איסור הכאת הורים
| מקרא | שמות, כ"א, ט"ו |
|---|---|
| משנה תורה | ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ה' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן רמ"א |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו שי"ט ספר החינוך, מצווה מ"ח |
  | |
איסור הכאת הורים הוא ציווי מקראי האוסר על אדם להכות את אביו או אמו. עונשו של המכה הוא מוות בחנק.
מקור המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקרא אינו אוסר על הכאת הורים, אך הוא מציין את עונשו של המכה: ”ומכה אביו ואמו מות יומת” (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ט"ו). האיסור לעשות כן נלמד מהאיסור הכללי להכות כל אדם מישראל[1]. מלבד האיסור, מבטל המכה גם שתי מצוות עשה: מצוות כיבוד הורים ומצוות מורא הורים.
דיני המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסור להוציא מההורה דם בעודו בחיים, העובר על האיסור אינו חייב מיתה, עד שיכה את הוריו מכה שכתוצאה ממנה יצא דם מגוף ההורה. אם, למשל, המכה הייתה באוזן וכתוצאה ממנה ההורה נתחרש, אומרים שחזקה שיצא דם וחייב בעונש.
עבור גוי שהתגייר, האיסור להכות את הוריו הוא מדברי חז"ל בלבד, שכן הוריו הביולוגיים אינם נחשבים כהורים לעניינים ההלכתיים; ”גר שנתגייר כקטן שנולד”[2]. הורה שהוא רשע אסור להכותו, אך על הכאתו אין עונש מוות.
על פי ההלכה אם הכה אדם את הוריו ולא יצא דם, אם חייב לשלם על ההכאה להורה, משלם, ואם לא - עונשו מלקות[דרוש מקור]; זאת על פי הכלל "אין אדם לוקה ומשלם"[3].
מותר לבן להוציא דם מאביו אם הדבר הוא לצורך רפואי, אך ההלכה היא שהדבר מותר רק כאשר אין אפשרות שאדם אחר יעשה זאת[4], וכאשר הבן יותר מומחה או שיש להם צער רב ואביו מבקש ממנו מותר[5].
בספר החינוך נאמר שנוסף לחיוב מיתה יש בעונש זה גם חיוב כרת, אולם כרת זה אינו נזכר ברשימת הכריתות במשנה, מסכת כריתות, פרק א', משנה א' או במקורות אחרים, ודעת החינוך היא דעת יחיד[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אליעזר מלמד, איסור הכאה והאם מותר לבן לתת זריקה לאביו, באתר פניני הלכה
- הרב יצחק יוסף, סימן ר"מ - דין מכה אביו ואמו - פרק ט"ז(הקישור אינו פעיל), אתר ילקוט יוסף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שכן על פי הכלל ההלכתי "אין עונשין אלא אם כן מזהירים", לא ייתכן מתן עונש לחוטא, ללא שהתורה הזהירה על איסור עשיית החטא, מקור הדרשה מכילתא דרבי ישמעאל פרק כא. פרופסור אברהם סופר אברהם, הלכות מילה, אתר המכון לחקר הרפואה על פי התורה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ב, עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ט"ז, הלכה י"ב
- ^ פניני הלכה משפחה הלכות כיבוד הורים הלכה כא
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, רמא, סימן א'
- ^ ראו בספר המצוות, לאו שנ"ב וברש"י, מסכת כתובות, דף ל"ז, עמוד ב', ד"ה אלא. ובתוספות שם ד"ה מיתות, הכותבים בפירוש שאין בו כרת.
| דיני נפשות ביהדות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.