שיחה:כיבוד אב ואם
הוספת נושאציטוט מהמקורות על טיב ההקבלה בין אלוהים להורים עדיף מהסבר פילוסופי שנשמע כסברתו של הכותב שש"ז 19:46, 26 פבר' 2005 (UTC)
הפרדת המורים
[עריכת קוד מקור]חשבתי שזה היה השחתה שנעשתה ע"י מורה מתוסכל, כשראיתי ששם הערך הוא "כיבוד הורים ומורים". זה זילות כבוד הדיבר החמישי. אני בעד לקרוא לערך "כיבוד הורים" ולהעביר את החלק של כיבוד מורים למקום אחר (או פשוט למוחקו). ⌠צהוב עולה⌡ 19:01, 29 מאי 2006 (IDT)
האם מצווה על הבן לכתוב ערך על אמו?
[עריכת קוד מקור]האם בן שאמו היא אישיות הראויה לערך בוויקיפדיה, חייב לכתוב עליה ערך בוויקיפדיה, משום מצוות כיבוד אב ואם? ואולי, עקב אותה מצווה, דווקא אסור לו לכתוב על האם ערך בוויקיפדיה? ומה כאשר האם היא גבולית, כלומר ייתכן שכתיבת הערך תגרור דיון חשיבות או הצבעת מחיקה? דוד שי - שיחה 22:24, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
- תצטרך לקחת בחשבון, שישנם מקורות הלכתיים האוסרים אף כתיבה של שם ההורה (ללא תואר כבוד כלשהו)... (כהרחבת האיסור לומר את שם האב או האם). --Rex - שיחה 22:39, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
- מצווה עליו לפתוח לשם הכתיבה בובת קש, כדי למנוע לזות שפתיים. אלא מה, מצוות כיבוד אב ואם ניתנה לבני אדם, ולא לבובות קש... עוזי ו. - שיחה 02:05, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
- אסור מדאורייתא! מישהו עלול להנחית על עצמותיה של הישישה תבנית:מקור... ברי"א • שיחה • י' באלול ה'תשס"ח • 22:05, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
- רגע, מותר בכלל לפתוח בובת קש לפי התורה? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:06, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
- ודאי. אתה לא יודע שהדתיים אוהבים קש?... ברי"א • שיחה • י' באלול ה'תשס"ח • 22:17, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
- רגע, מותר בכלל לפתוח בובת קש לפי התורה? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:06, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
- אסור מדאורייתא! מישהו עלול להנחית על עצמותיה של הישישה תבנית:מקור... ברי"א • שיחה • י' באלול ה'תשס"ח • 22:05, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
- מצווה עליו לפתוח לשם הכתיבה בובת קש, כדי למנוע לזות שפתיים. אלא מה, מצוות כיבוד אב ואם ניתנה לבני אדם, ולא לבובות קש... עוזי ו. - שיחה 02:05, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
- תצטרך לקחת בחשבון, שישנם מקורות הלכתיים האוסרים אף כתיבה של שם ההורה (ללא תואר כבוד כלשהו)... (כהרחבת האיסור לומר את שם האב או האם). --Rex - שיחה 22:39, 8 בספטמבר 2008 (IDT)
תודה על המקור. לגופם של דברים, אינני מסכים להגדרה שחכמי המשנה יצאו כנגד המקרא המשווה כבוד אב לכבוד האם. להיפך, בעצמך כתבת שהסיבה היא שהאם חייבת אף היא בכבוד בעלה. למעלה מכך, התלמוד קובע מפורשות, כי במקרה שההורים גרושים, אין כל עדיפות לכבוד האב על פני כבוד האם. ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 22:50, 17 בדצמבר 2008 (IST)
- מה המקור של זה בתלמוד? תמיד אפשר להוסיף. זה טוב.
- אין קשר בין החלק הראשון של דבריך "חכמי המשנה יצאו כנגד המקרא" לבין "הסיבה היא שהאם חייבת אף היא בכבוד בעלה". הסיבה הזאת אין מקורה בתורה.
- את המקור אכתוב מייד. הקביעה שחז"ל התנגדו למקרא היא תמוהה, מוטה ושיפוטית. ניתן לכתוב כי על אף שפשוטו של מקרא אינו מבדיל בין הורים נשואים לשאינם כאלו, חז"ל פירשו את המקרא המשווה את כבודם של ההורים רק במקרה שבו אין האשה מצווה לכבד את בעלה, כלומר כשהם גרושים. ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 22:57, 17 בדצמבר 2008 (IST)
- המקור: מסכת קידושין דף ל"א עמוד א'. ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 22:59, 17 בדצמבר 2008 (IST)
- סידרתי את הערך ועכשיו הוא יותר ברור.
- בחייך, חדל להוציא מקראות מפשוטן. העובדה שחכמי המשנה פירשו והוציאו משהו שאינו מבחין בין כבוד אם לאב, למשהו שכן מבחין - חשובה. אין במקרא, וגם לא במשנה, דבר בעניין גרושים או לא. אם זאת התפתחות מאוחרת בתלמוד - כדאי לכתוב על זה. בכבוד קרב וכתוב.
- לא טענתי שזו כוונת המקרא, אלא שהשוויון שלדבריך דיברה עליו התורה הוא אכן אמיתי, אך לא תקף בכל מצב. האם לדעתך אין האשה חייבת מן התורה לכבד את בעלה?! ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:06, 17 בדצמבר 2008 (IST)
- אני חושב שהשאלה היא לא אם האשה חייבת בכבוד אישהּ, אלא האם גם הוא חייב בכבודה. אני מניח ששניהם חייבים בכבוד רעהו מן התורה, שהרי הם "בשר אחד".
- לעניין הפרשנות, כדאי גם להוסיף את דברי הרמב"ם בהמשך משנה תורה "אבל אמרו חכמים, האב קודם לאם בכל מקום, מפני שהוא ואימו חייבין בכבוד אביו." - הדבר מלמד שהוא יצר מדרג 1. אב 2. אם שחייבת בכבוד האב 3. מסקנה בן חייב בכבוד האב כשהוא סותר את כבוד האם.
- ובכן, אין זה תלמוד אלא ברייתא המצטטת את רבי אליעזר ורבי יהושע, חכמי המשנה. ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:17, 17 בדצמבר 2008 (IST)
- יפה יפה. אבל אם אני מבין נכון את הגמרא, אין כאן הכרעה, שכן רבי יהושע כבר מכריז שאין כאן באמת מצב של גירושין: בא לפני רבי יהושע, אמר לו כך, אמר לו: 'רבי, נתגרשה. מהו?' אמר ליה: 'מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה, הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין'.
- ואפשר שטועה אני.
- אם כבר טרחת ועיינת שם, הואל נא וקרא את פירוש רש"י. ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:40, 17 בדצמבר 2008 (IST)
- הלוואי והיה לי שטיינזלץ מפורש ומפוסק או וילנא. אני נעזר בתלמוד אינטרנטי של מכון ממרא.
- בכל מקרה, אני מקווה שאתה מסכים שרש"י זה רק פירוש, ואין מעמדו שווה למעמד הטקסט עצמו.
- אם כבר טרחת ועיינת שם, הואל נא וקרא את פירוש רש"י. ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:40, 17 בדצמבר 2008 (IST)
- ובכן, אין זה תלמוד אלא ברייתא המצטטת את רבי אליעזר ורבי יהושע, חכמי המשנה. ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:17, 17 בדצמבר 2008 (IST)
- אגב, אני חושב שהבנתו של הרמב"ם את פשט הפסוק 'איש אמו ואביו תראו' - שגויה. אין הכוונה למורא אם ואב. לדעתי הכוונה היא שהאיש וגם ואמו וגם אביו - ייראו [את ה']. ולא - '[כל] איש - יירא את אמו ואת אביו'.
- ואין כאן או בדיבר שבעשרת הדברים, עדפנות כלשהי לסדר הבאת ההורים.
- ידידי, רש"י אינו כותב אחרת מהטקסט אלא מפרש אותו. יכולתי לכתוב שלדעתי פירוש הגמרא אינו כפי שכתבת אלא שונה, אך העדפתי להפנות אותך לפרשן מוסמך. בכל מקרה, אחרי שתקרא את דבריו, תווכח, מן הסתם, שבבן גרושה אין קדימות לאב על האם.
- ההבנה בפסוק "איש אמו ואביו תיראו" כציווי לירא מההורים אינה הבנתו של הרמב"ם, אלא של חכמי המשנה במסכת קידושין. גם לולי כן, הייתי טוען שהפירוש שלך לפסוק הוא מופרך; וכי יש לצוות על אדם שאביו ואמו ייראו את ה'?! הלא אם יש ציווי על "איש... תיראו", הרי שהוריו כלולים בציווי זה! מלבד זאת, מדוע מופנה הציווי לאיש? וכי בידו לכוף את אביו ואמו לירא את ה'?! אין זאת, אלא שהשעה המאוחרת שבה נכתבו הדברים הייתה בעוכריך... ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 08:33, 18 בדצמבר 2008 (IST)
- לא טענתי שזו כוונת המקרא, אלא שהשוויון שלדבריך דיברה עליו התורה הוא אכן אמיתי, אך לא תקף בכל מצב. האם לדעתך אין האשה חייבת מן התורה לכבד את בעלה?! ברי"א • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:06, 17 בדצמבר 2008 (IST)
משוב מ-1 בנובמבר 2013
[עריכת קוד מקור]כתוב במשנה תורה להרמב"ם
בהלכות ממרים
שעיקר המצווה זה לא להכות ולא לקלל מה שכתוב בדף זה אחרי העיקר הזה נקודה
5.22.130.216 08:07, 1 בנובמבר 2013 (IST)
דיווח על טעות
[עריכת קוד מקור]פרטי הדיווח
[עריכת קוד מקור]בפסקה של עונש מוות אפשר להוסיף שהמקלל את הוריו זה גם לאחר שההורים מתו (סנהדרין דף פה עמ' ב).
בהכאה - צריך להיות הכאה שעשה בהם חבורה (סנהדרין דף פד עמ' ב) דווח על ידי: 212.179.159.253 14:41, 16 בנובמבר 2015 (IST)
- לדעתי ההרחבה על איסורי קללה והכאה צריכה להיות במסגרת ערכים נפרדים על איסורים אלו. בערך יש קישורים אדומים המזמינים יצירת ערכים חדשים על הנושאים הנ"ל. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:22, 16 בנובמבר 2015 (IST)
דיווח על טעות
[עריכת קוד מקור]פרטי הדיווח
[עריכת קוד מקור]מצוין שהמקור העיקרי למצווה מהתנך הוא שמות, כ', י"ב. עם זאת, הפסוק "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" לקוח מפסוק י"א בפרק הנ"ל.
מקור: ספר שמות, כ', י"א
דווח על ידי: 194.153.101.248 19:17, 9 באפריל 2024 (IDT)
- תודה, תוקן. עד 2018 הופיעו שני מקורות, אחד בשמות (הנכון, פסוק יא) והשני בדברים (נכון גם הוא). בעריכה הזו, אנונימי החליף את המקור בדברים למקור השגוי (פסוק יב בשמות), כך ששתי ההפניות למקורות בשמות (יא, יב) היו קיימות בו זמנית בערך. כעבור 5 שנים, בעריכה הזו, אנונימי אחר שינה את יא ל-יב (עם ההסבר "על סמך תנ"ך"...) וכך זה נשאר עד היום. E L Yekutiel - שיחה 19:43, 9 באפריל 2024 (IDT)
דיווח על טעות
[עריכת קוד מקור]פרטי הדיווח
[עריכת קוד מקור]היי, ראיתי ששונה הערך כך שמקור המצווה הוא שמות, כ', י"א. מדובר בשגיאה שמקורה בכך שבויקיטקסט פסוק ב' של הפרק מכיל גם את פסוק ג', ולכן שאר הפסוקים בפרק ממוספרים גבוה מדי. כך פסוק ד' צריך להיות פסוק ה'.
מקור: שמות, כ', י"ב.
דווח על ידי: 2A0D:6FC2:4771:F200:D822:9965:F11B:C46E 21:02, 9 באפריל 2024 (IDT)
- ראו בוויקיטקסט הסבר מפורט מדוע זו אינה טעות. דוד שי • שיחה 21:46, 9 באפריל 2024 (IDT)
- וואו, תודה רבה @דוד שי - אני חייב להודות שהסתמכתי על ויקיטקסט מתוך עצלות, ולא פתחתי תנ"ך מודפס. סביר להניח שאם הייתי פותח תנ"ך, הייתי מעיר לחבר'ה בויקיטקסט על ה"טעות". ההסבר "על סמך תנ"ך" שציטטתי בתגובה הקודמת שלי (בדיווח הקודם) הרבה יותר מובן עכשיו.
- לא הכרתי את העניין הזה בכלל... תודה על הארת העיניים!
- אני מבין מכל זה שבלי להתכוון, המצב עכשיו בערך הוא המצב הרצוי. אולי שווה להוסיף הערת הבהרה לגבי זה בערך (שיכולה גם להכיל את הקישור שצירפת לעיל). E L Yekutiel - שיחה 01:54, 10 באפריל 2024 (IDT)