כיבוד אב ואם
| מקרא | שמות, כ', י"א[א] |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת קידושין, דף ל', עמוד ב'–דף ל"ג, עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ו' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן ר"מ |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ר"י ספר החינוך, מצווה ל"ג |
  | |
כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבור החמישי בעשרת הדיברות.
מצווה זו היא אחת מתוך שתיים שהתורה פירטה את שכרו של המקיימה: ”לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָך” (ספר שמות, פרק כ', פסוק י"א).
באחרונים חקרו בגדר מצווה זו האם היא מצווה שבין אדם למקום או מצווה שבין אדם לחברו[1].
מקור המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור מצוות כיבוד אב ואם נלמד מהפסוק בספר שמות: ”כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ” (שמות, כ', י"א)[א].
פרטי המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצוות כיבוד אב ואם היא מצווה שכוללת בעיקר עשיית מעשים חיוביים לצורך כבוד האב, בניגוד למצוות מורא אב ואם שנלמדת מהפסוק: ”אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם” (ויקרא, י"ט, ג'), אשר לפיה יש להיזהר מלעשות מעשים שליליים, הנוגדים לעקרון הכיבוד.
רש"י מפרש את ההבדל בין שני הציווים על פי האמור בתלמוד (מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד ב'):
- איזהו מורא? לא ישב במקומו, ולא ידבר במקומו, ולא יסתור את דבריו.
- ואיזהו כבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומנעיל, מכניס ומוציא.
מלבד חיובים אלה שהם מדאוריתא הוסיפו חז"ל אף חובה לזון ולסעוד אותם במידת הצורך לעת זקנה, ולאחר פטירתם להביאם לקבורה.
כמו כן, קיימת חובה של קימה לכבוד אביו ואמו, בדומה למצוה והדרת פני זקן[2].
בתלמוד העירו על ניסוח המילה בתורה; "כבד את.. ואת.." -ריבוי "את" במקום ו' החיבור.. והסבירו לרבות אחיך הגדולים שאף אותם צריך לכבד. באחרונים נחלקו האם הכוונה לאח הגדול ביותר, או לאח הגדול ממנו, ולא דווקא הגדול בבית.
מלבד מצוות הכיבוד ישנן עוד שתי מצוות לא תעשה הכרוכות אף הן ביחס להורים: 1. איסור קללת אב ואם, 2. איסור הכאת אב ואם. העובר על איסורים אלו מתחייב מיתה.
טעם המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשי המצווה הם, לפי הרמב"ם, בהכרת התודה שכל ילד צריך להרגיש כלפי הוריו על הבאתו לעולם (על פי היהדות בתהליך הלידה שותפים האב, האם והקב"ה) ועל גידולו.
אך למעשה אף אם אין גידול והשתדלות מצד ההורים החובה על הילד נשארת ולכן אף ילד מאומץ מחויב לכבד את הוריו הביולוגיים אף שלא גידלו אותו שכן לא מדובר רק בהכרת תודה שזה דבר שכלי אלא מצד המצווה האלוהית.
חובת כיבוד ההורים הוסמכה לחובת כיבוד הקדוש ברוך הוא - "הוקש כבוד אב לכבוד המקום" ולכן אדם שלא מכבד הורים בהכרח לא מכבד מספיק את הקב"ה.
שכר ועונש
[עריכת קוד מקור | עריכה]שכר אריכות ימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצוות כיבוד הורים היא אחת המצוות היחידות ששכרן כתוב וידוע - אריכות ימים. עם זאת, התלמוד משנה את פשטו של הכתוב: "למען יאריכון ימיך - בעולם שכולו ארוך", דהיינו בעולם הבא.
ציווי זה מתפרש בשני אופנים:
- כבד את הוריך וחייך יתארכו; מי שכיבד את הוריו חייו יתארכו.
- כבד את הוריך ויהיו לך ימים ארוכים כלומר תספיק יותר.
עונש מוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוק המקראי מטיל עונש מוות, בתנאים מסוימים, על בן שמקלל את הוריו (ויקרא, כ', ט') או מכה אותם (שמות, כ"א, ט"ו) . כמו כן, במקרא ישנו המושג בן סורר ומורה שמתואר כצעיר פורק עול "שזולל וסובא" (דברים, כ"א, י"ח–כ"א) והוא אבטיפוס לאדם שעובר על מצווה בסיסית זו, של כיבוד אב ואם, ולפי החוק המקראי עונשו היה מוות.
האב לעומת האם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשנה (מסכת כריתות ו' ט') קובעת סדר עדיפויות בין ההורים, מבחינת מעמדם במשפחה, במקרה של התנגשות בין כבודם ורצונותיהם. לפי המשנה מעמדו של האב קודם למעמדה של האם וכבודו קודם לכבודה:
פשוטו של מקרא משווה בין כבוד האם לכבוד האב. הרמב"ם, במשנה תורה, הלכות ממרים הבין את פשט הפסוק: "הקדים אב לאם בכבוד, והקדים אם לאב במורא -- ללמד ששניהם שווין, בין לכבוד בין למורא".
אמנם, אם האב והאם נשואים, קודם כבודו של האב לכבודה של האם. הסיבה לכך היא "שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך" (בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד א'). אך כאמור, התלמוד קובע מפורשות כי אם ההורים גרושים אין כל הבדל בין חובת כיבוד האב לחובת כיבוד האם.
נידונים שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדר המצווה - בספרי האחרונים חקרו בגדר מצוות כיבוד הורים, האם היא מצווה שבין אדם לחברו, או מצווה שבין אדם למקום[3].
- כשאין לאב הנאה - בראשונים נחלקו האם כשהאב אינו נהנה, האם נכלל הדבר במצוות כיבוד אב או לא[4].
סיפורי המצווה בתלמוד ובמדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי ישנם דיונים רבים בהקשר לכיבוד הורים, הן הלכתיים והן אגדתיים-מוסריים.
סיפורים אחדים עוסקים בשבחם של מי שהדרו בקיום המצווה:
- סיפור דמא בן נתינה[5][6] עוסק בחכמים שיצאו לחפש אבן ישפה לחושן של הכהן הגדול במקום זו שאבדה. הגיעו לדמא ורצו לקנות ממנו את האבן, אך זה סירב מכיוון שהוצאת האבן מהתיבה שבה היא נמצאת תעיר את אביו (ישנה מחלוקת בתלמוד האם מפתחות התיבה היו בידי אביו או מתחת לכריתו, או שמא רגלי אביו היו מונחות על התיבה). החכמים ניסו שוב ושוב להעלות את המחיר שהם מוכנים לשלם עבורה. לאחר מכן, כשהחכמים פנו לדרכם ללא האבן, בא אליהם דמא בן נתינה עם האבן. החכמים רצו לשלם את מלוא הסכום כפי שעמד לאחר שהעלו אותו. דמא בן נתינה סירב באומרו לחכמים, "מה מוכר אני לכם את כיבוד אבותי במעות כסף?"
- סיפור נוסף על דמא בן נתינה מספר על מקרה שקרה כשישב עם נכבדי רומא ולבוש בבגד מיוחד (סירקון של זהב). אמו, שלקתה בנפשה, נכנסה, קרעה את בגדו וירקה בפניו לעיני כל חכמי רומא. למרות הבושות הגדולות, שתק דמא ולא ביישה, ואפילו לא גער בה. בתלמוד מובא סיפור זה כמופת לכיבוד הורים, למרות התבזות עצמית[5][6].
- במדרש רבה על הפסוק ”וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת” (ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ט"ו) מסופר: "אמר ר' שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא, ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו. אני, בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכין, ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בבגדים נקיים, אבל עשו, בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות."[7]
סיפורים אחרים מלמדים שאין גבול להשקעה הנדרשת בקיום המצווה:
- מסופר בתלמוד הירושלמי: אמו של רבי טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת ונפסק קורדייקין שלה, והלך רבי טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והייתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת נכנסו חכמים לבקרו, אמרה להן: "התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי בכיבוד יותר מדאי". אמרין לה: "מה הוא עביד ליך?" ותניית להן עובדא. אמרין לה: "אפילו הוא עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי הכיבוד שאמרה התורה לא הגיע"[6].
- בהמשך לסיפור זה מופיע מעשה באמו של רבי ישמעאל שהתלוננה באוזני חכמים על שבנה אינו מכבד אותה. כאשר התפלאו ושאלו: מה עשה לה, ענתה שכאשר יצא מבית הוועד רצתה לרחוץ רגליו ולשתות את המים, ולא נתן לה. אמרו על כך חכמים: "הואיל והוא רצונה הוא כיבודה"[8].
סיפור נוסף בתלמוד ירושלמי[6] מלמד שבקיום המצווה יש להקפיד על כבוד האב. הנה הסיפור בתרגום לעברית:
- יש שהוא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנום, ויש שהוא קושרו בריחיים ויורש גן עדן. כיצד הוא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנום? אדם אחד היה מאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים. פעם אחת אמר לו אביו: בני, אלה מנין לך? אמר לו: סבא סבא, אכול ושתוק, שכלבים אוכלים ושותקים. נמצא מאכיל את אביו פטומות, ויורש גיהנום.
- כיצד קושרו לריחיים ויורש גן עדן? אדם אחד היה טוחן בריחיים. הגיע צו מהמלך להביא טוחנים אליו. אמר האדם לאביו: אבא, היכנס טחון תחתיי, ואני אלך לעבודת המלך, שאם יבוא ביזיון, אתבזה אני ולא אתה, ואם יבוא לידי מלקות, אלקה אני ולא אתה. נמצא קושרו לריחיים, ויורש גן עדן.
כיבוד מורים (של תורה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחס למורים קשור למצווה זו, שכן לפי התפיסה החז"לית, בעוד שההורה מביא את האדם לעולם הזה ומקנה לו קיום פיסי, המורה מקנה לאדם ידיעות ומוסר, מביאו לעולם הבא ומקנה לו קיום רוחני. בשל כך בכמה מצוות אף יש להקדים את מוריו הרוחניים של האדם להוריו. המצווה לכבד חכמים ומורים נלמדת מהפסוק והדרת פני זקן.
כיבוד הורים בתרבויות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם בחוקי חמורבי ניתן למצוא התייחסות למצוות כיבוד אב ואם, אך שם העונש שונה מבמקרא: "בן כי יכה את אביו, הם את ידיו יקצצו" (סעיף 195) ואילו במקרא דינו מוות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מורא אב ואם
- הריני כפרת משכבו
- מושג מקביל לכיבוד הורים בקונפוציאניזם: "סיו" (ויקיפדיה אנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, כיבוד הורים, באתר פניני הלכה
- אסופת מאמרים בנושא כיבוד הורים, באתר ספריית אסיף
- הלכות כיבוד אב ואם בקיצור שולחן ערוך
- כיבוד אב ואם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- קובי פלדמן, דמא בן נתינה – דוגמת כיבוד אב ואם, באתר "דעת"
- אודיה צוריאלי, דיון במצוות כיבוד הורים, באתר כתבים
- עודד גולדברג, טיפול בבית המדרש - עד היכן מגיעה מצוות כיבוד אב ואם?, דעות 6, סיון תשנ"ט, באתר נאמני תורה ועבודה
- כיבוד אב ואם- צאו וראו מה עשה גוי לאביו באשקלון, באתר "לב לדעת"
- הרב משה פנירי, כבוד הורים, ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 במהדורות תנ"ך מודפסות רבות, הפסוק הזה מופיע כפסוק יב של שמות פרק כ, ולא יא. לפרטים נוספים, עיינו בהסבר בויקיציטוט, ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר מנחת חינוך מצווה לג
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ממרים, פרק ו', הלכה ג'
- ^ מקור החקירה בספר מנחת חינוך מצווה לג.
- ^ רמב"ן ועוד, מסכת קידושין ל
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד א'
- ^ 1 2 3 4 תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א', הלכה ז'; מסכת קידושין, פרק א', הלכה א' (דפוס וילנא: דף ג', עמוד א')
- ^ מדרש רבה פרשה סה: עשיו, נשותיו ומעשיו, באתר "דעת"
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א'
| רשימת מצוות עשה לדעת הרמב"ם | ||
|---|---|---|
| השקפות יסוד | אמונה בה' • ייחוד השם • אהבת ה' • יראת שמים • תפילה • לדבוק בה' • שבועה • ללכת בדרכיו • קידוש השם | |
| מצוות מעשיות | קריאת שמע • תלמוד תורה • תפילין של ראש • תפילין של יד • ציצית • מזוזה • הקהל • ספר תורה של מלך • ספר תורה • ברכת המזון | |
| מצוות המקדש | מצוות בניין בית המקדש • מורא מקדש • שמירת המקדש • מצוות הלוויים • קידוש ידיים ורגליים • הדלקת הנרות במקדש • ברכת כוהנים • לחם הפנים • לבונה • קטורת הסמים • מערכת התמיד • תרומת הדשן • שילוח טמאים | |
| מצוות הקרבנות | קידוש זרעו של אהרן • בגדי כהונה • נשיאת הארון • שמן המשחה • משמרות כהונה • טומאה • כהן גדול • קרבן תמיד • מנחת כהן גדול • מוסף שבת • מוסף ראש חודש • מוסף פסח • מנחת העומר • מוסף שבועות • מנחת העומר • מוסף ראש השנה • מוסף יום כיפור • יום הכיפורים בבית המקדש • מוסף סוכות • מוסף שמיני עצרת • קורבן חגיגה • עלייה לרגל • שמחת הרגלים • קורבן הפסח • אכילת קרבן פסח • פסח שני • אכילת פסח שני • תקיעת הכהנים בחצוצרות • מחוסר זמן • תמות • מליחה • קורבן עולה • קורבן חטאת • קורבן אשם • קורבן שלמים • קורבן מנחה • חטאת בית הדין • הסיבה להבאת חטאת • אשם תלוי • אשם ודאי • קורבן עולה ויורד • וידוי • קרבנות הזב • קרבנות הזבה • קורבן יולדת • קרבן מצורע • מעשר בהמה • בכור בהמה טהורה • פדיון הבן • פדיון פטר חמור • עריפת פטר חמור • להביא את כל הנדרים למקדש ברגל הראשון • להקריב כל הקורבנות בבית הבחירה • להביא קדשים לבית הבחירה • פדיית קודשים • תמורה • אכילת שיירי מנחות • אכילת בשר חטאת ואשם • שריפת בשר טמא • שריפת בשר נותר ופיגול • גידול שיער של נזיר • סיום הנזירות • קיום נדרים • הפרת נדרים | |
| טומאה וטהרה | טומאת נבילה • טומאת שרץ • טומאת אוכלים • טומאת נידה • יולדת • טומאת מצורע • נגעי בגדים • נגעי בתים • טומאת זב • טומאת שכבת זרע • טומאת זבה • טומאת מת • אפר פרה אדומה • טבילה • טהרת המצורע • גילוח מצורע • פריעה ופרימה • להכין אפר פרה אדומה • ערכי אדם • ערכי בהמה | |
| הקדשות ומתנות | ערך ביתו של אדם • ערכי קרקעות • מעילה • נטע רבעי • פאה • לקט • שכחה • עוללות • פרט • ביכורים • תרומה גדולה • מעשר ראשון • מעשר שני • תרומת מעשר • מעשר עני • איסור שינוי סדר התרומות והמעשרות• וידוי מעשרות • מקרא ביכורים • חלה • הפקר בשביעית • שלא לעבוד בשמיטה • קידוש שנת היובל • שופר ביובל • גאולת קרקע • לאפשר לקונה לפדות את ביתו בעיר מוקפת חומה עד השלמת שנה • מניית שנות היובל • שמיטת כספים • לנגוש את הנוכרי עובד עבודה זרה • זרוע ולחיים וקיבה • ראשית הגז • נתינת החרם לכהן | |
| מצוות שבאכילה | שחיטה • כיסוי הדם • שילוח הקן • סימני בהמות וחיות • לבדוק בסימני העוף • שרצי עוף • סימני דגים | |
| מצוות המועדים | קידוש החודש • עיבור השנה • לשבות ביום השביעי • מצוות קידוש השבת בדברים • ביטול חמץ • סיפור יציאת מצרים • אכילת מצה בלילה הראשון • שביתת מלאכה בראשון של פסח • שביתת מלאכה בשביעי של פסח • ספירת העומר • שביתת מלאכה בשבועות • שביתת מלאכה בראש השנה • התענות ביום כיפור • איסור מלאכה ביום כיפור • שביתת מלאכה בסוכות • שביתת מלאכה בשמיני עצרת • סוכה • ארבעה מינים • תקיעת שופר בראש השנה • מחצית השקל | |
| סמכויות ומשפט | לשמוע אל נביא אמת • מצוות מינוי מלך • לשמוע בקול בית דין בכל זמן • הכרעת רוב בדיינים • למנות שופטים ושוטרים • בצדק תשפוט עמיתך • להעיד עדות אמת • דרישה וחקירה • עד זומם • עגלה ערופה • ערי מקלט • ערי הלווים • מעקה | |
| עבודה זרה ומלחמה | לאבד עבודה זרה ומשמשיה • עיר הנידחת • מחיית שבעת עממין • מחיית זכר עמלק • מצוות זכירת מעשי עמלק • לשלוח שלום לערים שצרים עליהן • כהן משוח • הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה • התקנת יתד לכיסוי הצואה | |
| בין אדם לחברו | השבת הגזילה • צדקה • מצוות הענקה • מצוות הלואה • הלואה בריבית לנכרי • החזרת משכון • ביומו תתן שכרו • להניח לשכיר לאכול מהמחובר שעושה בו • מצוות פריקה • מצוות טעינה • השבת אבידה • מצוות תוכחה • ואהבת לרעך כמוך • אהבת הגר • לשמור על איזון המאזניים והמשקלים והמידות • והדרת פני זקן • כיבוד אב ואם • מורא אב ואם | |
| משפחה | פרייה ורבייה • נישואים • שמחת שנה ראשונה • ברית מילה • יבום • חליצה • אונס • מוציא שם רע • מפתה • אשת יפת תואר • גט • סוטה | |
| מצוות בית הדין | מלקות • עיר מקלט • הרג • חנק • שרפה • סקילה • תליה • קבורה • עבד עברי • ייעוד • פדייה • לעולם בהם תעבודו • קנס • קרן • בור • גנב בתשלומין או במיתה • שן ורגל • הבער (אש) • שומר חינם • שומר שכר • שואל • מקח וממכר • טוען ונטען • רודף • ירושה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.