ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 15

דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני עריכה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

Kieren

אנא ראו שיחה: קיירן פרקינס. עידו • שיחה 20:06, 19 באפריל 2009 (IDT)

Sabine Lisicki

גרמנייה. האם תעתוק שמה ל"סאבינה ליזיקי" יהיה מדוייק ? Shefshef : השיחה והחזון 00:44, 20 באפריל 2009 (IDT)

לפי זה אז כן. למרות שמשום מה יש לי הרגשה שלפחות במקור זה היה ליסיצקי או משהו כזה. eman • שיחה • ♥ 00:54, 20 באפריל 2009 (IDT)

אני בטוח שזה "ליזיקי". ההתלבטות שלי היא בין זאבינה לסאבינה. Shefshef : השיחה והחזון 01:05, 20 באפריל 2009 (IDT)

לפי מה שכתבו שם זה זאבינה (ואני הייתי אולי כותב גם בלי א' - זבינה), אבל הייתי מחכה לשמוע מהמומחים שלנו לשפות בכלל וגרמנית בפרט. eman • שיחה • ♥ 01:39, 20 באפריל 2009 (IDT)

לא, לא. מובן שהשם נהגה "זבינה", אבל נתעתק "סבינה" (כשם ש-Sarah היא שרה ולא זארה, וכיו"ב). באופן דומה לתעתוק ה-ł הפולני.

באשר לשם המשפחה, גם אני חושד שזה 'ליזיצקי', אבל ייתכן שכך היה במקור ו"גורמן" ל-'ליזיקי'. אביעדוס • שיחה 01:50, 20 באפריל 2009 (IDT)

חיפוש ערכים בינלאומי(INTERNATIONAL SEARCH)

שלום רב! אני משתשמש רבות בוויקי ומאוד נהנה אבל כמשתמש ישראלי יש קושי מסוים למצוא ערך עברי אחרי שמצאתי את אותו ערך באנגלית ולהיפך לדוגמא "SMALL WONDER" ו"ילדת הפלא" שאינו תרגום מילולי כלל ואין סיכוי לאדם שלא יצר את הערך לדעת את התרגום. כמו כן משתמש אשר מחפש ערך מסוים באנגלית אפי' יכול למצוא לפעמים מידע רב יותר בשפה אחרת(איך יבין 1)יכול להיות ששולט בכמה שפות 2)לפעמים התירגום של גוגל מספיק(בקושי רב מאוד))

הפיתרון לדעתי הוא ביצירת TOOLBAR או דבר דומה אשר מציג את הדף בכל השפות האפשריות והוספת תגיות במידת האפשר בשלל שפות ע"י העורכים.

                                            מ"מ אני מאוד נהנה תודה רבה!

ENGLISH SUMMERY

HELLO THERE! I HAVE A FEW ADVICES ABOUT IMPROVING VIKI. THE MAJOR ONE IS I THINK THAT YOU MAY CONSIDER ADD A TOOLBAR DISPLAYS THE CURRENT PAGE CAN BE FOUND ON ANOTHER LANGUAGE SO MORE INFO WILL BE Available

THANK U FOR READING THIS.

שלום לך, הפונקציה קיימת בדוגמת רשימת שפות הנמצאת (בויקיפדיה העברית) בתפריט השמאלי • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 15:58, 20 באפריל 2009 (IDT)

הימני? תומר א. - שיחה 18:42, 21 באפריל 2009 (IDT)

Basque pelota

מישהו יודע האם יש למשחק הזה (Basque pelota) שם עברי, ואם לא - יש הצעות? עידו • שיחה 18:25, 21 באפריל 2009 (IDT)

הצעה: מטקות בסקיות. בברכה. ליש - שיחה 23:28, 21 באפריל 2009 (IDT)

לא עדיף כדור בסקי (שזה מילולי יותר)? עידו • שיחה 22:49, 22 באפריל 2009 (IDT)

Giorgos Karagounis

יש כמה גרסאות לשם הזה. התעתיק הנכון - גיורגוס, גארוגיוס, גיורגיוס או משהו אחר? ‏YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 18:34, 21/04/2009

לדעתי: גיורגוס קאראגוניס. בברכה. ליש - שיחה 23:31, 21 באפריל 2009 (IDT)

אני מעדיף את שם המשפחה בלי ה-א הראשונה, מכיוון שמקובל לכתוב את את שם זה בלעדיה. ‏YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 17:16, 22/04/2009

יש מקרים בעברית שבהם מתעתיקים את הצורה העממית

Γιώργος יורגוס למשל במקרה הזמר יורגוס דאלארס. מצד שני הצורה האצילית יותר "Gheorghios " Γεώργιος המבוטאת ביוונית בערך "ייאורגיוס" או "גאורגיוס", בעברית מתעתיקים עם הגימל בהתחלה, כמו גאורגיוס פאפאנדראו האב. לעומת זאת קיים יורגוס פאפאנדראו הבן = במקרה זה אומרים גם ג'ור'ג (!} באנגלית, ג'ורג' פאפאנדראו ואף ג'ורג' דאלארס Ewan2 - שיחה 04:51, 30 באפריל 2009 (IDT)

ספרות

כיצד יש להגות את צורת הסמיכות של המילה "ספרות"? ולניקוד אודה. תודה... 77.127.191.21 22:29, 21 באפריל 2009 (IDT)

מילון אבן שושן מכיר את הניקוד סִפְרוּת. מדי פעם אנשים אומרים סַפְרוּת, אבל זו לא צורה שהמילון הזה מכיר בה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:43, 21 באפריל 2009 (IDT)

בדיוק כמו צורת היסוד, כן? תודה! 77.127.191.21 22:53, 21 באפריל 2009 (IDT)

מה זאת אומרת צורת היסוד? ספרות היא צורת היסוד.

אגב, קיימת גם המילה "סַפָּרוּת" - עבודתו של מעצב השיער. --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:58, 21 באפריל 2009 (IDT)

שהניקוד של צורת היסוד וצורת הסמיכות הוא אותו ניקוד. כך הבנתי על פי תשובתך שלך. 77.127.191.21 23:11, 21 באפריל 2009 (IDT)

אוי, אני טיפש. לא שמתי לב ששאלת על צורת הסמיכות.

כן, צורת היסוד זהה לצורת הסמיכות. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:21, 21 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה! 77.127.191.21 23:24, 21 באפריל 2009 (IDT)

שני תעתוקים

1. . Henrieta Nagyová. סלובקית. אני תעתקתי להנרייטה נגיובה.
2. . 's-Hertogenbosch - ישוב הולנדי. ניתן לשמוע את הגייתו כאן. אני תעתקתי ל-סהרטוחנבוס. Shefshef : השיחה והחזון 00:05, 22 באפריל 2009 (IDT)

נראה לי ששני התעתיקים שלך נכונים. אם אינני טועה, במקרה ההולנדי אולי עדיף ס'הרטוחנבוס. אלדד • שיחה 00:06, 22 באפריל 2009 (IDT)

אם זה ממש סלובקי, אז נגיובה, אבל יש לי תחושה מסוימת ששם המשפחה Nagyová בא מהשם ההונגרי Nagy, ואז זה זה נאג'ובה או אפולי נוג'ובה. זה לא משהו מוצק. כדאי לבדוק את זה בעוד מקור, אולי למצוא הקלטה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:11, 22 באפריל 2009 (IDT)

האמת שנגיובה יותר קרוב לריכוך שבמקור ההונגרי מאשר נג'ובה. למרות שבעברית השתרש התעתיק נאג' בשביל השם Nagy שבו התעתיק מסובך יותר בגלל שהצירוף gy מופיע בסוף המילה עם ריכוך סופי.

הבעיה היא ש ג' משקף בדרך כלל עיצור מוצק כמו בערבית, איטלקית או טורקית ואינו דומה לעיצור הרך ההונגרי. לדעתי התעתיק נאגיובה עדיף מפני שהאות י העברית באמצע המילה, בין ג ובין ו, יכולה להיות יחסית רכה בהיגוי. Ewan2 - שיחה 05:01, 30 באפריל 2009 (IDT).

Jaén y Huelva

לעזאזל, איך מתעתקים את השמות הללו? Aghnon 13:33 22 באפריל 2009 (IDT)

לפחות לפי אנדלוסיה#מחוזות אנדלוסיה, התיעתוק זה "אואלבה" (אבל אולי עדיף "ולבה"?) ו"חאאן". eman • שיחה • ♥ 16:33, 22 באפריל 2009 (IDT)

חאאן אי ולבה (כן, אני יודע, יש בעיה עם ה-ו' הזאת, אבל אין מנוס מהתעתיק הזה; כאילו כתוב שם Welva). אלדד • שיחה 16:34, 22 באפריל 2009 (IDT)

אבל למה לתעתק גם את y החיבור? (ולמה בכלל השמות מופיעים ביחד? מה ההקשר?) eman • שיחה • ♥ 16:37, 22 באפריל 2009 (IDT)

אם מדובר על שני שמות, אולי עדיף בעברית לחבר אותם ב-ו' החיבור: חאאן וולבה. אבל קפצתי לכאן רק לרגע, אחזור לעיסוקיי החוץ-ויקיפדיים. אלדד • שיחה 16:39, 22 באפריל 2009 (IDT)

סתם השתמשתי בy החיבור. אולי בעצם הכי טוב וולבה? ואכן עדיף חאאן כי אפשר להתבלבל עם חאן. Aghnon 19:16 22 באפריל 2009 (IDT)

לא. בתחילת מילה גם V וגם W נכתבים ב-ו אחת, אלא אם כן הם בתנועת חולם או שורוק. ובכל מקרה, מה נזכרת בחאאן וולבה? (הו' פה זו ו' החיבור). eman • שיחה • ♥ 19:26, 22 באפריל 2009 (IDT)

אני מתחיל לכתוב ערכים כדי לבנות פורטל על ספרד בקרוב. הרגע גיליתי שבכלל אין ערך על חאן. אז מן הסתם נכתוב גם שמות ערים כמו וסקה כך? Aghnon 19:35 22 באפריל 2009 (IDT)

כן. בהצלחה! eman • שיחה • ♥ 13:48, 23 באפריל 2009 (IDT)

טרמינולוגיה של עימותים מזויינים בשמות ערכים

בשיחה:קרב גוודלקנל עלתה בעיה שמאוחר יותר החילו אותה על ערכים אחרים.

בקצרה, מתי צריך להשתמש במונחים מתוך בנק האפשרויות הבא: קרב, מערכה, זירה, חזית, הקרב על, המערכה על\ב, <להוסיף את החסר אם ישנו>. כלומר שם הערך צ"ל קרב סינגפור, מערכת סינגפור, זירת סינגפור וכן הלאה.

בין הפרמטרים שעלו בנוגע להתאמת המונח: מספר המשתתפים בעימות, אורכו של העימות, חלוקה קיימת של העימות לעימותי משנה, היותו של העימות משני לעימות גדול יותר. יוסי • שיחה 20:15, 22 באפריל 2009 (IDT)

דעתי האישית על העניין, כדלקמן.

ראשית יש להפריד בין קרב ומערכה - המתארים מאורע או סדרת מאורעות, לבין חזית וזירה, המתארים מיקום גאוגרפי.

בתחום המאורעות: מערכה היא סדרה של קרבות וקרב הוא חלק ממערכה.

בתחום הגאוגרפי: זירה היא תיחום של אזור גאוגרפי ולמעשה מתייחסת לכל המערכות והקרבות שהתקיימו בה. חזית, לעומת זאת, היא מונח המתאר את מיקום המאורעות ביחס לנקודה גאוגרפית כלשהי או ביחס זה לזה.

וכעת להדגים:

• למשל במלחמת העולם השניה היה מספר זירות רב: זירת האוקיאנוס השקט, זירת צפון אפריקה, זירת הבלקן, זירת ברית המועצות, זירת מערב אירופה ועוד.
• גרמניה נלחמה במספר חזיתות - בחזית הדרומית היא נלחמה במסגרת הזירה הצפון-אפריקאית, בחזית המערבית היא נלחמה במסגרת הזירה המערב-אירופאית וכו'.
• אחת המערכות הידועות הייתה המערכה בין גרמניה לבריטניה, במהלכה היו קרבות רבים שהתאפיינו בהפצצות אוויריות זו על זו. מערכה אחרת התקיימה בזירת האוקיאנוס השקט בין ארצות הברית ליפן, ובה נערכו קרבות רבים ובהם קרבות פרל הארבור, איוו ג'ימה, מידווי ועוד.

זו דעתי והשקפתי על הנושא, בשעת עייפות כזו. Gellerj - שיחה 23:58, 22 באפריל 2009 (IDT)

כללית החלוקה נראית לי, אך יש לי כמה הערות:

• זירה היא תיחום גאוגרפי, אבל לא תיחום עם גבולות מובהקים והיא תקפה רק לגבי מלחמה מסוימת ולא כל המלחמות שהתרחשו באותו תיחום. ועוד משהו לגבי זירה, אין לה מסגרת - המלחמה היא בזירה ולא במסגרת הזירה.
• בנוסף למשמעות הצבאית, הצרה יחסית, למילה חזית יש גם משמעויות פוליטיות ומדיניות, זו מילה נרדפת ל"ברית" של מפלגות ושל מדינות.

בברכה. ליש - שיחה 00:15, 23 באפריל 2009 (IDT)

הכיוון שעליו מצביע Gellerj הוא נכון, אך היתי רוצה לתקן קצת. ראשית אתחייס למושגים חזית וזירה. "חזית" משמש לרב ללוחמה גלויה. בהקשר שלנו אפשר לומר: מ

בצע אוברלורד פתח חזית חדשה במערב אירופה (כאשר "מערב אירופה" הוא הזירה). "מערכה" מתייחס לרב לאירוע מוגדר מבחינת זמן. לכן, לא נכון לומר שהייתה "מערכה" (כלומר, מערכה אחת) בין בריטניה לגרמניה. כמו כן, חשוב לזכור ש"חזית" מציינת גם מושג סובייטי שפירושו "קבוצת ארמיות". כמו כן, שכח Gellerj להזכיר את ה"מבצע". המילה מבצע היא הבעייתית מכולן.

"מבצע" משמש בעברית גם לאירוע נקודתי מאוד וקטן מאוד למשל "מבצע יונתן" שזה סך הכל קרב נורא קטן. ויקיפדיה מוסיפה על הבלבול עם שישמוש במילה "מבצע" לפלישות ענקיות שהשתתפו בהן מיליוני חיילים למשל "מבצע ברברוסה" וחמור מכך המילה "מבצע" היא שם קוד בצבא האדום לקרב מתוכנן. כך נולד השם המוזר "מבצע בגרטיון". גם הספרות המערבית משתמשת במילה "מבצע" במובן של "Operation", כלומר תכנון של דבר מה. כמו כן, קיימת בעיה עם קרבות. כל קרב מורכב מ"קרבות קטנים יותר". אפילו קרב שבו משתתף גדוד אחד בלבד ונמשך שלוש שעות, גם הוא מתחלק לקרבות משנה שבהם כיתה אחת עוקפת את האויב מימין, פלוגה אחרת מסתערת משמאל וכו'. יחד עם זאת, אני לא חושב שניתן לקרוא לאירוע כמו קרב סטלינגרד בשם "קרב". זה משהו שנמשך כחצי שנה עם מאות קרבות משנה ומבצעים שונים ומשונים. הערך העברי והאמת היא שגם האנגלי לא מתקרבים בכלל לתיאור הדבר הזה ולו גם באופן שטחי. ניתן לסכם את האירוע בכמה מילים: "מלחמה בתוך מלחמה". כמו כן, לא מדובר ב"מבצע סטלינגרד" כי איש לא תכנן את מה שיהיה.

לסיכום: אני מציע לאמץ את השיטה שעליה הצביע Gellerj עם שינוי קל. "מערכה" יוקדש לאירוע תחום מבחינה כרונולוגית. כלומר, בזירה מסוימת (נניח האוקיינוס השקט) התקיימו כך וכך מערכות ובאותן מערכות התקיימו כך וכך קרבות. בקשר ל"מבצע" - אני מציע לייחד את המילה הזאת לתכנון דבר מה ולאירוע מוגדר. למשל "מבצע דינמו". אפשר להתרשם מהערך האנגלי אודות מבצע בגרטיון שמדבר בעיקר על תכנון האירוע ולא על הקרבות עצמן (שנמצאים בערכי משנה מורחבים). זאת הדרך הנכונה, לפי דעתי, לכתוב על מלחמת העולם השנייה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 06:44, 23 באפריל 2009 (IDT)

לגבי "מבצע" שלא התייחסתי אליו, אני חושב שניתן לומר באופן כמעט ודאי ש"מבצע" הוא בדרך כלל יוזמה של צד אחד נגד הצד השני, כאשר "קרב" הוא לרוב דו-צדדי. בנוסף, "מבצע" הוא אירוע שבאופן יחסי מתוכנן מראש לפרטי פרטים, בניגוד למשהו שמתפתח מכורח הנסיבות כמו "קרב". אני גם מסכים עמך לגבי ההגבלה שיש להטיל על גודלו והיקפו של "מבצע" - משהו כמו "ברברוסה" הוא בהחלט בכמה רמות מעל מה שאני תופש כ"מבצע". Gellerj - שיחה 21:00, 23 באפריל 2009 (IDT)

ומה עם מבצע קדש, מבצע מוסקטר, מבצע סופה במדבר ודומיהם? אלה לא מלחמות קטנות... בברכה. ליש - שיחה 10:00, 24 באפריל 2009 (IDT)

בגלל ההיסטוריה הדלה של מדינת ישראל נוצר ערבוב בין המושגים. אין הבחנה ברורה בין "מבצע", "קרב" ו"מערכה". המילה "מבצע" יכולה לשמש, כמו שאמר ליש, לתיאור אירוע גדול מאוד כמו "מבצע קדש" שמתאר מלחמה שלמה עד אירוע נקודתי שהשתתפו בו כמה עשרות לוחמים לכל היותר. אני מציע להחיל את הטרמינולוגיה הזאת אך ורק למלחמת העולם השנייה ולייחד את המילה "מבצע" לתכנית הקרב ולא לקרבות עצמם. לכן, אין בעיה בשם "מבצע ברברוסה". הערך יתאר את התכנון שעמד מאחורי היוזמה לפלישה הגרמנית לברית המועצות. בלאו הכי צריך לפרק שם את הערך לכמה וכמה חזיתות (לפחות שלוש - לפי קבוצות הארמיות הגרמניות). גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 10:04, 24 באפריל 2009 (IDT)

על מה תולים כביסה

נדמה לי שחבל משמש בדרך כלל לתיאור חפץ עשוי מסיבים "טבעיים" (או של פלסטיק), וכבל לסיבים של מתכת - האם ההבחנה הזו נכונה? כביסה תולים לפעמים על זה ולפעמים על זה, אז מה לכתוב במשפט הראשון של מתלה כביסה? יוסאריאן • שיחה 10:39, 23 באפריל 2009 (IDT)

תעתיק לשטעטל Szczerzec

העיירה Szczerzec – כיום Щирець שבאוקראינה. לא הצלחתי למצוא תעתיק. למישהו יש רעיון? אביעדוס • שיחה 03:28, 24 באפריל 2009 (IDT)

את התיעתוק הקירילי הזה (וראה גם בתיעתוק בוויקי הצרפתית - שמתעתקת Chtchyrets ), הייתי מתעתק לעברית כ- שְצִ'ירֵטְס , או שְצִ'ירֵץ (תבחר). ‏Danny-w‏ 09:40, 24 באפריל 2009 (IDT)

ואגב, התעתיק המקובל באנגלית אמריקאית, שפתנו השניה, הוא : shchyrets , או Shchirets ‏. Danny-w‏ 09:54, 24 באפריל 2009 (IDT)

ועוד: ביידיש (כך מן הסתם נכתב שם השטעטל הזה בעבר) הייתי מתעתק ל- שטשירעטס . (האות עי"ן משמשת כאות הניקוד E , וביידיש אין שימוש ב "צ' " אלא בטש. (ראו טשערנחובסקי ואחרים). ‏Danny-w‏ 09:54, 24 באפריל 2009 (IDT)

דני היקר, תודה רבה על ההשתדלות והמאמץ! :) אך אני חושש שפשוט לא הסברתי את עצמי כראוי: אני יודע כיצד יש לתעתק את השם מאוקראינית ומפולנית – הן לעברית והן ליידיש; הבעיה היא שמצאתי בגיגול מופע יחיד של תעתיק עברי, ואף לא מופע אחד של תעתיק יידי, מכל האפשריים.. ולכן חשבתי שאולי שם העיירה נכתב בכתיב ארכאי כלשהו, או בכתיב שקשה לחשוב עליו לפי הצלילים בכתיב הלועזי. אביעדוס • שיחה 13:28, 24 באפריל 2009 (IDT)

אביעד, מפולנית אני מניח שאתה מכיר את התעתיק - שצ'ז'ץ (סגול מתחת ל-צ' ול-ז'). אני לא מכיר את שמה של השטעטל ביידיש. אלדד • שיחה 20:36, 25 באפריל 2009 (IDT)

אני לא מכיר את תעתיק השם הספציפי הזה, אבל אם התעתיק מפולנית הוא שצ'ז'ץ', ביידיש התעתיק אמור להיות שטשעזשעטש - אבל זה בלתי קריא בעליל. Illang • שיחה 16:16, 30 באפריל 2009 (IDT)

אילן, מהו התעתיק העברי שמצאת? - ואיפה בדיוק השטעטל? בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' באייר ה'תשס"ט • 18:26, 30 באפריל 2009 (IDT)

אמנה / הסכם / חוזה / ברית

בהמשך לדיון בנושא הטרמינולוגיה הצבאית שלוש פסקות מעליי, ובעקבות זה, הייתי רוצה ללבן את הסוגייה שבכותרת: מתי יש להשתמש ב'אמנה', מתי ב'הסכם', מתי ב'חוזה' ומתי ב'ברית'? מי מאלה הן מילים נרדפות ומי לא?

למשל: הן Convention of Tauroggen‏ (Konvention) והן Treaty of Kalisz תורגמו כאן ל'אמנה': אמנת טאורוגן ואמנת קאליש (שלאחר דיון בדף השיחה שונה לחוזה קאליש‎).

מהעובדה שכרגע הן הסכם והן ברית הם דפים המפנים לערך חוזה, אני מבין ששלושתם סינונימיים. אם כך, מדוע לעתים כך ולעתים כך? והאם לא בכל המקרים צריך בעצם להשתמש ב'אמנה' – "הסכם שנעשה במסגרת המשפט הבינלאומי הפומבי, שעליו חתומים מדינות וארגונים בינלאומיים"? פתרונים? אביעדוס • שיחה 13:49, 24 באפריל 2009 (IDT)

והרי הדיון הקודם, תחת הכותרת "המילה treaty"‏ (הועתק משיחת קטגוריה:חוזים והסכמים במלחמות הנפוליאוניות, שהועתקה משיחת משתמש:אלדד)

---

בהקשר של כינון שלום בין מדינות. האם יש לתרגמה כ"חוזה" או כ"הסכם"? יש אצלנו גם וגם, ללא סיבה, ואני מעוניין להאחיד. (ראה למשל קטגוריה:חוזים והסכמים במלחמות הנפוליאוניות. אין הבדל במהות בין החוזים וההסכמים שם, ושמם בבינויקים השונים אחיד. השם השונה אצלנו עלול לעורר מחשבה שיש הבדל מהותי כלשהו). דב ט. 17:31, 1 בנובמבר 2007 (IST)

היות שגם אני מתלבט לא פעם בעניין זה (בתרגומיי), אשמח אם אחרים יחוו דעה בעניין. אלדד • שיחה 17:32, 1 בנובמבר 2007 (IST)

ראו גם כאן. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 17:42, 1 בנובמבר 2007 (IST)

אם כל כך מתקשים להחליט, אולי המסקנה היא שזה לא משנה כל-כך ונבחר אחד מהשניים בהטלת מטבע. (הסברתי קודם למה בכלל חשובה אחידות). דב ט. 18:29, 1 בנובמבר 2007 (IST)

בינתיים הדעה היחידה שהובעה היא של עודדי בדלפק הייעוץ לטובת "חוזה" במקרה של חוזה שלום, בנימוק שמדובר לרוב במסמכים מורכבים ומרובי סעיפים. דב ט. 18:30, 1 בנובמבר 2007 (IST)

אפשר אולי להפריד בין חוזי שלום להסכמי סחר. דב ט. 18:31, 1 בנובמבר 2007 (IST)

המדובר בהסכם. המונח "treaty" במשמעות חוזה הוא מונח מתחום דיני הביטוח הבריטיים (ובעיקר ביטוחי משנה), אך לא במשמעות הבינלאומית. אין למעשה "חוזים" בין מדינות - יש אמנות והסכמים. דרור 20:17, 1 בנובמבר 2007 (IST)

משפטני הכנסת חושבים אחרת. ‏odedee • שיחה 21:02, 1 בנובמבר 2007 (IST)

בפני עצמה - אמנה זה תרגום לא רע בכלל. המתעתק • שיחה 20:51, 1 בנובמבר 2007 (IST)

חוזה זה הסכם שנועד להפרה. (-:

וברצינות - הרבה יותר מוצלח הסכם שלום ולא חוזה שלום. העניין הוא שיש כבר ערכים שנקראים "חוזה..." ולא נראה לי שנלך ונשנה את כולם איתן • שיחה 23:52, 1 בנובמבר 2007 (IST)

לשנות אחר כך זה פשוט הרבה יותר מלהחליט. דב ט. 23:57, 1 בנובמבר 2007 (IST)

סיכום ביניים: הנטייה כרגע היא ל"חוזה", שהוא גם המונח הנפוץ יותר לדעתי בספרי היסטוריה. דב ט. 20:13, 3 בנובמבר 2007 (IST)

ממש לא . אני מעריף הסכם, ודומני שגם אחרים כאן. איתן • שיחה 23:32, 7 בנובמבר 2007 (IST)

ואיו צורך לאחד. חשוב רק שתהייה אחידות בקשר לחוזה או הסכם מסוים איתן • שיחה 23:33, 7 בנובמבר 2007 (IST)

הסברתי מהו הצורך באחידות. כשאדם קורא רואה על הסכמים\חוזים שעשה נפוליאון, חלקם נקראים "הסכם" וחלקם "חוזה", סביר שיניח שההבדל אינו שרירותי ויש משמעות חוקית ודיפלומטית כלשהי לשמות השונים. אך זה לא המצב - חוזה טילזיט והסכם קמפו פורמיו למשל הם שווי מעמד.

לגבי נטיית הדיון, אכן אין נטייה. מבין אלה שהביעו דעה עודדי (ומשפטני הכנסת) ואני מעדיפים חוזה, אתה ודרור צידדתם בהסכם ואביעד ואלדד לא החליטו. תיקו 2. דב ט. 17:19, 18 בנובמבר 2007 (IST)

---

שוב אתן את דעתי האישית בנושא.

• הסכם - המילה הכוללת ביותר מבין הארבע, ושלושת האחרות הן סוגים של הסכם (בין אם יש בתוכן נרדפות או לא). לפי הגדרה, לדעתי, הסכם הוא משהו שמוסכם בין שני גופים או יותר, כאשר ההסכמה יכולה להתבטא בכתב (חתימה), בעל פה, בלחיצת יד ועוד.
• חוזה - הסכם (לדעתי: בדרך כלל בין שני גופים) שמהווה מסגרת חוקית ומשפטית של עסקה כלשהי - בין אם עסקת מכר או עסקה מסוג אחר. מה שאנו מכנים "הסכם שלום", למשל, הוא לטעמי חוזה לכל דבר.
• אמנה - הסכם (לדעתי: בדרך כלל בין גופים רבים) שמתווה תנאים והוראות המתייחסים למצבים מסוימים - למעשה תקנון לכל דבר, אשר תקף עבור כל מי שחותם עליו. אמנת ז'נבה היא דוגמה טובה, למשל.
• ברית - הסכם שיתוף פעולה בין מספר גופים. דוגמות טובות הן ברית נאט"ו או ברית ורשה.

ההבדל העיקרי לטעמי בין "חוזה" ו"ברית", הוא ש"חוזה" מתייחס לאירוע המתרחש בפועל בזמן אמת (למשל מכירה של מוצר, או הפסקת אש), לעומת "ברית" שקיומה בפועל מותנה בתנאים נוספים (למשל התקפה של צד ג' על אחת ממדינות הברית).

לדעתי ההפניה שקיימת כיום מ"הסכם" ל"חוזה" אינה מוצדקת, שכן "הסכם" הוא כללי יותר מ"חוזה" (בין היתר באופן ההסכמה שיכול להיות גם בעל פה). "חוזה" הוא מקרה פרטי של "הסכם" ובין היתר הוא תקף משפטית וחוקית, מה שלא נכון לכל הסכם (לצורך העניין: התערבות בין שני חברים היא הסכם אך לא חוזה).

לגבי הערכים שהבאת - אני הייתי מסווג את קאליש כ"ברית" ואת טאורוגן כ"חוזה". הבעיה היא שיש להתחשב גם בשימוש היומיומי במילים הללו, ולטעמי יהיה מוזר מדי להשתמש בביטויים כמו "חוזה שלום", ולכן במקרים רבים ניתן ואולי רצוי להשתמש במילה "הסכם" כדי לתאר את אחד מתת-סוגיו.

בברכה, Gellerj - שיחה 16:57, 24 באפריל 2009 (IDT)

אתה יכול להוסיף גם שלום (בשי"ן שוואית) לרשימה.

אני אתייחס רק להקשר של יחסים בינ"ל. אין כל-כך בלבול בין "אמנה" ו"ברית" לבין "הסכם" או "חוזה". יש בלבול רציני בין "הסכם" ו"חוזה" שמשמשים בערבוביה.

לגבי אמנה, במובן המודרני, אמנה (convention) היא הסכם של מדינות רבות, כדוגמת אמנת ז'נבה, לעומת הסכם שנעשה באופן טיפוסי בין מספר קטן של מדינות. מובן משני שנתקלתי בו הוא הסכמה נקודתית בדרג נמוך יחסית, כמו אמנת טאורוגן או אמנת סינטרה. בספרות ההיסטורית שנתקלתי בה מתרגמים convention מסוג זה כאמנה, ויש ללכת בעקבות הנהוג. (את אמנת קאליש העברתי לחוזה קאליש).

"ברית" יכולה להיות כינוי למדינות החברות בברית ולמוסדותיה, כמו "ברית נאט"ו". ערך על הסכם, שכונן ברית צריך להיקרא "הסכם" (כמו במקרה קאליש), וכך לגבי הסכם שלום: הסכם קמפ-דיוויד ולא שלום קמפ-דיוויד.

לגבי חוזה\הסכם. בדיון קודם (שאין לי כוח כרגע לחפש) לא הייתה הסכמה לגבי מה עדיף, ומה ההבדל אם קיים (שוב, בהקשר בינ"ל). המסקנה הייתה ללכת בעקבות מה שנהוג בהקשר של treaty מסוים, שכנראה די שרירותי, ולהוסיף הפניות. דב ט. - שיחה 15:40, 25 באפריל 2009 (IDT)

יפה לגלות שכבר החלו לדון בזה.. אביעדוס • שיחה 15:54, 25 באפריל 2009 (IDT)

שוב, השאלה היא מה נהוג בעברית. המילה אמנה משמשת לתיאור של הסכמה סביב נושא מסויים, ברית היא הסכמה לשיתוף פעולה בין כמה צדדים (כך "אמנת ז'נבה", "ברית נאט"ו" - שאינה אלא ברית "אירגון האמנה הצפון אטלנטית" כלומר מזכירים גם ברית וגם אמנה, וכדומה). כלומר אמנה או ברית הם בין צדדים שהגיעו להסכמה חיובית בנושא מסוים. לכן צריך לצמצם את הדיון להסכמי/חוזי שלום, שהם הבעיה העיקרית. מדובר בהסכמים בין שני צדדים שהיו במצב מלחמה.

בעיני עדיף וגם מקובל בעברית "הסכם שלום", אך לאחר עבודתי כאן, בה נתקלתי ב"חוזה פריז" ואחרים, אני מעדיף להניח לשניים לדור זה בצד זה ובלבד ש: 1.יש אחידות בכל הסכם או חוזה לגופו. 2. כך מקובל לקרוא לו בעברית. למשל "הסכם רודוס" ולא חוזה רודוס. איתן 18:16, 25 באפריל 2009 (IDT)

צ'כית

האם הצירוף rz הוא כמו בפולנית, או שמשאירים את זה פונטי? עידו • שיחה 16:10, 24 באפריל 2009 (IDT)
וראו גם שיחה: דנה זטופק. עידו • שיחה 18:55, 24 באפריל 2009 (IDT)

המקבילה הצ'כית של rz הפולנית היא r עם האצ'ק מלמעלה. ‏Ori‏ • PTT‏ 15:42, 25 באפריל 2009 (IDT)

מעל ל-r הצ'כית צריך להיות האצ'ק, כמו שכתב אורי. רואים את האות הזאת אצל דבוז'אק, לדוגמה, שנכתב Dvořák. אם אתה רואה בצ'כית rz ביחד, סביר שמדובר על צירוף אחר, פשוט. יש לך דוגמה לשם ספציפי? אלדד • שיחה 20:40, 25 באפריל 2009 (IDT)

למה rz בפולנית מקביל ל-ř צ'כית? אלה שני צלילים שונים, אם כבר ř נשמעת לי יותר דומה ל-Ź הפולנית. סתם עומר • שיחה 18:23, 28 באפריל 2009 (IDT)

Soccer mom

אני רוצה לכתוב ערך על הנושא (על הביטוי) איך לתרגם אותו? פישאנדיון - שיחה 17:24, 24 באפריל 2009 (IDT)

לפי דעתי להשאיר אותו כמו שהוא. eman • שיחה • ♥ 17:42, 24 באפריל 2009 (IDT)

שיחה:קו צינור אילת אשקלון#שם הערך

― הועבר מהדף ויקיפדיה:לוח מודעות
האם צריך להוסיף מקף לשם הערך? AMIRBL25 - שיחה 21:22, 24 באפריל 2009 (IDT)

כן. אלדד • שיחה 08:21, 26 באפריל 2009 (IDT)

שם פולני

אודה למי שיוכל לומר לי מה התעתיק המדויק של השוער הפולני Wojciech Szczęsny. שבוע טוב, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:21, 25 באפריל 2009 (IDT)

זה אמור להיות וויצ'ך שצ'נסני. eman • שיחה • ♥ 20:39, 25 באפריל 2009 (IDT)

היה קשה? תודה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:40, 25 באפריל 2009 (IDT)

בדיוק. אלדד • שיחה 20:40, 25 באפריל 2009 (IDT)

הייתי מוסיף ש Wojciech צריך להיות וויצייך, ולא וויצ'ך. Ewan2 - שיחה 04:21, 30 באפריל 2009 (IDT)

לטעת עץ

כיצד יש לנקד את "לטעת"? תודה... 77.126.106.188 22:53, 25 באפריל 2009 (IDT)

לָטַעַת, בלי דגש בטי"ת אף על פי שזה לכאורה מתבקש ולכן יש קמץ ולא פתח בלמ"ד. טי"ת ועי"ן בפתח. --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:13, 26 באפריל 2009 (IDT)

תודה! אז איך צריך להגות את המילה? 77.126.106.188 00:21, 26 באפריל 2009 (IDT)

כמו שכתוב. משהו לא ברור? בתעתיק פונטי זה יהיה משהו כמו /laˈtaʕat/, אבל זה נראה לי קשה יותר מעברית מנוקדת. --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:51, 26 באפריל 2009 (IDT)

לָטַעַת עם הטעם על האות ט"ת (נשמע כמו המלה שפעת). שאלה לחבר אמיר, למה אין דגש בט"ת? כשהתחלתי לכתוב תשובה שמתי לב לניקוד המוזר ולהופעה שלו במקרא (עֵת לָטַעַת בקהלת), אבל מדוע, השורש הוא לא נט"ע? (אותה שאלה לגבי נג"ע). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:41, 26 באפריל 2009 (IDT)

השורש הוא נטע, כמובן, אבל אין דגש. למיטב הבנתי הסיבה לכך היא ש"לטעת" זה ל + טעת, כלומר טעת הוא המקור המוחלט, שהיה די נפוץ בלשון המקרא ובלשון חכמים כבר לא נמצא בלי הלמ"ד בתחילתו. כשנו"ן נבלעת באות שאחריה, האות שאחריה מקבלת דגש חזק ובראש מילה לא יכול להיות דגש חזק, ולכן טַעַת ולא טַּעַת וכשמוסיפים למ"ד, הנו"ן לא חוזרת בשום צורה.

כמו שציינת, המילה לטעת מופיעה בצורה כזו במקרא, אז לא מתווכחים אתה. ליפול (לִפֹּל) מופיע בלשון חכמים, אבל לא במקרא; במקרא כן יש ייפול (יִפֹּל) ולנפול (לִנְפֹּל). בימינו לִנְפֹּל, לִפֹּל, לָטַעַת ולִנְטֹע תקינים לפי האקדמיה, אבל נדמה לי שרוב האנשים אומרים לִפֹּל ולִנְטֹע. לך תבין.

(רוב הדברים מבוססים על הדקדוק של גזניוס ועל חוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק". פנייה נרגשת: אם טעיתי איפשהו, אנא תקנו אותי.) --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:48, 28 באפריל 2009 (IDT)

צרפת

מה עמדת האקדמיה ללשון העברית בנוגע להגייה הנכונה של מילה זו? תודה... 77.127.190.225 08:17, 26 באפריל 2009 (IDT)

ההגייה התקנית על פי האקדמיה היא צAרפת ולא צOרפת (כלומר, בקמץ רגיל, ולא בקמץ קטן). בהנחה שלכך התכוונת בשאלתך. אלדד • שיחה 08:19, 26 באפריל 2009 (IDT)

אלדד, תוכל להביא בבקשה את המקור מהאקדמיה שאומר כך? לא מזמן התעסקתי בשאלה הזו והאסמכתה מהאקדמיה בהחלט יכולה להיות החתיכה החסרה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:47, 26 באפריל 2009 (IDT)

אני יודע שההגייה התקנית של המילה אמורה להיות Carefat (אבל אף אחד לא הוגה אותה כך). לא זכור לי היכן קראתי על המילה באתר האקדמיה, אבל אם אמצא, אעלה לכאן. אלדד • שיחה 18:34, 26 באפריל 2009 (IDT)

מילה עם ניקוד מוזר מאוד. אבן שושן מציין בסוגריים שיש להגות כאילו כתוב בפתח, אבל לא מנמק. מילון בד"ב שם מתג בקמץ, אבל מפנה לנימוק לספר אחר.

בספר עובדיה יש במילה טעמים גם בצד"י וגם בפ"א ובספר מלכים יש מתג בצד"י (כך בתנ"ך קורן, אבל לא בתנך שקיבלתי בצה"ל). למיטב הבנתי קמץ עם טעם או מתג לא יכול להיות קמץ קטן ולכן זה צליל של /a/.

האם מזה גם נובע שהשווא לאחריו בהכרח נע? יענו נא מומחי ניקוד גדולים ממני.

אנסה לברר עוד פרטים ביום שני אצל המומחים האמתיים. --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:44, 27 באפריל 2009 (IDT)

שים לב לקישור בהודעה הקודמת שלי, שם כבר הבאתי את כל הטיעונים שמצאתי, כולל מה שכתבת כאן. הסבר מהאקדמיה או נייר מחקר ממישהו יכול להיות החתיכה החסרה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 13:52, 27 באפריל 2009 (IDT)

ואני עוד מעז להתלונן שלא קוראים את מה שאני כותב :)

תודה, למדתי משם הרבה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:04, 28 באפריל 2009 (IDT)

שם יווני

כיצד יש לתעתק את השם Γιάννης Αμανατίδης? האם זה אכן יואניס אמנטידיס? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:46, 26 באפריל 2009 (IDT)

לא, זה לא (יש לפחות שינוי אחד מן הגרסה שכתבת בעברית). האם תוכל להפנות לקישור כלשהו, כדי שניתן יהיה לראות את השם גם בגרסאות אחרות? אלדד • שיחה 18:32, 26 באפריל 2009 (IDT)

נתקלתי בערך איואניס אמנטידיס (Γιάννης Αμανατίδης), והתעתיק של השם הזה נראה לי קצת מוזר. שמעתי על יונאס ויואניס, אך מעולם לא על איואניס. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:35, 26 באפריל 2009 (IDT)

לעניות דעתי, השם הוא יאניס אמאנאטידיס (Yannis Amanatidis). אלדד • שיחה 18:54, 26 באפריל 2009 (IDT)

Ευχαριστώ (?). ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:14, 26 באפריל 2009 (IDT)

παρακαλώ, בבקשה :) אלדד • שיחה 23:55, 26 באפריל 2009 (IDT)

מה קרה לגמא בהתחלה? סתם עומר • שיחה 18:06, 28 באפריל 2009 (IDT)

בצירוף גאמא+יוטה או גאמא +אפסילון או גאמא +איפסילון, במקום ג (או יותר נכון ר')

מבטאים י. כך גם בברכה היוונית "יא סו". Υειά σου Ewan2 - שיחה 04:12, 30 באפריל 2009 (IDT)

'טייקון' או 'איל הון'?

מה ראוי? נא דעתכם בשיחה:טייקון. אביעדוס • שיחה 19:54, 26 באפריל 2009 (IDT)

en:Janez Brajkovič

תעתיק מסלובנית? ‏YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 22:27, 26/04/2009

יאנז ברייקוביץ'. אלדד • שיחה 23:52, 26 באפריל 2009 (IDT)

איך לתרגם את השם Johnny Mince?

שם המשפחה זה מיינץ? או מיינס?

תודה

--ג'וגיגון - שיחה 11:59, 27 באפריל 2009 (IDT)

התעתיק לעברית: ג'וני מינס. אלדד • שיחה 12:09, 27 באפריל 2009 (IDT)

מעולה, תודה --ג'וגיגון - שיחה 12:34, 27 באפריל 2009 (IDT)

שוב אני, עוד שם שאני זקוק לעזרה בו הוא: Dave Tough, שם המשפחה כמובן, תודה, --ג'וגיגון - שיחה 13:23, 27 באפריל 2009 (IDT)

אני מעריך שהתעתיק הוא דייב טאף, אבל אני לא בטוח במאת האחוזים. אלדד • שיחה 23:47, 28 באפריל 2009 (IDT)

איך מתרגמים לעברית את regionalization?

איך מתרגמים לעברית את regionalization? (התחום הוא חינוך קהילתי)

אם מדובר על מיון או פריסה של שטח לאזורים, אז יתאים המונח "חלוקה מרחבית" ממילון המונחים לתכנון מרחבי של האקדמיה ללשון. Illang • שיחה 16:08, 30 באפריל 2009 (IDT)

לדעת שלומית קדם: "חלוקה למחוזות" ולדעתי: "תיחום חבלים". בברכה. ליש - שיחה 16:20, 30 באפריל 2009 (IDT)

חרף

אבא בנדויד שולל מילה זו מכול וכול. האם אכן כך הדבר? תודה... 77.127.192.48 16:36, 28 באפריל 2009 (IDT)

אני לא יודע איפה בנדויד כותב את זה, אבל אבן שושן אומר שהשימוש המודרני במשמעות "למרות" מבוסס על שינוי המשמעות שהייתה בתהילים נז ד. אבן שושן לא קורא לזה "שגוי" או "פסול", אלא רק אומר שהמשמעות השתנתה.

את המשמעות המקורית בתהילים התקשיתי להבין ואשמח אם מישהו יוכל להסביר. --אמיר א. אהרוני - שיחה 18:28, 29 באפריל 2009 (IDT)

בספרו, "מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה". והרי דבריו תחת הכותרת "חֵרף המאמצים": "מלה שלא היתה ולא נבראה. הממציא שבדה אותה ניסה לאנוס מליצה סתומה שבתהלים נז 4. אבל אפשר לכתוב עברית ברורה בלי המצאות כאלה". 77.127.193.1 18:35, 29 באפריל 2009 (IDT)

טוב, אם בנדויד חושב שהיא סתומה, מותר גם לי לא להבין.

ואני מסכים מאוד עם האמירה הזאת: כל מיני אנשים חושבים שהם כותבים עברית יפה עם מוזרויות כמו "בְּאִם", "מאחר ו" וכיו"ב.

אני צריך להחזיק בבית עותק של הספר הזה שלו, על אף איכות הדפוס שלו מזעזעת. מוכר? סתם, במקומך לא הייתי מוכר :) --אמיר א. אהרוני - שיחה 18:49, 29 באפריל 2009 (IDT)

אפשר לרכוש את הספר ב-65 ש"ח בלבד בחנות רשות השידור בירושלים. ראה כאן. אגב, איכות הדפוס לא רעה בכלל, למיטב הבנתי. הספר עוסק בשגיאות בעברית בהרחבה, והזכרת כמה לעיל "מאחר ו", "באם". תודה, 77.127.193.1 18:59, 29 באפריל 2009 (IDT)

חקרתי קצת (יחד עם השאלה על הבמאי, תשובה בסעיף האחר) והנה מסקנותיי בעזרתו האדיבה של י' אבינרי בעל "יד הלשון". את ההסבר על "חרף" הוא פותח בכך שביאליק בזמנו (חוברת לשוננו א') הציע לאסור שימוש במלה למרות ולבסוף השתכנע והשתמש במלה בעצמו (באזכרה של אחד העם, לדוגמה). לאחר מכן כותב אבינרי "בראות המדקדקים שהגזירה נתבטלה עמדו והמציאו מלה חדשה, חרף. חרף זו רחוקה מן הכתוב בתהלים* יותר מרחוק הלמרות של היום מהלמרות של ישעיהו**". אבינרי חוזה שהמלה הזו תיעלם כמו "כל המילים שהומצאו לצורך המילון", אך טעות בידו ומבחן גוגל מראה מאות אלפי תוצאות למלה. ונסיים בציטוט מהרי"ף/הרמב"ם בביאור על נדרים א': '"חרק", "חרך", "חרף", הרי אלו כינויין לחרם.', כך שאולי באמת צריך לעשות חרם על המלה חרף. *תהילים נ"ז ד'. **כאן וכאן. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 22:07, 30 באפריל 2009 (IDT)

על-יד

אני עושה משהו, אז הוא נעשה על-ידִי או על-ידַי? על-ידוֹ או על ידיו? סתם עומר • שיחה 19:01, 28 באפריל 2009 (IDT)

על יד + הוא = על ידו

על ידי + הוא = על ידיו

‏nevuer‏ • שיחה 19:15, 28 באפריל 2009 (IDT)

אז פעולה נעשתה על ידיו וחפץ נמצא לידו, סבבה. ומה איתי? סתם עומר • שיחה 23:20, 28 באפריל 2009 (IDT)

כשאתה הדובר: נעשה על ידיי. להבדיל מ"על ידי" (שאז ממתינים לסומך). אלדד • שיחה 23:45, 28 באפריל 2009 (IDT)

מחרתיים ולמחרת, "נהגית" וכתיבת אותיות

שלום חברים!

1. אם אני זוכר נכון מתשובה כאן, מחרתיים מנוקדת עם קמצים קטנים בח' ובר', כך שהוגים אותה בצורה הזו (mahorotaim). מה בדבר למחרת? האם (lemahorat)? האם בכלל יש קמץ קטן במ' ואז גם בל' אמור להיות קמץ קטן? 2. "הצליל נהגה" ... "המילה נהגית". למה הי' נוספה במילה הזו, האם זה אותו הרעיון במילה "נעשית", האם גם "נאפית" (..העוגה)? 3. איך נהוג לכתוב אותיות, ט' או טי"ת? הרי לא כל האותיות נכתבות בצורת Xי"ת, קיימת יו"ד, וי"ו וכו'..

תודה..! תומר07 - שיחה 20:54, 28 באפריל 2009 (IDT)

1. לא: /moxoratayim/. קמץ קטן במ"ם, חטף קמץ בחי"ת, קמץ רגיל ברי"ש. זה נדון ממש כאן למעלה: #בּהֶכְרֵחַ או בּהֶכרָח. מחרתיים זה זוגי של המילה מחרת, שנהגית /moxorat/, ונדמה לי שאותה רוב האנשים דווקא הוגים כהלכה, אבל ב"מחרתיים" יש מגוון רחב של הגיות, רובן לא לפי הדקדוק הכתוב.
2. כן. לשם הפשטות מילונים אומרים שהשורש של המילים האלו הוא הגה, עשה, אפה, אבל בלשנים רבים מעדיפים לומר שהשורש הוא הגי, עשי, אפי. היו"ד מתקיימת ברוב הצורות בזמן עבר ודווקא בצורת הנסתר שנחשבת בד"כ לצורת היסוד ושאותה מציינים במילון היו"ד מתחלפת בה"א. אני זוכר שבמבחן הבגרות שלי בלשון (תשנ"ה) כתבו שהשורש הוא "ע.ש.י./ע.ש.ה." - כנראה רצו לקלוע להעדפה של כל מורה ומורה.
3. לא כל כך הבנתי את השאלה. אל"ף, בי"ת, גימ"ל. האם לכתוב ט' או טי"ת - לשיקולך. מכיוון שאני כותב הרבה על לשון בזמן האחרון, אימצתי לעצמי הרגל לכתוב רוב הזמן את השמות המלאים עם גרשיים, כי זה נראה לי יותר נוח, אבל זו תחושה אישית שלי. בחר מה שנוח לך. (יש דעות אחרות? יש מדריך סגנון כתוב שממליץ על כתיב מסוים?) --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:25, 28 באפריל 2009 (IDT)

2. כנראה שמאז התקדמו, במחן הבגרות שלי (תשס"ד) זה נהיה ע.ש.י/ה. שזה הרבה יותר חסכוני.

3. אני דווקא הולך על X. פשוט כי אני עצלן. סתם עומר • שיחה 23:25, 28 באפריל 2009 (IDT)

1. זה די משעשע.. ראיתי את התגובה של "חזרתי", ומאז לא שבתי לשאלה לכן לא ראיתי את התשובה שלך. :)

2. השאלה שלי היא, למה בכלל מוסיפים את היו"ד? למה לא כותבים "נעשת", "נאפת", כמו "מנגנת", "משחקת" ? לפי מה שאני שם לב אליו עכשיו, נראה שכל אותיות השורש צריכות להיות נוכחות, האם זהו כלל מסוים?

3. אמיר, השאלה פה היא באמת האם יש צורה תקינה יותר מאחרת בכתיבה. תומר07 - שיחה 09:28, 29 באפריל 2009 (IDT)

2. ישראלים רבים מוסיפים ללא סיבה יו"ד כדי להביע צליל e בכל מיני מקרים, למשל במילים "*תיכף" ו"*להיפך" שצריכות להיכתב "תכף" ו"להפך"; זה, כביכול, "צירי מלא", אבל זה לא נכון - צריכה להיות סיבה לכתוב יו"ד. זה אחד המקרים שבהם כן יש סיבה טובה - היא חלק מהשורש, אז היא נכתבת. בשורשים המקבילים בערבית היו"ד הזאת ממש עיצורית: עב' בָּנִיתָ - ער' بَنَيْتَ בַּנַיְתַ. בגוף נסתר בעברית היו"ד הופכת לה"א - בָּנָה; בערבית היא נכתבת כמו יו"ד בלי הנקודות ולא נהגית - بَنَى; כלומר ההגייה בערך כמו בעברית, אבל בכתב יש זכר ליו"ד. (אם טעיתי בערבית או בניקוד, אנא תקנו אותי.)

3. לא יודע אם יש כלל ואשמח אם מישהו יוכל לפסוק בעניין הזה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 10:37, 29 באפריל 2009 (IDT)

איך כותבים בעברית RuneScape

שלום רב, מדובר על משחק רשת שהשם הוא אלחם של rune ו-scape. איך rune נהגה? רוּן או רַן? -יונה בנדלאק - שיחה 16:32, 29 באפריל 2009 (IDT)‏

רון, כמובן.

לא מלמדים בישראל שה-e בסוף מילה באנגלית פותחת את ההברה הקודמת? אני לא שואל, חלילה, מתוך זלזול או התנשאות. אחד הדברים הראשונים שלימדו אותי באנגלית היה שה-e בסוף מילים כאלה לא נהגית, אלא גורמת להברה הקודמת להיות פתוחה וש-u בהברה סגורה זה אַ ובהברה פתוחה זה סוג של אוּ. אני למזלי למדתי בבית ספר עם אנגלית מורחבת. ברוסיה מלמדים אנגלית טוב מאוד בבתי ספר כאלה, ולא כל כך טוב בבתי הספר הרגילים. הוראת אנגלית בישראל היא איפשהו באמצע. --אמיר א. אהרוני - שיחה 18:24, 29 באפריל 2009 (IDT)

או, במילים אחרות, צ"ל רוּנסְקֵייפְּ.
דוגמאות:
המילה dare (להעיז) נקראת דֵייר - בגלל ה-e
המילה dove (יונה) נקראת דוֹאוּב - בגלל ה-e
המילה tribe (שבט) נקראת טְרַיְבּ - בגלל ה-e
והמילים tube, puke נקראת פְּיוּק, טְיוּבּ - בגלל ה-e.
במקרה זה אומרים רוּן ולא רְיוּן, כיוצא דופן, בגלל הקושי לבטא.
דני. ‏Danny-w‏ 12:54, 1 במאי 2009 (IDT)

במאי

האם בַּמַּאי? או בִּמַּאי? תודה... 77.127.193.1 17:29, 29 באפריל 2009 (IDT)

לפי אבן שושן - בַּמַּאי בקולנוע, אבל יש גם בִּימַאי עם חיריק מלא ובלי דגש - עובד בתאטרון; אבל בִּימַאי יכול להיות גם במשמעות של בַּמַּאי.

ומעניין: איך לא ידעת אם זה חיריק או פתח, אבל ידעת שיש דגש במ"ם?

אני בכיף עונה לשאלות פשוטות כאלה, אבל אני בסך הכול בודק את זה במילון, בדרך כלל אבן שושן. עצה: אפשר בקלות להשיג מילונים בחינם בעזרת אתר אגורה - המון אנשים רוצים לפנות מקום בבית ובמקום לזרוק את הטלוויזיה זורקים ספרים מרובי כרכים... --אמיר א. אהרוני - שיחה 18:18, 29 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה! האם ראית את שאלתי לעיל - "חרף"? 77.127.193.1 18:27, 29 באפריל 2009 (IDT)

ראיתי ועניתי, אבל אשמח אם תספר מאיפה ידעת על הדגש... --אמיר א. אהרוני - שיחה 18:29, 29 באפריל 2009 (IDT)

אינני יודע לנקד, ועל כן אני מעתיק את הניקוד ממורפיקס בטרם העלאת השאלה, אך מפני שמורפיקס אינו מילון בר סמכא, לדעתי (וגם טועה לעתים), אני מברר כאן - בפינת הייעוץ הלשוני הנודעת של ויקיפדיה העברית. בברכה, 77.127.193.1 18:41, 29 באפריל 2009 (IDT)

פינת הייעוץ הנודעת? כבוד לכל היועצים. הנה תוספת משלי לשאלה (יחד עם תוספת לשאלה על חרף), בעזרתו האדיבה של יצחק אבינרי. בלשוננו לעם אדר-ניסן תש"כ כותב פרופסור נ.ה. טורסיני כי במה היא רק בניין לעבודה זרה ואילו בימה שאולה מיוונית והיא מה שאנחנו מתכוונים כיום באומרנו במה. אבינרי מספר כי ישנם חוקרים הסבורים שבימה גם היא לעבודה זרה אצל היוונים, ויש כאלו הטוענים אף כי מקור המלה בימה היא במלה השמית במה. בקשר למשמעות, ניתן למצוא בימה כגנאי "כנגד בימה של רשע" (בראשית רבה, ל"ז ג') ובמה לטוב "כל שבא ניר ונידב קרב בבמה" (מגילה א' י'). רש"י מפרש על מגילה ט' "במה גדולה - זה מזבח של משה בעודו בנוב וגבעון; במה קטנה - מזבח של יחיד שכל יחיד ויחיד עושה במה לעצמו". "באו לגלגל - הותרו הבמות, באו לשילה - נאסרו הבמות" ואבינרי גורס כי באו חזרה לציון - הותרו הבמות. אבל כאן מדובר בדעה אישית, אני אישית מעדיף בימה ומייחד במה לעבודה זרה, כך גם ההתיאטרון הלאומי שלנו, פרסומים ליום העצמאות שדיברו על "בימת נוער" ו"בימת מוזיקה" וכדומה.

ואם כבר אנחנו דנים בשאלה הזו, חובה לדבר עם ביום ובימוי. בתרפ"ח הציע שלונסקי בכתובים בימוי. אבינרי טען שבמה היא מגזרת החלולים ולכן במה->ביום כמו קמה->קיום. שלונסקי כתב טור לוהט בעד בכתובים, אבינרי בעידודו של ביאליק כתב טור מתנגד במאזניים. ועד הלשון העברית הכריע לטובת אבינרי (רשימת מונחי התיאטרון, לשוננו כרך י') וקובע ביום ומעדיף ביים במקום במאי, אך מתיר את שניהם (בַּיָּם במשקל העבודה הרגיל, אך מתיר בַּמַּאי בדומה לשמאי שזהה לו במשקל). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 22:19, 30 באפריל 2009 (IDT)

קשוטו

― הועבר מהדף שיחת משתמש:האיש והאגדה/יודעים עברית???
בערך נאמר " קשוטו עצמכם תחילה", הביטוי המקורי הוא "קשוט עצמך תחילה" קשוט-צורת ציווי ליחיד, כמו דרוך. לגבי דרוך נראה לי שצורת הציווי לרבים זה דִרכו ולכן צורת ציווי הביטוי לרבים- "קִשטו עצמכם תחילה"‏ --Matanwis - שיחה 16:19, 21 באפריל 2009 (IDT)

לדיונכם. אשמח להערות על הדברים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 18:24, 29 באפריל 2009 (IDT)

זו לא טעות. שתי צורות הציווי קיימות כבר בעברית מקראית. 'קְשוֹטוּ' (הוספת u לצורת היחיד /qʃotˤ-u/ ) היא הצורה העתיקה יותר, שהיתה ככה"נ הצורה היחידה בעברית הקדם-מקראית. בעברית מקראית היא נשמרה רק בצורת הֶפְסֶק, כלומר בסוף משפט, כשהמילה מוטעמת בטעם מפסיק. 'קַַשְְטוּ' (הוספת u לצורת הבסיס /qaʃtˤ-u/) היא צורה מאוחרת יותר, שבעברית מקראית הפכה לצורה הנפוצה, כי היא מופיעה כשהמילה באמצע משפט (שזה רוב המקרים). אחרי תקופת המקרא, כשהעברית הפסיקה לשמש שפת-אם, השתנו בהדרגה כללי הצורות והתחביר, וכבר היתה פחות חוקיות בשימוש בשתי הצורות הללו. נדמה לי שהפתגם המדובר הוא בעברית משנאית או תלמודית. Illang • שיחה 16:32, 30 באפריל 2009 (IDT)

תעתוק שמות לעברית – פיזיקה סטטיסטית#היסטוריה

סיימתי את כתיבתו הראשונית של הערך פיזיקה סטטיסטית. תוך כדי כתיבת פרק ההיסטוריה, נתקלתי בשמות פיזיקאים רבים עליהם אין ערך בויקידפיה העברית ולכן לצד השם כפי שניסיתי לכתוב אותו בעברית מופיע השם בשפת המקור בתוך הערה מוסתרת. אשמח אם בעל ידע יעבור על הפרק הרלוונטי ויתקן טעויות תעתוק שסביר להניח כי נפלו בו. בתודה, שמעון - השאירו הודעה 21:21, 29 באפריל 2009 (IDT)

שם יווני 2

כיצד יש לתעתק את השם Τραϊανός Δέλλας? האם זה אכן תריאנוס דאלאס? איכשהו נראה לי שעדיף טריאנוס דלאס. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:39, 30 באפריל 2009 (IDT)

בינתיים העברתי לטראיאנוס דלאס לפי עצה של גילגמש. זה נראה גם לי הרבה יותר מדויק. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:18, 30 באפריל 2009 (IDT)

העצה של גילגמש נראית לי נכונה. זה אמור להיות "טריאנוס", אבל "טראיאנוס" מראה בצורה ברורה יותר את ה-a, ולכן אולי עדיף ("טריאנוס" עלול להיקרא Trianos). ואכן, דלאס ולא דאלאס (כי זה לא Dallas אלא Dellas). אלדד • שיחה 20:23, 1 במאי 2009 (IDT)

צירוף התנועות αϊ אינו דיפתונג, ויש לבטא כל תנועה בנפרד: אָאִי (כמו "אאידה" של ורדי). כדי למעט באל"פים, רצוי לכתוב "טרָאִיאָנוס" ולא "טראאיאנוס". שמחה - שיחה 19:45, 2 במאי 2009 (IDT)

תעתיק שמות שני מקומות בצרפת

1. Chaponost
2. Beaunan

תודה, אביהו • שיחה 12:36, 1 במאי 2009 (IDT)

הראשון - שאפונו.

השני: בונאן. אלדד • שיחה 21:20, 1 במאי 2009 (IDT)

תודה, אביהו • שיחה 21:22, 1 במאי 2009 (IDT)

תעתיק השמות Moamyn ו- Guillaume Rondelet

השם הוא ערבי, ואין לי מקור אחר לשם. הוא מוזכר בכל הקשור לבזיירות בויקיפדיה האנגלית, אולם עדיין אין לו ערך שם, רק אזכורים. אשמח לתעתוק השם לעברית. מינוזיג - שיחה 14:18, 1 במאי 2009 (IDT)
אני מניח שזה מואמין, אך הייתי רוצה לראות את השם בכתב ערבי. Aghnon • פורטל ספרד 14:23, 1 במאי 2009 (IDT)

כן, מואמין או מועמין, חיפשתי בגוגל, אבל לא מצאתי את השם בערבית. אולי צריך לחפש תחת השם המשוער בערבית - זה יתן תוצאות אמינות, אני משער. מינוזיג - שיחה 14:25, 1 במאי 2009 (IDT)

אם כן, אני מציע לך לחכות כדי לא לעלות מידע שגוי. וגם גיליתי שישנו מומחה לערבית בקרבנו. רגע, אנחנו מדברים על ציפור כלשהיא, נכון? Aghnon • פורטל ספרד 14:31, 1 במאי 2009 (IDT)

שלילי. אנחנו מדברים על מי שנחשב לאבי הבזיירות, בזייר ערבי. פניתי אל המומחה. מינוזיג - שיחה 14:40, 1 במאי 2009 (IDT)

ואללה. גוגל מוצא רק במקום אחד את השם מועמין וזה באמייל של מישהו אז אי אפשר להיכנס. לעומת זאת מואמין מופיע די הרבה, סביר שזה שם. ויקיפדיה הערבי לא מוצא כלום, אבל ככה זה כל פעם שאני מחפש שם, כנראה כי הערבית שלי היא ערבית של תיכון. Aghnon • פורטל ספרד 14:49, 1 במאי 2009 (IDT)

מאה אחוז. השם הוא 'מואמין. אפשר לעזור בתעתוק נוסף של שם צרפתי ? Guillaume Rondelet

מינוזיג - שיחה 15:00, 1 במאי 2009 (IDT)

מצאתי את השם הזה בחיפוש פה, בשם גיום רונדלה. מניח שזה תעתיק נכון. מינוזיג - שיחה 15:02, 1 במאי 2009 (IDT)

אני מעדיף שאולי תחכה מעט כדי לברר את הנושא. Aghnon • פורטל ספרד 15:04, 1 במאי 2009 (IDT)
האם אתה בטוח שהשם צרפתי? מצד אחד יש לו LL שמישהו חשב שהיא נקראת כיו"ד כמו בקטאלנית, לדוגמה. מצד שני, השם לא נכתב בכתיב פונטי לחלוטין לכן זו לא יכולה להיות קטאלנית. אבל הצרפתית נכתבת בכתיב אטימולוגי לכן הכל יכול להיות. Aghnon • פורטל ספרד 15:11, 1 במאי 2009 (IDT)

כן, הוא צרפתי, צירפתי לך שם לינק לערך שלו באנגלית, הוא מופיע בתעתיק העברי בערך איכתיולוגיה.

אני זקוק לתעוק נוסף, (מצטער על כל הטרחה), לשם ההולנדי Volcher Coiter. כתבתי ולצ'ר קויטר - האם נכון ? מינוזיג - שיחה 15:31, 1 במאי 2009 (IDT) לא מצאתי את הלינק ההוא; הולנדית אני לא יודע (וגם לא צרפתית). עדיף שלא תרשום בכל מקום איך רושמים את השם בכתב לטיני כי רוב הקוראים לא בודקים זאת וזה מקשה לקרוא. עדיף לשים לכל אחד קישור ושם לרשום זאת. Aghnon • פורטל ספרד 15:39, 1 במאי 2009 (IDT)

טוב. אם כך פשוט אעשה רשימה של כל השמות שאני צריך להם תעתוק לעברית ;

• Moamyn (שם ערבי, אין לי את השם בכתב ערבי).
• Guillaume Rondelet . שם צרפתי. מופיע בויקיפדיה בשם גיום רונדלה. האם תקין ?
• Volcher Coiter. שם הולנדי.
• Conrad Gessner שם שבדי.
• Ulisse Aldrovandi שם איטלקי.
• Francis Willughby שם אנגלי.
• Christopher Merret שם אנגלי.
• Mathurin Jacques Brisson שם צרפתי.
• François Le Vaillant שם צרפתי. (פרנסואה ___ ?)

רוב השמות הללו הם אורניתולוגים וזואולוגים מהעבר ומפורסמים מאוד שראוי לכתוב ערך לכל אחד ואחד מהם. כרגע זקוק להם לערך אורניתולוגיה.

מינוזיג - שיחה 16:07, 1 במאי 2009 (IDT)

השם הוא כנראה מֻאְמִן (בערבית: مؤمن). חובבשירה - שיחה 18:32, 1 במאי 2009 (IDT)

תודה רבה! האם תוכל לסייע לי בשמות הנוספים ? מינוזיג - שיחה 18:38, 1 במאי 2009 (IDT)

בבקשה, להלן:

• Moamyn (שם ערבי, אין לי את השם בכתב ערבי) - מואמן (מערבית, הוספתי ו', להקלת הקריאה עבור הקורא העברי)
• Guillaume Rondelet . שם צרפתי. מופיע בויקיפדיה בשם גיום רונדלה. האם תקין ? - תקין.
• Volcher Coiter. שם הולנדי. -> פולכר קויטר
• Conrad Gessner שם שבדי. אם הוא שבדי: קונרד יסנר
• Ulisse Aldrovandi שם איטלקי -> אוליסה אלדרובאנדי
• Francis Willughby שם אנגלי -> פרנסיס וילובי
• Christopher Merret שם אנגלי -> כריסטופר מרט
• Mathurin Jacques Brisson שם צרפתי -> ז'אק בריסון
• François Le Vaillant שם צרפתי. (פרנסואה ___ ?) -> פרנסואה לה וֵייאָן

אלדד • שיחה 20:18, 1 במאי 2009 (IDT)

תודה רבה אלדד.מינוזיג - שיחה 00:30, 2 במאי 2009 (IDT)

עוד קת אם אפשר. . .

• Louis Jean Pierre Vieillot שם צרפתי. (לואיס ג'ין פייר ויולט ?)
• Reginald Ernest Moreau שם אנגלי. תירגמתי - רג'ינלד ארנסט מורו, תקין ?

לואי ז'אן פייר ויאיו (כלומר, Vieyo); השני, כמו שכתבת, רג'ינלד ארנסט מורו. אלדד • שיחה 23:27, 2 במאי 2009 (IDT)

אורדו

שלום, אשמח לעזרתכם. איך יש לתעתק את Shahrukh Khan? הערך שלנו נקרא שאהרוח' ח'אן. עם זאת, ראיתי יותר מפעם תרגום שמו בצורות שונות, ביניהן אף שארוק קאן. מה הכי מדוייק? תודה, דורית 18:14, 1 במאי 2009 (IDT)

התעתיק הזה נראה לי תקין (באורדו יש ח', ונראה לי שבדרך כלל מתעתקים אותו לאנגלית בתור kh). אלדד • שיחה 20:21, 1 במאי 2009 (IDT)

תודה. אם כך, אערוך את ההפניות הנדרשות. דורית 20:27, 1 במאי 2009 (IDT)

אני לא בטוח שצריך את ה-' הרי אין באורדו עוד ח. ح נהגית כ-ה (ו-ه מסמלת נישוף). סתם עומר • שיחה 10:26, 4 במאי 2009 (IDT)

הארמון המלכותי או ארמון המלוכה?

במדריד יושבים מספר ארמונות ששימשו לאורך השנים את משפחת המלוכה הספרדית. אחד מהם נקרא בספרדית Palacio Real ואפשר לקרוא עליו בינתיים באנגלית. שאלתי היא האם לתרגם את השם לעברית כ"הארמון המלכותי" או כ"ארמון המלוכה"? מצד אחד נשמע כאילו "ארמון המלוכה" הוא התרגום המקובל יותר, מצד שני "ארמון המלוכה" יכול להתייחס לכל אחד מאותם ארמונות (אפילו אם רק לאחד מהם יהיה ערך בעברית), בעוד ש"הארמון המלכותי" יתייחס רק לארמון הספציפי הזה, הודות ל-ה' הידיעה ולשמו המפורש. . אם זה משנה משהו, בסמוך לארמון נמצא גם "התיאטרון המלכותי", שתועתק כך מכיוון שאין הגיון ממשי ב"תיאטרון המלוכה". אשמח לקבל את דעתכם. Gellerj - שיחה 14:40, 2 במאי 2009 (IDT)

תרגום: Noble jurisdictions

לשם הקטגוריה. יש הצעות? אביעדוס • שיחה 18:20, 2 במאי 2009 (IDT)

האם קטגוריה:אצולה (הקישור לא עובד לי, מסיבה כלשהי) לא מספיק טובה? Gellerj - שיחה 19:17, 2 במאי 2009 (IDT)

לדעתי לא; מדובר על תחומי שיפוט (חלוקה מנהלית). אביעדוס • שיחה 14:34, 3 במאי 2009 (IDT)

נסה לשחק עם המילים שטחים ואזורים. קטגוריה:שטחי אצולה, קטגוריה:אצולה - שטחים, קטגוריה:אזורים שבראשם עומד אציל וכו'. Kulystab - שיחה 14:02, 5 במאי 2009 (IDT)

הממ. הכיוון טוב, אבל אף אחד מאלה לא מצליח לגמרי לקלוע.. אביעדוס • שיחה 21:56, 5 במאי 2009 (IDT)

Zvjezdan

האם זה אכן זויסן? תודה מראש, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:32, 3 במאי 2009 (IDT)

תודה על הפניית תשומת הלב. באמת מוזר. צריך להיות משהו כמו זבייזדן. הגבתי בדף השיחה שם. --אמיר א. אהרוני - שיחה 12:37, 3 במאי 2009 (IDT)

Alois יליד בוהמיה ממוצא אוסטרי

בערך על אלואיס מוסיל הוספתי קישור חיצוני המספר על עבודתו בצפון הנגב. בקישור הנ"ל כתוב שמו מנוקד "אלוא" ואצלנו ללא ניקוד צריך, אולי, להיות "אלואה". מה דעת המומחים?אודי - שיחה 23:10, 3 במאי 2009 (IDT)

השם Alois בגרמנית (שם נפוץ מאוד אגב בתחילת המאה העשרים) הגייתו אַלוֹאִיס (האלף השנייה מעט מיותרת אבל נועדה להבדיל מאלוויס כמו פרסלי...). אם אין סיבה מיוחדת שהנ"ל נולד להורים צרפתים או חי בצרפת רוב ימיו, לא אלוא או אלואה אלא אלואיס (וראה אלואיס היטלר....). ‏Harel‏ • שיחה 23:22, 3 במאי 2009 (IDT)

תוכל להקשיב לשם זה ולכל שם גרמני תחת השמש באתר המצויין [1]. ‏Harel‏ • שיחה 23:24, 3 במאי 2009 (IDT)

קו מפריד בין שנים (1900-1901 / 1901-1900 לעומת 1900–1901 / 1900־1901)

כהמשך לדיון כאן: לפני יום-יומיים עלה לו הערך המצור על עכו (1832-1831). ההפרדה בין השנים נעשתה באמצעות סימן מינוס (-). על אף שלהלכה נראה כי סדר השנים נכון, למעשה הצורה הזו הושגה באמצעות הפיכת הסדר; כלומר: מה שבאמת כתוב הוא המצור על עכו (1832־1831). לא לעניין.

משמעות הדבר היא, למשל, שמי שחפץ להגיע אל הערך משורת החיפוש צריך להקליד "המצור על עכו (1832..)", לעצום עיניים ולחשוב שהמצור החל בעצם אז. סתם לא רציני.

הועלתה הצעה ליצור הפניה מהמצור על עכו (1831-1832) – צורה נכונה מבחינת סדר השנים המוקלד, אך שגויה מבחינת המראה שיוצא. רק שאם ממילא מפנים מהמחרוזת הזו לשם הערך הנראה, אפשר ממש באותו מחיר להפנות לשם תקני הכולל קו מפריד או מקף מחבר, לא משנה; העיקר: תו עברי, שבאמצעותו ניתן לשמור על סדר נכון הן בהקלדה הן במראה.

נטען כי הפרדה בין שנים באמצעות רווח-מינוס-רווח (המצור על עכו (1831 - 1832)) "היא הנהוגה בוויקיפדיה לסימון טווח שנים". אם כך הוא, אזי יש להשתמש בה. מכל מקום, הצורה הנוכחית (1900-1901) פגומה, ויש להמירה באחת מן החלופות. אביעדוס • שיחה 01:36, 4 במאי 2009 (IDT)

1. נא להפנות לדיונים קודמים. ברי שהיתה החלטה קודמת בגלל הבעייתיות של המקף התחתון (גם אם היה היתה "לא החלטה"), ולכן ידרש דיון במזנון, הצבעה בפרלמנט או כל הביורוקרטיה הרלוונטית. 2. לא כולם משתמשים בהשלמה אוטומטית. 3. מי שמשתמש בזה יקפוץ לו העמוד המצור על עכו. ‏Ori‏ • PTT‏ ע, עכ, עכו 01:42, 4 במאי 2009 (IDT)

סליחה, ההפניה נשמטה. אדרבה, אפשר להצביע. רק שקודם כדאי לדון. העניין אינו השלמה אוטומטית או לא; גם מי שיקליד את המחרוזת במלואה, בסדר הנכון, לא יגיע לערך ללא הפניה. אביעדוס • שיחה 01:45, 4 במאי 2009 (IDT)

לטעמי, לא כדאי להשתמש בתו מיוחד בשמות הערכים. המינוס הוא סימן מוכר, ואני חושב שהוא מתאים גם לשם הערך. ממילא אפשר ליצור את שתי האפשרויות (האחת תהיה הפניה), ואין צורך בשימוש בתו שעדיין נחשב (על פי רוב הדעות) למיוחד. גם האקדמיה אינה מחייבת להשתמש בו, ומאפשרת שימוש במינוס בתור המקף המקובל. אלדד • שיחה 01:58, 4 במאי 2009 (IDT)

זאת ועוד, כשהקלדתי "המצור על עכו", קיבלתי בהשלמה גם את שם הערך הנכון, 1831 - 1832 (בלי רווח בין המינוס לשני המספרים), כך שאני חושב שלא צריכה להיות בעיה במקרה הנוכחי. אלדד • שיחה 02:07, 4 במאי 2009 (IDT)

האם תבנית {{שם שגוי}} אינה מספקת פתרון לבעיה זו? תומר א. - שיחה 06:16, 4 במאי 2009 (IDT)

למה כוונתך? תוכל לפרט? אלדד • שיחה 06:17, 4 במאי 2009 (IDT)

לאביעד מפריע סדר השנים ההפוך (להשתמש במקף התקין אי אפשר. אפילו אני לא יודע איך מייצרים אותו מחוץ לחלון העריכה). אני חושב שאפשר להשתמש בתבנית הזאת כדי להמנע ממה שאביעד הגדיר כ:"צורה נכונה מבחינת סדר השנים המוקלד, אך שגויה מבחינת המראה שיוצא". תומר א. - שיחה 06:21, 4 במאי 2009 (IDT)

טוב, אפשר לסדר את זה באמצעות שימוש בשורה {{שם שגוי|המצור על עכו (1831‏-1832)}} על השם השגוי כך שיוצג באופן נכון בכותרת הדף (בדומה לדף C++) ויאפשר להגיע דרך החיפוש האוטומטי. תעשו עם זה מה שאתם רוצים. תומר א. - שיחה 13:11, 4 במאי 2009 (IDT)

אני לא מעוניין בפתרון כזה. לדעתי, אין שגיאה של ממש בשימוש במינוס במקום במקף. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 13:15, 4 במאי 2009 (IDT)

גילגמש, זה כבר לא הדיון. עכשיו מדברים על הסדר של השנים בשם הערך (האם לפי מה שנכון עפ"י האקדמיה או לפי מה שמאפשר המקף). תומר א. - שיחה 13:18, 4 במאי 2009 (IDT)

אני לא רואה שום בעיה בהמצור על עכו (1831 - 1832), כמו מלחמת האזרחים בלבנון (1975 - 1990). כך מקובל אצלנו. ‏odedee • שיחה 14:24, 4 במאי 2009 (IDT)

נסה למצוא את זה בחיפוש האוטומטי ותראה את הבעיה (מאיזושהי סיבה הבעיה לא קורית עבור מלחמת האזרחים בלבנון). שוב (ויש לי חשש שאתה לא מבין מה אני מציע פה), שם הערך לא ישתנה, המספר הקטן יותר יופיע מימין וסימן המינוס ימשיך לשמש עבור הפרדה. תומר א. - שיחה 14:43, 4 במאי 2009 (IDT)

למה אתה קורא חיפוש אוטומטי? Ajax? אם זה לא קורה במלחמת האזרחים, זה כנראה סימן שפה זה קורה רק משום שהערך חדש ובסיס הנתונים לא התעדכן עדיין. ‏odedee • שיחה 15:01, 4 במאי 2009 (IDT)

לי עושה הגיון שיהיה כתוב 1831-1832, כי מספרים כמו תאריך כותבים משמאל לימין, אבל אני לא אתאבד על זה ‏Ori‏ • PTT‏ ע, עכ, עכו 14:56, 4 במאי 2009 (IDT)

כשהמספרים משולבים בטקסט, לפי הכללים יש לכתוב אותם כיוון קריאת הטקסט, מימין לשמאל. ‏odedee • שיחה 15:01, 4 במאי 2009 (IDT)

אכן, ותודה לתומר שהבין מה אני אומר. תומר, תוכל להדגים למה כוונתך? אביעדוס • שיחה 15:29, 4 במאי 2009 (IDT)

עודדי, השלמה אוטומטית היא אכן הAjax שבתיבת החיפוש, זה לא קשור לעידכון מסד הנתונים (נסה להקליד קודם את המספר הגדול ותראה שאתה כן מקבל תוצאה), טרם פענחתי למה זה כן קשור (אולי לרווח בין המינוס למספר. אביעד, אוכל להדגים בקלות בתנאי שעודד לא יתרגז ובתנאי שאם עדיין תהיה מחלוקת נשחזר לגירסה היציבה. תומר א. - שיחה 15:33, 4 במאי 2009 (IDT)

אל תחשוש מרוגזו של עודד :) זה לא חייב להיות על הדף הזה. צור את המצור על תל אביב (2217-2218). אביעדוס • שיחה 15:52, 4 במאי 2009 (IDT)

בשום פנים ואופן לא. ואני לא צוחק. זה לא דברים שמשחקים איתם. קח עיר אחרת מחוץ למדינה. שלוש פעמים לכיור ‏Ori‏ • PTT‏ ע, עכ, עכו 15:58, 4 במאי 2009 (IDT)

התוכנית להצלת העולם (2010-2050). אביעדוס • שיחה 16:03, 4 במאי 2009 (IDT)

בכלל ימים בעייתיים. היו שני יום שישי ה-13 השנה. עוד לא התאוששתי ‏Ori‏ • PTT‏ ע, עכ, עכו 16:04, 4 במאי 2009 (IDT)

הנה ההדגמה שלך, רק שתדעו שהויכוח הזה פוגע במפעל הערכים המומלצים, במקום לכתוב לעודד את הבוט שהוא ביקש אני נאלץ להשחית את זמני על שטויות (במיוחד השטויות של אורי). תומר א. - שיחה 16:41, 4 במאי 2009 (IDT)

עוזי מחק תוך שנייה, לא הספקתי לראות. אביעדוס • שיחה 16:44, 4 במאי 2009 (IDT)

הצלחתי לשחזר את המצב בארגז חול שלי (חשבתי שהבעיה מוגבלת למרחב הערכים). אני מזה מאוכזב מכם שאתם נותנים לי ככה לפרפר. תומר א. - שיחה 17:09, 4 במאי 2009 (IDT)

מעולה! נראה לי שזה נותן מענה לבעיה. אביעדוס • שיחה 13:08, 5 במאי 2009 (IDT)

סבבה, אנא עדכן אותי לאחר שתבצע את ההעברה. תומר א. - שיחה 20:20, 6 במאי 2009 (IDT)

שטויות? זה מדעי! ‏Ori‏ • PTT‏ ע, עכ, עכו 00:33, 5 במאי 2009 (IDT)

לעיתים או לעתים

איך יש לכתוב? דניאל ב. 14:18, 4 במאי 2009 (IDT)

לעתים. ‏odedee • שיחה 14:19, 4 במאי 2009 (IDT)

כאשר מדובר על מילה שביחיד אין בה יו"ד ואין בה תנועת i, מקובל גם ברבים לא לכתוב אותה ביו"ד. דוגמאות:

אם -> אמו [imo], בת -> בתו, צד -> צדו השמאלי, עת -> עתים, מס -> מסים, וכו'. יש כמה יוצאים מן הכלל כאשר מדובר במילים שכיחות מאוד, לדוגמה: עז -> עיזים (כי יש גם קור עז, ו"עזים" ברבים; אבל תמצא, כמובן, גם "עזים"); שן -> שיניים, ועוד. אלדד • שיחה 15:24, 4 במאי 2009 (IDT)

האם מקובל לכתוב ללא היו"ד או שמא יש לכתוב כך? Kulystab - שיחה 13:51, 5 במאי 2009 (IDT)

מדוע ישנם כה הרבה מיסים וניסים? ברי"א • שיחה • י"א באייר ה'תשס"ט • 14:23, 5 במאי 2009 (IDT)

כי בבתי ספר בישראל לא כל כך מלמדים לכתוב וישראלים כותבים לפי אינטואיציה.

לפי כללי הכתיב יש לכתוב מסים ונסים.

זה מגיע לדרגות הגבוהות ביותר: רשות המסים קוראת לעצמה לפי הכתיב הנכון, אבל מינהל מקרקעי ישראל מוסיף יו"ד מיותרת.

לשאלתו של Kulystab - יש לכתוב ללא יו"ד. מה מקובל - גם וגם, ולעתים קרובות שתי הצורות מופיעות באותו ספר. לרוב האנשים זה לא מפריע, אותי זה מתסכל נורא. --אמיר א. אהרוני - שיחה 14:32, 5 במאי 2009 (IDT)

מבין ללבך.. אביעדוס • שיחה 21:57, 5 במאי 2009 (IDT)

כתבו לחברי הכנסת שלכם ובקשו מהם לחוקק את החוק "שוחרי שפת עבר: לימוד השפה העברית במערכת החינוך התשס"ט-2009". אולי דווקא בנושא הזה חברי הכנסת יהיו תמימי-דעים. בברכה, 77.127.191.37 13:57, 6 במאי 2009 (IDT)

אני עובד על זה. לצערי אני לא אופטימי כמוך. --אמיר א. אהרוני - שיחה 20:14, 7 במאי 2009 (IDT)

למה התכוונת באופן ספציפי לקשר? אביעדוס • שיחה 23:25, 7 במאי 2009 (IDT)

לרשימה של שאלות שהפניתי לח"כים נוכחיים ופוטנציאליים (לפני הבחירות האחרונות) על דעתם בנושא חינוך. נתתי להם חופש לענות על מה שהם רוצים, אבל רמזתי שאני מתעניין במיוחד בלשון. התשובות היו מאכזבות ברובן. --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:39, 8 במאי 2009 (IDT)

הפתעה. אביעדוס • שיחה 02:33, 8 במאי 2009 (IDT)

תרגום תמונות

יש קטגוריה שנקראת קטגוריה:תמונות לתרגום ובה תמונות המופיעות בערכים שונים בוויקיפדיה העברית. הכיתוב בתמונות אלו הוא באנגלית. על מנת לשנות את הכיתוב אנחנו צריכים לעשות שיתוף פעולה בין האגף לייעוץ לשוני ובין הסדנה לגרפיקה. אני לא יודע, אולי בעצם הייתי צריך לפנות למחלקה לשת"פ... בכל אופן, אם מישהו רוצה להרים את הכפפה, לעשות את מלאכת התרגום, אני אשמח לעשות את העבודה הגרפית ולהמיר את הקבצים לקבצים דוברי שפת הקודש!!! לא צריך לעשות את הכל בבת אחת, כדאי להתחיל בתמונה אחת. דיון בנושא כבר החל בסדנה. • רוליג - שיחה 17:57, 4 במאי 2009 (IDT)

כמו כן, ישנה גם קטגוריה:מפות לתרגום, אם אתם מתמצאים בתרגום מפה (מפות באנגלית), עזרו לנו ושלחו אותה לסדנה לגרפיקה, עם התרגומים, על מנת שנוכל לעברת אותה. --MT0 - שיחה 00:46, 6 במאי 2009 (IDT)

נואל

נואֵל או נואָל? ולמה?

מה הרבים של רָטוֹב? האם רְטוּבִּים?? תודה... 77.127.212.103 12:16, 5 במאי 2009 (IDT)

לגבי נואל, זה תלוי: אם מדובר בפועל בזמן עבר, אזי יש לנקד בפתח, משום שצורת העבר של בניין נפעל היא נִפְעַ‏ל, אך אם מדובר בפועל בזמן הווה או בשם, אזי יש לנקד בקמץ, משום שצורת ההווה של בניין נפעל היא נִפְעָ‏ל. באשר לריבוי המילה רָ‏טֹ‏ב, הרי הוא רְטֻבִּ‏ים. Kulystab - שיחה 13:48, 5 במאי 2009 (IDT)

תודה! באשר לנואל: תוכל לתת דוגמאות? תודה... 77.127.212.103 13:57, 5 במאי 2009 (IDT)

ציטוט מתוך הערך נואַ‏ל במילון אבן-שושן (תחת השורש י-א-ל): "'אל-נא תשת עלינו חטאת, אשר נוֹ‏אֵלְנוּ‏ ואשר חטאנו' (במדבר יב יא). 'יש חכם לרבים נֶ‏חְכָּ‏‏ם, ולנפשו הוא נוֹ‏אָ‏ל' (בן-סירא לז כה)". דוגמה לשם (גם כן מהמילון אך בערך נוֹ‏אָ‏ל) נמצאת בביטוי "מעשה נוֹ‏אָ‏ל". Kulystab - שיחה 15:13, 5 במאי 2009 (IDT)

צורת הרבים של רָטֹב (בחולם חסר) היא רְטֻבִּים (בקובוץ), בבי"ת דגושה, אבל המילה הנפוצה רָטוּב תקינה בהחלט וצורת הרבים שלה - רְטוּבִים, בבי"ת רפה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 14:37, 5 במאי 2009 (IDT)

האם התרת רָטוּב היא שינוי של השנים האחרונות? כי לפי מה שזכור לי מלימודי המילה רָטֹב מתנהגת כפי שמתנהגים הצבעים, ולכן יש לבטא רְטֻבִּים כמו המילה צְהֻבִּים.

רָטֹב-רְטֻבִּים, רָטוּב-רְטוּבִים.

רָטוּב מופיע במילון של יהודה גור שהופיע בשנת 1950, אז זה כנראה לא ממש חידוש.

במקרא יש רָטֹב ואין רָטוּב, אבל כן קיים במקרא הפועל רטב בבניין פָּעַל ואין סיבה לפסול את קיומו של בינוני פעול רָטוּב.

רְטֻבִּים היא אחת הדוגמאות הידועות להחמרת יתר בתיקון לשון. --אמיר א. אהרוני - שיחה 20:28, 5 במאי 2009 (IDT)

מעשה נואָל, אבל ניסיון נואֵל? תודה... 77.127.212.103 22:00, 5 במאי 2009 (IDT)

נואָל בקמץ בשני המקרים. לא נראה לי שזה יכול להיות אי פעם נואֵל.

נואל בפתח קיים במקרא, אבל נדיר מאוד בימינו.

אנא תקנו אותי אם אני טועה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:10, 5 במאי 2009 (IDT)

יש נואל (בסגול) באנגלית, אולי משם הטעות. תומר א. - שיחה 23:38, 5 במאי 2009 (IDT)

מה, השם הצרפתי של חג המולד? אביעדוס • שיחה 23:42, 5 במאי 2009 (IDT)

כן. כמו שאמרתי, באנגלית. תומר א. - שיחה 23:45, 5 במאי 2009 (IDT)

ראו כאן. הקישור הפנימי לא במקום, לדעתי, כי החמרת יתר היא לא בהכרח תיקון יתר, שהוא בדרך כלל שגיאה לשונית. תודה... 77.127.212.103 23:51, 5 במאי 2009 (IDT)

אה, חשבתי שלטענת אמיר זו שגיאה של ממש. אביעדוס • שיחה 23:53, 5 במאי 2009 (IDT)

התייחסתי ל"רְטֻבִּים" - ולקישור הפנימי שהוספת. בברכה, 77.127.212.103 23:56, 5 במאי 2009 (IDT)

כן, הבנתי (התכוונתי לפנות לאמיר). אביעדוס • שיחה 00:57, 6 במאי 2009 (IDT)

לא הבנתי כלום. בכתבה בהארץ אני לא רואה ניקוד ובאבן שושן הדוגמאות בקמץ. מאיפה צירי? --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:30, 6 במאי 2009 (IDT)

ו, אהם, אל תוסיפו בבקשה קישורים לדברים של אנשים אחרים :)

החמרת יתר היא לא תיקון יתר, אם כי לפעמים הגבול מטושטש. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:32, 6 במאי 2009 (IDT)

אני מתנצל על הטעות בציטוט; לחצתי בטעות על צירה במקום על פתח (הם כל כך קטנים עד כדי שהם נראים אותו הדבר). הציטוט הנכון מאבן שושן הוא כמובן: "אשר נוֹ‏אַ‏לְנוּ‏ ואשר חטאנו". עמכם הסליחה. Kulystab - שיחה 13:56, 6 במאי 2009 (IDT)

עזרה בתעתיק שם אירי

איך ניתן לתרגם את השם Mickey Shaughnessy, תודה --ג'וגיגון - שיחה 00:22, 6 במאי 2009 (IDT)

אני מנחש שזה 'מיקי שונסי'. אביעדוס • שיחה 00:53, 6 במאי 2009 (IDT)

כן, כך גם לדעתי (ומדובר כאן בתעתיק שם, לא בתרגום). אלדד • שיחה 00:53, 6 במאי 2009 (IDT)

כן, זה כנראה נכון. אביעדוס • שיחה 00:56, 6 במאי 2009 (IDT)

אני מוכרח לציין כי ממש לא הייתי בכיוון מבחינת התעתיק, טוב, תודה על הפרשנות --ג'וגיגון - שיחה 00:22, 7 במאי 2009 (IDT)

שאלת ניקוד קטנה

איך מנקדים את המילה "שלם" (לשלם - to pay - בציווי)? תודה רבה! :-) טוסברהינדי (שיחה) 10:38, 6 במאי 2009 (IDT)

שַׁלֵּם.

דגש בלמ"ד, כי בבניין פיעל תמיד יש דגש, פתח בשי"ן, כי לפני דגש אין קמץ כמעט אף פעם. צירי בלמ"ד, כי לרוב בסוף מילה יש תנועה גדולה (סגול תנועה קטנה), אבל זה לא לגמרי עקבי. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:26, 6 במאי 2009 (IDT)

תודה! יש מקום באינטרנט שבו אפשר למצוא ניקוד של הטיות של מילים? במורפיקס אין הטיות... טוסברהינדי (שיחה) 12:01, 6 במאי 2009 (IDT)

בויקימילון ניתן לראות זאת, אף שהוא די ריק. Aghnon • פורטל ספרד 13:12, 6 במאי 2009 (IDT)

הטיות של פעלים בגזרות השלמים ניתן לראות בערך בניינים בעברית. Kulystab - שיחה 15:11, 6 במאי 2009 (IDT)

גלריה- מחפש מילה נרדפת לגלריה

מחפש מילה נרדפת בעיכרית למושג גלריה לאמנות

מה לגבי תערוכה? אם תגיד לאיזה שימוש בדיוק זה יוכל לעזור. Aghnon • פורטל ספרד 19:16, 6 במאי 2009 (IDT)

מוזאון? אביעדוס • שיחה 20:32, 6 במאי 2009 (IDT)

וויבודינה

מה עדיף, וויבודינה או וויוודינה? עידו • שיחה 20:17, 6 במאי 2009 (IDT)

בכתיב הקירילי האות שעליה המחלוקת היא в, שלרוב מתועתקת כב' רפויה, אם אני לא טועה, כמו שזה עכשיו. Aghnon • פורטל ספרד 20:24, 6 במאי 2009 (IDT)

על מה אתה נסמך? ראה למשל וויווד. אם וויווד אז וויוודינה. העיצור בתחילת ובאמצע המילה זהה, ומשונה יהיה לתעתקו לעברית באמצעות שתי אותיות שונות. אביעדוס • שיחה 20:31, 6 במאי 2009 (IDT)

גם לי נראה ככה, בגלל זה הבאתי לכאן. עידו • שיחה 23:53, 6 במאי 2009 (IDT)

הצליל V מתועתק כבי"ת כשהוא לפני ו"ו, לכן התעתיק הנכון הוא וויבודינה. דב ט. - שיחה 23:58, 6 במאי 2009 (IDT)

כנראה גם אחרי ו כמו במולדובה, ולנטינה טרקשובה וכו'.Ewan2 - שיחה 02:42, 8 במאי 2009 (IDT)

כן, לפני או אחרי תנועת O או U וכן בסוף מילה. דב ט. - שיחה 13:43, 8 במאי 2009 (IDT)

מעבר לכפילות העיצורים העבריים המשמשים באותה מילה לתעתוק צליל זהה, ישנה סוגיית הכתיב במחקר ההיסטורי. המשכתי את הדיון בשיחה:וויווד. אביעדוס • שיחה 13:29, 10 במאי 2009 (IDT)

למעשה היה צריך ווייווד בשביל המילה הרומנית voievod או וואיווד בשביל המילה הרוסית vaivod .קיים גם השם ההונגרי המקביל vajda שהפך לשם משפחה (כמו של הבמאי הפולני ויידה או וואידה, בטוח לא באידה} Ewan2 - שיחה 03:21, 17 במאי 2009 (IDT)

גוף אחרי סוגריים

כשאני כותב משפט בו לאחר התייחסות לנושא אחד, אני מציע בסוגריים שמדובר בנושא משפט אחר בעל גוף לשוני אחר. למשל:

המנצחת (או המנצח) רוכבת על הסוס.

האם עליי להטות את הפועל הבא לפי הנושא הראשון, השני, או בכלל ברבים, כאילו דיבר על שני הנושאים גם יחד? 85.65.8.167 23:25, 7 במאי 2009 (IDT)

שאלה מעניינת.. יצא לי להרהר בזה. למען האמת אינני בטוח; טנטטיבית, יש ללכת בהתעלם ממה שנתון בסוגריים. אביעדוס • שיחה 23:35, 7 במאי 2009 (IDT)

ובאותו העניין, בתמורה במשפט, כשמינה שונה מהחלק המומר, כיצד מטים את הנשוא (במשפט פועלי, או את האוגד במשפט שמני)? לדוגמה: ראש הממשלה, גולדה מאיר, אמרה...(כאן זה די ברור) לעומת: החיה האימתנית, הפיל, לא נע(ה) ולא זע(ה)... --Rex - שיחה 08:50, 10 במאי 2009 (IDT)

לדעתי, גזירה שווה: על פי הנושא, ולא ע"פ התמורה. דווקא הדוגמה עם "ראש הממשלה" אינה טובה, כי במקרה זה ראש הממשלה הוא ממילא במין נקבה (ללא קשר לתמורה). אביעדוס • שיחה 09:50, 10 במאי 2009 (IDT)

זירת השוורים

אני מתחיל לשכתב את מלחמת שוורים, והגעתי למסקנה שיש לפתוח מספר ערכים קודם.

לכן, יש לי כמה בעיות בתרגום השחקנים.

Torero-ללא ספק, לוחם שוורים.

Rejoneador-לוחם שוורים רכוב? האנגלים קוראים לו lancer, יעני חניתן.

Banderillero-אולי פתיין? למי שלא ברור, מדובר בזה שמנפנף עם הדגלים.

Mozo de espadas-ללא ספק, נושא כלים.

Picador-חייבים להשאיר כפיקאדור!

Presidente-אולי פשוט נשיא? מדובר בראש האירוע.

Alguacilillo-פקיד? מדובר בפקידי הנשיא.

Monosabio-מדובר בנושא כלי הפיקאדור.

מישהו יכול לעזור? Aghnon • פורטל ספרד 13:34, 8 במאי 2009 (IDT)

בעצם אני לא עומה על השאלה המרכזית שלך, כי אני לא ממש יכול לעזור בתרגום. אני רק מציע שאם לא יהיה לך פתרון אפשר לשקול פשוט לתעתק את זה, הרי יש מטאדור ופיקאדור אז למה שלא יהיה גם באנדריירו (אם אני צודק בתעתיק)? סתם עומר • שיחה 01:58, 10 במאי 2009 (IDT)

אכן אפשר את חלקם, פשוט אלו כבר מקובעים בשפה. Aghnon • פורטל ספרד 13:37, 10 במאי 2009 (IDT)

שאלת איות

אטמוספרי או אטמוספירי? טרופוספרי או טרופוספירי? טוסברהינדי (שיחה) 22:53, 8 במאי 2009 (IDT)

אני אישית כותב אטמוספירי. מלבד זאת, את המילה ספירה אין אפשרות לכתוב כספרה, לכן אין סיבה שבמילים יותר גרנדיוזיות זה ישתנה. Aghnon • פורטל ספרד 22:56, 8 במאי 2009 (IDT)

מילון אבן-שושן (שנת 1997) קובע ספירה, הן בכתיב מנוקד והן בכתיב חסר ניקוד, אך לפי כללי האקדמיה יש לכתוב ספרה, שכן התנועה e בהברה פתוחה מתועתקת כצירה בכתיב מנוקד וללא סימן מיוחד (ז"א, ללא י') בכתיב חסר ניקוד. מבחן גוגל לא עובד כאן משום שהמילים הן היינו הך. נראה שנצטרך לקיים הצבעה, אך יצוין כי ספירה, אטמוספירה וטרופוספירה כבר נשתרש כאן. Kulystab - שיחה 23:33, 8 במאי 2009 (IDT)

ראו דיון ארוך בעניין זה בשיחה:אטמוספירה. שמחה - שיחה 21:32, 10 במאי 2009 (IDT)

מחיה או מחייה?

בכתיב חסר ניקוד, כמובן. תודה! :-) טוסברהינדי (שיחה) 17:58, 9 במאי 2009 (IDT)

לדעתי מחיה (livelihood) ביו"ד אחת ומחייה (extermination) בשני יו"דים, אבל יתקנוני רבותיי המלומדים. ‏Harel‏ • שיחה 18:12, 9 במאי 2009 (IDT)

אם אתה מדבר על הפועל, אז יש להשתמש בשני יו"דין לפי החלטת האקדמיה ללשון. Aghnon • פורטל ספרד 22:58, 9 במאי 2009 (IDT)

מאיפה הגעת ל-extermination, ר"ל? mekhaye - מחייה. mikhya - מחיה. ‏odedee • שיחה 01:18, 11 במאי 2009 (IDT)

מְחִיָּה-מחייה - שם פעולה מהפועל מָחָה. לא נפוץ, אבל קיים במילון. --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:32, 12 במאי 2009 (IDT)

אולי קיים במילון, אבל בוודאות לא על זה שאלו פה. ‏odedee • שיחה 00:36, 12 במאי 2009 (IDT)

כנראה לא על זה שאלו, אבל כולנו למדנו מילה בזכות השאלה ובזכות הראל. --אמיר א. אהרוני - שיחה 12:19, 12 במאי 2009 (IDT)

התייעצות כללית

שלום חברים, אודה לכם אם תביעו את דעתכם בעניין הבא - מה עדיף:

• יו"ר בזק

• יו"ר דירקטוריון בזק

(בזק זו רק דוגמה)

אציין שלדעתי עדיפה האופציה הראשונה. יותר טבעי, יותר זורם, יותר מקובל, יותר קצר. ‏Gridge ۩ שיחה 22:52, 9 במאי 2009 (IDT).

ביבליוטקה אלכסנדרינה

למה ביבליוטקה ולא ביבליותקה או ביבליותיקה כפי שמקובל לתעתק th? ―194.90.37.247 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצטרף לתהייה, th מיוונית זה ת. סתם עומר • שיחה 02:00, 10 במאי 2009 (IDT)

גם אני לא רואה סיבה מיוחדת. אביעדוס • שיחה 13:27, 10 במאי 2009 (IDT)

סינמטק, דיסקוטק usw. חוץ מזה, השם "ביבליוטקה אלכסנדרינה" הוא הכל חוץ מביוונית. זה לא יוונית. לגמרי. ‏Ori‏ • PTT‏ 13:31, 10 במאי 2009 (IDT)

השם הוא בלטינית, לא ביוונית. bibliotheca בלטינית = ספרייה (מיוונית: βιβλιοθήκη). האות θ (תטא) נכתבת בלטינית (ובעקבותיה בשפות אירופיות נוספות) th, ובעברית באות "תו". למשל: תאולוגיה, תמיסטוקלס, תיאטרון וכו'. לכן יש לכתוב – ביבליותקה אלכסנדרינה. בברכה, שמחה - שיחה 21:10, 10 במאי 2009 (IDT)

אז גם סינמתק ודיסקותק? טוסברהינדי (שיחה) 12:16, 12 במאי 2009 (IDT)

לא, במקרה של "ביבליותקה אלכסנדרינה" מדובר על מונח קדום, לא על מונח עכשווי, נוכחי, שיש לו מילה עברית משלו ("דיסקוטק" כבר התאזרחה כמילה עברית, והיא התאזרחה בלבוש הזה). זאת ועוד: אנחנו כותבים "ותיקן" ולא "וטיקן", אם כי "וטיקן" הייתה אמורה להיות הצורה השכיחה בעברית (כי, לכאורה, אין סיבה לכתוב ב-ת'). מדינת ה"ותיקן" קיבלה בעברית את הכתיב הזה. בתעתיק של מונחים מהמיתולוגיה, או מההיסטוריה, אנחנו כותבים על פי כללי התעתיק המקובלים. לדוגמה: לבירינת (ולא "לבירינט"), אנתרופולוגיה (ולא "אנטרופולוגיה"), ועוד. למיטב ידיעתי, מן המילה היוונית theka נגזרה גם המילה העברית "תיק". במקרה של המונח הקדום גם אני הייתי מצדד בכתיב ב-ת': ביבליותקה (במונחים מיוונית - גם אם מדובר במושג לטיני, ברור שהוא הגיע מיוונית - אנחנו מתעתקים th בתור ת'). אלדד • שיחה 23:41, 13 במאי 2009 (IDT)

אם כך, בינתיים 4 בעד ת', ו-1 בעד ט'. אביעדוס • שיחה 23:45, 13 במאי 2009 (IDT)

Ganteaume - תעתיק לעברית

מה ההגייה והתעתיק לעברית של השם הצרפתי Ganteaume? שמחה - שיחה 20:56, 10 במאי 2009 (IDT)

גאנטום, ב-ו' חלומה. אלדד • שיחה 00:06, 11 במאי 2009 (IDT)

נכמר

מהי צורת היסוד של "נכמר" ומהן הטיותיו השונות? תודה... 77.127.128.137 00:15, 11 במאי 2009 (IDT)

זוהי צורת היסוד.. "נִכְמַר" הוא פועל בגוף נסתר בזמן עבר. הטיותיו השונות? כמו "נשבר". אביעדוס • שיחה 01:11, 11 במאי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: תשובה מתוך ויקימילון :
כָּמַר = הניח להשפעת החום. / פרש מכמורת (ובהשאלה - פרש או הקיף באמצעות בד או רשת. / הטמין. / שירת ככומר.
כתיב מלא: כמר
שורש וגזרה: כ-מ-ר
בניין: פָּעַל
ופירוט בעניין הפועל:
שורש זה מחולק לארבעה שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
1. כמר (א) - חימום, שלהוב.
2. כמר (ב) פרישת מכמורת.
3. כמר (ג) הטמנה
4 כמר (ד) שירות ככומר.
הערה: המילה נדירה מאוד בשימוש, ואינני מכיר שימוש שלה בעברית מודרנית כיום, מלבד שימוש יחיד בתוך הביטוי "נכמר הלב" או "נכמרו רחמיו". ‏Danny-w‏ 01:21, 11 במאי 2009 (IDT)

כפי הנראה: "נכמר" מלשון "נפרש", "התרחב". ‏Danny-w‏ 01:23, 11 במאי 2009 (IDT)

תרגום ל-spoofing

בהתייחס לעולם אבטחת המחשבים, מה לדעתכם התרגום הנכון למילה spoofing כמו ב-Arp spoofing או ב-Spoofing attack? בבקשה תענו רק אם אתם מכירים את ההקשר המקצועי של המונח. חשבתי על "תעתוע" או "שיטוי", למשל: שיטוי ARP. מצד שני אולי לא כדאי לתרגם את המונח הזה בכלל, כפי שהיה עד כה. מה דעתכם? --ינון - שיחה 20:56, 11 במאי 2009 (IDT)

אמנם אינני מכיר את ההקשר המקצועי של המונח, אך האקדמיה ללשון העברית תרגמה את המונח communication spoofing ל"הונאת תקשורת". נראה לי שניתן לגזור מכך הונאת ARP ומתקפת הונאה. מה דעתך? Kulystab - שיחה 21:40, 11 במאי 2009 (IDT)

הולך! זה בדיוק מה שזה! מוזמנים לקרוא: הונאת DHCP --ינון - שיחה 22:25, 11 במאי 2009 (IDT)

אני דווקא הייתי משתמש ב"התחזות", מכיוון שחלק מההונאה כולל התחזות ליישות אחרת ברשת. התחזות DHCP או התחזות APR. רציונל - שיחה 22:33, 11 במאי 2009 (IDT)

ואיך היית מתרגם את Referrer spoofing? זו כבר לא התחזות (כי זו לא פעולה שנעשית על עצמך, אלא על בקשת ה-HTTP), ולכן במקרה הזה הייתי הולך יותר לכיוון ההונאה בכל זאת. --ינון - שיחה 23:24, 11 במאי 2009 (IDT)

אני לא מבין למה לתרגם את זה בכלל. זה ARP spoofing, IP spoofing, זה השמות של הדברים האלה, כל דבר אחר יהיה להמציא את הגלגל. תומר א. - שיחה 23:37, 11 במאי 2009 (IDT)

אורניום מדולל או מדולדל?

ראו את הדיון בשיחה:אורניום מדולל. eman • שיחה • ♥ 00:03, 12 במאי 2009 (IDT)

timestamp

היי, אני כותב ערך על timestamp. בנוגע לתרגום: חותם זמן או חותמת זמן? ואיך ברבים? חשבתי על זה יותר מדי והמילים איבדו את המשמעות :) --Shunram - שיחה 00:07, 12 במאי 2009 (IDT)

לדעתי צריך לתרגם כחותמת זמן, וברבים חותמות זמן, משום שעפ"ר stamp מתורגם לעברית כ"חותמת" ו-seal כ"חותם". Kulystab - שיחה 00:24, 12 במאי 2009 (IDT)

יחיד: חוֹתַם זְמַן, רבים: חוֹתָמוֹת זְמַן.

היחיד לפי המלצת האקדמיה, הרבים לפי אבן שושן ויהודה גור. --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:29, 12 במאי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: באופן אישי אני מעדיף "חותמת זמן", עם זאת, האקדמיה ללשון עברית יועצת לנו ב"מילון: אלקטרוניקה: טלפונאות (תשי"ז)" דווקא "חותם זמן". תומר א. - שיחה 00:30, 12 במאי 2009 (IDT)

לעזאזל, חיפשתי את זה כמילה אחת באתר האקדמיה, כמו שכותבים באנגלית. Kulystab - שיחה 00:42, 12 במאי 2009 (IDT)

קומפטנטי

יש מילה ממקור לטיני שמוכרת לרוב דוברי הרוסית והאנגלית: competent. קשה לי מאוד לתרגם אותה לעברית, אז אני אומר בלועזית "קומפטנטי", אבל בדרך כלל לא מבינים אותי.

המילונים מציעים "מקצועי" או "מוסמך", אבל competent זה הרבה יותר מזה. זה גם מישהו שהוא מקצועי - יודע את המקצוע שלו היטב; וגם מוסמך, במובן הישיר ביותר של השורש - מישהו שאפשר לסמוך עליו; וגם אמין; וגם לא חובבן; מישהו שלא מפשל גם במטלות מסובכות בתחום ההתמחות שלו. זה מישהו שמפגין שלמות מקצועית יוצאת דופן, מישהו שאחרי שעובדים אתו, לא רוצים לעבוד עם אף אחד אחר. גם המילה "מומחה" לא מעבירה את התחושה שאני רוצה להעביר. מין מקצוען על, שמפגין כל גוון אפשרי של מקצוענות.

יש למישהו רעיון? --אמיר א. אהרוני - שיחה 12:37, 12 במאי 2009 (IDT)

כשאני רוצה להשתמש במילה הזאת אני אומר "מוכשר", אני יודע שזה לא בדיוק אבל זה מה שאני עושה. תומר א. - שיחה 12:41, 12 במאי 2009 (IDT)

"קומפטנטי" ניתן לתרגום, לא אחת, על ידי המילה "מיומן". אלדד • שיחה 12:42, 12 במאי 2009 (IDT)

"competent", להבנתי, כולל גם ממד של "אחראִי" ו"אכפתי", דברים ש"מיומן" לא בהכרח מביע.

אני גם מחפש משהו שאפשר לשלול. התחושה שלי ברוסית ואנגלית היא ש-competent היא ההמלצה המקצועית החיובית ביותר, ו-incompetent - ההמלצה השלילית ביותר - כלומר, לא רק לא מישהו שלא יודע לעבוד, אלא גם חסר אחריות וגם לא ממש אכפת לו מזה.

שאלתי בפורום רוסית-עברית ב-LiveJournal והציעו לי שם "בקי", "סמכותי", "בר סמכא". האחרון נראה לי הכי קרוב, אבל עדיין לא מושלם. --אמיר א. אהרוני - שיחה 13:24, 12 במאי 2009 (IDT)

אה, אתה סתם מתלהב מזה כי זה בארמית.. ;) אביעדוס • שיחה 13:35, 12 במאי 2009 (IDT)

מה פתאום!! להפך, הייתי מעדיף משהו עברי לגמרי. פשוט השורש סמך בהחלט מתאים למישהו שלתפיסתי הוא קומפטנטי, כי זה מישהו שאפשר לסמוך עליו וב"בר סמכא" לא קיימת הכפילות שיש ב"מוסמך" - "מוסמך" יכול להיות גם מישהו שפשוט קיבל הסמכה, ולא בהכרח יש לו יכולת אמתית.

קיימת המילה סָמוֹך - זה משקל של שמות תואר, כגון עגול, וזו הייתה יכולה להיות מילה מתאימה, אבל היא כבר משמשת שם כלי שמסתמכים עליו. --אמיר א. אהרוני - שיחה 15:43, 12 במאי 2009 (IDT)

אני דווקא לא מכיר את ממד האחריות והאכפתיות של המילה competent. התוכל לתת דוגמה לכך באנגלית? כשאני נתקלתי במילה היא באה כמעט תמיד במובן של "כשיר" או "מוכשר" (אדם שיש לו הכשרה, לא קשור לכישרון). לעומת זאת, את incompetent הייתי מתרגם כ"כושל", מילה שאפשר להבליע בה ממד של חוסר אחריות או חוסר אכפתיות. Kulystab - שיחה 13:54, 12 במאי 2009 (IDT)

אולי אני המצאתי את ממדי האחריות והאכפתיות :) אבל לא נראה לי. ר' ובסטר:

professional : characterized by or conforming to the technical or ethical standards of a profession

competent : proper or rightly pertinent; having requisite or adequate ability or qualities

כושל - להבנתי - נמצא כבר בדרגה כה נמוכה שבה לא שוקלים אפילו לבקש את שירותיו. אם כבר, מישהו שהוא incompetent יכול להיקרא "גרוע" - עושה רושם של מקצוען או מחזיק בתפקיד באופן רשמי, אבל לא באמת מסוגל לבצע עבודה טובה ושלמה. אבל הייתי מעדיף מילה שאפשר לשלול ולא להשתמש במילה אחרת. האם באמת אין משהו כזה בעברית? --אמיר א. אהרוני - שיחה 15:43, 12 במאי 2009 (IDT)

אצלי במילון אוקספורד (לא שאני בא להשוות של מי יותר גדול):
competent – properly qualified or skilled; adequately capable; satisfactory
משמע, כשיר/מוכשר/מוסמך. לגבי המילה שאתה מחפש בעברית, אני לא בטוח שקיימת כזו, אבל מצד שני, אני לא יושב פה עם אגרון. Kulystab - שיחה 16:32, 12 במאי 2009 (IDT)

חסידות באבוב

האם לא צריך להיות "חסידות בובוב"? כוזרי - שיחה 21:29, 12 במאי 2009 (IDT)

לא, נראה כי השם נכתב ונהגה לפי ההגייה האשכנזית. אביעדוס • שיחה 22:10, 12 במאי 2009 (IDT)

אם כך, צריך להיות "חסידות באבאב". ובכלל, ממתי אמורים להתחשב בצורת הכתיב של המקור? אנחנו אמורים להיות אמונים על צורת התעתיק לעברית המדוברת. כוזרי - שיחה 22:31, 12 במאי 2009 (IDT)

..למעט בשמות שבהם התקבע כתיב אחר. כן, במקרה הספציפי הזה אין לי שמץ של מושג. לא שמעתי עליה עד לפני כמה דקות. אביעדוס • שיחה 22:38, 12 במאי 2009 (IDT)

זה שם המקום. בברכה. ליש - שיחה 22:41, 12 במאי 2009 (IDT)

אחד קל הפעם, בלי פלמים

Ninian Stephen אוסטרלי. איך מתעתקים? yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 01:53, 13 במאי 2009 (IDT)

ניניאן סטפן --MT0 - שיחה 13:51, 13 במאי 2009 (IDT)

תודה.yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 17:42, 14 במאי 2009 (IDT)

למיטב ידיעתי Stephen כשם אנגלי נהגה באותו אופן כמו Steven, כלומר "סטיבן". "סטפן" משמש רק בשפות אירופיות אחרות. דוגמאות מוכרות: Stephen King (נהגה: סטיבן קינג, ולא סטפן כפי שמתורגם לרוב בעברית), Robert Stephenson (סטיבנסון). כיון שמדובר באוסטרלי, יש לתעתק: ניניאן סטיבן.לאף טוף - שיחה 23:49, 18 במאי 2009 (IDT)

איות מילה

בפנייה לגבר מלשון ידיים כותבים ידיך או ידייך? תודה ויום מבורך

ידיך. בברכה, ינבושד • י"ט באייר ה'תשס"ט.

לגבר - ידיך, לאישה - ידייך. אלדד • שיחה 23:27, 13 במאי 2009 (IDT)

תעתיק Hue בספרדית – אוּאֶ / וֶ?

בהמשך ל#Jaén y Huelva, וכעת לאואסקה (Huesca), וכן לאמור בויקיפדיה:כללים לתעתיק מספרדית#צירופי אותיות מיוחדים, אני רוצה להיות בטוחים שאנחנו מתעתקים נכון. האם Hue באמת נשמע "we"? לדעתי זה דומה יותר ל-uwe. אביעדוס • שיחה 22:56, 13 במאי 2009 (IDT)

פונטית, זה נשמע כמו We'. השאלה היא אולי יותר מתאים שיכתב אוא כדי למנוע בלבול. Aghnon • פורטל ספרד 23:18, 13 במאי 2009 (IDT)

אילו היה לנו W בעברית - Wסקה היה אידיאלי ("וסקה"). היות ש"ווסקה" לא ברור, אולי, faute de mieux, כדאי להישאר עם "אואסקה" (למרות, שוב, שזה לא התעתיק המדויק; אני חושב שכאן ההגייה היא לא uwe, אלא בבירור we). אלדד • שיחה 23:30, 13 במאי 2009 (IDT)

בואו נעצור הכול, בעברית כבר מקובל לרשום אואסקה ולצערנו אין לנו כוח לשנות זאת. Aghnon • פורטל ספרד 23:40, 13 במאי 2009 (IDT)

רגע, רגע: אם עדיף "אואסקה" על פני "וסקה", אז צ"ל "אואלבה" ולא "ולבה", ובנוסף נתקן את ההנחיות בכללי התעתיק מספרדית (ולהיפך). אביעדוס • שיחה 23:42, 13 במאי 2009 (IDT)

אביעד, מדוע לשנות כללי תעתיק; יש כלל שמתאים לכל המקרים העומדים בכלל זה. אם יש שם שחורג מהם, אנחנו מטפלים בו, מתדיינים בעניינו ומתאימים את עצמנו לנסיבות השונות. אפשר להחליט אד הוק, כמו כאן, שיהיה "אואסקה". בייחוד אם השם אינו מוכר בתור "וסקה", אז מדוע להמציא את הגלגל? אלדד • שיחה 23:45, 13 במאי 2009 (IDT)

לא, אני לא מדבר על המקרה הפרטי (אכן, מה שהתקבע התקבע, ואין לי מושג מה במקרה הספציפי הזה), כי אם על הכלל: האם הוא מדויק או לא. לעניות דעתי, לא. אביעדוס • שיחה 23:47, 13 במאי 2009 (IDT)

לצרפתים אין W, והדרך שלהם ליצור אותו היא על ידי oua, oue, oui וכו'. גם לספרדים אין W, והדרך שלהם ליצור אותו (למיטב ידיעתי) היא על ידי hua, hue וכו'. הכלל מדויק, hue יתועתק בתור we. איך נכתוב אותו בעברית - זו כבר שאלה אחרת. במקרה דנן החלטנו (כפי שמסתמן) לא לתעתק בתור ו' אלא בתור "אוא". אלדד • שיחה 23:51, 13 במאי 2009 (IDT)

תיקון קטן: הספרדים יכולים לרשום !uau¡. הספרדית היא שפה פונטית לחלוטין, לכן Hue יש לקרוא
HU HE

ֵ

(H היא א', לא ה')

Hue שלנו נוצר ע"י H שהיא סתם וU עיצורית. דרך אגב, יש לנו שגיאת כתיב שאטפל בה מחר באושואיה (Uswaya). Aghnon • פורטל ספרד 00:03, 14 במאי 2009 (IDT)

תרגום מביולוגית

אני מעוניין לתרגם את התמונה לעברית. יש מתנדב להכנת רשימה מסודרת של מונחים מתורגמים? הידרו - שיחה 22:57, 13 במאי 2009 (IDT)

אני רואה שעוד לא קיבלת תשובה, אז לפחות אכתוב כאן את תרגומם של שלושה מונחים שאני יודע: terminal – קודקודי, axillary – חיקי, dormant – רדום. Kulystab - שיחה 10:27, 17 במאי 2009 (IDT)

תרגום "Avenue of Merit"

(בבית קברות). יש לזה שם מקובל? לחלופין - הצעות? אביעדוס • שיחה 13:46, 14 במאי 2009 (IDT)

כנראה "חלקת גדולי האומה" או "שדירת גדולי האומה". ‏odedee • שיחה 14:04, 14 במאי 2009 (IDT)

נשמע יפה. תודה. אביעדוס • שיחה 14:09, 14 במאי 2009 (IDT)

מינוח

יש מונח עברי ל-compressed vowel? (הכוונה לתנועה שמעוגלת ע"י לחיצת השפתיים כלפי פנים, כמו /u/ היפנית) סתם עומר • שיחה 15:27, 14 במאי 2009 (IDT)

גנו (בעל חיים)

לאחרונה עלתה על דעתי האפשרות שבאנגלית הוגים את שם החיה הזו כ"נו", יכול להיות כזה דבר? האמת שזה הגיוני בהתחשב ב-gnome ובזה שבעצם כל המילים שאני מכיר באנגלית שמתחילות ב-gn נהגות כאילו אין שם g, אבל החיה הזו היא כל כך גנו. סתם עומר • שיחה 15:55, 14 במאי 2009 (IDT)

ובאותו הקשר, שיר משעשע. סתם עומר • שיחה 15:57, 14 במאי 2009 (IDT)

אכן, מבדיקה במילון אוקספורד עולה כי באנגלית הוגים את שם החיה כ"נו" או כ"ניו".Kulystab - שיחה 16:06, 14 במאי 2009 (IDT)

יהדות תל אביב

ערב טוב עמיתיי,

ברצוני להתייעץ עמכם על הבעיה הבאה: בדעתי לכתוב בעז"ה ערך על חיי הדת במאה שנותיה של תל אביב. הערך יסקור את בתי הכנסת, הישיבות, והקהילות החרדיות והחסידיות שהיו וישנן בתל אביב. הבעיה היא שמו של הערך. בעוד שבערים או ארצות אחרות בעולם כותרת הערך היא "יהדות מקום פלוני", כדוגמת "יהדות איטליה", "יהדות נורווגיה" וכיו"ב, הרי שבתל אביב, שאף החילונים בה הם יהודים, קשה לכתוב "יהדות תל אביב", כאשר הכוונה רק לתיאור חיי הדת והדתיים. עוצו עיצה!

ברי"א • שיחה • כ"א באייר ה'תשס"ט • 00:24, 15 במאי 2009 (IDT)

מה בדבר "חיי הדת בתל אביב"? (על משקל "חיי הרוח ב/של...") --Rex - שיחה 04:04, 15 במאי 2009 (IDT)

אני דווקא הייתי הולך על "יהדות תל אביב", הערך מספר על מה שעשו היהודים התל-אביביים, גם אלה החילונים, בהקשר היהודי של חייהם. הרי גם יהודי נורבגיה עסקו במסחר ועשו המון דברים שנבעו מהאספקט החילוני של חייהם, אבל בערך על יהדות נורבגיה יכלל רק מה שקשור לחיים היהודיים ולא תפורט שגרת חייהם של היהודים בנורבגיה, אלא רק מה שרלבנטי לסיפור על הקהילה היהודית, זו עם ביהכנ"ס והשוחט. סתם עומר • שיחה 18:14, 15 במאי 2009 (IDT)

תודה לשניכם. אשמח לשמוע דעות נוספות. ברי"א • שיחה • כ"ג באייר ה'תשס"ט • 21:55, 16 במאי 2009 (IDT)

לדעתי אין מקום לשם "יהדות תל אביב". הרי בערך כמו יהדות איטליה (אמורים להיות) מפורטים כל מה שעשו יהודי איטליה, כגון ייסוד קבוצות ספורט, השתתפות בחיים האקדמיים או התפשטות ההשכלה. לא נראה לי שבכוונתך לכתוב על כל הדברים האלו בנוגע ליהודים התל-אביביים. "חיי הדת בתל אביב" נשמע הרבה יותר טוב. כוזרי - שיחה 22:31, 16 במאי 2009 (IDT)

ערך על משהו דיי לא קיים, אבל אם חייבים אז חיי דת יהודים בתל אביב או משהו דומה. יש כאן עוד דתות. ‏Ori‏ • PTT‏ 22:39, 16 במאי 2009 (IDT)

כן.. מסורבל קצת, אבל אולי באמת כדאי חיי דת יהודיים בתל אביב (או ביידוע). אביעדוס • שיחה 22:55, 16 במאי 2009 (IDT)

אפשר ללכת על פתרון כלאיים בין "יהדות תל אביב" לבין "חיי דת יהודיים בתל אביב" והוא - יהדות בתל אביב. מגיסטר • שיחה 08:47, 17 במאי 2009 (IDT)

שמות זכר ונקבה

שלום חברים! שאלתי הפעם היא בנוגע לאותם שמות מוזרים (לפי דעתי), כמו זברה/יונה/ציפור. כמו שניתן לראות, מילים אלו הן שמות נקבה, אך קיימים גם זכרים מהמינים הללו.

1. איך נהוג לדבר על זברה/ציפור ממין זכר? כמו שכתבתי עכשיו? (= "זברה ממין זכר")

2. במורפיקס טוענים שקיימת מילה כזו "יוֹן"- שהוא הזכר ביונים, אמת? בנוסף, לדוגמא ואני רואה מספר יונים מרחוק, ואני רוצה לציין זאת- האם עליי להגיד "שני יונים"/"שלושה יונים", כי אינני יודע מה מינם?

3. שאלה אולי טיפה מוזרה- אבל איך הגיעו השמות למצב כזה? כלומר, למה יש "פר/פרה" "ג'ירף/ג'ירפה" "יון/יונה" ולא יכלו ליצור "תולעת/תולע" "ציפור/ציפורה" וכן הלאה.

שאלות מוזרות אני חייב להודות, אבל באמת מסקרנות אותי. בתודה, תומר07 - שיחה 08:22, 15 במאי 2009 (IDT)

שאלות לא מוזרות בכלל, דווקא מעניינות מאוד. ספקני אם מישהו ייתן לך תשובה עליהן כאן...

לגבי 2: אכן, דיירי השובך הם היון והיונה, זכר ונקבה. יון יכול לשמש גם שם פרטי לבן. וכן, אם אתה מסתכל על קבוצת יונים שאינך יודע את מינה, אתה אמור לומר "שלושה יונים" ולא "שלוש". אלירן d שיחה 10:55, 15 במאי 2009 (IDT)

וזה עוד לא הכל: שפירית, חיפושית, דבורה ונמלה, שממית, לטאה וזיקית (וגם סלמנדרה הלועזית), גירית, ורוב הציפורים (חוחית, סנונית...) קיימות רק בנקבה. גם שמות צמחים רבים (לדוגמא התאנה, שהיא צמח דו-ביתי). אולי הקדמונים חשבו שכל החיות האלה הן ממין נקבה, אבל חלק מהשמות הם חדשים והתירוץ לא תופס לגביהם. לדעתי - מחלה קשה ומידבקת של השפה העברית.לאף טוף - שיחה 00:07, 19 במאי 2009 (IDT)

למיטב ידיעתי, כשמדובר במילים כמו דבורה, נמלה וכו' אין הסבר ודאי לסיבה שאלו הן מילים בנקבה וללא צורת זכר. עד כמה שידוע לי, אחת המרצות שלי באוניברסיטה (ד"ר מירב טובול-כהנא) עשתה על זה את עבודת הד"ר שלה, ושם היא מגיעה למסקנה ששמות אלו התגבשו עוד לפני שהיו צורות אחידות לנקבה (כלומר: אז לא הייתה כוונה שזה יהיה בנקבה דווקא) ורק לאחר מכן קיבלנו את הה"א בתור סיומת אופיינית לנקבה. לגבי שמות הציפורים אינני יודעת, אולי זה קשור לכך שהמילה "ציפור" בעצמה בנקבה... ולגבי המילים בלועזית, נראה לי שג'ירפה ניתן להמיר לג'ירף, ואילו זברה, לא ניתן להגות "זבר" ולכן לא התפתחה כאן צורת זכר (ובדומה לזה גם בשמות אחרים של בע"ח)...

צפון X או X הצפוני?

ברצוני לעלות את העניין הבא לדיון. אינני יודע אם התקבלה החלטה בנושא, אך לדעתי יש צורך לקבוע כלל בעניין על מנת לשמור על אחידות. מחד קיימים הערכים קוריאה הצפונית, אמריקה הדרומית ווירג'יניה המערבית, ומאידך קיימים הערכים דרום אפריקה ומזרח טימור. לכאורה, נראה שאין הבדל, אך דא עקא, שלפעמים יש צורך בדקויות אלה – ע"ע en:North America לעומת en:Northern America. לשונית, נראית לי נכונה יותר צורת הלוואי לתאר מדינות, יבשות וכו', משום שצורת הסמיכות מעוררת הקשר של אזור יחסי, דוגמת מישור החוף הצפוני לעומת צפון מישור החוף. מה דעתכם? Kulystab - שיחה 12:06, 15 במאי 2009 (IDT)

התחלנו לדון בזה (במקרה פרטי) כאן. אביעדוס • שיחה 12:10, 15 במאי 2009 (IDT)

הדברים נידונו בפירוט בשיחה:קוריאה הדרומית ואחיו, כולל התייחסות לדרום אפריקה. נושא מזרח טימור לא נידון למיטב זכרוני, אפשר לדון ספציפית בו. ‏odedee • שיחה 12:16, 15 במאי 2009 (IDT)

ברוב המקרים הללו יש מונח מקובל. Aghnon • פורטל ספרד 12:26, 15 במאי 2009 (IDT)