לדלג לתוכן

פול פירס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול פירס
Paul Pierce
במדי הבוסטון סלטיקס (2008)
במדי הבוסטון סלטיקס (2008)
לידה 13 באוקטובר 1977 (בן 47)
אוקלנד, ארצות הברית
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.01 מטרים
מספר 34
מכללה אוניברסיטת קנזס
דראפט בחירה מספר 10, 1998
בוסטון סלטיקס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 2021
קבוצות כשחקן
1998–2013
2013–2014
2014–2015
2015–2017
בוסטון סלטיקס
ברוקלין נטס
וושינגטון ויזארדס
לוס אנג'לס קליפרס
הישגים כשחקן
פירס במשחק נגד וושינגטון ויזארדס
פול פירס בתהלוכת האליפות בבוסטון, קיץ 2008

פול אנתוני פירסאנגלית: Paul Anthony Pierce; נולד ב-13 באוקטובר 1977), המכונה "האמת", הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הסמול פורוורד. קבוצתו האחרונה הייתה קבוצת לוס אנג'לס קליפרס, קודם לכן שיחק במשך 15 עונות בקבוצת בוסטון סלטיקס ושימש קפטן הקבוצה. טרם הקריירה שלו ב-NBA שיחק פירס במשך שלוש עונות באוניברסיטת קנזס, ואף נבחר ל-All-American.

פירס נבחר לשחק 10 פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA, הוביל את בוסטון להופעה בגמר המזרח ב-2002 וב-2009, ולגמר ה-NBA בעונות 2008 ו-2010, כאשר בעונת 2008 הוא הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות ה-NBA לאחר 22 שנים. הוא נבחר ל-MVP של סדרת הגמר בהופעתו הראשונה בגמר.

בשנת 2021 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.

פירס נולד באוקלנד שבקליפורניה הוא למד בתיכון באינגלווד, פרבר של לוס אנג'לס, בו היה השחקן הבולט בנבחרת הכדורסל של בית הספר בשנתיים האחרונות ששיחק שם. הוא השתתף במשחק כוכבי התיכון של מקדונלד'ס ב-1995, ובתחרות ההטבעות.

פירס סיים עם ממוצע של 16.4 נק' למשחק עם 6.3 ריבאונדים למשחק בשלוש עונותיו באוניברסיטת קנזס, בה התמחה בלימודי קרימינולוגיה וזכה בתואר ה-MVP בטורניר ה-Big 12 ב-1997 וב-1998. לאחר שלוש עונות במדי קנזס פירס נרשם לדראפט ה-NBA בשנת 1998, ונבחר במקום העשירי בסיבוב הראשון על ידי הבוסטון סלטיקס.

בוסטון סלטיקס (1998–2013)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מעונתו הראשונה ב-NBA פתח פירס בחמישייה בכמעט כל משחקיו, והעמיד ממוצעים טובים של 16.5 נקודות למשחק. בעונתו השנייה ב-NBA, שיפר את הממוצע ל-19.5 נקודות למשחק, ואף שיפר את האחוזים ל-44.2.

בעונת 2000/2001 פירס קלע 2,071 נקודות, ובכך הפך לשחקן הסלטיקס הראשון מאז לארי בירד שקולע מעל ל-2,000 נקודות בעונה.[1] נכון לאפריל 2016 פירס ממוקם במקום השני ברשימת הקלעים של הסלטיקס בכל הזמנים.[2]

ב-25 בספטמבר 2000 פירס נדקר 11 פעמים בגופו במועדון לילה בבוסטון. על אף הפציעה והחשש לסיום הקריירה שלו כשחקן, פירס הצליח להתאושש ופתח בכל 82 משחקי קבוצתו בעונה הסדירה בעונת 2000/2001. פירס ואנטואן ווקר הובילו את הסלטיקס למשחקי הפלייאוף בשנת 2002, לראשונה מזה שבע שנים, והקבוצה אף העפילה לגמר המזרח. באחד מהמשחקים בסדרה מול הניו ג'רזי נטס סלטיקס פיגרה ברבע אחרון בהפרש של 21 נקודות, אך לבסוף הצליחה לנצח במשחק כאשר פירס קולע ברבע זה 19 נקודות. זהו הקאמבק הגדול ביותר בתולדות משחקי הפלייאוף שקבוצה חזרה מפיגור כה גדול ברבע האחרון.

בעונת 2001/2002 פתח פירס בכל 82 המשחקים בפעם השנייה ברציפות, וממוצעו השתפרו ל-26.1 נק' למשחק – הנתון השני בטיבו בקריירה שלו. בפלייאוף הודחה בוסטון בסיבוב השני, אף על פי שפירס קלע 27.1 נקודות למשחק בפלייאוף – שיא בקריירה. בשתי העונות הבאות חווה פירס ירידה ובעונת 2004/2005 הגיע לממוצע של 21.6 נק' בלבד, הכי נמוך מאז עונת 1999/2000. בשתי עונות אלה הודחה בוסטון בסיבוב הראשון.

ב-15 בפברואר 2006 קלע פירס 50 נקודות בהפסד של הסלטיקס לקליבלנד קאבלירס, ומספר זה הוא הגבוה ביותר בקריירת ה-NBA של פירס. לאחר המשחק אמר לברון ג'יימס, מהשחקנים הבולטים בליגה, השחקן המוביל של הקאבלירס, כי הוא חש שפירס הוא השחקן הטוב ביותר במזרח בתפקיד שלו. במרץ 2006 קבע פירס שיא אישי של שמונה משחקים רצופים שבכל אחד מהם הוא קלע לכל הפחות 30 נקודות. בעונת 2005/2006 פירס השיג 47.1 אחוזי הצלחה בזריקות לשתי נקודות, ועד כה לא הצליח לשבור את שיאו זה. פירס קבע שיא מועדון כאשר הצליח לקלוע 30 נקודות לכל הפחות ב-13 מתוך 14 משחקים (בין ה-4 בפברואר ל-12 במרץ). למרות יכולת אישית טובה זו, בסוף אותה עונה הסלטיקס לא הגיעו לפלייאוף לראשונה מאז פלייאוף 2001, אך בקיץ חתם פירס על הארכת חוזה לשלוש שנים על סך 59 מיליון דולר.

בכל אחת מהעונות שבין 2000 ל-2006 סיים פירס בין עשרת הקלעים המובילים בליגה, ובכל עונה בין 2002 ל-2006 נבחר למשחק האולסטאר.

בעונה שלאחר מכן, 2006/2007, סבל מפציעה ברגלו ושיחק רק ב-47 משחקים. בעקבות זאת הסלטיקס סיימו במקום האחרון במזרח, עם העונה הכי גרועה בהיסטוריה שלה, ומאזנה עמד על 24–58. בקיץ הובאו בטריידים ממינסוטה טימברוולבס ומסיאטל סופרסוניקס הכוכבים קווין גארנט וריי אלן, שהפכו באחת את הסלטיקס מקבוצה בינונית למועמדת לאליפות. בסוף העונה דורגה בוסטון במקום הראשון ב-NBA, עם מאזן 16–66 – 42 ניצחונות יותר מהעונה הקודמת. באותה עונה נבחר פירס שוב למשחק האולסטאר, אחרי הפסקה של שנה אחת. הוא המשיך להיבחר בכל עונה עד 2012.

ב-18 במאי 2008 נערך המשחק השביעי במסגרת חצי גמר המזרח נגד הקאבלירס, ופירס קלע בו 41 נקודות. הסלטיקס ניצחו במשחק והעפילו לגמר המזרח. במשחק הראשון בגמר ה-NBA נגד הלוס אנג'לס לייקרס, פירס נפצע במהלך הרבע השלישי ונאלץ לצאת למנוחה. לאחר שחזר למגרש הוא הצליח לקלוע עוד 11 נקודות (ו-22 סך הכל), והוביל את הסלטיקס לניצחון בתוצאה 98 - 88. לאחר שהסלטיקס זכו באליפות (הראשונה של פירס), הוא זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. בסדרת הגמר רשם פירס ממוצעים של 21.8 נק', 6.3 אס' ו 4.5 ריבאונדים למשחק. בעונה הבאה הודחה בוסטון בסיבוב השני של הפלייאוף, ועונה זאת הייתה האחרונה של פול פירס עם ממוצע עונתי של למעלה מ-20 נקודות.

בעונת 2010 זכה פירס בתחרות השלשות של ה-NBA, כאשר גבר בגמר על צ'אנסי בילאפס. במשחק השלישי של הסיבוב הראשון, קלע פירס שלשה על שריקת הסיום כדי לנצח את מיאמי היט 100-98, ולתת לבוסטון יתרון 0–3 בסדרה. בגמר נפגשו הבוסטון בלוס אנג'לס לייקרס, והובילו 2–3 בסדרה, אך איבדו את היתרון והפסידו 79–83 במשחק מספר 7. בקיץ חתם פירס על חוזה לארבע שנים, עד 2014.

ב-3 בנובמבר 2010, קלע פירס את הנקודה ה-20,000 שלו. בפלייאוף הודחה בוסטון לסגנית האלופה שבדרך, מיאמי היט, בחמישית משחקים. בעונה המקוצרת של 2011/2012, קבע פירס כמה ציוני דרך: הוא עבר את אגדת ה-NBA לארי בירד למקום השני בהיסטוריה ברשימת הקלעים של בוסטון סלטיקס, נבחר למשחק האולסטאר העשירי והאחרון שלו, והגיע למשחק ה-1,000 שלו במדי בוסטון, השלישי בהיסטוריה שעושה זאת. בפלייאוף, הדיחו הסלטיקס את אטלנטה הוקס בשישה משחקים, וניצחו את פילדלפיה 76' 4-3, כדי להגיע לגמר האזורי נגד מיאמי היט. במשחק החמישי, קלע פירס שלשת ניצחון מעל לברון ג'יימס, והעלה את בוסטון ליתרון 2–3. אך הסלטיקס הפסידו בשני המשחקים הבאים והודחו 3–4, למיאמי, שגם לקחה את האליפות. בפלייאוף קלע פירס 18.9 נקודות למשחק, באחוזים רעים של 38.6. בעונת 2012/2013, עשה פירס שלושה טריפל דאבל, ביניהם אחד של 27 נקודות, 14 אסיסטים ו-14 ריבאונדים והפך להיות השחקן המבוגר בהיסטוריה שעושה טריפל דאבל של לפחות 20, 12, 12. הסלטיקס סיימו במקום השביעי, והפסידו בסיבוב הראשון בשישה משחקים לניו יורק ניקס כשפירס קולע 19.2 נקודות למשחק באחוזים עלובים של 36.8 מהשדה.

ברוקלין נטס (2013–2014)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 ביולי 2013 עבר בטרייד יחד עם קווין גארנט וג'ייסון טרי לברוקלין נטס תמורת כריס האמפריז, ג'רלד וולאס, כריס ג'וזף, מרשון ברוקס וקית' בוגאנס. ב-11 באפריל 2014, הגיע ל-25,000 נקודות. בסיבוב הראשון, פירס חסם זריקה שיכלה לנצח במשחק של קייל לאורי, במשחק השביעי, וברוקלין ניצחה 3–4. בסיבוב השני ברוקלין הפסידה בחמישה משחקים למיאמי היט כשפירס קולע בפלייאוף 13.7 נקודות למשחק, הכי נמוך בקריירה.

וושינגטון ויזארדס (2014–2015)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 ביולי 2014, פירס חתם על חוזה לשנתיים, בשווי 11 מיליון דולר, בקבוצת וושינגטון ויזארדס. ב-8 בדצמבר עבר את רג'י מילר למקום ה-16 ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, עם שיא עונתי של 28 נקודות. ב-14 בינואר 2015, עבר פירס את ג'ייסון קיד בדרך למקום הרביעי בטבלת קלעי השלשות של כל הזמנים. פירס סיים את העונה עם ממוצע של 11.9 נקודות למשחק, הכי גרוע בקריירה. בסיבוב השני של הפלייאוף, נגד אטלנטה הוקס, קלע פירס סל ניצחון מעל שני שחקנים 101–103 ונתן לוושינגטון יתרון 1–2. במשחק השישי, כשהוושינגטון בפיגור 2–3 בסדרה ו-91–94 במשחק, קלע פירס שלשה שהשוותה את התוצאה, אך ההילוכים החוזרים הראו שהיא נקלעה אחרי הזמן, הסל בוטל והוויזארדס הודחו. בסוף העונה ניצל פירס את אופציית היציאה מהחוזה.

לוס אנג'לס קליפרס (2015–2017)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביולי 2015, פירס חתם על חוזה לשלוש שנים, על סך 10 מיליון דולר, בקבוצת לוס אנג'לס קליפרס. בפעם הראשונה בקריירה, התפקיד של פול פירס ירד משחקן פותח לשחקן מחליף, בעקבות הצבתו בחמישייה של לאנס סטיבנסון ומאוחר יותר ג'ף גרין. ב-20 משחקיו הראשונים, נשאר פירס ללא נקודות 5 פעמים – פעמיים יותר מכל שאר 17 עונותיו הקודמות.

נכון ל-18 במרץ 2016 הוא מדורג במקום ה-15 ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, במקום הרביעי ברשימת קלעי השלשות ובמקום השמיני בנקודות מהעונשין. נכון ליוני 2022 פירס ירד למקום התשיעי ברשימת קלעי השלשות.

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול פירס שיחק בשורות נבחרת ארצות הברית באליפות העולם בכדורסל שנערכה באינדיאנפוליס ב-2002. פירס פתח בחמישייה בכל תשעת המשחקים ורשם ממוצע של 19.8 נק' למשחק. פירס נבחר לייצג את ארצות הברית גם באליפות העולם בכדורסל שנערכה ביפן ב-2006, אך לבסוף לא נטל חלק בטורניר בגלל ניתוח שהיה צריך לעבור בקיץ באותה שנה.

סטטיסטיקת קריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[3][4]

בעונה הסדירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1998/99 בוסטון 48 47 34.0 0.439 0.412 0.713 6.4 2.4 1.7 1.0 16.5
1999/00 בוסטון 73 72 35.4 0.442 0.343 0.798 5.4 3.0 2.1 0.8 19.5
2000/01 בוסטון 82 82 38.0 0.454 0.383 0.745 6.4 3.1 1.7 0.8 25.3
2001/02 בוסטון 82 82 40.3 0.442 0.404 0.809 6.9 3.2 1.9 1.0 26.1
2002/03 בוסטון 79 79 39.2 0.416 0.302 0.802 7.3 4.4 1.8 0.8 25.9
2003/04 בוסטון 80 80 38.7 0.402 0.299 0.819 6.5 5.1 1.6 0.7 23.0
2004/05 בוסטון 82 82 36.1 0.455 0.370 0.822 6.6 4.2 1.6 0.5 21.6
2005/06 בוסטון 79 79 39.0 0.471 0.354 0.772 6.7 4.7 1.4 0.4 26.8
2006/07 בוסטון 47 46 37.0 0.439 0.389 0.796 5.9 4.1 1.0 0.3 25.0
2007/08 בוסטון 80 80 35.9 0.464 0.392 0.843 5.1 4.5 1.3 0.5 19.6
2008/09 בוסטון 81 81 37.5 0.457 0.391 0.830 5.6 3.6 1.0 0.3 20.5
2009/10 בוסטון 71 71 34.0 0.472 0.414 0.852 4.4 3.1 1.2 0.4 18.3
2010/11 בוסטון 80 80 34.7 0.497 0.374 0.860 5.4 3.3 1.0 0.6 18.9
2011/12[א] בוסטון 61 61 34.0 0.443 0.366 0.852 5.2 4.5 1.1 0.4 19.4
2012/13 בוסטון 77 77 33.4 0.436 0.380 0.787 6.3 4.8 1.1 0.4 18.6
2013/14 ברוקלין 75 68 28.0 0.451 0.373 0.826 4.6 2.4 1.1 0.4 13.5
2014/15 וושינגטון 73 73 26.2 0.447 0.389 0.781 4.0 2.0 0.6 0.3 11.9
2015/16 קליפרס 68 38 18.1 0.363 0.310 0.818 2.7 1.0 0.5 0.3 6.1
2016/2017 קליפרס 25 7 11.1 0.400 0.349 0.769 1.9 0.4 0.2 0.2 3.2
קריירה 1,343 1,285 34.2 0.445 0.368 0.806 5.6 3.5 1.3 0.6 19.7
אולסטאר 10 0 13.6 0.456 0.188 0.727 2.6 1.8 1.2 0.1 9.6
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2002 בוסטון 16 16 42.0 0.403 0.288 0.764 8.6 4.1 1.7 1.3 24.6
2003 בוסטון 10 10 44.5 0.399 0.356 0.863 9.0 6.7 2.1 0.8 27.1
2004 בוסטון 4 4 40.5 0.342 0.294 0.839 8.8 2.5 1.3 1.0 20.8
2005 בוסטון 7 7 39.6 0.505 0.259 0.868 7.7 4.6 1.9 1.4 22.9
2008 בוסטון 26 26 38.1 0.441 0.361 0.802 5.0 4.6 1.1 0.3 19.7
2009 בוסטון 14 14 39.7 0.430 0.333 0.842 5.8 3.1 1.1 0.4 21.0
2010 בוסטון 24 24 38.8 0.438 0.392 0.824 6.0 3.4 1.0 0.6 18.8
2011 בוסטון 9 9 38.1 0.459 0.447 0.882 5.0 2.8 1.3 0.4 20.8
2012 בוסטון 20 20 38.9 0.386 0.310 0.894 6.1 3.1 1.5 0.9 18.9
2013 בוסטון 6 6 42.5 0.368 0.268 0.897 5.7 5.3 0.8 0.5 19.2
2014 ברוקלין 12 12 30.7 0.465 0.358 0.781 4.5 2.0 1.2 0.3 13.7
2015 וושינגטון 10 10 29.8 0.485 0.524 0.850 4.2 0.9 0.6 0.7 14.6
2016 קליפרס 5 1 10.8 0.167 0.200 0.250 1.2 0.2 0.4 0.0 1.2
2017 קליפרס 6 0 13.3 0.429 0.429 1.000 1.8 0.8 0.2 0.0 2.5
קריירה 169 159 36.7 0.423 0.355 0.830 5.8 3.4 1.2 0.6 18.8

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ערן יצמן, ואנחנו שניים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2001
  2. ^ Boston Celtics Career Leaders
  3. ^ Paul Pierce career stats באתר NBA.com
  4. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.


נבחרת ארצות הבריתאליפות העולם בכדורסל 2002 (מקום שישי)

1  • 2  • 3  • 4 פינלי • 5 ב. דייוויס • 6 א. מילר • 7 אוניל • 8 א. דייוויס • 9 פירס • 10 ר. מילר • 11 מריון • 12 ויליאמס • 13 וולאס • 14 ברנד • 15 לפרנץ • מאמן: קארל

ארצות הבריתארצות הברית