העשור השני של המאה ה-21
מאות: המאה ה-20 – המאה ה-21 – המאה ה-22 |
עשורים: 1990–1999 - 2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029 - 2030–2039 |
שנים: <<< - 2010 - 2011 - 2012 - 2013 - 2014 - 2015 - 2016 - 2017 - 2018 - 2019 - >>> |
העשור השני של המאה ה-21 החל ב-1 בינואר 2010 והסתיים ב-31 בדצמבר 2019.
בתחילת העשור, הכלכלה העולמית הייתה עדיין בתהליך התאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי, אשר נבע ממשבר ה"סאב-פריים" בארצות הברית ב-2008. המשבר הוביל למיתון כלכלי, צנע, אינפלציה וגרם בהמשך לתסיסה חברתית במדינות רבות. התסיסה החברתית כללה בין היתר את תנועת ה-15-M (אנ') בספרד ואת תנועת אוקיופיי הבינלאומית, אשר התמקדו בעיקר באי השוויון הכלכלי והחברתי בעולם. התסיסה החברתית במדינות מסוימות, ובמיוחד בעולם הערבי, הובילה לגל התקוממויות שכונה "האביב הערבי" אשר כלל מהפכות בתוניסיה, מצרים, וסודאן,[1] ומלחמות אזרחים בלוב, סוריה ותימן.
ארצות הברית המשיכה לשמר את מעמדה כמעצמת-על, בעוד שסין חתרה להרחיב את השפעתה, בעיקר באזור ים סין הדרומי ובאזור אפריקה, תוך חיזוק מעמדה כמעצמת על בהתהוות. התחרות בין סין לארצות הברית על ההשפעה הגלובלית הובילה למלחמת סחר בין שתי המעצמות בהמשך העשור.
ארגון הטרור הג'יהאדיסטי-סלפי דאעש התחזק במהלך עשור זה והצליח עד אמצע העשור להשתלט על אזורים נרחבים בעיראק ובסוריה. בעקבות כך נדרשה התערבות של כוח רב-לאומי גדול במיוחד (מבצע נחישות טבועה) על מנת לעצור את התחזקותו ולטהר את האזורים הללו משליטת דאעש. בנוסף, בתחילת העשור הצליחה ארצות הברית לחסל את מנהיג אל קאעידה, אוסאמה בן לאדן, במהלך פשיטה על מתחם שבוצעה ב-2011 בפקיסטן.
במהלך העשור החלו להתחזק מפלגות שהתאפיינו בפופוליזם פוליטי,[2][3] ובפרט הימין הפופוליסטי בעולם המערבי[4]. אירועים בולטים אשר שיקפו מגמה זו כללו בין היתר את החלטתה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי ובבחירתו של איש העסקים ומנחה תוכניות המציאות דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית ב-2016. מגמה זו הושפעה בין היתר גם מכך שבמהלך העשור האיחוד האירופי התמודד עם משבר פליטים משמעותי כאשר המוני פליטים הגיעו למדינות אירופה בעיקר מאזורי המלחמות במזרח התיכון ואפריקה.
לקראת סוף העשור השתפרו היחסים בין קוריאה הדרומית לקוריאה הצפונית, לאחר עשורים רבים של משבר מתמשך בין שתי המדינות. בתחילת העשור דרום סודאן קיבלה עצמאות מסודאן. אף על פי כן, בשנת 2014 רוסיה סיפחה את חצי האי קרים ובעקבות זאת הוחרפו היחסים בעיקר בין רוסיה לאוקראינה ויתר מדינות המערב.
במהלך העשור חלה התקדמות טכנולוגית ניכרת. לאורך העשור הטלפונים החכמים הפכו נפוצים במיוחד בכל העולם, והאינטרנט של הדברים (IoT) הפך נפוץ גם הודות לפיתוחים מתקדמים ברשתות אלחוטיות, טלפונים ניידים ומחשוב הענן. ההתפתחות המשמעותית בתחום עיבוד הנתונים וההשקה של טכנולוגיית ה-4G אפשרו הפצת נתונים ומידע באופן חסר תקדים, בעוד שפלטפורמות מדיה חברתית מילאו תפקיד מרכזי בתופעות כמו תנועת Me Too, בעלייה בפופולריות של תמיכה במטרות פוליטית או חברתיות באמצעות מדיה חברתית, בתרבות ההוקעה המקוונת, ובנרמול קבוצות בעלי שונויות בחברה כמו בין היתר הקהילה הלהט"בית.
הארגון המקוון ויקיליקס זכה לתשומת לב בינלאומית במהלך העשור לאחר שהודלף באמצעותו מידע מסווג על נושאים רבים כולל פרטים על בסיס הצי מפרץ גואנטנמו, סוריה, מלחמת אפגניסטן, ומלחמת עיראק. בנוסף, עובד ה-NSA לשעבר אדוארד סנודן חשף מידע סודי על מעקב המוני נרחב שמבוצע על ידי ה-NSA, והדבר תרם להעלאת המודעת העולמית לנושא הפרת הפרטיות בעידן הדיגיטלי. הטכנולוגיות החדשות גם גרמו לשינויים בצריכת המדיה בעולם, כאשר במהלך העשור הפופולריות של שירותי הסטרימינג באינטרנט גדלו באופן מהותי והחלו להחליף בהדרגה את הטלוויזיה בכבלים.
ההתחממות הגלובלית הפכה לנושא מרכזי במהלך העשור בין היתר לאחר שהתקבלו דיווחים מטרידים על טמפרטורות שיא חדשות ועל שינויים קיצוניים במזג האוויר. אסונות טבע גדולים אירעו לאורך העשור, ביניהם רעידות האדמה בהאיטי, סנדאי, ונפאל, והסופות הטרופיות ההרסניות סנדי, האיאן, הארווי, אירמה, מריה, ואידאי. בנוסף, ריכוזי הפחמן הדו-חמצני בעולם עלו מ-390 ל-410 חלקים למיליון (ppm). בשנת 2013 פרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים הצהרה לפיה "סביר מאוד (95%–100%) שהשפעת האדם היא הגורם המרכזי להתחממות הנצפית מאז אמצע המאה ה-20".[5] לאורך העשור הצטרפו גופים מדעיים נוספים בהצהרות דומות.[6] על רקע הפרסומים, המאבקים בזיהום ובשינויי האקלים תפסו מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי במהלך העשור, דבר שהוביל למחאות, יוזמות חקיקה ופולמוס ציבורי חריף.
במהלך העשור גדלה אוכלוסיית העולם מ-6.9 ל-7.7 מיליארד בני אדם. כ-1.4 מיליארד לידות וכ-560 מיליון מקרי מוות התרחשו ברחבי העולם במהלך העשור. הדור שנולד במהלך העשור מכונה דור האלפא.
אירועים עולמיים (גלובליים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמות בין-לאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המלחמה בטרור (2001 עד היום) – מספר מערכות אידאולוגיות, צבאיות, ודיפלומטיות שמטרתן לסכל פיגועי טרור המתוכננים על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה כארגוני טרור (בעיקר ארגונים איסלאמים כמו אל-קאעידה, חזבאללה, חמאס, ודאעש) ולהפסיק את המצב המתמשך בו מדינות מספקות חסות לארגוני טרור. את המערכות השיקו ארצות הברית, עם תמיכה מנאט"ו ובנות ברית אחרות מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום המונח מיוחס בעיקר למלחמות אותן הובילו ארצות הברית והממלכה המאוחדת באפגניסטן ועיראק.
- מלחמת אפגניסטן (2001 עד 2014) – מלחמה שנמשכה 13 שנים ואשר אותה יזמה ארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, שהעלו את אפגניסטן כחשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסאמה בן לאדן ולארגון הטרור האיסלאמיסטי אל-קאעידה. במסגרת המלחמה נכבשה אפגניסטן והופל שלטון הטליבאן שעבר למלחמת גרילה נגד שלטון הכיבוש החדש, בעיקר מבסיסי פעולה שהקים במקומות שונים במדינה ובפקיסטן השכנה. ב-28 בדצמבר 2014 הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית באפגניסטן. ב-13 שנות לחימה אלה, נמנו כ-9,000 הרוגים לכוחות הקואליציה והצבא האפגני, ולמעלה מ-38,000 לוחמי מיליציה נהרגו (מרביתם השתייכו לארגון הטליבאן).
- מלחמת עיראק (2003 עד 2011) – מלחמה שהחלה ב-20 במרץ 2003 כאשר קואליציה של מדינות בראשות ארצות הברית ובריטניה פלשה לעיראק במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. במהלך המלחמה נכבשה עיראק והופל משטרו של חוסיין. ב-15 בדצמבר 2011 הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית בעיראק. בתשע שנות לחימה אלה, נמנו כ-4,800 הרוגים לכוחות הקואליציה, רובם אמריקאים, ולמעלה מ-100,000 הרוגים עיראקים.
- ההתערבות הצבאית נגד דאעש (2014 עד היום) – בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. מטרת ההתערבות הצבאית הייתה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאעש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.
- ההתערבות הצבאית בתימן (25 במרץ 2015 עד היום) – בסוף מאי 2015 החלה ההתערבות הצבאית בתימן, אשר במסגרתה הצבאות של ערב הסעודית, בחריין, כווית, איחוד האמירויות הערביות, קטר, מצרים, ירדן, מרוקו וסודאן החלו לבצע מתקפות אוויריות בתימן במטרה להדוף את המורדים החות'ים שכבשו חלקים נרחבים מתימן וכך לסייע לנשיא המודח עבד רבו מנסור האדי להשתלט מחדש על המדינה.
מלחמות אזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המלחמה בצפון-מערב פקיסטן (2004-עד היום) – סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטיות אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
- ההתקוממות השיעית בתימן (18 ביוני 2004 עד היום) – מלחמת אזרחים המתחוללת בצפון תימן אשר החלה ב-2004 כאשר חוסיין באדרדין אל-חות'י, מתנגד משטר ומנהיג הזיידים השיעים, פתח במרד נגד ממשלת תימן. מרבית הלחימה התרחשה במחוז סעדה, שבצפון-מערב המדינה, אולם היא התפשטה גם למחוזות השכנים חאג'ה, עמראן, אל-ג'וף ואף מחוז ג'אזאן, שבערב הסעודית. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה. אלפי מורדים ואזרחים נהרגו במסגרת העימות.
- מלחמת הסמים במקסיקו (11 בדצמבר 2016-עד היום) – סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. אף על פי שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו לבעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים כיום בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית.
- מלחמת הסמים בפיליפינים (30 ביוני 2016-עד היום) – סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק בפיליפינים. נכון ל-21 בדצמבר 2020 מעל ל-5,900 איש נהרגו בפעולות נגד סוחרי סמים.
- המלחמה בסומליה (2009 עד היום) – סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר מובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
- מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) – סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
- מלחמת האזרחים במאלי (16 בינואר 2012 – 20 בפברואר 2015) – במסגרת סכסוך זה כובשות מספר קבוצות מורדים אסלאמיות את כל החלק הצפוני של מאלי, מכריזות על האזור כאוטונומיה עצמאית, ומטילות את חוקי השריעה על האזור שנכבש. כוחות צבא מצרפת וממדינות אפריקניות שונות מסייעות בשנים הבאות לצבא של מאלי לכבוש מחדש את אזור צפון מאלי.
האביב הערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – האביב הערבי
במהלך העשור השני של המאה ה-21 חל גל של התקוממויות, הפגנות, ומעשי מחאה ואלימות בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי, אשר החלו ב-2010 בתוניסיה והתפשטו בהמשך בכל רחבי מדינות ערב ובשכנותיה:
- ההפיכה בתוניסיה (18 בדצמבר 2010 – 14 בינואר 2011) – הפיכה צבאית אשר במסגרתה הודח הנשיא מאמאדו טנג'ה.[7]
- ההפיכה במצרים (11 בפברואר 2011) – סדרה מתמשכת של הפגנות רחוב, מחאות המוניות ופעולות מרי אזרחי אשר התנהלו במצרים במשך מספר שבועות. בעקבות המחאות ב-11 בפברואר אולץ הנשיא המצרי חוסני מובארכ להתפטר מתפקידו ולהעביר את השלטון לידי הצבא המצרי.[8]
- מלחמת האזרחים בלוב (15 בפברואר 2011 – 23 באוקטובר 2011) – סדרה של הפגנות ומהומות של אזרחי לוב נגד המשטר בן 42 השנים של מועמר קדאפי אשר פרצו בעקבות שיעור האבטלה הגבוה בלוב וחוסר הפיתוח במדינה, הסלימו במהירות למלחמת אזרחים כאשר קדאפי החל להשתמש בכוח צבאי נגד המורדים בלוב. כתוצאה מכך, מאות אזרחים לובים נהרגו ואלפים נפצעו. ב-20 באוקטובר 2011, קדאפי נתפס על ידי המתקוממים ונרצח. זהו האירוע שסימל את סוף ההתקוממות.[9]
- מלחמת האזרחים בסוריה (15 במרץ 2011-עד היום) – סדרה של הפגנות אלימות ועימותים של האוכלוסייה הסונית המהווה את רוב אוכלוסיית סוריה אל מול המיעוט העלווי השולט, נגד ההגמוניה של מפלגת הבעת' השולטת בסוריה מאז 1963. העימותים הידרדרו למלחמת אחים בה הצבא הסורי טובח במוחים, במתנגדים וביישובים המזוהים עימם, וגובה עשרות אלפי קורבנות בעזרת טנקים מסוקי קרב, נגמ"שים ואף ספינות מלחמה. על אף זאת מתגלה כמות לא מבוטלת של עריקים מהצבא הסורי של בשאר אל-אסד ואף מקרים בהם מפגינים חמושים רוצחים חיילים ושוטרים סורים. במהלך העשור היו כ-500,000 הרוגים בהתקוממות.
- ההפיכה בתימן (27 בינואר 2011 – 27 בפברואר 2012) – סדרה של הפגנות המוניות אשר פרצו ברחבי תימן בשל חוסר שביעות רצון של הציבור משלטונו של הנשיא עלי עבדאללה סאלח. עם חלוף הזמן גברו ההפגנות למחאות המוניות, שביתות, עימותים עם הצבא ואף למלחמת אזרחים בין תומכי הנשיא למתנגדיו. ביוני הופגז ארמונו של הנשיא סאלח על ידי מתנגדיו והוא נפצע באורח בינוני. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי.
- ההפיכה במצרים (3 ביולי 2013) – הפיכה צבאית שביצע צבא מצרים במדינה כאשר הדיח את נשיא מצרים הנבחר מוחמד מורסי.
- מלחמת האזרחים בעיראק (4 ביוני 2014-עד היום) – ארגון המדינה האסלאמית, בסיועם של גורמים סוניים נוספים במדינה, כבש שטחים נרחבים בצפון עיראק. הארגון הצליח לכבוש את העיר מוסול, השנייה בגודלה במדינה, והחל לרדוף את המיעוטים הדתיים שחיו באזורים שעליהם השתלט, בעיקר הכורדים הז'ידים.
- מלחמת האזרחים בתימן (19 במרץ 2015-עד היום) – מלחמת האזרחים בתימן החלה ב-2015 לאחר שהחות'ים, קבוצה מורדת הנתמכת על ידי איראן, כבשו את צנעא, בירת תימן. קואליציה של מדינות ערביות בהובלת ערב הסעודית, התערבה כדי להדוף את החות'ים, אך המלחמה נמשכה גם אל תוך העשור הבא. אל-קאעידה והמדינה האסלאמית גם הן מעורבות במלחמה, ומתקיפות את שני הצדדים הלוחמים.
פיגועי טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיגועי הטרור הבולטים ביותר (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:
- 29 במרץ 2010 – פיגועי ההתאבדות ברכבת התחתית של מוסקבה (40 הרוגים) – שתי נשים שהשתייכו לארגון הצ'צ'ני האסלאמי "אמירות הקווקז" ביצעו שני פיגועים שונים בשתי תחנות של הרכבת התחתית של מוסקבה (לוביאנקה ופרק-קולטורי) בהפרש של כ-40 דקות ביניהם.[10]
- 24 בינואר 2011 – פיגוע ההתאבדות בנמל התעופה דומודדובו (לפחות 35 הרוגים ו-180 פצועים) – מחבל מתאבד התפוצץ באגף הנוסעים הנכנסים בנמל התעופה דומודדובו במוסקבה.[11]
- 22 ביולי 2011 – מתקפת הטרור בנורווגיה (77 הרוגים ו-96 פצועים) – אנדרס ברינג בריוויק פוצץ רכב תופת בלב קריית הממשלה באוסלו ולאחר מכן ביצע טבח באמצעות ירי בבני נוער במחנה הקיץ של מפלגת העבודה הנורווגית באי אוטויה (Utøya).[12]
- 15 באפריל 2013 – הפיגוע במרתון בוסטון (3 הרוגים ו-264 פצועים) – האחים הצ'צ'נים-מוסלמים טמרלן ודז'וחר צרנייב, אשר היו תושבי קבע בארצות הברית, הפעילו שתי פצצות בכיכר קופלי שבמרכז העיר בוסטון במהלך מרתון בוסטון ה-117, בקרבת קו הסיום.[13]
- 21 בספטמבר 2013 – הפיגוע בקניון וסטגייט (67 הרוגים ו-175 פצועים) – קבוצת מחבלים חמושים שהשתייכה לארגון הטרור המוסלמי א-שבאב ביצעה טבח בקניון וסטגייט היוקרתי בניירובי. במהלך הטבח המחבלים רצחו במכוון נוצרים ושחררו את אלו שזוהו כמוסלמים.[14]
- 15 בדצמבר 2014 – טבח התלמידים בפשאוור (145 הרוגים ו-114 פצועים) – קבוצת מחבלים חמושים שהשתייכה לארגון הטליבאן ביצעה טבח בבית ספר בעיר פשאוור שבצפון מערב פקיסטן.[15]
- 18 במרץ 2015 – הפיגוע במוזיאון הלאומי בארדו (23 הרוגים ו-50 פצועים) – פיגוע ירי ומיקוח שבוצע במוזיאון הלאומי "בארדו" שבתוניס.[16]
- 20 במרץ 2015 – מתקפת הטרור במסגדי צנעא (137 הרוגים ו-351 פצועים) – סדרת פיגועי התאבדות מתואמים בשני מסגדים בצנעא בירת תימן.[17]
- 2 באפריל 2015 – מתקפת הטרור באוניברסיטת גאריסה בקניה (148 הרוגים ו-79 פצועים) – קבוצת מחבלים חמושים שהשתייכה לארגון הטרור המוסלמי א-שבאב ביצעה טבח באוניברסיטת גאריסה שבמזרח קניה. במהלך הטבח המחבלים רצחו במכוון נוצרים ושחררו את אלו שזוהו כמוסלמים.[18]
- 13 בנובמבר 2015 – מתקפת הטרור המשולבת בפריז (130 הרוגים ו-349 פצועים) – כשישה מחבלים שהשתייכו לארגון הטרור דאעש (המדינה האסלאמית) ביצעו טבח ופיגועי טרור במספר מקומות ברחבי העיר פריז שבצרפת, מספר ימים לאחר מכן בוצע מרדף אחר ה"מוח" של הטבח, במסגרתו הוא נורה ונהרג.[19]
- 22 במרץ 2016 – הפיגועים בבריסל (34 הרוגים ו-330 פצועים) – שלושה פיגוע התאבדות בשני אתרים שונים בבריסל בירת בלגיה שהתבצעו על ידי ארגון המדינה האסלאמית.[20]
- 14 ביולי 2016 – פיגוע הדריסה בניס (84 הרוגים ו-202 פצועים) – מחבל מוסלמי צרפתי ממוצא תוניסאי דהר עם משאית לכיוון החוגגים את יום הבסטיליה בעיר ניס בצרפת ולאחר מכן התחיל לירות באזרחים ברובה אוטומטי.[21]
- 19 בדצמבר 2016 – פיגוע הדריסה בברלין (9 הרוגים ו-50 פצועים) – מחבל מוסלמי דהר עם משאית לכיוון חוגגי חג המולד בברלין ליד כנסיית קייזר וילהלם.[22]
- 22 במאי 2017 – פיגוע הטרור במנצ'סטר (22 הרוגים ו-120 פצועים) – מחבל מוסלמי ממוצא לובי בעל אזרחות בריטית פוצץ מטען חבלה בעת הופעתה של הזמרת האמריקנית אריאנה גרנדה במנצ'סטר ארנה.[23]
- 24 בנובמבר 2017 – הפיגוע במסגד א-ראודה (309 הרוגים ו-128 פצועים) – כ-30 מחבלים פוצצו מטען חבלה וירו על מסגד א-ראודה שבצפון סיני. הפיגוע נחשב לקטלני ביותר בהיסטוריה של מצרים.[24]
- 27 בינואר 2018 – פיצוץ אמבולנס תופת בקאבול, בירת אפגניסטן, נהרגו לפחות 95 בני אדם ו-158 נפצעו.[25]
- 27 באוקטובר 2018 – הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג: אנטישמי פתח בירי בתוך בית כנסת בפיטסבורג, פנסילבניה במהלך ברית מילה, 11 מתפללים נרצחו.
איומים גרעיניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 2005 ועד היום הפכה תוכנית הגרעין האיראנית לסוגיה משמעותית ומעוררת מחלוקת בקרב מדינות העולם המערבי. אחר חודשים של דיונים, התקבלו החלטות סנקציות מרוככות[26] במועצת הביטחון ב-23 בדצמבר (מספר 1737), ב-24 במרץ 2007 (מספר 1747) וב-4 במרץ 2008 (מספר 1803)[27] לאור סירובה של איראן לחדול מהעשרת אורניום. בכירי המשטר האיראני טוענים כי מטרת תוכנית הגרעין היא הפקת אנרגיה בלבד; מנהיגי אירופה, ארצות הברית וישראל הביעו ביטחון כי איראן חותרת לפצצה גרעינית. הערכות המודיעין נחלקו בנוגע למועד בו איראן תצליח לייצר מתקן נפץ גרעיני, החל מההערכה הישראלית המחמירה של סוף 2009[28] וכלה בהערכות אמריקניות שדחו את השגת הפצצה למועד כלשהו בין 2010-2015.[29]
ב-14 ביולי 2015 הגיעו שרי החוץ של שש המעצמות (ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בריטניה, סין ורוסיה) ושר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן להסכם בדבר תוכנית הגרעין האיראנית. לפי ההסכם תוקפא תוכנית הגרעין האיראנית למשך 10–15 שנים תמורת הסרת כל הסנקציות שהוטלו עליה במשך השנים.
הגל הרביעי של הפמיניזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שבמשך למעלה ממאה שנים המאבק למען זכויות נשים ידע עליות ומורדות, בתחילת עשור זה הוא מקבל תפנית חדשה בעקבות השפעתן הרבה של התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות, ויש המסמנים את שנת 2012 כתחילתו של "הגל הרביעי של הפמיניזם"[30]. "גל" זה התאפיין במעבר של השיח הפמיניסיטי ממחוזות האקדמיה לציבור הרחב. נושאים שהיו מרכזיים בשלבים מוקדמים יותר של תנועות זכויות הנשים זוכים לתשומת לב לאומית ובינלאומית על ידי תקשורת המיינסטרים ופוליטיקאים שעוסקים בנושא באופן נרחב יותר מאי פעם[31], כאשר השיח בעשור זה מתמקד בין היתר בנושאים כמו הטרדות מיניות, תרבות האונס או ביוש גוף. בשנת 2017 זכה קמפיין Me Too לתשומת לב בינלאומית[30], לאחר שהמפיק ההוליוודי, הארווי ויינסטין, הואשם על ידי למעלה מ-100 נשים בעבירות מין שונות,[32] ולבסוף הורשע בכך. זו הופכת לנקודת מפנה שמובילה נשים רבות ברחבי העולם לשתף ברשתות החברתיות האשמות כלפי עשרות גברים חזקים בתקשורת, בפוליטיקה ובתעשיית הבידור[30].
תופעות בינלאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכות בחירה לנשים: סעודיה (2011)
- הכרה בנישואים חד-מיניים: פורטוגל[33] (2010), איסלנד[34] (2010), ארגנטינה[35] (2010), דנמרק[36] (2012), צרפת[37] (2013), ניו זילנד[38] (2013), אורוגוואי[39] (2013), ברזיל[40] (2013), אנגליה[41] (2014), ויילס[42] (2014), סקוטלנד[43] (2014), אסטוניה[44] (2014), ארצות הברית[45] (2015), לוקסמבורג[46] (2015), אירלנד[47] (2015), גרינלנד[48] (2016), קולומביה[49] (2016), פינלנד[50] (2017), גרמניה[51] (2017), מלטה[52] (2017), טאיוואן[53] (2017), אוסטרליה[54] (2018), אוסטריה[55] (2019)
סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת העשור, פרץ האביב הערבי שהקיף חלקים נרחבים ממדינות ערב והוביל למהפכות ושינויים פוליטיים ברבות מהן.
הגעת פליטים ומהגרים מאסיה ומאפריקה השפיעה על השיח הפוליטי באירופה ונקראה משבר ההגירה באירופה. תופעה ההגירה לא התרחשה רק באירופה, אלא במדינות רבות ברחבי העולם. דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית בין השאר על רקע הבטחות להילחם בהגירה לא חוקית בעזרת בניית חומה עם מקסיקו. בברזיל היא הייתה חלק מהקמפיין של הנשיא הימני בולסונארו וכך גם במדינות אחרות באזור שחששו מהגירת מיליונים מוונצואלה. בדרום אפריקה, גברה ההתנגדות להגירה מהמדינות הסמוכות.[56]
במהלך העשור עלה השימוש במונח פופוליזם כזרם בחלק מהציבור וגדלה התמיכה הציבורית בתנועות הנחשבות כחלק מהפופוליזם הימני באירופה,[4] וכן התחזקה הלגיטימיות של תנועות ימין קיצוניות יחסית. החזית הלאומית בצרפת, הליגה הצפונית באיטליה, מפלגת החירות באוסטריה ומפלגת העצמאות בבריטניה נחלו הישגים נאים בבחירות הכלליות. משמאל,[2] בלטו חמשת הכוכבים באיטליה וסיריזה ביוון. היו שתיארו את דונלד טראמפ[57] כפופוליסט ואף חלק ממתנגדיו מהמחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית תוארו כך.[58] באמריקה הלטינית, נבחרו במקסיקו ובברזיל נשיאים שתוארו כפופוליסטים.[3] גודלו של הזרם ומידת השפעתו שנויים במחלוקת, בעיקר בשל הגדרתו המעורפלת.
אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 10 באפריל 2010 – התרסק מטוס טופולב Tu-154 ועליו נשיא פולין, לך קצ'ינסקי, רמטכ"ל צבא פולין ובכירים פולנים נוספים.
- 27 באפריל 2010 – משבר החוב של יוון: סוכנות הדירוג הבינלאומית סטנדרד אנד פורס הפחיתה את הדירוג של יוון לדרגת אג"ח זבל.
- ב-6 במאי 2010 התקיימו בחירות כלליות בבריטניה ובהן נבחר "פרלמנט תלוי" (Hung Parliament), ללא רוב מוחלט לאחת המפלגות, לראשונה מאז 1974. בשל התוצאות התקיימו שיחות קואליציה בין שתי המפלגות הגדולות למפלגה הליברל-דמוקרטית, כשהליברל-דמוקרטים מצטרפים לקואליציה עם השמרנים בראשות דייוויד קמרון, המוקמת ב-11 במאי.
- ב-15 בפברואר 2011 קבע בית המשפט במילאנו כי ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני יועמד לדין בגין חשדות על כל ששילם עבור קיום יחסי מין עם קטינה במועדון לילה ובגין שימוש לרעה בסמכויותיו כראש הממשלה.[59]
- מאי 2012 – פרנסואה הולנד נבחר לכהן כנשיא צרפת.[60]
- נובמבר 2013 – מתחילות מחאות יברומאידאן באוקראינה כתגובה להחלטת ממשלת אוקראינה שלא לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. בעקבות המחאות מדיח הפרלמנט ב-22 בפברואר 2014 את הנשיא ויקטור ינוקוביץ' אשר נמלט לרוסיה.
- 16 במרץ 2014 משאל העם בחצי האי קרים: משאל עם בנוגע לשאלת הצטרפותו לפדרציה הרוסית, רוב המצביעים הצביעו בעד הסתפחות לפדרציה, כשבעקבות כך מספחת אותו רוסיה ב-17 במרץ, כשהוא מוכר כרפובליקה של קרים. כתוצאה מכך מטילות מדינות המערב סנקציות כלכליות על רוסיה.[61][62]
- 7 באפריל 2014 – הרפובליקה העממית של דונצק מתנתקת מאוקראינה ומכריזה על עצמאות. המדינה אינה מוכרת על ידי שאר העולם.
- 19 ביוני 2014 – מלך ספרד חואן קרלוס פורש ומעביר את תוארו לבנו פליפה השישי.[63]
- 18 בספטמבר 2014 – משאל העם על עצמאות סקוטלנד: 55 אחוזים מהמצביעים התנגדו לעצמאות, ובעקבות כך סקוטלנד נשארה חלק מהממלכה המאוחדת.[64]
- שנת 2015 ואילך – משבר ההגירה באירופה: משבר מתמשך באירופה, כאשר מספר הולך וגדל של פליטים ומהגרי עבודה ממדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה מגיעים למדינות האיחוד האירופי, בחיפוש אחר חיים טובים יותר מאשר במדינות המוצא. המשבר כולל חשש לתנאים הומניטריים של המהגרים מחד ולכלכלת המדינות המארחות מאידך, כשהוא הופך לתפוח אדמה לוהט במדינות אירופה.
- 23 ביוני 2016 – משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי: משאל עם בממלכה המאוחדת קובע ברוב של 51.9% בעד הפרישה מהאיחוד האירופאי. ההחלטה תערער את היחסים בתוך הממלכה עם סקוטלנד (בה תמכו רוב המצביעים בהשארות), ותפיל שתי ממשלות, כשתהליך היציאה יארך כארבע שנים.[65] ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, שהתנגד לפרישה, מתפטר מתפקידו ביולי ואת מקומו תופסת תרזה מיי.
- 23 באפריל 2017 – הבחירות לנשיאות צרפת 2017: עמנואל מקרון, מועמד עצמאי מטעם המפלגה שהקים "הרפובליקה בתנועה!" הממוקמת במרכז ודוגלת בדרך השלישית, מנצח את נשיאת מפלגת החזית הלאומית מארין לה פן.[66]
- 27 באוקטובר 2017 –הרפובליקה הקטאלנית מכריזה על עצמאותה מספרד, אחר שהתקבל רוב במשאל עם שנערך ב-1 באוקטובר, שלא בהסכמה עם ממשלת ספרד ובניגוד לחוקה הספרדית. בתגובה שלל הפרלמנט של ספרד את האוטונומיה של קטלוניה והדיח את ממשלת קטלוניה, ונשיא קטלוניה קרלס פוג'דמון וחברי ממשלתו הואשמו במרידה, כשהוא בורח לבלגיה ומקים שם ממשלה גולה. ב-28 באוקטובר 2017, הודיעה ממשלת ספרד כי סגנית ראש הממשלה הספרדי, סוראיה סאנס דה סנטה מריה, תמונה לשליטה זמנית של קטלוניה. בנובמבר 2017 נעצרו חברי הממשלה הקטאלונית שתמכו בהיבדלות.
- 24 ביולי 2019 – תרזה מיי מתפטרת מתפקידה כראש ממשלת בריטניה על רקע משבר הברקזיט ומוחלפת בבוריס ג'ונסון.[67]
אמריקה הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוקטובר 2010 – דילמה רוסף מנצחת בבחירות לנשיאות ברזיל והופכת (ב-1 בינואר 2011) לנשיאת ברזיל הראשונה.
- 5 במרץ 2013 – נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס מת ממחלת הסרטן לאחר 14 שנים בשלטון. את מקומו תופס סגנו, ניקולאס מאדורו, שהופך לנשיא נבחר ב-14 באפריל.
- 22 בנובמבר 2015 – מאוריסיו מאקרי מנצח בסיבוב השני בבחירות לנשיאות בארגנטינה. ניצחונו נחשב כחלק מהגאות הכחולה. זוהי תופעה פוליטית שהופיעה באמצע העשור באמריקה הלטינית. תופעה זו אופיינה בהתחזקות הימין הפוליטי באזור. בפרו פדרו פבלו קוצ'ינסקי ירש את אויאנטה אומאלה. בצ'ילה סבסטיאן פיניירה ירש את מיצ'ל בצ'לט ב-2018 וכו'.[68][69] בשלהי העשור נחלשה הגאות בעקבות ניצחונות השמאל בארגנטינה, מקסיקו פנמה וכו'.
- 31 באוגוסט 2016 – דילמה רוסף מודחת, לאחר השעיה, בשל עבירות כספים.[70] סגנה, מישל טמר, ממלא את מקומה ומשמש כנשיא ברזיל עד 31 בדצמבר 2018.
- אוקטובר 2018 – ז'איר בולסונארו נבחר לנשיא ברזיל.
- 13 בינואר 2019 – חואן גואידו, נשיא האספה הלאומית של ונצואלה מונה לנשיא זמני וב-23 בינואר הוא משביע את עצמו לנשיא, במחלוקת פוליטת עם הנשיא המכהן מאדורו. מדינות העולם נחלקות האם לקבל את מאדורו או גואידו כנשיא ונצואלה.[71]
- 2019 – נשיא בוליביה אבו מוראלס, מתמודד ומנצח ב-47% בבחירות לנשיאות, כשבעקבות כך עולים חשדות לזיופים ומחאות פורצות ברחבי המדינה, כשארגון מדינות אמריקה פרסם דו"ח שבו נטען למניפולציות בהליך הבחירות, בתיעוד ההליכים ובזיוף חתימות. ראשי המשטרה הצטרפו למחאות נגד מוראלס, וראש הצבא קרא לו להתפטר. בעקבות כך התפטר מוראלס וברח למקסיקו, שם קיבל מקלט מדיני. ההתמודדות עצמה הייתה לא חוקית, שכן על פי חוקת בוליביה מותר לאדם לכהן כנשיא במהלך שתי קדנציות לכל היותר. בסוף הקדנציה השנייה שלו יזם מוראלס משאל עם שיאפשר לו להתמודד לנשיאות פעם שלישית, אך העם דחה את ההצעה.
אמריקה הצפונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 8 באוקטובר 2010 – האנטילים ההולנדיים שבים הקריבי, חלק מממלכת ארצות השפלה, חדלים להתקיים כישות מדינית אחת.
- 1 ביולי 2012 – אנריקה פניה נייטו נבחר לנשיא מקסיקו עם 38 אחוז מהקולות.[72]
- 19 באוקטובר 2015 – ג'סטין טרודו, ראש המפלגה הליברלית ניצח בבחירות הפרלמנטריות בקנדה בכך הגיעה לסיומה תקופה של כמעט 10 שנים רצופות שבהן קנדה הייתה תחת הנהגתו של ראש הממשלה סטיבן הרפר. הרפר התפטר מתפקידו כמנהיג המפלגה השמרנית.
- 19 באפריל 2018 – ראול קסטרו פורש מתפקידו כנשיא מועצת המדינה של בקובה, כשבכך מסתיימות קרוב ל-60 שנים בהם שם משפחתו של שליט קובה הוא 'קסטרו'. מיגל דיאס-קאנל, סגנו, מושבע כמחליפו.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 21 במרץ 2010 – נחקק "חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה" הידוע כ"אובמה קיר" על ידי ממשל אובמה כחלק מהרפורמה בשירותי הבריאות בארצות הברית, המבטיחה ביטוח בריאות לכ-30 מיליון אמריקאים.
- 8 באפריל 2010 – רוסיה וארצות הברית חתמו על הסכם סטארט החדש, ומתחייבים לצמצם את מספר משגרי הטילים הגרעיניים האסטרטגיים שברשותם בחצי.
- 17 בספטמבר 2011 עד 2012 – מתחילה תנועת כיבוש וול סטריט (Occupy Wall Street) במחאה המונית ברובע הפיננסי של וול סטריט בניו יורק. המחאה התפשטה למקומות שונים ברחבי ארצות הברית, בהם וושינגטון, לוס אנג'לס, בוסטון, סיאטל, פילדלפיה, שיקגו, יוסטון, מיאמי, פורטלנד ועוד.
- 9 באוגוסט 2014 – הפרות הסדר בפרגוסון: סדרה של אירועים אלימים בפרגוסון שבמדינת מיזורי בתגובה לאירוע שבו שוטר הלבן דארן וילסון ירה למוות במייקל בראון האפרו-אמריקאי, אך לא הועמד לדין.[73]
- 17 דצמבר 2014 – נשיא ארצות הברית ברק אובמה מכריז על נרמול היחסים בין ארצות הברית לקובה ועל סיום האמברגו של ארצות הברית על קובה.[74]
- 26 ביוני 2015 – בית המשפט העליון של ארצות הברית קובע כי לזוגות חד-מיניים יש את הזכות להינשא על פי התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית
- 8 בנובמבר 2016 – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016: דונלד טראמפ, המועמד הרפובליקני לנשיאות, גובר במפתיע על המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון ונבחר לנשיא ה-45 של ארצות הברית.
- 1 ביוני – נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מודיע על פרישת ארצות הברית מהסכם פריז האקלים לשינוי אקלים.
- 22-20 בינואר 2018 – הממשל האמריקני הושבת לאחר שהרפובליקנים לא השיגו רוב להצעת התקציב שאישר בית הנבחרים, זאת עקב דרישת הדמוקרטים להצמיד סעיף לחוק התקציב, שיגן על קבוצה גדולה של מהגרים צעירים בלתי חוקיים, חרף הלחץ שהממשל הפעיל כדי להשיג מימון לבניית החומה לאורך הגבול עם מקסיקו.[75]
- 24 במרץ 2019 – התובע המיוחד רוברט מולר הגיש לתובע הכללי של ארצות הברית את דו"ח החקירה שלו, הנקרא דו"ח מולר, בעניין התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. הדו"ח קבע שרוסיה התערבה בבחירות, אך לא נמצאו ראיות לקנוניה של קמפיין טראמפ עם רוסיה.[76]
אסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 14 במרץ 2013 – שי ג'ינפינג מתמנה לנשיא סין.
- 23 במאי 2014 – ראש ממשלת תאילנד יינגלאק צ'ינוואט מתפטרת ויוצאת לגלות אחר שבית המשפט החוקתי התאילנדי מורה לה לעשות כך בעקבות "הפרת אמונים לצרכים אישיים".[77]
- 26 במאי 2014 – נרנדרה מודי מושבע לראש ממשלת הודו לאחר שמפלגת העם ההודית מנצחת בבבחירות ללוק סבהה.
- 26 בספטמבר–15 בדצמבר 2014 – המחאות בהונג קונג: סדרה של הפגנות רחוב עצומות שהתקיימו בהונג קונג בה המפגינים קראו לביצוע רפורמה פוליטית בהונג קונג. המחאות באו בעקבות החלטה של הקונגרס הלאומי העממי של סין לשלוט באופן הדוק על תהליך המינוי של המועצה המחוקקת של הונג קונג וראש הרשות המבצעת. ההפגנות הסלימו לעיתים לעימותים מהותיים בין מפגינים לרשויות, והדגישו את הדינמיקה המורכבת של מערכת היחסים בין הונג קונג וסין והשאיפה של תושבי הונג קונג לאוטונומיה פוליטית.
- 22 בינואר 2015 – נשיא תימן עבד רבו מנסור האדי מתפטר מתפקידו לאחר נפילת ארמון הנשיאות בצנעא בידי החות'ים.[78]
- 23 בינואר 2015 – סלמאן בן אבן סעוד מומלך על ערב הסעודית אחר מות אחיו-למחצה עבדאללה.
- 15 ביוני 2016 – ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה: חלק מהכוחות המזוינים של טורקיה מנסים לבצע הפיכה בטורקיה ולהדיח את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מתפקידו, אך נכשלים בתוך שעות אחדות. לכישלון מתלווים מעצרים המונים בין חברי הצבא הטורקי, שופטים ומורים טורקיים. האופוזיציה הטורקית מאשימה את ארדואן בבימוי האירוע כמבצע דגל כוזב שמטרתו להגביל את חירויות האזרח וטיהור הצבא והרשות השופטת, והגברת הכוח של מוסד הנשיאות בטורקיה.
- 21 בינוי 2017 – מוחמד בן נאיף, יורש העצר של ערב הסעודית מודח בידי המלך סלמאן המחליף אותו בבנו, מוחמד בן סלמאן. בנובמבר אירע "ליל הסכינים הארוכות של סעודיה" נעצרו עשרות נסיכים באשמות שחיתות. נכסיהם הורדו ומעמדם הפוליטי נחלש קשות.
- 28 בדצמבר 2017– החלו ההפגנות באיראן (2017–2018).
- 25 בספטמבר 2017 – משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית: 91.83% תמכו בעצמאות כורידסטן העיראקית מעיראק. למרות זאת, בעקבות התנגדות ממשלות עיראק, איראן וטורקיה לתהליך, לא הוכרזה עצמאות.
- 12 ביוני 2018 – פסגת ארצות הברית – קוריאה הצפונית בסינגפור, קוריאה הצפונית התחייבה לפירוק מלא מנשק גרעיני.
- 31 במרץ 2019 – מחאות הונג קונג: מחאות פורצות בהונג קונג בעקבות ניסיון של ממשלת הונג קונג לחוקק חוק הסגרה שיאפשר להסגיר חשודים לסין היבשתית, דבר שנתפס כפגיעה בעיקרון מדינה אחת, שתי שיטות וכהכפפה של הונג קונג לשלטונות סין.
אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 18 בפברואר 2010 –נשיא ניז'ר ממדו טנג'ה ניסה לערוך תיקון בחוקה שיאפשר לו להתמודד בשלישית לנשיאות המדינה, ולשם כך פיזר את הפרלמנט ואת בית המשפט העליון, שהתנגדו לתיקון בחוקה. הוא מודח בהפיכה צבאית. יחד עם כך נערך משאל עם שבו נקבע שהחוקה תושעה, ושטנג'ה יכהן כנשיא במשך שלוש שנים, שבמהלכן תתקבל חוקה חדשה. החונטה הצבאית ערכה בתחילת 2011 בחירות לנשיאות ולפרלמנט, והדמוקרטיה חזרה למדינה.
- 28 בנובמבר 2010 – משבר פוליטי בחוף השנהב: אלאסן ואטארה מנצח את הנשיא המכהן, לוראן גבאגבו, בבחירות, אך הוא מסרב להעביר את השלטון במדינה לידו. המשבר נמשך עד 2011.
- 9 – 15 בינואר 2011 – במשאל העם שנערך בדרום סודאן נקבע, ברוב של 98.83 אחוזים, כי דרום סודאן תפרוש מסודאן ותכריז על עצמאות.[79]
- 14 בינואר 2011 – התקוממות עממית נגד השלטון הדיקטטורי של נשיא תוניסיה, זין אל-עאבדין בן עלי, הביאה את בן עלי ומשפחתו לברוח לערב הסעודית, ובסמוך לאחר מכן, להדחת בן עלי מתפקיד הנשיא.
- 25 בינואר – 11 בפברואר 2011 – המהפכה במצרים (או "מהפכת ה-25 בינואר"): בהשראת המהפכה בתוניסיה, מפגינים מצריים קוראים להתפטרות הנשיא חוסני מובארכ על רקע העוני הרב, השחיתות השלטונית והפגיעה בחופש הביטוי ובזכויות יסוד אחרות. לאחר 18 ימים של מחאות מובראק מתפטר ומעביר את השלטון לידי הצבא.
- 3 באוגוסט 2011 – על רקע עיסוקה של מצרים במהפכה המתחוללת בשטחה, מכריזה אתיופיה, בניגוד להסכמים הנהוגים עד אז, על בניית סכר שישנה את זרימת מי הנילוס לטובתה, על חשבון מצרים, שנמצאת בעצמה במשבר מים. המהלך יצר משבר דיפלומטי מתמשך בין המדינות למשך העשור.[80]
- 15 בפברואר – 23 באוקטובר 2011 – בהשראת המהפכה בתוניסיה ובמצרים, פרצה התקוממות עממית בלוב נגד השליט הדיקטטורי מועמר קדאפי, כשהמורדים, בסיוע קואליציה בינלאומית, משתלטים על רוב שטחה של לוב. ב-20 באוקטובר 2011 תפסו המורדים את קדאפי והרגו אותו.
- 3 ביולי 2013 – מהפכה במצרים: בעקבות מחאות המוניות ברחבי מצרים, הנשיא המכהן מוחמד מורסי מודח בהפיכה צבאית, כשעדלי מנסור ממונה תחתיו כנשיא זמני. בהמשך עבד אל-פתאח א-סיסי נבחר לנשיא מצרים.[81]
- 19 בספטמבר 2016 – פורצות הפגנות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בקריאה לנשיא, ז'וזף קבילה, להתפטר ולא להתמודד בבחירות הבאות לנשיאות ב-27 בנובמבר, שכן על פי החוקה נשיא אינו רשאי לשרת יותר משתי קדנציות. ב-29 בספטמבר 2016 הודיעה רשות הבחירות הקונגואית כי הבחירות לא יתקיימו עד תחילת 2018 משום שמספר הבוחרים "אינו ידוע", וכי קבילה ימשיך לכהן עד לבחירת נשיא חלופי. הבחירות התקיימו לבסוף ב-30 בדצמבר 2018, ופליקס צ'יסקדי הוכרז כמנצח ב-10 בינואר 2019.
- 5 באוגוסט 2017 – משאל העם לשינוי חוקת מאוריטניה: הנשיא מוחמד ולד עבד אל-עזיז מעביר שינוי חוקתי במדינה תוך כדי משבר פוליטי עם האופוזיציה, בו מבוטל הסנט ומשונה דגל המדינה. האופוזיציה מחרימה את המשאל.
- 14 בנובמבר 2017 – ההפיכה בזימבבואה: הפיכה צבאית בזימבבואה, הרודן רוברט מוגאבה הודח מכיסאו לאחר 37 שנות שלטון במדינה.
- 14 בפברואר 2018 – ג'ייקוב זומה, מתפטר מתפקידו כנשיא דרום אפריקה לאחר 8 שנות כהונה. סגנו, סיריל רמפוזה, מחליפו בתפקיד.[82]
התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור:
- 19 בינואר 2010 – מחמוד אל-מבחוח, אחד מבכירי המערך המשותף לחמאס ולאירן שארגן ופיקח על הברחות אמל"ח ומחבלים פלסטינים מאומנים מאיראן לרצועה, חוסל במלון בדובאי. חמאס ומפקד משטרת דובאי ייחסו את החיסול לסוכני "המוסד".
- 8 בינואר 2011 – גבריאל גיפורדס, פוליטיקאית אמריקנית ממוצא יהודי, אשר כיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית במחוז ה-8 של אריזונה, נורתה ונפצעה אנושות במהלך מפגש עם ציבור בוחריה בטוסון שבאריזונה. במהלך האירוע נפצעו 13 בני אדם נוספים ו-6 בני אדם נהרגו, בהם שופט פדרלי ג'ון רול.
- 2 במאי 2011 – אוסאמה בן לאדן, המייסד והמנהיג של ארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה, מחוסל במבצע חנית נפטון בבבית המסתור שלו באבוטאבאד שבפקיסטן.
- 30 בספטמבר 2011 – אנוואר אל-אוולקי, טרוריסט בכיר באל-קאעידה אשר שימש כמפקד אזורי של ארגון הטרור המוסלמי אל-קאעידה בחצי האי ערב, חוסל בתקיפה אווירית בין מאריב לג'וואף שבמרכז תימן.
- 20 באוקטובר 2011 – מועמר קדאפי, המנהיג המודח של לוב נלכד על ידי המורדים בעיר הולדתו סירת ונרצח בלינץ'.
- 9 באוקטובר 2012 – מלאלה יוספזאי, פעילה בת 14 למען זכויות נשים בפקיסטן, נורית על ידי איש טליבאן עת חזרה לביתה באוטובוס מבית הספר. ב-15 באוקטובר הוטסה לבריטניה להמשך הטיפול. ב-2013 הוענק ליוספזאי פרס סחרוב לחופש המחשבה, ובשנת 2014 הוכרזה ככלת פרס נובל לשלום הצעירה ביותר.
- 6 בפברואר 2013 – צ'וקרי בלייד, מנהיג האופוזיציה התוניסאי של המפלגה המאוחדת של הפטריוטים הדמוקרטים, נורה למוות.
- 27 בפברואר 2015 – בוריס נמצוב, פוליטיקאי רוסי, ממבקריו החריפים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נרצח בירי בגבו ממכונית חולפת כשטייל על הגשר שצופה על בניין הקרמלין במרכז מוסקבה.
- 16 ביוני 2016 – ג'ו קוקס, פוליטיקאית בריטית ממפלגת הלייבור, נורתה ונדקרה על ידי תומאס מייר, אדם בעל עבר פסיכיאטרי וקשר לקבוצה נאו-נאצית אמריקאית.
- 19 בדצמבר 2016 – אנדריי קרלוב, שגריר רוסיה בטורקיה, נרצח על ידי שוטר טורקי בעת שביקר בתערוכת אמנות באנקרה.
- 1 בינואר 2017 – עמנואל נייונקורו, השר לאיכות הסביבה של בורונדי, נורה למוות בבויומבורה.
- 13 בפברואר 2017 – קים ג'ונג-נאם, בנו הבכור של שליט קוריאה הצפונית הקודם קים ג'ונג-איל, נרצח בשדה התעופה הבין-לאומי של קואלה לומפור על ידי שתי נשים, דואן ת'י הונג מווייטנאם וסיטי אישאה מאינדונזיה בגז העצבים VX.
- 4 במרץ 2018 – סרגיי סקריפאל, קצין צבא רוסי לשעבר, שערק לבריטניה והורשע (בהיעדרו) בריגול למענה, הורעל יחד עם בתו יוליה בת ה-33 בסולסברי.
- 2 באוקטובר 2018 – ג'מאל ח'אשוקג'י, עיתונאי ופרשן פוליטי סעודי נרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול על ידי 15 סוכנים סעודים. ב-11 בדצמבר 2018, ג'מאל חש'וג'י נבחר לאיש השנה של המגזין "טיים".
- 26 באוקטובר 2019 – אבו בכר אל-בגדאדי, המייסד והמנהיג של ארגון הטרור המדינה האסלאמית, חוסל בפשיטה אמריקאית במחוז אידליב שבצפון-מערב סוריה.
אסונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התפרצות האבולה במערב אפריקה (דצמבר 2013 – יוני 2016) – התפרצות נגיף האבולה באזור מערב אפריקה גורם למותם של אלפי בני אדם.
- התפרצות נגיף הזיקה באמריקה הלטינית (אנ') (אפריל 2015 – נובמבר 2016) – ב-2015 התפשט וירוס הזיקה ברחבי אמריקה הדרומית, מרכז אמריקה, והאיים הקריביים. לפחות 40 תינוקות נפטרו מהמחלה.[83]
- מגפת הקורונה – המחלה התפרצה בהוואן שבסין בדצמבר 2019.[84]
זיהום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 20 באפריל 2010 – דליפת הנפט במפרץ מקסיקו – ב-20 באפריל 2010 אירע פיצוץ, עקב התפרצות באר נפט תת-מימית, באסדת הקידוח Deepwater Horizon הפועלת במפרץ מקסיקו. בפיצוץ זה מצאו את מותם 11 קודחים. לאחר יומיים שקעה האסדה במצולות מפרץ מקסיקו תוך שהיא גורמת לדליפת נפט מהגדולות והחמורות בהיסטוריה. על פי ההערכות קצב הדליפה עמד על 35,000 עד 60,000 חביות ליום (5,500 עד 9,500 מטר מעוקב ליום).
- 11 במרץ 2011 – רעידת האדמה בסנדאי: רעידת אדמה אשר הוגדרה כ-9.0 בסולם ריכטר מתרחשת מול חופי סנדאי שביפן. רעידת האדמה גרמה לגלי צונאמי בגובה של כ-10 מטרים שהכו בחופי הונשו. רעידת האדמה והצונאמי גרמו לנזקים רבים, בהם 15,889 הרוגים, נזק למבנים ופגיעה בכורים הגרעיניים בפוקושימה. הנזק בכורים גרם לדליפה שהתפשטה ברחבי העולם. רעידת האדמה הייתה מהחזקות בהיסטוריה.[85]
אסונות טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 12 בינואר 2010 – רעידת אדמה בסדר גודל 7.0 בסולם ריכטר פגעה בהאיטי וגרמה להרס כבד בבירתה, פורט-או-פרינס. הרשויות בהאיטי מעריכות כי האסון גרם למותם של בין 200,000 ל-250,000 אנשים. 2 מיליון תושבים נפגעו במהלך רעידת האדמה ומעל ל-3 מיליון תושבים היו זקוקים לסיוע חירום.
- 27 בפברואר 2010 – רעידת אדמה בסדר גודל 8.8 בסולם ריכטר פגעה בצ'ילה וגרמה לצונאמי. באירוע נהרגו 521 אנשים.[86]
- 14 באפריל 2010 – רעידת אדמה בסדר גודל 6.9 בסולם ריכטר פגעה באזור המערבי של סין. באירוע נהרגו לפחות 2,200 אנשים ונפצעו מעל ל-12,000.[87]
- בתחילת חודש נובמבר 2010 הר הגעש מראפי באינדונזיה מתפרץ, והורג מאות אנשים.[88]
- השיטפונות במחוז הספר הצפון-מערבי בפקיסטן – השיטפונות החלו במהלך יולי 2010 ונגרמו עקב גשמי מונסון כבדים שפקדו את האזור. נזק רב נגרם בעיקר למחוז הספר הצפון-מערבי בפקיסטן, ומעל ל-1600 איש נהרגו. אלפי אנשים נותרו חסרי בית, וכ-20 מיליון איש הושפעו מהשיטפונות.[89]
- 11 בינואר 2011– שיטפונות בריו דה ז'ניירו שבברזיל גורמים למותם של מאות בני אדם ונזקים קשים לרכוש.[90]
- 21 בפברואר 2011 – רעידת האדמה בסדר גודל 6.3 בסולם ריכטר פגעה בניו זילנד. באירוע נהרגו 155 בני אדם.[91]
- 28-25 אפריל 2011 – סופות טורנדו רבות מתרחשות בארצות הברית. 348 אנשים נהרגו בסופות הטורנדו.
- 26-21 במאי 2011 – סופות טורנדו רבות מתרחשות לאורך אזור המערב התיכון של ארצות הברית ודרום ארצות הברית במשך כשישה ימים. כ-178 בני אדם נהרגו בסופות הטורנדו. מרביתם נהרגו בסופה שהתרחשה בג'ופלין שבמיזורי ב-22 במאי, שם נהרגו 158 בני אדם.
- 23 אוקטובר 2011 – רעידת אדמה בעוצמה 7.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט מתרחשת במזרח טורקיה. רעידת האדמה גרמה למותם של 610 אנשים ולפציעתם של כאלף אנשים.
- 16 בדצמבר 2011 – הסופה הטרופית וואשי גורמת לנזק קטסטרופלי באי מינדנאו שבפיליפינים ולמותם של כאלף בני אדם.[92]
- סוף אוקטובר 2012 – סופת ההוריקן סנדי עוברת בקובה, ג'מייקה, פוארטו ריקו, ארצות הברית וקנדה וגורמת למותם של 253 בני אדם (104 בהאיטי, 131 בארצות הברית, 11 בקובה, 2 ברפובליקה הדומיניקנית, 2 באיי בהאמה, 1 בג'מייקה ו-2 בקנדה. ו-15 נעדרים בהאיטי).[93]
- נובמבר ודצמבר 2012 – סופת הטייפון בופה פוגעת בחלקה הדרומי של הפיליפינים וגורמת למותם של כאלף בני אדם.[94]
- 15 אוקטובר 2013 – רעידת אדמה בעוצמה 7.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט מתרחשת בפיליפינים. רעידת האדמה גרמה למותם של מעל ל-200 אנשים.
- 7 בנובמבר 2013 – סופת הטייפון האיאן פוגעת בפיליפינים וגורמת למותם של כ-6,340 בני אדם ולנזקים בעלות של 2.86 מיליארד.[95]
- 28-24 בפברואר 2015 – מפולת במחוז פנג'שיר שבאפגניסטן גורמת למותם של 310 בני אדם ולפציעתם של מעל ל-129.[96]
- 25 באפריל 2015 – רעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט מתרחשת בנפאל. רעידת האדמה גרמה למותם של 8,010 בני אדם, לפציעתם של 18,946 בני אדם, ולנזקים בעלות של כ-5 מיליארד דולרים.[97]
- 30 באוגוסט 2017 – 12 בספטמבר 2017 – הוריקן אירמה פוגעת באמריקה המרכזית ובמספר מדינות בארצות הברית וגורמת לנזק רב.[98]
אסונות תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 25 בינואר 2010 – טיסה 409 של חברת אתיופיאן איירליינס התרסקה לתוך הים התיכון זמן קצר לאחר שהמריאה מנמל התעופה בביירות. כל 90 האנשים ששהו על סיפון המטוס נהרגו.[99]
- 10 באפריל 2010 – התרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה: מטוס טופולב Tu-154 של חיל האוויר הפולני שעל סיפונו היו נשיא פולין לך קצ'ינסקי ורבים מבכירי השלטון הפולני התרסק בקרבת שדה התעופה סמולנסק שברוסיה. איש מבין 96 הנוסעים ואנשי הצוות לא שרד את ההתרסקות.[100]
- 12 במאי 2010 – טיסה 771 של חברת אפריקה איירווייז התרסקה בעת ההמראה בנמל התעופה בלוב. בהתרסקות נהרגו 103 אנשים מתוך 104 האנשים אשר היו על המטוס.[101]
- 22 במאי 2010 – טיסה 812 של חברת אייר אינדיה מתרסקת בעת ההמראה מנמל התעופה של מנגלור שבהודו. בהתרסקות נהרגו 158 אנשים מתוך 166 האנשים אשר היו על סיפון המטוס.
- 28 ביולי 2010 – טיסה 202 של חברת איירבלו הפקיסטנית (אנ') מתרסקת אל תוך הרי מארגאלה (Margalla Hills) בעת שהייתה בדרכה מקראצ'י לאסלאמאבאד. כל 152 האנשים על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
- 5 בנובמבר 2010 – טיסה 883 של חברת אירו קאריביאן הקובאנית מתרסקת במרכז קובה. כל 61 הנוסעים ו-7 אנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
- 9 בינואר 2011 – טיסה 277 של איראן אייר מתרסקת בסמוך לעיר אורמיה שבמחוז מערב אזרבייג'ן בעת שניסתה לנחות נחיתת חירום. 77 אנשים נהרגו בהתרסקות מתוך 106 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על סיפון המטוס.[102]
- 26 ביולי 2011 – מטוס לוקהיד C-130 הרקולס של צבא מרוקו מתרסק בדרום מרוקו. כל 80 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.[103]
- 20 באפריל 2012 – טיסה 213 של חברת בהוג'ה אייר הפקיסטנית מתרסקת ברוואלפינדי שבצפון פקיסטן. כל 127 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
- 3 ביוני 2012 – טיסה 992 של חברת דנה אייר הניגרית(אנ') מתרסקת בלאגוס, ניגריה. כל 153 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות, בנוסף ל-10 אנשים על הקרקע.
- 17 בנובמבר 2013 – טיסה 363 של טטרסטן איירליינס הרוסית מתרסקת בעת הגישה לנחיתה בנמל התעופה הבין-לאומי של קאזאן. כל 50 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.[104]
- 11 בפברואר 2014 – מטוס לוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר האלג'יראי מתרסק לתוך הר באזור הצפון מזרחי של אלג'יריה. 77 מהנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות. אדם אחד ניצל.[105]
- 8 במרץ 2014 – טיסה 370 של מלזיה איירליינס אשר הייתה בדרכה מקואלה לומפור לבייג'ינג נעלמה בדרכה ליעד. שרידי המטוס מעולם לא נמצאו וסיבת היעלמותו נותרה בגדר תעלומה. 227 הנוסעים ו-12 אנשי הצוות הוכרזו רשמית כהרוגים, אף על פי שלא נמצאו הוכחות חד-משמעיות לכך.[106][107][108]
- 17 ביולי 2014 – טיסה 17 של מלזיה איירליינס אשר הייתה בדרכה מאמסטרדם לקואלה לומפור התרסקה במזרח אוקראינה, כארבעים קילומטרים מהגבול עם רוסיה. ככל הנראה הופל המטוס בירי מכוון של טיל קרקע-אוויר לעברו. 298 מהנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נספו בהתרסקות.[109]
- 24 ביולי 2014 – טיסה 5017 של אייר אלג'יר אשר הייתה בדרכה מבורקינה פאסו לאלג'יריה התרסקה במאלי. כל 116 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.[110]
- 28 בדצמבר 2014 – טיסה 8501 של אייר אסיה אינדונזיה אשר הייתה בדרכה מסורביה לסינגפור התרסקה במהלך סערה לתוך ים ג'אווה. כל 162 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.[111]
- 24 במרץ 2015 – טיסה 9525 של ג'רמנווינגס שהייתה בדרכה מברצלונה שבספרד לדיסלדורף שבגרמניה התרסקה באלפים הצרפתיים לאחר שטייס המשנה אנדראס לוביץ נעל את הטייס מחוץ לתא המטוס וריסק את המטוס בכוונה. כל 150 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.[112]
- 11 באפריל 2018 – מטוס חיל האוויר האלג'יראי מדגם איליושין Il-76, התרסק זמן קצר לאחר שהמריא במזג אוויר סוער, כשהיה בגובה 300 מטר. בהתרסקות נהרגו 257 בני אדם, חיילים ובני משפחותיהם.[113]
- 18 במאי 2018 – התרסק מטוס בואינג 200–737 בקובה זמן קצר לאחר ההמראה. בתאונה זו נהרגו 111 נוסעים ואנשי צוות, ושני אנשים שרדו.[114]
- 29 באוקטובר 2018 – התרסקה טיסה 610 של ליון אייר שהתבצעה במטוס בואינג 737-800MAX. כל 181 הנוסעים ו-8 אנשי הצוות נספו.[115]
- 10 במרץ 2019 – טיסה 302 של אתיופיאן איירליינס שבוצעה במטוס בואינג 737-800MAX. התרסק כ-6 דקות לאחר שהמריא מאדיס אבבה בדרכו לניירובי, קניה. כל 149 הנוסעים ו-8 אנשי הצוות נספו. בין הנוסעים היו גם 2 נוסעים ישראליים. תאונה זו גרמה לקרקוע ברחבי העולם של כל המטוסים מדגם 737-800MAX. מאוחר יותר בואינג שינתה את שמו ל-737–8200.[116]
- 5 במאי 2019 – טיסה 1492 של אירופלוט התרסקה בעת שהייתה בדרכה מנמל התעופה שרמטייבו במוסקבה לנמל התעופה מורמנסק שברוסיה. המטוס חזר לנמל התעופה שרמטייבו 30 דקות לאחר ההמראה כדי לבצע נחיתת חירום. הכנפיים והגוף האחורי של המטוס התלקחו בנחיתה, והמטוס גלש מעבר למסלול הנחיתה. 41 אנשים נהרגו באירוע.
אסונות תחבורה ימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 10 ביולי 2011 – באסון הימי הכבד ביותר בתולדות הפדרציה הרוסית טבעה אניית הנוסעים "בולגריה" בוולגה, ונהרגו למעלה מ-120 בני אדם.[117]
- 13 בינואר 2012 – הקוסטה קונקורדיה עולה על שרטון מול חופי איטליה כשעל סיפונה כ-4,300 נוסעים ואנשי צוות. רובם חולצו, אך 32 נספו.[118]
- 16 באפריל 2014 – המעבורת MV Sewol טובעת בקוריאה הדרומית כשעל סיפונה בעיקר תלמידי תיכון שהיו בדרכם לטיול שנתי באי צ'ג'ו. למעלה מ-280 נספו.[119]
- 1 ביוני 2015 – המעבורת דונג פאנג ג'ה שינג ("כוכב המזרח") טבעה בנהר היאנגצה, למעלה מ-430 בני אדם נספו.[120]
אסונות שאינם טבעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 27 בינואר 2013 – השריפה במועדון קיס: 242 בני אדם נהרגו ו-168 נפצעו במועדון לילה "קיס" אשר בעיר סנטה מריה שבברזיל.
- 23 באפריל 2013 – קריסת המבנה "רנא פלאזה" בפאתי העיר דאקה שבבנגלדש. באירוע נהרגים 1,129 בני אדם ונפצעים כ-2,500 בני אדם. המבנה בן 8 הקומות הכיל בנקים, מפעלי בגדים, דירות ומספר חנויות נוספות.[121]
- 13 במאי 2014 – אסון המכרה בסומה במכרה פחם בעיר סומה שבמערב טורקיה באירוע נהרגו כ-301 כורים.[122]
- 24 בספטמבר 2015 – אסון העלייה לרגל במכה בו נהרגו כ-כ-2,200 עולים לרגל במהלך החג' השנתי במכה[123]
- 25 ביוני 2017 – התפוצצות מכלית הדלק בבהאוולפור גרמה למותם של 212 אנשים לפחות. עוד 150 אנשים נפצעו.
- 1 באוקטובר 2017 – הטבח בסטריפ של לאס וגאס: סטיבן פאדוק, אמריקני בן 64 פותח באש מהקומה ה-32 במלון "מנדלי ביי" בלאס וגאס, נבדה, ארצות הברית לעבר עשרות אלפי צופים בפסטיבל במקום. הוא רוצח 59 אנשים ופוצע יותר מ-500. אירוע זה הוא אירוע הירי החמור ביותר בארצות הברית אי פעם.[124][125]
- 14 בפברואר 2018 – הטבח בתיכון דאגלס: ניקולס קרוז בן ה-19 יורה למוות ב-17 בני אדם בתיכון בפלורידה. זהו האירוע הקטלני ביותר שהתרחש בבית-ספר תיכון בהיסטוריה המודרנית של ארצות הברית.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קצב הצמיחה העולמי בעשור זה עמד בממוצע על סביבות ה-3%. לקראת סוף העשור נצפתה האטה קלה במידת הצמיחה העולמית[126]. כמו כן, במהלך העשור, הבנקים המרכזיים ניהלו מדיניות מוניטרית מרחיבה – ריביות אפסיות והזרמות כספים.[127]
בשנת 2010 המשבר הפיננסי העולמי עבר התמרה באירופה ונהפך למשבר חובות. במשבר באירופה, שבו נחשפו חובותיהן הענקיים של ממשלות בפריפריה של היבשת, כמעט שהביא לפירוקו של גוש האירו, הפרויקט הכלכלי הגדול של שלהי המאה ה–20. המשבר העלה על נס את מדיניות הצנע שהובלה על ידי נושי הממשלות, והפך את הבנק המרכזי האירופי לשחקן החשוב ביותר ביבשת. ייתכן שהוא גם הוביל בעקיפין לניצחון של תומכי הברקזיט, מהלך הפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי.
אירופה לא הייתה היחידה שהגדילה חובות. ברחבי העולם הגדילו ממשלות, תאגידים, צרכנים ובנקים את החובות שלהם. בעידוד הריבית הנמוכה, תפח הר החובות העולמי, בהובלת ארצות הברית וסין, ועם סיום 2019 הוא הוערך בכ–257 טריליון דולר, 40% יותר מבתחילת העשור.
תוצאותיו של משבר החוב בצמיחה הכה ברחבי אירופה – פגע ברמת החיים של תושבי המדינות מוכות החוב, ועורר קיטוב פוליטי. הר החובות שהעמיסו כל המשתתפים היה שקול לשווי התוצר הגלובלי פי שלוש. הסיכון של ניהול חוב כזה, אם יפרוץ משבר נוסף, גדל והלך – וקיבל ביטוי במשברים מקומיים.
בשנת 2010 סין תפסה את מקומה של יפן כאשר הפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית).[128] גם ביפן נרשמה הורדת דירוג בשנה הבאה עקב נטל החוב. בעשור השני של המאה ה-21 החל משבר כלכלי עולמי שאירע לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21. בפרט, משבר החוב האירופי, שהחל במהלך 2009, ונמשך כאשר חששות ממשבר חוב ממשלתי התפתחו בקרב משקיעים שמרניים מבחינה פיסקאלית ביחס למצבן של חלק ממדינות אירופה, כאשר המצב נהיה מתוח במיוחד בתחילת שנת 2010. חברות גוש האירו לגביהן התבססו החששות היו יוון, אירלנד, ספרד ופורטוגל.
למרות משבר החוב האירופי, מדד הדאו ג'ונס האמריקני הממוצע רשם את העלייה הארוכה ביותר מאז השגשוג של ענף הטכנולוגיה בסוף שנות ה-90.[129] עם זאת, האינפלציה והעלייה במחירי הסחורות גרמו לתסיסה ניכרת במדינות רבות בהן הכנסה הממוצעת הייתה נמוכה יחסית. במדינות מסוימות, ובמיוחד במדינות ערב, התסיסה הפוליטית הפכה במקרים רבים למשברים חברתיים-כלכליים אשר גרמו להפיכות במדינות רבות, בהן קירגיזסטן ותוניסיה ב-2010, לוב, סוריה, תימן ומצרים בשנים 2011 ו-2012.
מחיר הנפט עלה עד שנת 2011 לאחר צניחה. ב-2014 תפוקת הנפט העולמית הגיעה לשיא היסטורי עם 93 מיליון חביות ליום.[130] עד שנה זאת מחיר הנפט היה יציב ולאחריה ירד.
עד שנת 2015 שיעורי איגרות החוב חזרו לטווחים נורמליים ברחבי אירופה, למעט יוון אשר נאלצה להמשיך במדיניות צנע שהוכתבה על ידי מדינות גוש האירו כתנאי להמשך היותה של יוון חלק מהגוש וכתנאי לאישור תוכנית חילוץ מחמירה אף יותר.
בשנת 2018 העלה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את המכס על ייבוא פלדה ואלומיניום ועל ייבוא מסין. תגובות נגד של סין מובילות בפועל למלחמת סחר בין ארצות הברית לסין.[131] טראמפ יצא נגד הסכמי סחר אזוריים, בהם לטענתו ארצות הברית לא זכתה לתנאים מיטיבים, ופעל בטקטיקה כלכלית חדשה של התרת הסכמים אזוריים והחלפתם בהסכמים בילטרלים.
התרחשויות כלכליות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: דורדאש (2012), OpenAI (2015), אלפאבית (2015).
אבטחת סייבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אירועי מתקפות סייבר#העשור השני של המאה ה-21
במהלך העשור נושא אבטחת סייבר (ובפרט תקריות בולטות של מתקפות סייבר בינלאומיות שכללו האקינג, דליפת מידע, וגנבת מידע רגיש) החל לזכות בתשומת לב רבה למדי מצד ממשלות, תאגידים ואינדיבידואלים.
- 25 ביולי 2010 – הדלפת מסמכי מלחמת אפגניסטן (פרשת קייבלגייט) – באתר ויקיליקס פורסמו מעל ל-90,000 מזכרים פנימיים של משרד החוץ האמריקני מהמלחמה באפגניסטן שהודלפו לאתר על ידי צ'לסי מאנינג, חיילת בצבא ארצות הברית, שהעבירה עשרות אלפי מסמכים מסווגים שהורידה מהרשת המסווגת של ארצות הברית, במה שנודע כהדלפה הגדולה בהיסטוריה. המסמכים חשפו כיצד כוחות הקואליציה השתמשו בכוחות מיוחדים על מנת לצוד את מנהיגי הטליבאן ו"להרוג או ללכוד" אותם ללא משפט, כיצד נעשה שימוש הולך וגובר במזל"טים כדי לתקוף את העמדות אשר היו שייכות לכאורה לטליבאן, ניסיונות להסתיר עדויות על כך שהטליבאן רכש טילי קרקע-אוויר וניסיונות להסתיר עדויות על מקרי מוות של אוכלוסייה אזרחית על ידי כוחות הקואליציה ופיגועי התאבדות של הטליבאן.[132][133]
- אוגוסט 2010 – סטקסנט – תולעת מחשב זדונית, אשר זוהתה לראשונה בשנת 2010 אך אשר לכאורה פותחה עוד משנת 2005, אשר הייתה אחראית לגרימת נזק משמעותי לתוכנית הגרעין של איראן. אף על פי שאף מדינה לא הודתה באחריות ליצירת סטקסנט. מומחים מאמינים שישראל וארצות הברית יצרו את התולעת בשיתוף.[134][135]
- 22 באוקטובר 2010 – הדלפת מסמכי מלחמת עיראק (אנ') – ויקיליקס הדליפה קרוב ל-392,000 מסמכים צבאיים של צבא ארצות הברית אודות מלחמת עיראק, חלק מהמסמכים תיעדו מקרים רבים בהם שלטונות ארצות הברית בחרו שלא לדווח על עינויים, אונס, והפרות אחרות שבוצעו נגד עצורים, וכמו גם ששלטונות ארצות הברית בחרו במכוון שלא להציג את מספר ההרוגים האמיתי במלחמה,[136] להסתיר עדויות על כך שחיילים אמריקנים הרגו מאות אזרחים משום שהיו קרובים מדי למחסומים, ובחרו גם להסתיר פשעי מלחמה אחרים.[137] ההדלפות גם הראו שאיראן מעורבת במלחמה בכך שהיא מספקת למיליציות השיעיות כלי נשק לשימוש נגד אזרחים מוסלמים-סונים ונגד חיילי צבא ארצות הברית.[138] זו הייתה הדליפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של צבא ארצות הברית.[139]
- אפריל 2013 – הדלפת מסמכי חשבונות הבנק במקלטי המס (אנ') (The Offshore leaks) – הודלפו מסמכים המכילים מידע על 130,000 חברות ברחבי העולם הרשומות במקלטי מס.[140][141]
- 5 ביוני 2013 – חשיפת פרשת הציתותים הגלובליים בארצות הברית – אדוארד סנודן שעבד כעוזר טכני ב-CIA ובסוכנות לביטחון לאומי, הדליף דרך העיתון הבריטי ה"גארדיאן" קבצים המפרטים כיצד הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) משתמשת בתוכנה סודית המכונה PRISM ("מנסרה"), שבאמצעותה יכול הארגון לעקוב אחר כתובות דואר אלקטרוני, היסטוריית חיפוש, העברת קבצים בין מחשבים, ושיחות המתנהלות בין המשתמשים באתרים רבים, בהם גוגל, פייסבוק, ואפל.[142]
- פברואר 2015 – פרשת חשבונות בנק HSBC (אנ') (סוויס ליקס) – נחשפו מסמכים שהודלפו על ידי עובד לשעבר בבנק HSBC השווייצרי אודות פעולות העלמות מס רחבות היקף שבוצעו על ידי הבנק הרב-לאומי הבריטי HSBC באמצעות חברת הבת השווייצרית שלו HSBC Private Bank.[143]
- 5 ביוני 2015 – הפריצה לשרתי הסוכנות הפדרלית למשאבי אנוש (אנ') – בארצות הברית הסוכנות הפדרלית למשאבי אנוש פרסמה הודעה לתקשורת בה צוין כי שרתי הסוכנות הפדרלית למשאבי אנוש נפרצו ונגנב מהם מידע אודות 21.5 מיליון איש.[144]
- 4 בפברואר 2016 – שוד הבנק המרכזי של בנגלדש (אנ') – קבוצת האקרים, אשר ניסתה לגנוב 951 מיליון דולרים מהבנק המרכזי של בנגלדש, הצליחה להוציא 81 מיליון דולרים ולהעבירם לפיליפינים ולסרי לנקה.[145][146]
- 3 באפריל 2016 – מסמכי פנמה – 11.5 מיליון מסמכים סודיים הודלפו בידי אלמוני לעיתון הגרמני "זידדויטשה צייטונג". המסמכים נגנבו במקור ממשרד עורכי הדין הפנמי מוסאק-פונסקה והכילו מידע על יותר מ-200,000 חברות מכל העולם ועל בעלי המניות שלהן, ובהם מספר שליטי מדינות. כמו כן, הדלפות חשפו ראיות לפעילות פיננסית ענפה של פוליטיקאים, מיליארדים וסלבריטאים ממדינות שונות במקלטי מס שונים ברחבי העולם, לרבות הלבנת הון, קשרים פסולים בין גופים שונים, ועוד. מאגר המסמכים עובד במשך כשנה בידי ה-ICIJ (International Consortium of Investigative Journalists), בשיתוף עם כמאה כלי תקשורת ברחבי העולם ויותר מ-370 עיתונאים.[147]
- יוני 2016 – דליפת תכתובות הדואר האלקטרוני של הוועדה הלאומית הדמוקרטית (2016) (אנ') – האקרים מסוכנות הביון הרוסית מצליחים לפרוץ לשרתי הוועדה הלאומית הדמוקרטית בארצות הברית ולגנוב את תכתובות הדואר האלקטרוני של הארגון, אשר כללו 19,252 מיילים ו-8,034 קבצים. ביוני וביולי 2016 פורסמו התכתובות ב-DCLeaks וב-WikiLeaks. הדליפה כללה בין היתר הודעות דוא"ל משבעה אנשי צוות מרכזיים בוועדה הלאומית הדמוקרטית אשר ביטאו כי גורמים מרכזיים בהנהגת הוועדה הלאומית הדמוקרטית חתרו לחבל בקמפיין הבחירות לנשיאות של ברני סנדרס. ב-9 בדצמבר 2016 קהיליית המודיעין של ארצות הברית הגיעה למסקנה רשמית כי ממשלת רוסיה התערבה בבחירות בארצות הברית ב-2016 וכי "נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על ביצוע קמפיין השפעה בשנת 2016 המכוון לבחירות לנשיאות בארצות הברית. מטרותיה של רוסיה היו לערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי בארצות הברית, להשמיץ את מזכירת המדינה לשעבר והמועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ולפגוע בסיכוי הבחירה שלה לנשיאות".[148]
- 22 בספטמבר 2016 – הפריצה לשרתי Yahoo! (אנ') – חברת Yahoo! דיווחה כי פרטי החשבונות של כל 3 מיליארד משתמשי Yahoo! נפרצו במהלך שני מקרים ב-2013 וב-2014. לכאורה המידע שנגנב כלל שמות, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון, שאלות ותשובות האבטחה של כל המשתמשים, תאריכי הלידה והסיסמאות.[149]
- 21 באוקטובר 2016 – מתקפת הסייבר על Dyn – בוצעה מתקפת סייבר נרחבת שכללה התקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) למערכות Domain Name System (DNS) המופעלות על ידי חברת Dyn. כתוצאה מהמתקפה שירותים ופלטפורמות אינטרנט שונות – כולל Twitter, Reddit, Netflix, Spotify, ניו יורק טיימס, BBC News ו-PayPal – הפכו ללא זמינים למשתמשים באירופה ובצפון אמריקה. קבוצות אנונימוס ו-New World Hackers לקחו אחריות על התקיפה.[150]
- 7 במרץ 2017 – Vault 7 (אנ') – הודלפו באתר ויקיליקס כ-8,000 מסמכים מסווגים של ה-CIA המפרטים שיטות ריגול, מיקומי בסיסים וטכנולוגיות (בעיקר בתחום הסייבר) של המודיעין האמריקני-כך למשל נחשפו יכולות ציתות באמצעות טלוויזיות חכמות, דפדפני אינטרנט ומערכות ההפעלה של רוב הסמארטפונים, כמו גם מערכות הפעלה אחרות כגון Microsoft Windows ו-MacOS.[151]
- 12 במאי 2017 – מתקפת תוכנת הכופר WannaCry – בוצעה מתקפת סייבר חסרת תקדים במעל ל-230 אלף מחשבים ב-150 מדינות כאשר הנזק המוערך נע בין מאות מיליונים למיליארדי דולרים. במסגרת מתקפת סייבר תוכנת כופר תבעה תשלום של 600 דולר בביטקוין לפענוח. ב-18 בדצמבר 2017 הודיע היועץ לביטחון המולדת בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ כי צפון קוריאה היא זו שעמדה מאחורי המתקפה.[152]
- 5 בנובמבר 2017 – מסמכי פרדייז – הודלפו 13.4 מיליון מסמכים סודיים המתעדים הימנעות מתשלום מס. מקורם של המסמכים במשרד עורכי הדין "אפלבי", ומוזכרים בהם כ-120,000 שמות של אנשים וחברות, בהם אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס, ומזכיר המסחר של ארצות הברית, וילבור רוס. על פי ניתוח המידע שנעשה בידי בוסטון קונסלטינג גרופ, שיעור המס שלא שולם מגיע לסכום של 10 טריליון דולר. ברוב המקרים מדובר בתכנון מס, שהוא שימוש בכלים חוקיים או בלקונות משפטיות על-מנת להפחית את חבות המס של יחיד או חברה. במקרים אחרים מדובר בהשתמטות מתשלום מס.
חברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכלוסיית העולם הגיעה בסוף העשור לכ-7.8 מיליארד איש.[דרוש מקור]
דור הבייבי בום מגיע לגיל פרישה באמריקה הצפונית, באירופה ובאוסטרליה. הקפיצה המשוערת בכמות האנשים שיחלו להשתמש בכספי הביטוח הלאומי צפויה להכביד על תקציבי מדינות העולם הראשון.
מדינות אירופה, רוסיה, ויפן, אשר בהם שיעור האוכלוסייה נמצא בירידה הדרגתית לאורך העשורים האחרונים, הן בין האזורים בעולם בהם הזדקנות האוכלוסייה וההשלכות של הזדקנות האוכלוסייה מורגשים כיום במידה ניכרת במיוחד. נכון ל-2019, קרוב ל-30 אחוזים מאוכלוסיית יפן הם מעל גיל 65, מה שהופך את יפן לאומה עם שיעור אוכלוסייה קשישה מהגבוהים בעולם. כתוצאה מכך, ביפן נבחנים כיום פתרונות חברתיים רבים לטיפול בקשישים, לרבות פיתוח רובוטים שיוכלו לסייע בסיעוד. בארצות הברית החשש מכך שדור הבייבי בום יגיע לגיל פרישה הוביל לכך שהועלו הצעות לביצוע רפורמות מהותיות במדיקר ובביטוח הלאומי, ובכלל זה העלאת גיל הפרישה או ביטול תוכניות מסוימות שהיו זמינות בעבר לגמלאים.
העלאת גיל הפנסיה היא נושא נפיץ מבחינה פוליטית בכל מדינה בעולם, וכאשר ראשי השלטון בוחרים לעסוק בכך לרוב הדבר מוביל למחאות ציבוריות גדולות. בשנת 2010 צרפת העלתה את גיל הפרישה מ-60 ל-62, על אף שנערכו הפגנות נרחבות בצרפת נגד השינוי.
מדע וטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרץ 2010 – התנגשות החלקיקים הראשונה של מאיץ ה-LHC.
- פענוח הגנום של האדם הניאנדרטלי (אנ') (2010)
- יצירת אורגניזם עם גנום מלאכותי (אנ') (2010)
- 4 ביולי 2012 – התגלה במאיץ חלקיקים CERN שעל גבול צרפת-שווייץ החלקיק בוזון היגס. בעקבות הגילוי, פרס נובל לפיזיקה הוענק לפיטר היגס ופרנסואה אנגלר על ניבוי קיומו של החלקיק.
- בפברואר 2016 הכריזו מדענים אמריקאים על תגלית גלי הכבידה שהן ראיות מבוססות לקיומם של גלי כבידה ביקום, אותם חזה איינשטיין בתורת היחסות הכללית.[153]
- 2016 – התוכנה "AlphaGo", אשר פותחה על ידי Google DeepMind, מנצחת לראשונה את אלוף העולם, לי סידול (Lee Sedol) במשחק היפני גו. משום שזהו אחד המשחקים המסובכים ביותר מנקודת מבט חישובית, תוכנת AlphaGo עשתה שימוש פורץ דרך באלגוריתם מיוחד המסתייע ברשת עצבית מלאכותית (שיטת לימוד עמוקה) על מנת לבצע את מהלכי המשחק.
חקר החלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוגוסט 2011 – נאס"א הודיעה כי צילומים חדשים שנלקחו על ידי הגשושית MRO (Mars Reconnaissance Orbiter) מצביעים על כך כי בעונות החמות זורמים מים מפסגות ההרים במאדים אל העמקים.
- 2014 – רכב החלל פיליי, אותו ייצרה סוכנות החלל האירופית, נחת בהצלחה על פני כוכב השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו, ובכך הפך לגשושית הראשונה בהיסטוריה שנחתה בהצלחה על פני שביט.
- מרץ 2015 – הגשושית "שחר" (Dawn) של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א מגיעה לכוכב הלכת הננסי קרס.[154]
- 14 ביולי 2015 – הגשושית של נאס"א "ניו הוריזונס" טסה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו ומעבירה למרכז הבקרה תצלומים של פלוטו ברזולוציה גבוהה.
- 4 ביולי 2016 – הגשושית ג'ונו מגיעה לכוכב הלכת צדק לאחר מסע של 5 שנים.[155]
- 22 בפברואר 2017 – הודעת נאס"א על גילוי מערכת כוכבי לכת סביב הכוכב TRAPPIST-1 ובה שבעה כוכבי לכת סלעיים באזור ישיב
- 26 באפריל 2018 – גשושית המחקר קאסיני-הויגנס שנשלחה לשבתאי, החלה לצלול לתוך המרווח של הטבעות בין לכוכב הלכת שבתאי (משימת ה-Grande Finale). לאחר 22 צלילות בין הטבעות לכוכב הלכת שבתאי, קאסיני התרסקה באופן מכוון לתוך כוכב הלכת שבתאי ב-15 בספטמבר 2017 ונשרפה בחלק העליון של האטמוספירה של שבתאי.[156]
- 6 בפברואר 2018 – לראשונה שוגר הפאלקון כבד מתוצרת SpaceX, עם שיגורו הפך למשגר לוויינים וחלליות המבצעי החזק ביותר בעולם נכון למועד שיגורו.
- עדות ראשונה לגלי כבידה מהמפץ הגדול נאספת בידי רדיו-טלסקופ כחלק מניסוי BICEP2
- 10 באפריל 2019 – תמונה של חור שחור בגלקסיה האליפטית M87 תועדה לראשונה בהיסטוריה באמצעות Event Horizon Telescope (אנ').[157][158]
- 11 באפריל 2019 – הגשושית הישראלית בראשית מגיעה לירח, ובכך הופכת להיות החללית הראשונה ששוגרה על ידי גוף פרטי ולא ממשלתי והזולה ביותר באופן משמעותי מכל פרויקט שיגור לירח אחר, שהגיעה לירח.
-
בעשור השני של המאה ה-21 חלה תנופה בקידום חקר החלל מצד גופים פרטיים. בתמונה – החללית דרגון 2, שפותחה על ידי החברה הפרטית SpaceX, לצד מייסד החברה אילון מאסק
-
נחיתת שני המאיצים בטיסה הראשונה של פאלקון כבד, 6 בפברואר 2018
-
חור שחור כפי שתועד בפעם הראשונה בהיסטוריה בגלקסיה האליפטית M87 (תועד על ידי Event Horizon Telescope, והופץ ב־10 באפריל 2019)
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעצמות הדיגיטל (גוגל, פייסבוק, אמזון, אפל, מיקרוסופט) — הן בעלות שווי שוק משותף והכנסות גדול משאר חברות הטכנולוגיה ביחד.[דרוש מקור] רובן נולדו בעשור הראשון של המאה ה-21. בעשור השני הן כבר מהוות ביחד את הכוח הכלכלי הגדול ביותר שהפיק המגזר העסקי בעידן המודרני.[דרוש מקור]
- רוב האנושות מחוברת לאינטרנט, רוב הזמן, דרך מכשיר נייד. המהפכה שהתחיל סטיב ג'ובס עם הצגת האייפון ב–2007 שינתה את העולם לא פחות מזו שחולל הנרי פורד עם מכונית פורד מודל טי, או המנוע הסילוני. מספר המשתמשים בעולם באינטרנט בנייד מוערך כיום ב–5 מיליארד ויותר, וכ–2 מיליארד גולשים אך ורק דרך המובייל. הטכנולוגיה שולטת בכלכלות המפותחות, עם שיעורי חדירה של יותר מ–100% בכמה מדינות. בכלכלות המתעוררות היא נפוצה פחות, אך גם בהן היא מתקרבת לשרת חצי מהאוכלוסייה, עם קצב חדירה מהיר.
תקשורת ואלקטרוניקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-2010 חברת אפל משיקה את ה-אייפד, מחשב הלוח הראשון של החברה. ה-iPad הפך למוצר פופולרי במיוחד באופן מיידי ורק כמה חודשים לאחר שהוא יצא לשווקים הפך ה-iPad למוצר הטכנולוגי הנמכר ביותר בהיסטוריה.
- הסמארטפון צבר פופולריות מסיבית ברחבי העולם במהלך העשור. עד סוף העשור הטלפונים החכמים של אנדרואיד ואייפון יהיו הטלפונים החכמים הדומיננטיים בעולם.
- יישומי טלפונים חכמים, אשר הוצגו לראשונה במהלך סוף העשור הראשון של המאה ה-21, הפכו פופולריים במידה ניכרת במיוחד במהלך העשור השני של המאה ה-21, יחד עם חנויות האפליקציות המקוונות שהפכו פופולריות במיוחד כגון Google Play, iOS App Store ו-Microsoft Store.[159][160]
- מחשבי לוח צברו פופולריות מסיבית במהלך העשור, העניין במחשבי לוח לא היה גדול עד שנת 2010, אז הציגה חברת אפל במסיבת עיתונאים מחשב לוח בשם אייפד, שהפך תוך חודשים ספורים בלבד לאחר השקתו לגאדג'ט הנמכר ביותר בהיסטוריה. הדבר גרר הצגת מכשירים דומים מצד חברות אחרות, וגרם להתעניינות מרובה במחשבי לוח. האייפד אמנם לא היה מחשב הלוח הראשון אך הוא גרם למהפכה שהפכה את מחשבי הלוח לנפוצים מאוד.[161]
- המהפכה הדיגיטלית – נכון ל-2012 היו מעל ל-2 מיליארד משתמשי אינטרנט (פי שניים מכמות משתמשי אינטרנט ב-2007). מחשוב ענן הפך נפוץ בתחילת העשור. עד 2015 כמות המשתמשים שמתחברים לאינטרנט באמצעות טאבלטים וטלפונים חכמים עולה על כמות המשתמשים שמתחברים לאינטרנט באמצעות המחשב האישי. עד שנת 2016 מחצית מאוכלוסיית העולם הייתה מחוברת לאינטרנט.
- במהלך העשור נכנסים לשווקים מכשירי/יישומי עוזרים וירטואליים כמו סירי, קורטנה, Alexa, Google Assistant, ו-Bixby.[162]
- המדיה הדיגיטלית מחליפה בהדרגה את המדיה המודפסת. בעקבות כך עסקים שונים כגון בתי דפוס, מגזינים, עיתונים וסטודיו לצילום נאלצים לשנות את המודל שלהם על מנת להישאר רלוונטיים. עיתונים ומגזינים רבים עוברים לפרסום התוכן במהדורה דיגיטלית. במהלך העשור יש גם ירידה מהותית בכמות החומר שמודפס ובכמות המכירות של ספרי נייר.[163]
- לקראת סוף העשור שידורים ברזולוציית 4K, ומסכים שמסוגלים להציג שידורים באיכות זו, החלו לצבור פופולריות רבה והחלו להחליף בהדרגה שידורים ומסכים ברזולוציית 1080p.
- מחשוב לביש לרבות: משקפיים חכמים, שעונים חכמים וצמידי כושר הפכו פופולריים במהלך העשור. חלק מציוד המחשוב הלביש מתממשק עם טלפון החכם ומסוגל להציג מידע חיוני כגון הודעות אימייל והודעות SMS. יש גם ציוד מחשוב לביש שמסוגל לענות לשיחות טלפון באמצעות חיבור בלוטות' בין הטלפון החכם לציוד המחשוב הלביש.
- במהלך העשור מיקרוסופט מוציאה לשווקים שלוש מערכות הפעלה – Windows 8 (2012), Windows 8.1 (2013), ו-Windows 10 (2015).
- המדיה החברתית צברה פופולריות הולכת וגוברת יחד עם יישומים לנייד כגון WhatsApp, Pinterest, Instagram, Snapchat, Tinder, Vine, ו-TikTok אשר יצאו לשווקים במהלך העשור. פייסבוק וטוויטר, שהושקו עוד בעשור הקודם, נותרו עדיין בין פלטפורמות המדיה החברתיות הפופולריות ביותר בעולם במהלך העשור.
- מרץ 2015 – כ-3 מיליארד משתמשי אינטרנט ברחבי העולם.[164]
- ב־2016 חברת Fixstars Solutions יצרה את ה-SSD הראשון שמכיל 13 טרה-בתים.
- במהלך העשור חלה עליה משמעותית במכירת דגמים ביתיים של מדפסות תלת-ממד.[165]
- בתחילת העשור החלה ירידה מתמשכת משמעותית במכירות של מחשבים אישיים לטובת מכירות של טאבלטים ומחשבים ניידים.
- השימוש במטבע מבוזר, כגון ביטקוין ואתריום, הפך לדרך חלופית פופולרית לביצוע עסקאות פיננסיות.
- בעקבות הידלדלות מאגר כתובות IPv4 במהלך העשור מתחיל תהליך המעבר מכתובות IPv4 לכתובות IPv6.
- שעונים חכמים הופכים נפוצים.
- מכשירי מציאות מדומה ומציאות רבודה הופכים פופולריים במיוחד במהלך אמצע העשור.
- ב-2012 חברת סמסונג עקפה לראשונה את חברת נוקיה כיצרנית הטלפונים הניידים הגדולה בעולם.
- בשנת 2012 הדפדפן גוגל כרום הפך לדפדפן הנפוץ ביותר בעולם.
- ב-2013 מכירות הטלפונים החכמים במדינות המתפתחות גברה על מכירת הטלפונים הניידים שאינם טלפונים חכמים.
- במהלך העשור העלייה בפופולריות של שירותי סטרימינג כגון נטפליקס ו-Redbox הובילו לסגירה של מרבית חנויות השכרת סרטי וידאו, כאשר הבולטת שבהם הייתה חברת בלוקבסטר שנסגרה ב-2014.
תוכנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יישומים מסוג עוזר וירטואלי הופכים זמינים באופן נרחב, בעיקר הודות לפופולריות העצומה לה זכה בתחילת 2010 היישום סירי של אפל. בין הסייעים הווירטואליים שזכו להצלחה הרבה ביותר במהלך העשור ניתן למנות את סירי, Google Assistant ואמזון אלכסה.
- GitHub הפך במהלך העשור לשירות אחסון הקוד הפופולרי ביותר למיזמי קוד פתוח.
- ב-2011 אורקל תבעה את גוגל על השימוש שעשתה בטכנולוגיית ג'אווה במערכת ההפעלה אנדרואיד. גוגל זכתה בתביעה ב-26 במאי 2016.
- בעקבות מחאה חסרת תקדים באינטרנט הצעת החוק SOPA שהוגשה בבית הנבחרים האמריקאי ב-26 באוקטובר 2011 במטרה לשים סוף לפיראטיות באינטרנט בוטלה באופן זמני ב-2012.
- במהלך העשור חל שיפור ניכר בתוכנות זיהוי דיבור.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכוניות חשמליות ומכוניות היברידיות הופכות פופולריות במדינות רבות בעולם המערבי במהלך העשור.
- במהלך העשור השני של המאה ה-21 ההתקדמות בתחום האלקטרוניקה אפשרה ייצור מוזל בהרבה של בקרי טיסה, מדי תאוצה, מערכות GPS ומצלמות דיגיטליות. כתוצאה מכך רחפנים הופכים בהדרגה פופולריים יותר ויותר במהלך העשור, כאשר במהלך העשור עלה השימוש ברחפנים לצורך לקיחת צילומים אוויריים, וכמו כן במהלך העשור נעשה לראשונה שימוש ברחפנים לביצוע משלוחים (אנ'), ולמרוצי רחפנים (אנ').
- על אף שהטכנולוגיה של מכוניות ללא נהג עדיין נמצאת בתחילת דרכה, במהלך העשור נבדקה הטכנולוגיה באופן נרחב ובעקבות כך חלו התקדמויות מהותיות בפיתוח של הטכנולוגיה. גוגל פיתחה בתחילת העשור את ויימו, המכונית הראשונה בעולם המותאמת לנהיגה ללא נהג, ואשר ב-2011 הפכה למכונית הראשונה מסוגה שקיבלה אישור לנסוע בכבישים הציבוריים. בשנת 2018 אישה בטמפה הפכה לאדם הראשון שנדרס בתאונה עם רכב מכונית ללא נהג.
- בשנת 2013 היזם והמיליארדר הדרום אפריקאי אילון מאסק מציג לראשונה את מערכת הסעת ההמונים העל קולית הייפרלופ אשר תהיה מסוגלת לשנע נוסעים וכלי רכב באמצעות שפופרת אוויר.
- שירותי קריאת הסעה (Ride hailing services), אשר באמצעותם נעשה שימוש בפלטפורמות מקוונות על מנת לחבר בין הנוסע לנהג מקומי אשר מבצע הסעות באמצעות רכבו האישי, הפכו פופולריים במהלך העשור.
- ההוברבורד, אשר הומצא בשנת 2013, הפך פופולרי במדינות המערב במהלך אמצע העשור.
שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנקאות באינטרנט – בנקים רבים ברחבי עולם מתחילים לספק שירותי בנקאות רק דרך האינטרנט.
- האינטרנט של הדברים (IoT) – בעשור השני של המאה ה-21 החלה התפתחות מהירה של "האינטרנט של הדברים", כתוצאה מהשתלבות של מספר טכנולוגיות רלוונטיות, כגון האינטרנט, אינטרנט אלחוטי, מחשוב ענן, מערכות משובצות מחשב ומערכות מיקרו אלקטרו-מכניות. גורם נוסף, שתרם להתפתחותה של התפישה היא הקישוריות הזולה והתפתחות רשתות הסלולר.
- קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (MOOCs) הפכו לפלטפורמה פופולרית של למידה בתחילת העשור.
- מוט סלפי – בתחילת העשור הומצא מוט הסלפי לטלפון החכם אשר מאפשר לצלם תמונת סלפי ממרחק רב יותר מאשר אורך היד ללא עזרה מאדם אחר.
- במהלך העשור החל השימוש בטכנולוגיית 4G בשוק הסמארטפונים.
-
מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס חושף לראשונה את האייפד במסיבת עיתונאים שנערכה ב-27 בינואר 2010
-
המכונית האוטונומית של גוגל Waymo אשר מותאמת לנהיגה ללא נהג
-
במהלך העשור נכנסים לשווקים מכשירי/יישומי עוזרים וירטואליים
-
רחפן מסוג קסהקופטר (6 מנועים) המשמש להעברת משלוחים
-
במהלך העשור חלה עליה משמעותית במכירת דגמים ביתיים של מדפסות תלת-ממד.
-
שעון חכם המציג הודעת אימייל
-
כלי רכב חשמליים והיברידיים הופכים פופולריים במדינות רבות בעולם המערבי במהלך העשור.
-
הקורקינט החשמלי זכה לפופולריות מחודשת במחצית השנייה של העשור בעקבות ההצלחה לה זכו חברות לשיתוף נסיעות המאפשרות להשתמש בקורקינטים חשמליים בערים הגדולות המרכזיות ברחבי העולם באמצעות אפליקציות המותקנת בסמארטפונים
-
רובוט-שליח ממתין במעבר חצייה ברדווד סיטי שבקליפורניה, ספטמבר 2017
תרבות פופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זוכי האוסקר: נאום המלך (2010), הארטיסט (2011), ארגו (2012), 12 שנים של עבדות (2013), בירדמן (2014), ספוטלייט (2015), אור-ירח (2016), צורת המים (2017), הספר הירוק (2018), פרזיטים (2019).
- שוברי הקופות הוליוודיים הגדולים ביותר של העשור היו (מהמכניס ביותר למכניס פחות): הנוקמים: סוף המשחק (2019), מלחמת הכוכבים – פרק 7: הכוח מתעורר (2015), הנוקמים: מלחמת האינסוף (2018), עולם היורה (2015), הנוקמים (2012), מהיר ועצבני 7 (2015), הנוקמים: עידן אולטרון (2015), הפנתר השחור (2018), הארי פוטר ואוצרות המוות (ב') (2011), מלחמת הכוכבים – פרק 8: אחרוני הג'דיי (2018), עולם היורה: נפילת הממלכה (2018), לשבור את הקרח (2013), היפה והחיה (2017), משפחת סופר-על 2 (2018), מהיר ועצבני 8 (2017), איירון מן 3 (2013), המיניונים (2015), קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים (2016), אקוומן (2018), קפטן מארוול (2019)
- ב-31 בינואר 2010, הפך "אווטאר" לסרט הראשון בהיסטוריה שהכניס מעל ל-2 מיליארד דולר בקופות ברחבי העולם.[166]
- בשנת 2010, הפך הסרט "צעצוע של סיפור 3" לסרט האנימציה הראשון בהיסטוריה שהכניס מעל למיליארד דולר ברוטו ברחבי העולם.[167]
- ב-20 ביולי 2019 הפך הסרט "הנוקמים: סוף המשחק" לסרט המכניס ביותר בהיסטוריה, עם הכנסות של מעל ל-2.78 מיליארד דולר.
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במהלך העשור חלה ירידה מהותית בכמות המנויים לשירותי הטלוויזיה בכבלים כאשר לקוחות רבים ברחבי העולם (שזכו לכינוי "Cord cutters" בחרו להסתמך במקום זאת על שירותי סטרימינג באינטרנט בלבד כגון Hulu, Netflix, ו-Amazon Video. במקביל, החברות הגדולות שמספקות שירותי הזרמת מדיה החלו לזכות בפופולריות עצומה ברחבי עולם החלו ולייצר תוכניות וסרטים מקוריים. לקראת סוף העשור נטפליקס, החברה הגדולה בתחום מתחילה להתמודד עם מועמדים רבות כגון אפל ודיסני שהשיקו שירותי סטרימינג משלהן.
- חלה ירידה מהותית בפופולריות של פורמט הטלוויזיוני הוותיק אופרות סבון בעוד שחלה עליה מהותית בפופולריות של תוכניות מציאות ותוכניות אירוח. תוכניות אופרות הסבון הוותיקות "One Life to Live" ו"כל ילדיי" בוטלו.
- העלייה בפופולריות של שירותי הזרמת מדיה תרמה לכך שכמות גדולה בהרבה של צופים החלה לצפות בסדרות טלוויזיה, ולכך שיוצרו סדרות רבות יותר עם עלילה מורכבת יותר מהסדרות שפותחו על ידי רשתות טלוויזיה עד היום.
- הסדרה "בית הקלפים" הייתה לסדרת הטלוויזיה המקוונת הראשונה שמשודרת באינטרנט בלבד שהייתה מועמדת לפרס אמי של שנת 2013 בקטגוריית סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר.
- תוכניות וסדרות טלוויזיה בולטות מחו"ל שעלו לשידור במהלך העשור: המתים המהלכים (2010), שרלוק (2010) אחוזת דאונטון (2010), אימפריית הפשע (2010), משחקי הכס (2011), מראה שחורה (2011), הומלנד (2011), אלמנטרי (2012), חדר החדשות (2012), ברוקלין תשע-תשע (2013), הרשימה השחורה (2013), כתום זה השחור החדש (2013), ריי דונובן (2013), פארגו (2014), המדריך לרוצח (2014), זרה (2014), הממלכה האחרונה (2015), נרקוס (2015), ריק ומורטי (2015),האיש במצודה הרמה (2015), החיים עצמם (2016), דברים מוזרים (2016), וסטוורלד (2016), סיפור פשע אמריקאי (2016), הכתר (2016), ריברדייל (2017), סיפורה של שפחה (2017), בית הנייר (2017), להרוג את איב (2018), השומרים (2019), חומריו האפלים (2019), המנדלוריאן (2019).
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – העשור השני של המאה ה-21 במוזיקה הפופולרית
- הסינגלים הנמכרים ביותר בארצות הברית במהלך העשור לפי מגזין בילבורד: "Tik Tok" (2010), "Rolling in the Deep" (2011), "Somebody That I Used to Know" (2012), "Thrift Shop" (2013), "Happy" (2014), "Uptown Funk" (2015), "Love Yourself" (2016), "Shape of You" (2017), "God's Plan" (2018), "Old Town Road" (2019)
- במהלך העשור הזמרת הברבדית ריהאנה הצליחה להביא את מספר הלהיטים הרב ביותר לצמרת מצעד הפזמונים המרכזי של תעשיית המוזיקה האמריקאית (9 שירים). הראפר הקנדי דרייק היה האמן שהצליח להישאר במשך הזמן הרב ביותר בצמרת המצעד במהלך העשור (49 שבועות).
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספרים שנכללו הכי הרבה שבועות בכל השנה ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס בקטגוריית סיפורת: הנערה שבעטה בקן הצרעות (2010), העזרה (2011), חמישים גוונים של אפור (2012), התופת (2013), החוחית ו-נעלמת (2015), הבחורה על הרכבת (אנ') (2016), האי קמינו (אנ') (2017), הנשיא נעדר (2018), Where the Crawdads Sing (2019)
- ספרים בולטים נוספים שיצאו לראשונה לשווקים בחו"ל במהלך העשור: אשמת הכוכבים, משחקי הרעב – עורבני חקיין, שחקן מספר אחת, לבד על מאדים
מחשוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחקי וידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במהלך העשור מתחילות לצאת לשווקים קונסולות הדור השמיני – Xbox One, פלייסטיישן 4, פלייסטיישן 4 פרו, Xbox One X, נינטנדו סוויץ' ו-Wii U.
- פלייסטיישן 4 של סוני הופכת לקונסולת המשחקים הנמכרת ביותר.
- במהלך אמצע העשור מתחילים לצאת לשווקים גרסאות דור ראשון של משקפי מציאות מדומה המיועדות לשימוש במשחקי מציאות מדומה בהם אוקולוס ריפט (שמפותח על ידי חברת Oculus VR) וה-HTC Vive (שמפותח בשיתוף פעולה בין חברת HTC וחברת Valve) וה-PlayStation VR (שמפותח על ידי חברת סוני) בו ניתן להשתמש רק באמצעות קונסולת פלייסטיישן.[168]
- משחקי הטלפונים החכמים הבולטים ביותר שיצאו לשווקים במהלך העשור – פוקימון גו, סדרת משחקי אנגרי בירדס, קנדי קראש, קלאש רויאל, Clash of Clans, Subway Surfers, Temple Run, Flappy Bird, Slither.io, Agar.io, Fruit Ninja, Draw Something
- משחקי הקונסולות והמחשב הבולטים ביותר שיצאו לשווקים במהלך העשור – Grand Theft Auto V, סדרת משחקי Assassin's Creed, מיינקראפט, Far Cry 3, Far Cry 4, Fallout 4, פורטנייט, סדרת משחקי god of war
-
המשחק פוקימון גו הופך למשחק הראשון מסוגו שצבר פופולריות עצומה אשר משתמש בטכנולוגיית מציאות רבודה הן על מנת לקדם פעילות גופנית, והן על מנת להגדיל את כמות הלקוחות הפוטנציאלים שמבקרים בבתי עסק מקומיים
-
הדור הראשון של משקפי המציאות המדומה אוקולוס ריפט
אינטרנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתרי/יישומי אינטרנט בולטים שהושקו במהלך העשור: וואטסאפ (2010), פינטרסט (2010), אינסטגרם (2011), סנאפצ'ט (2011), טינדר (2012), Vine (2013)
מגמות אופנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אופנה במדינות המערב בעשור השני של המאה ה-21
פריטים אופנתיים בעשור השני של המאה ה-21 כוללים בין יתר ספינר,[169] הוברבורד,[170][171] מוט הסלפי והקורקינט הממונע.[172]
-
ספינר היה משחק פופולרי במיוחד בקרב ילדים ברחבי העולם במהלך העשור
-
ההוברבורד, אשר הומצא בשנת 2013 על ידי הממציא האמריקאי שן צ'אן, הפך פופולרי באמצע העשור
-
מוט הסלפי הפך פופולרי בתחילת העשור
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גורד השחקים בורג' ח'ליפה בדובאי, אשר בנייתו הסתיימה ב-2010, הפך לבניין הגבוה בעולם ועבר בכ-319 מטר את טאיפיי 101, המגדל שהיה הגבוה ביותר עד אז.
- מרכז הסחר העולמי החדש, אשר נחנך בנובמבר 2014, הופך לבניין הגבוה בארצות הברית במקום מגדל סירס.
- במהלך 2011 סכר שלושת הערוצים בסין מספק לראשונה את מלוא כוחו – 22.5 ג'יגה ואט.
- מנהרת בסיס הגוטהארד, מנהרת הרכבת הארוכה ביותר בעולם, נפתחה לתנועה אזרחית בחודש דצמבר 2016.
- במהלך 2017 התחילה בנייתו של סכר באיחטאן, תחנת הכוח ההידרואלקטרית השנייה בגודלה בעולם והסכר הרביעי בגודלו בעולם מבחינת נפח.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך העשור התקיימו חמישה משחקים אולימפיים:
- אולימפיאדת החורף של 2010 – נערכה בין 12 בפברואר ל-28 בפברואר 2010 בעיר ונקובר בקנדה.[173]
- אולימפיאדת הקיץ של 2012 – נערכה בין 27 ביולי ל-12 באוגוסט 2012 בעיר לונדון שבממלכה המאוחדת. העיר הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית; האולימפיאדה הראשונה בה יש ייצוג נשי בכל הנבחרות.[174]
- אולימפיאדת החורף של 2014 – נערכה בין 7 בפברואר ל-23 בפברואר 2014 בעיר סוצ'י שברוסיה.[175]
- אולימפיאדת הקיץ של 2016 – נערכה בין 5 באוגוסט ל-21 באוגוסט 2016 בעיר ריו דה ז'ניירו שבברזיל. האולימפיאדה הראשונה ביבשת דרום אמריקה.[176]
- אולימפיאדת החורף של 2018 – נערכה בין 9 בפברואר ל-25 בפברואר 2018 בעיר בפיונגצ'אנג שבקוריאה הדרומית.[177]
- המונדיאל
במהלך העשור נערכו שלושה מונדיאלים:
- מונדיאל 2010 – נערך בין 11 ביוני ל-11 ביולי 2010 בדרום אפריקה. במשחק הגמר ניצחה ספרד את הולנד בתוצאה 1–0. זהו המונדיאל הראשון שנערך ביבשת אפריקה.[178]
- מונדיאל 2014 – נערך בין 12 ביוני ל-13 ביולי 2014 בברזיל. במשחק הגמר ניצחה גרמניה את ארגנטינה בתוצאה 1–0.[179]
- מונדיאל 2018 – נערך בין 14 ביוני ל-15 ביולי 2018 ברוסיה. במשחק הגמר ניצחה צרפת את קרואטיה בתוצאה 4–2.[180]
- אליפות אירופה בכדורגל
במהלך העשור נערכו שני משחקי אליפות אירופה בכדורגל:
- יורו 2012 – נערך בין 8 ביוני ל-1 ביולי 2012 בפולין ובאוקראינה. במשחק הגמר ניצחה ספרד את איטליה בתוצאה 0-4.[181]
- יורו 2016 – נערך בין 10 ביוני ל-10 ביולי 2016 בצרפת. במשחק הגמר ניצחה פורטוגל את צרפת בתוצאה 0-1.[182]
אנשים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהיגי עולם בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":
- ברק אובמה נשיא ארצות הברית (מתחילת העשור עד 2017). פעילות חוץ בולטת: תמיכה באביב הערבי, חימום היחסים עם קובה והסכם הגרעין האירני.
- אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה (בין השנים 2005 עד 2021).
- דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית (2017 עד סוף העשור). פעילות חוץ בולטת: יציאה מהסכם הגרעין האירני ומלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין.
שחקנים / אנשי בידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמרים ולהקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספורטאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העשור השני של המאה ה-21 בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם – 2010 בישראל, 2011 בישראל, 2012 בישראל, 2013 בישראל, 2014 בישראל, 2015 בישראל, 2016 בישראל, 2017 בישראל, 2018 בישראל, 2019 בישראל |
אירועים משמעותיים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציוני-דרך לפי תאריכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 31 במאי 2010 – לוחמי שייטת 13 משתלטים על המשט שניסה לפרוץ את הסגר על רצועת עזה. במהלך ההשתלטות על ה"מרמרה", אשר לא נענתה לקריאה לעצור, פורץ עימות אלים בין חלק מנוסעי הספינה לחיילים אשר במהלכו נהרגים 10 מנוסעי הספינה ונפצעים מספר חיילי צה"ל.[183]
- 2 בדצמבר 2010 – השרפה בכרמל – השריפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל מתרחשת ונמשכת עד 6 בדצמבר 2010. בשריפה נספו 44 בני אדם (42 ביום השריפה ראשון, ועוד 2 עד כ-3 שבועות מיום כיבוי השריפה) ופונו כ-17,000 מבתיהם; בשריפה נשרפו כ-50,000 דונם והושמדו כחמישה מיליון עצים.[184]
- 30 בדצמבר 2010 – משה קצב, נשיא מדינת ישראל לשעבר, מורשע על ידי בית משפט בתל אביב[185]בשתי עבירות אונס ובעבירת מעשה מגונה בכוח.
- קיץ 2011 – מחאת האוהלים – סדרת הפגנות רחבות היקף מתקיימות ברחבי ישראל במחאה על יוקר הדיור והמחיה בישראל.[186]
- אוקטובר 2011 – הושגה עסקה בין ישראל לארגון החמאס אשר במסגרתה שוחרר החייל הישראלי השבוי גלעד שליט בתמורה ל-1,027 אסירים פלסטינים וערבים-ישראלים, בהם מאות טרוריסטים שנשפטו למאסרי עולם על ביצוע ותכנון פיגועי טרור ובכללם רצח של 569 אזרחים ישראלים.[187]
- 14 – 21 בנובמבר 2012 – מבצע עמוד ענן: כוחות צה"ל ערכו מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה אשר במהלכו הותקפו עשרות מטרות ברצועת עזה כתגובה על ירי רקטות כבד על יישובי עוטף עזה. במהלך המבצע פגע צה"ל בלמעלה מ-1,500 מטרות והרג כ-30 פעילי טרור בכירים, ומנגד נורו מרצועת עזה 1,506 רקטות אל עבר ראשון לציון, באר שבע, אשדוד, אשקלון ומרכזי אוכלוסייה אחרים בישראל, כאשר 421 מתוכם יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל. במהלך העימות תל אביב ספגה לראשונה פגיעות טילים מאז מלחמת המפרץ, ורקטות נורו גם לעבר ירושלים.[188]
- 8 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014 – מבצע צוק איתן: כוחות צה"ל ערכו מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה לנוכח ירי רקטות בלתי פוסק לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל.
- 15 בפברואר 2016 – ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, החל לרצות עונש מאסר של 19 חודשים בכלא מעשיהו, לאחר שהורשע בפלילים.[189]
- 13 בספטמבר 2015 – 31 בדצמבר 2016 – אינתיפאדת הסכינים, אירועי טרור בהם רוב המפגעים משתמשים בסכינים וכלים מסוכנים אחרים על מנת לבצע פיגועי טרור.[190]
- 12 במאי 2018 – נטע ברזילי מישראל מנצחת בתחרות האירוויזיון 2018 שהתקיימה בליסבון, עם השיר "Toy". זהו הניצחון הרביעי של ישראל באירוויזיון מאז השתתפותה הראשונה ב-1973[191]
- 14 במאי 2018 – שגרירות ארצות הברית בישראל נפתחה בירושלים בטקס חגיגי.[192]
- 18 ביוני 2018 – גונן שגב, שר האנרגיה לשעבר, מואשם בריגול לטובת איראן.[193][194]
- 9 באפריל 2019 – הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הכנסת הראשונה שלא מוקמת בה ממשלה.
- 30 ביוני 2019 – המראת הטיסה האחרונה משדה דב.
- 17 בספטמבר 2019 – מתקיימות הבחירות לכנסת ה-22, הפעם הראשונה בה נערכות פעמיים בשנה בחירות ארציות בישראל.
-
אחת מהאוניות שניסו לפרוץ את הסגר על רצועת עזה עליה השתלטו לוחמי שייטת 13 ואשר בה פרץ העימות האלים בין לוחמי שייטת 13 לפעילי המשט, 31 במאי 2010.
-
השרפה בכרמל – אסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל, דצמבר 2010
-
מחאת האוהלים (2011) – סדרת הפגנות רחבות היקף מתקיימות ברחבי ישראל במחאה על יוקר הדיור והמחיה בישראל, קיץ 2011
-
עסקת שליט, אוגוסט 2011
-
הקהל מריע לנאומו של שגריר ארצות הברית בישראל בטקס העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים, 14 במאי 2018
תרבות ישראלית פופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרטים ישראלים בולטים שיצאו במהלך העשור: פעם הייתי (2010), למלא את החלל (2012), בית לחם (2013), אפס ביחסי אנוש (2014), אבוללה (2015), ישמח חתני (2016), הלהקה האחרונה בלבנון (2016), לעבור את הקיר (2016), פוקסטרוט (2017), מוטלים בספק (2018), הנשף (2018), הרפתקה בשחקים (2019),ימים נוראים (2019).
- תוכניות וסדרות טלוויזיה בולטות מישראל שעלו לשידור במהלך העשור: נשות הטייסים (2010), עספור (2010), חטופים (2010), כאן גרים בכיף (2010), פלפלים צהובים (2010), סברי מרנן (2011), אליפים (2011), החולמים (2012), נויורק (2012), גאליס (2012), שטיסל (2013), שנות ה-80 (2013), להיות איתה (2013), פצועים בראש (2013), בני ערובה (2013), חברות (2013), החממה (2013), זגורי אימפריה (2014), שכונה (2014), מתים לרגע (2014), שוברי גלים (2014), פאודה (2015), אלישע (2015), המדרשה (2015), כפולים (2015), אנחנו במפה (2015), לה פמיליה (2015), השוטר הטוב (2015), תאג"ד (2016), מטומטמת (2016), נעלמים (2016), צומת מילר (2016), האחיות המוצלחות שלי (2016), עקרון ההחלפה (2016), שבאבניקים (2017), כיפת ברזל (2017), פולמון (2017), ג'ודה (2017), נבסו (2017), כבודו (2017), כפולה (2018), בשבילה גיבורים עפים (2018), הרמון (2018), שלטון הצללים (2018), פוראבר (2018), התחנה (2019), בת אל הבתולה (2019)
- ספרים בולטים מישראל שיצאו לראשונה לשווקים במהלך העשור: גוף שני יחיד (2010), שתיים דובים (2013), סוס אחד נכנס לבר (2014), גדר חיה (2014)
- על פי נתוני חברת מדיה פורסט, אשר היא החברה היחידה בישראל שבודקת מה הם השירים המושמעים ביותר בישראל, מתחילת העשור ועד להווה (נכון לספטמבר 2017) הזמר אייל גולן הצליח להכניס את מספר הלהיטים הרב ביותר לצמרת המצעד העברי של מדיה פורסט (16 שירים). על פי נתוני חברת מדיה פורסט צמד ההיפ הופ המזרחי סטטיק ובן-אל תבורי נשאר במשך הזמן הרב ביותר בצמרת המצעד במהלך העשור (45 שבועות). על פי נתוני חברת מדיה פורסט השיר "מחוזקים לעולם" של הזמר אברהם טל צעד בזמן הרב ביותר של שבועות בצמרת המצעד במהלך העשור (10 שבועות).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עשור אחרי, דור האביב הערבי פותח את הלב, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2020
- ^ 1 2 כשאתם אומרים פופוליזם, אתם מתכוונים לשמאל, ימין, או לדונלד טראמפ?, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2018
- ^ 1 2 יואב קרני, מהפכנים הפוכים באמריקה הלטינית: פופוליזם מימין ומשמאל, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2018
- ^ 1 2 How the far-right got out of the doghouse, POLITICO, 2022-10-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Stocker, T. F.; Qin, D.; Plattner, G.-K.; Tignor, M.; Allen, S. K.; Boschung, J.; Nauels, A.; Xia, Y.; Bex, V.; Midgley, P. M., The Physical Science Basis - Summary for Policymakers, כרך דו"ח חמישי, 2013, דו"חות ההערכה של ה־IPCC
- ^ קונצנזוס מדעי: אקלים כדור הארץ מתחמם, באתר Climate Change: Vital Signs of the Planet - אתר של נאס"א המוקדש לשינוי אקלים (באנגלית)
- ^ סוכנויות הידיעות, המהפכה בתוניסיה: רוב ההפגנות אורגנו באמצעות הרשתות החברתיות, באתר כלכליסט, 15 בינואר 2011
- ^ ניר יהב, שנה אחרי: הצעירים במצרים מצטערים על המהפכה?, באתר וואלה, 27 בינואר 2012
- ^ קדאפי נתפס חי - ההמונים ביצעו בו לינץ', באתר מאקו, 20 באוקטובר 2011
- ^ מערכת וואלה! חדשות, ברוסיה הוגברה הכוננות בנמלי התעופה, באתר וואלה, 29 במרץ 2010
- ^ אולגה ויניאר, מוסקבה: עשרות הרוגים בפיגוע בנמל התעופה, באתר כלכליסט, 24 בינואר 2011
- ^ מערכת וואלה! חדשות, מתקפת טרור באוסלו: לפחות 93 הרוגים בשני פיגועים, באתר וואלה, 23 ביולי 2011
- ^ יצחק בן-חורין, ynet, טרור בבוסטון - המרדף בעיירה: המצור עשוי להימשך כל הסופ"ש, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2013
- ^ ברק רביד ורויטרס, פיגוע בקניון בבירת קניה: 39 בני אדם נרצחו ו-150 נפצעו, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, כ-140 הרוגים בפיגוע בבית ספר בפקיסטן, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2014
- ^ סוכנויות הידיעות, תוניסיה חיסלה את מתכנן הטבח במוזיאון הלאומי, באתר וואלה, 29 במרץ 2015
- ^ רויטרס ו"הארץ", יותר מ-140 הרוגים בפיגועים במסגדים שיעים בתימן, באתר הארץ, 20 במרץ 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, טבח בקניה: 147 נרצחו במתקפה בקמפוס, באתר ynet, 2 באפריל 2015
- ^ רחל קדרס, איתמר אייכנר, רועי קייס, סער הס, אייל להמן ויואב תירוש, מתקפת טרור בפריז: 127 נרצחו, עשרות נפצעו, מופע רוק הפך למרחץ דמים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2015
- ^ דנה ירקצי, לפחות 30 הרוגים ויותר מ-200 פצועים במתקפת טרור משולבת בבריסל, באתר וואלה, 22 במרץ 2016
- ^ מתקפת טרור בצרפת: 84 נרצחו בפיגוע משאית בחגיגות יום הבסטיליה בניס, באתר ynet, 14 ביולי 2016
- ^ פיגוע בברלין: נהג משאית דהר לקהל בשוק חג המולד, רצח 12 ופצע 48, באתר ynet, 19 בדצמבר 2016
- ^ בריטניה: 22 הרוגים ו-59 פצועים בפיגוע התאבדות מחוץ להופעה במנצ'סטר, באתר וואלה, 23 במאי 2017
- ^ רועי קייס, ליעד אוסמו ואליאור לוי, פוצצו מטען וירו: 235 נרצחו בפיגוע במסגד בסיני, באתר ynet, 24 בנובמבר 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, אפגניסטן: 95 נרצחו בפיצוץ אמבולנס תופת, באתר ynet, 27 בינואר 2018
- ^ ראו כתבת הניו יורק טיימס מ-29 בנובמבר 2006: Iran Resolution, Still Not Final, Drops Mention of Sanctions.
- ^ ברק רביד, אכזבה בי-ם: הסנקציות על איראן ריקות מתוכן, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
- ^ אמיר אורן, רשמו לפניכם: דצמבר 2009, איראן גרעינית, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2008
- ^ הערכת המודיעין הלאומית האמריקנית (NIE) הכוללת את הערכת 16 סוכנויות המודיעין של ארצות הברית מדצמבר 2007. ה-INR (סוכנות המודיעין של מחלקת המדינה) העריך כי איראן לא תצליח להשיג פצצה במסלול העשרת האורניום עד 2013 בשל קשיים טכניים. כל הסוכנויות העריכו כי איראן לא תצליח לייצר מספיק חומר בקיע על בסיס מסלול הפלוטוניום בשביל פצצה גרעינית לפני 2015. ראו את המסקנות של הערכת המודיעין הלאומית ב-Iran: Nuclear Intentions and Capabilities
- ^ 1 2 3 הגל הרביעי של הפמיניזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Martha Rampton, Four Waves of Feminism, Pacific University
- ^ ynet, מסמך הקורבנות: 102 נשים נגד המפיק ויינשטיין, באתר ynet, 8 בנובמבר 2017
- ^ פורטוגל: הפרלמנט אישר נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 8 בינואר 2010
- ^ נישואים חד-מיניים באיסלנד: גם רה"מ התחתנה, באתר ynet, 28 ביוני 2010
- ^ טליה שחר, גאווה בארגנטינה: גם הומואים יכולים להתחתן, באתר וואלה, 15 ביולי 2010
- ^ Denmark approves same-sex marriage and church weddings - BBC News
- ^ צרפת אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 23 באפריל 2013
- ^ ניו זילנד התירה נישואים חד מיניים - 13 בעולם, באתר ynet, 17 באפריל 2013
- ^ אורוגוואי: הקונגרס אישר נישואים חד מיניים, באתר ynet, 11 באפריל 2013
- ^ Brazilian Court Council Removes a Barrier to Same-Sex Marriage - The New York Times
- ^ ענבל סינגר, למרות הקולות השמרניים: הפרלמנט הבריטי אישר נישואים חד-מיניים, באתר מאקו, 6 בפברואר 2013
- ^ Same-sex marriage legalized in England and Wales - The Washington Post
- ^ ג'ורג' אבני, אם אשכחך, גלזגו: סקוטלנד אישרה נישואים חד מיניים, באתר מאקו, 5 בפברואר 2014
- ^ Estonia becomes first former Soviet state to legalise gay marriage | The Independent
- ^ היסטוריה בארצות הברית: נישואים חד-מיניים הפכו חוקיים בכל המדינה, באתר וואלה, 26 ביוני 2015
- ^ ג'ורג' אבני, גם לוקסמבורג חוקקה: זוגות גאים יכולים להתחתן, באתר מאקו, 19 ביוני 2014
- ^ ג'ורג' אבני, היסטוריה באירלנד: אושרו נישואים חד מיניים, באתר מאקו, 18 בנובמבר 2015
- ^ Dam, Camilla (1 באפריל 2016). "Første homoseksuelle par viet i kirken". Greenlandic Broadcasting Corporation (בדנית). אורכב מ-המקור ב-2016-04-02. נבדק ב-3 באפריל 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ קולומביה הקתולית אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 29 באפריל 2016
- ^ Same-sex marriage just became legal in Finland | PBS NewsHour
- ^ היסטוריה בגרמניה: הפרלמנט אישר נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 30 ביוני 2017
- ^ "עשינו היסטוריה": מלטה אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 13 ביולי 2017
- ^ רויטרס, היסטוריה באסיה: טייוואן אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 18 במאי 2019
- ^ הפרלמנט באוסטרליה הכיר בנישואים חד-מיניים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
- ^ בית המשפט העליון באוסטריה אישר נישואים חד-מיניים החל ב-2019, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2017
- ^ אסף אוני, גלי ההגירה והפליטים מעצבים מחדש את הדמוקרטיה המערבית, באתר גלובס, 4 בינואר 2020
- ^ מהו פופוליזם?, באתר eureka.org.il
- ^ מהפכת השמאל בארה"ב: כמה כוח באמת יש לפרוגרסיבים?, באתר ynet, 3 ביולי 2021
- ^ שירות גלובס, 3 שופטות יישפטו את ברלוסקוני בגין קיום יחסי מין עם קטינה, באתר גלובס, 15 בפברואר 2011
- ^ סוכנויות הידיעות, תם עידן סרקוזי, הולנד נבחר לנשיאות צרפת, באתר ynet, 6 במאי 2012
- ^ ynet, יום הדמים באוקראינה: "יותר מ-100 נהרגו", באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2014
- ^ עמרי נחמיאס, שליח וואלה! לקייב, המחאה הגיעה לשיא: הפרלמנט בקייב הדיח את הנשיא, טימושנקו שוחררה, באתר וואלה, 22 בפברואר 2014
- ^ אלי לאון, מלך ספרד: "לא רציתי שבני יהיה כמו צ'רלס", באתר ישראל היום, 9 ביוני 2014
- ^ יוני גבאי, סקוטלנד הכריעה: לא רוצה עצמאות, באתר כיכר השבת, 19 בספטמבר 2014
- ^ ynet והסוכנויות, דרמה בבריטניה: בחרה לעזוב את אירופה, באתר ynet, 24 ביוני 2016
- ^ אייל להמן, צרפת אמרה לא ללה פן: מקרון נבחר לנשיא, באתר ynet, 7 במאי 2017
- ^ ynet, בלי ברקזיט: תרזה מיי הודיעה בדמעות על התפטרותה, באתר ynet, 24 במאי 2019
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Is there a right-wing surge in South America? | DW | 28.10.2018, DW.COM (באנגלית בריטית)
- ^ Peru: Kuczynski victory is part of a broader political shift in the region, Oliver Stuenkel (באנגלית אמריקאית)
- ^ רויטרס, נשיאת ברזיל דילמה רוסף הודחה בהצבעה בבית התחתון של הקונגרס, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2016
- ^ שירות גלובס, מהפכה בוונצואלה: מנהיג האופוזיציה הכריז על עצמו כנשיא החדש, באתר גלובס, 23 בינואר 2019
- ^ סוכנויות הידיעות, מהפך במכסיקו: אנריקה "החתיך" נבחר לנשיא, באתר ynet, 2 ביולי 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, שדה קרב במיזורי: המשמר הלאומי הוקפץ, באתר ynet, 18 באוגוסט 2014
- ^ אחרי יותר מ-50 שנות נתק: אובמה הכריז על חידוש היחסים עם קובה, באתר וואלה, 1 ביולי 2015
- ^ דרמה בארה"ב: הממשל הושבת לאחר מחלוקות על התקציב, באתר "סרוגים", 22 בדצמבר 2018
- ^ רויטרס, דוח מולר נחשף: טראמפ ניסה להשתלט על החקירה ולהדיח את התובע המיוחד, באתר וואלה, 19 באפריל 2019
- ^ סוכנויות הידיעות, ההפיכה בתאילנד: הצבא עצר את ראש הממשלה המודחת, באתר וואלה, 23 במאי 2014
- ^ רויטרס, הפיכה בתימן? המורדים השיעים השתלטו על ארמון הנשיאות, באתר וואלה, 20 בינואר 2015
- ^ יעל אבן-אור, דרום סודן חוגגת עצמאות: "נולדים מחדש", באתר וואלה, 9 ביולי 2011
- ^ משה טרדימן, מלחמת מים: מצרים נאבקת באתיופיה לאחר שהקדימה בניית הסכר על הנילוס, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בינואר 2019
- ^ רועי קייס ואליאור לוי, הפיכה שנייה: צבא מצרים הדיח את מוחמד מורסי, באתר ynet, 4 ביולי 2013
- ^ ג'ייקוב זומה התפטר מנשיאות דרום אפריקה | ישראל היום, באתר ישראל היום
- ^ ד"ר איתי גל, אזהרת מסע לדרום אמריקה: מהו נגיף הזיקה ומי בסכנה?, באתר ynet, 17 בינואר 2016
- ^ חיים איסרוביץ', הווירוס המסתורי שמקורו בסין מעורר בהלה עולמית, באתר מעריב אונליין, 19 בינואר 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, צונאמי אדיר ביפן לאחר רעש של 8.9 בסולם ריכטר, באתר ynet, 11 במרץ 2011
- ^ מערכת וואלה! חדשות, רגעי האימה אחרי רעש האדמה בצ'ילה, באתר וואלה, 27 בפברואר 2010
- ^ מערכת וואלה! חדשות, לפחות 400 הרוגים ברעידת אדמה בסין, באתר וואלה, 14 באפריל 2010
- ^ סוכנויות הידיעות, מצגת: 153 הרוגים בהתפרצות הר הגעש מראפי באינדונזיה, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2010
- ^ מערכת וואלה! חדשות, פקיסטן: שיטפונות גבו את חייהם של 800 בני אדם, באתר וואלה, 31 ביולי 2010
- ^ סוכנויות הידיעות, ברזיל: 81 בני אדם נהרגו בשטפונות ומפולות בוץ, באתר ynet, 6 באפריל 2010
- ^ מערכת וואלה! חדשות, ניו זילנד: עשרות נהרגו ברעש בעיר קרייסטצ'רץ', באתר וואלה, 22 בפברואר 2011
- ^ AP, כ-440 גופות בפיליפינים: 'חומות מים הציפו כפרים', באתר ynet, 17 בדצמבר 2011
- ^ ארה"ב: הוריקן סנדי מכה בחוף המזרחי, באתר מאקו, 29 באוקטובר 2012
- ^ עמית ולדמן, סופת טייפון קטלנית בפיליפינים: כ-240 נהרגו, באתר מאקו, 5 בדצמבר 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, הסופה "הייאן" פגעה בפיליפינים - לפחות 1,200 בני אדם נהרגו, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, מפולות שלגים קטלניות באפגניסטן: יותר מ-100 נהרגו, באתר וואלה, 25 בפברואר 2015
- ^ כ-1,500 הרוגים ברעש האדמה בנפאל: "שעות קריטיות", באתר גלובס, 25 באפריל 2015
- ^ עמית ולדמן, חשש בארה"ב: הוריקן "אירמה" מתחזק, באתר מאקו, 5 בספטמבר 2017
- ^ בגלל מזג האוויר: מטוס אתיופי התרסק לאחר שהמריא מלבנון לכיוון אתיופיה, באתר גלובס, 25 בינואר 2010
- ^ מכה קשה לפולין: נשיא פולין נהרג בהתרסקות מטוס קטלנית ברוסיה יחד עם צמרת הממשל, באתר גלובס, 10 באפריל 2010
- ^ סוכנויות הידיעות, הולנד המומה בעקבות אסון המטוס בלוב, באתר nrg, 12 במאי 2010
- ^ דודי כהן, 77 הרוגים בתאונת מטוס בצפון-מערב איראן, באתר ynet, 9 בינואר 2011
- ^ רויטרס, מרוקו: 80 הרוגים בהתרסקות מטוס הרקולס צבאי, באתר וואלה, 26 ביולי 2011
- ^ חיים לב, רוסיה: 50 הרוגים בהתרסקות מטוס, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2013
- ^ מערכת וואלה! חדשות, אלג'יריה: עשרות הרוגים בהתרסקות מטוס צבאי, באתר וואלה, 11 בפברואר 2014
- ^ ynet, דרמה באסיה: אבד קשר עם מטוס בואינג 777, באתר ynet, 8 במרץ 2014
- ^ אסף גולן, תפנית מפתיעה בחיפוש המטוס המלזי האבוד, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2018
- ^ אילן גטניו, המטוס המלזי: התשובה עדיין נמצאת בין הגלים, באתר ישראל היום, 6 במרץ 2019
- ^ ynet, היעלמות, יירוט והיעלמות: 2014 של מלזיה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014
- ^ ynet, מטוס עם 116 בני אדם נעלם באפריקה, באתר ynet, 24 ביולי 2014
- ^ ynet, נעלם מטוס נוסעים מאינדונזיה לסינגפור, באתר כלכליסט, 28 בדצמבר 2014
- ^ שירות כלכליסט ו-ynet, התרסקות המטוס: "טייס המשנה אנדראס לוביץ גרם לכך בכוונה", באתר כלכליסט, 26 במרץ 2015
- ^ שרון עידן וסוכנויות הידיעות, אלג'יריה: 257 הרוגים בהתרסקות מטוס צבאי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באפריל 2018
- ^ ynet, קובה: נפגעים רבים בהתרסקות מטוס נוסעים זמן קצר אחרי ההמראה, באתר כלכליסט, 18 במאי 2018
- ^ וול סטריט ג'ורנל, מטוס בואינג של חברת התעופה האינדונזית ליון אייר עם 188 נוסעים התרסק סמוך לג'קרטה, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, אתיופיה: 157 נוסעים, בהם שני ישראלים, נהרגו בהתרסקות מטוס, באתר וואלה, 10 במרץ 2019
- ^ סתיו ספיבק וסוכנויות הידיעות, טביעת הספינה ברוסיה: נהר של מחדלים, באתר ynet, 12 ביולי 2011
- ^ סוכנויות הידיעות, 5 גופות נוספות נמצאו בקוסטה קונקורדיה, באתר nrg, 22 במרץ 2012
- ^ אסון המעבורת בקוריאה: עלה ל-212 מניין ההרוגים, 90 עדיין נעדרים, באתר ynet, 30 באפריל 2014
- ^ AP, שקעה תוך 2 דקות בציקלון. מאות נעדרים בסין, באתר ynet, 2 ביוני 2015
- ^ בנגלדש: מניין ההרוגים בהתמוטטות הבניין עולה על 1,100, באתר ynet, 11 במאי 2013
- ^ הסתיימו פעולות החילוץ בטורקיה: 301 נהרגו באסון המכרה, באתר מאקו, 17 במאי 2014
- ^ AP, מחקר: באסון במכה נהרגו 2,411 בני אדם, באתר nrg, 10 בדצמבר 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, הטבח בלאס וגאס: פאדוק ירה 200 כדורים לעבר מאבטח במסדרון, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2017
- ^ AP, פקיסטן: 150 ניצלו תאונה כדי לאסוף דלק - ונשרפו למוות, באתר ynet, 25 ביוני 2017
- ^ ליאו ליידרמן, מה מניע צמיחה כלכלית לאורך זמן?, באתר אוניברסיטת תל אביב, החל מדקה 19:16
- ^ גיא רולניק, העשור המדהים, המסוכן והמפחיד שיסתיים בשבוע הבא, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2019
- ^ Tomoko A. Hosaka. "Japan confirms China surpassed its economy in 2010". Yahoo!. אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2011.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "When were the most prolific bull and bear market periods in the United States?" Federal Reserve Bank of San Francisco, 2001. Web. 6 January 2015.
- ^ "International Energy Statistics – EIA". www.eia.gov. נבדק ב-19 בינואר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ טראמפ, סין, הכלכלה הגלובלית וישראל, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ Nick Davies and David Leigh, Afghanistan war logs: Massive leak of secret files exposes truth of occupation, Guardian, 25 ביולי 2010
- ^ Foley, Stephen (25 ביולי 2010). "Whistleblower's leaked US files reveal state of Afghan war". The Independent.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ellen Nakashima (2 ביוני 2012). "Stuxnet was work of U.S. and Israeli experts, officials say". The Washington Post.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ U.S. Hacked Into Iran's Critical Civilian Infrastructure For Massive Cyberattack, New Film Claims, BuzzFeed
- ^ Davies, Nick; Steele, Jonathan; Leigh, David (22 באוקטובר 2010). "Iraq war logs: secret files show how US ignored torture". the Guardian. נבדק ב-25 ביוני 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Glanz, James; Lehren, Andrew W. (23 באוקטובר 2010). "Growing Use of Contractors Added to Iraq War's Chaos – Iraq War Logs – WikiLeaks Documents". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-25 ביוני 2016.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Chemical Weapons, Iranian Agents and Massive Death Tolls Exposed in WikiLeaks' Iraq Docs". Wired. 22 באוקטובר 2010. נבדק ב-25 ביוני 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Germany, SPIEGEL ONLINE, Hamburg. "The WikiLeaks Iraq War Logs: Greatest Data Leak in US Military History". SPIEGEL ONLINE. נבדק ב-25 ביוני 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ אלה לוי-וינריב, צפו: הרשימה המלאה של 142 מקלטי המס של הישראלים בחו"ל, באתר גלובס, 17 ביוני 2013
- ^ Secret Files Expose Offshore’s Global Impact, ICIJ (באנגלית)
- ^ Greenwald, Glenn; MacAskill, Ewen (11 ביוני 2013). "Boundless Informant: the NSA's secret tool to track global surveillance data". the Guardian. נבדק ב-22 ביוני 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "סוויס ליקס": נחשפו 10 מיליארד דולר של ישראלים בשווייץ, באתר גלובס, 9 בפברואר 2015
- ^ "Millions more Americans hit by government personnel data hack". Reuters (באנגלית). 2015-07-09. נבדק ב-2019-02-21.
- ^ המצוד אחר לזרוס: כך גנבה כנופיית האקרים 81 מיליון דולרים - ונעלמה, באתר וואלה, 5 באפריל 2017
- ^ שירות, נגיד הבנק המרכזי של בנגלדש התפטר לאחר ש-81 מיליון דולר נגנבו מחשבון הבנק ע"י האקרים, באתר גלובס, 15 במרץ 2016
- ^ אלי לאון, פרשת "מסמכי פנמה": המציאות עולה על כל דמיון, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2016
- ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. 6 בינואר 2017. p. 11. נבדק ב-8 בינואר 2017.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ עומר כביר, פריצת הסייבר הגדולה בהיסטוריה היכתה ביאהו בעיתוי הכי גרוע, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2016
- ^ הראל עילם, מתקפת האקרים על ארה"ב הפילה את פייפאל, נטפליקס וטוויטר, באתר כלכליסט, 22 באוקטובר 2016
- ^ עומר כביר, הדלפת הענק של ויקיליקס: "ה-CIA איבדה שליטה על מרבית ארסנל ההאקינג שלה", באתר כלכליסט, 7 במרץ 2017
- ^ ניצן סדן ורפאל קאהאן, מתקפת נוזקת הכופר WannaCry פגעה ב-150 מדינות - וגם בישראל, באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
- ^ עידו אפרתי, מדענים הצליחו להוכיח את קיומם של גלי כבידה ביקום, באתר הארץ, 11 בפברואר 2016
- ^ ynet, הכי קרוב (בינתיים): תמונה מכוכב הלכת הננסי קרס, באתר ynet, 3 ביוני 2018
- ^ ynet, צפו: הגשושית ג'ונו חושפת תמונות מרהיבות של צדק, באתר ynet, 13 בנובמבר 2017
- ^ הגר בוחבוט, 20 שנה בחלל: המסע המופלא של "קאסיני", באתר ynet, 8 בספטמבר 2017
- ^ Exploring Black Holes, www.nsf.gov (באנגלית)
- ^ ירון דרוקמן, תיעוד ראשון: כך נראה חור שחור, באתר ynet, 10 באפריל 2019
- ^ Snell, Jason (2017-06-28). "The revolution in your pocket: How the iPhone changed everything". TechRepublic. נבדק ב-2018-08-24.
- ^ Philip Aldrick (2018-04-21). "How the smartphone revolution has changed the world beyond our recall | Business". The Times. נבדק ב-2018-08-24.
- ^ Podcasts (2010-03-22). "How the Tablet Will Change the World". WIRED. נבדק ב-2018-08-24.
- ^ "Personal digital assistants are on the rise (and they want to talk)". Eu.usatoday.com. נבדק ב-2018-08-24.
- ^ Derek Thompson (2012-12-19). "The Scariest Thing About the Newspaper Business Isn't Print's Decline, It's Digital's Growth". The Atlantic. נבדק ב-2018-08-24.
- ^ Davidson, Jacob (2015-05-26). "3.2 Billion People Now Using Internet Worldwide | Money". Time.com. נבדק ב-2018-08-24.
- ^ "Formlabs raises $15 million to bring 3D printers to small businesses — Quartz". Qz.com. 2018-08-01. נבדק ב-2018-08-24.
- ^ "'Avatar' Wins Box Office, Nears Domestic Record". ABC News. ארכיון מ-3 בפברואר 2010. נבדק ב-2 בפברואר 2010.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Toy Story 3: The highest grossing animated film ever, The Independent, 2010-08-15 (באנגלית)
- ^ "Comparison of VR headsets: Project Morpheus vs. Oculus Rift vs. HTC Vive". Data Reality. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2015. נבדק ב-15 באוגוסט 2015.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Joseph Pisani, Associated Press (2017-05-16). "Fidget spinners: Here's how they became so darn popular". Usatoday.com. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ March 4, 2016, 6:30 AM EDT (2016-03-04). "How the Hoverboard Fad Blew Up". Fortune.com. נבדק ב-2018-08-25.
{{cite web}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Davin O'Dwyer (2015-12-19). "The story behind the hoverboard - this year's Christmas craze". Irishtimes.com. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ "#BBCtrending: The rise of 'selfie sticks' - BBC News". Bbc.com. 2014-12-18. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ אולימפיאדת החורף ואנקובר 2010 יצאה לדרך, באתר ynet, 13 בפברואר 2010
- ^ אולימפיאדת לונדון 2012 - אז מה היה לנו?, באתר מאקו, 12 באוגוסט 2012
- ^ משחקי סוצ'י 2014 יצאו לדרך, באתר הארץ, 7 בפברואר 2014
- ^ "ישראל ספורט - אומרים שלום: אולימפיאדת ריו ננעלה בטקס סיום מרהיב". Isport.co.il. 2016-08-22. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ אורן אהרוני, אש וקרח: אולימפיאדת החורף יוצאת לדרך, באתר ynet, 8 בפברואר 2018
- ^ Paul Hayward at Soccer City, Johannesburg. "World Cup 2010: Spain survive brutal final to become champions | Football". The Guardian. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ By SAM BORDENJULY 13, 2014 (2014-07-13). "World Cup 2014: Germany Defeats Argentina in Final - The New York Times". Nytimes.com. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ "World Cup final: France beats Croatia to win second world title". Usatoday.com. 2018-07-15. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ 1 Jul 2012 (2012-07-01). "Euro 2012 final: Spain 4-0 Italy - BBC Sport". Bbc.com. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ "Portugal win Euro 2016: Eder goal seals victory over France despite Cristiano Ronaldo heartbreak". The Independent. 2016-07-10. נבדק ב-2018-08-25.
- ^ כך זה קרה: מארב מתוכנן לשייטת על ה"מרמרה", באתר ynet, 31 במאי 2010
- ^ השריפה בכרמל: מדינות העולם ממשיכות להתגייס, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2010
- ^ גלעד גרוסמן, קצב הורשע: אנס, הטריד וביצע מעשים מגונים, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2010
- ^ צפו: 320 אלף הפגינו ברחבי הארץ, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2011
- ^ ניר יהב וטל שלו, גלעד חוזר הביתה, באתר וואלה, 11 באוקטובר 2011
- ^ דקה אחר דקה: היממה הראשונה של "עמוד ענן", באתר ynet, 15 בנובמבר 2012
- ^ 3,356 רקטות, 4,762 תקיפות, 82,201 מילואימניקים. צוק איתן במספרים, באתר ynet, 5 באוגוסט 2014
- ^ אש "אינתיפאדת הסכינים" - מדורה ללא גחלים, באתר ynet, 14 באוקטובר 2015
- ^ מלכת אירופה: נטע ברזילי ניצחה בגמר האירוויזיון, באתר וואלה, 12 במאי 2018
- ^ השגרירות האמריקנית בירושלים נחנכה בטקס היסטורי; טראמפ: "היה צריך לקרות מזמן", באתר ynet, 14 במאי 2018
- ^ אור הלר, אישום: השר לשעבר גונן שגב גויס ופעל כסוכן מטעם איראן, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 18 ביוני 2018
- ^ עוזי ברוך, השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול, באתר ערוץ 7, 18 ביוני 2018
עשורים במאה ה-21 | ||
---|---|---|