רוהן
| |||
 | |||
| צולם במאגר פולבורן, מרכז אוטגו, 10 באפריל 2007 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| ראש המדינה | מלך רוֹהָן | ||
| ראש הרשות המבצעת | מלך רוֹהָן | ||
| מלך רוֹהָן | אֶלְפְוַּין "הנאה" | ||
| שפה נפוצה | רוֹהִירִית | ||
| עיר בירה | אֵדוֹרָס (לשעבר אַלְדְבּוּרְג) | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | הארץ התיכונה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | גוֹנְדוֹר נותנת לרוֹהִירִים את מחוז קָלֵנַרְד'וֹן כתגמול על עזרתם בקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט | ||
| תאריך | 2510[א] | ||
| ישות קודמת |
 גוֹנְדוֹר (מחוז קָלֵנַרְד'וֹן) | ||
| שליטים בולטים |
אֵאוֹרְל "הצעיר" בְּרֵגוֹ אַלְדוֹר "הזקן" דֵאוֹר הֶלְם "יד-פטיש" פְרֵאָלָף בְּרִיטָה "האהוב" וָּלְדָה פוֹלְקָה פוֹלְקְוַּין פֶנְגֵל תֶנְגֵל תֵאוֹדֶן אֵאוֹמֶר אֶלְפְוַּין "הנאה" | ||
| שונות | |||
| סמלים לאומיים | סוס | ||
 | |||
| רוֹהָן בזמן עלילת שר הטבעות: באדום רוֹהָן, בוורוד שטחים שלשעבר היו בשליטת רוֹהָן, בלבן ממלכות ומדינות אחרות | |||
  | |||
בלגנדריום של טולקין, ממלכת רוֹהָן או בקיצור רוֹהָן (באנגלית: Rohan, משמעות בסִינְדָרִין: "ארץ הסוסים"[1]) היא ממלכה דמיונית הנמצאת בארץ התיכונה. אנשי רוֹהָן, הרוֹהִירִים, ידועים כפרשים מיומנים ואמיצים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "רוֹהָן", משמעותו בסִינְדָרִין "ארץ הסוסים".[1] שם נובע מכך שהרוֹהִירִים, אדוני הארץ, רכבו על סוסים בקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט, מה שגרם לרושם ראשוני שלהם בתור רוכבי סוסים. בנוסף, הרוֹהִירִים התמידו לרכוב על סוסים במהלך שלטונם ברוֹהָן, והם בעליהם של המֵאָרָאִים, סוסים החזקים ומהירים יותר מסוסים אחרים.[2] השם היותר מדויק הוא "רוֹכַנְד" שמתחלק למילים רוֹך (סוסים) ואַנְד (ארץ).[3]
הרוֹהִירִים קוראים לארצם "רִידֵנָה מֵירְק".[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אאותאוד
לפני הקמת ממלכת רוֹהָן בארץ שאז נקראה "קָלֵנַרְד'וֹן",[5] חיו הרוֹהִירִים בצפון ונקראו "האֵאוֹתֵאוֹד". מנהיגם הראשון של הרוֹהִירִים שנכתב שמו בספריו של טולקין, נקרא פְרוּמְגָר. מסופר שפְרוּמְגָר הוביל את עמו לאֵאוֹתֵאוֹד. בנו, פְרָם, ירש אותו. בימיו הטיל אימה על כל סביבתו סְקָתָה "התולע", דרקון שהתגורר באֶרֶד מִיתְרִין. פְרָם קטל אותו ולקח את אוצרו העצום, הנלקח בעיקר מהגמדים. לאחר שהרג את סְקָתָה, הגיעו שליחים מהגמדים, שדרשו ממנו שיחזיר להם את האוצר שנלקח מהם על ידי סְקָתָה. לאחר שסירב ואף לעג להם הם הרגו אותו, אך לפי הנראה לא השיגו את האוצר בחזרה.[6]
אחד מצאצאיו של פְרָם היה לֵאוֹד, שנכתב עליו שעסק באילוף סוסי בר. יום אחד הוא תפס סייח לבן, שגדל להיות סוס שאיש לא הצליח לאלפו. לאוד ניסה לרכוב עליו, אך נפל מהסוס ומת כשראשו פגע בסלע. הסוס עצמו ברח.[6]
בנו, אֵאוֹרְל, היה רק בן 16 במות אביו. הוא נשבע לנקום על מות אביו, אך כשגילה את הסוס, במקום לירות בו ולהורגו כנקמה תפס אותו וקרא לו פֵלָרוֹף. מאז רכב אֵאוֹרְל רק על גבו, ללא אוכף ורסן.[6]
הקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הקרב בשדה הקלברנט
באחד הימים, אֵאוֹרְל שמע על מצוקתה של גוֹנְדוֹר כנגד הבַּלְכוֹת.[7] הוא אסף צבא גדול של כ-7,000 פרשים וכמה מאות של קשתים רכובים.[8] הוא יצא לדרך ולאחר מספר ימים הגיע לשדה הקרב. מצבם של אנשי גוֹנְדוֹר היה נורא, והם הלכו ונהדפו על ידי הבַּלְכוֹת. אֵאוֹרְל וצבאו הסתערו על הבַּלְכוֹת מאחור והפכו את פני הקרב; הבַּלְכוֹת נרמסו ונפוצו לכל עבר, בעוד שפרשיו של אֵאוֹרְל צדים אותם בשדה הקרב בזה אחר זה.[7] כאות תודה לעזרתם במלחמה, קִירִיוֹן, שליט גוֹנְדוֹר, נתן לרוֹהִירִים את מחוז קָלֵנַרְד'וֹן שיתיישבו בו,[5] והוא ואֵאוֹרְל נשבעו את 'שבועת קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל', הקובעת שכל אחת מן המדינות תעזור לחברתה בעת צרה.[6]
הממלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת השושלת הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אֵאוֹרְל היה שליטה הראשון של ממלכת רוֹהָן, אך לא החזיק בתפקיד זה לזמן רב. הוא קבע את הבירה בפוֹלְד.[9] הוא נספה באחד הקרבות נגד בני מזרח נוספים והמלוכה עברה לבנו, בְּרֵגוֹ. בְּרֵגוֹ הדף את בני המזרח והדף פלישה נוספת, הפעם של בני דוּן, אל מעבר לנהר האַיסֶן.[10] לאחר מכן העביר את הבירה לאֵדוֹרָס וציווה לבנות את מֶדוּסֶלְד, כדי שתשמש משכן למלכי רוֹהָן.[11] בנו השני, אַלְדוֹר, שנקרא "הזקן" בגלל אורך ימיו, הניס את בני דוּן שנותרו ממזרח לאַיסֶן או שיעבד אותם, ואף פלש לשטחם שלהם באֶנֶדְוַּית כפעולת תגמול.[ב][10] בנו הרביעי, פְרֵאָה, ירש את כס אביו בשנת 2645.[א][ג][12] עליו ועל שני המלכים הבאים אחריו, פְרֵאָוַּין וגוֹלְדְוַּין, לא נאמר הרבה, כי שלום ושפע שררו בשנות שלטונם. בימי דֵאוֹר, המלך השביעי, החלו בני דוּן להציק לרוֹהָן, פלשו לחבל המערבי ופשטו על שבטי הרוֹהִירִים ועל סוסי הרבייה שלהם. דֵאוֹר יצא בראש משלחת מלחמה צפונה, נתקל בקבוצה גדולה של בני דוּן, והרגם. לאחר מכן הסיר מצור של בני דוּן על אַיסֶנְגַרְד, אך השליחים ששלח אליה נתקלו במטח חיצים. לימים התגלה ששליטי אַיסֶנְגַרְד, אשר היו קרובים בקשר דם אל אנשי דוּן, פתחו את השערים בפני קבוצה של בני דוּן, שנכנסו לעיר באין מעצור וטבחו ביושביה. דֵאוֹר שלח משלחת אל שליט גוֹנְדוֹר, אך הוא אינו הסכים להביא לעזרתם תגבורת. לדֵאוֹר לא הייתה היכולת לסלק אותם משם, והוא נאלץ להשאיר חיל פרשים גדול בחבל המערבי. בני דוּן עדיין שלטו על אַיסֶנְגַרְד גם בימי בנו, גְרַם. בימי המלך התשיעי, הֶלְם, נפלה צרה גדולה על רוֹהָן: אויבים תקפו את רוֹהָן ממזרח, ובני דוּן, שהרגישו שיש להם הזדמנות פז לנקום ברוֹהִירִים, כינסו את אויבי גוֹנְדוֹר ורוֹהָן, חצו את האַיסֶן וירדו מאַיסֶנְגַרְד. הרוֹהִירִים הוכו מכה ניצחת וארצם נכבשה. הרוֹהִירִים שלא נהרגו ולא נלקחו לעבדים בחו לגאיות ההרים. הֶלְם נוצח וספג אבדות כבדות, ונסוג למצד הקרן ובנקיק מאחוריו (שלימים נקרא "מצולת הֶלְם"). מנהיג בני דוּן, וּוּלְף, ישב באֵדוֹרָס והתכנה "מלך רוֹהָן".[ד] בסופו של דבר, בן אחותו של הֶלְם, פְרֵאָלָף, אסף את האנשים שברחו לדוּנְהֵירְג, הפתיע את וּוּלְף באֵדוֹרָס, והמיתו. לאחר השלגים ששטפו את הארץ בתקופת המצור, פקדו את הארץ שיטפונות גדולים ועמק נהר העצנים הפך לביצה גדולה. הפולשים שבאו מהמזרח מתו מהשטפונות או נסוגו. בסופו של דבר, גוֹנְדוֹר באה לעזור לרוֹהִירִים,[ה] ולפני צאת שנת 2759[א] בני דוּן נהדפו מהארץ.[14]
תקופת השושלת השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שניצח בעזרתה של גוֹנְדוֹר את בני דוּן, הומלך פְרֵאָלָף למלך רוֹהָן.[ו] בטקס ההכתרה הופיע סָרוּמָן, הביא מתנות למלך הטרי ושיבח את אומצם של הרוֹהִירִים. הוא התקבל בברכה וניתנו בידו מפתחות אוֹרְתַנְק. בנו המולך אחריו היה בְּרִיטָה "לֵאוֹפָה". בימיו נערכה מלחמה עם האוֹרְקִים. בנו, וָּלְדָה, הומת על ידי האוֹרְקִים יחד עם כל בני לווייתו. בנו, פוֹלְקָה, היה צייד גדול, אבל נשבע שהוא לא יצוד אף חיה כל עוד יש אוֹרְק חי אחד ברוֹהָן. לאחר שהושמד מאחז האוֹרְקִים האחרון ברוֹהָן, יצא לצוד את חזיר הבר הגדול של אֶבֶרְהוֹלְט. הוא הרג את החזיר, אך מת מחטיו. בימי שלטונו של בנו, פוֹלְקְוַּין, הרוֹהִירִים התאוששו מפלישתם של בני דוּן. הוא כבש מידיהם את השטח בין נהרות האֲדוֹרְן והאַיסֶן. כאשר שמע שבני הָרָד תוקפים את גוֹנְדוֹר, שלח לעזרתה צבא גדול בראשות שני בניו, פוֹלְקְרֵד ופַסְטְרֵד.[12] שניהם נהרגו בקרב יִתִילְיֵן. שליט גוֹנְדוֹר, טוּרִִין השני, שלח זהב רב כפיצוי על מותם. בנו הרביעי של פוֹלְקְוַּין, פֶנְגֵל,[ז] היה חמדן, בין באוכל ובין בממון. בנו השלישי אך בנו הזכר הראשון, תֶנְגֵל, עזב את רוֹהָן כשהגיע לבגרות והתגורר זמן רב בגוֹנְדוֹר, שם נחל כבוד רב משליטה באותם ימים, טוּרְגוֹן. אשתו, מוֹרְוֶּן, ילדה לו שלושה בנים, השני שבהם והזכר הראשון נקרא תֵאוֹדֶן. במות אביו, פֶנְגֵל, קראו הרוֹהִירִים לתֶנְגֵל לחזור, והוא שב ללא רצון. מוֹרְוֶּן נולדה לו עוד שתי בנות ברוֹהָן. האחרונה שבהן, תֵאוֹדְוִּין, נחשבה ליפה מכל בנותיו. זמן קצר לאחר שיבת תֶנְגֵל לרוֹהָן, החל סָרוּמָן להציק לרוֹהָן. בימי שלטונו של בנו, תֵאוֹדֶן, סָרוּמָן נכנס למלחמה גלויה ברוֹהָן. בשנת חייו האחרונה הוביל את הרוֹהִירִים לניצחון במצולת הֶלְם על סָרוּמָן ויצא לעזור לגוֹנְדוֹר כנגד מוֹרְדוֹר. הוא מת בידי המלך המכשף של אַנְגְמָר בקרב שדות הפֶּלֶנוֹר.[15]
תקופת השושלת השלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]את תֵאוֹדֶן ירש בן אחותו תֵאוֹדְוִּין, אֵאוֹמֶר. הוא יצא למסעות מלחמה רבים יחד עם מלך הממלכה המאוחדת של אַרְנוֹר וגוֹנְדוֹר, אָרָגוֹרְן. בימי אֵאוֹמֶר זכו הרוֹהִירִים לשלום אשר ייחלו לו. במותו בשנת 63[ח] ירש אותו בנו, אֶלְפְוַּין "הנאה".[16]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוֹהָן היא ארץ מישורית,[17] הממוקמת בין שני רכסי הרים: הרי האובך[18] וההרים הלבנים.[19]
מחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוֹהָן מחולקת לשלושה אזורים עיקריים:
החבל המזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]החבל המזרחי גובל במזרח עם האַנְדוּין ועד לביצות בשפכי נהר העֵצָנִים,[20] ובמערב עם ארצות המלך.
החבל המערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]החבל המערבי גובל במערב עם נהר האַיסֶן במפגשו עם האֲדוֹרְן,[21] ובמזרח עם ארצות המלך.
ארצות המלך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות המלך משתרעות בין החבל המזרחי לבין החבל המערבי.
גבולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבולות ממלכת רוֹהָן נקבעו עוד על ידי קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל לאחר הקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט.[21]
הגבול הצפוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגבולותיה של אַיסֶנְגַרְד והלאה מזרחה לאורך גבולותיו הדרומיים של יער פַנְגוֹרְן עד לנהר צלוּל-זרם.[21]
הגבול המערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהר האַיסֶן במפגשו עם האֲדוֹרְן, והלאה צפונה אל אַיסֶנְגַרְד.[21]
הגבול המזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]האַנְדוּין והמצוק המערבי של אֵמִין מוּיל ועד לביצות בשפכי נהר העֵצָנִים.[20]
הגבול הדרומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההרים הלבנים.[20]
צבא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]על צבאה של רוֹהָן פיקדו שׂרי-האלף של הספָר. תחום פיקודו של שׂר-האלף הראשון היו ארצות המלך. הוא פיקד על הפרשים של מפקד אֵדוֹרָס, שגויסו מהאזור הזה ומהשטחים של הספָר המערבי והמזרחי שאֵדוֹרָס הייתה נקודת הכינוס הנוחה להם ביותר. שׂרי-האלף השני והשלישי קיבלו שטח הפיקוד לפי צורך השעה.[9] שׂרי-האלף של הספָר יכלו להחזיק בביתם אֵאוֹרֶד למקרה הצורך, אותו יכלו להפעיל לפי שיקול דעתם.[22]
האֵאוֹרֶד
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אֵאוֹרֶד" היא ההגדרה הרוֹהִירִית לקבוצה כלשהי של פרשים המשרתת זמן מסוים, או לפעמים בדרך קבע בצבא המלך. בימיו של פוֹלְקְוַּין, שסידר את הצבא מחדש, נחשב "אֵאוֹרֶד" לכ-120 פרשים חמושים לפחות. משמעות המונח הוא "רוכב סוסים".[23]
האֵאוֹהֶרֶה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה"אֵאוֹהֶרֶה" היה המונח שניתן לכל חיל הפרשים של רוֹהָן, שהורכב מכל האֵאוֹרֶד. האֵאוֹהֶרֶה היה תחת פיקודו של המלך בעצמו, שכן כל הצבא מעולם לא הוצב אלא במקרה של מלחמה. תֵאוֹדֶן יכל לאסוף רק 10,000 פרשים, מתוכם רק 6,000 באו לעזרתה של מִינַס טִירִית.[23]
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרוֹהִירִים קשורים קשר רחוק לדוּנֵדַין של גוֹנְדוֹר, שהגיעו מאותו מקור. בניגוד לתושבי גוֹנְדוֹר, המתוארים כנאורים ומתורבתים ביותר, הרוֹהִירִים מוצגים כמי שנמצאים ברמת נאורות נמוכה יותר.[24]
השמות והפרטים הרבים של התרבות הרוֹהִירִית נגזרים מתרבויות גרמאניות, במיוחד זו של האנגלו-סקסונים ושפתם: האנגלית העתיקה, אליה חש טולקין זיקה חזקה. אנגליה האנגלו-סקסונית הובסה על ידי הפרשים של הנורמנים בקרב הייסטינגס, וכמה חוקרי טולקין הציעו כי הרוהירים הם ההתבטאות של טולקין לרצונו לכך שהייתה חברה אנגלו-סקסונית ששמרה על "תרבות הרוכבים", והייתה מסוגלת להתנגד לפלישה כזו.[25]
סוסים ולחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבאות הרוֹהִירִים היו ברובם פרשים. היחידה הטקטית הבסיסית הייתה האֵאוֹרֶד, מילה אנגלית עתיקה עבור "יחידה של פרשים, חייל", אשר בזמן מלחמת הטבעת פירושה היה כוח צבאי של לפחות 120 רוכבים.[23]
בזמן מלחמה, כל אדם כשיר היה חייב להתגייס. הרוֹהִירִים היו מחויבים בשבועת אֵאוֹרְל לעזור לגוֹנְדוֹר בעתות סכנה,[6] והאחרונה ביקשה את עזרתם באמצעות מתן החץ האדום.[26]
שפתם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – רוהירית
מקורה של שפתם, הרוֹהִירִית, הוא בחלקים העליונים של האַנְדוּין. למרות קרבתה ללשון המערב, הרוֹהִירִית לא הייתה מובנת לדוברי השפה הזאת.[27]
הרוֹהִירִית מתוארת ”כמו הארץ עצמה: פעמים היא עשירה ושופעת, ופעמים היא חמורה ונוקשה כהרים.”[28]
סמלה של רוֹהָן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הסוס הלבן בשדה הירוק
סמלה הוא סוס לבן הרץ במישור עשב ירוק.[29] הסמל מופיע על רוב נסיהם, מגיניהם וקסדותיהם של חיילי רוֹהָן.[30]
הסמל בסרטו של פיטר ג'קסון שונה ומראה סוס לבן על רקע שמיים שחורים ששמש מאירה בהם ללא אור.[30]
טום שיפי מציין שטולקין שאב את הסמל מהסוס הלבן של אפינגטון שנחצב בדשא של מורדות הגיר באנגליה.[31]
בסדרת סרטי "שר הטבעות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]סצינות רוֹהָן בטרילוגיית שר הטבעות צולמו בהר סנדיי (Sunday mt.) שבמחוז קנטרברי בניו זילנד, שם צולמה העיר אֵדוֹרָס,[32] ובאזור מאגר פולבורם שבמחוז אוטגו.[33]
את המלך תֵאוֹדֶן גילם ברנרד היל ואת הנסיכה אֵאוֹוִּין גילמה מירנדה אוטו.[34]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלכי רוהן - רשימה של שליטיה של הממלכה
- הארץ התיכונה - היבשת בה נמצאת רוֹהָן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 לעידן השלישי
- ^ בשל כך התחיל הסכסוך בין בני דוּן לרוֹהָן, הנמשך שנים רבות עד הקמת הממלכה המאוחדת של אַרְנוֹר וגוֹנְדוֹר.
- ^ פְרֵאָה ירש את הכס משום ששלושת הקודמים היו בנות.
- ^ כמובן שאין הוא היה מלך רוֹהָן, אלא כינה עצמו כך.
- ^ גוֹנְדוֹר לא באה לעזור לרוֹהָן לפני כן מכיוון שלה היו בעיות משלה עם אוּמְבָּר והָרָד.[13]
- ^ הֶלְם ובניו נספו במצור.[14]
- ^ כיוון ששני בניו הבכורים של פוֹלְקְוַּין, פוֹלְקְרֵד ופַסְטְרֵד, מתו בקרב, סביר להניח שאחריהם הייתה בת, כך שפֶנְגֵל הוא בנו הרביעי.
- ^ לעידן הרביעי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1179
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1159
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 351
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1168
- ^ 1 2 Drout, Michael D. C. (2006). "Rohan". J.R.R. Tolkien Encyclopedia. United States. Routledge. p. 575. ISBN 978-0415969420. OCLC 71004244.
- ^ 1 2 3 4 5 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1027
- ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1026
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 331
- ^ 1 2 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 407
- ^ 1 2 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 412
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1030
- ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1031
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1015
- ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1029
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1032
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1033
- ^ רוהן, באתר האנציקלופדיה של ארדה
- ^ מפת הרי האובך, באתר האטלס של ארדה
- ^ מפת הארץ התיכונה, באתר האטלס של ארדה
- ^ 1 2 3 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 339
- ^ 1 2 3 4 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 338
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 408
- ^ 1 2 3 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 348
- ^ Noel, Ruth S. (1977). The Mythology of Middle-earth. Houghton Mifflin. p. 81. ISBN 978-0-39525-006-8.
- ^ Honegger, Thomas (2011). The Rohirrim: 'Anglo-Saxons on Horseback'? An inquiry into Tolkien's use of sources. Tolkien and the Study of His Sources: Critical Essays. McFarland. pp. 116–132.
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 764
- ^ "Rohanese". Tolkien Gateway.
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 478
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 803
- ^ 1 2 "White Horse". Tolkien Gateway.
- ^ Shippey, Tom (2005). The Road to Middle-Earth (Third ed.). Grafton (HarperCollins). p. 150. ISBN 978-0261102750.
- ^ "Mount Sunday". Tolkien Gateway.
- ^ "Poolburn". Otago Central Rail Trail.
- ^ "The Lord of the Rings (film series)". Tolkien Gateway.
