טיוטה:המשבר במזרח התיכון (2023–הווה)
מלחמה: הסכסוך הישראלי-ערבי, הסכסוך האיראני-ישראלי | ||||||||||||||
תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – הווה (שנה) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | המלחמה העולמית בטרור | |||||||||||||
מקום | המזרח התיכון עם זליגות לאירופה, אסיה, אפריקה, אמריקה הדרומית ואמריקה הצפונית | |||||||||||||
תוצאה | מתמשך, תוצאות עד כה אפשר לראות בפרק תוצאות | |||||||||||||
|
המשבר במזרח התיכון הוא סדרה של אירועים הקשורים אחד לשני שהתחיל בטבח שבעה באוקטובר והלחימה ברצועת עזה. האירועים כוללים בעיקר לחימה נגד ציר ההתנגדות בהובלת איראן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המהפכה האיראנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המהפכה האיראנית
ב-1979 התרחשה מהפכה באיראן בה השלטון הפרו-מערבי של השאה מוחמד רזא פהלווי נפל ונוצר שלטון אנטי-ציוני ואנטי-מערבי שרצה להשמיד את מדינת ישראל.
הקמת ציר ההתנגדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המהפכה האיראנית איראן הקימה את ציר ההתנגדות שכלל את איראן, עיראק, חות'ים, חדר המבצעים הפלסטיני המשותף, חזבאללה, אמל, מיליציות פרו-איראניות, סוריה ומיליציות ומדינות נוספות.
הציר רצה לפלוש לישראל ועל מנת לעשות זאת יצר 3 תוכניות שונות לפלישה לישראל, תוכנית כיבוש הגליל על ידי חזבאללה, "התכנית הגדולה" של חמאס לכיבוש הנגב ותוכנית כיבוש רמת הגולן על ידי תיק הגולן ומיליציות בסוריה.
ישראל וחמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – סכסוך ישראל – רצועת עזה
בשנים שקדמו למלחמה, התפשטה תפיסה בקרב רבים בצמרת המדינית והביטחונית בישראל, בהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפיה ארגון הטרור חמאס נעשה פרגמטי בנוגע ליחסיו עם ישראל.[11] במסגרת תפיסה זו העניקה המדינה הטבות לחמאס ולתושבי רצועת עזה, בהן אישורי עבודה בישראל ואישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[12] צה"ל הוציא כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[13]בתחילת 2021 העריך אמ"ן שחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל. האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו כניסיונות לאתגר את המכשול התת-קרקעי בעזה, ירי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים.[14] בדיעבד הצהירו גורמים בחמאס כי הארגון נקט בהונאה מתוחכמת ופיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד שלמעשה תכנן מתקפת פתע.[15]
לאחר מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מתוצאות מלחמת לבנון השנייה (2006) קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 1701, האוסרת על הכנסת כל נשק לדרום לבנון, ופריסת כוח או"ם חמוש וצבא לבנון בדרום לבנון, תוך הרחקת חזבאללה מהגבול. חרף ההחלטה, חזבאללה שיקם בהדרגה את כוחו וגם התעצם משמעותית בדרום לבנון. חזבאללה עסק, בהכוונת איראן, בהתעצמות ברקטות ארוכות טווח, באיכויות ובהיקפים גדולים משמעותית ממה שהיו לו טרם המלחמה. למרות זאת, במשך רוב השנים מאז מלחמת לבנון השנייה, ולמרות תקריות, נשמר שקט יחסי באזור הגבול והארגון נמנע מתקיפת גבולה הצפוני של ישראל. גם לאחר ההתנקשות בעימאד מורנייה חזבאללה העדיף להפנות את מרצו כלפי לבנון עצמה והקרבות בסוריה, ולהתמקד בהתעצמות והכנה ללחימה עתידית עם ישראל, בהובלת כח רדואן, יחידת העילית של חזבאללה. חזבאללה איים בעבר להכניס אנשי כוחות עילית דרך הגבול שישתלטו על יישובים וערים בגליל. בין השנים 2013 ל-2015, ובחסות מלחמת האזרחים בסוריה, החלה איראן להעביר לסוריה טילים מדויקים כחלק מפרויקט דיוק הטילים, שבראשו עמד פואד שוכר.
מלחמת האזרחים בסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה
במרץ 2020 הושגה הסכם הפסקת האש בין כוחות אסד למורדים, בתיווך רוסיה וטורקיה. אולם, בסוף 2022, החל ארגון היאת תחריר א-שאם בהתקפות על כוחות אסד.
מלחמת האזרחים בתימן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
ב-2014 התחילה מלחמת אזרחים בתימן בה כוחות החות'ים המתקוממים בתימן כבשו, בגיבוי איראן וחזבאללה, את צנעא בירת תימן, וביצעו הפיכה שלטונית.
בתגובה הוקמה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית שעזרה לממשלת תימן נגד החות'ים.
הצדדים סיכמו על הפסקת אש נסיונית באפריל 2023, ברקע שיפור היחסים בין סעודיה ואיראן. היא נועדה להימשך חצי שנה ונקטעה באוקטובר 2023.[16][17]
אירועים לפי מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, החלה המתקפה במטח ירי רקטי מסיבי ומתמשך, חריג בהיקפו, של 4,300 רקטות ומספר פצצות מרגמה על ישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. בחסות המטחים חדרו – יבשתית, אווירית וימית – כ־6,000 מחבלים לשטח ישראל מ־119 פרצות בגדר המערכת, בחזית של כ־60 ק"מ. הם תקפו והשתלטו על בסיסי צה"ל ומוצביו וניהלו קרבות ירי עם כוחות הביטחון. בד בבד הם חדרו ליישובים אזרחיים, כבשו את חלקם, רצחו וחטפו מאות מתושביהם. המחבלים תיעדו את המתקפה ופעולותיהם והפיצו את הסרטונים ברשתות על מנת ליצור פחד ברחבי ישראל כחלק מלוחמה פסיכולוגית.
במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,163[18] ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו כ-1,940,[19][20] בהם כ־360 במצב אנוש או קשה. עשרות אזרחים ממדינות זרות נרצחו גם הם. במהלך המתקפה בוצע טבח ב"פסטיבל נובה" ליד קיבוץ רעים, שהיה לפיגוע הטרור הבודד הגדול בתולדות מדינת ישראל. במהלך המתקפה נרצחו ונחטפו אזרחים רבים, ביניהם נשים, ילדים וקשישים, וזאת תוך כדי התעללות פיזית, נפשית ומינית.[21][22][23][24] 251 אנשים נחטפו לרצועת עזה, בהם גם חיילי צה"ל ואזרחים זרים, אך רובם אזרחים ישראלים, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים. ליישובי עוטף עזה נגרם נזק רב,[25] וכן גם ליישובים נוספים.[26]
המתקפה הסתיימה בתוך שלושה ימים, עם החזרת השליטה ביישובים הישראלים לידי צה"ל ולכידת רוב המחבלים שהסתננו לישראל. בעקבות המתקפה צה"ל פתח במלחמת חרבות ברזל.
במהלך המלחמה ישראל הותקפה מ-7 חזיתות שונות.
יהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל, מתקפת המורדים הסורים (2024), נפילת משטר אסד
מלחמת חרבות ברזל - הלחימה נגד חזבאללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 בדצמבר 2023 חיל האוויר הישראלי חיסל את רזי מוסאווי בתקיפת ביתו.
ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.
ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.
ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות. במהלך התקיפה פשטו כוחות מיוחדים ישראלים על מתקן של משמרות המהפכה האיראניים.[27]
ב-10 בנובמבר 2024 בשעות הצהריים התבצעה תקיפה של חיל האוויר הישראלי בדמשק, כאשר על פי הדיווחים מוסא דקדוק היה מטרת התקיפה. ב-22 בנובמבר 2024 אישר בכיר אמריקני לחדשות NBC כי חיל האוויר הישראלי חיסל בתקיפה את מוסא דקדוק.[28]
נפילת משטר אסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלילה שבין ה-26 ל-27 בנובמבר פתחו ארגוני המורדים במערב המדינה, בראשות חזית ההצלה הסורית, במבצע הרתעת התוקפנות נגד כוחות אסד ותומכיו, רוסיה וחזבאללה, באזור העיר חלב.[29] ב-30 בנובמבר פתחה האופוזיציה הסורית במבצע שחר החירות על מנת לעזור להם. ב-1 בדצמבר נפלה העיר חלב לכוחות המורדים והכורדים.[30] ב-2 בדצמבר החל מבצע קרב השיבה.
בצפון-מערב סוריה, ארגוני המורדים במערב המדינה, בראשות חזית ההצלה הסורית, השתלטו על כל מחוז חלב, כבשו גם את חמה ונכנסו לעיר חומס ב-7 בדצמבר. עד אז, בדרום, גורמי אופוזיציה כבשו את כל מחוזות דרעא וקוניטרה. ב-7 בדצמבר, המורדים החלו להתקדם צפונה, לדמשק. בצפון-מזרח, הכורדים השתלטו על כל מחוז רקה ועל חלקים נוספים ממחוז דיר א-זור. צבא אסד נסוג מחלקים במזרח ודרום המדינה.
יוזמי המתקפה נתמכו על ידי טורקיה. איראן ורוסיה התקשו לפעול למען אסד כפי שעשו ב-2015, כשעזרו לו למחוץ את ההתקוממות באמצעות כוח אווירי ולוחמת שליחים. רוסיה הייתה בעיצומה של מלחמת אוקראינה–רוסיה, בעוד שאיראן, חזבאללה והמיליציות שהיא תמכה בה נפגעו על ידי מערכה אווירית וקרקעית ישראלית בלבנון ותקיפות בסוריה במלחמת חרבות ברזל.[31][32]
לאחר שהעיר חומס נכבשה ב-8 בדצמבר, נכנסו מורדים לבירה דמשק ומשטר אסד נפל. יום לאחר מכן נצפה בשאר אל-אסד במוסקבה.
מלחמת חרבות ברזל - הפלישה הישראלית לסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר נפילת אסד צה"ל התחיל בכיבוש מרחב החיץ בין סוריה לישראל והשמדת צבא סוריה על מנת שהמורדים לא יהוו איום לישראל ועקב הפרת הסכם הפסקת האש לאחר מלחמת יום כיפור.
ב-19 בדצמבר 2024 חיל האוויר של ארצות הברית התנקש במנהיג המדינה האסלאמית אבו יוסף.[33]
עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר טבח השביעי באוקטובר צה"ל התחיל להילחם בעזה בעיקר בעזרת חיל האוויר הישראלי ב-3 שלבים שונים, השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה.
ב-27 באוקטובר החל השלב השני, שהיה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[34] החלו פשיטות קרקעיות לעומק שטח רצועת עזה במטרה להכין את השטח לקראת המערכה המרכזית לטיהור רצועת עזה ממחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ויתר הפלגים של ארגוני הטרור הפלסטינים, וכן חיסול התשתית הצבאית של חמאס, על ידי חילות הרגלים והצנחנים, התותחנים, ההנדסה הקרבית והשריון.
החל מ-9 בנובמבר החלו כוחות הרגלים של צה"ל לפשוט על הרובע הביטחוני של חמאס בעזה בשילוב מדויק של תקיפות מהאוויר על ידי חיל האוויר הישראלי במטרה "לסכל כמה שיותר איומים ביטחוניים בטווח הזמן המיידי". עד סוף נובמבר, פעלו הכוחות ברוב צפון הרצועה, כולל בבית חאנון וברובה של העיר עזה. בדצמבר, הרחיב צה"ל את פעילותו הקרקעית לאזור ח'אן יונס ונכנס לשכונת שג'אעייה ולעומק העיר ג'באליה. הלחימה התחלקה למספר קרבות עיקריים: קרב בית חאנון, קרב ג'באליה, קרב ג'באליה השני, קרב עזה, קרב שג'אעייה, קרב ח'אן יונס, הקרב במחנות המרכז וקרב רפיח.
השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024.[35] השלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[36][37]
ב-13 ביולי 2024 תקפו כלי טיס של חיל האוויר הישראלי מבנה של חמאס במרחב אל-מוואסי ברצועת עזה שבו לפי המודיעין שהה דף, ביחד עם מח"ט ח'אן יונס ראפע סלאמה. למחרת התקיפה אושר כי סלאמה חוסל, וב-1 באוגוסט אישר צה"ל כי גם דף חוסל.[38]
ב-16 באוקטובר 2024 מנהיג הארגון חמאס, יחיא סינוואר נהרג בהיתקלות עם לוחמי צה"ל מגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח ומחטיבת שריון 460 באזור שכונת תל א-סולטאן ברפיח,[39] וגופתו נלקחה לשטח ישראל.[40]
לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין ה-8 באוקטובר 2023 ל-17 בספטמבר 2024 חזבאללה וישראל ירו טילים אחד לכיוון השני לאחר שחזבאללה התחיל לירות טילים ביום השני למלחמת חרבות ברזל בהזדהות עם עזה. במהלך חילופי הטילים היו מספר אירועים שקירבו את שני הצדדים למלחמה כמו פגיעת הרקטה במג'דל שמס, ההתנקשות בפואד שוכר ומתקפת המנע נגד חזבאללה.
ב-17 בספטמבר 2024 ישראל הוסיפה מטרה חדשה למלחמת חרבות ברזל, החזרת אזרחי הצפון בבטחה לביתם.
ב-17 ו-18 בספטמבר 2024 צה"ל פוצץ אלפי מכשירי קשר, בפיצוצים נהרגו לפחות 100 אנשים מהם 19 חיילים ממשמרות המהפכה, נפצעו לפחות 4,000 מחבלים של חזבאללה.[41][42]
ב-19 בספטמבר 2024 צה"ל פתח במבצע חיצי הצפון בו צה"ל הרג לפחות 4,000 מחבלי חזבאללה, השמיד 80% מחיל האוויר של חזבאללה, השמיד חלק גדול מפרויקט דיוק הטילים, הרג את צמרת חזבאללה וצמרות רוב יחידות חזבאללה.
ב-30 בספטמבר 2024 צה"ל פתח בתמרון קרקעי בלבנון בו לקח 13 מחבלים בשבי, שיטח את יישובי הגבול בלבנון וסיכל את תוכנית כיבוש הגליל למצב שלא יהיה ניתן לבצע חלק גדול ממנו שוב גם לאחר שיקום הארגון.
ב-27 בנובמבר 2024 נכנס הפסקת אש בין ישראל ללבנון בנוסח דומה להחלטה 1700 אך נכנסו מדינות נוספות לוועדה שאחראית על הפסקת האש עקב שהחברים האחרים לא יישמו את ההחלטה, בנוסף צה"ל קיבל רשות לתקוף בלבנון במקרה של הפרות.[43][44][45]
תימן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל החות'ים תקפו ספינות בים האדום וגרמו לכך שהסחר ירד ב־50%, בתגובה קואליציה בראשות ארצות הברית התחילה במתקפות נגד החות'ים.
ב-18 בדצמבר 2023 ארצות הברית התחילה את מבצע שומר השגשוג בו היא ניסתה להגן על הספינות באזור, במהלך המבצע 164 פעילים חות'ים נהרגו.
ב-6 במאי 2024 דווח כי החות'ים התחילו לשתף פעולה עם סניף של אל-קאעידה במדינה נגד ממשלת תימן.[46]
ב-20 ביולי 2024 לקראת הערב ערך צה"ל את מבצע יד ארוכה, שבו הותקף הנמל שנמצא בעיר אל-חודיידה שבתימן. במבצע תקפו מטוסי קרב מתקני זיקוק, תחנת כוח לייצור חשמל ויעדים צבאיים, בהם מחסני כטב"מים וטילים ומאגרי דלק.[47][48] נכון לספטמבר 2024, נמל אל-חודיידה, שנפגע קשה בתקיפה, עדיין מושבת ברובו.
ב-29 בספטמבר 2024 תקף חיל האוויר הישראלי את נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, וכן מתקני נפט ותחנות כוח, בתגובה לשיגור הטילים של החות'ים לעבר מרכז הארץ.[49][50]
בחודש נובמבר 2024 החות'ים התחילו להתכונן לאפשרות של פעולה צבאית לשחרור מחוז אל חודיידה מאחיזתם, בהתבסס על "מודיעין" שהגיע לידיהם.
ב-16 בדצמבר 2024 ארצות הברית תקפה את מרכז הפיקוד והשליטה של הח'ותים בתימן, המרכז מקביל למוצב הפיקוד העליון.[51]
ב-19 בדצמבר 2024 חיל האוויר הישראלי ביצע את מבצע העיר הלבנה בה תקף לראשונה בצנעא והשבית את כל הנמלים בשליטת החות'ים. לאחר המבצע דווח בתימן כי ממשלת תימן והתנועה הדרומית מתכוננים למתקפה דומה למתקפת המורדים הסורים שהובילה לנפילת אסד.[52]
ב-21 בדצמבר טיל בליסטי ששוגר מתימן פגע בגן משחקים ביפו וגרם לנזק, 16 פצועים קל, 14 אנשים נפצעו בדרך למרחב המוגן ו-7 הוגדרו נפגעי חרדה.[53][54] לאחר מכן דווח כי החות'ים התחילו להתכונן לתקיפה ישראלית ומפקדים בכירים נמלטו מצנעא מחשש שישראל תתנקש בהם כמו שהתנקשה בפואד שוכר לאחר שחזבאללה הרג 12 ילדים.[55]
איראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 בינואר 2024 נהרג איש משמרות המהפכה האסלאמית במחוז סיסתאן.[56]
ב-18 בינואר תקף חיל האוויר הפקיסטני מטרות טרור באיראן, בהם נהרגו תשעה.[57][58]
ב-13 באפריל 2024 בתגובה להתנקשות במוחמד רזא זאהדי איראן תקפה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.
ב-19 באפריל 2024 אירעה תקיפת ישראל באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן.
ב־19 במאי 2024 עלה נשיא איראן אבראהים ראיסי על מסוק מאזרבייג'ן עם שר החוץ האיראני, אך מסוקם התרסק במזרח אזרבייג'ן. ראיסי הוכרז כנעדר למשך מספר שעות עד לאיתור מסוקו, ומותו נקבע כמה שעות לאחר איתורו.
בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן.
ב-1 באוקטובר 2024 שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.
ב-26 באוקטובר 2024 תקף צה"ל 20 מטרות באיראן. בתקיפה 90% ממערך ההגנה האווירי של איראן הושמד, מתקן גרעיני הושמד ו-90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו.[59][60][61]
ב-6 בנובמבר 2024 במבצע איראני בדרום איראן משמרות המהפכה התנקש במנהיג ג'יש אל-עדל.[62]
קריסת כלכלת איראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חודש דצמבר 2024 התחיל באיראן המשבר הכלכלי הכי גרוע אי פעם, ברחבי איראן כל יום מספר שעות היה צורך בהפסקות חשמל, הריאל איראני צנח לערך הכי נמוך שהיה אי פעם (777,000 ריאלים לדולר אחד) ומשרדי ממשלה בטהרן, בתי ספר, ואוניברסיטאות נסגרו עקב משבר באנרגיה.[63]
עיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות.
ב-18 באוקטובר 2023 הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל-16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[64] במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.[65] בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.[65] צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד. ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.[66] נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.
ב-26 באפריל 2024 צבא עיראק פתח במבצע לשחרור המחוז האחרון במדינה שהיה בשליטת דאעש.[67]
בתחילת אוקטובר, נהרגו 2 חיילים ונפצעו 24 חיילים נוספים בעקבות שיגור כטב"ם מעיראק לצפון רמת הגולן.[68]
ב-22 באוקטובר 2024 צבא עיראק הרג את מנהיג דאעש בעיראק.[69]
ב-7 בנובמבר 2024 ארצות הברית איימה על עיראק שאם לא תפעל נגד המיליציות הפרו-איראניות ישראל עלולה לתקוף את עיראק.[70]
ב-23 בדצמבר 2024 מפחד לתקיפות ישראליות בעיראק, ניסיונות של המדינה האסלאמית להשתלט על עיראק והתפרקות ציר ההתנגדות המיליציות חתמו על הסכם עם ממשלת עיראק וגורמים מערביים בה הם הסכימו להפסיק תקיפות נגד ישראל, להצטרף חלקית לצבא עיראק וחלקית לעזוב את ציר ההתנגדות.[71]
פקיסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בינואר תקף חיל האוויר האיראני מטרות שטען של ארגון טרור בפקיסטן, בתקיפות 2 ילדים נהרגו.
איחוד האמירויות הערביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 בנובמבר 2024 הרב צבי קוגן נחטף ונרצח על ידי 3 אנשים בעלי קשרים לאיראן, גופתו של צבי נמצאה על ידי המשטרה בגבול עם עומן ולפי הערכות אלו שחטפו אותו תכננו להעביר אותו דרך הגבול. למחרת רוצחיו של צבי נתפסו על ידי איחוד האמירויות הערביות בטורקיה.[72][73]
אפגניסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך 2023 ו-2024 המדינה האסלאמית נלחמה בטליבאן בניסיון להשטלת על אפגניסטן, בתגובה איראן, רוסיה ומדינות נוספות סיפקו לאפגניסטן כטב"מים ונשקים נוספים.[74]
מתחילת המשבר עד סוף 2024 בוצעו 13 פיגועים באפגניסטן על ידי המדינה האסלאמית בהם נהרגו לפחות 59 אנשים מהם 5 חיילים.
בחריין
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל גדודי אל-אשתר שיגרו פעמיים כטב"מים לכיוון מטרות 2 בניינים באילת, ב-2 פעמים אלו הכטב"מים יורטו מחוץ לגבולות ישראל.[75]
מצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בינואר 2024 עשרים חמושים מצריים ניהלו קרב קצר עם צה"ל בגבול כאשר ניסו להבריח נשקים דרך הגבול, רוב החמושים ברחו ו-3 נהרגו.[76] במהלך הקרב צבא מצרים עזר לצה"ל ולאחר הקרב חלק מהחמושים נעצרו על ידי הצבא המצרי.
זליגות לאזורים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זליגה למלחמת האזרחים בסודאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים בסודאן איראן שלחה יועצים ונשקים לממשלת סודאן ולעומת זאת איחוד האמירויות הערביות שלחו נשקים ועזרה לכוחות התמיכה המהירה על מנת שסודאן לא תהפוך לפרוקסי איראני.
באפריל 2024 דווח כי הרחפנים שאיראן מספקת לסודאן עזרו נגד כוחות התמיכה המהירה בצורה משמעותית.[77]
ב-29 בספטמבר 2024 ממשלת סודאן הפציצה בעזרת רחפנים איראנים את ביתו של השגריר של איחוד האמירויות הערבות בסודאן.[78]
לאחר נפילת משטר אסד ורוב הפרוקסים האיראניים איראן ורוסיה התחילו במגעים עם סודאן להקמת נמלים בסודאן.[79]
זליגה למלחמת רוסיה - אוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה איראן סיפקה לרוסיה תחמושת וכטב"מים, הקימה מפעל ביטחוני בשטחה, וחיזקה את יחסיה עימה בהיבטים צבאיים, כלכליים ואסטרטגיים.[80]
בתגובה ישראל ואוקראינה שיתפו פעולה ביצירת מערכות ליירוט כטב"מים, אוקראינה תקפה בסיסים איראניים בסוריה וישראל עזרה בגירוש רוסיה מסוריה.[81][82]
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בנובמבר 2024 הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן בו נטען כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חוליה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד המחבלים בחוליה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.[83][84] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.[85]
לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חוליה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח עלינז'אד (אנ'). החוליה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה, אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.[86]
קנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 ביוני 2024 קנדה הכריזה על משמרות המהפכה של איראן ארגון טרור.[87]
ב-18 בנובמבר 2024 פורסם כי 2 אנשים נעצרו לאחר שנשכרו על ידי איראן להתנקש בשר המשפטים לשעבר.[88]
ארגנטינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 באפריל 2024 ארגנטינה קראה לעצור את שר הפנים באיראן אחמד וחידי שהיה ראש יחידת המבצעים החשאיים של משמרות המהפכה בזמן פיגוע ב-1994 שבו נרצחו 85 בני אדם.[89]
ב-13 ביולי 2024 ארגנטינה הכריזה על הגדרת חמאס כארגון טרור.[90]
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שהאירועים עדיין לא הסתיימו אלו התוצאות עד כה.
תוצאות לציר ההתנגדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השמדת תכניות הפלישה לישראל של הציר.
- השמדת רוב הציר האיראני חוץ מחזבאללה, אמל, איראן והחות'ים.
- פירוק אסטרטגיית דרך ההברחה.[91]
- פירוק המעבר בין הים הפרסי לים התיכון של הציר.[92]
איראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התרסקות כלכלת איראן.
- 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד.[93]
- 90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו.[94]
- מתקן גרעיני חשוב לתוכנית הגרעין האיראנית הושמד.
עיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יציאת המיליציות בעיראק מציר ההתנגדות.
סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פירוק גיס סוריה וחיסול צמרת קורפוס לבנון.[95]
- פירוק יחידות חזבאללה בסוריה והבדדת חזבאללה ללבנון.
- כיבוש רוב סוריה על ידי היאת תחריר א-שאם והאופוזיציה הסורית
- כיבוש החרמון הסורי בידי ישראל.
- נפילת משטר אסד.
- פירוק צבא סוריה ונסיגתם של היחידות שנותרו לעיראק.
- סיכול תכנית הפלישה לגולן.
- פירוק חטיבת אבו אל-פדל אל-עבאס.
לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיסול הצמרת הצבאית של חזבאללה ופגיעה נרחבת בתשתיות הארגון.
- ניתוק הזירה הצפונית מהדרומית במלחמת חרבות ברזל. בניגוד להצהרותיו, חזבאללה הסכים להפסיק את הלחימה מול ישראל למרות המשך המלחמה ברצועת עזה.[96][97]
- שיטוח רוב הכפרים הלבנוניים על הגבול.
- יצירת הסכם הפסקת אש דו-צדדית דומה להחלטה 1701,[98] עם צירוף מדינות לוועדה ומתן חופש פעולה אווירי לצה"ל בלבנון במקרה של הפרות.[96]
- בעקבות הפסקת האש החלה חזרת עקורים לבנונים לביתם.[99][100]
- פירוק יחידות עזיז ונסר לפי הסכם הפסקת האש בין לבנון לישראל.
- סיכול תוכנית חזבאללה לכיבוש הגליל.[101]
יהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פגיעה בחלקים גדולים מהמיליציות ביהודה ושומרון.
- חיסול צמרת המיליציה "גדוד ג'נין".[102]
- השמדת חצי מהמיליציה "גדוד ג'נין".
עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיסול הצמרת הצבאית של חמאס.
- חיסול חלק מהצמרת הפוליטית של חמאס.
- פירוק הזרוע הצבאית של חמאס.[103][104]
- כיבוש ציר פילדלפי על ידי צה"ל.
- יצירת מסדרון נצרים.
- שיטוח עזה.
- שחרור 151 חטופים מתוך 251 החטופים שהיו בתחילת המלחמה.
- פירוק הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי פלסטיני בעזה (לא כולל ביהודה ושומרון).
ירדן ועיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]תימן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תנועת הסחר בים האדום ירדה ב-40%.[106]
- השבתת כל הנמלים בשליטת החות'ים, השמדת נמל אל-חדיידה והריסת חלקים גדולים מהנמלים ראס עיסא וא-סאליף.
אפגניסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]סודאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כוחות התמיכה המהירה כבשו את רוב דארפור ואל-ג'זירה, וחלקים מח'רטום, הנילוס הלבן, סנאר, אל קדריף וצפון ומערב קורדופן.[107]
צפון קוריאה ורוסיה-אוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוסיה כבשה 18% משטח אוקראינה (108653 קמ"ר).[108]
- אוקראינה כבשה 0.07% משטח רוסיה (1250 קמ"ר).
- השמדת צי הים השחור הרוסי.[109]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסכסוך האיראני-ישראלי
- הסכסוך הישראלי-ערבי
- מלחמת האזרחים בסוריה
- מלחמת האזרחים בתימן
- מלחמת רוסיה-אוקראינה
- מלחמת האזרחים בסודאן
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 26 בדצמבר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 4) מעודכן ל-14 בנובמבר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 4) מעודכן ל-14 בנובמבר 2024. ב-31 באוקטובר נהרגו 5 אזרחים מפגיעת רקטה ליד מטולה.
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 5) מעודכן ל-14 בנובמבר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 5) מעודכן ל-14 בנובמבר 2024
- ^ "נועם אמיר: "90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד בתקיפה", באתר עכשיו 14, 26 באוקטובר 2024
- ^ בנובמבר 2024 דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
- ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
- ^ נועם אמיר, מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב כלי הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, באתר נציב.נט, 9 בפברואר 2021
- ^ גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ בדרך לסיום המלחמה? משלחת סעודית בתימן, ריאד שחררה אסירים חות'ים, באתר ynet, 9 באפריל 2023
- ^ בצל מלחמת ישראל-חמאס: החות'ים הרגו חיילים מסעודיה, שהעלתה כוננות, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ כאן חדשות, ישראל במלחמה: 1,300 נרצחו; אזעקות באזור השרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ מלחמה בישראל: לפחות 1200 נרצחים ונופלים במתקפה הרצחנית, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ^ תמונות החורבן: כך נראו בארי וכפר עזה לאחר הטבח, באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ "הם הביאו אותנו למצב שאנחנו מחפשים את הילדים שלנו בחולות", באתר מאקו, 6 בנובמבר 2023
- ^ מתן וסרמן, הטרגדיה של האלוף במיל' דורון אלמוג: "שישה מבני משפחתי נרצחו בכפר עזה", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
- ^ יוני קמפינסקי, דובר זק"א: "אכזריות חמאס - גרועה מהנאצים", באתר ערוץ 7, 11.10.2023
- ^ גד ליאור, חבל ארץ שלם נהרס: הנזק לעוטף עזה - הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ יהודה שרוני, הערכות: הנזק לרכוש אזרחים מתחילת המלחמה - עולה על 10 מיליארד שקלים, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ^ ארי, ליאור בן (2024-09-12). "התקיפות בסוריה, והדיווח הדרמטי: "כוחות ישראליים השתלשלו עם חבלים לקרקע, נלכדו איראנים"". Ynet. נבדק ב-2024-12-10.
- ^ דיווח: זה היעד לחיסול בדמשק, כ-10 נהרגו | שני קצינים נפצעו קשה - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il
- ^ עומר שחר, פלגי מורדים סורים החלו במתקפה נגד משטר אסד בצפון סוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בנובמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי והסוכנויות, אסד איבד את חלב, גם האקדמיה הצבאית נכבשה, מיליציות איראניות שוקלות להגיע, באתר ynet, 1 בדצמבר 2024
- ^ Isabel Coles, Stephen Kalin and Saleh Al-Batati, Syrian Government Teeters as Rebels Reach Damascus, WSJ (באנגלית אמריקאית)
- ^ https://www.reuters.com/world/middle-east/syrian-rebels-seize-fourth-city-close-homs-threat-assads-rule-2024-12-07/
- ^ ארי, ליאור בן; AFP (2024-12-20). "ארה"ב: חיסלנו בסוריה את מנהיג דאעש; משלחת אמריקנית פגשה את אל-ג'ולאני". Ynet. נבדק ב-2024-12-20.
- ^ אמיר בוחבוט, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2023
- ^ עפר שלח וגל פרל, המשמעות של מלחמה בניגוד לתפיסה ולמשאבים , באתר צה"ל, 6 באוקטובר 2024
- ^ אמיר בוחבוט, ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה, באתר וואלה, 7 בינואר 2024
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל מאשר רשמית: חיסלנו את מוחמד דף, באתר ynet, 1 באוגוסט 2024
- ^ השר בצלאל סמוטריץ', ההתעקשות שהובילה לחיסול סינוואר, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2024
- ^ רשמית - חוסל יחיא סינוואר, מנהיג חמאס והאחראי לטבח ה-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024;
בר פלג, יהונתן ליס ויהושע בריינר, מנהיג חמאס יחיא סינוואר נהרג מאש צה"ל ברצועה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2024 - ^ ג'קי חורי, תשעה הרוגים וכ-300 פצועים בסדרת פיצוצים נוספת של מכשירי קשר בלבנון, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2024
- ^ דיווח בלבנון: מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה התפוצצו, כ-2,800 נפגעו, באתר מאקו, 17 בספטמבר 2024
- ^ כתבי ynet, צה"ל נערך ל"תקיפות אכיפה", מטוסי חיל האוויר בשמי לבנון: "מוכנים לפעול", באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, למרות האזהרות, כשצה"ל עדיין פרוס בשטח: לבנונים שבים לכפרים בדרום | צפו, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ איתמר אייכנר, רויטרס, הכירו את "הקו האדום": השינוי מ-1701, שאמור להרחיק את חיזבאללה ממטולה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ N12 - דיווח: החות'ים החלו לשתף פעולה עם ארגון הטרור הרצחני, באתר N12, 2024-05-06
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הרוגים ופצועים בתקיפה ישראלית בתימן, פיצוצים אדירים בנמל חודיידה, באתר ynet, 20 ביולי 2024.
- ^ ספיר ליפקין, אחרי פגיעת הכטב"ם בתל אביב: מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בתימן, באתר מאקו, 20 ביולי 2024.
- ^ ברק רביד, גיא אלסטר, אמיר בוחבוט, שוב: חיל האוויר תקף בנמל חודיידה שבתימן, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, יואב זיתון, איתמר אייכנר, מטוסי קרב תקפו בחודיידה שבתימן, 1,800 ק"מ מישראל: "הנזק אדיר, המסר לאיראן ברור", באתר ynet, 29 בספטמבר 2024
- ^ Pablo, ארה"ב תוקפת את מרכז הפיקוד והשליטה החות'ים בתימן, באתר Aurora Israel Noticias en Español, 2024-12-17 (ב־)
- ^ האם התקיפות הישראליות בתימן יקדמו את נפילת המשטר החות'י? | כלכליסט, באתר calcalist, 2024-12-19
- ^ כשלו ניסיונות יירוט של טיל בליסטי מתימן: שריפה והרס ביפו, 16 נפצעו קל, באתר ynet, 21 בדצמבר 2024
- ^ צ'כנובר, יעל (2024-12-21). "מד"א מעדכן: 16 פצועים קל מרסיסי זכוכיות ביפו". Ynet. נבדק ב-2024-12-21.
- ^ דיווח: בתימן נערכים לתקיפה ישראלית; מפקדים חות'ים נמלטו מצנעא | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ India Today World Desk, Iran officer shot dead in 'terrorist' attack near Pakistan border, India Today, 17 בינואר 2024
- ^ "פעולת תגמול": פקיסטן תקפה באיראן, לפחות שבעה נהרגו, באתר ynet, 18 בינואר 2024
- ^ Bidisha Saha, Operation Marg Bar Sarmachar explained: Why are Iran, Pakistan striking each other, India Today, 18 בינואר 2024
- ^ דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ דיווח: ישראל הרסה מתקן חקר גרעין פעיל של איראן, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ^ הפרשן הצבאי: בתקיפה הושמד 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן, באתר חרדים10, 2024-10-26
- ^ Terror group says 12 members killed in joint Iran-Pakistan operation, Tehran Times, 2024-11-06 (באנגלית)
- ^ הידיעות, סוכנויות (2024-12-18). "המטבע האיראני צנח לשפל היסטורי, טהרן מכבה את האורות בכבישים כי אין חשמל". Ynet. נבדק ב-2024-12-19.
- ^ מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד, מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 בן סמואלס, ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ^ 3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן", באתר מאקו, 28 בינואר 2024
- ^ צבא עיראק החל במבצע לשחרור המאחז האחרון של דאע, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, סמל דניאל אביב חיים סופר ורב"ט טל דרור נהרגו מפגיעת כטב"ם מעיראק בצפון הגולן, באתר ynet, 4 באוקטובר 2024
- ^ שחר קליימן, ראש ממשלת עיראק: "חיסלנו את מנהיג דאעש במדינה", באתר ישראל היום
- ^ ארה"ב לוחצת על עיראק לפעול נגד המיליציות הפרו-איראניות: "ישראל עלולה לתקוף" - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, 2024-11-07
- ^ אוריאל לוי, המיליציות בעיראק חדלות מתקיפת ישראל: "עוד לבנה נופלת, הציר השיעי מתפרק ממטרתו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2024-12-23
- ^ איחוד האמירויות הודיעה: לכדנו את רוצחיו של הרב צבי קוגן, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ^ N12 - שליח חב"ד באמירויות נעדר, ישראל מעורבת בניסיונות לאתר אותו, באתר N12, 2024-11-23
- ^ The Odd Couple: Why Iran Is Backing the Taliban, Stratfor
- ^ Akiva Van Koningsveld, Iranian proxy in Bahrain claims drone assault on Eilat, JNS.org, 2024-05-02 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Egypt thwarts drug smuggling attempt on border with Israel
- ^ "Sudan civil war: are Iranian drones helping the army gain ground?". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-12-18.
- ^ ראשוני: בית מגורי שגריר איחוד האמירויות בסודאן הותקף באמצעות כטב״מים - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ^ N12 - לאחר שנזרקה מסוריה: איראן מסמנת את היעד הבא קרוב לישראל, באתר N12, 2024-12-19
- ^ שחר ברדיצ'בסקי, גורמים בארה"ב חשפו: כך איראן הפכה ליצרנית כטב"מים מובילה בעולם, באתר מעריב אונליין, 15 בפברואר 2023
- ^ שומרים - מוטב מאוחר: חברות ישראליות במגעים עם חברות באוקראינה נגד איום הכטב"מים, באתר www.shomrim.news
- ^ Journal, The Wall Street (2024-12-19). "היעד החדש של רוסיה במזרח התיכון". Globes. נבדק ב-2024-12-21.
- ^ יואב שוסטר, ה-FBI חשף מזימה איראנית להתנקש בחייו של דונלד טראמפ, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2024
- ^ ארה"ב חשפה: סוכלה תוכנית איראנית להתנקש בטראמפ לפני הבחירות, באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
- ^ נתן גוטמן, ארצות הברית: איראן תכננה לרצוח את דונלד טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בנובמבר 2024
- ^ Nic White, Journalist was second target of Iranian plot to kill Trump, Mail Online, 2024-11-08
- ^ שירז תקווה, רשמית: קנדה הכריזה על משמרות המהפכה של איראן ארגון טרור, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.israelhayom.co.il - ^ AFP (2024-04-24). "ארגנטינה קראה לעצור שר איראני: "אחראי לפיגוע בבניין הקהילה היהודית ב-1994"". Ynet. נבדק ב-2024-12-21.
- ^ דב גיל-הר, ארגנטינה הפכה למדינה הראשונה בדרום אמריקה שמכירה בחמאס כארגון טרור, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ^ Hezbollah militia leader Naim Qassem: We have lost the supply route coming through Syria at the present stage, but this is a small detail and may change with time Jabal Lubnan, Map of Syrian Civil War - Syria news and incidents today - syria.liveuamap.com (באנגלית)
- ^ Hezbollah militia leader Naim Qassem: We have lost the supply route coming through Syria at the present stage, but this is a small detail and may change with time Jabal Lubnan, Map of Syrian Civil War - Syria news and incidents today - syria.liveuamap.com (באנגלית)
- ^ נועם אמיר: "90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמד בתקיפה" | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
- ^ דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ Death toll update | 14 people killed in Israel attack on building of the Iranian embassy in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, 2024-04-02 (ב־Canadian English)
- ^ 1 2 Iran Update, November 26, 2024, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ^ אבי יששכרוף, חיזבאללה הוכה שוק על ירך במלחמה, וכבר לא יוכל להכחיש: הוא הפסיד, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ איתמר אייכנר, רויטרס, הכירו את "הקו האדום": השינוי מ-1701, שאמור להרחיק את חיזבאללה ממטולה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, למרות האזהרות, כשצה"ל עדיין פרוס בשטח: לבנונים שבים לכפרים בדרום | צפו, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ כתבי ynet, צה"ל נערך ל"תקיפות אכיפה", מטוסי חיל האוויר בשמי לבנון: "מוכנים לפעול", באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ תבנית:המחדש
- ^ i24NEWS, מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית חיסלו את מפקד גדוד ג'נין, באתר i24NEWS, 2024-12-14
- ^ זיתון, יואב (2024-09-27). "צה"ל: יש תוכניות לתמרון בעומק לבנון; חמאס הוכרע צבאית, החטופים דחופים יותר". Ynet. נבדק ב-2024-12-07.
- ^ דיווח דרמטי | אחרי שנה וחודשיים: חמאס מניף דגל לבן, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ "שמירה על הגבול וחיזוק שיתוף הפעולה עם ירדן": צה"ל מקים אוגדה חדשה בגבול המזרחי - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-10-30
- ^ ירידה של 40% בתנועת כלי שיט בים האדום: "הנתיב החלופי עלול להאריך את המסע בחודש" | כלכליסט, באתר calcalist, 2023-12-20
- ^ Sudan War Monitor, Map of the Areas of Control in Sudan, sudanwarmonitor.com (באנגלית)
- ^ N12 - שנתיים למלחמה באוקראינה: המומנטום הרוסי ומספר ההרוגים..., באתר N12, 2024-02-24
- ^ Brian Glyn Williams, How the Ukrainians – with no navy – defeated Russia’s Black Sea Fleet, The Conversation, 2024-07-19 (באנגלית אמריקאית)