התנועה הדרומית
 דגל דרום תימן כפי שהוא משמש את הארגון | |
| תקופת הפעילות |
2007–הווה (כ־17 שנים)  |
|---|---|
| אידאולוגיה |
בדלנות סוציאליזם |
| מנהיגים |
עיידרוס א-זוביידי (אנ') עלי סלים אל-בייד (אנ') ונוספים |
| אזורי פעילות | תימן |
| יחידות בת |
 חגורת הביטחון |
| בעלי ברית |
 איחוד האמירויות הערביות |
| מתנגדים |
 קונגרס העם הכללי (אנ') חות'ים אל-קאעידה המדינה האסלאמית – מחוז תימן (אנ') |
| קרבות | ההפיכה בתימן (2011), מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה) |
| stcaden.com | |
  | |
התנועה הדרומית (בערבית: الحراك الجنوبي – אל-חִראכ אל-ג'נובי, ידועה גם כ"התנועה הבדלנית הדרומית", "תנועת דרום תימן" או "תנועת עדן") היא תנועה פוליטית וכוח צבאי למחצה הפועלת בדרום תימן מאז 2007, ודורשת עצמאות ממנה, במסגרת הקמה מחודשת של דרום תימן כמדינה. כרגע, השחקן הפוליטי המוכר ביותר שלה הוא מועצת המעבר הדרומית בראשות עיידרוס א-זוביידי (אנ'), השולטת בפועל בשטחים נרחבים בדרום המדינה.[1]
לפני ההקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת האזרחים (1994)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת האזרחים בתימן (1994)
אחרי איחוד תימן ב-22 במאי 1990, מלחמת אזרחים פרצה ב-1994. זה קרה לאחר שמנהיגי מדינת הדרום, העצמאית לשעבר, הכריזו על סיום הסכם האחדות בעקבות גזילת כוח לכאורה בידי עמיתיהם מצפון תימן. תוצאות המלחמה היו תבוסה מהירה של כוחות הדרום החלשים וגירוש רוב מנהיגיהם מתימן, כולל המזכ"ל לשעבר של המפלגה הסוציאליסטית התימנית וסגן נשיא תימן המאוחדת, עלי סלים אל-בייד (אנ').[2]
בין מלחמות האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום מלחמת האזרחים של 1994, קריאות לעצמאות הדרום דוכאו בהצלחה והאחדות הלאומית נשמרה. אולם, נותרו תלונות וטענות רבות בקרב רבים מתושבי הדרום. הם האשימו את מפלגת השלטון החדשה, שבסיסה בצנעא הבירה (שהיא גם העיר המרכזית בצפון), בשחיתות, נפוטיזם והונאת בחירות. המפלגה, קונגרס העם הכללי (אנ') בראשות הנשיא עלי עבדאללה סאלח, הואשמה גם בטיפול שגוי בהסדר חלוקת הכוח בין הצפון לדרום, עליו הסכימו שתי הצדדים בהסכם האחדות מ-1990.
רבים בדרום גם הרגישו שארצם, ביתם, מאגרי הנפט והמשאבים הכלכליים שלהם[3] מנוצלים בצורה לא הוגנת לאחר האיחוד עם הצפון. קרקעות בבעלות פרטית הופקעו וחולקו בין אנשים המזוהים עם הממשלה בצנעא. מאות אלפי עובדי צבא ואזרחים מהדרום נאלצו לצאת לפנסיה מוקדמת, ופוצו בפנסיות נמוכות ממחיר הקיום. למרות זאת שרמת החיים הייתה נמוכה באופן שוויוני בכל רחבי המדינה, רבים בדרום הרגישו כי מפטרים אותם באופן ממוקד מתפקידים חשובים,[4] ומחליפים אותם בפקידים מהצפון המזוהים יותר עם הממשלה החדשה. העיר עדן, עיר הבירה לשעבר של הדרום, הוזנחה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית, כשנראה היה שהמשאבים התרכזו בצנעא, עיר הבירה הצפונית לשעבר, ולאחר מכן עיר הבירה המשותפת.
מעבר לתלונות הכלכליות של התושבים בדרום היו גם תלונות חברתיות ותרבותיות. הרבה בדרום האמינו כי ההיסטוריה שלהם שונה מההיסטוריה של שכניהם מצפון, מה שנעשה ברור להם יותר לאחר האיחוד ב-1990. לאחר 128 שנים של שלטון בריטי, דרום תימן הייתה מדינה עצמאית במשך 23 שנה, ולמרות קשייה הכלכליים בשנותיה המאוחרות, בתקופת נפילת ברית המועצות, המדינה הסוציאליסטית התגאתה במערכת הבריאות, החינוך, והרווחה החינמיות שלה. רבים בעדן כיום דוברים שפות זרות או בעלי כישורים מסוימים כתוצאה מממערכת החינוך המסובסדת מהתקופה שלפני האיחוד. שלא כמו בצפון, השבטיות נתקלה בזלזול בדרום, ובדרך כלל לא השפיעה על חיי היומיום במדינת הדרום, שהעדיפה את החוק והסדר שהושרש בה בתקופת השלטון הבריטי, אך לאחר 1994 נראתה חזרה הדרגתית לשבטיות. אין זה נדיר שתושבי הדרום אפילו מתייחסים ליוצאי הצפון כאל "מותח'ליפין", או נחשלים.[5]
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2007 גמלאים שלא קיבלו קצבה במשך שנים החלו לארגן מחאות קטנות בדרישה לשיפור זכויותיהם ולמען קץ הדחיקה הכלכלית והפוליטית של הדרום. ככל שהמחאות הלכו וגדלו והתפשטו ברחבי עדן, כך גם הלכו וגדלו דרישות המוחים. בסופו של דבר, נשמעו שוב קריאות להיפרדות הדרום וליצירה מחדש של דרום תימן כמדינה עצמאית. תגובת הממשלה להפגנות, שלטענת המוחים היו שלוות, הייתה יד קשה, תיוג המפגינים כאויבי המדינה ושימוש בנשק על מנת לפזר את ההפגנות.[6]
אירועים אלה גרמו בסופו של דבר ליצירת התנועה הדרומית, שנוצרה מקואליציה רופפת של קבוצות הדורשות היפרדות מוחלטת מצפון תימן.[7] נוכחות אותן הקבוצות בדרום הוגבלה, ופעולותיהם צומצמו לארגון הפגנות וצעדות ברחבי הדרום אשר נתקלו לעיתים קרובות באלימות. הנפת דגל דרום תימן בעדן נחשבה פשע, אך כן הייתה נהוגה מחוץ לעיר, שם שליטתה של הממשלה הייתה מוגבלת יותר.
בין השנים 2007 ל-2009 התקיימו הפגנות מרובות של התנועה הדרומית, ונהרגו ונרצחו בהן 100 אנשים.
מלחמת האזרחים (2014 והלאה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
ב-2015 התנועה הדרומית עלתה לגדולה בעקבות כריתת ברית רופפת בינה לבין הנשיא הגולה האדי, ובעקבות הוכחתה ככוח חיוני בהוצאת כוחות החות'ים מהעיר הדרומית עדן.[8] אלה הובילו אותה לקבלת מימון והנחיה צבאית מחברים בקואליציית המפרץ, במסגרת מבצע סופה נחרצת.
כיום, בתנועת הדרום פעילה בעיקר השלוחה הפוליטית שלה, מועצת המעבר הדרומית, השולטת בפועל בחלקים נרחבים מדרום תימן. דגלי דרום תימן מתנוססים מעדן לחצרמוות, לעיתים לצד אלה של הקואליציה הערבית, כמחווה של הכרת תודה על תמיכתם.
בינואר 2018 התגלו פיצולים בין מועצת המעבר הדרומית לממשלת האדי, לאחר עימותים בעיר עדן בעקבות פיטוריו של מנהיג מועצת המעבר, עיידרוס א-זוביידי (אנ') על ידי הנהגת האדי.
קרב עדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוגוסט 2019 החות'ים פתחו במתקפה על טקס צבאי של הדרום בעיר עדן. הם שיגרו טיל בליסטי לטווח בינוני והרגו עשרות בבסיס הצבאי, כולל מפקד בכיר וידוע של התנועה הדרומית, מוניר אל-יאפעי המכונה אבו אל-ימאמה.[9]
המתקפה עוררה כעס נרחב בדרום, ומועצת המעבר הדרומית הטילה את האשמה על המפלגה האיסלאמיסטית המזוהה עם האדי, והאשימה אותם בשותפות למתקפה. בעקבות זאת התרחש קרב בן ארבעה ימים בין כוחות מועצת המעבר, הנתמכים על ידי איחוד האמירויות ושייכים לתנועה הדרומית, לבין הנאמנים לממשלת האדי שנתמכה על ידי סעודיה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נראה קרע גלוי כל כך בין שני השותפים לקואליציית המפרץ, שלפני כן היו מאוחדים, לפחות לכאורה, בהתנגדותם לתנועה החות'ית.[10]
עשרות נהרגו בקרבות הפנימיים בבירה הדרומית עדן, שהסתיימו בניצחון למועצת המעבר הדרומית, המהווה חלק מהתנועה הדרומית. המועצה השתלטה על כל מבני השלטון והמחנות הצבאיים בעיר, ואף על ארמון הנשיאות, בעל הערך הסמלי.[11]
כתגובה, פתחה סעודיה במתקפה מהאוויר בעיר, כאזהרה לכוחות הבדלנים הדרומיים.[12]
הסכם שלום בין הצדדים הושג בנובמבר 2019.
ב-26 באפריל 2020 הפרה מועצת המעבר הדרומית את תנאי ההסכם והודיעה שהיא תשלוט בעדן ובאזורים דרומיים אחרים. המהלך עורר את חמתה של ממשלת תימן שנתמכה על ידי סעודיה, שהזהירה מפני "תוצאות מסוכנות וקטסטרופליות".[13]
מתקפה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2022 פתחו כוחות התנועה הדרומית במתקפה במחוזות אביאן ושַׁבְּוָוה. ב-7 באוגוסט פרצו עימותים כבדים בעתק, בירת שבווה, בין כוחות הדרום לממשלת האדי. למחרת פגעו טילים בשדה התעופה עתק ופגעו בכוחות הדרום. טנקים וחיילים נפרסו בעיר ועשרות משפחות נמלטו.[14]
ב-10 באוגוסט, כעבור שלושה ימים של עימותים כבדים בעיר, השתלטו כוחות הדרום על בירת שבווה, עתק, ואילצו את חיילי ממשלת האדי לסגת למחוזות אחרים.[15] באותו יום, ולאחר עימותים קשים, כבשו הכוחות הדרומיים גם את בסיס חטיבת חיל הרגלים השנייה בעזאן.[16] על פי דיווחים, כוחות הממשלה נסוגו מאתרים צבאיים בארבעה מחוזות נוספים בדרום.[17] מגורמים לא ידועים שצוטטו על ידי סוכנות הידיעות AP עולה כי לפחות 35 בני אדם נהרגו בעימותים.[18] דיווחים לא מאומתים טענו כי כוחות מועצת המעבר בשבווה נתמכו על ידי תקיפות מל"טים שבוצעו על ידי הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות.[19]
ב-12 באוגוסט, פגע מל"ט, שספק אם שייך לאיחוד האמירויות, בעמדת הכוחות המזוינים במחוז חצרמוות.[20] ב-13 באוגוסט הסכסוך על מבנה צבאי הביא לעימותים בין כוחות הענק לכוחות ההגנה של שבווה בעתק, במהלכם נהרג מפקד כוחות ההגנה.[21] ב-15 באוגוסט, מל"ט של איחוד האמירויות תקף עמדה צבאית בשבווה ואִפשר לכוחות הדרום להתקדם לעבר מאריב וחצרמוות. אזרח אחד נהרג בתקיפה בנפת ג'רדאן.[22] לפי הדיווחים, העימותים נמשכו ב-17 באוגוסט כשכוחות הדרום תוקפים באמצעות ארטילריה כבדה ומל"טים.[23]
כמה ימים לאחר מכן[דרושה הבהרה] כבשו כוחות הבדלנים שדות נפט חשובים במחוז שבווה.[24] ב-21 באוגוסט דווח כי כוחות ממשלת האדי החליטו להעביר את השליטה על שוקרה (אנ') ואזורי קרן אל-כלאסי ואל-ערקוב לידי כוחות הבדלנים. דווח כי אזור עיאז, בסיס עלאם ושדה הנפט של עיאז נמצאים בשליטה דרומית, כאשר עימותים כבדים נמשכים סביב שדות הנפט אל-עוקלה ולאורך כביש עתק–עבר.[25] מאוחר יותר באותו יום השתלטו כוחות הדרום על שדה הנפט של אל-עוקלה ונעו לעבר נפת ערמאא'.[26]
ב-22 באוגוסט, כוחות הדרום פתחו במבצע צבאי בשם "חיצי המזרח" במחוז אביאן. מאוחר יותר אותו יום הם השתלטו על כביש שוקרה–אחוור (אנ'), כשהם טוענים שהם שולטים על כ-90% ממחוז אביאן.
באופן רשמי טענו הבדלנים שהם מנקים את האזור מטרוריסטים כמו אל-קאעדה, ובגרסתו המקומית אל-קאעדה בחצי האי ערב.
בשעות המוקדמות של 23 באוגוסט, יום לאחר תחילת הפלישה, כוחות הבדלנים נכנסו לשוקרה.
רשאד אל-עלימי, נשיא מועצת ההנהגה הנשיאותית (אנ'), קרא למועצת המעבר להפסיק את המתקפה, אך זכה להתעלמות.[27]
כוחות הדרום כבשו גם את אזור ח'וּבּר אל-מראקשה, ולבסוף את נפת אחוור (אנ'), במחוז אביאן.[28]
עשרות אנשים נהרגו או דווחו כנעדרים.[29]
ב-27 באוגוסט, כוחות משטרה של ממשלת האדי נפרסו בזנזיבר (אנ') בהסכמת כוחות הדרום.[30] בינתיים, נמשכה הלחימה במספר מוקדים בשבווה.[27]
ב-31 באוגוסט, כוחות הדרום נכנסו ללאוודאר שבמחוז אביאן ללא קרב,[31] וקיימו משא ומתן על ההשתלטות על העיירה עם פקידים שהיו נאמנים להאדי.[32]
ב-6 בספטמבר אל-קאעדה התחילה במתקפה על כוחות הדרום באחוור. 12 חברים בגדודים נגד הטרור של חגורת הביטחון הדרומית ושישה תוקפים מאל-קאעדה נהרגו.[33]
יומיים לאחר מכן, סעודיה הזמינה "מנהיגי צבא וביטחון" משבווה ואביאן ל"התייעצות", אולי בנושא המתקפה הדרומית.[34]
ב-10 בספטמבר כוחות הדרום הכריזו על מתקפה נגד אל-קאעדה באזור מסוים באביאן ובאזור אחר בשבווה. דווח שכוחות אל-קאעדה נסוגים לאזורים ההרריים בין מחוז אלו ומחוז אל-ביידא, שבצפון תימן.[35][36]
ב-11 בספטמבר כוחות הדרום נכנסו לאזור אל-וד'יע (אנ') ואזור מודייה (אנ') שבאביאן.[37]
ב-12 בספטמבר שלושה חיילים של הדרום נהרגו ושישה הוכרזו נעדרים בקרבות נגד אל-קאעדה במזרח מודייה.[38]
ב-13 בספטמבר דווח שכוחות הדרום הגיעו לאזור מחפד.[39]
ב-14 בספטמבר הם נכנסו לוואדי עומראן, במהלך קרב נגד אל-קאעדה.[40] חייל אחד נהרג ותשעה נפצעו בשתי התקפות על ארגון הטרור.[41] כוחות הדרום טענו שהם הרגו עשרות מחבלים של אל-קאעדה בעזרת רחפנים שהשתלטו על חלקים מהעמק.[42] ב-18 בספטמבר כוחות הדרום דיווחו כי השיגו שליטה מלאה על העמק.[43] בקרב על ואדי עומראן נהרגו לפחות 32 חיילים מהדרום ו-24 מחבלי אל-קאעדה.[44]
ב-20 בספטמבר, אחרי שהעמק נוקה ממטעני חבלה, כוחות הדרום נעו לאזור בשם "רַבִּיז", בזמן שכוחות אל-קאעדה נסוגו לאזור אל-חַנְכַּה.[45]
בשעות המוקדמות של 8 באוקטובר 2022 כוחות הדרום נפרסו באזור מחפד. דווח כי כוחות אל-קאעדה נסגו לאזורים ההרריים לאחר מכן.[46]
ב-11 באוקטובר כוחות הדרום ניקו את ואדי דאייקה שבפרבר המערבי של אזור מחפד.[47]
ב-2 בנובמבר הרשויות הדרומיות הצהירו כי חיסלו בשבווה חוליית טרור הנאמנה לכאורה לחות'ים; דווח כי חולייה זו תכננה להתנקש במושל שבווה ובפקידי צבא.[48]
ב-5 בנובמבר כוחות הדרום רשמו התקדמות בעמק אל-ח'יאלה, דרומית לאזור מחפד, תוך עקירת אל-קאעדה.[דרושה הבהרה] המחבלים, מצידם, השיבו באש קטנה, אבל שני לוחמים של הדרום נהרגו בהפעלת מטען צד.[49]
ב-19 בנובמבר אל-קאעדה הרג בעזרת פצצה שלושה לוחמים מהדרום בוואדי עומראן, בעוד שניים אחרים הוכרזו נעדרים.[50]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Riedel, Bruce (1 בפברואר 2018). "Advancing separatists could restore South Yemen". Al-Monitor.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ al-Suwaidi, Jamal S., ed. (1995). The Yemeni War of 1994: Causes and Consequences. Emirates Center for Strategic Studies and Research. ISBN 0863563007.
- ^ Boustany, Nora (1994-05-25). "North Yemeni Troops Seize Oil Field Center; Region Controls Country's Chief Resource". Washington Post. אורכב מ-המקור ב-2012-10-25.
- ^ Kambeck, Jens (2016). "Returning to Transitional Justice in Yemen". Bonn: Center for Applied Research in Partnership with the Orient.
- ^ Laessing, Ulf (2010-01-21). Lyon, Alistair (ed.). "In Yemen's Aden, anger mixes with nostalgia". Reuters. נבדק ב-2018-02-09.
- ^ Bouckaert, Peter (2009-12-15). "In the Name of Unity". Human Rights Watch. נבדק ב-2016-08-03.
- ^ "Yemen: End Harsh Repression in South". 2009-12-15. נבדק ב-2016-08-03.
- ^ Al-Batati, Saeed; Fahim, Kareem (2015-07-17). "Saudi-Backed Forces Said to Wrest Aden, Yemen, From Houthis". The New York Times.
- ^ "Yemen: Dozens killed in Houthi attack on Aden military parade". Al Jazeera. 2019-08-01. ארכיון מ-11 באוגוסט 2019. נבדק ב-11 באוגוסט 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kalin, Stephen; Ghantous, Ghaida (2019-08-11). Lawrence, Janet (ed.). "Separatist takeover of Yemen's Aden leaves Saudi Arabia in a bind". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-04-02.
- ^ Trew, Bel (2019-08-11). "Southern Yemen separatists seize presidential palace, tearing coalition apart and sparking fears of new war". The Independent. ארכיון מ-24 במאי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Saudi-led coalition launches strike after Aden 'coup'". 2019-08-11.
- ^ Wintour, Patrick (27 באפריל 2020). "Crisis in Yemen as Aden separatists declare self-government". The Guardian. נבדק ב-26 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Officials: 3 civilians killed in clashes in southern Yemen, 8 August 2022
- ^ Infighting in southern Yemen exposes fragility of leadership council, 14 August 2022
- ^ تفاصيل السقوط المريع لمعسكرات الإصلاح في شبوة ودور هذا السلاح في حسم المواجهات, 10 August 2022
- ^ The Details of a Military Operation in Shabwa, 10 August 2022
- ^ Shabwa Rearranges Political and Military Calculations, 14 August 2022
- ^ Eleonora Ardemagni (30 באוגוסט 2022). "Emirati-backed forces eye Yemen's energy heartland". MEI. נבדק ב-1 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gulf of Aden Security Review, 12 August 2022
- ^ Gulf of Aden Security Review, 15 August 2022
- ^ Gulf of Aden Security Review, 17 August 2022
- ^ Gulf of Aden Security Review, 19 August 2022
- ^ Yemen officials: UAE-backed forces take southern oil fields, 22 August 2022
- ^ Islah Party expel from the Abyan province
- ^ UAE-backed forces capture Shabwah oil field from Islah Party militias, 21 August 2022
- ^ 1 2 «Eastern Arrows» Military Operation in Abyan — Live Coverage, 23 August 2022
- ^ Details of the military operation "Arrows of the East" in Abyan governorate on its first day, 24 August 2022
- ^ "Dozens of Dead and Wounded in Battles of Abyan". 2022-08-24.
- ^ Security Arrangements in Abyan End Years of Rivalry, 27 August 2022
- ^ UAE-funded militias take over Lawdar city in Abyan, 31 August 2022
- ^ "A Moment of Truth for Yemen's Truce". ICG. 30 בספטמבר 2022. נבדק ב-9 באוקטובר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Deadly al-Qaeda attack targets Yemen's southern separatists". al-Jazeera. 6 בספטמבר 2022. נבדק ב-10 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gulf of Aden Security Review". Critical Threats. 9 בספטמבר 2022. נבדק ב-10 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Yemen military forces drive Al-Qaeda out of new areas in Abyan, Shabwa, 11 September 2022
- ^ "تطهير شبوة".. "سهام الشرق" تسقط أول معسكرات القاعدة باليمن, 10 September 2022
- ^ Gulf of Aden Security Review, 12 September 2022
- ^ Three soldiers killed in Al-Qaeda counterattacks in Yemen's Abyan, 12 September 2022
- ^ Southern forces on the outskirts of Mahfad.. Hours to announce Abyan's victory over terrorism, 13 September 2022
- ^ Southern forces enter Wadi Omran, the largest stronghold of al-Qaeda in Abyan, 14 September 2022
- ^ Abyan: AQAP Kills and Injure 9 Southern Forces Soldiers by an Explosive Device, 14 September 2022
- ^ Dismantling dozens of explosive devices behind which Al-Qaeda fortified in Wadi Omran, 15 September 2022
- ^ The importance of liberating Omran, 19 September 2022
- ^ "Yemeni forces drive Al-Qaeda from stronghold after bitter fighting". Arab News. 27 בספטמבר 2022. נבדק ב-9 באוקטובר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ أهالي عومران: أبلغتنا القوات بانتهاء تمشيط كامل المنطقة من القاعدة وألغامه, 20 September 2022
- ^ Seham Al-Sharq reach Mahfad, and Al-Qaeda flees to the mountains, 8 October 2022
- ^ أكبر معسكرات القاعدة بالمحفد تحت سيطرة القوات الجنوبية, 11 October 2022
- ^ "Yemen security forces bust Houthi cell in Shabwa". Arab News. 2 בנובמבר 2022. נבדק ב-21 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Yemeni push forces Al-Qaeda out of Abyan valley hideout". Arab News. 5 בנובמבר 2022. נבדק ב-21 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Abyan: 5 Causalities Among the Southern Forces". South24. 19 בנובמבר 2022. נבדק ב-21 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)