מתקפת הטרור בנורווגיה (2011)

מתקפת הטרור בנורווגיה

חלק מפעולות טרור בנורווגיה
31 דקות לאחר פיצוץ מכונית התופת באוסלו
תאריך	22 ביולי 2011
מקום	אוסלו ואוטויה
מטרה	מפלגת הלייבור הנורווגית
סוג	פיגוע תופת, פיגוע ירי
נשק	מכונית תופת (באוסלו) רובה חצי אוטומטי רוגר מיני-14, אקדח גלוק 34
הרוגים	77
פצועים	לפחות 319
מבצע	אנדרס ברינג בריוויק
מספר מפגעים	1
מניע	ימין קיצוני
הפיגוע הראשון ברובע הממשלה (למפת אוסלו מוגדלת)   הפיגוע הראשון ברובע הממשלה (למפת אוסלו רגילה)   הפיגוע הראשון ברובע הממשלה (למפת נורווגיה רגילה)   אוסלו ברגן טרומסה טרונדהיים קריסטיאנסנד נרוויק שוודיה פינלנד אסטוניה רוס. הפיגוע הראשון ברובע הממשלה (למפת נורווגיה מוגדלת)   אוסלו ברגן טרומסה טרונדהיים קריסטיאנסנד נרוויק שוודיה פינלנד אסטוניה רוסיה הפיגוע הראשון ברובע הממשלה הפיגוע השני באי אוּטֶיָה (למפת בוסקרוד מוגדלת)   דראמן הפיגוע השני באי אוּטֶיָה (למפת בוסקרוד רגילה)   דראמן הפיגוע השני באי אוּטֶיָה (למפת נורווגיה רגילה)   אוסלו ברגן טרומסה טרונדהיים קריסטיאנסנד נרוויק שוודיה פינלנד אסטוניה רוס. הפיגוע השני באי אוּטֶיָה (למפת נורווגיה מוגדלת)   אוסלו ברגן טרומסה טרונדהיים קריסטיאנסנד נרוויק שוודיה פינלנד אסטוניה רוסיה הפיגוע השני באי אוּטֶיָה

בניין משרד ראש ממשלת נורווגיה, 22 ביולי 2011

מפת הפיצוץ באוסלו
הבניין האדום: בניין ממשלת נורווגיה
הסימון הכתום: מיקום שרידי רכב שלא הכיל חומרי נפץ
הסימון הכחול-סגול: משרד הנפט הנורווגי

הרס במרכז קניות במרכז אוסלו, כ-300 מטר ממוקד הפיצוץ

זכוכיות מפוזרות ברחובות המובילים למתחם הממשלה באוסלו, 22 ביולי 2011

מתקפת הטרור בנורווגיה כללה שני פיגועים שנערכו בנורווגיה ביום שישי, 22 ביולי 2011 ושבוצעו על ידי המחבל הלאומני קיצוני, אנדרס ברינג ברייוויק, נורווגי בן 32.

את הפיגוע הראשון ביצע ברייוויק באמצעות פיצוץ מכונית תופת ברובע הממשלה (Regjeringskvartalet) בעיר הבירה אוסלו בשעה 15:26, בסמוך למשרדו של ראש הממשלה ינס סטולטנברג, שלא שהה במקום. מהפיצוץ נהרגו 8 בני אדם, מעל ל-200 נפצעו ונגרם נזק רב למבנים.

כשעה וחצי לאחר מכן, הגיע ברייוויק לאי אוּטֶיָה (Utøya; מיקום על גבי מפה) שבאגם טיראיפיור בקרבת אוסלו וביצע פיגוע ירי שבמהלכו נהרגו 69 נערים ונפצעו עשרות במחנה קיץ של מפלגת העבודה הנורווגית (מפלגת השלטון).

הייתה זו מתקפת הטרור הראשונה בתולדות נורווגיה המודרנית.

מהלך האירועים

הפיצוץ מחוץ למשרד ראש ממשלת נורווגיה

מיקום רכב התופת, סמוך לכניסה הראשית של קריית הממשלה (גוש H), גוש R4 מאכלס את משרד הנפט והאנרגיה של נורווגיה ומשרד העבודה והמסחר הנורווגי. גוש S: משרד הבריאות

בקריית הממשלה שוכנים משרד ראש הממשלה, משרד האוצר הנורווגי, משרד המשטרה והמשפטים, ומשרדי ממשל נוספים. פיצוץ מכונית התופת גרם למותם של 8 בני אדם, פציעתם של אחרים ולנזק רב למבנים. כל חלונות בנייני הממשל ברובע התנפצו לרסיסים מעוצמת הפיצוץ. הרחובות המובילים לרובע הוצפו בשברי זכוכית וענן עשן לבן היתמר במשך זמן רב מעל הרובע כתוצאה מהשרפה שהתמשכה בבניין משרד הנפט הנורווגי. מיד לאחר הפיצוץ סגרה משטרת נורווגיה את הרחוב וחיפשה אחר התקני נפץ נוספים, ונאסר על אזרחים להגיע למרכז אוסלו. בנייני ערוץ הטלוויזיה TV2 פונו לאחר שהתגלה חפץ חשוד.

הטבח באי אוטיה

כשעתיים לאחר פיצוץ מכונית התופת, הגיע אנדרס ברינג ברייוויק - נורווגי תושב אוסלו, כשהוא מחופש לקצין משטרה, אל האי אוטיה המרוחק 40 ק"מ מהעיר אוסלו, שבו נערך מחנה קיץ שנתי לנוער ולצעירים של ליגת העובדים הצעירים של מפלגת השלטון, ופתח באש על הנוכחים. 69 נהרגו, ועשרות נפצעו, רובם נערים. ברייוויק הגיע אל האי בסירה, כשהוא חמוש ברובה בעל כוונת טלסקופית ובאקדח מסוג גלוק, עטוי אפוד מגן. כאשר הגיעו דיווחים ראשוניים על היריות נשלחה יחידה ללוחמה בטרור אל האי והחשוד נעצר, אולם שאלות קשות עלו לגבי משך הזמן הארוך שנדרש עד שהגיעה היחידה אל האי ועצרה את היורה. יחידה נוספת שהגיעה אל האי ביצעה בדיקה לשם איתור או ניטרול פצצות נוספות.

במסיבת עיתונאים שכינס ראש ממשלת נורווגיה, ינס סטולטנברג, הוא הצהיר כי "אנחנו נמצא את האשמים והאחראים לכך" וכי "אף אחד לא יפוצץ אותנו בשקט. אף אחד לא יירה בנו בשקט. אף אחד לעולם לא יפחיד אותנו מלהיות נורווגיה".

לאחר מעצרו של ברייוויק הודיע ראש המשטרה הלאומית, סווינונג ספונהיים, כי ברייוויק הוא שאחראי גם לפיצוץ מכונית התופת שבוצע מוקדם יותר באותו היום. מלכתחילה הניחה המשטרה כי לאירוע באוטיה היה קשר לפיגוע במרכז הבירה, מכיוון שראש הממשלה סטולטנברג היה צפוי להגיע אל מחנה הקיץ ביום שלמחרת, ומהלך האירועים תאם את ההשערה כי סטולטנברג היה בין מטרותיו של המחבל.

אנדרס ברינג ברייוויק

ערך מורחב – אנדרס ברינג בריוויק

באי אוטיה נלכד אנדרס ברינג ברייוויק, איש ימין קיצוני תושב אוסלו בן 32 ללא עבר פלילי. השוטרים גילו כי הוא שהה באוסלו בעת הפיצוץ ולאחר מכן נסע לאי, שמצפון-מערב לבירה, שם ירה במשתתפי מחנה הקיץ לנוער של מפלגת העבודה הנורווגית (Arbeiderpartiet) בעודו מחופש לקצין משטרה. הוא נעצר שם, והמשטרה קישרה אותו גם לפיצוץ שאירע שעתיים קודם לכן במתחם הממשלה. ברייוויק התחנך בבית הספר למסחר של אוסלו (Oslo Handelsgymnasium), ועמד בראש חברת Breivik Geofarm שפעלה בתחום החקלאות. הוא תואר על ידי ידידיו כשמרן לאומני, ונציג המשטרה הנורווגית שטיפל בנושא, תת-ניצב רוג'ר אנדרסן, כינה אותו "פונדמנטליסט נוצרי".

בצעירותו היה חבר מפלגת הקידמה (FrP), המפלגה השמרנית הגדולה בנורווגיה; וכן היה חבר באגף הצעירים של המפלגה, ה-FpU. לדברי אוֹבֶה ואנֶבּוֹ, מנהיג אגף הצעירים של מפלגת הקידמה, בתחילת שנות ה-2000 ברייוויק עוד היה פעיל במפלגה אך ככל שהלכו והקצינו השקפותיו הוא התרחק ממנה עד לעזיבתה.

ברייוויק ביטא אהדה לווינסטון צ'רצ'יל, כמו גם למקס מאנוס, ממנהיגי תנועת המחתרת הנורווגית שנאבקה בשלטון גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא גם העריץ את הפוליטקאי ההולנדי חירט וילדרס, שאותו תיאר כמנהיג המפלגה היחידה של השמרנים. את עצמו תיאר כפרו-ישראל; טען כי הכרחי להילחם למען אירופה נוצרית-יהודית, והביע התנגדות לאנטישמיות ולג'יהאד העולמי. הוא טען שישראל היא קורבן של האשמות חסרות שחר והתנגד לאלו הטוענים כי היא מדינה גזענית. לטענתו, ישראל נמצאת במלחמה נגד הג'יהאד המוסלמי ולא נגד הגזע הערבי כפי שרבים סבורים בנורווגיה, לשיטתו.

בפעילותו בפורומים שונים באינטרנט, בין היתר בספטמבר 2009 וביוני 2010, שטח ברייוויק את השקפותיו הקיצוניות. הוא הפגין את קרבתו הרעיונית למחנה הימין הנוצרי הקיצוני, על אף שלא השתייך רשמית לאף ארגון שכזה. כמו כן, ביטא בכתביו את שנאתו למוסלמים ואת תמיכתו בישראל. ביום המתקפה עצמה, הוא פרסם, תחת השם אנדרוּ בֶּרְוויק, את המניפסט "2083: הכרזת העצמאות האירופית". הוא זיהה עצמו כאנטי רב-תרבותיות, וכמי שרואה באיחוד האירופי "אירו-ערביה" - ישות ששואפת להביא להתאסלמות האוכלוסייה האירופית.

פרט לעבירות תנועה לא היה לברייוויק עבר פלילי. הוא התגורר בדירה בבניין משותף במערב אוסלו, ובאביב/קיץ של 2011 עבר לכפר בקומונת אוֹמוּט שבמחוז הדמרק, 140 ק"מ מצפון-מזרח לאוסלו. הוא החזיק ברשותו אקדח מסוג גלוק 17, נשק אוטומטי ורובה ציד שהיו רשומים על שמו. בכפר ניהל חוות גידול ירקות, עיסוק שאיפשר לו לרכוש כ-6 טון דשן לשם הרכבת הפצצה ברכב התופת שפוצץ באוסלו.

עם מעצרו בעקבות הפיגוע, נחקר והועבר לתחנת המשטרה באוסלו. בחקירתו הודה באחריות לטבח והצהיר כי פעל לבדו. המשטרה עצרה שישה חשודים שסייעו לו, אך אלה שוחררו לאחר שלא נמצא קשר בינם לרוצח.

ברייוויק הושם בבידוד מוחלט בתא המעצר בכלא אליה הסמוך לאוסלו, שבתקופת מלחמת העולם השנייה שימש כמתקן כליאה נאצי בשירות הגסטאפו. שלב שמיעת העדויות במשפטו החל ב-15 באפריל 2012. הוא נידון למאסר עולם בפועל, עונש המאסר הכבד ביותר האפשרי בנורווגיה.

נטילת אחריות מזויפת

הרשות לביטחון לאומי של נורווגיה (Nasjonal sikkerhetsmyndighet) בשיתוף עם שירות הביטחון של משטרת נורווגיה (PST) הודיעו כי הארגון סייעני הג'יהאד העולמי (أنصار الجهاد العالمي) נטל אחריות למתקפה. לאחר בירור קצר, הודו רשויות הביטחון בנורווגיה כי הודעת האחריות על הפיגוע לא נכתבה על ידי הארגון עצמו וכי סייעני הג'יהאד העולמי לא נטלו כל אחריות למתקפה.

המחדל הביטחוני

שאננות נורווגית בנושאים ביטחוניים

5 שנים לפני הפיגועים הוזהרה ממשלת נורווגיה מפני מתקפת טרור אפשרית של אל-קאעדה על בנייני הממשלה. שירותי הביטחון התמקדו באותה העת במרדף אחרי קיצונים מוסלמים, כאשר באותו הזמן, אנדרס ברייוויק, אזרח נורווגי, תכנן פיגוע נגד האליטה הליברלית. דו"ח ביטחוני שהתפרסם ב-2006 קבע כי בנייני הממשלה באוסלו חשופים במיוחד לסכנה. כתבת חדשות שצולמה באותה תקופה נראית היום כנבואית. בכתבה נאמר שהאזור הממשלתי איננו מוגן וכל אחד יכול להחנות מכונית מלאה בחומר נפץ בפתח המבנה ממש. למרות הכתבה, חמש שנים לאחר מכן, ב-22 ביולי 2011, כביש הגישה למשרדי הממשלה היה פתוח לתנועה לציבור וברייוויק הצליח להחנות את מכונית התופת בפתח משרדי הממשלה.

כך תיאר ארנה יוהנסן, קצין משטרה בכיר, את הכשלים הביטחוניים שאפשרו את שתילת הפצצה על סף דלתו של ראש הממשלה: "יש לנו מין אמונה נאיבית שנורווגיה חסינה מפני טרגדיות קשות, ושאלה מתחוללות רק במדינות אחרות. מרבית בנייני הממשלה במערב נתונים תחת אבטחה כבדה ואינם נגישים לציבור. באף מדינה מלבד נורווגיה אין רמת אבטחה נמוכה כל-כך במבנים החשובים ביותר. אנחנו גאים מאוד בהיותנו חברה פתוחה שבה כל אחד יכול לנוע בחופשיות ושבה לכל אחד יש גישה ישירה לפוליטיקאים".

הכנת הפצצה באין מפריע

במאי 2009 ייסד ברייוויק חברה חקלאית שאפשרה לו לרכוש 6 טון דשנים מבלי שיידרש לאישורים או לחקירה מודיעינית כלשהי. בדצמבר 2010 הועלה שמו במסגרת רשימה שהועברה מהמכס הבינלאומי לידי מחלק המודיעין המשטרתי (PST) לאחר שרכש מספר כימיקלים מסוכנים מספק פולני. אך, עקב יציאתו לחופשה של האחראי על התיק במחלק הביטחון, לא התבצעה כל חקירה בעניינו של ברייוויק.

רכישת נשק

ברייוויק רכש רובה אוטומטי ואקדח גלוק באופן חוקי. את הרובה הוא רכש למטרות ציד, כפי שמאפשר החוק הנורווגי. כאשר ניסה לרכוש אקדח סירבה לכך המשטרה בתחילה, אך מועדון הירי בו התאמן אישר למשטרה את כוונותיו של ברייוויק להשתתף בתחרות ירי ורישיון הרכישה ניתן לבסוף.

התעלמות המודיעין מהימין הקיצוני

ברייוויק שאב השראה מהשיטות שבהן השתמשו לוחמי ג'יהאד וקבוצות רדיקליות בדרום אסיה ובמרכזה, במיוחד בפקיסטן, באפגניסטן ובהודו. ברייוויק, שחיקה את הטקטיקות של אויביו, תכנן לחולל מהומה נרחבת באמצעות מתקפות שונות שנועדו לבלבל ולהטעות את כוחות הביטחון. הוא שיער שלנוכח ההתראה הביטחונית שתצא ממרכז השלטון, לאחר הפיצוץ, תתקבל נוכחותו של שוטר חמוש במחנה הנוער שבאי אוטיה בברכה. המודיעין הנורווגי לא הבחין באיום הפנימי הנשקף למדינה מצד הימין הקיצוני וההכנות של ברייוויק לביצוע פיגועי הטרור התנהלו ללא הפרעה.

הכשלים הביטחוניים ביום האירוע

ב-22 ביולי 2011 החנה ברייוויק רכב מסחרי לבן ובו מטען של דשנים, בדיוק מול הכניסה הראשית למשרד ראש הממשלה ולמשרד המשפטים. במצלמות האבטחה נראה ברייוויק כשהוא לובש מדים וחובש קסדה. אזרח פרטי ראה אותו שני רחובות משם מתרחק במכונית כסופה כשהוא נוהג בניגוד לכיוון התנועה ברחוב חד-סטרי, רשם את מספר לוחית הרישוי של הרכב ודיווח למשטרה מידית לאחר הפיצוץ שהתרחש בשעה 15:22. הפצצה חוללה הרס ומהומה במשרדי הממשלה. 8 בני אדם נהרגו ויותר מ-200 נפצעו. בידי המשטרה היה תיאור של החשוד, פרטי מכוניתו ומספר לוחית הרישוי, אך בהיעדר מחסומי משטרה ונקודות ביקורת בכבישים, הצליח ברייוויק לחמוק לעבר יעדו השני: האי אוטיה.

בני הנוער באי אוטיה קיבלו תדרוך בעקבות השמועות על הפיצוץ באוסלו אך נאמר להם כי לא נשקפת להם סכנה בהיותם רחוקים ומבודדים מהיבשת. ברייוויק הגיע למזח המעבורת שמול האי והציג עצמו כשוטר מהמשטרה החשאית שבכוונתו לוודא שאין פצצות על האי. מעבורת שיצאה מהאי אספה אותו כשהוא חמוש ברובה ובאקדח ונושא איתו גם מזוודה כבדה המלאה בתחמושת. בשעה 17:15 הגיע ברייוויק אל האי. מנהלת המחנה באה לקבל את פניו בליווי שומר. כלי הנשק שנשא עוררו את חשדם. ברייוויק מיהר לירות בהם באקדחו ופנה משם למתחם האוהלים. לאחר שחלק מבני הנוער ראו אותו יורה בבני נוער אחרים, השתררה פאניקה ובריחה המונית מהביתן הראשי. חלק מבני הנוער הגיעו אל סירת המעבורת וזו הפליגה משם כש-9 בני נוער על סיפונה בעוד שבני נוער אחרים זועקים להם לעזרה. כעשר דקות לאחר הגעתו של ברייוויק אל האי, יותר מ-500 בני אדם נותרו לכודים על האי כש-600 מטרים של מים קפואים הפרידו בינם לבין היבשה. בני הנוער ניסו לשווא להתקשר למשטרה, כאשר ברייוויק יורה לכל עבר. מדי פעם הפסיק ברייוויק לירות, כדי לטעון את הרובה המצויד בכוונת טלסקופית.

ברייוויק המחופש לשוטר, החל לקרוא לבני הנוער לצאת ממחבואם. חלק מבני הנוער קפצו למים והחלו לשחות הרחק מהאי, אל עבר היבשה. שייט ביאכטה משה אותם מהמים הקפואים. אך חלק מבני הנוער שחשבו כי ברייוויק הוא שוטר, יצאו ממחבואם ומצאו את מותם. כשעה לאחר הגעתו של ברייוויק אל האי, מסוק של צוות טלוויזיה ריחף מעל לאי וצילם. חלק מהמסתתרים יצאו ממחבואם ונופפו לו בחושבם שמדובר במסוק חילוץ. ברייוויק איתר אותם וירה לעברם.

עם תחילת הירי באי, אחת מבני הנוער התקשרה לאביה, קצין משטרה בכיר בבירה אוסלו שהיה בפגישה עם אנשי דלתא, היחידה הנורווגית למלחמה בטרור. כוח דלתא, הוזעק לאי תוך דקות ספורות מביצוע הירי. בין האי לאוסלו מפרידים רק 40 ק"מ, שהם כעשר דקות טיסה במסוק. אך לכוח דלתא אין מסוק ולוחמיו תלויים באמצעי התחבורה שמספקים להם הצבא או המשטרה. ב-22 ביולי 2011 לא נמצאו מסוקים זמינים וכוח דלתא נאלץ לנסוע לאוטיה ברכב, בשעות עומס ובכבישי כפר מתפתלים. בתנאים אלו ההגעה לאי ארכה יותר מחצי שעה.

משנורו היריות הראשונות הוצפה המשטרה בקריאות. אך בנורווגיה שיחות החירום אינן מנותבות למוקד מרכזי של המשטרה אלא לתחנות משטרה מקומיות ובמקרה זה לתחנת הונפוס. במוקד של הונפוס היו שני קווים לשיחות נכנסות ולכן יכלו לענות רק לשתי שיחות בו זמנית. עקב מספר השיחות הגבוה פתחה המשטרה קווים נוספים ואז התברר שיש 40 שיחות שממתינות למענה. ברייוויק עצמו טען שהתקשר למשטרה עשר פעמים בכוונה להיכנע אך הצליח לעלות על הקו רק פעמיים. לאחר שכוחות הביטחון התמהמהו, המשיך ברייוויק במסע ההרג. המקומיים שביבשה שמעו את הירי והתקשו להבין את היעדר התגובה המשטרתית.

שני שוטרים מהמשטרה המקומית הגיעו למזח המעבורת כשהם חמושים ברובים אוטומטיים ובסמכותם להתעמת עם היורה. אנשי דלתא ניסו נואשות ליצור אתם קשר תוך כדי הנסיעה ליעד, כדי לדעת לאן להגיע. באותה התקופה, מערכת תקשורת החירום בנורווגיה שודרגה בהדרגה מאנלוגית לדיגיטלית. ביולי 2011 היו אנשי דלתא מצוידים במערכת דיגיטלית חדשה ואילו המשטרה המקומית פעלה עדיין ברשת האנלוגית הישנה. איכות הקו הייתה גרועה ואנשי דלתא לא הצליחו לקיים שיחה עם אנשי המשטרה המקומית. הקשר הקטוע בין אנשי דלתא למשטרה המקומית מנע העברת מידע חיוני; לא ברור היה כמה יורים ישנם על האי. בעוד שהשוטרים שעל המזח סברו כי מדובר ביורה יחיד, אנשי דלתא שהיו בקשר ישיר עם בני נוער שעל האי, אשר שמעו את הירי מהדהד ממקומות שונים, קיבלו מהם דיווח שגוי כאילו מדובר ביותר מתוקף אחד. כתוצאה מכך, המשטרה המקומית שיכלה לעצור את מסע ההרג, הצטוותה לחכות לתגבורת של כוח דלתא.

לכשל בהערכת ממדי האיום היו השלכות חמורות. אנשי כוח דלתא, שסברו כי מולם בין שלושה לארבעה תוקפים, החליטו להציף את האי ב-23 לוחמים חמושים. בהיעדר סירת המעבורת הקבועה, אנשי דלתא נאלצו לשוט לאי בסירה היחידה של המשטרה המקומית. הכוח היה להוט לפעול, כך שרבים מאנשיו עלו לסירה שבה 10 מושבים בלבד. לאחר כ-200 מטרים הסירה נעצרה כשמים חדרו לירכתיה והשביתו את המנוע. בעוד שלוחמי דלתא היו תקועים בסירה, ברייוויק המשיך במסע ההרג. סירה אזרחית שהופקעה לטובת הפעילות המשטרתית הגיעה לחלצם.

בשעה 18:25 נחתו אנשי דלתא באי, 55 דקות לאחר ההודעה הראשונה שקיבלו. בדרכם למזח הם שמעו יריות מהקצה הדרומי של האי. לוחמי דלתא פנו לכיוון היריות ואיתרו את היורה. תחילה חשדו שהאפוד שהוא נושא הוא חגורת נפץ והורו לו לעצור. הוא המשיך להתקדם לעברם כשהוא מרים את ידיו. ברייוויק נשמע להוראות הלוחמים, השליך את כלי הנשק הרחק ממנו ונעצר על-ידם בשעה 18:34. האופן שבו ברייוויק נכנע מרצון מעיד על כך שהמשטרה יכלה לעצור את ההרג על האי במגע הראשון עמו. ברייוויק היה נעצר ככל הנראה מוקדם יותר אילולא התגלו בעיות תחבורה ותקשורת במשטרה.

לפי אומדני מערכת הביטחון, בעיות התקשורת והתחבורה עיכבו את הגעתם של אנשי דלתא בכ-16 דקות. ההערכה היא שבמהלך אותן 16 דקות נהרגו 20 בני אדם.

במרץ 2012 בכנס עיתונאים, הודו המשטרה ומחלק המודיעין בכשלים מבצעיים והתנצלו בפומבי על כך שלא עצרו את ברייוויק בשלב מוקדם יותר. ממשלת נורווגיה הגדילה מאז את השקעתה בשירות המודיעין ושיפרה את התקשורת והתחבורה בשירותי החירום.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מתקפת הטרור בנורווגיה בוויקישיתוף

• אוריה כנף‏, מתקפת טרור באוסלו: לפחות 93 הרוגים בשני פיגועים, באתר וואלה, 23 ביולי 2011
• זוועה בנורווגיה: לפחות 80 הרוגים בטבח באי, באתר ynet, 23 ביולי 2011
• יוסי מלמן, לפחות 91 הרוגים בפיגוע בנורווגיה; המשטרה חושדת בימין הקיצוני, באתר הארץ, 23 ביולי 2011
• הבלוגרים האמריקאים שהשפיעו על היורה מנורווגיה אנדרס בריוויק, באתר הארץ, 27 ביולי 2011
• שחזור הדיווחים חיים שהועלו מאזור הפיגוע באוסלו, באתר BBC
• טל שלו‏, סערה בנורווגיה: "ישראל אחראית לפיגועים במדינה", באתר וואלה, 16 בדצמבר 2011
• מחזה אימים: תיאטרון יציג הגיגי הרוצח הנורווגי, באתר ynet, 19 בינואר 2012
• אמיר שילה ואוריה כנף‏, כיען בחול טובעני: בנורווגיה נאלצים לשמוע בכאב את בריוויק מעיד, באתר וואלה, 20 באפריל 2012
• "22 July", באתר נטפליקס - סרט על המתקפה
• מתקפת הטרור בנורווגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)