרכז; ילד עם השנייה מתעניין בכל דבר, מוסח מכל דבר – ולא יכול להתרכז בכלום.

[1] ארנרייך 2013, באתר "פסיכולוגיה עברית"

[2] עד שנות ה-60 היו חותכים אותו לאנשים עם התקפי אפילפסיה (שנגרמת מקצר בין נוירונים), ובד"כ גורמים להם לחוסר תפקוד. (היום מטפלים בתרופות ובאלקטרודות).

[3] חוק החינוך המיוחד

[4] גילת מתנגדת, בעיקר מסיבות חברתיות.

[5] שלמה בנטין, פסיכולוג קוגניטיבי, נהרג בתאונת אופנוע בברקלי; נתן סמינריון שנתי על דיסלקציה

[6] בתוך: גזבר (2009)

[7] לפי רות שלו, המרכז הרפואי שערי צדק

[8] במחלוקת, שחלקה בגלל מחלוקת-מקצועית (ויוקרה?) בין חינוך מיוחד לבין פסיכולוגיה חינוכית: ארנרייך 2010, באתר "פסיכולוגיה עברית"

[9] Association of the dopamine receptor D1 gene, DRD1, with inattention symptoms in families selected for reading problems

[10] (מנור וטיאנו, 2001 ; שפירא, 2004; Carlson et al ,1999)

[11] שאלון קונורס, כולל 6 תחומי התנהגות: היפראקטיביות, בעיות התנהגותיות, רגישות, חרדה, פאסיביות, קשיים חברתיים, חלומות בהקיץ

[12] הודאה בקיום הבעיה: Problem Ownership; תפיסה שגויה נפוצה – הבלבול בין: Attention-Span לבין: Distractibility; ילד עם הבעיה הראשונה לא יכול להתרכז; ילד עם השנייה מתעניין בכל דבר, מוסח מכל דבר – ולא יכול להתרכז בכלום.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]