עבד רבו מנסור האדי
לידה |
1 בספטמבר 1945 (בן 79) עדן, תימן | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | תימן | ||||
השכלה |
| ||||
מפלגה | הקונגרס הלאומי הכללי | ||||
דת | אסלאם סוני | ||||
presidenthadi-gov-ye | |||||
| |||||
עבד רבו מנסור האדי (בערבית: عبد ربه منصور هادي, תעתיק מדויק מערבית: עבד רבה מנצור האדי; נולד ב-1 בספטמבר 1945) הוא איש צבא ופוליטיקאי תימני, כיהן כנשיא תימן בשנים 2012–2022. קודם לכן כיהן כסגנו של נשיא תימן עלי עבדאללה סאלח מאז 3 באוקטובר 1994. הוא מונה לנשיא תימן בפועל ב-4 ביוני 2011 במהלך ההפגנות בתימן, לאחר שהנשיא עלי עבדאללה סאלח נפצע בפיצוץ בארמונו והובל לטיפול רפואי בערב הסעודית. הנשיא סאלח חזר מערב הסעודית לאחר כשלושה חודשים, אך ההפגנות נגדו המשיכו ולכן סאלח העביר את הנשיאות לסגנו האדי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדי נולד ב-1 בספטמבר 1945 בכפר ד'כין שבמחוז אביאן שבדרום תימן שהייתה אז מושבה בריטית (עדן). בשנת 1964 הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית בעדן, עדיין תחת שלטון החסות הבריטית בארצו, בימי "הפדרציה של דרום ערב".
בשנת 1966 סיים השתלמות צבאית עם מלגה בבריטניה.
אחרי שארצו זכתה בעצמאות בשנת 1967, בשנת 1970 קיבל מלגה צבאית ללמודי טנקים במצרים למשך שש שנים.
לאחר מכן כקצין בצבא של דרום תימן המקורבת למחנה המדינות הקומוניסטיות, בילה האדי ארבע השנים בברית המועצות במכללה לפיקוד צבאי.
הוא עלה בהיררכיה בצבא של בדרום תימן עד 1986, כשנמלט לצפון תימן יחד עם הנשיא דאז, עלי מוחמד נאצר, נשיא דרום תימן. לאחר שהמפלגה הסוציאליסטית התימנית איבדה את השלטון במלחמת אזרחים בשנת 1986.
אחרי איחוד תימן תחת הנהגתו של הנשיא עלי עבדאללה סאלח, האדי קודם לדרגת מייג'ור-גנרל בשנת 1990. במהלך המהומות בתימן בשנת 1994, האדי התמנה לזמן קצר על ידי הנשיא עלי עבדאללה סאלח לתפקיד שר הביטחון. בהמשך, בתור נציג של אוכלוסיית הדרום התמנה לסגן נשיא של תימן ב-3 באוקטובר 1994.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 באוקטובר 1994, הוא מונה לסגן נשיא תימן על ידי הנשיא עלי עבדאללה סאלח לאחר התפטרותו של עלי סלים אל-בייד ותבוסת המרד נגד הממשלה בצנעא.
בימי "האביב הערבי" התחילה גם בתימן התקוממות נגד השלטון הסמכותני. הנשיא סאלח נפצע ב-3 ביוני 2011 מירי רקטות על ארמונו. בעקבות פציעתו הוטס סאלח לערב הסעודית על מנת לקבל שם טיפול רפואי. אל האדי, סגנו, החליף אותו כנשיא בפועל עד שסאלח שב לתימן ב-23 בספטמבר. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו האדי. ההסכם נוסח במסגרת תיווך של מדינות המפרץ וקבע כי סאלח ישמור זמנית על תוארו, אך יעביר את סמכויותיו במהלך החודש הקרוב לסגנו. תוך שלושה חודשים עמדו להתקיים בחירות בתימן לתפקיד הנשיא, שבהן סאלח נמנע מלהתמודד. בתמורה להסכמתו להסכם הוענקה לו ולמקורביו חסינות מפני העמדה לדין. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר באותם הימים: "ארצות הברית מברכת על החלטת הנשיא להעביר מיד את סמכויותיו לסגנו. זה צעד חשוב לעם התימני, שמגיעה לו ההזדמנות לקבוע את עתידו".[1] ב-25 בפברואר 2012 הושבע האדי לנשיא תימן.[2]
עם היבחרו הוביל האדי, בסיוע מערבי, מתקפה רחבה נגד כוחות אל-קאעידה, שתפסו אחיזה חזקה בתימן.
ב-22 בינואר 2015, לאחר נפילת ארמון הנשיאות בצנעא בידי החות'ים, הגיש האדי את התפטרותו לפרלמנט. ב-8 בפברואר הודיע האדי כי התפטרותו סופית. אולם ב-21 בפברואר, בנאום בעדן, הציג עצמו שוב כנשיא.
ב-25 במרץ 2015 נודע כי לאחר שהתבצר בעדן בפני מתקפת החות'ים, נמלט האדי לערב הסעודית, בספינה, דרך הים. ערב הסעודית ועוד תשע ארצות ערב בנות בריתה התחילו אז מתקפה אווירית נגד החות'ים שתפסו את השלטון בתימן. במקביל האדי המשיך להנהיג את תימן ממקום מערב הסעודית, בה הקים ממשלה גולה.
ב-7 באפריל 2022, כ-7 שנים לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בתימן, התפטר האדי מתפקידו כנשיא תימן, והקים את מועצת ההנהגה הנשיאותית, שבראשה עמד שר הפנים לשעבר רשאד אל-עלימי. לפי וול סטריט ג'ורנל, יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן אאל סעוד, אילץ אותו להתפטר. בן סלמאן איים לפרסם עדויות למעשי שחיתות של האדי.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של עבד רבו מנסור האדי (באנגלית ובערבית)
- עבד רבו מנסור האדי, ברשת החברתית פייסבוק
- עבד רבו מנסור האדי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- עבד רבו מנסור האדי, באתר פליקר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחרי 33 שנים: נשיא תימן פרש, ישראל היום, 24 בנובמבר 2011
- ^ ניר יהב, תימן: בזמן השבעת הנשיא - פיגוע תופת רב נפגעים - וואלה חדשות, באתר וואלה, 25 בפברואר 2012
- ^ דיווח: יורש העצר הסעודי אילץ את נשיא תימן לשעבר לפרוש מתפקידו, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי