עלי עבדאללה סאלח
 | |||||||||
| עלי עבדאללה סאלח, 2004 | |||||||||
| לידה |
21 במרץ 1947 בית אל-אחמר (ער'), תימן  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
4 בדצמבר 2017 (בגיל 70) צנעא, תימן | ||||||||
| מדינה |
תימן | ||||||||
| מקום קבורה |
צנעא | ||||||||
| מפלגה |
 קונגרס העם הכללי (אנ') | ||||||||
| דת | אסלאם שיעי, זיידים | ||||||||
| בן או בת זוג |
Asma Saledp | ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
עלי עבדאללה סאלח (בערבית: علي عبد الله صالح, תעתיק מדויק: עלי עבדאללה צאלח; 21 במרץ 1942 - 4 בדצמבר 2017) כיהן כנשיא הרפובליקה הערבית התימנית (צפון תימן) משנת 1978 עד לשנת 1990. עם איחוד תימן ב-1990 הפך לנשיא המדינה המאוחדת. ב-23 בנובמבר 2011 העביר את סמכויותיו בפועל כראש מדינה לסגנו עבד רבו מנסור האדי, בהסכם שנקבע בו כי ייערכו בחירות במדינה, בעקבות ההפגנות בתימן בשנת 2011, שהיו חלק מהאביב הערבי. סאלח נרצח ב-4 בדצמבר 2017 על ידי כוחות החות'ים לאחר קרב עם המורדים בצנעא[1].
קריירה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאלח היה אחד ממנהיגי ההפיכה האנטי-מלוכנית בשנת 1962. לאחר רצח הנשיא אחמד אלגשמי בשנת 1978 הפך לנשיא הרפובליקה הערבית התימנית (צפון תימן) משנת 1978 עד לשנת 1990. עם איחוד תימן ב-1990 הפך לנשיא המדינה המאוחדת. בשנת 1999 הוא נבחר לנשיאות בבחירות ישירות, כאשר זכה ב־96% מהקולות בבחירות בהן נכחו משקיפים בינלאומיים. המתמודד האחר, א-שעבי, היה חבר במפלגתו של סאלח "הקונגרס הכללי של העם", אולם התמודד כעצמאי.
במשאל עם ב-20 בפברואר 2001 החליטו 71% מהמצביעים התימנים להאריך את כהונת הנשיא מחמש לשבע שנים, ואת כהונת הפרלמנט מארבע לשש שנים. המשאל גם יצר מועצה מייעצת הממונה על ידי הנשיא בעלת סמכות חקיקה, ובכך מתחרה עם הפרלמנט הנבחר על ידי העם. ארגון "Freedom House" שיפר בדו"ח "החירות בעולם" את דירוג רמת החופש הפוליטי במדינה מ-6 ל-5.
ביולי 2005, במהלך החגיגות לציון יום השנה ה-27 לכהונתו כנשיא תימן, הכריז סאלח כי לא ישתתף בבחירות הבאות לנשיאות בספטמבר 2006[2]. אולם ביוני 2006 שינה את דעתו, והחליט להסכים לייצג את מפלגתו בבחירות. הוא הסביר את מהלכו בכך שהיה נכון להעביר את השלטון, אולם נכנע לאור "לחצי ההמון ופניות העם התימני"[3]. בבחירות לנשיאות ב-20 בספטמבר 2006 זכה סאלח ב-77.2% מקולות המצביעים. יריבו העיקרי, פייסל בן שמלאן, זכה ב-21.8%. לטענת הממשל האמריקני, "הבחירות עמדו בקריטריונים של בחירות חופשיות והוגנות"[4]. ב-27 בספטמבר הושבע סאלח לכהונה נוספת.
בתחילת 2011, בהשראת ההפיכה בתוניסיה וההפגנות במצרים, פרצו הפגנות גם בתימן[5], ובעקבותיהן הודיע סאלח כי לא יאריך את כהונתו מעבר לשנת 2013 ולא יעביר את השלטון לבנו[6]. ב-23 באפריל 2011, הודיע הנשיא סאלח כי הוא מוכן לרדת מהשלטון בתוך כמה חודשים בתמורה לחסינות. ב-18 במאי חתם סאלח על הסכם עם קבוצות אופוזיציה בתימן שיתפטר מהנשיאות בתוך חודש, אך חזר בו ב-22 במאי, וההפגנות נמשכו. ההפגנות התדרדרו עד כדי מלחמת אזרחים בין המפגינים לתומכי השלטון בתימן. ב-3 ביוני נפצע סאלח באורח קשה (40% כוויות) בעקבות שיגור של רקטות על ארמונו. בעקבות הפיגוע הוטס לערב הסעודית על מנת לקבל שם טיפול רפואי. סגנו של סאלח, עבד רבו מנסור האדי, החליף אותו כנשיא בפועל. ב-23 בספטמבר, לאחר כשלושה חודשי היעדרות, דווח כי סאלח שב לארצו.
ב-21 באוקטובר 2011 מועצת הביטחון של האו"ם אישרה פה אחד החלטה הקוראת לסאלח לחתום על הסכם שלפיו ישים קץ לדיכוי האלים של ההפגנות בארצו, ולפרוש מתפקידו כנשיא המדינה. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן, על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל-האדי. ההסכם נוסח על ידי מדינות המפרץ וקבע כי סאלח ישמור זמנית על תוארו, אך יעביר את סמכויותיו במהלך החודש הקרוב לסגנו. תוך שלושה חודשים יתקיימו בחירות בתימן לתפקיד הנשיא, שבהן לא יתמודד סאלח, אך ההסכם העניק לו ולמקורביו חסינות מפני העמדה לדין. ב-25 בפברואר 2012 הושבע סגנו של סאלח עבד רבו מנסור האדי לנשיא תימן החדש[7] וסאלח עזב לארצות הברית[8].
ב-4 בדצמבר 2017 נרצח סאלח בצנעא על ידי כוחות החות'ים[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלי עבדאללה סאלח, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- "לרקוד על ראשי נחשים": נשיא תימן המודח עדיין מושך בחוטים, מגזין המזרח הקרוב, 30 במרץ 2015
- רועי קייס, נקמתו של עוף החול התימני, באתר ynet, 1 באפריל 2015
- אסף גבור, סאלח, חלאס: סופו המשפיל של שליט תימן, באתר nrg
- עלי עבדאללה סאלח, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
ההיסטוריה | ||
- ^ רועי קייס, הרודן שראה הכול הלך רחוק מדי - וחוסל, באתר ynet, 4 בדצמבר 2017
- ^ Breaking News, World News and Video from Al Jazeera, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ [1]
- ^ [2]
- ^ רבבות ברחובות תימן: לא נזוז עד שהנשיא יעזוב, באתר ynet, 27 בינואר 2011
- ^ בעקבות מובארק: נשיא תימן לא יאריך כהונתו, באתר ynet, 2 בפברואר 2011
- ^ ניר יהב, תימן: בזמן השבעת הנשיא - פיגוע תופת רב נפגעים - וואלה חדשות, באתר וואלה, 25 בפברואר 2012
- ^ אחרי 33 שנים: נשיא תימן פרש, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2012
- ^ גיא אלסטר, תימן: המורדים הפרו-איראנים חיסלו את הנשיא לשעבר סאלח, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2017