מניין המצוות על פי הרמב"ם
מניין תרי"ג מצוות לפי הרמב"ם הוא מניין כל מצוות התורה (תרי"ג). תרי"ג המצוות מורכב מ'רמ"ח מצוות עשה' ומ'שס"ה מצוות לא תעשה'.
על אף שישנן מצוות נוספות שחיובן מהתורה, הן אינן נמנות כחלק מה'תרי"ג' מסיבות שונות שאותן מונה הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות, שם מונה הרמב"ם ארבעה עשר שורשים ("כללים", "עקרונות מנחים") שעל פיהם קבע אילו מצוות למנות ואילו לא. אמנם אף המצוות שאינן מנויות כחלק מהתרי"ג, חיובן הוא מדאורייתא.
מנייני מצוות נוספים לרמב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמב"ם התייחס למניין המצוות במספר מקומות שונים: בספר המצוות שלו, בהקדמה לספרו משנה תורה, וכן בהקדמה לכל קובץ הלכות, שם מונה הרמב"ם את המצוות שקובץ הלכות זה יעסוק בהן.
בהקדמה למשנה תורה מונה הרמב"ם את כל המצוות בכותרת בלבד, וללא הפירוט שנעשה בספר המצוות על כל מצווה ומצווה. עם זאת, במניין זה מקפיד הרמב"ם לציין בכל מצווה ומצווה את הפסוק בתורה אליו ממנה נלמדת המצווה, כחלק ממטרתו במשנה תורה שאדם יוכל ללמוד תורה שבכתב ואת ספרו כדי לדעת את כל ההלכות, בלי עזרת שום ספר נוסף.
באחרונים העירו, שבין ספר המצוות וההקדמה למשנה תורה - לבין המצוות כפי שהן נמנות בהקדמה להלכות ישנם לעיתים שינויי ניסוח ומשמעות. בדרך כלל מתאים נוסח ההקדמה למשנה תורה לחיבורים המוקדמים של הרמב"ם: פירוש המשנה וספר המצוות, ואילו בהקדמה להלכות מתאים ניסוח המצווה לאופן בו היא מוצגת בהלכות.
ישנן אסכולות שונות בהסברת השינויים הללו: יש שנטו להסביר שהרמב"ם חזר בו בין חיבוריו המוקדמים למאוחרים, ויש שטענו שמדובר בשינויי נוסח וסגנון בלבד ואין בהם הבדלים הלכתיים[1].
הניסוח של המצוות כפי שהוא שמופיע להלן תואם בדרך כלל לדבר הרמב"ם בספר המצוות ובהקדמה למשנה תורה.
ספר המצוות לרמב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספר המצוות לרמב"ם
הרמב"ם ריכז את כל מניין תרי"ג המצוות בספר המצוות לרמב"ם, אשר נכתב כהכנה לספרו משנה תורה, על בסיס מניין המצוות שבספר הלכות גדולות. בספר המצוות מנה הרמב"ם את תרי"ג מצוות לפי חשבונו, וחילק אותן למצוות עשה ולמצוות לא תעשה.
בתחילת החיבור כתב הרמב"ם כללים (או שורשים, תלוי באיזה תרגום), שבאמצעותם ביאר את שיטתו לקביעת אותן המצוות שיש למנות בכלל תרי"ג מצוות, ואותן המצוות שאין למנותן.
השורשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייחודיות שבמניין המצוות של הרמב"ם על פני קודמיו, היא שבתחילת הספר מונה הרמב"ם את 14 העקרונות, או "השורשים", שלפיהם מנה את המצוות. דבר זה מאפשר להבין את שיטתו בבירור, להסכים איתו או לחלוק עליו. חיבורים רבים העמיקו בשורשיו של הרמב"ם אף יותר מהמצוות עצמם, בשל התמציתיות והשיטתיות שהרמב"ם נוקט בהם.
סוגיות רבות התפתחו מהשורשים של הספר, למשל: תוקפם ההלכתי של מידות שהתורה נדרשת בהן, משמעות מצוות הכוללות את התורה כולה ועוד.
מניין המצוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצוות עשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- להכיר במציאות ה'
- להכיר באחדות ה'
- לאהוב את ה'
- לירא מפני ה'
- לעבוד ה' יתברך בתפילה בכל יום
- לדבוק בה'
- להישבע בשמו יתברך באמת
- ללכת ולהדמות בדרכי ה' יתברך
- לקדש את שם ה'
- לקרוא קריאת שמע פעמים בכל יום
- ללמוד תורה
- להניח תפילין על הראש
- להניח תפילין על היד
- לעשות ציצית
- לקבוע מזוזה בפתחים
- להקהיל כל ישראל לקריאת התורה במוצאי שביעית בחג הסוכות
- שיכתוב המלך ספר תורה שני לעצמו
- לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו
- לברך ה' אחר אכילת מזון
- לבנות את בית הבחירה
- לירא מן המקדש
- להציב שמירה על המקדש
- שיעבדו הלוויים במקדש
- לקדש ידיים ורגלים בשעת העבודה
- לערוך את נרות המקדש
- שיברכו הכהנים את עם ישראל בכל יום
- לסדר את לחם הפנים והלבונה
- להקטיר קטורת
- להדליק אש על המזבח
- להרים את הדשן
- לשלח את הטמאים חוץ למחנה שכינה
- לקדש את זרע אהרון
- שילבשו הכהנים את בגדי הכוהנים
- לשאת את הארון בכתף
- למשוח כהן גדול ומלכי בית דוד בשמן המשחה
- שיעבדו בכל שבוע הכהנים והלויים של המשמרת של אותו שבוע, ושיהיו כל המשמרות שוות בשלושת הרגלים
- שייטמאו הכוהנים לקרוביהם, וכן להתאבל על הקרובים
- שיישא הכהן הגדול נערה בתולה
- להקריב תמידין בכל יום
- שיקריב כל כהן שנכנס לעבודה מנחה ושיקריב הכהן הגדול מנחה בכל יום
- להקריב קורבן מוסף של שבת
- להקריב קורבן מוסף בכל חודש וחודש
- להקריב קורבן מוסף כל שבעת ימי הפסח
- להקריב את מנחת העומר של שעורים
- להקריב קורבן מוסף ביום החמישים מהקרבת העומר
- להקריב קורבן מנחה חדשה מן החיטים ביום עצרת
- להקריב קורבן מוסף ביום ראש השנה
- להקריב קורבן מוסף של יום הכיפורים
- שיעשה הכהן הגדול את עבודת יום הכיפורים על-פי התורה
- להקריב קורבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסוכות
- להקריב קורבן מוסף ביום שמיני של סוכות הנקרא שמיני עצרת
- לחגוג ברגלים
- להיראות בבית הבחירה ברגלים
- לשמוח ברגלים, יחד עם המשפחה והעבדים והבודדים
- לשחוט את קרבן הפסח
- לאכול את בשר הפסח על מצות ומרורים
- לעשות פסח שני בי"ד באייר
- לאכול את בשר הפסח השני על מצות ומרורים
- לתקוע בחצוצרות במלחמה ובכל צרה, ובמקדש בזמן הקרבת הקרבנות
- שיהיו כל הקרבנות שאנחנו מקריבים בני שמונה ימים ומעלה
- שיהיו כל הקרבנות שאנחנו מקריבים תמימים
- למלוח כל קרבן
- לעשות את העולה לפי התורה
- לעשות את החטאת לפי התורה
- לעשות את האשם על-פי התורה
- לעשות את השלמים על-פי התורה
- לעשות את המנחה לפי התורה
- שיקריבו בית דין חטאת אם טעו והורו שלא כהלכה
- שיקריב היחיד חטאת אם שגג במצוות לא תעשה שחייבים עליה כרת
- שיביא האדם קורבן אשם תלוי אם נסתפק אם חטא
- להביא קרבן אשם וודאי
- להקריב קרבן עולה ויורד
- להתוודות על חטא
- שיקריב הזב קרבן כשיתרפא מזובו
- שתקריב הזבה קורבן כשתתרפא מזובה
- שתקריב היולדת קרבן
- שיקריב המצורע קורבן כשיתרפא מצרעתו
- לתת מעשר בהמה טהורה כל שנה
- לקדש בכור בהמה טהורה וחמור
- לפדות בכור אדם בכסף
- לפדות פטר חמור בשה
- לערוף פטר חמור אם לא רצה לפדותו
- להביא את כל הנדרים למקדש ברגל הראשון
- להקריב כל הקורבנות בבית הבחירה
- להביא קדשים לבית הבחירה
- לפדות קדשים שנפל בהם מום
- שכאשר ממירים בהמה בבהמה אחרת, תהיינה שתיהן קודש
- לאכול את שיירי המנחות
- לאכול בשר חטאת ואשם
- לשרוף בשר קודש שנטמא
- לשרוף בשר קודש שנפסל בנותר או פיגול
- שיגדל הנזיר את שער ראשו
- שיתגלח הנזיר ויביא קרבנות בסוף ימי נזרו
- לקיים את הנדרים
- לנהוג בדיני הפרת נדרים על-פי התורה
- לנהוג על-פי דיני טומאת נבלה
- לנהוג על-פי דיני טומאת שמונה שרצים
- לנהוג על-פי דיני טומאת אוכלים
- לנהוג על-פי דיני טומאת נידה שמטמאת אחרים
- לנהוג על-פי דיני טומאת יולדת
- לנהוג על-פי דיני טומאת מצורע
- לנהוג על-פי דיני נגעי בגדים
- לנהוג על-פי דיני נגעי בתים
- לנהוג על-פי דיני טומאת זב
- לנהוג על-פי דיני טומאת שכבת זרע
- לנהוג על-פי דיני טומאת זבה
- לנהוג על-פי דיני טומאת מת
- לנהוג על-פי דיני טומאת מי אפר פרה אדומה, שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטומאת המת בלבד
- שיטבלו הטמאים ויטהרו
- להיטהר מן הצרעת בטקס המתואר בתורה
- שיתגלח המצורע ביום השביעי לטהרתו
- שינהגו המצורע וכל טמאי אדם בפריעת הראש וכן שינהגו המצורע וכל טמאי אדם בפרימת הבגדים
- להכין אפר פרה אדומה
- שייתן המעריך אדם את הדמים הקצובים בתורה
- שייתן המעריך בהמה כפי שיעריכנה הכהן
- שייתן המעריך בית בערך שיעריכנה הכהן ותוספת חומש
- שייתן המעריך שדה כערך הקצוב בתורה
- שיביא האדם חומש וקרבן אשם אם מעל בקודש או אכל ממנו
- לאכול נטע רבעי בקדושה לפני ה'
- להניח פאה בשדה מן התבואה לעני ולגר
- לעזוב הלקט בשדה לעניים והוא מה שנופל מתוך המגל בשעת קצירה או מתוך היד בשעת תלישה
- להניח לעניים את השכחה
- להניח העוללות שבכרם לפאה
- להניח פרט הכרם לעזוב פרט הכרם לעניים והוא מה שיתפרד ויפול מן הענבים בשעת הבצירה
- להביא ביכורים למקדש
- להפריש תרומה גדולה ולתת לכהן
- להפריש מעשר מצמח הארץ ולתתו ללוי (מעשר ראשון)
- להפריש מעשר בכל שנה שאינה שלישית כדי לאכלו בירושלים (מעשר שני)
- שיתן הלוי מעשר מן המעשר לכהן
- להפריש מעשר בכל שנה שלישית ולתתו לעניים (מעשר עני)
- להתוודות על קיום משפטי המעשרות והתרומות
- לקרוא את פרשת "ארמי אובד אבי..." על הביכורים
- להפריש תרומה מן הבצק (חלה)
- לשמוט את הקרקעות ולהפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה השביעית
- להשבית ולבטל עבודת הארץ בשנה השביעית
- לקדש את שנת החמישים - יובל
- לתקוע בשופר ביום הכיפורים של יובל, לשחרור הקרקעות והעבדים
- להשיב את הקרקע לבעליה ביובל
- לאפשר לקונה לפדות את ביתו בעיר מוקפת חומה עד השלמת שנה
- לספור שבע שבתות שנים
- להשמיט את כל ההלוואות בשביעית
- לנגוש את הנוכרי עובד עבודה זרה
- לתת זרוע ולחיים וקיבה לכהן
- לתת לכהן ראשית הגז
- שיינתנו הנכסים שהוחרמו לכהנים
- לשחוט בהמה וחיה ועוף כראוי
- לכסות את דמם של חיות שנצודו
- לשלח את הציפור אם לקחה מעל אפרוחיה
- לבדוק סימני בהמה וחיה
- לבדוק בסימני העוף
- לבדוק סימני חגבים
- לבדוק סימני דגים
- לקדש חודשים ולעבר שנים
- לשבות ביום השביעי
- לקדש את השבת בדברים
- להשבית חמץ ושאור מבתינו בערב פסח
- לספר ביציאת מצרים בליל פסח
- לאכול מצה בליל פסח
- לשבות ביום ראשון של פסח
- לשבות בשביעי של פסח
- לספור ספירת העומר
- לשבות ממלאכה ביום עצרת
- לשבות ביום ראש השנה
- להתענות ביום עשירי בתשרי
- לשבות ממלאכה ביום הכיפורים
- לשבות ממלאכה ביום ראשון של חג הסוכות
- לשבות ממלאכה ביום שמיני של סוכות
- לשבת בסוכה
- לקחת ארבעה מינים
- לתקוע שופר בראש השנה
- לתת מחצית השקל בשנה
- לשמוע אל נביא אמת
- למנות מלך מישראל
- לשמוע בקול בית דין בכל זמן
- לפסוק את הדין על-פי דעת רוב השופטים
- למנות שופטים ושוטרים
- לשפוט בצדק
- להעיד עדות אמת
- לדרוש ולחקור את העדים
- לעשות לעד זומם כאשר זמם
- לערוף ראש העגלה בנחל כשנמצא הרוג ולא יודעים מי הכהו
- להפריש ערי מקלט
- לתת ערים ללוויים לשבת בהן וכן להיות מקלט לרוצח בשגגה
- לעשות מעקה לגג הבית
- לאבד עבודה זרה ומשמשיה
- לשרוף עיר הנידחת ולהרוג אנשיה
- להחרים שבעה עממין
- למחות זרעו של עמלק מן העולם
- לזכור מה שעשה לנו עמלק
- לשלוח שלום לערים שצרים עליהן
- למשוח כהן למלחמה, שידבר אל העם דברי חיזוק, וישלח לביתם את הפטורים ממלחמה
- להתקין מקום להיפנות בו במחנה המלחמה
- להתקין יתד לחפור בו במחנה המלחמה
- להשיב את הגזל
- לתת צדקה כמסת ידו
- להעניק לעבד העברי בצאתו לחופשי
- להלוות לעני
- להלוות לנכרי בריבית
- להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו
- לתת שכר לשכיר ביומו
- להניח לשכיר לאכול מהמחובר שעושה בו
- לפרוק המשא מבהמתו של חברו שנפלה
- לטעון המשא שנפל מבהמת הזולת
- להשיב אבידה לישראל
- להוכיח כל אדם מישראל שאינו מתנהג כשורה
- לאהוב כל אדם מישראל
- לאהוב את הגרים
- לשמור על איזון המאזניים והמשקלים והמידות
- לכבד זקנים וחכמים
- לכבד אב ואם
- לירוא מפני אב ואם
- לפרות ולרבות
- לקחת אישה
- שישמח החתן עם אשתו שנה אחת
- למול את הילדים
- לייבם את אשת האח שנפטר ללא בנים
- לעשות את טקס החליצה על-פי התורה, אם לא רצה היבם לייבם
- שישא האונס את אנוסתו וישלם לה קנס
- שתשב אשת המוציא שם רע תחתיו ולו תהיה לאישה
- לקנוס את המפתה אם לא רצה לשאת את המפותה וכן שישא המפתה את המפותה
- לדון דין יפת תואר ככתוב בתורה
- לגרש בגט
- שיביא הבעל את אשתו שנסתרה אל הכהן שיעשה לה כמשפט הכתוב
- להכות את מי שהתחייב מלקות בבית-דין
- לשלוח מכה-נפש בשגגה מעירו ולהושיבו בערי מקלט
- להרוג בסייף את מי שנתחייב סייף בבית דין
- להרוג בחנק את מי שנתחייב חנק בבית דין
- לשרוף את מי שנתחייב שרפה בבית דין
- לסקול את מי שנתחייב סקילה בבית דין
- לתלות את מי שנתחייב תליה בבית-דין
- לקבור את התלוי ביום תלייתו, וכן את כל המתים
- לנהוג בעבד עברי על-פי דיני התורה
- לייעד אמה עבריה לאדוניה או לבנו
- לפדות אמה עבריה אם אדוניה אינו מייעדה
- לעבוד בעבד כנעני לעולם
- לקנוס את החובל בחבירו כמו שכתוב בתורה
- לדון בנזקי בהמה שהזיקה לאדם על-פי דין תורה (דין שור תם ושור נגח)
- לדון בנזקי הבור על-פי דין תורה
- לדון גנב בתשלומין או במיתה
- לדון בבהמה שהזיקה לרכוש על-פי דין תורה (דין שן ורגל)
- לדון בנזקי אש על-פי דין תורה
- לדון שומר חינם על-פי דין תורה
- לדון שכיר ושוכר על-פי דין תורה
- לדון משאיל ושואל על-פי דין תורה
- לדון קונה ומוכר על-פי דין תורה
- לדון טוען ונטען על-פי דין תורה
- להציל הנרדף בנפשו של הרודף
- לדון דיני נחלות וירושות על-פי התורה
מצוות לא תעשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לא להאמין באלוה בלתי ה' לבדו
- לא לעשות אלילים עבור עצמו, אפילו ביד אחרים
- לא לעשות אלילים בידו, אפילו עבור אחרים
- לא לעשות צורת אדם אפילו לנוי
- לא להשתחוות לעבודה זרה
- לא לעבוד עבודה זרה בדרך שנהוג לעבדה
- לא ליתן זרע מזרעו למולך (העברה באש)
- לא לעשות מעשה אוב
- לא לעשות מעשה ידעוני
- לא לפנות אחר עבודת אלילים לא במחשבה ולא בדיבור ולא אפילו בהבטה
- לא להקים מצבה
- לא להשתחוות על אבן משכית אפילו לה'
- לא ליטע עץ במקדש (אשרה)
- לא להישבע בעבודת אלילים
- לא להדיח בני ישראל לעבוד עבודה זרה
- לא להסית לעבודה זרה
- לא לאהוב את המסית
- לא לעזוב שנאתו על המסית
- לא להציל המסית כשיראו בסכנת מוות
- לא ללמד זכות למסית כשיראו בסכנת מוות
- לא למנוע מללמד חובה על המסית
- לא ליהנות מעבודה זרה ומשמשיה
- לא לבנות עיר הנידחת
- לא ליהנות מכל ממונה של עיר הנידחת
- לא ליהנות מתקרובת עבודה זרה
- לא להתנבא בשם עבודה זרה
- לא להתנבא בשקר
- לא להישמע למתנבא בשם עבודה זרה
- לא לגור (לחשוש) מהריגת נביא השקר
- לא ללכת בחוקות הגויים
- לא לקסום (לעסוק בקסמים) שיגידו מה שיתרחש קודם שיתרחש
- לא לעונן, שעה פלונית טובה לעשות בה מעשה פלוני
- לא לנחש
- לא לכשף
- לא לחבור חבר
- לא לשאול בבעל אוב
- לא לשאול בידעוני
- לא לדרוש את המתים
- שלא תלבש אישה עדי איש
- שלא ילבש איש מלבושי אישה
- לא לכתוב בבשרנו כתובת קעקע
- לא ללבוש שעטנז
- לא להקיף פאת הראש
- לא להשחית פאת זקן בגילוח של תער
- לא להתגודד
- לא לשכון בארץ מצרים
- לא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים
- לא לכרות ברית לשבעה עממין וכן לכל עובדי עבודה זרה
- לא להחיות נשמה משבעה עממין
- לא לחון ולרחם על עובד אלילים
- לא לשכון עובד אלילים בארצנו
- לא להתחתן בעובד אלילים
- שלא יישא גבר עמוני או מואבי מבנות ישראל
- לא להרחיק אדומי דור שלישי מהתחתן עמנו
- לא להרחיק מצרי דור שלישי מהתחתן עמנו
- לא לדרוש שלומם של עמון ומואב במלחמה
- לא להשחית אילני מאכל
- לא לערוץ ולפחד ממלחמה
- לא לשכוח מה שעשה לנו עמלק
- לא לבזות את שם ה' בדיבור
- לא להישבע לשקר
- לא להישבע לשווא
- לא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם
- לא לנסות את ה' (לא לנסות נביא אמת יותר מדי וכן לא לקיים מצוות כניסיון)
- לא להשחית דברים שנקרא שמו יתברך עליהם
- לא להלין את התלוי, וכן את כל המתים
- לא לבטל שמירת המקדש
- שלא ייכנסו הכוהנים בכל עת במקדש, וכל שכן זרים
- שלא ייכנס בעל מום בהיכל כולו
- שלא יעבוד כהן בעל מום במקדש
- שלא יעבוד כהן בעל מום עובר
- שלא יתעסקו הכוהנים בעבודת הלוויים וכן שלא יתעסקו הלויים בעבודת הכוהנים
- לא להיכנס שתוי יין למקדש וכן שלא יורה שתוי
- שלא יעבוד זר במקדש
- שלא יעבוד כהן טמא
- שלא ישמש כהן טבול יום עד שיעריב שמשו
- שלא ייכנס טמא לבית המקדש (למחנה שכינה)
- שלא ייכנס טמא להר הבית (למחנה לויה)
- לא לבנות אבני מזבח גזית
- לא לפסוע על המזבח
- לא לכבות אש מעל המזבח
- לא להקטיר ולהקריב במזבח הזהב שבהיכל כי אם קטורת שבכל יום
- לא לעשות במתכונת שמן המשחה
- שלא יסוך זר בשמן המשחה שעשה משה אלא כהנים בלבד
- לא לעשות במתכונת הקטורת
- לא להוציא בדי הארון ממנו
- שלא יזח (יוסר) החושן מעל האפוד
- לא לקרוע את המעיל של הכהן הגדול
- שלא להקריב קורבן חוץ לעזרה
- לא לשחוט קדשים חוץ לעזרה
- לא להקדיש בעלי מומין למזבח
- לא לשחוט בעל מום לשם קורבן
- לא לזרוק דם בעל מום על המזבח
- לא להקטיר מאימורי בעלי מומין
- לא להקריב בעל מום עובר
- לא להקריב בעל מום מיד הנוכרי
- לא להטיל מום בקדשים
- לא להקריב שאור או דבש
- לא להקריב קורבן בלא מלח
- לא להקריב אתנן זונה ולא להקריב מחיר כלב
- לא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד
- לא ליתן שמן זית במנחת חוטא
- לא לתת לבונה במנחת חוטא
- לא ליתן שמן בקורבן סוטה
- לא לשים לבונה בקורבן סוטה
- לא להמיר הקדשים
- לא לשנות הקודשים מקורבן לקורבן
- לא לפדות בכור בהמה טהורה
- לא למכור מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים
- שלא תימכר קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תינתן לכוהנים
- שלא יגאל שדה החרם
- לא להבדיל בחטאת העוף
- לא לעבוד בקדשים
- לא לגזוז הצמר בקדשים
- לא לשחוט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד שיהיה חמץ ברשותנו עד שנוציאו
- לא להניח אמורי הפסח להיפסל בלינה
- לא להותיר מבשר הפסח
- לא להותיר מקורבן החגיגה שמביאים עם קרבן הפסח עד יום שלישי
- לא להותיר כלום מבשר הפסח השני למחרתו
- לא להותיר מבשר קורבן התודה
- לא לשבור עצם מן הפסח
- לא לשבור עצם מעצמות פסח שני
- לא להוציא בשר הפסח מחוץ לחבורתו
- לא לעשות שיירי מנחות חמץ
- לא לאכול הפסח נא או מבושל, אלא צלוי באש בלבד
- לא להאכיל מן הפסח לתושב או לשכיר
- שלא יאכל ערל מן הפסח
- לא להאכיל מן הפסח לעובד אלילים, גם אם הוא מישראל
- שלא יאכל טמא מן הקודשים
- לא לאכול בשר קדשים שנטמאו
- לא לאכול נותר
- לא לאכול קרבן שמי ששחט אותו חשב לאכלו מחוץ לזמן שבו מותר לאכלו (פיגול במחשבת חוץ לזמנו)
- שלא יאכל שום זר תרומה
- שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה
- שלא יאכל ערל תרומה
- שלא יאכל כהן טמא תרומה
- שלא תאכל חללה מן הקודש
- לא לאכול מנחת כהן
- לא לאכול מבשר חטאות הנעשין בפנים
- לא לאכול קדשים שנפסלו
- לא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים
- לא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים
- לא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים
- לא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים וכן שלא יאכל זר מבשר הבכור
- לא לאכול קדשי הקדשים חוץ לעזרה וקדשים קלים חוץ לירושלים
- לא לאכול בשר העולה
- לא לאכול קדשים קלים קודם זריקת דמים
- שלא יאכל זר מבשר קדשי הקדשים
- שלא יאכל כהן ביכורים מחוץ לירושלים, או אפילו בירושלים קודם הנחתם בעזרה
- לא לאכול מעשר שני בטומאה
- לא לאכול מעשר שני באנינות (באבלות)
- לא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה
- לא לאכול טבל
- לא להקדים תרומות ומעשרות זה לזה (אלא להפריש לפי הסדר)
- לא לאחר את הבאת הנדרים יותר משלושה רגלים
- לא להיראות בבית הבחירה ברגלים בלא קורבן
- לא להחל דברינו בנדרים
- שלא ישא כהן אישה זונה
- שלא ישא כהן אישה חללה
- שלא ישא כהן גרושה
- שלא ישא כהן גדול אלמנה
- שלא יבעול כהן גדול אלמנה ואפילו בלא קידושין
- שלא יכנסו הכוהנים למקדש פרועי ראש
- שלא יכנסו הכוהנים למקדש קרועי בגדים
- שלא יצאו הכוהנים מן המקדש בשעות העבודה
- שלא יטמא כהן הדיוט במת, זולת בקרובים המבוארים
- שלא ייכנס כהן גדול באוהל המת
- שלא יטמא כהן גדול בשום טומאה במת
- שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל
- שלא ייקח שבט לוי חלק בביזה
- לא לקרוח שער ראשו על מת
- לא לאכול בהמה וחיה טמאה
- לא לאכול דג טמא
- לא לאכול עוף טמא
- לא לאכול שרץ העוף
- לא לאכול שרץ הארץ
- לא לאכול רמשים שיוצאים מן הפירות (תולעים וכו')
- לא לאכול רמשים שיוצאים מן הפירות גם אם חזרו
- לא לאכול משרץ המים
- לא לאכול נבלה
- לא לאכול טריפה
- לא לאכול אבר מן החי
- לא לאכול את גיד הנשה
- לא לאכול דם בהמה חיה ועוף
- לא לאכול שומן בהמה (חֵלֶב)
- לא לבשל בשר בחלב
- לא לאכול בשר בחלב
- לא לאכול שור הנסקל שנשחט
- לא לאכול מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
- לא לאכול קלי מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
- לא לאכול כרמל מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
- לא לאכול ערלה, והם פירות העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו
- לא לאכול כלאי הכרם
- לא לאכול ולשתות תקרובת עבודה זרה, ובכלל זה יין נסך
- לא לאכול ולשתות כדרך זולל וסובא
- לא לאכול ולשתות ביום הכיפורים
- לא לאכול חמץ בפסח
- לא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ בפסח
- לא לאכול חמץ בערב פסח אחר חצות
- שלא ייראה לנו חמץ בפסח
- שלא יימצא חמץ ברשותנו בפסח
- שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שיכר
- שלא יאכל הנזיר ענבים לחים
- שלא יאכל הנזיר צימוקים
- שלא יאכל הנזיר גרעיני הענבים
- שלא יאכל הנזיר קליפת הענבים
- שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טומאות
- שלא ייכנס הנזיר לאוהל המת
- שלא יגלח הנזיר שערו
- לא לכלות הפאה בשדה התבואה או האילנות
- לא לקחת שיבלים הנופלים בשעת הקציר אלא נעזוב השבלים לעניים
- לא לכלות כל פירות הכרם בעת הבציר אלא יניח מהם פאה לעניים את העוללות
- לא ללקוט פרט הכרם אלא נעזוב אותו לעניים והוא גרגיר אחד או שני גרגרים הנפטרין מן האשכול
- לא לשוב לקחת השכחה
- לא לזרוע כלאי זרעים ולא ירכיב אילן בשום מקום בארץ
- לא לזרוע כלאיים בכרם
- לא להרביע בהמה מין עם שאינו מינו
- לא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות
- לא לחסום בהמה בשעת מלאכתה
- לא לעבוד האדמה בשנה השביעית
- לא לעשות עבודה בשנה השביעית גם באילנות
- לא לקצור ספיחים בשנה השביעית כדרך כל שנה
- לא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך כל שנה
- לא לעבוד את הקרקע בשנת היובל
- לא לקצור ספיחי תבואות של שנת היובל
- לא לאסוף פירות האילנות בשנת היובל כדרך שאוספים אותן בשאר השנים
- לא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות
- לא לשנות ממגרשי הלוויים
- לא לעזוב הלוי מליתן לו מתנותיו ברגלים
- לא לתבוע חוב שעברה עליו שביעית
- לא להימנע מלהלוות קודם שמיטה
- לא לאמץ את הלב על העני
- לא לשלוח עבד עברי ריקם
- לא לתבוע חוב מעני בעת שנודע שאינו יכול לפרוע
- לא להלוות בריבית לישראל
- שלא יתן הלווה ריבית לישראל
- לא לתת יד בין לווה למלווה בריבית
- לא לאחר שכר שכיר
- לא למשכן בעל חוב בזרוע
- לא למנוע המשכון מבעליו העני
- לא למשכן בגד אלמנה
- שלא ימשכן בעל-חוב בחובו כלים שעושים בהם אוכל נפש
- לא לגנוב נפש מישראל
- לא לגנוב שום ממון
- לא לגזול
- לא להסיג גבול
- לא לעשוק
- לא להכחיש על ממון שיש מאחר בידינו
- לא להישבע על כפירת ממון
- לא להונות ולהטעות במקח וממכר
- לא להונות ולצער בדיבורים
- לא להונות (לצער) את הגר בדברים
- לא להונות הגר בממון
- לא להסגיר עבד שניצל מעם אדוניו
- לא להונות עבד הניצל אלינו
- לא לענות יתום ואלמנה
- לא לעבוד בעבד עברי עבודת בזיון המיוחדת לעבדים
- לא למכור עבד עברי על אבן המקח
- לא לעבוד בעבד עברי עבודת פרך
- לא להניח לגוי לעבוד עבודת פרך בעבד עברי הנמכר לו
- לא למכור אמה עבריה לאדון אחר
- לא לגרוע שאר כסות ועונה
- לא למכור יפת תואר
- לא להעביד יפת תואר אחר שבעלה
- לא לחמוד
- לא להתאוות לממון הזולת
- לא לאכול מהיבול בשעת המלאכה, אלא רק בשעת ההליכה
- לא לקחת מהיבול מעבר למה שאוכלים
- לא להעלים עין מאבידה
- לא להניח את בהמת הזולת נופלת תחת משאה אלא לעזור לה
- לא להונות במידות
- לא להשהות ברשותנו משקלות ומידות חסרות
- לא לעשות עוול במשפט
- לא לקחת שוחד
- לא לכבד גדול בדין
- שלא יירא הדיין בדין
- לא לרחם על עני בדין
- לא להטות משפט רשע
- לא לחוס על הרוצח וכן לא לחוס על החובל
- לא להטות משפט גר ולא להטות משפט יתום
- לא לשמוע טענת בעל דין שלא בפני יריבו וכן לא להאמין לדברי רכילות
- לא להיות אחרי רבים לרעות במשפט
- לא לפסוק בדיני נפשות לפי דעה של מישהו אחר, ושלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחילה בדיני נפשות
- לא למנות דיין שאינו יודע בדיני תורה
- לא להעיד עדות שקר
- לא לתת לעבריין להעיד
- לא לקבל עדות של אדם על קרוב משפחתו
- לא לחתוך את הדין על פי עד אחד
- לא להרוג נקי
- לא לפסוק דין מוות באומד הדעת, אלא רק בעדים
- שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות
- לא להרוג מחויב קודם שיעמוד בדין
- לא לחוס על הרודף
- לא לענוש את האנוס לחטוא
- לא לקחת כופר ממחויב גלות לפטרו מן הגלות
- לא לקחת כופר להציל ממוות הרוצח
- לא להתעכב ולהתעצל מהצלת חיים או רכוש הזולת
- לא להניח מכשול
- לא להכשיל תם או עיוור בדרך
- לא להוסיף להכות החוטא יותר ממה שהתחייב בבית-דין
- לא לרגל (לא לרכל)
- לא לשנוא אדם מישראל
- לא להלבין פני אדם מישראל
- לא לנקום
- לא לנטור (בדיבור), ולהימנע אפילו מזכירת חטאו בלב בלבד
- לא לקחת אם על הבנים
- לא לגלח שיער הנתק
- לא לתלוש סימני צרעת
- לא לעבוד ולזרוע בקרקע שערפו בה את העגלה
- לא להחיות מכשפה
- שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצורכי ציבור (וכן הבונה בית וחנכו, והנוטע כרם וחיללו)
- לא לסור מדברי השופטים
- לא להוסיף על התורה או המצוות
- לא לגרוע מן התורה או המצוות
- לא לקלל את הדיין
- לא לקלל את הנשיא
- לא לקלל אחד מישראל בין איש ובין אישה
- לא לקלל אב ואם
- לא להכות אב ואם
- לא לעשות מלאכה בשבת
- לא ללכת בשבת חוץ לתחום
- לא לבער אש בשבת וכן לא לעשות משפט מוות בשבת
- לא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח
- לא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח
- לא לעשות מלאכה ביום חג השבועות
- לא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי
- לא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסוכות
- לא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרת
- לא לעשות מלאכה ביום הכיפורים
- לא לגלות ערוות אם
- לא לגלות ערוות אשת אב ואף על פי שאינה אימו
- לא לגלות ערוות אחותו, בכל צד שהיא אחותו
- לא לגלות ערוות אחותו מן האב והיא בת אשת האב
- לא לגלות ערוות בת הבן
- לא לגלות ערוות בת הבת
- לא לגלות ערוות הבת
- לא לגלות ערוות אישה ובתה
- לא לגלות ערוות אישה ובת בנה
- לא לגלות ערוות אישה ובת בתה
- לא לגלות ערוות אחות האב
- לא לגלות ערוות אחות האם
- לא לגלות ערוות אשת אחי האב
- לא לגלות ערוות אשת הבן
- לא לגלות ערוות הגיסה
- לא לגלות ערוות אישה ואחותה
- לא לבוא על אישה טמאה בטומאת נידה, זיבה או לידה
- לא לגלות ערוות אשת איש
- לא לשכב עם בהמה
- שלא תשכבנה הנשים עם בהמות
- לא לבוא על הזכרים
- לא לגלות ערוות אב
- לא לגלות ערוות אחי האב
- לא להתעדן באחת מכל העריות, והן# קרובות, אשת איש ונידה
- שלא ישא ממזר בת ישראל
- שלא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל
- לא להחזיר את הגרושה משנישאת לאיש אחר
- שלא תינשא היבמה לאחר עד שתחלץ
- שלא יגרש האונס את אנוסתו כל ימיו
- שלא יגרש המוציא שם רע את אשתו כל ימיו
- שלא ישא סריס בת ישראל
- לא לסרס בהמה ואדם
- לא להקים עלינו מלך נוכרי
- שלא ירבה המלך סוסים
- שלא ירבה המלך נשים
- שלא ירבה המלך כסף וזהב
השפעה על מוני המצוות הבאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מניין המצוות לרמב"ן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מניין המצוות על פי הרמב"ן
הרמב"ן חולק על הרמב"ם במצוות שונות ומשמיט מצוות מסוימות ממניין המצוות, שבמקומם מוסיף הוא מצוות אחרות, שלדעת הרמב"ם אינם נחשבות כחלק ממניין המצוות.
ספרים שונים נכתבו ליישב את דעת הרמב"ם מהשגותיו של הרמב"ן ועוד ראשונים שלא הסכימו עם מניינו של הרמב"ם, הבולט מביניהם הוא ספר מגילת אסתר, שאף נדפס ברוב המהדורות יחד עם ספר המצוות לרמב"ם.
ספר החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מניין המצוות על פי ספר החינוך
בספר החינוך מנה אף הוא את מניין התרי"ג מצוות והלך בעקבות מנינו של הרמב"ם, מלבד מצוות לא תעשה אחת שהשמיט, (לאו קמ"ח) שהוא איסור לזר לאכול קדשי קדשים. החינוך מכניס במקום לאו זה, לאו אחר של 'איסור הקרבת קרבן פסח בבמות'. ככל הנראה השינוי איננו חידוש של ספר החינוך, אלא מקורו בנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני המחבר. (ראו ספר החינוך#המצווה הנוספת)
הבדל נוסף הוא, שבניגוד לרמב"ם שסידר את מניין המצוות לעשה ולא תעשה, ספר החינוך מסודר על פי סדר פרשיות התורה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר המצוות לרמב"ם בתרגום הרב יוסף קאפח באתר דעת.
- מידע על מניין המצוות על פי הרמב"ם בקטלוג הספרייה הלאומית
