ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 19

דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני עריכה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שיחה:פרת'ינג

אנא הביעו דעתכם באשר לתעתיק: פרת'ינג או פרד'ינג. קולי שבט • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט • 21:33, 20 ביולי 2009 (IDT)

אסטרולוגיה בעברית

בערך אסטרולוגיה כתוב שהמילה העברית לאסטרולוגיה היא "אצטגנינות"... מה עברי במילה הזאת? היא בעלת חמישה עיצורי שורש (ה"אצטגנ" הזה שהיא מתחילה בו נשמע לועזי לגמרי). אני לא מצליח לזהות את דרך התצורה שלה (איך הוגים אותה בכלל?): זה לא הלחם, לא שורש משובץ במשקל, ולא בסיס עם צורן. האם באמת זאת המילה רשמית? האקדמיה אמרה בבירור שזהו השם העברי? אם כך, מה מקורו? מהו בסיסו העברי? אלירן d שיחה 22:12, 20 ביולי 2009 (IDT)

לפי אבן־שושן מקור המילה אִצְטַגְנִין הוא ביוונית (סטגנוס = מכוסה). המילה נכנסה לעברית בימי חז"ל ונשתרשה בה, לכן היא נחשבת עברית אף שמקורה איננו עברי. קולי שבט • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט • 22:31, 20 ביולי 2009 (IDT)

גני טווילרי

זה התעתיק הנכון מצרפתית (Le jardin des Tuileries)? קלונימוס - שיחה 23:35, 20 ביולי 2009 (IDT)

כן. ‏odedee • שיחה 23:48, 20 ביולי 2009 (IDT)

אבל כולם שם אומרים טוּלֵרי! תמרה ♣ שיחה 22:47, 23 ביולי 2009 (IDT)

כדאי לציין שבמקור (וגם בתעתוק לרוסית, למשל) מדובר בגן יחיד ולא בגנים רבים. ברבים צריך להיות Les jardins. Gellerj - שיחה 11:44, 25 ביולי 2009 (IDT)

תעתוק שם משפחה

מישהו יכול לתעתק לי את Banadinović? המקור מגרמנית, או מקרואטיה. Shirooosh - שיחה 18:08, 22 ביולי 2009 (IDT)

בָּנָדִינוֹבִיץ', קרואטית, ועדיף לכתוב "תעתיק" ולא "תעתוק" :) --אמיר א. אהרוני - שיחה 21:34, 22 ביולי 2009 (IDT)

(גם "תיעתוק" בסדר, כאן הרי הכוונה לשם הפעולה ). אלדד • שיחה 22:42, 23 ביולי 2009 (IDT)

רעיונות רבותי?

Emil J. Keck הוא השם אני חשבתי על אמיל קאק, מצד שני אני מעולם לא קלעתי בתעתיק שמות... אשמח לקבל כיוון. תודה ג'וגיגון - שיחה 01:13, 23 ביולי 2009 (IDT)

אמיל קק. א' עלולה להתפרש כתנועת A, כך שהיא לא מתאימה פה. ‏odedee • שיחה 01:24, 23 ביולי 2009 (IDT)

שיטת הנקודות בשפה העברית עוד לא פסה מן הארץ. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:26, 23 ביולי 2009 (IDT)

אתה מתכוון לניקוד?... זה לא קשור - התעתיק הוא בכתיב חסר ניקוד - ככה כותבים בוויקיפדיה. ‏odedee • שיחה 01:32, 23 ביולי 2009 (IDT)

אמיל קֶק כמובן. ‏Danny-w‏ 01:30, 23 ביולי 2009 (IDT)

יום אחד אני אצליח לתת את התעתיק הנכון ועד אז תודתי שלכם רבותיי ג'וגיגון - שיחה 01:48, 23 ביולי 2009 (IDT)

יידוע שמות מקומות גאוגרפיים

ברצוני להציג בפניכם את שאלתי לאקדמיה בעניין הנדון ואת תשובתה.

"לא פעם אני מתחבט בסוגיה: האם יש צורך ליידע בה"א הידיעה שמות של מקומות גאוגרפיים? מלימודיי זכור לי כי אין מוסיפים את ה"א הידיעה לשמות פרטיים, שכן הם מיודעים מעצם היותם שמות, אך פעמים רבות אני נתקל בצירופים כמו "הר האוורסט" או "נהר האמזונס". מהי הצורה התקנית ליידוע שמות כאלה והאם יש הבדל בין שמות עבריים לזרים?

1. ללא ה"א הידיעה כלל – השם מיודע מהיותו שם: טיפסתי על הר אוורסט / טיפסתי על אוורסט (על משקל עליתי במעלה הר מירון)
2. הוספת ה"א הידיעה לסוג המקום: טיפסתי על ההר אוורסט (על משקל ביקרתי בָעיר ניו יורק וטיילתי בחצי האי סיני)
3. הוספת ה"א הידיעה לשם: טיפסתי על הר האוורסט / טיפסתי על האוורסט (על משקל נהר הירדן, רמת הגולן)

דרך אגב, שאלה זו אינה נוגעת למקומות גאוגרפיים בלבד, אך היא מאוד בולטת בתחום זה."

שאלתך בעניין יידוע שמות גאוגרפיים מעניינת מאוד. נראה שאין חוקיות של ממש בעניין זה. כבר במקרא אנו רואים שמות מיודעים כגון 'הר הגלבוע' ו'הר הכרמל' בצד שמות לא-מיודעים כגון 'נהר פרת' ו'הרי אררט'. קשה לנסח כללים בעניין, וכאשר מדובר בשמות מקראיים, כדאי תמיד לבדוק בקונקורדנציה. אבא בנדויד מציין בספרו 'מדריך לשון לרדיו ולטלויזיה' שעל שם של עיר אין מוסיפים ה"א הידיעה, ולכן כאשר המקום נקרא על שם של עיר אין מיידעים אותו, כגון 'הר שומרון'. מכל מקום נראה ששמות הנהרות מיודעים על פי רוב: הירדן ,הירקון וכדומה. כינרת לעולם בלי יידוע. שמות ההרים לא תמיד מיודעים (הר סיני), אבל ברוב המקרים כן, ונראה שהצורה העדיפה היא הכרמל. הנגב - מיודע. הגליל העליון - רצוי ליידע. בנוגע לנהרות והרים נכריים שאינם נזכרים בספרות העברית הקדומה נראה ש"מן השתיקה" עדיף שלא ליידע: נהר קולוראדו. ואולם יש נטייה ליידע את אמאזונס (האמאזונס); וייתכן שהדבר יתקבע עם הזמן. ואולם כאשר ברור לדוברים שנהוג ליידע את השם אי אפשר לפסול זאת, שהרי ראינו שגם בעברית אין קביעות בעניין.

כמו שכתבתי בשאלתי, הדבר אינו נוגע רק למקומות גאוגרפיים, אלא גם לתחומים אחרים, כמו פרס (ה)אוסקר. לעיונכם, Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ב' באב ה'תשס"ט • 10:59, 23 ביולי 2009 (IDT)

אז התשובה שלה במילים בודדות זה "כשכן מיידעים, מיידעים, וכשלא - אז לא"? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:08, 23 ביולי 2009 (IDT)

אני סבור שעד כמה שתשובה זו נוגעת לפרס אוסקר, יש להחיל עליו את הכלל "על שם של עיר אין מוסיפים ה"א הידיעה" - על אחת כמה וכמה שעל שם פרטי של אדם אין מוסיפים ה"א הידיעה.

הקביעה "כינרת לעולם בלי יידוע" מפתיעה - מה עם צליחת הכנרת? דוד שי - שיחה 22:33, 23 ביולי 2009 (IDT)

נראה לי שאין כלל שאפשר להחיל חד-משמעית על כל מקרה ומקרה. כל מקרה לגופו; במקרה של שמות נהרות, לדעתי, המגמה המסתמנת בעברית היא ליידע (המילה "נהר" נהגית בצורת הסמיכות, ושם הנהר שאחריה נכתב בצורת היידוע). דוגמאות: נהר הנילוס (או "הנילוס"), נהר הפוטומק (או "הפוטומק") וכו'. גם במקרה של שמות הרים נראה לא פעם יידוע: הרי ההימלאיה (או "ההימלאיה"), הר האוורסט ("האוורסט"). אבל יש גם הרים שלא מקובל ליידע (דוגמה שעולה במוחי כרגע: הר פוג'י). אלדד • שיחה 22:40, 23 ביולי 2009 (IDT)

תמצית הטקסט שנתן יוני אינה מדויקת. מה שכתוב שם הוא: "כשכן מיידעים, מיידעים, וכשלא - אז לא אבל גם אם לא ומתאים שכן או להיפך זה בסדר. חוץ מהכנרת, אבל זהו." תומר א. - שיחה 22:57, 23 ביולי 2009 (IDT)

אני משער שהקביעה לגבי הכנרת מתייחסת רק לסמיכות עם "ים", הנוהגת אחרת מ"נהר הירדן" ודומיו. ‏odedee • שיחה 19:25, 24 ביולי 2009 (IDT)

"תחת שמי ים התיכון", ובאותו השיר גם "תחת שמי ים תיכון". לא מיידעים את ים סוף (כן מיידעים אוקיינוסים, "האטלנטי"). האם מיידעים ימות ואגמים (אירי, טאהו)? הכלל בנוגע לים (ה)כינרת נשמע מוזר. אדם נבו•שיחה 12:15, 25 ביולי 2009 (IDT)

שים לב שבַים התיכון ובאוקיינוסים מדובר בש"ע וש"ת ולא בסמיכות. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ד' באב ה'תשס"ט • 12:21, 25 ביולי 2009 (IDT)

לא כל מה שמותר בשירה נכון באנציקלופדיה (ראו חירות המשורר). לגבי הימות בעולם - בדרך כלל ללא יידוע, אם כי ייתכנו יוצאי דופן (לא עולה לי בראש דוגמה). אמנון שביט • שיחה 12:51, 25 ביולי 2009 (IDT)

פיליפ Veit

פייט או וייט? אביעדוס • שיחה 20:51, 23 ביולי 2009 (IDT) בגרמניה - פייט. בארה"ב אינני יודע.Ewan2 - שיחה 16:25, 25 ביולי 2009 (IDT)

שיחה:חאן (מבנה)

חאנים או חאנות? תמרה ♣ שיחה 22:46, 23 ביולי 2009 (IDT)

לעניות דעתי, חאנים (זו הצורה שנראית לי עדיפה, גם על פי התנהגותה של העברית). אלדד • שיחה 22:49, 23 ביולי 2009 (IDT)

עיריית עכו והחברה לפיתוח עכו העתיקה משתמשים ב"חאנים" לימור י - שיחה 01:10, 24 ביולי 2009 (IDT)

תרגומיישן

Glen Power had been playing sessions from the age of fifteen, using the money to work on a solo project in his home studio.

לא הבנתי בדיוק המילים המודגשות.. Shirooosh - שיחה 23:59, 23 ביולי 2009 (IDT)

אולי הכוונה היא שהוא ניגן בג'אם סשן או בפאב סשן‏? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ג' באב ה'תשס"ט • 00:39, 24 ביולי 2009 (IDT)

מה דעתך? נראה לי יותר הפאב סשן, אתה יודע, כי מנגנים בפאב ומקבלים מזה כסף, וזה מה שפחות או יותר כתוב לעיל, אבל אני לא בטוחה. Shirooosh - שיחה 00:48, 24 ביולי 2009 (IDT)

נראה לי שזה משהו כמו "חילטר כנגן". תומר א. - שיחה 00:51, 24 ביולי 2009 (IDT)

"חילטר כנגן"? אממ.. אולי תסביר לאנשים שלא יודעים בדיוק מזה...? Shirooosh - שיחה 00:53, 24 ביולי 2009 (IDT)

את לא מכירה את המילה חלטורה? כולי פליאה. תומר א. - שיחה 01:02, 24 ביולי 2009 (IDT)

חחח... חלטורה.. כנראה זו השעה, כשקראתי את זה זה היה נשמע מושג מקצועי.. אבל קיצר לעניין, אתה מצפה ממני לכתוב בערך, הוא חילטר כנגן מגיל 15??? Shirooosh - שיחה 01:05, 24 ביולי 2009 (IDT)

לא. אמרת שלא הבנת את המילים אז הסברתי לך אותן בשפה פשוטה. כעת עליך למצוא את הניסוח המאזן בין הרעיון הזה לניסוח אנציקלופדי. תומר א. - שיחה 01:37, 24 ביולי 2009 (IDT)

‏The band signed to Phonogenic in Spring 2007, and released an EP on Last.FM. מה פירוש האותיות המודגשות? Shirooosh - שיחה 10:52, 24 ביולי 2009 (IDT)

. תומר א. - שיחה 11:25, 24 ביולי 2009 (IDT)

ובעברית: מיני-אלבום. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ג' באב ה'תשס"ט • 11:26, 24 ביולי 2009 (IDT)

תרגום קטן בתולדות האמנות

האם ידוע לכם מה השם המקובל בעברית ל- Old Masters . תודה, דני. ‏Danny-w‏ 10:13, 24 ביולי 2009 (IDT)

עזרה בבקשה

שם המשפחה הוא: Tuttle השם הפרטי הוא גאורגי (אם זה עוזר) תודה ג'וגיגון - שיחה 15:57, 24 ביולי 2009 (IDT)

אם מדובר על שם אנגלי, אז אני מציע לתעתק "טאטל" (כי "טטל" לא נראה ברור). אלדד • שיחה 18:55, 24 ביולי 2009 (IDT)

שזה כמובן לא התעתיק שאני חשבתי עליו, אני צריך עוד תעתיק עם שם פרטי הפעם: Laurie, תודה ג'וגיגון - שיחה 00:18, 25 ביולי 2009 (IDT)

ציין תמיד מאיזו שפה ורצוי מה המקור. אם זה באנגלית - לוֹרי. אמנון שביט • שיחה 00:25, 25 ביולי 2009 (IDT)

אנגלית כמובן, אבל לורי כותבים גם Lori ומכאן נובע הבלבול ג'וגיגון - שיחה 00:41, 25 ביולי 2009 (IDT)

מקרר

האם מָ‏קְרר עם קמץ מתחת לממ ושוא מתחת ל ק הינו נכון לומר

מְקָרֵר. ראה באתר האקדמיה את תשובתם. בכל אופן, משקל הכלים והמכשירים הוא עם פתח מתחת למ"מ – מַקְטֵל. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ד' באב ה'תשס"ט • 09:30, 25 ביולי 2009 (IDT)

עד עכשיו חשבתי שיש לומר מַקְרֵר, כמו מַחְשֵב, מַטְעֵן, וכו'. נכון שחלק מהאנשים אומר "מְקָרֵר", והנחתי שזאת טעות. אך אם האקדמיה אמרה - היא הקובעת. :-) ‏Danny-w‏ 12:48, 25 ביולי 2009 (IDT)

האקדמיה ניסתה להכניס את המילה מקרר בקמץ ושוא, על משקל מחשב וכו', אבל אחרי שרבים קיבלו את הדין ושינו את הניקוד בהתאם לכך, החליטה לחזור לניקוד הקודם. למה, לאקדמיה פתרונים, אבל עכשיו אומרים מקרר בשוא וקמץ, כמו בימים הטובים.שלומית קדם - שיחה 21:55, 27 ביולי 2009 (IDT)

להד"ם. זו אגדה אורבנית. [1] ‏odedee • שיחה 22:31, 27 ביולי 2009 (IDT)

לענ"ד ההבדל בין משקל מַקְטל למשקל מְקָטל הוא בכך שמְקָטל הוא עצמו מבצע את הפעולה בעוד שמַקְטל הוא מכשיר שבאמצעותו מבצעים את הפעולה. המקרר הוא מכשיר שבעצמו מקרר לכן הוא מְקָרר בעוד שהמגהץ הוא כלי שאמצעותו מגהצים (אבל הוא לבד לא ידע לגהץ) לכן הוא מַגְהץ --צחור - שיחה 02:13, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

נטאל או נאטאל

שימו לב לערכים שונים אצלנו, ששמות כולם נגזרו משמו של חג המולד בפורטוגזית: נאטאל (דף פירושונים), נאטאל (ברזיל), נאטאל (דרום אפריקה), אבל קוואזולו-נטאל (ובמקביל קישורים אדומים לקוואזולו-נאטאל). לדעתי די באל"ף אחת, השנייה, שמדגישה שמדובר בהגייה במלרע, אבל אולי יש פה מי שחושבים אחרת. ראו גם תהייה שלא נענתה בעניין זה בשיחה:נאטאל. אמנון שביט • שיחה 22:01, 25 ביולי 2009 (IDT)

נראה לי ש-א' אחת תספיק, במיקום ההטעמה (נטאל). אלדד • שיחה 01:34, 27 ביולי 2009 (IDT)

לפני שנעשה העברות ושינויים אַפנה לכאן מהערכים הרלוונטיים. אמנון שביט • שיחה 08:28, 27 ביולי 2009 (IDT)

דעתי כדעת אלדד, כך אני מכיר את הפרובינציה הדרום אפריקאית • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 08:34, 27 ביולי 2009 (IDT)

לי לא משנה כך או כך, ובלבד שתהייה אחידות והפניות. מגיסטר • שיחה 09:12, 27 ביולי 2009 (IDT)

תרגום קטן

Dreyfuss has been outspoken on the issue of media informing policy

איך צריך לתרגם את המילה המודגשת? הלשנה? אולי לפי המשפט פרסום? או אולי משהו אחר...? Shirooosh - שיחה 23:53, 25 ביולי 2009 (IDT)

אם הבנתי את המשפט נכונה, המילה "תדרוך" תתאים כאן. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ה' באב ה'תשס"ט • 00:12, 26 ביולי 2009 (IDT)

לוידת. לא הכי נראה לי. המשפט המלא אולי יעזור?

Dreyfuss has been outspoken on the issue of media informing policy, legislation, and public opinion in recent years, both speaking and writing to express his sentiments in favor of privacy, freedom of speech, democracy, and individual accountability.

Shirooosh - שיחה 00:15, 26 ביולי 2009 (IDT)

הסתכלתי עוד קודם על המשפט המלא. אולי מישהו אחר רוצה לנסות? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ה' באב ה'תשס"ט • 10:17, 26 ביולי 2009 (IDT)

אולי עדיף פשוט לוותר על הניסיון הנואל לתרגם מילולית כל משפט שמופיע בוויקיאנגלית כאילו היה אורים ותומים. אחר כך אנחנו נתקעים שנים עם ערכים כמו ג'ון אנטוויסל ושאר חבריו ללהקת המי. אמנון שביט • שיחה 12:16, 26 ביולי 2009 (IDT)

פתרתי את הבעיה. ראו בערך. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ה' באב ה'תשס"ט • 12:51, 26 ביולי 2009 (IDT)

אמנון, זה באמת נורא. "הוא זכה לקריירת סולו מוזיקלית פחות מוצלחת"... איך בכלל ניגשים לתקן ערכים כאלה? טוסברהינדי (שיחה) 13:22, 27 ביולי 2009 (IDT)

הייתי אומרת שב-informing הכוונה ליידוע, העברת מידע, כלומר, מדיניות העברת מידע לאמצעי התקשורת. נראה לכם?שלומית קדם - שיחה 22:00, 27 ביולי 2009 (IDT)

רק כדי לא להשאיר את השאלה פתוחה פה, לפי הכתבה המקורית בהערת השוליים מדובר במדיניות הדיווח של אמצעי התקשורת. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ז' באב ה'תשס"ט • 22:08, 27 ביולי 2009 (IDT)

אין לי מושג, טוסברהינדי, איך עושים את זה, כי גם אם נתקן את כל הניסוחים מהתרגום האיום, עדיין יישארו ערכים מלאים מידע טפל שנכנס אליהם רק כי היה בערך באנגלית. אולי יש איזה חובב רוק שירים את הכפפה? אמנון שביט • שיחה 22:37, 27 ביולי 2009 (IDT)

מה ההבדל?

בין טיל לרקטה? בהקשרים צבאיים אני תמיד נתקלת בצירוף "טילים ו/או רקטות".

תודה רבה!

ראי בערך טיל (פסקת הפתיחה בערך). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 12:07, 26 ביולי 2009 (IDT)

וכנ"ל בפתיחת הערך רקטה. תומר א. - שיחה 12:08, 26 ביולי 2009 (IDT)

רקטה אפשר להטיל, אבל טיל אי אפשר לרקטה. איתמר ק. - שיחה 19:36, 26 ביולי 2009 (IDT)

ומה עם המשפחה? דוד - שיחה 22:36, 27 ביולי 2009 (IDT)

"וירב בבת יהודה תאניה ואניה"(איכה א',ה')

מה ההבדל בין תאניה לאניה? מה המשמעות של כל מילה? תודה ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
איכה, ב', ה'- תאניה ואניה שני שמות משורש אחד, נכתבו לחיזוק והם מורים על בכי וקינה Hanay - שיחה 08:55, 27 ביולי 2009 (IDT)

שאלות תרגום

World Music Awards for 'Best Selling Irish Act'

מדובר כאן על פרס להרכב מוזיקלי. Shirooosh - שיחה 21:59, 26 ביולי 2009 (IDT)

אני הייתי מתרגם ביצוע. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ו' באב ה'תשס"ט • 22:50, 26 ביולי 2009 (IDT)

מה הייתי עושה בלעדיך? Shirooosh - שיחה 01:02, 27 ביולי 2009 (IDT)

. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ו' באב ה'תשס"ט • 01:28, 27 ביולי 2009 (IDT)

שיחה:כנסיית הבשורה

כיצד כדאי לקרוא לפרק בהיסטוריה שעוסק באירועים מהעשור האחרון (ביקורי אפיפיור ואירועים פליליים)? כרגע הפרק נקרא "היסטוריה עכשווית", אבל לטעמי זה לא נשמע טוב. בואו הציעו רעיונותיכם בדף השיחה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ו' באב ה'תשס"ט • 00:45, 27 ביולי 2009 (IDT)

אני מסכימה ששם הפרק לא מתאים. מה דעתך על : אירועים בתחילת המאה ה- 21 Hanay - שיחה 09:06, 27 ביולי 2009 (IDT)

גרסה או גרסא?

בכל מקרה, למילה השגויה או התקנית פחות צריך להריץ בוט שיתקן את אותה במילה הנכונה (לכל מפעילי הבטו למיניהם) MT0 - שיחה 12:03, 27 ביולי 2009 (IDT)

"גרסה", לפי העברית המודרנית. ברבים - "גרסאות" (צורת הריבוי "גרסות" גם היא תקינה, אם כי היא פחות רווחת בשימוש). הצורה "גרסא" אינה שגויה, אם כי זו לא הצורה המקובלת של המילה היום. לדעתי, אין להריץ בוט, כי הצורה "גרסא" עשויה להופיע בהקשר של ציטוטים תלמודיים או ציטוטים מפסקי דין וכו'. אלדד • שיחה 12:10, 27 ביולי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:  :::יש לכתוב גרסה. על פי החלטת האקדמיה מילים ממין נקבה שהגיעו לשפה העברית מן הארמית נכתבות בה"א בסופן. לכן: דוגמה, סיסמה, קופסה וכו'. דניאל ב. 12:11, 27 ביולי 2009 (IDT)

אכן - החלטה זו תקפה באשר למספר רב של מילים מארמית, אם כי את חלקן אנחנו ממשיכים לכתוב ב-א', כפי שהתרגלנו. דוגמאות למילים האלה: כורסא, אסמכתא, רישא, סיפא, גושפנקא וכו' וכו'. במקרה של "גרסא" כבר השתרשה הצורה העברית "גרסה". באשר למילים שהזכרתי, את רובן אנחנו אכן כותבים כיום ב-ה', אם כי חלקן ממשיכות להיכתב ב-א' בסופן, למרות החלטת האקדמיה. אלדד • שיחה 12:17, 27 ביולי 2009 (IDT)

כנ"ל לגבי פסקה. ים - דף השיחה 12:18, 27 ביולי 2009 (IDT)

מדוע צורת "גרסות" אינה תקינה? (על משקל "פסקות") Rex - שיחה 13:03, 27 ביולי 2009 (IDT)

אלדד אמר במפורש שהיא כן תקינה. דניאל ב. 13:09, 27 ביולי 2009 (IDT)

אלדד, אתה בטוח שצורת גרסות אינה תקינה. למיטב זכרוני (אין לי זמן לחפש עכשיו) בדף של האקדמיה העוסק במילים השאולות מארמית נכתב שיש להעדיף את הכתיבה של המילים האלה ב-ה"א אך כתיבה ב-אל"ף תקינה גם היא. לגבי צורת הרבים יש לכתוב אותה רק מהצורה "טבלאות" מכיוון ששינוי כזה הוא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בו. שוב, זה מהזכרון כך שאני לא יכול להיות בטוח. תומר א. - שיחה 13:16, 27 ביולי 2009 (IDT)

וזו ממשיכה להיות אחת מההחלטות האומללות ביותר של האקדמיה. קופסה? גלוסקמה? גרסה? נו, באמת. לפחות הן חזרו בהם מהרעיון של "סבתה". דניאל צבי • שיחה 19:57, ו' באב ה'תשס"ט (27.07.09)

לאקדמיה הרבה החלטות בעייתיות, אבל דווקא זו החלטה סבירה לגמרי, בעיני. למיטב זיכרוני הם לא חזרו בהם מ"סבתה", מילה זו אמורה הייתה תמיד להישאר "סבתא". ‏odedee • שיחה 20:12, 27 ביולי 2009 (IDT)

גם לי זו נראית החלטה סבירה ביותר. לי דווקא "קופסא" נראה מאוד מוזר. מה שכן יש מילים שגם כשאומרים אותם בהקשר עברי הן עדדין נתפסות כארמיות ולכן רישה, גופה וגושפנקה נראה לי ממש מוזר (לא גופה כמו "גוויה", כמו "עצמהּ"). סתם עומר • שיחה 21:21, 27 ביולי 2009 (IDT)

חוץ ממילים בודדות ויצאות דופן, לדוגמה סבתא הארמית, מרדי גרא ו- פואה גרא הצרפתיות, (וסליחה מהמילים הבודדות הנוספות, שלא הזכרתי), אנו הולכים אחר האקדמיא האקדמיה ומסיימים המילה בהֵ"א. :-) דני. ‏Danny-w‏ 21:30, 27 ביולי 2009 (IDT)

אדאמס או אדמס?

ראו את המגוון כאן. טוסברהינדי (שיחה) 13:23, 27 ביולי 2009 (IDT)

אדמס. ראו את הדיון כאן. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ז' באב ה'תשס"ט • 11:23, 28 ביולי 2009 (IDT)

אני יכול לראות בזה אישור לעבור על כל הערכים ולשנות אותם ל"אדמס"? או שצריך אישור מהממונים בשלושה עותקים? טוסברהינדי (שיחה) 13:28, 28 ביולי 2009 (IDT)

כתוב בראשית הדף שאליו קישרתי: "בתום ההצבעה יועברו כל שמות הערכים הרלוונטיים לשמות שנקבעו, ויופעל בוט (במקרים שבהם זה אפשרי)". לך על זה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ז' באב ה'תשס"ט • 13:37, 28 ביולי 2009 (IDT)

הפעלה של בוט ההחלפות נעשית לאחר דיון והצבעה בדף וק:בוטה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:15, 28 ביולי 2009 (IDT)

נפתח שם דיון בנושא. אנא השתתפו. טוסברהינדי (שיחה) 13:03, 29 ביולי 2009 (IDT)

שיחה:שרה שסטרם

כיצד לתעתק שם המשפחה? הגיבו שם. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ו' באב ה'תשס"ט • 19:12, 27 ביולי 2009 (IDT)

הועבר. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ז' באב ה'תשס"ט • 23:03, 27 ביולי 2009 (IDT)

לפרגן

מישהו טען בפני שהמקור של המילה הוא מיוונית, אפשרי? תומר א. - שיחה 00:45, 28 ביולי 2009 (IDT)

דרך חיפוש קצר בגוגל נראה שלפי האתרים המקצועיים יותר (אפילו שלא מצאתי שם יותר מדי) המקור הוא יידי. אולי זה אפשרי, אבל לא נראה לי שדוברי לשון חז"ל יהפכו מילה בעלת סיומת "-ין" לשורש בעל ארבע אותיות. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:55, 28 ביולי 2009 (IDT)

יש שם תוצאה מפורום בלשנות ושפות העולם, תסתכל מי נתן אותה, אם הוא כתב את זה שם הוא בוודאי יודע. תומר א. - שיחה 10:16, 28 ביולי 2009 (IDT)

השורש הוא בודאות מוחלטת מיידיש. ביידיש אומרים פארגינען (farginen = פרגון), ומכאן זה התגלגל לעברית, מאחר ולא הייתה מילה אחרת שתקלע למשמעות זו. מילים דומות הלקוחות מיידיש: שפריץ, שפיץ, פלוץ, פולקע, ארגון ועוד רבות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 10:42, 28 ביולי 2009 (IDT)

אין ספק שלעברית זה הגיע מיידיש. השאלה היא מהיכן זה הגיע ליידיש, שאינה נוטה להמציא מילים יש מאין. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תשס"ט • 10:50, 28 ביולי 2009 (IDT)

ליידיש זה הגיע מגרמנית, ממילה דומה, או זהה, בעצם - vergoennen (אין לי כרגע אומלאוט). אלדד • שיחה 01:13, 29 ביולי 2009 (IDT)

vergönnen. ‏Locke - שיחה 01:14, 29 ביולי 2009 (IDT)

יידיש הוא ניב גרמני עתיק, ורוב המוחלט של מילותיו גם כיום מגיע מגרמנית. יידיש דומה כ"כ לגרמנית, עד שאני מבין סרטונים בהם מדברים בשפה הגרמנית. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 02:32, 29 ביולי 2009 (IDT)

כיצד לנקדם את "להתקדם באמת"? (כשהאות בי"ת היא בתנועת A)

תודה

לְהִתְקַדֵּם בָּאֱמֶת. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ז' באב ה'תשס"ט • 01:03, 28 ביולי 2009 (IDT)

מחווה

כיצד יש להגות המילה? לניקוד אודה. 77.127.10.73 20:10, 28 ביולי 2009 (IDT)

מֶחֱוָה Shirooosh - שיחה 20:16, 28 ביולי 2009 (IDT)

חדר הכושר

איך צריך להגיד? חדר הכושר או החדר כושר? 85.64.96.38 00:47, 29 ביולי 2009 (IDT)

חדר הכושר. איתי פ - שיחה 00:48, 29 ביולי 2009 (IDT)

תודה איש יקר. 85.64.96.38 00:52, 29 ביולי 2009 (IDT)

כמו שלא אומרים הבית ספר אלא בית הספר Hanay - שיחה 00:59, 29 ביולי 2009 (IDT)

בבקשה. איתי פ - שיחה 01:00, 29 ביולי 2009 (IDT)

מצד שני יש לזכור שכן אומרים "היושב ראש" ולא "יושב הראש". דולב • שיחה 01:29, 29 ביולי 2009 (IDT)

היושב ראש הוא מקרה מיוחד שכבר נדון בדף הזה מספר פעמים (אין לי כח לחפש עכשיו את הארכיון המתאים). בסמיכות - הידוע הולך לסומך. תומר א. - שיחה 01:40, 29 ביולי 2009 (IDT)

תיארוך / תארוך?

אביעדוס • שיחה 03:15, 29 ביולי 2009 (IDT)

[2] הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 04:04, 29 ביולי 2009 (IDT)

כל מיני..

איך נכתוב בעברית את השם של הבחור הצ'כי Ondřej Sosenka? איך קוראים בעברית לזה ? וגם, חיפשתי בערך וגם בוויקימילון, מישהו יודע מה הסיפור של מערוך? לא ממש הבנתי. תודה. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 11:56, 29 ביולי 2009 (IDT)

יש סיבה שזה לא יהיה אונדז'יי סוסנקה? אביעדוס • שיחה 13:39, 29 ביולי 2009 (IDT)

ארנת ומבלי

― הועבר מהדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים#בקשות שחזור דף מחוק

מאחר ואת Wembley Arena ניתן לתרגם הן כהארנה של ומבלי והן בסמיכות ארנת ומבלי אני מבקש לשחזר את ההפניה שנמחקה. כמו כן את ארנת לוטטיה כהפניה ל"הארנה של לוטטיה". אין כלל בשפה העברית האוסר על סמיכות של מילה לועזית, ושני התרגומים נכונים. דרור - שיחה 19:53, 26 ביולי 2009 (IDT)

לא רואה בעייתיות ביצירת הפנייה שכזו • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 22:50, 26 ביולי 2009 (IDT)

גם אני לא רואה בעיה עם הפניה כזו, אך לא רואה איך שחזור (וגם בקשה לשחזור) יכולים לעזור. הרי הוא פשוט יימחק מחדש, לא? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 01:41, 27 ביולי 2009 (IDT)

נו, אז מה יהיה? תומר א. - שיחה 17:12, 27 ביולי 2009 (IDT)

מי שחושב שמדובר בשגיאת דיקדוק או שגיאת עברית שיצביע על הכלל. בבדיקה שלי - זה עברית תקינה לחלוטין. דרור - שיחה 09:53, 28 ביולי 2009 (IDT)

זה דיון לייעוץ לשוני, לא לפה. דניאל ב. 21:31, 28 ביולי 2009 (IDT)

זה דיון לכאן ברגע שיש מפעלים שמתעקשים למחוק את ההפניה. דרור - שיחה 22:57, 28 ביולי 2009 (IDT)

מותר או לא, זה זר ולא הגיוני. ובשביל מה חייבים הפנייה מהסמיכות, אם הערך ביחסת גניטיב. בכל מקום שיש יחסת גניטיב נתקע הפניה בסמיכות גם? ‏Ori‏ • PTT‏ 23:02, 28 ביולי 2009 (IDT)

דרור, יש בעיה עם המילה "ארנה". בניגוד ל"אוניברסיטה" או מילים לועזיות אחרות בעברית שהתאזרחו, ולכן מקובלת גם צורת הסמיכות שלהן, לא כך הדבר עם המילה "ארנה". לכן "ארנת" לא תהיה מובנת על ידי הקורא העברי, ולמיטב ידיעתי, צורה זו של סמיכות אינה מקובלת עבור המילה "ארנה". אם אתה שואל אותי, גם אני מתנגד לצורה "ארנת ומבלי", ולכל "ארנת" אחרת. אלדד • שיחה 23:50, 28 ביולי 2009 (IDT)

וזה המקום להזכיר את רפובליקת, שלא ראיתי בשום מקום אחר. וגם לא שמעתי. ולא ברור לי בכלל מאיפה זה בא לכאן. ‏Ori‏ • PTT‏ 01:16, 29 ביולי 2009 (IDT)

אל נא תגזים, אחי, "רפובליקת ויימאר" הוא מונח שגור למדי. Ranbar - שיחה 01:19, 29 ביולי 2009 (IDT)

רפובליקת בננות... • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 01:21, 29 ביולי 2009 (IDT)

אולי רק שם. אבל רפובליקת קולומביה? רפובליקת מקדוניה? רפובליקת מולדובה? ומה שמדהים שזה הכל הפניות. בדיוק כמו ההפניות של ארנת שדרור מבקש כאן. לפי ההגיון של הדיון הזה, יש למחוק גם אותן. ‏Ori‏ • PTT‏ 02:39, 29 ביולי 2009 (IDT)

לא רואה סיבה למחוק הפניות שאינן שגויות. שווה אפילו עבור מקרה אחד של הכחלת קישור פנימי שקישר דווקא לוריאציה הזו. אביעדוס • שיחה 02:44, 29 ביולי 2009 (IDT)

זה בדיוק הנקודה. זה שגוי ולא שגור. ברור שאת כל מה שמפנה לשם, יש לשנות ל"הרפובליקה של..." או בכלל לסתם "קולומביה", "מקדוניה" וכו', וזאת לפני המחיקה. ‏Ori‏ • PTT‏ 02:48, 29 ביולי 2009 (IDT)

זה העניין - זה לא שגוי, סתם לא שגור, ואני לא מבין איך ההפניות האלה מפריעות. יוסאריאן • שיחה 13:11, 29 ביולי 2009 (IDT)

"רפובליקת" זה בכלל לא אישיו. יותר אנשים יגידו רפובליקת מקדוניה מאשר הרפובליקה של מקדוניה. בנוגע לארנת ומבלי - זה פחות ברור, כי זה קצת פחות שגור, אבל ודאי שיש מקום להפניה כזאת. הביטוי האנגלי יכול להיות מתורגם ל"ארנת ומבלי" בדיוק כמו שהוא יכול להיות מתורגם לביטוי (המסורבל-משהו) "הארנה של ומבלי". טוסברהינדי (שיחה) 14:31, 29 ביולי 2009 (IDT)

ההפניות לא מפריעות. מפריע שמקשרים אליהן במקום אל הערך ישר. ‏Ori‏ • PTT‏ 21:13, 29 ביולי 2009 (IDT)

לא עדיף פשוט לתרגם את זה כ"היכל ומבלי", על משקל היכל נוקיה , ולעשות הפניות מהביטויים לעיל? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ח' באב ה'תשס"ט • 14:41, 29 ביולי 2009 (IDT)

איך מתרגמים את המילה Guidon

שלום רב!
רציתי לדעת, איך מתרגמים את המילה Guidon במשמעות שלה כפי שהיא מופיעה בויקימילון? -- אורן נוי דג - שיחה 17:18, 29 ביולי 2009 (IDT)

לפי בבילון ואלקלעי, נס זיהוי (אם מדובר בחפץ) או דַּגָּל (אם מדובר באדם). Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ח' באב ה'תשס"ט • 17:30, 29 ביולי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: זהו מוט ההיגוי של אופניים (en:handlebar), המכונה בעברית "כידון" - מילה שנגזרת מהמילה הצרפתית הנ"ל (ונדמה לי שאינה תקנית). אמנון שביט • שיחה 17:37, 29 ביולי 2009 (IDT)

אני יותר מעוניין בתרגום של המובן הדגלי של המילה. -- אורן נוי דג - שיחה 23:53, 29 ביולי 2009 (IDT)

נס, דגל, דגלן, מניף הנס. אדם נבו•שיחה 00:03, 30 ביולי 2009 (IDT)

איך כותבים נכון שמות עבריים ללא ניקוד?

יש חוקיות מסויימת שאומרת מתי הכתיב של שמות חסר או מלא?

הכוונה היא יותר לשמות עבריים במקור ולא לשמות מתועתקים

בחוברת כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית נאמר בעניין זה: "הכללים שלהלן מכוונים לכתיב מלים עבריות, ואינם חלים בהכרח על מילים לועזיות המשמשות בלשוננו, ולא על שמות פרטיים, הנכתבים לעתים קרובות חסר במקום שהכללים מחייבים מלא, כגון שלמה, אהרן, יעקב, כהן, ירושלים". דוד שי - שיחה 20:03, 29 ביולי 2009 (IDT)

שאלת תעתיק - Penang

איך יש לכתוב את שם מדינת Penang במלזיה? קומולוס - שיחה 19:34, 29 ביולי 2009 (IDT)

הכי הגיוני לדעתי ההדיוטית זה פנאנג. -- אורן נוי דג - שיחה 23:57, 29 ביולי 2009 (IDT)

לפי אטלס ידיעות אחרונות (1980) ואטלס מפה (2001) זה דווקא פינאנג, וזה מתאים גם למה שכתוב בערך באנגלית, על השם במלאית שהיא השפה הקובעת במקרה זה. לעומת זאת, באטלס ברוור (1969) מופיע פֶּנַנְג, אבל הוא בטח הסתמך על מקור בריטי ולכן זה כך. אמנון שביט • שיחה 00:11, 30 ביולי 2009 (IDT)

ואכן במלאי זה נכתב Pinang. סתם עומר • שיחה 00:16, 30 ביולי 2009 (IDT)

עומר, תעשה לי מלאית. אביעדוס • שיחה 00:17, 30 ביולי 2009 (IDT)

אחלה, אז פינאנג. עכשיו רק צריך לכתוב את הערך. חסרים לנו ערכים על מדינות מלזיות רבות. קומולוס - שיחה 08:54, 30 ביולי 2009 (IDT)

סונדהיים או זונדהיים?

מהו התעתיק הנכון לשמו של יוצר מחזות הזמר האמריקאי Stephen Sondheim? אני סבור ש-"סטיבן סונדהיים" קרוב יותר להגייה האמריקאית (אסמכתאות כאן, וכאן), אבל הגירסה "סטיבן זונדהיים" נפוצה יותר (למשל בגוגל, בפירסומים של בית צבי, ובכתבות ב"הארץ"). SempXIII - שיחה 01:43, 30 ביולי 2009 (IDT)

תשובה: אינני יודע ספציפי בעניין זונדהיים, אבל שמות יהודים בוטאו במהלך הדורות לפי ההיגוי ההידישאי/גרמני (כמו זַקס, שפילברג, שטרום וכו'), ועם הגעתם לארץ נשאר בדרך כלל היגוי זה, שאין לו עדיפות על פני ההיגוי האמריקאי. במקרים של יהודים שאבותיהם היגרו לאמריקה, אכן אין לי תשובה חד-משמעית. :-) ‏Danny-w‏ 13:15, 30 ביולי 2009 (IDT)

במחשבה שניה: זונדהיים. בוויקיפדיה איננו יוצרים מציאות אלא משקפים אותה. אם אכן בפירסומים של בית צבי, ובכתבות בעיתון "הארץ" בחרו לאורך זמן להשתמש בשם "זונדהיים", והוא זה שהשתרש, ומאחר שאין מדובר ב"שגיאה", אינני רואה סיבה מספיק טובה מדוע לא לכתוב כך. דני. ‏Danny-w‏ 13:29, 30 ביולי 2009 (IDT)

בדיוק כמו שלא נכתוב אייברם לינקן. יש שמות לועזיים שיש להם כבר צורה "מעוברתת". טוסברהינדי (שיחה) 13:37, 30 ביולי 2009 (IDT)

אהמ, סיינפלד. אביעדוס • שיחה 16:59, 30 ביולי 2009 (IDT)

תודה על ההתיחסות, אני משתמש חדש, וזהו הערך הראשון שיצרתי. לעיניינו, מצאתי דיון ארוך (מאוד) בדף השיחה של סטיבן ספילברג לגבי התעתיק הראוי של שמו: ספילברג או שפילברג. כפי שעולה מתגובותיכם, ביסוד העיניין עומדת אותה בעיה, כלומר, כיצד יש לתעתק שם גרמני של אישיות אמריקאית. ההכרעה היתה לטובת ספילברג, לפי ההגיה האמריקאית. לגבי השתרשות התעתיק זונדהיים - זונדהיים נפוץ יותר מסונדהיים בגוגל ביחס של 2:1 בערך, ממש כשם ששפילברג נפוץ מספילברג, ביחס דומה להפליא. לכן, קשה לומר שיש גרסה "מעוברתת" מקובלת (בדומה לאברהם לינקולן, או להבדיל, סיינפלד), ונכון יותר לומר שיש שתי גירסאות בשימוש, שאחת מהן נפוצה יותר (בדומה לשפילברג/ספילברג). לגבי התעתיק המקובל בהפקות תיאטרון - בבדיקה מעמיקה יותר, בית צבי, ניסן נתיב והאופרה הישראלית החדשה אכן מעדיפים זונדהיים, אבל הבימה והקאמרי מתעתקים סונדהיים. אני מעדיף אפוא, אם זה מקובל, לדבוק בסטיבן סונדהיים. SempXIII - שיחה 22:11, 30 ביולי 2009 (IDT)

גנט או חנט?

אנא הביעו דעתכם בעניין שם העיר הפלמית גנט/חנט, בשיחה:גנט. תודה, דני. ‏Danny-w‏ 12:58, 30 ביולי 2009 (IDT)

תיעתוק מצרפתית

איך מתעתקים מצרפתית את Petits Chanteurs de Sainte-Croix de Neuilly  ?? תודה. ―Varda az (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבוי, למה צריך? אבל אם בכל זאת, אז בתעתיק מקורב: פֶּטִי שׁוֹנְטֶר דֶה סֶנְט-קְרוּאַ דֶה נֶיִי .

אם את רוצה לכתוב ערך, כדאי לתרגם: הזמרים הקטנים של סנט-קרוא דה ניי.

וכמו שאמיר נוהג לומר, די ב"תעתיק", לא צריך "תיעתוק". אמנון שביט • שיחה 14:54, 30 ביולי 2009 (IDT)

chante נמצא אמנם איפשהו בין "שׁוֹנְט" ל"שַאנְט". נדמה לי שמוטב לבחור בצורה האחרונה, כמו בשאנסון. אביעדוס • שיחה 16:58, 30 ביולי 2009 (IDT)

מקובל גם עלי. אמנון שביט • שיחה 19:11, 30 ביולי 2009 (IDT)

אחרי שהגיתי לעצמי שוב ושוב את שם המקהלה העליזה הנ"ל, אני חולק עליך. "שאנסון" התקבע כך בעברית ולכן מאויית כך, אחרת היה צריך להיות "שונסון". an מבוטא קרוב יותר ל-o מאשר ל-a, כמו בקרואסון. אמנון שביט • שיחה 22:35, 30 ביולי 2009 (IDT)

אה, זה לא מה שאמרתי: אני טוען כי כיוון שהמילה "שאנסון" התקבעה כך בעברית, כדאי לשמור על התעתיק גם בנגזרותיה. אביעדוס • שיחה 18:33, 31 ביולי 2009 (IDT)

Auguste Ambroise Tardieu

איך מתרגמים את שמו של הצרפתי הנ"K? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 14:48, 30 ביולי 2009 (IDT)

לא מתרגמים, מתעתקים (ולזכור שזה לעולם לא נשמע בדיוק כמו בעברית): אוֹגִיסְט אַמְבּרוּאַז טַרְדְיֶה. אמנון שביט • שיחה 14:57, 30 ביולי 2009 (IDT)

למה לא אוגוסט, כמו אוגוסט רודן? Gellerj - שיחה 13:31, 31 ביולי 2009 (IDT)

זה צליל שנשמע בין "אִי" ל"אוּ". למען האמת, אין כאן אחידות בתעתיק התנועה הזו מצרפתית; לעתים כך ולעתים כך. דווקא במקרה זה הייתי שומר על הצורה "אוגוסט", על אף שבפועל זה אולי נשמע יותר קרוב ל"אוגיסט". אביעדוס • שיחה 18:35, 31 ביולי 2009 (IDT)

טוב, אינני מבין בצלילי המקור כך שאין לי טענות בעד או נגד גרסה כזו או אחרת. עם זאת, אני חושב שכדאי להחליט על אחידות כלשהי, כמקובל במחלוקות לשוניות למיניהן. לדעתי האישית "אוגוסט" היא הגרסה שכדאי לדבוק בה. Gellerj - שיחה 18:47, 31 ביולי 2009 (IDT)

מין לפרח

אם אני כותב על סוג של פרח (בּוּדְלֵיָה ) איך אני קובע האם הוא/היא זכר או נקבה? בויקיפדיה ראיתי גם וגם. לדוגמה:

• "נורית (שם מדעי: Ranunculus) היא סוג"...
• "נרקיס (שם מדעי: Narcissus) הוא סוג"...

בנוסף, איך לתרגם את המשפחה Loganiaceae? תודה מראש - Gdil13 - שיחה 17:33, 30 ביולי 2009 (IDT)

בעניין מין של פרח עם שם לועזי, אני לא מכיר כלל אחיד. מאחר שבּוּדֶליָה נשמע בעברית כשם נקבי, הגיוני לדעתי להתייחס אליו כך. ‏Danny-w‏ 18:42, 30 ביולי 2009 (IDT)

המשפחה היא לוגניים. אתה יכול להיעזר גם במה שכתוב כאן. בהצלחה, אמנון שביט • שיחה 18:55, 30 ביולי 2009 (IDT)

שיחה:ואראנסי

אנא, מומחים, זרקו שם 2-3 הסכמות כדי שאוכל לשנות את שם הערך משמו הבלתי הגיוני לשם קצת יותר נכון מבחינת תעתיק והגיה. טוסברהינדי (שיחה) 18:20, 30 ביולי 2009 (IDT)

לא חראם?

ערביסטים: האם "חראם א-שריף" מתייחס הן למסג'ד אל-חראם והן להר הבית (הראשון תועתק כאן "חראם" והשני "חרם")? האם יש אתרים נוספים המכונים כך? תודה, אביעדוס • שיחה 19:05, 31 ביולי 2009 (IDT)

הכינוי אל-חרם א-שריף (המקום הקדוש המכובד) מתייחס למספר מסגדים: מסג'ד אל-חראם, אל-מסג'ד א-נבוי באל-מדינה, הר הבית ואפילו מערת המכפלה (אל-חרם אל-אבראהימי א-שריף). השימוש הוא תלוי הקשר, לדוגמה, מלך סעודיה מחזיק בתואר ח'אדם אל-חרמין א-שריפין (משרת שני המקומות הקדושים המכובדים במכה ואל-מדינה). אם רוצים להבדיל בין המסגדים השונים מוסיפים שם תואר מאפיין, למשל אל-חרם אל-קודסי א-שריף (הר הבית) או אל-חרם א-נבוי א-שריף (אל-מסג'ד א-נבוי).

לגבי תעתיק, המילים חרם וחראם דומות במשמעותן, אך מסגד אל-חראם הוא באל"ף ואל-חרם א-שריף בלי. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י' באב ה'תשס"ט • 19:39, 31 ביולי 2009 (IDT)

ראיתי שיצרת דף פירושונים, תודה. אז ניחשתי נכונה לגבי התעתיק.. אם כן, מה ההבדל במשמעות? אביעדוס • שיחה 16:05, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא ממש יודע. שתי המילים באות מהשורש ח-ר-ם, שפירושו אסור, ומאסור הדבר התגלגל למקום קדוש (מקום שאסור לחללו). פרסמתי שאלה בייעוץ הלשוני בוויקי הערבית. נראה מה תהיה התשובה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"א באב ה'תשס"ט • 16:43, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

מעולה, תודה. אביעדוס • שיחה 16:46, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

עמיתנו מוויקי הערבית שענה לשאלתי לא ממש יודע מהו ההבדל, משום שההקשר הדתי שונה מן ההקשר הלשוני. הוא משער שהמילים לא שונות מהותית אחת מהשנייה, אך חַרַם (כמו אל-חרם א-שריף) הוא מקום בעל חֻרְמַ‏ה (יראת כבוד) הדורש אִחְתִרַאם (כבוד) ואל-מסג'ד אל-חראם הוא מקום אסור על לא־מוסלמים. כמו כן, הוא הציע לשאול אנשים שמבינים יותר בנושא. אולי אפשר להפנות שאלה לאקדמיה ללשון הערבית (לא שאני יודע איך זה מתבצע...). Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ד באב ה'תשס"ט • 23:26, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

מה, כמו ההבדל בין Haram ל-Haraam..?

לפי זה, נראה ש: majma1bezeqint.net.. הייתי כותב להם, אבל נראה לי שתנסח את זה טוב יותר. אביעדוס • שיחה 00:34, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

ראשית, יש הבדל בין התפקיד התחבירי של שתי המילים. חראם (حرام) הוא שם תואר, שפירושו "אסור" או "מקודש". מכאן, אל-בית אל-חראם (البيت الحرام) - "הבית הקדוש", הוא הכעבה, וגם אל-מסג'ד אל-חראם (المسجد الحرام), "המסגד הקדוש" במכה. חרם (حرم) יכול לתפקד גם כן כשם תואר ובמובן זה הוא נרדף לחראם (حرام). אך יש לו פירוש נוסף: טריטוריה קדושה (שם עצם), במיוחד ה-טריטוריה ה-קדושה של מכה (الحرم). כפי שצוין לעיל, ניתן לציין מקומות קדושים אחרים על ידי שמות תואר ספציפיים. (ר' מילון ליין להסברים נוספים).

באשר לדבריו של הכותב בויקיפדיה הערבית - יתכן שאנשי הדת ימצאו הבדלים נוספים בין שתי המילים, אך לפי דעתי ההבדל העיקרי הוא זה הדקדוקי שציינתי לעיל, במיוחד מכיוון ששתי המילים יכולות לשמש לתיאור המקומות הקדושים במכה. יונבל - שיחה 23:47, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה! אביעדוס • שיחה 04:39, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

פיסוק בתיאורים שבתחילת משפט

מאחר שאין בידי את החוברת המלאה "כללי הפיסוק" של האקדמיה, ובכללים המקוצרים שבאתר האקדמיה אין שלילה מפורשת למקרה הבא, אעלה את שאלתי לכאן. האם במשפט כמו "במקום פלוני, יש העושים כך וכך", או "בזמן פלוני, עשה אלמוני כך וכך" - האם הפסיק מקובל? (בשפה האנגלית למשל מציבים פסיק במקרים כאלה, הלא כן?) Rex - שיחה 14:20, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

אם אלה תיאורים פשוטים, אין סיבה לשים פסיק, אבל אם מדובר בפסוקיות שיעבוד, אפשר לשים פסיק. כך למשל "מחר יוסי נוסע לעבודה" לעומת "כשייפסק הגשם, יוסי ייסע לעבודה". ‏odedee • שיחה 16:48, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

פסוקיות שעבוד של ארבע מילים ומטה לא צריכות להיות מופרדות בפסיקים. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"א באב ה'תשס"ט • 16:50, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

כתבתי "אפשר", לא "צריך", כי למיטב ידיעתי אין צורך בפסיק כשהפסוקיות "קצרות". אבל מנין "ארבע"? ‏odedee • שיחה 18:47, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

אכן, שכחתי לציין שהתכוונתי אך ורק למשפטים פשוטים. לא מאוחים ולא מורכבים. האם אני יכול להניח מדבריכם - שאין להציב בשום פנים פסיק במשפט פשוט? Rex - שיחה 18:53, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

על פי מיטב זכרוני מהנחיות האקדמיה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"א באב ה'תשס"ט • 19:56, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

אני בספק שהם נוקבים במספר קשיח. מאז ששונתה כל הגישה לנושא הפיסוק, יש הרבה מקום לשיקול דעת בעניינים אלה. ‏odedee • שיחה 20:03, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

ומעניין לעניין באותו עניין, מה לגבי כאן? Rex - שיחה 23:03, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

עניתי בדף של דוד שי. אלדד • שיחה 00:25, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

פרנה או פראנה

אחרי שהעברתי את פארנה (מדינה) לפראנה (מדינה), ואת דף הפירושונים פארנה לפראנה (ההטעמה היא על ההברה האחרונה), גיליתי שהערך על הנהר נקרא פרנה (נהר). יום יבוא ויהיה גם הערך על העיר הארגנטינאית בשם זה. מה עדיף, פרנה או פראנה? עידו • שיחה 23:01, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל באיי גלאפגוס העדפנו את גלאפגוס על גלפגוס. אישית אני חושב שעדיף הכתיב המלא. ירון • שיחה 00:48, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

אני דווקא מעדיף פרנה מכיוון שההטעמה היא מלרעית (ומכיוון שבכתיב פראנה נראה כאילו הקרי הוא פְרַאנה). Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ב באב ה'תשס"ט • 01:27, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

גלאפגוס לא רלוונטי, כי שם ההטעמה ב-ל'. כאן זה ב-נ'. עידו • שיחה 01:30, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

אני חושב שעדיף דווקא "פרנה", כי ההטעמה מלרעית, והכתיב "פראנה" עלול להטעות, כאילו ההטעמה מלעילית. אלדד • שיחה 00:20, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

ובדיעבד, אני רואה שחזרתי על דבריו של קולי. אלדד • שיחה 00:20, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

מצרפתית: Duplaix

האם דופלה? מה זה? ומישהו גם מוכן להסביר למה קוראים את זה איך שקוראים את זה? תודה, ירון • שיחה 23:24, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

כן, דוּפְּלֵה. חיפוש קצר בגוגל מעלה שזה שם משפחה צרפתי. לא מצאתי שיש לזה משמעות מילונית. באשר להגייה, בצרפתית האות האחרונה במילה לא נהגית (פרט לאותיות c, r, f, l), והצירוף ai נהגה כ-אֵ, כמו שבעברית דיפתונגים של אַיְ התכווצו לאֵ (שורש י-נ-ק בתבנית להַפְעיל התכווץ ללהֵיניק). Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ב באב ה'תשס"ט • 01:45, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

x לרוב לא נהגה, בפרט אחרי ai. אגב, du צרפתי ניתן לתעתק גם כ"די" (ויש כאן הטוענים שזה מדויק יותר). אביעדוס • שיחה 01:50, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

האם "הראשון לרדת" תקין בעברית

כותרת מ-ynet של היום לגבי מייקל פלפס: "האמריקני זכה בעוד זהב, החזיר לעצמו את השיא העולמי ב-100 מ' פרפר והפך לראשון לרדת מ-50 שניות". האם "הראשון לרדת" תקין בעברית, או שמדובר בתרגמת שהשתרשה אצלנו?אודי - שיחה 09:58, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

לדעתי (הלא מוסמכת) 'הראשון לרדת' הוא בסדר גמור, ודווקא ה'הפך ל' צורם. אני הייתי כותב 'פלפס היה הראשון לרדת מ-50 שניות'. מצד שני, אל"ל (אני לא לשונאי). רונן א. קידר - שיחה 10:35, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

לא, זו תרגמת. עדיף "הראשון שירד". ‏odedee • שיחה 11:09, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

השימוש בצורת מקור במקום בנטייה נראית אמנם כתוצר של השפעת שפות זרות על העברית, אך נתקלתי בזה גם בכתבים מלפני מאה שנה, כך שלא מדובר בתופעה חדשה. אביעדוס • שיחה 11:32, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

אני נוהג לתקן, בעריכה, נוסח כזה ל"הראשון שירד" ("הראשון להצליח" => הראשון שהצליח, וכו'). זהו הנוסח המתאים ביותר לרוח העברית, ואם בעברית תקינה עסקינן - נשמע לי שזהו נוסח תקין, המתאים לאנציקלופדיה. אלדד • שיחה 19:15, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

פילה נפטרה?

בעמוד הראשי, בתיבת חדשות ואקטואליה מסופר על פילה שנפטרה. האם השימוש ב"פטירה" לגבי פילים מקובל? לא-יודע - שיחה 14:23, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

רק יהודים מחויבים בעול מצוות, ולכן רק יהודים יכולים להיפטר מעול זה. מישהו יודע אם המנוחה הייתה יהודייה? דולב • שיחה 21:20, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

נפטר אומרים על כל אדם שנפטר מן העולם, כלומר, כל אדם. אני לא יודע באשר לבע"ח. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ג באב ה'תשס"ט • 21:35, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

הכול בהתאם למידת הקרבה למין העליון, הומו ספיינס. אביעדוס • שיחה 23:38, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

המוות בשפה העברית. דניאל צבי • שיחה 23:43, י"ב באב ה'תשס"ט (2.08.09)

השם ייקום דמה. עידו • שיחה 07:50, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

תעתיק שם

באנגלית קוראים לה Ginnifer, בכרזת הסרט בעברית קוראים לה גיניפר, ולי זה נשמע יותר כמו ג'יניפר. מה הנכון? Shirooosh - שיחה 19:07, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

לפי מה שכתוב בערך עליה אודות מקור שמה, לפי העובדה שאת הצירוף gi הוגים עפ"ר כ-ג' ולפי צורת הכתיבה בוויקיפדיות אחרות (שלא משתמשות באותיות לטיניות) אני מניח שצ"ל ג'יניפר. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ב באב ה'תשס"ט • 19:30, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

ידעתי! תודה Shirooosh - שיחה 19:34, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

בשביל גיניפר צריך לכתוב Guinnifer. טוסברהינדי (שיחה) 17:30, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

וכאן היא מסבירה בדיוק למה היא מאייתת את זה ככה. זה אכן ג'יניפר. טוסברהינדי (שיחה) 17:40, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

אתה לא יכול לומר "צריך לכתוב" באנגלית. זאת השפה עם הכי פחות כללי כתיבה שאני מכיר, "אורתוגרפיה אנגלית" זה אוקסימורון. סתם עומר • שיחה 22:04, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

אטימולוגיה מחוייכת

לידיעת אוהבי השפה - כאן תוכלו לקרוא בלוג מקסים על אטימולוגיה של מילים בעברית. מרתק, משעשע, מעשיר ומהנה. טוסברהינדי (שיחה) 17:27, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

ליודעי הגרמנית והצרפתית

השפעת הספרדית כונתה בצרפת la grippe, ובגרמניה Blitzkatarrh או Flandern-Fieber (כך על פי הערך). אשמח אם תוכלו לתרגם את השמות. AMIRBL25 - שיחה 18:22, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

la grippe זה פשוט "השפעת", אבל שים לב שבערך כתוב "נודעה", כלומר בלשון עבר. אם הולכים לערך הצרפתי רואים שימוש ב"Grippe de 1918" ו"grippe espagnole" - כלומר "השפעת של 1918" ו"השפעת הספרדית". יכול להיות שבשנים ההן לא היו ידועים זני שפעת רבים כפי שידועים היום, ולכן הצרפתים הסתפקו ב"השפעת", אם כי זה ניחוש בלבד.

לגבי הגרמנית - גם הערך המקביל שלהם נקרא "Spanische Grippe", כלומר "השפעת הספרדית". מבחינת השמות שהבאת - תרגום ישיר של "Flandern-Fieber" הוא "הקדחת הפלנדרית". "Blitzkatarrh" נראה לי כמו הלחם של Blitz ו-Katarrh שמביא באופן מקורב ל"נזלת מהירה", או משהו כזה. Gellerj - שיחה 19:45, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

תרגום מצרפתית

איך לתרגם את שמה של תמונה זו? דוד שי - שיחה 20:22, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

ז'יל ארסן גרנייה, "עינוי הנואפים". אביעדוס • שיחה 20:27, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה. דוד שי - שיחה 21:29, 3 באוגוסט 2009 (IDT)

משה רבינו או משה רבנו

האם אחת הצורות שגויה? האם הן נהגות אותו דבר? • רוליג - שיחה 18:18, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

אני חושב שרבינו היא ההגייה האשכנזית שבה מוסיפים י' במקרה שהמילה מנוקדת בצירה, אבל אני לא לגמרי בטוח. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:28, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

הצורה "רבינו" שגויה. היו"ד הזו היא יו"ד של ריבוי. בננו = הבן שלנו; בנינו = הבנים שלנו. מלכנו = המלך שלנו; מלכינו = המלכים שלנו. דרכנו = הדרך שלנו; דרכינו = הדרכים שלנו. ככה מבדילים בכתב בין צורת הרבים ליחיד. רבינו = הרבנים שלנו; רבנו = הרב שלנו. משה (יחיד) הוא רבנו, ולא יכול להיות רבינו, ואין קשר להגיות. אלירן d שיחה 18:37, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

דעתי כדעת אלירן, אבל אני לא חותם על זה. תומר - שיחה 19:05, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

אין ספק שאלירן צודק, כל זמן שאנו מתייחסים לכללי הכתיב הנוהגים בימינו. כיוון שהכתיב "רבינו" נפוץ, אני משער שהיה זמן שבו נהגו לכתוב כך. דוד שי - שיחה 20:05, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

לפי אותו הגיון צריך להיות אברהם אבנו, לא? רק לרשום את זה עושה לי לא צמרמורת בעיניים.

ועוד מחשבה, אולי רבינו זה לא מהמילה רב, אלא מהמילה רבי, שלפי דף הפירושים משמש לא רק במשמעות של "רב שלי", אלא גם כתואר בפני עצמו? • רוליג - שיחה 21:00, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

רק אם אברהם רצה אותנו. המילים אב, אח וחם הן מילים שאות השורש השלישית שלהן היא יו"ד. אמנם כשמילים אלו הן בצורת היסוד אין בהן יו"ד, אך בהטיות היו"ד שבה (כמו בערבית) – אביו, אחיך, חמיהּ. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ו באב ה'תשס"ט • 21:07, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

hang on a minute, הרבנים שלנו זה לא רבינו, אלא רבנינו או רבננו. נראה לי שזה בגלל שלא אומרים רבים, אלא רבנים. ובכן, חפשו תיאוריה אחרת. אני מנחש ש"רבנו" זה הרב שלנו ו"רבינו" זה הרבי שלנו. סתם עומר • שיחה 22:01, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

לא אמורים בכלל להגיד רבותינו? תומר א. - שיחה 07:22, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אכן, "רבותינו". (אני מניח שבצורה "רבננו", שהוזכרה לעיל, נפלה תקלדה - אם כבר, "רבנינו"). גם אני מצטרף להסבר של אלירן לעיל. אלדד • שיחה 07:51, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

איך אפשר גם לתמוך ב"רבותינו" וגם בהסבר של אלירן? סתם עומר • שיחה 21:05, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אכן, לפי הכללים בעברית של היום יש לכתוב זאת בכתיב חסר, כפי שנכתב. אבל במקורות מקובל לכתוב זאת בכתי המלא: משה רבינו, רבינו גרשם, רבינו אשר וכדומה. בברכה, ינבושד • ט"ו באב ה'תשס"ט.

לפי מבחן גוגל רבינו לוקח את רבנו ב-102,000 לעומת 106,000 לטובת רבינו, (סתם לידע כללי), נשמע לי יותר נכון לומר רבינו. ים - דף השיחה 10:15, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

החיפוש הרלוונטי הוא "משה רבינו" (55,800, מתוכם 587 ללא חזרות) בהשוואה ל"משה רבנו" (77,700, מתוכם 611 ללא חזרות). ‏odedee • שיחה 17:13, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

זה לא מסובך כך כך. רבינו הוא הכתיב המסורתי הנפוץ, רבנו לפי כללי הכתיב החסר התקניים (שלפיהם צירי אינו מסומן בו' מלבד מקרים מסוימים). נרו יאיר • שיחה • ט"ז באב ה'תשס"ט • 23:19, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

אנגואין

שאלתי נוגעת לערך בית פלנטג'נט - אנגואין מקור המילה "אנגואין" היא "אנז'ו". בערך האנגלי en:House of Anjou כותבים על האטימולוגיה של המילה אנגואין It is also applied to three distinct medieval dynasties which originated as counts (from 1360, dukes) of the western French province of Anjou, of which angevin is the adjectival form וגם את אופן הגיית המילה: "אנג'בין", אבל זה כי האנגלים מבטאים את המילה הצרפתית Anjou "אנג'ו" ולא "אנז'ו" כפי שצריך להיות במקור. לכן שאלתי היא כזאת: האם שם הערך צריך להיות "בית פלנטג'נט - אנז'בין" או בגלל שבלאו הכי אנגואין/אנג'בין/אנז'בין היא הטיה בשפה זרה צריך לכתוב "בית פלנטג'נט - אנז'ו"? למעשה, צריך להפריד את הערך לשניים: שושלת פלנטג'נט ושושלת אנז'ו/אנז'ואין/אנג'בין/אנגואין, אבל זה לא משנה לעניין התעתיק.

כמו כן, אם בוחרים באופציית "בית אנז'ו" מה צריך להיות שם הערך הזה: en:Angevin Empire? אימפריית אנז'ו? אני מבקש לעיין קצת בערך האנגלי כי התשובה איננה מובנת מאליה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 06:51, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

"בית פלנטג'נט - אנגואין" זו פשוט תרגמת. צ"ל בית/אימפריית פלנטז'ן Empire Plantagenêt ובית/איפריית אנז'ו, או שילובים שלהם ‏Ori‏ • PTT‏ 07:00, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

זה מורכב יותר. לאותם רוזני אנז'ו יש כמה ענפים, אחד הענפים הוא בית פלנטג'נט. כמו כן, בתקופה מסוימת התקיימה מדינה ששטחה חולק בין אנגליה לצרפת. למדינה זו קוראים באנגלית Angevin Empire. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 07:42, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אני יודע. אני אומר אבל, תשלב מה שאתה רוצה עם מה שאתה רוצה. אבל השמות הם "פלנטז'ן" (ולא עם ג') ו"אנז'ו" או "אנז'וון". לגבי אנז'וון, זה קיים גם בצרפתית והמקור הוא העיר Angers (של אנז'ר), שהיא עיר באנז'ו. לכן יש שם G. ולא J. ‏Ori‏ • PTT‏ 10:22, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

ידוע לי על אנז'ר. השאלה היא פרקטית. מה צריך להיות שם הערך וכיצד לכתוב את זה בערכים? גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 11:17, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אני תומך ב"בית אנז'ו" ו"אימפריית אנז'ו". בברכה. ליש - שיחה 18:41, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

הכינוי פלנטג'נט, למרות שמקורו צרפתי, ידוע בעיקר בשל היותו שמו של בית המלוכה האנגלי, ולכן הוא מוכר בעברית בתעתיק מאנגלית ולא מצרפתית, וכך עליו להישאר (ובכל מקרה, ההגייה הצרפתית היא "פלנטז'נֶה" ולא כפי שכתב אורי לעיל). הפלג הצרפתי צריך אכן להיקרא "בית אנז'ו", אם כי בכמה ספרי היסטוריה בעברית גזרו ממנו גם את שם התואר "אנגוויני". הערך הנ"ל צריך להיות בית פלנטג'נט בלבד, עם איזכור וקישור לשושלת אנז'ו הצרפתית בגוף הטקסט. אמנון שביט • שיחה 20:20, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

מה פתאום צרפתי? זה מונח אנגלי (המקור צרפתי) ועליו להישאר כפי שאמנון כתב. איתן - שיחה 00:36, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

פורט(ו)בלו

בעקבות זה, נתקלתי כאן בצירוף המעניין "פורטבלו (Portobello)". האם נפלה ה-ו'? האם גם הצורה ללא ה-ו' תקינה? מה קורה פה? אביעדוס • שיחה 13:06, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

באמת היה ניתן לחשוב ששם העיר Portobello או Puerto bello (נמל יפה) אבל גם ויקיפדיות זרות וגם אתר העירייה קוראים לה כך. קולומבוס קרא למקום בשמו. ויקיפדיה האנגלית טוענת שהשם בספרדית לקוח מהשם האיטלקי, "Porto Belo", לכן השם צריך להיות עם L כפולה באמת, שתתועתק ל' ולא י', כמו שעכשיו. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 15:34, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

ללא קשר למקור השם שם העיר בספרדית הוא "Portobelo", ללא ה"איליה" (LL) ועל כן הוא מתועתק אצלינו נכון כ"פורטובלו". אינני יודע מה מקור שם הפטריה אבל אישית אני מכיר אותה באותו השם. אורי • שיחה 15:40, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

זה לא מה שהוא שאל בכלל. הוא שאל על Portbelo או Portbello, קטע שנשמע בכלל קטלאני ‏Ori‏ • PTT‏ 15:49, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

לא.. התכוונתי: אם בלעז "פורטובלו", האם בעברית תקני גם "פורטבלו"? אביעדוס • שיחה 15:54, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

מה? למה? זה שאלה בניקוד או משהו? יעני חולם חסר? מה פתאום. האקדמיה ללשון עברית קבעה שיש לכתוב עם מלא. ‏Ori‏ • PTT‏ 16:05, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

אף אחד בכלל לא הבין מה אתה רוצה. ‏Ori‏ • PTT‏ 16:06, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

כן, שמתי לב.. אני שואל אם הצורה פורטָבלו תקנית (ואם לא - יש לתקן בהתאם בערך). אביעדוס • שיחה 17:03, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

א(י)תחול מחודש

אשכרה יש ביטוי כזה? ‏nevuer‏ • שיחה 19:23, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

נשמע לי כמו 'חבל"ז על הזמן' או 'אסקלצית הסלמה'. תומר א. - שיחה 20:25, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

המקור באנגלית הוא "רי-בוט", לא? אז ה"מחדש" הוא בוודאי מיותר. והיו"ד? אדם נבו•שיחה 20:26, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

לפי כללי האקדמיה היו"ד מיותרת. למה ה"מחודש" מיותר? סתם אתחול אינו בהכרח אתחול מחודש. לגבי השאלה בראש הפרק, אני לא חושב שזה ביטוי אלא צירוף בלתי כבול של שם עצם ותואר. כמו ביטוי מחודש או טיפול מחודש. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באב ה'תשס"ט • 20:30, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

לא הבנתי איך משהו יכול להיות מאותחל מחדש. עצם האתחול היא הביצוע מהתחלה (מחדש). תומר א. - שיחה 20:36, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

מעניין. עכשיו אני רואה ש"Boot" סתם הוא אתחול, ולכן "רי-בוט" הוא כנראה, בתרגום מדוייק, אכן מחודש. על פניו זו עדיין נראית לי טעות, רק שקשה לי להגדיר למה. הסרטים שבקישור הם אתחולי עלילה, ואני לא מבין למה יש צורך במילה "מחודש". אדם נבו•שיחה 20:38, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא בטוח ש"אתחול מחודש" הוא ביטוי שהתקבל, אבל יש הבדל בין אתחול מחשב שהיה כבוי לבין אתחול נוסף של מחשב שכבר פועל. מה הטעות? ‏odedee • שיחה 20:51, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

לי מה שמפריע זה לא העניין של טעות או לא טעות, אלא שבהקשר של סרטים וסדרות הצירוף הזה נשמע מוזר. ‏nevuer‏ • שיחה 20:53, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

הפעלה של מחשב שהיה כבוי היא טעינה. תומר א. - שיחה 21:03, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

באמת? אף פ'ם לא השתמשתי במילה "טעינה" בהקשר הזה. אני פשוט מדליק אותו. אדם נבו•שיחה 21:05, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא מבין את הבעיה. אתחול מחדש הוא כמו התחלה מחודשת. זה כמו להתחיל לספור, ואז להפסיק ולהתחיל מחדש. יש הבדל בין הפעם הראשונה לבין השנייה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באב ה'תשס"ט • 21:11, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

גם אני בהתחלה חשבתי שאתחול הוא התחלה מחדש, אבל מסתבר שטעיתי. אגב, אתחול מחדש = שתחול. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז באב ה'תשס"ט • 21:23, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

בהקשרים המופיעים בדוגמאות שפותח הדיון הציג זה נראה כמו סתם תרגום קלוקל של en:Reboot (fiction). מומלץ למצוא ביטוי מתאים יותר. אמנון שביט • שיחה 00:11, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

אלה, אלו

מתי כותבים כל אחד מהם? איתי פ - שיחה 15:45, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

אין הבדל. אני כותב בד"כ אלה לזכר ואלו לנקבה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז באב ה'תשס"ט • 15:49, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

הבנתי, תודה. איתי פ - שיחה 17:34, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

ואני בדיוק להיפך. אביעדוס • שיחה 19:15, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

אלו ואלו דברי אלו(הים חיים). אדם נבו•שיחה 19:16, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

ההבדל האמיתי: "אלה" היא המילה בלשון המקרא, ו"אלו" היא בלשון חכמים. בשפה המדוברת כיום קיים בידול מסוים בין "אלה" לזכרים ו"אלו" לנקבות, אך הוא לא מוחלט ולא מוסכם על כולם. דוד - שיחה 02:29, 9 באוגוסט 2009 (IDT)