לדלג לתוכן

ראוטלג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראוטלג'
Routledge
דוכן ראוטלג' ביום ההיסטוריה של בית הסנאט 2018
דוכן ראוטלג' ביום ההיסטוריה של בית הסנאט 2018
נתונים כלליים
מייסדים ג'ורג' ראוטלג' עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1851–הווה (כ־173 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות Routledge Handbooks Online עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה הוצאה לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים כתב עת עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.routledge.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רַאוּטְלֶג' (Routledge)[1] הוא תאגיד מו"לות בריטי רב-לאומי. ראשיתו בחברה שייסד ג'ורג' ראוטלג' בשנת 1836. החברה מתמחה בספרים ובכתבי עת אקדמיים, וכן במשאבים מקוונים, בתחומי מדעי הרוח, מדעי ההתנהגות, החינוך, המשפטים ומדעי החברה. החברה מוציאה לאור מדי שנה כ־1,800 כתבי עת וכ־5,000 ספרים חדשים; קטלוג החברה כולל למעלה מ־70,000 כותרים.[2] לדברי החברה, היא המו"ל האקדמי הגדול בעולם בתחומי מדעי הרוח והחברה.[3] [4]

בשנת 1998 הפכה ראוטלג' לחטיבה וסדרה של יריבתה לשעבר, טיילור ופרנסיס (T&F), כתוצאה מעסקת רכישה בשווי 90 מיליון ליש"ט מצד חברת Cinven, קבוצת הון סיכון שרכשה את טיילור ופרנסיס שנתיים קודם לכן תמורת 25 מיליון ליש"ט.[5] בעקבות המיזוג של אינפורמה וטיילור ופרנסיס ב־2004, הפכה ראוטלג' ליחידת הוצאה לאור וסדרה מרכזית בחטיבת ההוצאה האקדמית של אינפורמה.[6] מטה ראוטלג' נמצא במשרד הראשי של טיילור ופרנסיס במילטון פארק, אבינגדון, אוקספורדשייר, והחברה פועלת גם ממשרדי טיילור ופרנסיס ברחבי העולם, כולל בפילדלפיה, במלבורן, בניו דלהי, בסינגפור ובבייג'ינג.[7]

תולדות החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1836 הוציא לאור מוכר הספרים הלונדוני ג'ורג' ראוטלג' מדריך טיולים בשם The Beauties of Gilsland, עם גיסו ויליאם הנרי ווֹרְן. הספר לא נחל הצלחה. בשנת 1848, נכנסו השניים לשוק המשגשג של מהדורות זולות של יצירות סיפורת לנוסעי רכבת, בסגנון שפיתח המו"ל הגרמני טאוכניץ, שזכה לכינוי "ספריית הרכבת".[8][9]

המיזם זכה להצלחה, עם הגידול בשימוש ברכבת, והוביל בסופו של דבר לייסוד החברה "ג'ורג' ראוטלג' ושות'", יחד עם אחיו של ו"ה וורן, פרדריק וורן, בשנת 1851.[10]

ב־1852, צברה החברה רווחים ממכירת מהדורות של אוהל הדוד תום. בעזרת הרווחים שילמה ראוטלג' לסופר אדוארד בולוור־ליטון 20,000 ליש"ט עבור חוזה בלעדיות להדפסת כל 35 יצירותיו במשך 10 שנים,[8] [11] כולל 19 מהרומנים שלו שנמכרו בזול כחלק מסדרת "ספריית הרכבת" שלה.[12]

בשנת 1858 שינתה החברה את שמה ל"ראוטלג', וורן, וראוטלג'", כאשר בנו של ג'ורג', רוברט, נכנס לשותפות. ב־1859, לאחר מותו של אחיו ו"ה וורן, עזב פרדריק וורן את החברה.[13] הוא לקח איתו את הזכויות על כמה כותרים, ובשנת 1865 הקים הוצאה בשם "פרדריק וורן ושות'", שנודעה לימים בזכות ספריה של ביאטריקס פוטר.[14] ביולי 1865, הצטרף לחברה אדמונד ראוטלג', בן נוסף של ג'ורג' ראוטלג', והחברה שינתה את שמה ל"ג'ורג' ראוטלג' ובניו".[15]

בשנת 1899, הגיעה החברה עד סף פשיטת רגל. אך לאחר ארגון מחדש מוצלח בשנת 1902 על ידי המדען סר ויליאם קרוקס, הבנקאי ארתור אליס פרנקלין, המנכ"ל ויליאם סוואן זוננשיין, ואחרים, הצליחה החברה להתאושש והחלה לרכוש ולהתמזג עם חברות הוצאה לאור אחרות, ובהן J. C. Nimmo Ltd בשנת 1903. בשנת 1912, קיבלה החברה לידיה את ניהול חברת Kegan Paul, Trench, Trübner & Co.[16]

רכישות אלה הביאו איתן קטלוגים של כותרים אקדמיים בולטים, ומשנת 1912 ואילך, התרכזה החברה יותר ויותר בהוצאה לאור אקדמית, אך המשיכה לפרסם גם סיפורת, עיון, ומיסטיקה. בשנת 1947 מוזגה החברה רשמית עם קיגן פול, טרנץ', וטראבנר, תחת השם "ראוטלג' וקיגן פול".[17] צ'ארלס קי אוגדן, ומאוחר יותר קארל מנהיים, שימשו יועצים אקדמיים, ועד מהרה נודעה החברה במיוחד בזכות כותריה בפילוסופיה, פסיכולוגיה ומדעי החברה.

ב־1985, התמזגה "ראוטלג' וקיגן פול" עם Associated Book Publishers ‏(ABP),[18] שנרכשה ב־1987 על ידי International Thomson. תחת בעלות תומסון, נשמרו שמה ופעילותה של ראוטלג', וב־1996, חברת ההשקעות האירופאית Cinven רכשה את ראוטלג' מתומסון והחזירה אותה לעצמאות עסקית. שנתיים לאחר מכן, אישרו הדירקטורים של Cinven ושל ראוטלג' עסקה למכירת ראוטלג' לטיילור ופרנסיס, תוך שמירה על השם ראוטלג' כחטיבה בחברה וכמותג.[19]

בשנת 2004, הפכה טיילור ופרנסיס לחטיבה בתוך Informa plc לאחר מיזוג. ראוטלג' ממשיכה כיחידת הוצאה לאור עיקרית וכמותג בחטיבה האקדמית של אינפורמה, ומפרסמת ספרים אקדמיים במדעי הרוח והחברה, כתבי עת, חיבורים עיוניים, ומוצרים דיגיטליים. ראוטלג' גדלה במידה ניכרת בצמיחה אורגנית וכתוצאה מרכישות של חברות הוצאה לאור אחרות וכותרים של מפרסמים אחרים על ידי חברת האם שלה.[20][21][22] כותרים במדעי הרוח והחברה שנרכשו על ידי טיילור ופרנסיס מבעלי אתרים אחרים מותגו מחדש תחת המותג ראוטלג'.[21]

עורכים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה־20 שימש פרדריק ורבורג, מו"ל אנגלי מפורסם, עורך ויזם בראוטלג'. הסופרת נינה סטיבֶּה, מחברת הספר "באהבה, נינה", עבדה בחברה כעורכת ויזמית בשנות ה־90.[23] עורך לימודי התרבות המשפיע, ויליאם ג'רמנו, שימש סגן נשיא ומנהל ההוצאה לאור במשך יותר משני עשורים, ואז הפך לדיקן מדעי הרוח בקופר יוניון.[24]

מחברים ויוצרים ידועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראוטלג' פרסמה הוגים וחוקרים בולטים במאה העשרים, כולל תאודור אדורנו, דייוויד בוהם, ג'ודית באטלר, ז'אק דרידה, אלברט איינשטיין, מישל פוקו, זיגמונד פרויד, אל גור, פרידריך האייק, קרל גוסטב יונג, קלוד לוי־שטראוס, מרשל מקלוהן, הרברט מרקוזה, קרל פופר, יוהאן רוקסטרום, ברטראנד ראסל, ז'אן־פול סארטר, ולודוויג ויטגנשטיין. לימים פורסמו מחדש יצירות של חלק מהמחברים הללו בסדרות Routledge Classics[25] ו־Routledge Great Minds. סדרות מתחרות בסדרות הללו הן סדרת ' Radical Thinkers של Verso Books, סדרת Penguin Classics של הוצאת פינגווין, וסדרת Oxford World's Classics של הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורים עיוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור ופרנסיס סגרה את חטיבת האנציקלופדיות המודפסות של ראוטלג' בשנת 2006. כמה מפרסומיה היו:

רבים מהפרסומים העיוניים של ראוטלג' זמינים בדפוס ובאופן מקוון, בסדרה בשם Routledge Handbooks, ולהם אתר אינטרנט ייעודי משלהם: Routledge Handbooks Online.[30] החברה גם מפרסמת כמה אנציקלופדיות מקוונות, ואוספים של תוכן דיגיטלי, ובהם Routledge Encyclopedia of Philosophy,[26] ו־South Asia Archive.[31]

סדרות ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה פתוחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראוטלג' ספגה ביקורת על מדיניות תמחור ש"מגבילה את קהל הקוראים למיעוט פריווילגי", בניגוד לאפשרויות של "גישה פתוחה ללא דמעות" המוצעות על ידי DOAJ, Unpaywall, ו־DOAB.[38]

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Boynton, Robert (במרץ–באפריל 1995). "The Routledge Revolution: Has Academic Publishing Gone Tabloid?" (online reproduction, by author [n.pag.]). Lingua Franca: the review of academic life. Mamaroneck, NY: Lingua Franca, Inc. 5 (3): 24–32. OCLC 61311445. נבדק ב-21 באוגוסט 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Clark, Giles N.; Angus Phillips (2008). Inside Book Publishing. Taylor & Francise-Library collection (4th ed.). Abingdon, England; New York, NY: Routledge. ISBN 978-0-203-34154-4. OCLC 182573667.
  • Cope, Nigel (5 בנובמבר 1998). "Books merger yields windfall of £6m" (online edition). The Independent. London: Independent News & Media. נבדק ב-21 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  • Franklin, Norman (1986). Routledge & Kegan Paul: 150 years of Great Publishing. London: Routledge & Kegan Paul.
  • Sutherland, John (2009). The Longman Companion to Victorian Fiction (2nd ed.). Abingdon, England; New York, NY: Routledge. ISBN 978-1408203903.
  • Warburg, Fredric (1960). An Occupation for Gentlemen (1st American ed.). Boston, MA: Houghton Mifflin. OCLC 1201220.
  • Whipp, Richard (1992). "Human Resource Management, Competition and Strategy: Some Productive Tensions". In Paul Blyton; Peter Turnbull (eds.). Reassessing Human Resource Management. London: SAGE Publications. pp. 33–55. ISBN 0-8039-8697-1. OCLC 28325927.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראוטלג' בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^  Upton, Clive; Kretzschmar, William A., Jr. (2017).
  2. ^ "About Us – Routledge". נבדק ב-14 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Publishing With Us – Routledge". Taylor & Francis Group. 2016.
  4. ^ "Outsell HSS Market Size Share Forecast" (PDF).
  5. ^ "Books merger yields windfall of £6m". The Independent. 23 באוקטובר 2011. נבדק ב-14 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Academic Publishing". אורכב מ-המקור ב-10 בספטמבר 2017. נבדק ב-22 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "T&F Group Global Offices".
  8. ^ 1 2 "Yellowbacks: III – Routledge's Railway Library". נבדק ב-15 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Wagner, David Paul. "Routledge's Railway Library (George Routledge)". Book Series List. Publishing History. נבדק ב-10 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "UCL Library Services: Routledge & Kegan Paul Ltd Archives – 1850–1984". נבדק ב-15 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Sutherland (2009:527,553).
  12. ^ Barnes, James J.; Barnes, Patience P. (2004).
  13. ^ "Geni – William Henry Warne (1822–1859) – Genealogy". נבדק ב-16 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "ketupa.net – Taylor and Francis Informa". נבדק ב-16 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Routledge, George (DNB00)". DNB. נבדק ב-10 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "The Lucile Project,"PUBLISHER: Kegan Paul, Trench & Company; Kegan Paul, Trench, Trübner & Company, London"". University of Iowa. נבדק ב-12 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Franklin (1987),
  18. ^ Whipp (1992:47)
  19. ^ Clark & Phillips (2008:xvi); Cope (1998)
  20. ^ Taylor & Francis Timeline, web.archive.org, ‏2012-06-18
  21. ^ 1 2 Taylor & Francis
  22. ^ "Results for 12 months to 31st December 2015" (PDF).
  23. ^ "About Nina Stibbe".
  24. ^ "William Germano, Editor and Key Figure in Rise of Cultural Studies, Is Ousted by Publishing House". Chronicle of Higher Education. נבדק ב-2022-03-08.
  25. ^ "Routledge Classics and Routledge Great Minds".
  26. ^ 1 2 "Routledge Encyclopedia of Philosophy".
  27. ^ "Europa World Online".
  28. ^ "World Who's Who".
  29. ^ "The Europa World of Learning".
  30. ^ "Routledge Handbooks Online".
  31. ^ "South Asia Archive".
  32. ^ Stone, Thomas E. "Collecting The Broadway Travellers Series". The Books In My Life blog. נבדק ב-10 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Colloquial Series, routledge.com.
  34. ^ "Routledge Essential Grammars - Book Series - Routledge & CRC Press". www.routledge.com. נבדק ב-2021-10-18.
  35. ^ Morley's Universal Library (George Routledge) - Book Series List, publishinghistory.com.
  36. ^ Krygier, John. "Muses' Library". A Series of Series. Ohio Wesleyan University. נבדק ב-10 באוגוסט 2019 – via WordPress. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Krygier, John. "Republic of Letters". A Series of Series. Ohio Wesleyan University. נבדק ב-10 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Barbara Fister. "The Writing on the Unpaywall". Inside Higher Ed. נבדק ב-2020-04-25.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ראוטלג%27&oldid=38989763"