ברגו
לידה | 2512[א] | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 2570[א] | ||||||||
מדינה | רוֹהָן | ||||||||
שושלת בית אֵאוֹרְל הראשונה | |||||||||
| |||||||||
|
בְּרֵגוֹ (אנגלית: Brego, משמעות ברוֹהִירִית: "הנמרץ"[1]) היה שליט רוֹהָן השני בלגנדריום של טולקין.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בְּרֵגוֹ נולד ברוֹהָן בשנת 2512 לעידן השלישי, סביר להניח בפוֹלְד.[ב] הוריו היו אֵאוֹרְל ואשתו, ששמה לא ידוע.[2]
אז קם משורר הבקיא במסורה, ומנה את שמותיהם של שׂרי הספָר לדורותיהם; אֵאוֹרְל הצעיר; ובְּרֵגוֹ בונה ההיכל; ואַלְדוֹר אחי בַּלְדוֹר ביש המזל... |
ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 938 |
הוא ירש את כס אביו בשנת 2545, כשאביו נהרג בהתקפה של בני המזרח. הוא נלחם נגדם, ניצחם, והדפם.[2] לאחר מכן בלם פלישה של בני דוּן והדפם אל מעבר לנהר האַיסֶן,[3] ומאז לא הותקפה רוֹהָן זמן רב.[2]
לאחר שניצח את בני המזרח ובני דוּן, ברגו העביר את הבירה מפוֹלְד[ב] לאֵדוֹרָס[4] והחל בבניית מֶדוּסֶלְד, משכנם של מלכי רוֹהָן. הוא סיים את המלאכה בשנת 2569[א] וערך משתה לכבוד הקמת ההיכל.[2] במהלך המשתה, בַּלְדוֹר, שיכור מיין, נשבע שילך לשבילי המתים.[2] ברגו, בלית ברירה, ליווה אותו לשערי שבילי המתים שם ראו אדם זקן מופלג, אשר היה נראה שחוק כאבן. כאשר ניסו לעבור על פניו, אמר: ”דרך זו סגורה היא. אלה אשר סללוה מתים הם, והמתים שומרים עליה עד בוא העת. סגורה הדרך.” ולאחר מכן נפל על פניו ומת.[5] בַּלְדוֹר, למרות אזהרת האיש, המשיך לדרכו, ממנה לא שב.[6] ברגו מת מיגון שנה לאחר מכן, ופינה את הכס לבנו השני אַלְדוֹר "הזקן".[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1142
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1030
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 412
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 407
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 764
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 763