לדלג לתוכן

העשור השני של המאה ה-21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משמאל למעלה, בכיוון השעון: תצלום של הנשיא האמריקאי ברק אובמה ובכירי הממשל ומערכת הביטחון האמריקאים עוקבים אחרי המבצע לחיסולו של מנהיג ארגון אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן ב-1 במאי 2011; תצלום של החגיגות בכיכר א-תחריר שבקהיר לאחר הודעת עומר סולימאן שנשיא מצרים חוסני מובארכ התפטר מתפקידו בעקבות ההפיכה במצרים; אונייה עם פליטים סורים אשר ברחו ממלחמת האזרחים בסוריה מתהפכת בקרבת האי היווני לסבוס; ב-4 ביולי 2012 מדענים ממרכז מחקר החלקיקים CERN מכריזים על גילויו של החלקיק האלמנטרי בוזון היגס; הסמארטפונים הופכים נפוצים במיוחד ברחבי העולם במהלך העשור; במהלך העשור ארגון הטרור דאעש מצליח להשתלט על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה בעודו מבצע פשעי מלחמה וטיהור אתני בשטחים שכבש, ומתקפות טרור ביעדים שונים בעולם המערבי.
מאות:
המאה ה-20המאה ה-21המאה ה-22
עשורים:
1990–1999 - 2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029 - 2030–2039
שנים:
<<< - 2010 - 2011 - 2012 - 2013 - 2014 - 2015 - 2016 - 2017 - 2018 - 2019 - >>>

העשור השני של המאה ה-21 החל ב-1 בינואר 2010 והסתיים ב-31 בדצמבר 2019.

בתחילת העשור, הכלכלה העולמית הייתה עדיין בתהליך התאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי, אשר נבע ממשבר ה"סאב-פריים" בארצות הברית ב-2008. המשבר הוביל למיתון כלכלי, צנע, אינפלציה וגרם בהמשך לתסיסה חברתית במדינות רבות. התסיסה החברתית כללה בין היתר את תנועת ה-15-M (אנ') בספרד ואת תנועת אוקיופיי הבינלאומית, אשר התמקדו בעיקר באי השוויון הכלכלי והחברתי בעולם. התסיסה החברתית במדינות מסוימות, ובמיוחד בעולם הערבי, הובילה לגל התקוממויות שכונה "האביב הערבי" אשר כלל מהפכות בתוניסיה, מצרים, וסודאן,[1] ומלחמות אזרחים בלוב, סוריה ותימן.

ארצות הברית המשיכה לשמר את מעמדה כמעצמת-על, בעוד שסין חתרה להרחיב את השפעתה, בעיקר באזור ים סין הדרומי ובאזור אפריקה, תוך חיזוק מעמדה כמעצמת על בהתהוות. התחרות בין סין לארצות הברית על ההשפעה הגלובלית הובילה למלחמת סחר בין שתי המעצמות בהמשך העשור.

ארגון הטרור הג'יהאדיסטי-סלפי דאעש התחזק במהלך עשור זה והצליח עד אמצע העשור להשתלט על אזורים נרחבים בעיראק ובסוריה. בעקבות כך נדרשה התערבות של כוח רב-לאומי גדול במיוחד (מבצע נחישות טבועה) על מנת לעצור את התחזקותו ולטהר את האזורים הללו משליטת דאעש. בנוסף, בתחילת העשור הצליחה ארצות הברית לחסל את מנהיג אל קאעידה, אוסאמה בן לאדן, במהלך פשיטה על מתחם שבוצעה ב-2011 בפקיסטן.

במהלך העשור החלו להתחזק מפלגות שהתאפיינו בפופוליזם פוליטי,[2][3] ובפרט הימין הפופוליסטי בעולם המערבי[4]. אירועים בולטים אשר שיקפו מגמה זו כללו בין היתר את החלטתה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי ובבחירתו של איש העסקים ומנחה תוכניות המציאות דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית ב-2016. מגמה זו הושפעה בין היתר גם מכך שבמהלך העשור האיחוד האירופי התמודד עם משבר פליטים משמעותי כאשר המוני פליטים הגיעו למדינות אירופה בעיקר מאזורי המלחמות במזרח התיכון ואפריקה.

לקראת סוף העשור השתפרו היחסים בין קוריאה הדרומית לקוריאה הצפונית, לאחר עשורים רבים של משבר מתמשך בין שתי המדינות. בתחילת העשור דרום סודאן קיבלה עצמאות מסודאן. אף על פי כן, בשנת 2014 רוסיה סיפחה את חצי האי קרים ובעקבות זאת הוחרפו היחסים בעיקר בין רוסיה לאוקראינה ויתר מדינות המערב.

במהלך העשור חלה התקדמות טכנולוגית ניכרת. לאורך העשור הטלפונים החכמים הפכו נפוצים במיוחד בכל העולם, והאינטרנט של הדברים (IoT) הפך נפוץ גם הודות לפיתוחים מתקדמים ברשתות אלחוטיות, טלפונים ניידים ומחשוב הענן. ההתפתחות המשמעותית בתחום עיבוד הנתונים וההשקה של טכנולוגיית ה-4G אפשרו הפצת נתונים ומידע באופן חסר תקדים, בעוד שפלטפורמות מדיה חברתית מילאו תפקיד מרכזי בתופעות כמו תנועת Me Too, בעלייה בפופולריות של תמיכה במטרות פוליטית או חברתיות באמצעות מדיה חברתית, בתרבות ההוקעה המקוונת, ובנרמול קבוצות בעלי שונויות בחברה כמו בין היתר הקהילה הלהט"בית.

הארגון המקוון ויקיליקס זכה לתשומת לב בינלאומית במהלך העשור לאחר שהודלף באמצעותו מידע מסווג על נושאים רבים כולל פרטים על בסיס הצי מפרץ גואנטנמו, סוריה, מלחמת אפגניסטן, ומלחמת עיראק. בנוסף, עובד ה-NSA לשעבר אדוארד סנודן חשף מידע סודי על מעקב המוני נרחב שמבוצע על ידי ה-NSA, והדבר תרם להעלאת המודעת העולמית לנושא הפרת הפרטיות בעידן הדיגיטלי. הטכנולוגיות החדשות גם גרמו לשינויים בצריכת המדיה בעולם, כאשר במהלך העשור הפופולריות של שירותי הסטרימינג באינטרנט גדלו באופן מהותי והחלו להחליף בהדרגה את הטלוויזיה בכבלים.

ההתחממות הגלובלית הפכה לנושא מרכזי במהלך העשור בין היתר לאחר שהתקבלו דיווחים מטרידים על טמפרטורות שיא חדשות ועל שינויים קיצוניים במזג האוויר. אסונות טבע גדולים אירעו לאורך העשור, ביניהם רעידות האדמה בהאיטי, סנדאי, ונפאל, והסופות הטרופיות ההרסניות סנדי, האיאן, הארווי, אירמה, מריה, ואידאי. בנוסף, ריכוזי הפחמן הדו-חמצני בעולם עלו מ-390 ל-410 חלקים למיליון (ppm). בשנת 2013 פרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים הצהרה לפיה "סביר מאוד (95%–100%) שהשפעת האדם היא הגורם המרכזי להתחממות הנצפית מאז אמצע המאה ה-20".[5] לאורך העשור הצטרפו גופים מדעיים נוספים בהצהרות דומות.[6] על רקע הפרסומים, המאבקים בזיהום ובשינויי האקלים תפסו מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי במהלך העשור, דבר שהוביל למחאות, יוזמות חקיקה ופולמוס ציבורי חריף.

במהלך העשור גדלה אוכלוסיית העולם מ-6.9 ל-7.7 מיליארד בני אדם. כ-1.4 מיליארד לידות וכ-560 מיליון מקרי מוות התרחשו ברחבי העולם במהלך העשור. הדור שנולד במהלך העשור מכונה דור האלפא.

אירועים עולמיים (גלובליים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בין-לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
באדום: השטח שהיה בשליטת דאעש ב-31 בדצמבר 2014
  • המלחמה בטרור (2001 עד היום) – מספר מערכות אידאולוגיות, צבאיות, ודיפלומטיות שמטרתן לסכל פיגועי טרור המתוכננים על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה כארגוני טרור (בעיקר ארגונים איסלאמים כמו אל-קאעידה, חזבאללה, חמאס, ודאעש) ולהפסיק את המצב המתמשך בו מדינות מספקות חסות לארגוני טרור. את המערכות השיקו ארצות הברית, עם תמיכה מנאט"ו ובנות ברית אחרות מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום המונח מיוחס בעיקר למלחמות אותן הובילו ארצות הברית והממלכה המאוחדת באפגניסטן ועיראק.
  • מלחמת אפגניסטן (2001 עד 2014) – מלחמה שנמשכה 13 שנים ואשר אותה יזמה ארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, שהעלו את אפגניסטן כחשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסאמה בן לאדן ולארגון הטרור האיסלאמיסטי אל-קאעידה. במסגרת המלחמה נכבשה אפגניסטן והופל שלטון הטליבאן שעבר למלחמת גרילה נגד שלטון הכיבוש החדש, בעיקר מבסיסי פעולה שהקים במקומות שונים במדינה ובפקיסטן השכנה. ב-28 בדצמבר 2014 הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית באפגניסטן. ב-13 שנות לחימה אלה, נמנו כ-9,000 הרוגים לכוחות הקואליציה והצבא האפגני, ולמעלה מ-38,000 לוחמי מיליציה נהרגו (מרביתם השתייכו לארגון הטליבאן).
  • מלחמת עיראק (2003 עד 2011) – מלחמה שהחלה ב-20 במרץ 2003 כאשר קואליציה של מדינות בראשות ארצות הברית ובריטניה פלשה לעיראק במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. במהלך המלחמה נכבשה עיראק והופל משטרו של חוסיין. ב-15 בדצמבר 2011 הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית בעיראק. בתשע שנות לחימה אלה, נמנו כ-4,800 הרוגים לכוחות הקואליציה, רובם אמריקאים, ולמעלה מ-100,000 הרוגים עיראקים.
  • ההתערבות הצבאית נגד דאעש (2014 עד היום) – בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. מטרת ההתערבות הצבאית הייתה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאעש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.
  • ההתערבות הצבאית בתימן (25 במרץ 2015 עד היום) – בסוף מאי 2015 החלה ההתערבות הצבאית בתימן, אשר במסגרתה הצבאות של ערב הסעודית, בחריין, כווית, איחוד האמירויות הערביות, קטר, מצרים, ירדן, מרוקו וסודאן החלו לבצע מתקפות אוויריות בתימן במטרה להדוף את המורדים החות'ים שכבשו חלקים נרחבים מתימן וכך לסייע לנשיא המודח עבד רבו מנסור האדי להשתלט מחדש על המדינה.

מלחמות אזרחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המלחמה בצפון-מערב פקיסטן (2004-עד היום) – סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטיות אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
  • ההתקוממות השיעית בתימן (18 ביוני 2004 עד היום) – מלחמת אזרחים המתחוללת בצפון תימן אשר החלה ב-2004 כאשר חוסיין באדרדין אל-חות'י, מתנגד משטר ומנהיג הזיידים השיעים, פתח במרד נגד ממשלת תימן. מרבית הלחימה התרחשה במחוז סעדה, שבצפון-מערב המדינה, אולם היא התפשטה גם למחוזות השכנים חאג'ה, עמראן, אל-ג'וף ואף מחוז ג'אזאן, שבערב הסעודית. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה. אלפי מורדים ואזרחים נהרגו במסגרת העימות.
  • מלחמת הסמים במקסיקו (11 בדצמבר 2016-עד היום) – סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. אף על פי שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו לבעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים כיום בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית.
  • מלחמת הסמים בפיליפינים (30 ביוני 2016-עד היום) – סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק בפיליפינים. נכון ל-21 בדצמבר 2020 מעל ל-5,900 איש נהרגו בפעולות נגד סוחרי סמים.
  • המלחמה בסומליה (2009 עד היום) – סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר מובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
  • מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) – סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
  • מלחמת האזרחים במאלי (16 בינואר 2012 – 20 בפברואר 2015) – במסגרת סכסוך זה כובשות מספר קבוצות מורדים אסלאמיות את כל החלק הצפוני של מאלי, מכריזות על האזור כאוטונומיה עצמאית, ומטילות את חוקי השריעה על האזור שנכבש. כוחות צבא מצרפת וממדינות אפריקניות שונות מסייעות בשנים הבאות לצבא של מאלי לכבוש מחדש את אזור צפון מאלי.

האביב הערבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האביב הערבי
השפעות האביב הערבי:
  מהפכה
  מרידה ומלחמת אזרחים
  התקוממות אזרחית וביצוע שינויים בהרכב הממשלה (בחריין)
  מחאות וביצוע שינויים בהרכב הממשלה
  מחאות בקנה מידה גדול
  מחאות בקנה מידה קטן
  הפגנות במדינות מחוץ לעולם הערבי שהושפעו מהמחאות
ההפיכה במצרים: מפגינים בכיכר א-תחריר שבקהיר, 8 בפברואר 2011

במהלך העשור השני של המאה ה-21 חל גל של התקוממויות, הפגנות, ומעשי מחאה ואלימות בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי, אשר החלו ב-2010 בתוניסיה והתפשטו בהמשך בכל רחבי מדינות ערב ובשכנותיה:

  • ההפיכה בתוניסיה (18 בדצמבר 2010 – 14 בינואר 2011) – הפיכה צבאית אשר במסגרתה הודח הנשיא מאמאדו טנג'ה.[7]
  • ההפיכה במצרים (11 בפברואר 2011) – סדרה מתמשכת של הפגנות רחוב, מחאות המוניות ופעולות מרי אזרחי אשר התנהלו במצרים במשך מספר שבועות. בעקבות המחאות ב-11 בפברואר אולץ הנשיא המצרי חוסני מובארכ להתפטר מתפקידו ולהעביר את השלטון לידי הצבא המצרי.[8]
  • מלחמת האזרחים בלוב (15 בפברואר 2011 – 23 באוקטובר 2011) – סדרה של הפגנות ומהומות של אזרחי לוב נגד המשטר בן 42 השנים של מועמר קדאפי אשר פרצו בעקבות שיעור האבטלה הגבוה בלוב וחוסר הפיתוח במדינה, הסלימו במהירות למלחמת אזרחים כאשר קדאפי החל להשתמש בכוח צבאי נגד המורדים בלוב. כתוצאה מכך, מאות אזרחים לובים נהרגו ואלפים נפצעו. ב-20 באוקטובר 2011, קדאפי נתפס על ידי המתקוממים ונרצח. זהו האירוע שסימל את סוף ההתקוממות.[9]
  • מלחמת האזרחים בסוריה (15 במרץ 2011-עד היום) – סדרה של הפגנות אלימות ועימותים של האוכלוסייה הסונית המהווה את רוב אוכלוסיית סוריה אל מול המיעוט העלווי השולט, נגד ההגמוניה של מפלגת הבעת' השולטת בסוריה מאז 1963. העימותים הידרדרו למלחמת אחים בה הצבא הסורי טובח במוחים, במתנגדים וביישובים המזוהים עימם, וגובה עשרות אלפי קורבנות בעזרת טנקים מסוקי קרב, נגמ"שים ואף ספינות מלחמה. על אף זאת מתגלה כמות לא מבוטלת של עריקים מהצבא הסורי של בשאר אל-אסד ואף מקרים בהם מפגינים חמושים רוצחים חיילים ושוטרים סורים. במהלך העשור היו כ-500,000 הרוגים בהתקוממות.
  • ההפיכה בתימן (27 בינואר 2011 – 27 בפברואר 2012) – סדרה של הפגנות המוניות אשר פרצו ברחבי תימן בשל חוסר שביעות רצון של הציבור משלטונו של הנשיא עלי עבדאללה סאלח. עם חלוף הזמן גברו ההפגנות למחאות המוניות, שביתות, עימותים עם הצבא ואף למלחמת אזרחים בין תומכי הנשיא למתנגדיו. ביוני הופגז ארמונו של הנשיא סאלח על ידי מתנגדיו והוא נפצע באורח בינוני. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי.
  • ההפיכה במצרים (3 ביולי 2013) – הפיכה צבאית שביצע צבא מצרים במדינה כאשר הדיח את נשיא מצרים הנבחר מוחמד מורסי.
  • מלחמת האזרחים בעיראק (4 ביוני 2014-עד היום) – ארגון המדינה האסלאמית, בסיועם של גורמים סוניים נוספים במדינה, כבש שטחים נרחבים בצפון עיראק. הארגון הצליח לכבוש את העיר מוסול, השנייה בגודלה במדינה, והחל לרדוף את המיעוטים הדתיים שחיו באזורים שעליהם השתלט, בעיקר הכורדים הז'ידים.
  • מלחמת האזרחים בתימן (19 במרץ 2015-עד היום) – מלחמת האזרחים בתימן החלה ב-2015 לאחר שהחות'ים, קבוצה מורדת הנתמכת על ידי איראן, כבשו את צנעא, בירת תימן. קואליציה של מדינות ערביות בהובלת ערב הסעודית, התערבה כדי להדוף את החות'ים, אך המלחמה נמשכה גם אל תוך העשור הבא. אל-קאעידה והמדינה האסלאמית גם הן מעורבות במלחמה, ומתקיפות את שני הצדדים הלוחמים.

פיגועי טרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגועי הטרור הבולטים ביותר (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:

איומים גרעיניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולם הדיונים בז'נבה בעת המשא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית בין מדינות ה-P5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם + גרמניה) ובין איראן

משנת 2005 ועד היום הפכה תוכנית הגרעין האיראנית לסוגיה משמעותית ומעוררת מחלוקת בקרב מדינות העולם המערבי. אחר חודשים של דיונים, התקבלו החלטות סנקציות מרוככות[26] במועצת הביטחון ב-23 בדצמבר (מספר 1737), ב-24 במרץ 2007 (מספר 1747) וב-4 במרץ 2008 (מספר 1803)[27] לאור סירובה של איראן לחדול מהעשרת אורניום. בכירי המשטר האיראני טוענים כי מטרת תוכנית הגרעין היא הפקת אנרגיה בלבד; מנהיגי אירופה, ארצות הברית וישראל הביעו ביטחון כי איראן חותרת לפצצה גרעינית. הערכות המודיעין נחלקו בנוגע למועד בו איראן תצליח לייצר מתקן נפץ גרעיני, החל מההערכה הישראלית המחמירה של סוף 2009[28] וכלה בהערכות אמריקניות שדחו את השגת הפצצה למועד כלשהו בין 2010-2015.[29]

ב-14 ביולי 2015 הגיעו שרי החוץ של שש המעצמות (ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בריטניה, סין ורוסיה) ושר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן להסכם בדבר תוכנית הגרעין האיראנית. לפי ההסכם תוקפא תוכנית הגרעין האיראנית למשך 10–15 שנים תמורת הסרת כל הסנקציות שהוטלו עליה במשך השנים.

הגל הרביעי של הפמיניזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבמשך למעלה ממאה שנים המאבק למען זכויות נשים ידע עליות ומורדות, בתחילת עשור זה הוא מקבל תפנית חדשה בעקבות השפעתן הרבה של התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות, ויש המסמנים את שנת 2012 כתחילתו של "הגל הרביעי של הפמיניזם"[30]. "גל" זה התאפיין במעבר של השיח הפמיניסיטי ממחוזות האקדמיה לציבור הרחב. נושאים שהיו מרכזיים בשלבים מוקדמים יותר של תנועות זכויות הנשים זוכים לתשומת לב לאומית ובינלאומית על ידי תקשורת המיינסטרים ופוליטיקאים שעוסקים בנושא באופן נרחב יותר מאי פעם[31], כאשר השיח בעשור זה מתמקד בין היתר בנושאים כמו הטרדות מיניות, תרבות האונס או ביוש גוף. בשנת 2017 זכה קמפיין Me Too לתשומת לב בינלאומית[30], לאחר שהמפיק ההוליוודי, הארווי ויינסטין, הואשם על ידי למעלה מ-100 נשים בעבירות מין שונות,[32] ולבסוף הורשע בכך. זו הופכת לנקודת מפנה שמובילה נשים רבות ברחבי העולם לשתף ברשתות החברתיות האשמות כלפי עשרות גברים חזקים בתקשורת, בפוליטיקה ובתעשיית הבידור[30].

תופעות בינלאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנשיא האמריקני ברק אובמה חותם בבית הלבן על חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה אשר נועד להסדיר מתן שירותי בריאות לתושבי ארצות הברית

בתחילת העשור, פרץ האביב הערבי שהקיף חלקים נרחבים ממדינות ערב והוביל למהפכות ושינויים פוליטיים ברבות מהן.

הגעת פליטים ומהגרים מאסיה ומאפריקה השפיעה על השיח הפוליטי באירופה ונקראה משבר ההגירה באירופה. תופעה ההגירה לא התרחשה רק באירופה, אלא במדינות רבות ברחבי העולם. דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית בין השאר על רקע הבטחות להילחם בהגירה לא חוקית בעזרת בניית חומה עם מקסיקו. בברזיל היא הייתה חלק מהקמפיין של הנשיא הימני בולסונארו וכך גם במדינות אחרות באזור שחששו מהגירת מיליונים מוונצואלה. בדרום אפריקה, גברה ההתנגדות להגירה מהמדינות הסמוכות.[56]

במהלך העשור עלה השימוש במונח פופוליזם כזרם בחלק מהציבור וגדלה התמיכה הציבורית בתנועות הנחשבות כחלק מהפופוליזם הימני באירופה,[4] וכן התחזקה הלגיטימיות של תנועות ימין קיצוניות יחסית. החזית הלאומית בצרפת, הליגה הצפונית באיטליה, מפלגת החירות באוסטריה ומפלגת העצמאות בבריטניה נחלו הישגים נאים בבחירות הכלליות. משמאל,[2] בלטו חמשת הכוכבים באיטליה וסיריזה ביוון. היו שתיארו את דונלד טראמפ[57] כפופוליסט ואף חלק ממתנגדיו מהמחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית תוארו כך.[58] באמריקה הלטינית, נבחרו במקסיקו ובברזיל נשיאים שתוארו כפופוליסטים.[3] גודלו של הזרם ומידת השפעתו שנויים במחלוקת, בעיקר בשל הגדרתו המעורפלת.

28 בפברואר 2014: על רקע המשבר הפוליטי באוקראינה והדחת הנשיא האוקראיני הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', כוחות צבא רוסיים פלשו לחצי האי קרים בתואנה של שמירת שלומם של תושבי חצי האי.
משבר ההגירה באירופה

אמריקה הדרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ והמנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און לוחצים ידיים בפסגה שהתקיימה בין מנהיגי ארצות הברית וקוריאה הצפונית ב-12 ביוני 2018 בסינגפור
המחאות בהונג קונג

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור:

נגיף האבולה מבעד למיקרוסקופ אלקטרונים
  • 20 באפריל 2010 – דליפת הנפט במפרץ מקסיקו – ב-20 באפריל 2010 אירע פיצוץ, עקב התפרצות באר נפט תת-מימית, באסדת הקידוח Deepwater Horizon הפועלת במפרץ מקסיקו. בפיצוץ זה מצאו את מותם 11 קודחים. לאחר יומיים שקעה האסדה במצולות מפרץ מקסיקו תוך שהיא גורמת לדליפת נפט מהגדולות והחמורות בהיסטוריה. על פי ההערכות קצב הדליפה עמד על 35,000 עד 60,000 חביות ליום (5,500 עד 9,500 מטר מעוקב ליום).
  • 11 במרץ 2011 – רעידת האדמה בסנדאי: רעידת אדמה אשר הוגדרה כ-9.0 בסולם ריכטר מתרחשת מול חופי סנדאי שביפן. רעידת האדמה גרמה לגלי צונאמי בגובה של כ-10 מטרים שהכו בחופי הונשו. רעידת האדמה והצונאמי גרמו לנזקים רבים, בהם 15,889 הרוגים, נזק למבנים ופגיעה בכורים הגרעיניים בפוקושימה. הנזק בכורים גרם לדליפה שהתפשטה ברחבי העולם. רעידת האדמה הייתה מהחזקות בהיסטוריה.[85]

אסונות טבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרס במרכז פורט או פרינס שנגרם כתוצאה מרעידת האדמה בהאיטי, 13 בינואר 2010

אסונות תעופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 באפריל 2010 התרסק ברוסיה מטוס ועליו נשיא פולין לך קצ'ינסקי ו-95 נוסעים נוספים בהם רמטכ"ל צבא פולין ורבים מבכירי מוסדות השלטון בפולין
במשך שנה ורבע לא היה ברור מה עלה בגורל טיסה 370 של מלזיה איירליינס עד שבסוף יולי 2015 נמצאו שרידים מועטים מהמטוס שנסחפו לחופי האי ראוניון

אסונות תחבורה ימית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות שאינם טבעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוב הציבורי של יוון במחצית הראשונה של העשור לעומת החוב הציבורי הממוצע של מדינות גוש האירו.

קצב הצמיחה העולמי בעשור זה עמד בממוצע על סביבות ה-3%. לקראת סוף העשור נצפתה האטה קלה במידת הצמיחה העולמית[126]. כמו כן, במהלך העשור, הבנקים המרכזיים ניהלו מדיניות מוניטרית מרחיבה – ריביות אפסיות והזרמות כספים.[127]

בשנת 2010 המשבר הפיננסי העולמי עבר התמרה באירופה ונהפך למשבר חובות. במשבר באירופה, שבו נחשפו חובותיהן הענקיים של ממשלות בפריפריה של היבשת, כמעט שהביא לפירוקו של גוש האירו, הפרויקט הכלכלי הגדול של שלהי המאה ה–20. המשבר העלה על נס את מדיניות הצנע שהובלה על ידי נושי הממשלות, והפך את הבנק המרכזי האירופי לשחקן החשוב ביותר ביבשת. ייתכן שהוא גם הוביל בעקיפין לניצחון של תומכי הברקזיט, מהלך הפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי.

אירופה לא הייתה היחידה שהגדילה חובות. ברחבי העולם הגדילו ממשלות, תאגידים, צרכנים ובנקים את החובות שלהם. בעידוד הריבית הנמוכה, תפח הר החובות העולמי, בהובלת ארצות הברית וסין, ועם סיום 2019 הוא הוערך בכ–257 טריליון דולר, 40% יותר מבתחילת העשור.

תוצאותיו של משבר החוב בצמיחה הכה ברחבי אירופה – פגע ברמת החיים של תושבי המדינות מוכות החוב, ועורר קיטוב פוליטי. הר החובות שהעמיסו כל המשתתפים היה שקול לשווי התוצר הגלובלי פי שלוש. הסיכון של ניהול חוב כזה, אם יפרוץ משבר נוסף, גדל והלך – וקיבל ביטוי במשברים מקומיים.

בשנת 2010 סין תפסה את מקומה של יפן כאשר הפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית).[128] גם ביפן נרשמה הורדת דירוג בשנה הבאה עקב נטל החוב. בעשור השני של המאה ה-21 החל משבר כלכלי עולמי שאירע לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21. בפרט, משבר החוב האירופי, שהחל במהלך 2009, ונמשך כאשר חששות ממשבר חוב ממשלתי התפתחו בקרב משקיעים שמרניים מבחינה פיסקאלית ביחס למצבן של חלק ממדינות אירופה, כאשר המצב נהיה מתוח במיוחד בתחילת שנת 2010. חברות גוש האירו לגביהן התבססו החששות היו יוון, אירלנד, ספרד ופורטוגל.

למרות משבר החוב האירופי, מדד הדאו ג'ונס האמריקני הממוצע רשם את העלייה הארוכה ביותר מאז השגשוג של ענף הטכנולוגיה בסוף שנות ה-90.[129] עם זאת, האינפלציה והעלייה במחירי הסחורות גרמו לתסיסה ניכרת במדינות רבות בהן הכנסה הממוצעת הייתה נמוכה יחסית. במדינות מסוימות, ובמיוחד במדינות ערב, התסיסה הפוליטית הפכה במקרים רבים למשברים חברתיים-כלכליים אשר גרמו להפיכות במדינות רבות, בהן קירגיזסטן ותוניסיה ב-2010, לוב, סוריה, תימן ומצרים בשנים 2011 ו-2012.

מחיר הנפט עלה עד שנת 2011 לאחר צניחה. ב-2014 תפוקת הנפט העולמית הגיעה לשיא היסטורי עם 93 מיליון חביות ליום.[130] עד שנה זאת מחיר הנפט היה יציב ולאחריה ירד.

עד שנת 2015 שיעורי איגרות החוב חזרו לטווחים נורמליים ברחבי אירופה, למעט יוון אשר נאלצה להמשיך במדיניות צנע שהוכתבה על ידי מדינות גוש האירו כתנאי להמשך היותה של יוון חלק מהגוש וכתנאי לאישור תוכנית חילוץ מחמירה אף יותר.

בשנת 2018 העלה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את המכס על ייבוא פלדה ואלומיניום ועל ייבוא מסין. תגובות נגד של סין מובילות בפועל למלחמת סחר בין ארצות הברית לסין.[131] טראמפ יצא נגד הסכמי סחר אזוריים, בהם לטענתו ארצות הברית לא זכתה לתנאים מיטיבים, ופעל בטקטיקה כלכלית חדשה של התרת הסכמים אזוריים והחלפתם בהסכמים בילטרלים.

התרחשויות כלכליות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: דורדאש (2012), OpenAI‏ (2015), אלפאבית (2015).

אבטחת סייבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אירועי מתקפות סייבר#העשור השני של המאה ה-21
אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית, מדליף מידע סודי שחשף מספר רב של תוכניות מעקב שמבוצעות ברחבי העולם, שרבות מהן מנוהלות על ידי ה-NSA.

במהלך העשור נושא אבטחת סייבר (ובפרט תקריות בולטות של מתקפות סייבר בינלאומיות שכללו האקינג, דליפת מידע, וגנבת מידע רגיש) החל לזכות בתשומת לב רבה למדי מצד ממשלות, תאגידים ואינדיבידואלים.

  • 25 ביולי 2010 – הדלפת מסמכי מלחמת אפגניסטן (פרשת קייבלגייט) – באתר ויקיליקס פורסמו מעל ל-90,000 מזכרים פנימיים של משרד החוץ האמריקני מהמלחמה באפגניסטן שהודלפו לאתר על ידי צ'לסי מאנינג, חיילת בצבא ארצות הברית, שהעבירה עשרות אלפי מסמכים מסווגים שהורידה מהרשת המסווגת של ארצות הברית, במה שנודע כהדלפה הגדולה בהיסטוריה. המסמכים חשפו כיצד כוחות הקואליציה השתמשו בכוחות מיוחדים על מנת לצוד את מנהיגי הטליבאן ו"להרוג או ללכוד" אותם ללא משפט, כיצד נעשה שימוש הולך וגובר במזל"טים כדי לתקוף את העמדות אשר היו שייכות לכאורה לטליבאן, ניסיונות להסתיר עדויות על כך שהטליבאן רכש טילי קרקע-אוויר וניסיונות להסתיר עדויות על מקרי מוות של אוכלוסייה אזרחית על ידי כוחות הקואליציה ופיגועי התאבדות של הטליבאן.[132][133]
  • אוגוסט 2010 – סטקסנטתולעת מחשב זדונית, אשר זוהתה לראשונה בשנת 2010 אך אשר לכאורה פותחה עוד משנת 2005, אשר הייתה אחראית לגרימת נזק משמעותי לתוכנית הגרעין של איראן. אף על פי שאף מדינה לא הודתה באחריות ליצירת סטקסנט. מומחים מאמינים שישראל וארצות הברית יצרו את התולעת בשיתוף.[134][135]
  • 22 באוקטובר 2010 – הדלפת מסמכי מלחמת עיראק (אנ') – ויקיליקס הדליפה קרוב ל-392,000 מסמכים צבאיים של צבא ארצות הברית אודות מלחמת עיראק, חלק מהמסמכים תיעדו מקרים רבים בהם שלטונות ארצות הברית בחרו שלא לדווח על עינויים, אונס, והפרות אחרות שבוצעו נגד עצורים, וכמו גם ששלטונות ארצות הברית בחרו במכוון שלא להציג את מספר ההרוגים האמיתי במלחמה,[136] להסתיר עדויות על כך שחיילים אמריקנים הרגו מאות אזרחים משום שהיו קרובים מדי למחסומים, ובחרו גם להסתיר פשעי מלחמה אחרים.[137] ההדלפות גם הראו שאיראן מעורבת במלחמה בכך שהיא מספקת למיליציות השיעיות כלי נשק לשימוש נגד אזרחים מוסלמים-סונים ונגד חיילי צבא ארצות הברית.[138] זו הייתה הדליפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של צבא ארצות הברית.[139]
  • אפריל 2013 – הדלפת מסמכי חשבונות הבנק במקלטי המס (אנ') (The Offshore leaks) – הודלפו מסמכים המכילים מידע על 130,000 חברות ברחבי העולם הרשומות במקלטי מס.[140][141]
  • 5 ביוני 2013 – חשיפת פרשת הציתותים הגלובליים בארצות הבריתאדוארד סנודן שעבד כעוזר טכני ב-CIA ובסוכנות לביטחון לאומי, הדליף דרך העיתון הבריטי ה"גארדיאן" קבצים המפרטים כיצד הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) משתמשת בתוכנה סודית המכונה PRISM ("מנסרה"), שבאמצעותה יכול הארגון לעקוב אחר כתובות דואר אלקטרוני, היסטוריית חיפוש, העברת קבצים בין מחשבים, ושיחות המתנהלות בין המשתמשים באתרים רבים, בהם גוגל, פייסבוק, ואפל.[142]
  • פברואר 2015 – פרשת חשבונות בנק HSBC (אנ') (סוויס ליקס) – נחשפו מסמכים שהודלפו על ידי עובד לשעבר בבנק HSBC השווייצרי אודות פעולות העלמות מס רחבות היקף שבוצעו על ידי הבנק הרב-לאומי הבריטי HSBC באמצעות חברת הבת השווייצרית שלו HSBC Private Bank.[143]
  • 5 ביוני 2015 – הפריצה לשרתי הסוכנות הפדרלית למשאבי אנוש (אנ') – בארצות הברית הסוכנות הפדרלית למשאבי אנוש פרסמה הודעה לתקשורת בה צוין כי שרתי הסוכנות הפדרלית למשאבי אנוש נפרצו ונגנב מהם מידע אודות 21.5 מיליון איש.[144]
  • 4 בפברואר 2016 – שוד הבנק המרכזי של בנגלדש (אנ') – קבוצת האקרים, אשר ניסתה לגנוב 951 מיליון דולרים מהבנק המרכזי של בנגלדש, הצליחה להוציא 81 מיליון דולרים ולהעבירם לפיליפינים ולסרי לנקה.[145][146]
  • 3 באפריל 2016 – מסמכי פנמה – 11.5 מיליון מסמכים סודיים הודלפו בידי אלמוני לעיתון הגרמני "זידדויטשה צייטונג". המסמכים נגנבו במקור ממשרד עורכי הדין הפנמי מוסאק-פונסקה והכילו מידע על יותר מ-200,000 חברות מכל העולם ועל בעלי המניות שלהן, ובהם מספר שליטי מדינות. כמו כן, הדלפות חשפו ראיות לפעילות פיננסית ענפה של פוליטיקאים, מיליארדים וסלבריטאים ממדינות שונות במקלטי מס שונים ברחבי העולם, לרבות הלבנת הון, קשרים פסולים בין גופים שונים, ועוד. מאגר המסמכים עובד במשך כשנה בידי ה-ICIJ (International Consortium of Investigative Journalists), בשיתוף עם כמאה כלי תקשורת ברחבי העולם ויותר מ-370 עיתונאים.[147]
  • יוני 2016 – דליפת תכתובות הדואר האלקטרוני של הוועדה הלאומית הדמוקרטית (2016) (אנ') – האקרים מסוכנות הביון הרוסית מצליחים לפרוץ לשרתי הוועדה הלאומית הדמוקרטית בארצות הברית ולגנוב את תכתובות הדואר האלקטרוני של הארגון, אשר כללו 19,252 מיילים ו-8,034 קבצים. ביוני וביולי 2016 פורסמו התכתובות ב-DCLeaks וב-WikiLeaks. הדליפה כללה בין היתר הודעות דוא"ל משבעה אנשי צוות מרכזיים בוועדה הלאומית הדמוקרטית אשר ביטאו כי גורמים מרכזיים בהנהגת הוועדה הלאומית הדמוקרטית חתרו לחבל בקמפיין הבחירות לנשיאות של ברני סנדרס. ב-9 בדצמבר 2016 קהיליית המודיעין של ארצות הברית הגיעה למסקנה רשמית כי ממשלת רוסיה התערבה בבחירות בארצות הברית ב-2016 וכי "נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על ביצוע קמפיין השפעה בשנת 2016 המכוון לבחירות לנשיאות בארצות הברית. מטרותיה של רוסיה היו לערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי בארצות הברית, להשמיץ את מזכירת המדינה לשעבר והמועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ולפגוע בסיכוי הבחירה שלה לנשיאות".[148]
  • 22 בספטמבר 2016 – הפריצה לשרתי Yahoo! (אנ') – חברת Yahoo! דיווחה כי פרטי החשבונות של כל 3 מיליארד משתמשי Yahoo! נפרצו במהלך שני מקרים ב-2013 וב-2014. לכאורה המידע שנגנב כלל שמות, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון, שאלות ותשובות האבטחה של כל המשתמשים, תאריכי הלידה והסיסמאות.[149]
  • 21 באוקטובר 2016 – מתקפת הסייבר על Dyn – בוצעה מתקפת סייבר נרחבת שכללה התקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) למערכות Domain Name System‏ (DNS) המופעלות על ידי חברת Dyn. כתוצאה מהמתקפה שירותים ופלטפורמות אינטרנט שונות – כולל Twitter, Reddit, Netflix, Spotify, ניו יורק טיימס, BBC News ו-PayPal – הפכו ללא זמינים למשתמשים באירופה ובצפון אמריקה. קבוצות אנונימוס ו-New World Hackers לקחו אחריות על התקיפה.[150]
  • 7 במרץ 2017 – Vault 7 (אנ') – הודלפו באתר ויקיליקס כ-8,000 מסמכים מסווגים של ה-CIA המפרטים שיטות ריגול, מיקומי בסיסים וטכנולוגיות (בעיקר בתחום הסייבר) של המודיעין האמריקני-כך למשל נחשפו יכולות ציתות באמצעות טלוויזיות חכמות, דפדפני אינטרנט ומערכות ההפעלה של רוב הסמארטפונים, כמו גם מערכות הפעלה אחרות כגון Microsoft Windows ו-MacOS.[151]
  • 12 במאי 2017 – מתקפת תוכנת הכופר WannaCry – בוצעה מתקפת סייבר חסרת תקדים במעל ל-230 אלף מחשבים ב-150 מדינות כאשר הנזק המוערך נע בין מאות מיליונים למיליארדי דולרים. במסגרת מתקפת סייבר תוכנת כופר תבעה תשלום של 600 דולר בביטקוין לפענוח. ב-18 בדצמבר 2017 הודיע היועץ לביטחון המולדת בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ כי צפון קוריאה היא זו שעמדה מאחורי המתקפה.[152]
  • 5 בנובמבר 2017 – מסמכי פרדייז – הודלפו 13.4 מיליון מסמכים סודיים המתעדים הימנעות מתשלום מס. מקורם של המסמכים במשרד עורכי הדין "אפלבי", ומוזכרים בהם כ-120,000 שמות של אנשים וחברות, בהם אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס, ומזכיר המסחר של ארצות הברית, וילבור רוס. על פי ניתוח המידע שנעשה בידי בוסטון קונסלטינג גרופ, שיעור המס שלא שולם מגיע לסכום של 10 טריליון דולר. ברוב המקרים מדובר בתכנון מס, שהוא שימוש בכלים חוקיים או בלקונות משפטיות על-מנת להפחית את חבות המס של יחיד או חברה. במקרים אחרים מדובר בהשתמטות מתשלום מס.

אוכלוסיית העולם הגיעה בסוף העשור לכ-7.8 מיליארד איש.[דרוש מקור]

דור הבייבי בום מגיע לגיל פרישה באמריקה הצפונית, באירופה ובאוסטרליה. הקפיצה המשוערת בכמות האנשים שיחלו להשתמש בכספי הביטוח הלאומי צפויה להכביד על תקציבי מדינות העולם הראשון.

מדינות אירופה, רוסיה, ויפן, אשר בהם שיעור האוכלוסייה נמצא בירידה הדרגתית לאורך העשורים האחרונים, הן בין האזורים בעולם בהם הזדקנות האוכלוסייה וההשלכות של הזדקנות האוכלוסייה מורגשים כיום במידה ניכרת במיוחד. נכון ל-2019, קרוב ל-30 אחוזים מאוכלוסיית יפן הם מעל גיל 65, מה שהופך את יפן לאומה עם שיעור אוכלוסייה קשישה מהגבוהים בעולם. כתוצאה מכך, ביפן נבחנים כיום פתרונות חברתיים רבים לטיפול בקשישים, לרבות פיתוח רובוטים שיוכלו לסייע בסיעוד. בארצות הברית החשש מכך שדור הבייבי בום יגיע לגיל פרישה הוביל לכך שהועלו הצעות לביצוע רפורמות מהותיות במדיקר ובביטוח הלאומי, ובכלל זה העלאת גיל הפרישה או ביטול תוכניות מסוימות שהיו זמינות בעבר לגמלאים.

העלאת גיל הפנסיה היא נושא נפיץ מבחינה פוליטית בכל מדינה בעולם, וכאשר ראשי השלטון בוחרים לעסוק בכך לרוב הדבר מוביל למחאות ציבוריות גדולות. בשנת 2010 צרפת העלתה את גיל הפרישה מ-60 ל-62, על אף שנערכו הפגנות נרחבות בצרפת נגד השינוי.

מדע וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 ביולי 2012 מדענים ממרכז מחקר החלקיקים CERN מכריזים על גילויו של החלקיק האלמנטרי בוזון היגס
  • אוגוסט 2011 – נאס"א הודיעה כי צילומים חדשים שנלקחו על ידי הגשושית MRO‏ (Mars Reconnaissance Orbiter) מצביעים על כך כי בעונות החמות זורמים מים מפסגות ההרים במאדים אל העמקים.
  • 2014 – רכב החלל פיליי, אותו ייצרה סוכנות החלל האירופית, נחת בהצלחה על פני כוכב השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו, ובכך הפך לגשושית הראשונה בהיסטוריה שנחתה בהצלחה על פני שביט.
  • מרץ 2015 – הגשושית "שחר" (Dawn) של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א מגיעה לכוכב הלכת הננסי קרס.[154]
  • 14 ביולי 2015 – הגשושית של נאס"א "ניו הוריזונס" טסה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו ומעבירה למרכז הבקרה תצלומים של פלוטו ברזולוציה גבוהה.
  • 4 ביולי 2016 – הגשושית ג'ונו מגיעה לכוכב הלכת צדק לאחר מסע של 5 שנים.[155]
  • 22 בפברואר 2017 – הודעת נאס"א על גילוי מערכת כוכבי לכת סביב הכוכב TRAPPIST-1 ובה שבעה כוכבי לכת סלעיים באזור ישיב
  • 26 באפריל 2018 – גשושית המחקר קאסיני-הויגנס שנשלחה לשבתאי, החלה לצלול לתוך המרווח של הטבעות בין לכוכב הלכת שבתאי (משימת ה-Grande Finale). לאחר 22 צלילות בין הטבעות לכוכב הלכת שבתאי, קאסיני התרסקה באופן מכוון לתוך כוכב הלכת שבתאי ב-15 בספטמבר 2017 ונשרפה בחלק העליון של האטמוספירה של שבתאי.[156]
  • 6 בפברואר 2018 – לראשונה שוגר הפאלקון כבד מתוצרת SpaceX, עם שיגורו הפך למשגר לוויינים וחלליות המבצעי החזק ביותר בעולם נכון למועד שיגורו.
  • עדות ראשונה לגלי כבידה מהמפץ הגדול נאספת בידי רדיו-טלסקופ כחלק מניסוי BICEP2
  • 10 באפריל 2019 – תמונה של חור שחור בגלקסיה האליפטית M87 תועדה לראשונה בהיסטוריה באמצעות Event Horizon Telescope (אנ').[157][158]
  • 11 באפריל 2019 – הגשושית הישראלית בראשית מגיעה לירח, ובכך הופכת להיות החללית הראשונה ששוגרה על ידי גוף פרטי ולא ממשלתי והזולה ביותר באופן משמעותי מכל פרויקט שיגור לירח אחר, שהגיעה לירח.
  • מעצמות הדיגיטל (גוגל, פייסבוק, אמזון, אפל, מיקרוסופט) — הן בעלות שווי שוק משותף והכנסות גדול משאר חברות הטכנולוגיה ביחד.[דרוש מקור] רובן נולדו בעשור הראשון של המאה ה-21. בעשור השני הן כבר מהוות ביחד את הכוח הכלכלי הגדול ביותר שהפיק המגזר העסקי בעידן המודרני.[דרוש מקור]
  • רוב האנושות מחוברת לאינטרנט, רוב הזמן, דרך מכשיר נייד. המהפכה שהתחיל סטיב ג'ובס עם הצגת האייפון ב–2007 שינתה את העולם לא פחות מזו שחולל הנרי פורד עם מכונית פורד מודל טי, או המנוע הסילוני. מספר המשתמשים בעולם באינטרנט בנייד מוערך כיום ב–5 מיליארד ויותר, וכ–2 מיליארד גולשים אך ורק דרך המובייל. הטכנולוגיה שולטת בכלכלות המפותחות, עם שיעורי חדירה של יותר מ–100% בכמה מדינות. בכלכלות המתעוררות היא נפוצה פחות, אך גם בהן היא מתקרבת לשרת חצי מהאוכלוסייה, עם קצב חדירה מהיר.

תקשורת ואלקטרוניקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-2010 חברת אפל משיקה את ה-אייפד, מחשב הלוח הראשון של החברה. ה-iPad הפך למוצר פופולרי במיוחד באופן מיידי ורק כמה חודשים לאחר שהוא יצא לשווקים הפך ה-iPad למוצר הטכנולוגי הנמכר ביותר בהיסטוריה.
  • הסמארטפון צבר פופולריות מסיבית ברחבי העולם במהלך העשור. עד סוף העשור הטלפונים החכמים של אנדרואיד ואייפון יהיו הטלפונים החכמים הדומיננטיים בעולם.
  • יישומי טלפונים חכמים, אשר הוצגו לראשונה במהלך סוף העשור הראשון של המאה ה-21, הפכו פופולריים במידה ניכרת במיוחד במהלך העשור השני של המאה ה-21, יחד עם חנויות האפליקציות המקוונות שהפכו פופולריות במיוחד כגון Google Play‏, iOS App Store‏ ו-Microsoft Store.[159][160]
  • מחשבי לוח צברו פופולריות מסיבית במהלך העשור, העניין במחשבי לוח לא היה גדול עד שנת 2010, אז הציגה חברת אפל במסיבת עיתונאים מחשב לוח בשם אייפד, שהפך תוך חודשים ספורים בלבד לאחר השקתו לגאדג'ט הנמכר ביותר בהיסטוריה. הדבר גרר הצגת מכשירים דומים מצד חברות אחרות, וגרם להתעניינות מרובה במחשבי לוח. האייפד אמנם לא היה מחשב הלוח הראשון אך הוא גרם למהפכה שהפכה את מחשבי הלוח לנפוצים מאוד.[161]
  • המהפכה הדיגיטלית – נכון ל-2012 היו מעל ל-2 מיליארד משתמשי אינטרנט (פי שניים מכמות משתמשי אינטרנט ב-2007). מחשוב ענן הפך נפוץ בתחילת העשור. עד 2015 כמות המשתמשים שמתחברים לאינטרנט באמצעות טאבלטים וטלפונים חכמים עולה על כמות המשתמשים שמתחברים לאינטרנט באמצעות המחשב האישי. עד שנת 2016 מחצית מאוכלוסיית העולם הייתה מחוברת לאינטרנט.
  • במהלך העשור נכנסים לשווקים מכשירי/יישומי עוזרים וירטואליים כמו סירי, קורטנה, Alexa, Google Assistant, ו-Bixby.[162]
  • המדיה הדיגיטלית מחליפה בהדרגה את המדיה המודפסת. בעקבות כך עסקים שונים כגון בתי דפוס, מגזינים, עיתונים וסטודיו לצילום נאלצים לשנות את המודל שלהם על מנת להישאר רלוונטיים. עיתונים ומגזינים רבים עוברים לפרסום התוכן במהדורה דיגיטלית. במהלך העשור יש גם ירידה מהותית בכמות החומר שמודפס ובכמות המכירות של ספרי נייר.[163]
  • לקראת סוף העשור שידורים ברזולוציית 4K, ומסכים שמסוגלים להציג שידורים באיכות זו, החלו לצבור פופולריות רבה והחלו להחליף בהדרגה שידורים ומסכים ברזולוציית 1080p.
  • מחשוב לביש לרבות: משקפיים חכמים, שעונים חכמים וצמידי כושר הפכו פופולריים במהלך העשור. חלק מציוד המחשוב הלביש מתממשק עם טלפון החכם ומסוגל להציג מידע חיוני כגון הודעות אימייל והודעות SMS. יש גם ציוד מחשוב לביש שמסוגל לענות לשיחות טלפון באמצעות חיבור בלוטות' בין הטלפון החכם לציוד המחשוב הלביש.
  • במהלך העשור מיקרוסופט מוציאה לשווקים שלוש מערכות הפעלה – Windows 8 (2012), Windows 8.1 (2013), ו-Windows 10 ‏(2015).
  • המדיה החברתית צברה פופולריות הולכת וגוברת יחד עם יישומים לנייד כגון WhatsApp, Pinterest, Instagram, Snapchat, Tinder, Vine, ו-TikTok אשר יצאו לשווקים במהלך העשור. פייסבוק וטוויטר, שהושקו עוד בעשור הקודם, נותרו עדיין בין פלטפורמות המדיה החברתיות הפופולריות ביותר בעולם במהלך העשור.
  • מרץ 2015 – כ-3 מיליארד משתמשי אינטרנט ברחבי העולם.[164]
  • ב־2016 חברת Fixstars Solutions יצרה את ה-SSD הראשון שמכיל 13 טרה-בתים.
  • במהלך העשור חלה עליה משמעותית במכירת דגמים ביתיים של מדפסות תלת-ממד.[165]
  • בתחילת העשור החלה ירידה מתמשכת משמעותית במכירות של מחשבים אישיים לטובת מכירות של טאבלטים ומחשבים ניידים.
  • השימוש במטבע מבוזר, כגון ביטקוין ואתריום, הפך לדרך חלופית פופולרית לביצוע עסקאות פיננסיות.
  • בעקבות הידלדלות מאגר כתובות IPv4 במהלך העשור מתחיל תהליך המעבר מכתובות IPv4 לכתובות IPv6.
  • שעונים חכמים הופכים נפוצים.
  • מכשירי מציאות מדומה ומציאות רבודה הופכים פופולריים במיוחד במהלך אמצע העשור.
  • ב-2012 חברת סמסונג עקפה לראשונה את חברת נוקיה כיצרנית הטלפונים הניידים הגדולה בעולם.
  • בשנת 2012 הדפדפן גוגל כרום הפך לדפדפן הנפוץ ביותר בעולם.
  • ב-2013 מכירות הטלפונים החכמים במדינות המתפתחות גברה על מכירת הטלפונים הניידים שאינם טלפונים חכמים.
  • במהלך העשור העלייה בפופולריות של שירותי סטרימינג כגון נטפליקס ו-Redbox הובילו לסגירה של מרבית חנויות השכרת סרטי וידאו, כאשר הבולטת שבהם הייתה חברת בלוקבסטר שנסגרה ב-2014.
  • יישומים מסוג עוזר וירטואלי הופכים זמינים באופן נרחב, בעיקר הודות לפופולריות העצומה לה זכה בתחילת 2010 היישום סירי של אפל. בין הסייעים הווירטואליים שזכו להצלחה הרבה ביותר במהלך העשור ניתן למנות את סירי, Google Assistant ואמזון אלכסה.
  • GitHub הפך במהלך העשור לשירות אחסון הקוד הפופולרי ביותר למיזמי קוד פתוח.
  • ב-2011 אורקל תבעה את גוגל על השימוש שעשתה בטכנולוגיית ג'אווה במערכת ההפעלה אנדרואיד. גוגל זכתה בתביעה ב-26 במאי 2016.
  • בעקבות מחאה חסרת תקדים באינטרנט הצעת החוק SOPA שהוגשה בבית הנבחרים האמריקאי ב-26 באוקטובר 2011 במטרה לשים סוף לפיראטיות באינטרנט בוטלה באופן זמני ב-2012.
  • במהלך העשור חל שיפור ניכר בתוכנות זיהוי דיבור.
  • מכוניות חשמליות ומכוניות היברידיות הופכות פופולריות במדינות רבות בעולם המערבי במהלך העשור.
  • במהלך העשור השני של המאה ה-21 ההתקדמות בתחום האלקטרוניקה אפשרה ייצור מוזל בהרבה של בקרי טיסה, מדי תאוצה, מערכות GPS ומצלמות דיגיטליות. כתוצאה מכך רחפנים הופכים בהדרגה פופולריים יותר ויותר במהלך העשור, כאשר במהלך העשור עלה השימוש ברחפנים לצורך לקיחת צילומים אוויריים, וכמו כן במהלך העשור נעשה לראשונה שימוש ברחפנים לביצוע משלוחים (אנ'), ולמרוצי רחפנים (אנ').
  • על אף שהטכנולוגיה של מכוניות ללא נהג עדיין נמצאת בתחילת דרכה, במהלך העשור נבדקה הטכנולוגיה באופן נרחב ובעקבות כך חלו התקדמויות מהותיות בפיתוח של הטכנולוגיה. גוגל פיתחה בתחילת העשור את ויימו, המכונית הראשונה בעולם המותאמת לנהיגה ללא נהג, ואשר ב-2011 הפכה למכונית הראשונה מסוגה שקיבלה אישור לנסוע בכבישים הציבוריים. בשנת 2018 אישה בטמפה הפכה לאדם הראשון שנדרס בתאונה עם רכב מכונית ללא נהג.
  • בשנת 2013 היזם והמיליארדר הדרום אפריקאי אילון מאסק מציג לראשונה את מערכת הסעת ההמונים העל קולית הייפרלופ אשר תהיה מסוגלת לשנע נוסעים וכלי רכב באמצעות שפופרת אוויר.
  • שירותי קריאת הסעה (Ride hailing services), אשר באמצעותם נעשה שימוש בפלטפורמות מקוונות על מנת לחבר בין הנוסע לנהג מקומי אשר מבצע הסעות באמצעות רכבו האישי, הפכו פופולריים במהלך העשור.
  • ההוברבורד, אשר הומצא בשנת 2013, הפך פופולרי במדינות המערב במהלך אמצע העשור.
  • בנקאות באינטרנט – בנקים רבים ברחבי עולם מתחילים לספק שירותי בנקאות רק דרך האינטרנט.
  • האינטרנט של הדברים (IoT) – בעשור השני של המאה ה-21 החלה התפתחות מהירה של "האינטרנט של הדברים", כתוצאה מהשתלבות של מספר טכנולוגיות רלוונטיות, כגון האינטרנט, אינטרנט אלחוטי, מחשוב ענן, מערכות משובצות מחשב ומערכות מיקרו אלקטרו-מכניות. גורם נוסף, שתרם להתפתחותה של התפישה היא הקישוריות הזולה והתפתחות רשתות הסלולר.
  • קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (MOOCs) הפכו לפלטפורמה פופולרית של למידה בתחילת העשור.
  • מוט סלפי – בתחילת העשור הומצא מוט הסלפי לטלפון החכם אשר מאפשר לצלם תמונת סלפי ממרחק רב יותר מאשר אורך היד ללא עזרה מאדם אחר.
  • במהלך העשור החל השימוש בטכנולוגיית 4G בשוק הסמארטפונים.

תרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שובר הקופות הגדול ביותר של העשור היה "הנוקמים: סוף המשחק" (2019)
במהלך 2011 עלתה לשידור העונה הראשונה של סדרת הפנטזיה "משחקי הכס" ב-HBO, אשר במהלך העשור הפכה להצלחה מסחרית גדולה, ולתופעה תרבותית
ערך מורחב – העשור השני של המאה ה-21 במוזיקה הפופולרית
הזמרת ריהאנה הצליחה להביא את מספר הלהיטים הרב ביותר לצמרת מצעד הפזמונים המרכזי של תעשיית המוזיקה האמריקאית במהלך העשור וכמו כן הצליחה להישאר במשך הזמן הרב ביותר בצמרת המצעד

משחקי וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלייסטיישן 4 של סוני הופכת לקונסולת המשחקים הנמכרת ביותר של העשור

מגמות אופנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אופנה במדינות המערב בעשור השני של המאה ה-21

פריטים אופנתיים בעשור השני של המאה ה-21 כוללים בין יתר ספינר,[169] הוברבורד,[170][171] מוט הסלפי והקורקינט הממונע.[172]

בורג' ח'ליפה הפך לבניין הגבוה ביותר בעולם כאשר בנייתו הושלמה ב-2010
  • גורד השחקים בורג' ח'ליפה בדובאי, אשר בנייתו הסתיימה ב-2010, הפך לבניין הגבוה בעולם ועבר בכ-319 מטר את טאיפיי 101, המגדל שהיה הגבוה ביותר עד אז.
  • מרכז הסחר העולמי החדש, אשר נחנך בנובמבר 2014, הופך לבניין הגבוה בארצות הברית במקום מגדל סירס.
  • במהלך 2011 סכר שלושת הערוצים בסין מספק לראשונה את מלוא כוחו – 22.5 ג'יגה ואט.
  • מנהרת בסיס הגוטהארד, מנהרת הרכבת הארוכה ביותר בעולם, נפתחה לתנועה אזרחית בחודש דצמבר 2016.
  • במהלך 2017 התחילה בנייתו של סכר באיחטאן, תחנת הכוח ההידרואלקטרית השנייה בגודלה בעולם והסכר הרביעי בגודלו בעולם מבחינת נפח.
המשחקים האולימפיים

במהלך העשור התקיימו חמישה משחקים אולימפיים:

המונדיאל

במהלך העשור נערכו שלושה מונדיאלים:

  • מונדיאל 2010 – נערך בין 11 ביוני ל-11 ביולי 2010 בדרום אפריקה. במשחק הגמר ניצחה ספרד את הולנד בתוצאה 1–0. זהו המונדיאל הראשון שנערך ביבשת אפריקה.[178]
  • מונדיאל 2014 – נערך בין 12 ביוני ל-13 ביולי 2014 בברזיל. במשחק הגמר ניצחה גרמניה את ארגנטינה בתוצאה 1–0.[179]
  • מונדיאל 2018 – נערך בין 14 ביוני ל-15 ביולי 2018 ברוסיה. במשחק הגמר ניצחה צרפת את קרואטיה בתוצאה 4–2.[180]
אליפות אירופה בכדורגל

במהלך העשור נערכו שני משחקי אליפות אירופה בכדורגל:

  • יורו 2012 – נערך בין 8 ביוני ל-1 ביולי 2012 בפולין ובאוקראינה. במשחק הגמר ניצחה ספרד את איטליה בתוצאה 0-4.[181]
  • יורו 2016 – נערך בין 10 ביוני ל-10 ביולי 2016 בצרפת. במשחק הגמר ניצחה פורטוגל את צרפת בתוצאה 0-1.[182]

אנשים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

שחקנים / אנשי בידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמרים ולהקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייקל פלפס, בזמן תחרות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
לברון ג'יימס
יוסיין בולט

העשור השני של המאה ה-21 בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – 2010 בישראל, 2011 בישראל, 2012 בישראל, 2013 בישראל, 2014 בישראל, 2015 בישראל, 2016 בישראל, 2017 בישראל, 2018 בישראל, 2019 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני-דרך לפי תאריכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ישראלית פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עשור אחרי, דור האביב הערבי פותח את הלב, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2020
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד כשאתם אומרים פופוליזם, אתם מתכוונים לשמאל, ימין, או לדונלד טראמפ?, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2018
  3. ^ 1 2 יואב קרני, ‏מהפכנים הפוכים באמריקה הלטינית: פופוליזם מימין ומשמאל, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2018
  4. ^ 1 2 How the far-right got out of the doghouse, POLITICO, ‏2022-10-03 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Stocker, T. F.; Qin, D.; Plattner, G.-K.; Tignor, M.; Allen, S. K.; Boschung, J.; Nauels, A.; Xia, Y.; Bex, V.; Midgley, P. M., The Physical Science Basis - Summary for Policymakers, כרך דו"ח חמישי, 2013, דו"חות ההערכה של ה־IPCC
  6. ^ קונצנזוס מדעי: אקלים כדור הארץ מתחמם, באתר Climate Change: Vital Signs of the Planet - אתר של נאס"א המוקדש לשינוי אקלים (באנגלית)
  7. ^ סוכנויות הידיעות, המהפכה בתוניסיה: רוב ההפגנות אורגנו באמצעות הרשתות החברתיות, באתר כלכליסט, 15 בינואר 2011
  8. ^ ניר יהב‏, שנה אחרי: הצעירים במצרים מצטערים על המהפכה?, באתר וואלה, 27 בינואר 2012
  9. ^ קדאפי נתפס חי - ההמונים ביצעו בו לינץ', באתר ‏מאקו‏, 20 באוקטובר 2011
  10. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, ברוסיה הוגברה הכוננות בנמלי התעופה, באתר וואלה, 29 במרץ 2010
  11. ^ אולגה ויניאר, מוסקבה: עשרות הרוגים בפיגוע בנמל התעופה, באתר כלכליסט, 24 בינואר 2011
  12. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, מתקפת טרור באוסלו: לפחות 93 הרוגים בשני פיגועים, באתר וואלה, 23 ביולי 2011
  13. ^ יצחק בן-חורין, ynet, טרור בבוסטון - המרדף בעיירה: המצור עשוי להימשך כל הסופ"ש, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2013
  14. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד ורויטרס, פיגוע בקניון בבירת קניה: 39 בני אדם נרצחו ו-150 נפצעו, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2013
  15. ^ סוכנויות הידיעות‏, כ-140 הרוגים בפיגוע בבית ספר בפקיסטן, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2014
  16. ^ סוכנויות הידיעות‏, תוניסיה חיסלה את מתכנן הטבח במוזיאון הלאומי, באתר וואלה, 29 במרץ 2015
  17. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס ו"הארץ", יותר מ-140 הרוגים בפיגועים במסגדים שיעים בתימן, באתר הארץ, 20 במרץ 2015
  18. ^ סוכנויות הידיעות, טבח בקניה: 147 נרצחו במתקפה בקמפוס, באתר ynet, 2 באפריל 2015
  19. ^ רחל קדרס, איתמר אייכנר, רועי קייס, סער הס, אייל להמן ויואב תירוש, מתקפת טרור בפריז: 127 נרצחו, עשרות נפצעו, מופע רוק הפך למרחץ דמים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2015
  20. ^ דנה ירקצי‏, לפחות 30 הרוגים ויותר מ-200 פצועים במתקפת טרור משולבת בבריסל, באתר וואלה, 22 במרץ 2016
  21. ^ מתקפת טרור בצרפת: 84 נרצחו בפיגוע משאית בחגיגות יום הבסטיליה בניס, באתר ynet, 14 ביולי 2016
  22. ^ פיגוע בברלין: נהג משאית דהר לקהל בשוק חג המולד, רצח 12 ופצע 48, באתר ynet, 19 בדצמבר 2016
  23. ^ בריטניה: 22 הרוגים ו-59 פצועים בפיגוע התאבדות מחוץ להופעה במנצ'סטר, באתר וואלה, 23 במאי 2017
  24. ^ רועי קייס, ליעד אוסמו ואליאור לוי, פוצצו מטען וירו: 235 נרצחו בפיגוע במסגד בסיני, באתר ynet, 24 בנובמבר 2017
  25. ^ סוכנויות הידיעות, אפגניסטן: 95 נרצחו בפיצוץ אמבולנס תופת, באתר ynet, 27 בינואר 2018
  26. ^ ראו כתבת הניו יורק טיימס מ-29 בנובמבר 2006: Iran Resolution, Still Not Final, Drops Mention of Sanctions.
  27. ^ ברק רביד, אכזבה בי-ם: הסנקציות על איראן ריקות מתוכן, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
  28. ^ אמיר אורן, רשמו לפניכם: דצמבר 2009, איראן גרעינית, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2008
  29. ^ הערכת המודיעין הלאומית האמריקנית (NIE) הכוללת את הערכת 16 סוכנויות המודיעין של ארצות הברית מדצמבר 2007. ה-INR (סוכנות המודיעין של מחלקת המדינה) העריך כי איראן לא תצליח להשיג פצצה במסלול העשרת האורניום עד 2013 בשל קשיים טכניים. כל הסוכנויות העריכו כי איראן לא תצליח לייצר מספיק חומר בקיע על בסיס מסלול הפלוטוניום בשביל פצצה גרעינית לפני 2015. ראו את המסקנות של הערכת המודיעין הלאומית ב-Iran: Nuclear Intentions and Capabilities
  30. ^ 1 2 3 הגל הרביעי של הפמיניזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  31. ^ Martha Rampton, Four Waves of Feminism, Pacific University
  32. ^ ynet, מסמך הקורבנות: 102 נשים נגד המפיק ויינשטיין, באתר ynet, 8 בנובמבר 2017
  33. ^ פורטוגל: הפרלמנט אישר נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 8 בינואר 2010
  34. ^ נישואים חד-מיניים באיסלנד: גם רה"מ התחתנה, באתר ynet, 28 ביוני 2010
  35. ^ טליה שחר‏, גאווה בארגנטינה: גם הומואים יכולים להתחתן, באתר וואלה, 15 ביולי 2010
  36. ^ Denmark approves same-sex marriage and church weddings - BBC News
  37. ^ צרפת אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 23 באפריל 2013
  38. ^ ניו זילנד התירה נישואים חד מיניים - 13 בעולם, באתר ynet, 17 באפריל 2013
  39. ^ אורוגוואי: הקונגרס אישר נישואים חד מיניים, באתר ynet, 11 באפריל 2013
  40. ^ Brazilian Court Council Removes a Barrier to Same-Sex Marriage - The New York Times
  41. ^ ענבל סינגר, ‏למרות הקולות השמרניים: הפרלמנט הבריטי אישר נישואים חד-מיניים, באתר ‏מאקו‏, 6 בפברואר 2013
  42. ^ Same-sex marriage legalized in England and Wales - The Washington Post
  43. ^ ג'ורג' אבני, ‏אם אשכחך, גלזגו: סקוטלנד אישרה נישואים חד מיניים, באתר ‏מאקו‏, 5 בפברואר 2014
  44. ^ Estonia becomes first former Soviet state to legalise gay marriage | The Independent
  45. ^ היסטוריה בארצות הברית: נישואים חד-מיניים הפכו חוקיים בכל המדינה, באתר וואלה, 26 ביוני 2015
  46. ^ ג'ורג' אבני, ‏גם לוקסמבורג חוקקה: זוגות גאים יכולים להתחתן, באתר ‏מאקו‏, 19 ביוני 2014
  47. ^ ג'ורג' אבני, ‏היסטוריה באירלנד: אושרו נישואים חד מיניים, באתר ‏מאקו‏, 18 בנובמבר 2015
  48. ^ Dam, Camilla (1 באפריל 2016). "Første homoseksuelle par viet i kirken". Greenlandic Broadcasting Corporation (בדנית). אורכב מ-המקור ב-2016-04-02. נבדק ב-3 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ קולומביה הקתולית אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 29 באפריל 2016
  50. ^ Same-sex marriage just became legal in Finland | PBS NewsHour
  51. ^ היסטוריה בגרמניה: הפרלמנט אישר נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 30 ביוני 2017
  52. ^ "עשינו היסטוריה": מלטה אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 13 ביולי 2017
  53. ^ רויטרס, היסטוריה באסיה: טייוואן אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 18 במאי 2019
  54. ^ אתר למנויים בלבד הפרלמנט באוסטרליה הכיר בנישואים חד-מיניים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
  55. ^ אתר למנויים בלבד בית המשפט העליון באוסטריה אישר נישואים חד-מיניים החל ב-2019, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2017
  56. ^ אסף אוני, ‏גלי ההגירה והפליטים מעצבים מחדש את הדמוקרטיה המערבית, באתר גלובס, 4 בינואר 2020
  57. ^ מהו פופוליזם?, באתר eureka.org.il
  58. ^ מהפכת השמאל בארה"ב: כמה כוח באמת יש לפרוגרסיבים?, באתר ynet, 3 ביולי 2021
  59. ^ שירות גלובס, ‏3 שופטות יישפטו את ברלוסקוני בגין קיום יחסי מין עם קטינה, באתר גלובס, 15 בפברואר 2011
  60. ^ סוכנויות הידיעות, תם עידן סרקוזי, הולנד נבחר לנשיאות צרפת, באתר ynet, 6 במאי 2012
  61. ^ ynet, יום הדמים באוקראינה: "יותר מ-100 נהרגו", באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2014
  62. ^ עמרי נחמיאס, שליח וואלה! לקייב‏, המחאה הגיעה לשיא: הפרלמנט בקייב הדיח את הנשיא, טימושנקו שוחררה, באתר וואלה, 22 בפברואר 2014
  63. ^ אלי לאון, מלך ספרד: "לא רציתי שבני יהיה כמו צ'רלס", באתר ישראל היום, 9 ביוני 2014
  64. ^ יוני גבאי, ‏סקוטלנד הכריעה: לא רוצה עצמאות, באתר כיכר השבת, 19 בספטמבר 2014
  65. ^ ynet והסוכנויות, דרמה בבריטניה: בחרה לעזוב את אירופה, באתר ynet, 24 ביוני 2016
  66. ^ אייל להמן, צרפת אמרה לא ללה פן: מקרון נבחר לנשיא, באתר ynet, 7 במאי 2017
  67. ^ ynet, בלי ברקזיט: תרזה מיי הודיעה בדמעות על התפטרותה, באתר ynet, 24 במאי 2019
  68. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Is there a right-wing surge in South America? | DW | 28.10.2018, DW.COM (באנגלית בריטית)
  69. ^ Peru: Kuczynski victory is part of a broader political shift in the region, Oliver Stuenkel (באנגלית אמריקאית)
  70. ^ רויטרס, ‏נשיאת ברזיל דילמה רוסף הודחה בהצבעה בבית התחתון של הקונגרס, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2016
  71. ^ שירות גלובס, ‏מהפכה בוונצואלה: מנהיג האופוזיציה הכריז על עצמו כנשיא החדש, באתר גלובס, 23 בינואר 2019
  72. ^ סוכנויות הידיעות, מהפך במכסיקו: אנריקה "החתיך" נבחר לנשיא, באתר ynet, 2 ביולי 2012
  73. ^ סוכנויות הידיעות, שדה קרב במיזורי: המשמר הלאומי הוקפץ, באתר ynet, 18 באוגוסט 2014
  74. ^ אחרי יותר מ-50 שנות נתק: אובמה הכריז על חידוש היחסים עם קובה, באתר וואלה, 1 ביולי 2015
  75. ^ דרמה בארה"ב: הממשל הושבת לאחר מחלוקות על התקציב, באתר "סרוגים", 22 בדצמבר 2018
  76. ^ רויטרס‏, דוח מולר נחשף: טראמפ ניסה להשתלט על החקירה ולהדיח את התובע המיוחד, באתר וואלה, 19 באפריל 2019
  77. ^ סוכנויות הידיעות‏, ההפיכה בתאילנד: הצבא עצר את ראש הממשלה המודחת, באתר וואלה, 23 במאי 2014
  78. ^ רויטרס‏, הפיכה בתימן? המורדים השיעים השתלטו על ארמון הנשיאות, באתר וואלה, 20 בינואר 2015
  79. ^ יעל אבן-אור‏, דרום סודן חוגגת עצמאות: "נולדים מחדש", באתר וואלה, 9 ביולי 2011
  80. ^ משה טרדימן, ‏מלחמת מים: מצרים נאבקת באתיופיה לאחר שהקדימה בניית הסכר על הנילוס, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בינואר 2019
  81. ^ רועי קייס ואליאור לוי, הפיכה שנייה: צבא מצרים הדיח את מוחמד מורסי, באתר ynet, 4 ביולי 2013
  82. ^ ג'ייקוב זומה התפטר מנשיאות דרום אפריקה | ישראל היום, באתר ישראל היום
  83. ^ ד"ר איתי גל, אזהרת מסע לדרום אמריקה: מהו נגיף הזיקה ומי בסכנה?, באתר ynet, 17 בינואר 2016
  84. ^ חיים איסרוביץ', ‏הווירוס המסתורי שמקורו בסין מעורר בהלה עולמית, באתר מעריב אונליין, 19 בינואר 2020
  85. ^ סוכנויות הידיעות, צונאמי אדיר ביפן לאחר רעש של 8.9 בסולם ריכטר, באתר ynet, 11 במרץ 2011
  86. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, רגעי האימה אחרי רעש האדמה בצ'ילה, באתר וואלה, 27 בפברואר 2010
  87. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, לפחות 400 הרוגים ברעידת אדמה בסין, באתר וואלה, 14 באפריל 2010
  88. ^ סוכנויות הידיעות, מצגת: 153 הרוגים בהתפרצות הר הגעש מראפי באינדונזיה, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2010
  89. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, פקיסטן: שיטפונות גבו את חייהם של 800 בני אדם, באתר וואלה, 31 ביולי 2010
  90. ^ סוכנויות הידיעות, ברזיל: 81 בני אדם נהרגו בשטפונות ומפולות בוץ, באתר ynet, 6 באפריל 2010
  91. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, ניו זילנד: עשרות נהרגו ברעש בעיר קרייסטצ'רץ', באתר וואלה, 22 בפברואר 2011
  92. ^ AP, כ-440 גופות בפיליפינים: 'חומות מים הציפו כפרים', באתר ynet, 17 בדצמבר 2011
  93. ^ ארה"ב: הוריקן סנדי מכה בחוף המזרחי, באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2012
  94. ^ עמית ולדמן, ‏סופת טייפון קטלנית בפיליפינים: כ-240 נהרגו, באתר ‏מאקו‏, 5 בדצמבר 2012
  95. ^ סוכנויות הידיעות, הסופה "הייאן" פגעה בפיליפינים - לפחות 1,200 בני אדם נהרגו, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2013
  96. ^ סוכנויות הידיעות‏, מפולות שלגים קטלניות באפגניסטן: יותר מ-100 נהרגו, באתר וואלה, 25 בפברואר 2015
  97. ^ כ-1,500 הרוגים ברעש האדמה בנפאל: "שעות קריטיות", באתר גלובס, 25 באפריל 2015
  98. ^ עמית ולדמן, ‏חשש בארה"ב: הוריקן "אירמה" מתחזק, באתר ‏מאקו‏, 5 בספטמבר 2017
  99. ^ בגלל מזג האוויר: מטוס אתיופי התרסק לאחר שהמריא מלבנון לכיוון אתיופיה, באתר גלובס, 25 בינואר 2010
  100. ^ מכה קשה לפולין: נשיא פולין נהרג בהתרסקות מטוס קטלנית ברוסיה יחד עם צמרת הממשל, באתר גלובס, 10 באפריל 2010
  101. ^ סוכנויות הידיעות, הולנד המומה בעקבות אסון המטוס בלוב, באתר nrg‏, 12 במאי 2010
  102. ^ דודי כהן, 77 הרוגים בתאונת מטוס בצפון-מערב איראן, באתר ynet, 9 בינואר 2011
  103. ^ רויטרס‏, מרוקו: 80 הרוגים בהתרסקות מטוס הרקולס צבאי, באתר וואלה, 26 ביולי 2011
  104. ^ חיים לב, רוסיה: 50 הרוגים בהתרסקות מטוס, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2013
  105. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, אלג'יריה: עשרות הרוגים בהתרסקות מטוס צבאי, באתר וואלה, 11 בפברואר 2014
  106. ^ ynet, דרמה באסיה: אבד קשר עם מטוס בואינג 777, באתר ynet, 8 במרץ 2014
  107. ^ אסף גולן, תפנית מפתיעה בחיפוש המטוס המלזי האבוד, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2018
  108. ^ אילן גטניו, המטוס המלזי: התשובה עדיין נמצאת בין הגלים, באתר ישראל היום, 6 במרץ 2019
  109. ^ ynet, היעלמות, יירוט והיעלמות: 2014 של מלזיה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014
  110. ^ ynet, מטוס עם 116 בני אדם נעלם באפריקה, באתר ynet, 24 ביולי 2014
  111. ^ ynet, נעלם מטוס נוסעים מאינדונזיה לסינגפור, באתר כלכליסט, 28 בדצמבר 2014
  112. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, התרסקות המטוס: "טייס המשנה אנדראס לוביץ גרם לכך בכוונה", באתר כלכליסט, 26 במרץ 2015
  113. ^ שרון עידן וסוכנויות הידיעות, אלג'יריה: 257 הרוגים בהתרסקות מטוס צבאי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באפריל 2018
  114. ^ ynet, קובה: נפגעים רבים בהתרסקות מטוס נוסעים זמן קצר אחרי ההמראה, באתר כלכליסט, 18 במאי 2018
  115. ^ וול סטריט ג'ורנל, ‏מטוס בואינג של חברת התעופה האינדונזית ליון אייר עם 188 נוסעים התרסק סמוך לג'קרטה, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2018
  116. ^ סוכנויות הידיעות‏, אתיופיה: 157 נוסעים, בהם שני ישראלים, נהרגו בהתרסקות מטוס, באתר וואלה, 10 במרץ 2019
  117. ^ סתיו ספיבק וסוכנויות הידיעות, טביעת הספינה ברוסיה: נהר של מחדלים, באתר ynet, 12 ביולי 2011
  118. ^ סוכנויות הידיעות, 5 גופות נוספות נמצאו בקוסטה קונקורדיה, באתר nrg‏, 22 במרץ 2012
  119. ^ אסון המעבורת בקוריאה: עלה ל-212 מניין ההרוגים, 90 עדיין נעדרים, באתר ynet, 30 באפריל 2014
  120. ^ AP, שקעה תוך 2 דקות בציקלון. מאות נעדרים בסין, באתר ynet, 2 ביוני 2015
  121. ^ בנגלדש: מניין ההרוגים בהתמוטטות הבניין עולה על 1,100, באתר ynet, 11 במאי 2013
  122. ^ הסתיימו פעולות החילוץ בטורקיה: 301 נהרגו באסון המכרה, באתר ‏מאקו‏, 17 במאי 2014
  123. ^ AP, מחקר: באסון במכה נהרגו 2,411 בני אדם, באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2015
  124. ^ סוכנויות הידיעות‏, הטבח בלאס וגאס: פאדוק ירה 200 כדורים לעבר מאבטח במסדרון, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2017
  125. ^ AP, פקיסטן: 150 ניצלו תאונה כדי לאסוף דלק - ונשרפו למוות, באתר ynet, 25 ביוני 2017
  126. ^ ליאו ליידרמן, מה מניע צמיחה כלכלית לאורך זמן?, באתר אוניברסיטת תל אביב, החל מדקה 19:16
  127. ^ אתר למנויים בלבד גיא רולניק, העשור המדהים, המסוכן והמפחיד שיסתיים בשבוע הבא, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2019
  128. ^ Tomoko A. Hosaka. "Japan confirms China surpassed its economy in 2010". Yahoo!. אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  129. ^ "When were the most prolific bull and bear market periods in the United States?" Federal Reserve Bank of San Francisco, 2001. Web. 6 January 2015.
  130. ^ "International Energy Statistics – EIA". www.eia.gov. נבדק ב-19 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  131. ^ טראמפ, סין, הכלכלה הגלובלית וישראל, באתר אוניברסיטת תל אביב
  132. ^ Nick Davies and David Leigh, ‏Afghanistan war logs: Massive leak of secret files exposes truth of occupation, Guardian, 25 ביולי 2010
  133. ^ Foley, Stephen (25 ביולי 2010). "Whistleblower's leaked US files reveal state of Afghan war". The Independent. {{cite web}}: (עזרה)
  134. ^ Ellen Nakashima (2 ביוני 2012). "Stuxnet was work of U.S. and Israeli experts, officials say". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  135. ^ U.S. Hacked Into Iran's Critical Civilian Infrastructure For Massive Cyberattack, New Film Claims, BuzzFeed
  136. ^ Davies, Nick; Steele, Jonathan; Leigh, David (22 באוקטובר 2010). "Iraq war logs: secret files show how US ignored torture". the Guardian. נבדק ב-25 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  137. ^ Glanz, James; Lehren, Andrew W. (23 באוקטובר 2010). "Growing Use of Contractors Added to Iraq War's Chaos – Iraq War Logs – WikiLeaks Documents". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-25 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  138. ^ "Chemical Weapons, Iranian Agents and Massive Death Tolls Exposed in WikiLeaks' Iraq Docs". Wired. 22 באוקטובר 2010. נבדק ב-25 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  139. ^ Germany, SPIEGEL ONLINE, Hamburg. "The WikiLeaks Iraq War Logs: Greatest Data Leak in US Military History". SPIEGEL ONLINE. נבדק ב-25 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  140. ^ אלה לוי-וינריב, ‏צפו: הרשימה המלאה של 142 מקלטי המס של הישראלים בחו"ל, באתר גלובס, 17 ביוני 2013
  141. ^ Secret Files Expose Offshore’s Global Impact, ICIJ (באנגלית)
  142. ^ Greenwald, Glenn; MacAskill, Ewen (11 ביוני 2013). "Boundless Informant: the NSA's secret tool to track global surveillance data". the Guardian. נבדק ב-22 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  143. ^ "סוויס ליקס": נחשפו 10 מיליארד דולר של ישראלים בשווייץ, באתר גלובס, 9 בפברואר 2015
  144. ^ "Millions more Americans hit by government personnel data hack". Reuters (באנגלית). 2015-07-09. נבדק ב-2019-02-21.
  145. ^ המצוד אחר לזרוס: כך גנבה כנופיית האקרים 81 מיליון דולרים - ונעלמה, באתר וואלה, 5 באפריל 2017
  146. ^ שירות, ‏נגיד הבנק המרכזי של בנגלדש התפטר לאחר ש-81 מיליון דולר נגנבו מחשבון הבנק ע"י האקרים, באתר גלובס, 15 במרץ 2016
  147. ^ אלי לאון, פרשת "מסמכי פנמה": המציאות עולה על כל דמיון, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2016
  148. ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. 6 בינואר 2017. p. 11. נבדק ב-8 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  149. ^ עומר כביר, פריצת הסייבר הגדולה בהיסטוריה היכתה ביאהו בעיתוי הכי גרוע, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2016
  150. ^ הראל עילם, מתקפת האקרים על ארה"ב הפילה את פייפאל, נטפליקס וטוויטר, באתר כלכליסט, 22 באוקטובר 2016
  151. ^ עומר כביר, הדלפת הענק של ויקיליקס: "ה-CIA איבדה שליטה על מרבית ארסנל ההאקינג שלה", באתר כלכליסט, 7 במרץ 2017
  152. ^ ניצן סדן ורפאל קאהאן, מתקפת נוזקת הכופר WannaCry פגעה ב-150 מדינות - וגם בישראל, באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
  153. ^ עידו אפרתי, מדענים הצליחו להוכיח את קיומם של גלי כבידה ביקום, באתר הארץ, 11 בפברואר 2016
  154. ^ ynet, הכי קרוב (בינתיים): תמונה מכוכב הלכת הננסי קרס, באתר ynet, 3 ביוני 2018
  155. ^ ynet, צפו: הגשושית ג'ונו חושפת תמונות מרהיבות של צדק, באתר ynet, 13 בנובמבר 2017
  156. ^ הגר בוחבוט, 20 שנה בחלל: המסע המופלא של "קאסיני", באתר ynet, 8 בספטמבר 2017
  157. ^ Exploring Black Holes, www.nsf.gov (באנגלית)
  158. ^ ירון דרוקמן, תיעוד ראשון: כך נראה חור שחור, באתר ynet, 10 באפריל 2019
  159. ^ Snell, Jason (2017-06-28). "The revolution in your pocket: How the iPhone changed everything". TechRepublic. נבדק ב-2018-08-24.
  160. ^ Philip Aldrick (2018-04-21). "How the smartphone revolution has changed the world beyond our recall | Business". The Times. נבדק ב-2018-08-24.
  161. ^ Podcasts (2010-03-22). "How the Tablet Will Change the World". WIRED. נבדק ב-2018-08-24.
  162. ^ "Personal digital assistants are on the rise (and they want to talk)". Eu.usatoday.com. נבדק ב-2018-08-24.
  163. ^ Derek Thompson (2012-12-19). "The Scariest Thing About the Newspaper Business Isn't Print's Decline, It's Digital's Growth". The Atlantic. נבדק ב-2018-08-24.
  164. ^ Davidson, Jacob (2015-05-26). "3.2 Billion People Now Using Internet Worldwide | Money". Time.com. נבדק ב-2018-08-24.
  165. ^ "Formlabs raises $15 million to bring 3D printers to small businesses — Quartz". Qz.com. 2018-08-01. נבדק ב-2018-08-24.
  166. ^ "'Avatar' Wins Box Office, Nears Domestic Record". ABC News. ארכיון מ-3 בפברואר 2010. נבדק ב-2 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  167. ^ Toy Story 3: The highest grossing animated film ever, The Independent, ‏2010-08-15 (באנגלית)
  168. ^ "Comparison of VR headsets: Project Morpheus vs. Oculus Rift vs. HTC Vive". Data Reality. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2015. נבדק ב-15 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  169. ^ Joseph Pisani, Associated Press (2017-05-16). "Fidget spinners: Here's how they became so darn popular". Usatoday.com. נבדק ב-2018-08-25.
  170. ^ March 4, 2016, 6:30 AM EDT (2016-03-04). "How the Hoverboard Fad Blew Up". Fortune.com. נבדק ב-2018-08-25.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  171. ^ Davin O'Dwyer (2015-12-19). "The story behind the hoverboard - this year's Christmas craze". Irishtimes.com. נבדק ב-2018-08-25.
  172. ^ "#BBCtrending: The rise of 'selfie sticks' - BBC News". Bbc.com. 2014-12-18. נבדק ב-2018-08-25.
  173. ^ אולימפיאדת החורף ואנקובר 2010 יצאה לדרך, באתר ynet, 13 בפברואר 2010
  174. ^ אולימפיאדת לונדון 2012 - אז מה היה לנו?, באתר ‏מאקו‏, 12 באוגוסט 2012
  175. ^ אתר למנויים בלבד משחקי סוצ'י 2014 יצאו לדרך, באתר הארץ, 7 בפברואר 2014
  176. ^ "ישראל ספורט - אומרים שלום: אולימפיאדת ריו ננעלה בטקס סיום מרהיב". Isport.co.il. 2016-08-22. נבדק ב-2018-08-25.
  177. ^ אורן אהרוני, אש וקרח: אולימפיאדת החורף יוצאת לדרך, באתר ynet, 8 בפברואר 2018
  178. ^ Paul Hayward at Soccer City, Johannesburg. "World Cup 2010: Spain survive brutal final to become champions | Football". The Guardian. נבדק ב-2018-08-25.
  179. ^ By SAM BORDENJULY 13, 2014 (2014-07-13). "World Cup 2014: Germany Defeats Argentina in Final - The New York Times". Nytimes.com. נבדק ב-2018-08-25.
  180. ^ "World Cup final: France beats Croatia to win second world title". Usatoday.com. 2018-07-15. נבדק ב-2018-08-25.
  181. ^ 1 Jul 2012 (2012-07-01). "Euro 2012 final: Spain 4-0 Italy - BBC Sport". Bbc.com. נבדק ב-2018-08-25.
  182. ^ "Portugal win Euro 2016: Eder goal seals victory over France despite Cristiano Ronaldo heartbreak". The Independent. 2016-07-10. נבדק ב-2018-08-25.
  183. ^ כך זה קרה: מארב מתוכנן לשייטת על ה"מרמרה", באתר ynet, 31 במאי 2010
  184. ^ השריפה בכרמל: מדינות העולם ממשיכות להתגייס, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2010
  185. ^ גלעד גרוסמן‏, קצב הורשע: אנס, הטריד וביצע מעשים מגונים, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2010
  186. ^ צפו: 320 אלף הפגינו ברחבי הארץ, באתר ‏מאקו‏, 5 באוגוסט 2011
  187. ^ ניר יהב וטל שלו‏, גלעד חוזר הביתה, באתר וואלה, 11 באוקטובר 2011
  188. ^ דקה אחר דקה: היממה הראשונה של "עמוד ענן", באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
  189. ^ 3,356 רקטות, 4,762 תקיפות, 82,201 מילואימניקים. צוק איתן במספרים, באתר ynet, 5 באוגוסט 2014
  190. ^ אש "אינתיפאדת הסכינים" - מדורה ללא גחלים, באתר ynet, 14 באוקטובר 2015
  191. ^ מלכת אירופה: נטע ברזילי ניצחה בגמר האירוויזיון, באתר וואלה, 12 במאי 2018
  192. ^ השגרירות האמריקנית בירושלים נחנכה בטקס היסטורי; טראמפ: "היה צריך לקרות מזמן", באתר ynet, 14 במאי 2018
  193. ^ אור הלר, אישום: השר לשעבר גונן שגב גויס ופעל כסוכן מטעם איראן, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 18 ביוני 2018
  194. ^ עוזי ברוך, השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול, באתר ערוץ 7, 18 ביוני 2018