ההוביט (1977)
מבוסס על | "ההוביט" מאת ג'. ר. ר. טולקין |
---|---|
בימוי | ג'ולס באס, ארתור רנקין ג'וניור |
הופק בידי | סול זנטץ |
תסריט | רומאו מולר, ג'. ר. ר. טולקין |
שחקנים ראשיים |
אורסון בין ג'ון יוסטון סיריל ריצ'רד האנס קונריד ג'ק דה לאון פול פריס לאונרד ג'ון סטיבנסון |
מדבבים |
אורסון בין (בילבו בגינס) ג'ון יוסטון ויליאם קונרד |
מוזיקה | לאונרד רוזנמן |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | Rankin/Bass Animated Entertainment, Topcraft |
חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 27 בנובמבר 1977 |
משך הקרנה | 77 דק' |
שפת הסרט |
אנגלית סינדארין הלשון השחורה |
סוגה | סרט פנטזיה, סרט מוזיקלי, סרט ילדים, סרט חרבות וכישופים |
סרט הבא | שר הטבעות |
דף הסרט ב־IMDb | |
ההוביט הוא סרט הנפשה שיצא בשנת 1977 המבוסס על הספר "ההוביט לשם ובחזרה". בסרט מסופר על הוביט בשם בילבו בגינס שיוצא להרפתקה בעלת סכנות עם קוסם ושלושה-עשר גמדים.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקן | דמות | תיאור הדמות | |||
---|---|---|---|---|---|
הוביטים | |||||
אורסון בין | בילבו בגינס הצעיר | הוביט היוצא להרפתקה עם גנדלף הקוסם ובחברת 13 גמדים, כדי לתור אחר אוצר שנגנב על ידי סמאוג הדרקון, היושב בהר הבודד.. | |||
קוסמים | |||||
ג'ון יוסטון | גנדאלף האפור | מיא טוב לב, אשר הגיע מארץ האלים בדמות קוסם זקן וחכם (אחד מבין חמשת האיסטרי). הוא קוסם שמגייס את בילבו למסע ומסייע לארגן את מציאת אוצרם האבוד של הגמדים בארבור. | |||
אלפים | |||||
סיריל ריצ'רד | האדון אלרונד | חצי-אלף שבחר בחיי האלמוות (בשונה מאלרוס אחיו). שר ומנהיג האלפים הנעלים של ריוונדל, חבר המועצה הלבנה. מסייע לפענח את המפה אל ההר הבודד עבור הגמדים, אף שחש מסופק באשר להצלחתם האפשרית של הגמדים. | |||
גמדים | |||||
האנס קורניד | ת'ורין צינת-אלון | בנו של ת'ראיין, נכדו של ת'רור והטוען לכס מלכות ארבור, "בטן ההר". | |||
ג'ק דה לאון | דאולין | אחיו של באלין. | |||
דון מסיק | באלין | אחיו של דאולין. | |||
ג'ק דה לאון | קילי | אחיו של פילי. | |||
ג'ק דה לאון | פילי | אחיו של קילי. | |||
ג'ון סטיבנסון | דורי | אח נורי ואורי. | |||
ג'ק דה לאון | נורי | אח דורי ואורי. | |||
ג'ק דה לאון | אורי | אח נורי ודורי. | |||
ג'ק דה לאון | אואין | אח גלואין. | |||
ג'ק דה לאון | גלואין | אבי גימלי ואח אואין. | |||
ג'ק דה לאון | ביפר | אח במבר ובן דוד בופר. | |||
ג'ק דה לאון | בופר | בן דוד במבר וביפר. | |||
ג'ק דה לאון | במבר | גמד שמן למדי, בן דוד בופר ואח ביפר. | |||
בני אדם | |||||
פול פריס לאונרד | ברד הקשת | בן לשושלת גיריון. |
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בילבו בגינס, יושב הפלך הרגוע והשליו, נדחף למסע הרפתקאות על ידי הקוסם גנדלף, המצרף אותו לחבורה של 13 גמדים, הכוללת את דאולין, באלין, פילי, קילי, דורי, נורי, אורי, אואין, גלואין (אביו של גימלי), ביפר, בופר, במבר ובראשם תורין צינת-אלון, היוצאים אל ממלכתם העתיקה.
בילבו מתוודע לסיפורם העגום של עם הגמדים: בשנת 2770 לעידן השלישי תקף סמאוג הדרקון האדום והעלה באש את ממלכת ארבור - שהייתה הממלכה הכבירה של הגמדים בני עם דורין לאחר חורבן מוריה - ואת ממלכת דֵייל לרגלי ההר, שבה חיו בני-אדם. בתקיפתו החריב את הממלכות, וגירש משם את הגמדים ובני-האדם שחיו לפני-כן בשכנות וביחסי-גומלין. לאחר מכן, סמאוג אסף סביבו את כל אוצרות גמדי-ארבור לכדי מיטת-אוצרות, ונח עליה בשלווה באולם המרכזי של ארבור למשך שנים רבות.
בילבו מצורף לחבורה בתפקיד 'פורץ' אשר תפקידו יהיה, לאחר הגעתם, לפרוץ את הדרך ולהתגנב אל ביתו של הדרקון במערות הממלכה אשר בהר. גנדאלף טוען בפני הגמדים כי יש בו, בהוביט הנראה מבולבל וחסר ישע, אומץ לב ותושיה אשר יתגלו לקראת הסוף.
בתחילת מסעם של הגמדים מהווה בילבו יותר נטל מנכס, ונקודת המפנה מגיעה כאשר הגמדים עוברים בהרים ונופלים בשבי הגובלינים. בני החבורה מצליחים להרוג את מנהיג הגובלינים ולהימלט, אך בילבו אובד במהלך המנוסה, משוטט במערות שמתחת להרים, נתקל ביצור המכונה גולום ומוצא טבעת אשר שייכת לגולום ומסוגלת להעלים את העונד אותה. טבעת זו משמשת את בילבו מאוחר יותר בספר לעשיית מיני מעשים בהחבא ובעזרתה מטפח בילבו דימוי של גנב מעולה אשר מסוגל לעבור דרך הדרוכים והמוכשרים שבצופים.
לאחר מכן מתגלה ערכו הרב של ההוביט, והטבעת מסייעת לו להיות לעזר. בין השאר הוא עוזר לגמדים להימלט מעכבישי ענק שלוכדים אותם בעת מעבר ביעראופל ומצליח למלט אותם מכלאם של אלפים. בני החבורה מגיעים לעיר האגם, אסגרות שמה, אשר הקימו בני האדם לאחר חורבן דייל. משם שמו הגמדים וההוביט את פעמיהם לעבר ההר הבודד. לאחר שהגיעו בני החבורה אל ההר, הם חדרו אליו בעזרת מעבר סודי שנבנה על ידי מלכי ההר הקדומים - אבותיו של תורין. או אז מצליח בילבו לחדור שלוש פעמים אל מאורתו של הדרקון סמאוג. בילבו, מוסתר על ידי טבעתו, מתגרה בדרקון וגונב ממנו גביע זהב, לאחר מכן מתגרה באופן בוטה בדרקון על ידי דיבור חלקלק. עקב התגרות זו, יוצא הדרקון לתקוף את עיר האגם בגלל חשדותיו (שנתעוררו על ידי דבריו של בילבו) כי הם עזרו לחבורת הגמדים בדרכם. ברד הקשת, לוחם נועז ומפקד פלוגת קשתים במשמר העיר, אשר היה נצר לשושלת מלכי דייל, ירה חץ לעבר סמאוג וקטל אותו. הדרקון נפל ארצה ברעש גדול, מרסק בנפילתו את בתי העיר. לבסוף שקעה גופתו הלוהטת באגם. ברד עצמו, אשר קפץ לאגם כדי להינצל מן החורבן שהמיט הדרקון בנופלו מן השמים נחשב למי שנהרג במאבקו עם הדרקון. תושבי העיר אסירי התודה הצטערו צער רב על מותו עד אשר יצא מן המים והכריז כי קטל את הדרקון.
ברד סייע לשר העיר לשקם את העיר וכרת ברית עם מלך האלפים, שצבאו צעד לעבר העיר אותה שעה. לאחר מכן הנהיגו מלך האלפים וברד כוח צבאי משותף של אלפים ובני אדם לעבר ההר הבודד, בו התבצר תורין, אשר עם מות הדרקון הפך למלך בבטן-ההר, עם גמדיו ובילבו ההוביט. תורין, נתמך בצדקת טענתו כי האוצר במקורו היה שייך לאבותיו של תורין, סירב לבקשת ברד לחלוק את אוצר הדרקון, ואף קרא לקרובו מלך הגמדים מגבעות הברזל, דֵּין רגל ברזל, בֶּן נֵין, לבוא לעזרתו. בעקבות זאת הטילו ברד ומלך האלפים מצור על ההר הבודד. ברד הצליח לשאת ולתת עם תורין על הסכם לחלוקת האוצר בעזרתו של בילבו, אשר כדי למנוע את המלחמה הקרבה גנב אבן חן היקרה למנהיג הגמדים והעביר אותה לבני האדם. כתוצאה מכך נאלצו הגמדים להגיע להסכם. התגבורת המיוחלת של צבא גמדים בראשות דֵּין הגיעה וגרמה לתורין לזנוח את ההסכם.
קרב עמד להתפתח, אולם ממש באותה העת הותקפו הן הצרים והן הנצורים על ידי צבאו של בולג (בנו של אזוג) מנהיג האורקים בהרי הערפל. העימות המתפתח מכונה קרב חמשת הצבאות, ובמהלכו התאחדו כוחות בני האדם האלפים והגמדים כנגד האורקים והווארגים, זאבי הענק שלהם. אף על פי שבתחילה נראה היה כי הכוחות של העמים החופשיים יעמדו מול כוחות האופל, המספרים העצומים של חייליו של בולג כמעט וגברו בסופו של דבר על הברית המשולשת. רק עזרה של העיטים שהגיעה באיחור, יחד עם ביורן (דמות אגדית שהגמדים נפגשו עימה קודם לכן) היטתה את הכף כנגד האורקים שספגו תבוסה ונאלצו להימלט.
במהלך הקרב הנהיג תורין את חבורת הגמדים אשר לו בהסתערות אמיצה כנגד האורקים. בילבו עצמו עשה בקרב שימוש מושכל בטבעתו ונעלם מן העין, אולם נפצע בראשו ואיבד את הכרתו עד מהרה. תורין נפצע אנושות בקרב וחולץ בידי ביורן, אשר הצטרף לקרב בדמות דוב אימתני והרג את בולג, מנהיג האורקים. בתום הקרב, בעודו מוטל על ערש דווי, התפייס תורין עם בילבו, עליו כעס בעקבות גנבת אבן החן, והתפכח מתאוות הבצע בה לקה בעקבות ההשתלטות על האוצר. לאחר מות תורין היה דֵּין רגל ברזל למלך הגמדים שבבטן- ההר. מלך האלפים הניח על חזהו של תורין את אבן החן שבילבו גנב, ועל קברו שבהר הבודד הוצבה חרבו "אורקריסט", אשר זוהרת בחשיכה בעת שאורקים ויצירי רשע נוספים קרבים, ובכך תמיד ניתנה לגמדים התרעה בהתקרב אויב לממלכתם אשר בבטן ההר. בילבו חזר להוביטון וחי בעושר רב אשר צבר בהרפתקאותיו.
הבדלים בין הסרט לספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצורך הסרט נעשו התאמות מרובות בעלילה: בסרט הגמדים הגיעו בבת אחת יחד עם גנדלף - בספר הם מגיעים בקבוצות, בסרט בילבו רואה את במבר ולוקח למחנה הפצועים שם רואה את תורין - בספר אדם שנשלח על ידי גנדלף מוצא את בילבו ולוקח אותו למחנה הפצועים. בסרט תורין ושות' מסתערים ישר על האלפים ובני האדם - בספר תורין ושות' עדיין על פסגת ההר הבודד בזמן שגמדי גבעות הברזל בפיקוד דיין רגל ברזל מתקיפים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ההוביט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "ההוביט", באתר נטפליקס
- "ההוביט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "ההוביט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אמיר בוגן, היו זמנים בארץ התיכונה: ההוביט, גרסת האנימציה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2012