היכל מנורה מבטחים
 | |
 | |
| כינוי | יד אליהו |
|---|---|
| שמות קודמים |
היכל הספורט ע"ש יוסף בורשטיין היכל נוקיה (2004–2014) |
| כתובת | רחוב יגאל אלון 51 |
| מיקום |
 יד אליהו, תל אביב-יפו, ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′39″N 34°47′29″E / 32.060947°N 34.791333°E |
| תקופת הפעילות | 17 בספטמבר 1963 – הווה (61 שנים) |
| שופץ | 1968–1971, 2005–2007 |
| הורחב | 1971, 2007 |
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| מפעיל | חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו |
| משטח | פרקט |
| קבוצות |
מכבי תל אביב (1964–הווה) הפועל רמת גן (1974–1984) הפועל תל אביב (2005–2006) נבחרת ישראל בכדורסל |
| מושבים | 10,383[1] |
| אתר רשמי | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   היכל מנורה מבטחים  | |
  | |
היכל מנורה מבטחים (נקרא גם "היכל הספורט יד אליהו") הוא היכל כדורסל ובידור הממוקם בשכונת יד אליהו שבתל אביב. בהיכל 10,383 מקומות ישיבה, במקום השני בין היכלי כדורסל בישראל, ומתקיימים בו אירועי ספורט, בידור וכנסים מהבולטים בישראל.
היכל הספורט, השייך לעיריית תל אביב-יפו ומנוהל על ידי חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו", משמש זה שנים רבות כמגרשה הביתי הבלעדי של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל. ההיכל נחשב לאחד ממגרשי הכדורסל הביתיים ביותר באירופה וניצחון על הקבוצה באולמה הביתי נחשב למשימה קשה במיוחד.[2] בעבר גם קבוצת הכדורעף של המועדון אירחה את משחקיה הביתיים בהיכל, עד לפתיחתו של אולם הספורט הדר יוסף בשנת 1995.
ההיכל מורכב משני מפלסים (אולם ויציע), שכל אחד מהם מחולק ל-12 שערים. עד פתיחתו של פיס ארנה ירושלים בשנת 2014 היה היכל מנורה מבטחים ההיכל הגדול בישראל. במשך השנים הועלו בו אירועים המוניים שונים, כגון פסטיגלים, מחזות זמר, הופעות של זמרים מישראל ומהעולם, כנסים של הציבור החרדי ותחרויות הרובוטיקה של ארגון FIRST.
ב-12 בדצמבר 2015 נבחר האולם לארח את אחד מארבעת הבתים במסגרת אליפות אירופה בכדורסל 2017.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיכל נבנה בשנת 1963, כמגרש פתוח ללא קורת גג, כחלק מקומפלקס ספורט שבו הייתה גם בריכת גלית. המגרש, שנקרא אז על שם סגן ראש עיריית תל אביב-יפו יוסף בורשטיין, היה מרוצף באריחים, והכיל כ-5,000 מקומות ישיבה על יציעי בטון (המהווים כיום את גוש המושבים התחתון). המגרש נחנך ב-17 בספטמבר 1963 במשחק בין נבחרת ישראל בכדורסל לנבחרת יוגוסלביה.[3] במגרש זה התקיימו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורסל ומשחקי מכבי תל אביב. בין המשחקים במגרש היו ניצחונותיה של מכבי תל אביב ב-1967 על חובנטוד בדאלונה במשחק שהוכתר מאז בשם "נס בדאלונה" ועל איניס וארזה במשחק השני של גמר גביע אירופה למחזיקות גביע בכדורסל (מכבי תל אביב נוצחה בסיכום שני המפגשים), ועל קבוצת הפאר ריאל מדריד ב-1968.
בסוף שנות ה-60 עבר המגרש שיפוץ יסודי ובפועל נבנה מחדש בתכנונם של האדריכל זאב פורת והמהנדסים אריה זינגר ואשר מילשטין. פרויקט השיפוץ של ההיכל נוהל על ידי גרשון פורמן, מנהל אגף האירועים של עיריית תל אביב באותה התקופה, שעם סיום השיפוץ מונה להיות מנכ"ל ההיכל והמשיך בתפקידו זה במשך 25 שנה, עד שנת 1996. למבנה הוסף היציע העליון שהשלים את מספר המושבים לכ-10,000. בנוסף, קורה המבנה בתקרת מתכת והמגרש הפך לאולם סגור. הוקם אולם המתנה ("פואייה") עליון, בו גם אולם לקבלת אורחים ומשרדים להנהלת ההיכל. נבנו מזנונים וחדרי שירותים נוספים עם מערכת מיזוג, זירת המשחקים הוגדלה והותאמה גם למשחקי כדורעף, כדוריד ולאירועים רב תכליתיים, הותקנה תאורה המתאימה לצורכי צילומי טלוויזיה ומופעים תיאטראליים, ומערכת החשמל הותאמה לצורכי המבנה המוגדל.[4] עם סיום העבודות, באוגוסט 1971, היה היכל הספורט אחד ממתקני הספורט המשוכללים והמתקדמים באירופה באותה עת.[5] בעקבות המעבר לאולמות סגורים באמצע שנות ה-70 שימש ההיכל כאולמן הביתי של מספר קבוצות, בהן הפועל תל אביב.
משחק הפתיחה של האולם המחודש היה משחק כדורסל בין נבחרת ישראל לבין פלקנסטרו קאנטו האיטלקית שנערך ב-15 בפברואר 1972, בו ניצחה ישראל 80–70.[6] משחקים חשובים נוספים בקנה מידה אירופי שנערכו בהיכל היו גמר גביע אירופה לאלופות בין איניס וארזה לבין יוגופלסטיקה ספליט ומשחקי פיינל פור היורוליג בשנים 1994 ו-2004, אליו העפילה מכבי תל אביב לאחר שניצחה את ז'לגיריס קובנה במשחק המכונה "נס ז'לגיריס", שאף הוא נערך באולם זה.
בין 2005 ל-2007 עבר ההיכל שיפוץ אדריכלי רחב-היקף שכלל הרחבה של קירות, הוספת כאלף מקומות ישיבה, קוביית מסכים היורדת מהתקרה, מסכי פרסומות דיגיטליים ו-24 תאי צפייה והוספת חנויות ומסעדות בשטחו. בנוסף הוחלפו כיסאות המתכת האדומים בכיסאות פלסטיק כחולים מתקפלים, ומקומות הישיבה לנכים הועברו מהפרקט לאולם. במסגרת השיפוץ הושארה פינה נוסטלגית בעלייה ליציע מס' 6 וניתן לראות שם בין היתר איך נראתה טריבונה טרום השיפוץ ואיך היו מסודרים כיסאות המתכת האדומים. בשנת 2011 פרסם מבקר המדינה דוח על מחדלים בהליך השיפוץ באולם.[7] שטח ההיכל, נכון ל-2024, הוא כ-23,460 מ"ר בנויים.
בשנים 2009 ו-2010 אירח ההיכל מפגשי גביע דייוויס בטניס בין נבחרת ישראל ונבחרות רוסיה ואוסטריה.
בעונת 2011/2012 אירח ההיכל את פיינל פור הליגה האדריאטית, בו השתתפה מכבי תל אביב ובסיומו זכתה באליפות.
ב-2023 הורכבו על גג ההיכל פאנלים סולאריים שיוכלו להפיק עד 252 קילו ואט חשמל.
שימושים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט, היכל הספורט משמש גם להופעות תרבות שונות של אמנים מישראל ומחוצה לה, לכנסים ואירועים ולהצגות ומופעים, בעיקר בחנוכה. בהיכל נערכו הופעות של אמנים בין-לאומיים שונים כמו פול אנקה, רוד סטיוארט, ניל סדקה, שארל אזנבור, פיליפ קירקורוב, סקורפיונז, סינדי לאופר, טייק ד'את, וסטלייף, פייב, LMFAO, אלישה קיז, שון פול, חואן לואיס גרה, נטליה אוריירו, טין אנג'לס, לאלי אספוסיטו, חוליו איגלסיאס, ואנריקה איגלסיאס.
בשנות השמונים אירח האולם את תחרויות ועד שנת 2006 שימש כאולם ההצגות המרכזי של הפסטיגל. כמו כן צולמו בו תוכניות הגמר של הישרדות, גמר תוכנית גילוי הכישרונות אייל גולן קורא לך, גמר דה וויס ישראל בעונה השנייה ופרקי האודישנים של אקס פקטור ישראל (2013), וכן הופעות של גאליס והחממה. משנת 2005 ההיכל מארח כל שנה תחרות רובוטיקה של ארגון FIRST, תחרות הנמשכת שלושה ימים בין קבוצות רובוטיקה מכל רחבי הארץ.
שם ההיכל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פתיחתו נקרא באופן רשמי "היכל הספורט ע"ש יוסף בורשטיין", על שמו של איש מפא"י שהיה סגן ראש עיריית תל אביב, אך נודע בשמו הבלתי רשמי "היכל הספורט יד אליהו" על שם שכונת "יד אליהו" בה הוא ממוקם. בשנים 2004–2014 נקרא ההיכל בשם המסחרי "היכל נוקיה"[8] בעקבות הסכם שנחתם בין חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו לחברת יורוקום. על פי ההסכם שילמה יורוקום 6.6 מיליון דולר[7] לצורך מימון חלק מעלות השיפוץ שעבר ההיכל בשלוש השנים הבאות ובתמורה קיבלה את הזכויות על שם האולם עד סוף שנת 2014.[9][10] שם זה מלווה את ההיכל בפי רבים עד היום.
בשנת 2014 שילמה חברת מנורה מבטחים 20 מיליון שקלים בעבור הזכויות על שם האולם, ועקב כך הוסב שמו ב-1 בינואר 2015 ל"היכל מנורה מבטחים".[11]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
יד אליהו, 1964, לפני הוספת היציע העליון והגג -
מבט על ההיכל מבחוץ -
ההיכל במהלך הופעה של משינה, אפריל 2013 -
מבט פנימי על ההיכל משער 11, במהלך משחק של מכבי תל אביב נגד ברצלונה. -
מראה ההיכל ביום גשום -
-
מבט פנימי על ההיכל במהלך משחק של נבחרת ישראל בכדורסל -
תמונה פנורמית של ההיכל במהלך משחק גביע דייוויס בין נבחרת ישראל לנבחרת רוסיה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עפר שלח, נובאדי פאקס וויז מכבי אין דה יד; בתוך: ספורט 5 - הספר, עורך: ירון טלפז, עמ' 124–127, טבע הדברים, 2002
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של היכל מנורה מבטחים- אוהד גרינוולד, המבקר חושף ובועט: מחדלי נוקיה, באתר וואלה, 17 במאי 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האתר הרשמי
- ^ אבי סגל, אולם ומלואו: דירוג האולמות הכי ביתיים ביורוליג, באתר ישראל היום, 1 במאי 2023
- ^ הערב: ישראל - יוגוסלאויה בכדורסל בפעם החמישית, דבר, 17 בספטמבר 1963
- ^ ברוך דגון, היכל פאר לספורט הישראלי, דבר, 23 במאי 1971
- ^ יעקב ברוש, היכל של ספורט, דבר, 1 באוקטובר 1973
- ^ היום לפני, באתר ספסל, 15 בפברואר 2010
- ^ 1 2 אוהד גרינוולד, המבקר חושף ובועט: מחדלי נוקיה, באתר וואלה, 17 במאי 2011
- ^ 62% מודעים לשינוי השם של יד אליהו להיכל נוקיה, באתר וואלה, 7 ביוני 2004
- ^ שני שילה, משחק חוץ, באתר הארץ, 29 ביוני 2007
- ^ אהרל'ה ויסברג, היכל נוקיה - הסוף?, באתר ישראל היום, 11 באוגוסט 2014
- ^ טל וולק, השם החדש של יד אליהו: "היכל מנורה מבטחים", באתר גלובס, 7 בדצמבר 2014
| אולמות ליגת העל בכדורסל בישראל | |
|---|---|
|
| הקודם: דרן ארנה אנטוורפן |
גמר גביע אירופה לאלופות האולם המארח 1972 |
הבא: קאונטי הול סארט טילמן לייז' |
| הקודם: היכל השלום והאחווה פיראוס |
פיינל פור הליגה האירופית של פיב"א האולם המארח 1994 |
הבא: היכל הנסיך פיליפה סרגוסה |
| הקודם: פלאו סן ז'ורדי ברצלונה |
פיינל פור היורוליג האולם המארח 2004 |
הבא: אולימפיסקי מוסקבה |
